קצת הבנת הנקרא: לא כתוב שהבסיס לקישור לוט בערפל, אלא שזהותה של העיר טירנא לוטה בערפל. אך היותם של בני משפחת טירנואר/טירנוער/טירנויער המורחבת מאוד, צאצאים של מרן הגאון רבי יצחק אייזיק מטירנא זצוק"ל זיע"א, זוהי עובדה ודאית.
בכל מקרה לאלו שאין להם קישור לויקיפדיה אביא את הדברים המופיעים בערכים על רבי יצחק אייזיק ועל הגאון הרב זאב וולף טירנואר זצ"ל, שהוא דוד סבתי מצד אמי, מרים פסטרנק ע"ה (ג' בסיוון תרפ"ו-י"א באב תשע"א), בת ר' יוסף ורייזל טירנואר הי"ד, כשרייזל (שאמי, שושנה, קרויה על שמה - למעשה השם בניתן לה הוא פריווה-רייזל, ע"ש שתי הסבתות שלה) באה ממשפחת אלפנט המיוחסת גם היא:
יצחק אייזיק מטירנארבי יצחק אייזיק מטירנא (חי בין השנים ה'ק' - ה'ר', בין החצי השני של המאה ה-14 לחצי הראשון של המאה ה-15) נחשב בקרב רבים לאחד מגדולי יהדות הונגריה בימי הביניים. עם זאת, התגלה כי היה ממנהיגי יהדות אוסטריה כיוון שרבותיו היו מאוסטריה ובספרו המפורסם הביא את מנהגי אוסטריה ולא מנהגי הונגריה (ראו להלן על זהות העיר טירנא). חיבר את "ספר המנהגים", מחיבורי היסוד של מנהגי האשכנזים לצד 'מנהגי מהרי"ל', ובעיקר הייתה לו השפעה מכרעת על קהילות מזרח אירופה ועל נוסח אשכנז המזרחי, לעומת ספרו של המהרי"ל שהשפיע על קהילות מערב אירופה ועל נוסח אשכנז המערבי. באותה תקופה חי גם רבי ישראל איסרלין בעל "תרומת הדשן".
תולדות חייומעט מאוד ידוע על קורות חייו, ואין כל עדויות ומסמכים על התאריכים והמקומות של לידתו ופטירתו, ואף לא על מקום קבורתו. הפרטים הוודאיים היחידים הם:
זהות רבותיו העיקריים שמהם למד בוינה - רבו המובהק הוא רבי אברהם קלויזנר שחיבר גם הוא ספר מנהגים שנודע גם בשם "ספר המנהגים" או "מנהגי מהרא"ק' והוא גם מרבותיו של המהרי"ל; רבי שלום מוויען (ההגייה היידית של וינה) שנודע גם כרבי שלום מנוישטאט וכונה 'המהר"ש' ובאותו זמן למד אצלו גם המהרי"ל; וכן למד אצל רבי אהרן קדוש ואצל רבי אהרן בלומלין (או רבי אהרן פלומיל), ממנהיגי יהדות אוסטריה שנרצח בפרעות בט' בניסן ה'קפ"א (21 במרץ 1421).
אחרי השנים בוינה חי חלק מחייו בעיר בשם "טירנא" כפי שר' יצחק אייזיק בעצמו כותב "הנני הצעיר אייזיק טירנא" בהקדמת "ספר המנהגים" ועל זהותה חלוקות הדעות (ראו להלן).
התגורר בשנת קפ"ג באזור נירנברג שבגרמניה.
חיבר את "ספר המנהגים" שלא ידוע זמן חיבורו ומקום חיבורו.
הרב שמואל הכהן וינגרטן מביא במחקרו "ר' יצחק אייזיק טירנא ותולדותיו" (ראו בסעיף "לקריאה נוספת") את דבריו של הרב ישראל איסרלין טויבר, ראב"ד וואג-נוישטטל (Vagujhely), שכותב שבפסקיו של תרומת הדשן (שגם שמו היה ישראל איסרלין) כתוב שר' יצחק אייזיק מטירנא נולד בוינה[1] ועל כך מעיר הרב ויינגרטן שלא מצא דבר כזה בפסקיו של "תרומת הדשן". יש הטוענים שכיהן כרבה של קהילת וינה כמו רבו המהר"ש, וכן בעיר שעל שמה התפרסם, ואף יש הטוענים שהיה ראש ישיבה בפרשבורג (ראו במחקרו של הרב ויינגרטן). כן ישנן טענות שהיה בוינה כשפרצו פרעות ה'קפ"א ונמלט לגרמניה והתגורר באזור נירנברג ובשנת ה'קפ"ג (1423) עדיין גר שם. ההיסטוריון א"ה וייס[2] מוכיח שהתגורר באזור נירנברג בשנה הזו מתשובה של המהרי"ל בעניין גט מאדר ה'קפ"ג[3] ל'מהר"ר זלמן הכהן' מנירנברג ובו ביקש המהרי"ל שהיה אז במגנצה מהרב זלמן הכהן שיודיע דבריו ל'מהר"א טירנא'. מכאן שר' יצחק אייזיק מטירנא התגורר באותה שנה בנירנברג או בסביבתה. על סמך זה משער שר' יצחק אייזיק נמלט מאימת הפרעות בה'קפ"א מוינה לגרמניה כפי שעשו רבים אחרים וכך מסיק הרב ויינגרטן (ראו במאמרו של הרב ויינגרטן בעמ' 53 ו-56).
מצאצאיו משפחת טירנוער או טירנויער או טירנואר, שבה גדולי תורה לא מעטים וביניהם הרב זאב וולף הלוי טירנואר.
זהותה של העיר טירנאלפי המקובל העיר שעל שמה התפרסם היא היום טרנבה בסלובקיה (בהונגרית: Nadgyzsombat שבכתבים בעברית מתועתק כ"נאדי-סומבאט") שבעבר הייתה חלק מהונגריה, אך החוקר א' מרמורשטיין (מובא במחקרו של הרב ויינגרטן) טוען כי מדובר בטירנאו שבחבל מורביה שהיום הוא בצ'כיה וקשור תרבותית באוסטריה, כיוון שב"ספר המנהגים" הוא מביא לרוב את מנהגי אוסטריה ובין השאר את מנהגי הערים ברונא (או ברין) וזנוימו (זניים), ולא את מנהגי הונגריה, והוא טוען שמצא יישוב בשם כזה בסביבות ברין וזניים שבמורביה. הרב ויינגרטן מביא את טענתו של מרמורשטיין ותומך בעיקרון שמדובר באוסטריה ולא בסלובקיה, אך כותב שמדובר בטירנאו שבחבל בוהמיה שגם הוא היום בצ'כיה וקשור תרבותית באוסטריה ולא מצא את היישוב שמדבר עליו מרמורשטיין. הוא מביא עדות על מצבה בטירנא בסלובקיה משנת ה'קל"ו (1376) מחייו של ר' יצחק איזיק מטירנא שכתוב עליה "דירנויא", מכאן שאת העיר שבסלובקיה היום הגו היהודים בדל"ת ולא בטי"ת[4]. לעומת זאת העיר שבאוסטריה נהגית בטי"ת בכל גרסאות הכתיב שלה כמו טירנא, טירנוי, טארנא, טורנוי, טורנויא, טורני, ואולי עוד, וכן בנוסח מצבות מהעיר שבאוסטריה כפי שמופיעים בספר 'משפחות ק"ק פראג'. וכן ר' יצחק אייזיק עצמו כתוב בטי"ת. על שמה של העיר הזו כונה לעתים רבי אייזיק טירנוער (מתוך כתב העת המעיין, תשרי תשט"ו, עמודים ל"ו-ל"ז).
ספר המנהגיםר' יצחק אייזיק סיכם ב"ספר המנהגים" את מנהגי יהודי אוסטריה לפי מה שלמד מרבותיו עם הוספה של מנהגי קהילות אשכנזיות אחרות. מטרתו של הספר בין השאר היא לשמש מדריך לבא בשערי בית הכנסת.
המהדורה הראשונה של הספר יצאה לאור בונציה שכ"ו. מאז הספר הודפס מעל מאה פעמים, עם הגהות והוספות שונות ממחברים שונים בשם "הגהות מנהגים". בתשל"ט מכון ירושלים הוציא לאור מהדורה חדשה ומתוקנת בההדרת הרב ש"י שפיצר, בצירוף "מנהגי הרב זלמן יענט" של בן מקומו ותקופתו של ר' יצחק אייזיק מטירנא, שבסוף ימיו עבר לאיטליה.
לקריאה נוספתהרב שמואל הכהן וינגרטן, ר' יצחק אייזיק טירנא ותולדותיו, כתב העת המעיין, גיליון י', חוברת מס' 2, טבת תש"ל, עמ' 56-48 (המאמר יצא לאור גם בפני עצמו בתל אביב תש"ל - הקישור לחוברת של המעיין שבו המאמר:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29665&pgnum=54).
קישורים חיצונייםריצ'רד גוטהייל ומקס סליגסון, ISAAC TYRNAU, במהדורת 1901–1906 של Jewish Encyclopedia (באנגלית)
ספר המנהגים, ורשה תרכ"ט, 1869, באתר HebrewBooks
ספר המנהגים, ורשה תרמ"ד, 1884, באתר HebrewBooks
שלמה צבי שיק, סדור המנהגים [ד"ח], ("ספר המנהגים" עם פירושים), באתר HebrewBooks
ספר המנהגים - ספרו של רבי יצחק טירנא - מאה 14-15 באנציקלופדיה יהודית, באתר "דעת - לימודי יהדות ורוח".
הערות שוליים1."מקור ישראל", מונקאטש תרס"ו, עמ' 19.
2. ב"דור דור ודורשיו" ח', עמ' 253.
3. תשובה צ"ח ב'שו"ת מהרי"ל'.
4. הרב ויינגרטן מוסיף בהערה שבספר בסלובקית על טירנאו שבסלובקיה (=טרנבה) כתוב שמקור שם העיר היא במילה "טרני" שבסלובקית פירושה "קוצים". וככל הנראה היהודים קראו לה "דירנא" או דירנויא וכדומה כי "דירנער" ביידיש פירושו קוצים
מקור:
http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%A0%D7%90&oldid=11575460זאב וולף הלוי טירנואר הרב זאב וולף הלוי טירנואר (תרמ"ה-תש"ך) היה רב ברומניה והונגריה, מחבר הספר 'ט"ל אורות' על הלכות שבת.
תולדות חייוהיה תלמיד מובהק של הרב יהודה גרינוולד, ראב"ד סטמר, שהסמיכו לרבנות בבחרותו.
שימש כמה שנים כדיין בשימלוי שבטרנסילבניה בתקופת הרב שלמה זלמן אהרנרייך, ולאחר מכן כיהן כראב"ד בכמה ערים, בהן לספז בחבל מולדובה, שאמקוט בטרנסילבניה, סוצ'אבה ופלטיצ'ן בבוקובינה. בסוצ'אבה כיהן כרב בתחילת המאה ה-20. עלה לישראל וישב בצפת וכיהן כרב בית-הכנסת "שארית הפליטה". מסופר עליו[דרוש מקור] שבהיותו רב במחוז סוצ'אבה (בסוצ'אבה או פלטיצ'ן) הייתה בצורת והרב טירנואר אסף עוד תשעה גברים וארגן תפילה שבה ביקשו מבורא העולם שיוריד גשם, כשכולם עטופים בטליתות ועטורים בתפילין. ומסופר שלאחר זמן קצר ירד הגשם, והיהודים והגויים תושבי הסביבה הודו לו בהתרגשות והעניקו לו מתנות.
התמיד בלימודו יומם ולילה בתנאים קשים ביותר: במשך שנים רבות היה אוכל בימות החול חלה יבשה טבולה במים, כי לא היה מה לאכול חוץ ממה שנותר מחלות השבת. וכן למד בשקידה ככל שיכול היה גם בתקופת השואה שבה נאלץ לברוח ממקום למקום, ובה נפטרו שתיים מבנותיו, רבקה ופראדיל, ונרצחו שניים מבניו, חיים אלתר יעקב וצבי.
היה בעל כוח הסברה והרצאה יוצא דופן וידע להסביר גם ענייני קבלה בצורה מובנת לכל. שיחותיו שבהן שילב אמרות צדיקים ומעשי צדיקים ונאמרו בהתלהבות וברגש רב, ריתקו את השומעים. מנהגו היה ששיעוריו הראשונים בבוקר היו שיעור מוסר בספר ראשית חכמה ושיעור קבלי בספר הזוהר.
לפני עלותו לארץ ישראל היה נוסע לצדיקי הדור כמו רבי יששכר דב רוקח מבלז, רבי ישראל צבי רוטנברג מקאסאני, רבי ישראל הגר מויז'ניץ (ישב בשנותיו האחרונות בגרוסוורדיין), וכולם חיבבוהו ביותר (ראה ההקדמה ל"טל אורות" שב"לקריאה נוספת").
ב-17 שנותיו האחרונות לא אכל בשר מסיבה לא ידועה.
היה חותנו של רבי אהרן יחיאל לייפר, הרבי מנדבורנה-באניה-צפת שנישא לבתו ליבא. בן נוסף שניצל מהשואה היה הרב יוסף שהיה רב ושוחט בסוצ'אבה כשהוריו היו בארץ.
חיבוריו*"
טל אורות" על הלכות שבת (שני חלקים).
*שו"ת "
אגדת אזוב" לפי ארבעת חלקי השו"ע .
*"
טל תורה" על התורה והמועדים.
*חידושים על הש"ס ועל משנה תורה של הרמב"ם.
יצא לאור עד היום רק 'ט"ל אורות' בשתי מהדורות: מהדורה ראשונה בירושלים תשט"ו-תשי"ח בידי חתנו, האדמו"ר מנדבורנה-צפת, ומהדורה שנייה בירושלים תשמ"א על ידי נכדו ובנו הבכור של חתנו, ר' משה מאיר לייפר, שירש את אביו כאדמו"ר מנדבורנה-צפת ומאוחר יותר האדמו"ר מנדבורנה-ירושלים. בסיסה של המהדורה השנייה הוא דפוס צילום של הראשונה ועליו נוספו הוספות שונות. את חיבורו זה כתב הרב טירנואר בהיותו רבה של סוצ'אבה וסיימו ביום י"ג בניסן תרס"ח.
על ספרו 'ט"ל אורות' קיבל הרב טירנואר הסכמות נלהבות ובהם כתבו לו: "הרב הגאון חריף ובקי, צדיק ונקי" (הרב מרדכי יהודה לייב וינקלר), 'הרב המאוה"ג חסיד ויר"א כש"ת מו"ה' ("הרב המאור הגדול חסיד וירא אלוקים, כבוד שם תורתו/תפארתו מורנו ורבנו הרב" - הרב אהרנרייך משימלוי), 'הרה"ג גדול בתורה ומפורסם בחסידות וביראה טהורה צנא מלא ספרא חריף ובקי טובא (=מאוד) מו"ה הרז"ה' (הרב שאול בּרוֹך, הרבי מקאשוי ורב המקום והיה גם ראב"ד נייטרה), "הרב המאור הגדול חריף ובקי בחדרי התורה מצוין בחסידות ויראת ה' טהורה" (הרב חיים מרדכי רולר מניאמץ). וכן כתב לו הסכמה נלהבת הרב שמואל אנגיל מרודימישלה (או רודומישלה) שהסכמתו אינה מופיעה בדפוס אך מוזכרת בשתיים מהסכמות שהודפסו ובהקדמת המחבר.
משפחתוילדיו:חיים אלתר יעקב - נרצח בשואה.
צבי - נרצח בשואה.
רבקה - נפטרה בשואה.
פראדיל - נפטרה בשואה.
הרב יוסף הלוי טירנואר - היה רב ושוחט ברומניה במחוז סוצ'אבה בעיר רדאוץ והתפלל בבית הכנסת הגדול של רדאוץ לאחר השואה ונפטר שם מהתקף לב בגיל צעיר.
ליבה - אשת ר' אהרן יחיאל לייפר, הרבי מנדבורנה-צפת/באניה שהיה בן ר' דוד לייפר מבאניה שנרצח בשואה. עלתה עם הוריה ובעלה לארץ והשתכנו בצפת.
נכדיו מחתנו, הרבי מנדבורנה-צפת, שנשא לאישה את בתו ליבה:
*ר' משה מאיר לייפר - הרבי מנדבורנה-ירושלים שלאחר פטירת אביו, היה הרבי מנדבורנה-צפת ועבר לירושלים, והחליפו בצפת אחיו ר יששכר דוב בר פנחס
*ר' חיים אלתר דוד לייפר - הרבי מנדבורנה-חיפה.
*ר' מרדכי יצחק לייפר מקאלוש - חתן ר' דוד משה רוזנבוים מקרצ'ניף, המכהן כאדמו"ר מקאלוש בשכונת הר נוף בירושלים.
*ר' יששכר דוב בר פנחס לייפר - הרבי מנדבורנה-צפת לאחר שר' משה מאיר עבר לירושלים.
*ר' ישראל יעקב צבי לייפר.
*בת, אשת הרב ישראל שנבלג.
מקור השם טירנוארמקובל ששם המשפחה מעיד שמקור משפחתו של הרב טירנואר מהעיר טרנבה בסלובקיה ולפי המקובל היא העיר שהתפרסמה על שמו של רבי יצחק אייזיק מטירנא, מגדולי חכמי ישראל בימי הביניים שחי במאה השנייה לאלף השישי לבריאת העולם (ה'ק'-ה'קצ"ט) לפי תאריך העברי, בין המחצית השנייה של המאה ה-14 למחצית הראשונה של המאה ה-15 בתאריך הלועזי. אך העיר הזו היא בסלובקיה ואז הייתה בהונגריה הגדולה, ורבותיו של ר' יצחק אייזיק מטירנא היו מאוסטריה, וכן "ספר המנהגים" הנודע שלו מבוסס בעיקר על מנהגי אוסטריה ולא הונגריה, לכן מסתבר יותר שמדובר בעיר בחבל בוהמיה שהיום הוא בצ'כיה וקשור תרבותית באוסטריה, שלה הגיות שונות קרובות מאוד לעיר שבסלובקיה והכתיבים "טירנא" ו"טירנוי" יכולים להתייחס גם אליה, והיא המתאימה יותר מהעיר הסלובקית. הרב שמואל הכהן וינגרטן מסיק כך במחקרו "ר' יצחק אייזיק מטירנא ותולדותיו" (ראו ב"לקריאה נוספת" בערך על ר' יצחק אייזיק מטירנא) וכותב שהעיר הסלובקית נהגתה בזמנו של ר' יצחק אייזיק בדל"ת בידי היהודים כפי שנמצאו בכתובות של מצבות שם שכתוב בהן למשל "דירנויא"[1], אך העיר הצ'כית נהגתה תמיד בטי"ת בידי היהודים בכל צורות הכתיב שלה.
במקורות מסוימים ר' יצחק אייזיק כונה "רבי אייזיק טירנוער" (כמו בכתב העת המעיין, גיליון תשרי תשט"ו, עמ' ל"ו-ל"ז).
"טירנוער" הוא כתיב יידי של שם המשפחה, כשהכתיב המקובל יותר הוא "טירנויער".
לקריאה נוספתדברי ההקדמה של נכדו, ר' משה מאיר לייפר, למהדורה השנייה של 'ט"ל אורות' בתשמ"א.
הערות שוליים1. הרב ויינגרטן מעיר שבספר בסלובקית על העיר כתוב שמקור שמה הוא במילה "טרני" שפירושה "קוצים" וככל הנראה היהודים הגו בדל"ת כי גם "דירנער" ביידיש פירושה "קוצים".