מרא דארעא דישראל הגרי"ח זוננפלד זי"ע <ליקוטים>

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
לעומקו של דבר
הודעות: 3529
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: מרא דארעא דישראל הגרי"ח זוננפלד זי"ע <ליקוטים>

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ו' מרץ 17, 2017 10:10 am

בכ"א ברור שכפי שכתבו, לומר שהגריח"ז כביכול סבר שדרך החינוך היא הדרך של הישיבות לא הדרך של היישוב הישן, ודלא כהקנאים, ובסוף הוכח מצאצאיו שהגריח"ז צדק, זה מופרך מכל פניות שאתה פונה. ופשוט.

דוד נ.א.
הודעות: 219
הצטרף: ו' מרץ 11, 2016 11:56 am

Re: מרא דארעא דישראל הגרי"ח זוננפלד זי"ע <ליקוטים>

הודעהעל ידי דוד נ.א. » ו' מרץ 17, 2017 10:26 am

שני נקודות שהוזכרו פה תפסו את תשומת ליבי:

1. הסבר של הוא אמינא: "שבעוד הישוב הישן גרו כאן בשיא המיטב, ובאם מישהו התנדנד, מיד נחשב כיורד מהדרך, ואכן הרבה נשרו. הישוב החדש היו ירודים ומנודנדים ואדרבה אלו שנכנסו לישיבות נתפסו מהרחוב והתעלו."
--אוי, כמה שיש בזה סבירות, וכמה שזה נשמע רלוונטי לדורנו... לא אמרתי שתהפו להיות אמריקאים או מזרחניקים שנשרפו, אבל יש מזה הרבה מה ללמוד. ללמוד על תופעת ה"נדנדה" בחברה, על משמעותה של הקצנה, על משמעות של שמרנות שמתעלמת (ורק אם מתעלמת) מצרכי הדור החדש. על משמעות של אחידות חברתית מול בחירה אישית.
לא, אל תטעו, לא התווכנת (באמת!) לרמוז לשום מסקנה, רק העלתי נקודות הדורשות דיון מעמיק תמיד, וציינתי שהדוגמא וההסבר מהוים חומר לימוד חשוב לעניין.

2. טענות של עתניאל - על כך שניתן בקלות להשוות בין הישיבות. נראה לי שזו בדיוק הסיבה שאינכם משדרים על אותו גל, המדדים מוטעים מלכתחילה.
במקום להשוות ציבור מול ציבור, או לחילופין ישיבה מול ישיבה, אתם משווים ישיבה מול ציבור.
עם כל הכבוד לישיבת המהרי"ץ, היא לא הייתה מדגם מייצג של בני היישוב הישן, שרובם עבדו או עסקו בעסקי חול בצורה כזו או אחרת, הם לא היו ברובם בני ישיבה, ובטח לא ישיבת המהרי"ץ, ולו רק מחמת גילם, לכל היותר סוג כלשהו של אברכי כולל, והמדגם שלך ממש מוטעה. על הציבור בכללותו ובכללו צאצאי הגריח הנזכרים (שלא היו בני ישיבה) דובר על התוצאות.
מצד שני, ההשוואה של ציבור זה לבני ישיבת חברון גם היא לא נכונה, כי כאמור הם הרי בני ישיבה, והיו מורכבים בהרבה מחדשים מקרוב באו ללא ציבור מגובש, והישיבה אכן הצליחה אבל איה התוצאות של ה"ציבור" זו הייתה דרך חינוך ישיבתית ולא דרך ציבורית. ואם תיקח את כל הציבור שעשוי להתאים לרקע של בני ישיבת חברון שהיה אז בירושלים, ותיקח אותו כציבור שאותו ייצגה ישיבת חברון (וזו תהיה טעות כמובן) אז התוצאות יהיו עגומות בהרבה.

דוד נ.א.
הודעות: 219
הצטרף: ו' מרץ 11, 2016 11:56 am

Re: מרא דארעא דישראל הגרי"ח זוננפלד זי"ע <ליקוטים>

הודעהעל ידי דוד נ.א. » ו' מרץ 17, 2017 10:30 am

לעומקו של דבר כתב:בכ"א ברור שכפי שכתבו, לומר שהגריח"ז כביכול סבר שדרך החינוך היא הדרך של הישיבות לא הדרך של היישוב הישן, ודלא כהקנאים, ובסוף הוכח מצאצאיו שהגריח"ז צדק, זה מופרך מכל פניות שאתה פונה. ופשוט.


החיים לא שחור ולבן וצודק ולא צודק, יש תנאים משתנים ויש כפי שכתבתים דרך של ציבור ודרך של ישיבות, יש קנאים קיצונים ויש אמצע מתון. יש פרשיות כאלו ופרשיות אחרות.
וזה שהגרי"ח אחז שבני הישיבות הם יראי שמים אמיתיים ומתחנכים בחינוך טוב המגדלם לתורה, עדיין לו קבע שהוא הסכים עם דרכם בכל ובדרך הנהגתם העתידית לאחר שיקימו משפחות וציבור...

לעומקו של דבר
הודעות: 3529
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: מרא דארעא דישראל הגרי"ח זוננפלד זי"ע <ליקוטים>

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ו' מרץ 17, 2017 10:37 am

דוד נ.א. כתב:
לעומקו של דבר כתב:בכ"א ברור שכפי שכתבו, לומר שהגריח"ז כביכול סבר שדרך החינוך היא הדרך של הישיבות לא הדרך של היישוב הישן, ודלא כהקנאים, ובסוף הוכח מצאצאיו שהגריח"ז צדק, זה מופרך מכל פניות שאתה פונה. ופשוט.


החיים לא שחור ולבן וצודק ולא צודק, יש תנאים משתנים ויש כפי שכתבתים דרך של ציבור ודרך של ישיבות, יש קנאים קיצונים ויש אמצע מתון. יש פרשיות כאלו ופרשיות אחרות.
וזה שהגרי"ח אחז שבני הישיבות הם יראי שמים אמיתיים ומתחנכים בחינוך טוב המגדלם לתורה, עדיין לו קבע שהוא הסכים עם דרכם בכל ובדרך הנהגתם העתידית לאחר שיקימו משפחות וציבור...

הכל טוב, אני התכוונתי רק שהמשפט הזה מופקע מכל הצדדים:
- הגריח"ז האמין בכל ליבו בדרך החינוך הירושלמית וחלק גדול מפעילותו הציבורית הייתה חיזוק החרמות והשמרנות החינוכית וכל המסתעף
- כך הוא גם חינך את בניו
- זה שהוא לקח איידים לנכדתו - מחברון אינו משנה כלום, בפרט שמי אמר שהוא לקח כפי שביארו כנ"ל.

לעומקו של דבר
הודעות: 3529
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: מרא דארעא דישראל הגרי"ח זוננפלד זי"ע <ליקוטים>

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ו' מרץ 17, 2017 10:41 am

דוד נ.א. כתב:שני נקודות שהוזכרו פה תפסו את תשומת ליבי:

2. טענות של עתניאל - על כך שניתן בקלות להשוות בין הישיבות. נראה לי שזו בדיוק הסיבה שאינכם משדרים על אותו גל, המדדים מוטעים מלכתחילה.
במקום להשוות ציבור מול ציבור, או לחילופין ישיבה מול ישיבה, אתם משווים ישיבה מול ציבור.
עם כל הכבוד לישיבת המהרי"ץ, היא לא הייתה מדגם מייצג של בני היישוב הישן, שרובם עבדו או עסקו בעסקי חול בצורה כזו או אחרת, הם לא היו ברובם בני ישיבה, ובטח לא ישיבת המהרי"ץ, ולו רק מחמת גילם, לכל היותר סוג כלשהו של אברכי כולל, והמדגם שלך ממש מוטעה. על הציבור בכללותו ובכללו צאצאי הגריח הנזכרים (שלא היו בני ישיבה) דובר על התוצאות.
מצד שני, ההשוואה של ציבור זה לבני ישיבת חברון גם היא לא נכונה, כי כאמור הם הרי בני ישיבה, והיו מורכבים בהרבה מחדשים מקרוב באו ללא ציבור מגובש, והישיבה אכן הצליחה אבל איה התוצאות של ה"ציבור" זו הייתה דרך חינוך ישיבתית ולא דרך ציבורית. ואם תיקח את כל הציבור שעשוי להתאים לרקע של בני ישיבת חברון שהיה אז בירושלים, ותיקח אותו כציבור שאותו ייצגה ישיבת חברון (וזו תהיה טעות כמובן) אז התוצאות יהיו עגומות בהרבה.

חילוק יפה והגון.
אלא שהנושא היה האם החינוך הצליח או לא. ובשביל למדוד חינוך, צריך למדוד ישיבות.

דוד נ.א.
הודעות: 219
הצטרף: ו' מרץ 11, 2016 11:56 am

Re: מרא דארעא דישראל הגרי"ח זוננפלד זי"ע <ליקוטים>

הודעהעל ידי דוד נ.א. » ו' מרץ 17, 2017 10:45 am

לעומקו של דבר כתב:
דוד נ.א. כתב:
לעומקו של דבר כתב:בכ"א ברור שכפי שכתבו, לומר שהגריח"ז כביכול סבר שדרך החינוך היא הדרך של הישיבות לא הדרך של היישוב הישן, ודלא כהקנאים, ובסוף הוכח מצאצאיו שהגריח"ז צדק, זה מופרך מכל פניות שאתה פונה. ופשוט.


החיים לא שחור ולבן וצודק ולא צודק, יש תנאים משתנים ויש כפי שכתבתים דרך של ציבור ודרך של ישיבות, יש קנאים קיצונים ויש אמצע מתון. יש פרשיות כאלו ופרשיות אחרות.
וזה שהגרי"ח אחז שבני הישיבות הם יראי שמים אמיתיים ומתחנכים בחינוך טוב המגדלם לתורה, עדיין לו קבע שהוא הסכים עם דרכם בכל ובדרך הנהגתם העתידית לאחר שיקימו משפחות וציבור...

הכל טוב, אני התכוונתי רק שהמשפט הזה מופקע מכל הצדדים:
- הגריח"ז האמין בכל ליבו בדרך החינוך הירושלמית וחלק גדול מפעילותו הציבורית הייתה חיזוק החרמות והשמרנות החינוכית וכל המסתעף
- כך הוא גם חינך את בניו
- זה שהוא לקח איידים לנכדתו - מחברון אינו משנה כלום, בפרט שמי אמר שהוא לקח כפי שביארו כנ"ל.

אמת, ההסבר שלי היה רק הסיבה לכך, כלומר ההסבר לנתונים ה"לכאורה" סותרים..

דוד נ.א.
הודעות: 219
הצטרף: ו' מרץ 11, 2016 11:56 am

Re: מרא דארעא דישראל הגרי"ח זוננפלד זי"ע <ליקוטים>

הודעהעל ידי דוד נ.א. » ו' מרץ 17, 2017 10:48 am

לעומקו של דבר כתב:
דוד נ.א. כתב:שני נקודות שהוזכרו פה תפסו את תשומת ליבי:

2. טענות של עתניאל - על כך שניתן בקלות להשוות בין הישיבות. נראה לי שזו בדיוק הסיבה שאינכם משדרים על אותו גל, המדדים מוטעים מלכתחילה.
במקום להשוות ציבור מול ציבור, או לחילופין ישיבה מול ישיבה, אתם משווים ישיבה מול ציבור.
עם כל הכבוד לישיבת המהרי"ץ, היא לא הייתה מדגם מייצג של בני היישוב הישן, שרובם עבדו או עסקו בעסקי חול בצורה כזו או אחרת, הם לא היו ברובם בני ישיבה, ובטח לא ישיבת המהרי"ץ, ולו רק מחמת גילם, לכל היותר סוג כלשהו של אברכי כולל, והמדגם שלך ממש מוטעה. על הציבור בכללותו ובכללו צאצאי הגריח הנזכרים (שלא היו בני ישיבה) דובר על התוצאות.
מצד שני, ההשוואה של ציבור זה לבני ישיבת חברון גם היא לא נכונה, כי כאמור הם הרי בני ישיבה, והיו מורכבים בהרבה מחדשים מקרוב באו ללא ציבור מגובש, והישיבה אכן הצליחה אבל איה התוצאות של ה"ציבור" זו הייתה דרך חינוך ישיבתית ולא דרך ציבורית. ואם תיקח את כל הציבור שעשוי להתאים לרקע של בני ישיבת חברון שהיה אז בירושלים, ותיקח אותו כציבור שאותו ייצגה ישיבת חברון (וזו תהיה טעות כמובן) אז התוצאות יהיו עגומות בהרבה.

חילוק יפה והגון.
אלא שהנושא היה האם החינוך הצליח או לא. ובשביל למדוד חינוך, צריך למדוד ישיבות.


לא נכון. לא בדור שהתחנך לא בישיבות. חניוך הדור בתוך עולם הישיבות היה המצאה שהתחילה בישיבות הליטאיות שהגיעו לארץ בעידוד החזו"א וכו' והדברים ידועים. בני היישוב הישן כמו רוב היהודים בכל הדורות התחנכו בבתיהם, בבית המדרש, ובקהילה, הם לא היו בוגרי ישיבות, ובטח לא ישיבות עם חינוך מסיבי כמו ישיבות המוסר. וזו הסיבה שהמדד הוא הציבור ולא הישיבות. דרכו של הגרי"ח הייתה דרל לציבור על כל שכבותיו, לא דרך חינוך לצעירי הצאן בישיבות.

משוש דורים
הודעות: 380
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2016 12:23 am

Re: מרא דארעא דישראל הגרי"ח זוננפלד זי"ע <ליקוטים>

הודעהעל ידי משוש דורים » ו' מרץ 17, 2017 4:33 pm

לעומקו של דבר כתב:בכ"א ברור שכפי שכתבו, לומר שהגריח"ז כביכול סבר שדרך החינוך היא הדרך של הישיבות לא הדרך של היישוב הישן, ודלא כהקנאים, ובסוף הוכח מצאצאיו שהגריח"ז צדק, זה מופרך מכל פניות שאתה פונה. ופשוט.


לא כתבתי שכך הוא סבר, ואפרש שיחתי, הגריח"ז היה מאנשי היישוב הישן, וכך גם חינך את ביתו, אך הוא ידע להבחין בתוכן הפנימי של הישיבות ולא לשלול אותו, ולכן לא הפריע לו שבמשפחתו הקרובה יש גם מהסוג הזה, והמציאות הוכיחה שמשפחה זו היא המפוארת שבכל השבט, אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה.

בנוגע למה שכתבו שאין אחוזי נשירה בישוב הישן יותר מהישוב החדש, זה אפילו לא בדיחה, משפחת זוננפלד אינה משפחה חריגה, היא משקפת משפחה ירושלמית שאפילו הצליחה במידה מסויימת, סיפר לי הגר"ש אויערבאך שבכיתתו בעץ חיים נותרו 3 חרדים ו2 יהודים כשרים בדוחק. כיתות שלימות נשרו מדרך הישר בעוד שהקנאים היו עסוקים בהפגנות נגד הועד הלאומי ובחירות נשים, איש מהם לא הקים בית יעקב או כל מוסד מועיל אחר (ואם פתחו היה זה לשם 'שנור'), והם היו עסוקים במלחמות במועטים שהעיזו והקימו מסגרות, כמה מלחמות נלחמו בר' יוסל אייכלר שהקים את ארגון הנוער 'ישיבת המתמידים' (שללא ספק הצילה דור שלם של בני נוער מרדת שחת,) ובלא שמישהו מהם יתן אלטרנטיבה אחרת, והדברים ידועים ומפורסמים כל זקן ירושלמי יאשר זאת.
הגאון ר' ישראל גרוסמן זצ"ל נתן ריאיון מאלף לפני כעשור לגליון סוכות של עיתון משפחה, ושם סיפר על אוירת הנחיתות מפני החילונים שהיתה בירושלים, 2 אנשים יכלו להתווכח על נושא, והא' היה אומר לחבירו איך אתה מתווכח עימי הרי אפילו חילוני פלוני אומר כדבריי, והוא הוסיף שם, מי שנתן את זקיפות הקומה ואת ה'ויגבה לבו בדרכי ה'', היו ראשי הישיבות הליטאיים שהגיעו לארץ, הם פעלו ובנו, והתמודדו עם משברי התקופה, הם פעלו בימין מקרבת, והצליחו ועשו פרי.
כמובן שהמחתרות הפילו חללים גם שם, אך רוב מנין ובנין בני הישיבות נשארו יראים ושלמים, ומהם הושתת העולם החרדי שאנו מכירים.

ישיבת בית יוסף צבי לא נבנתה מהמשפחות הירושלמיות כלל, היא נבנתה ממשפחות הונגריות שעלו ארצה תוך כדי ואחרי השואה, וגם הם רובם לא שלחו את בניהם לישיבות, אלא לשיעורי תורה פה ושם, כפי המנהג שרווח אז בקרב רבים, (זו היתה הסיבה להקמת 'תפארת בחורים' ע"י הגר"א אליישיב מהומלא), המיעוט ששלחו היו ציבור יותר איכותי, ואין מקום להשוות בינה לבין אחרים.

יש פרק נוסף של הקמת העולם החסידי, ע"י הבית ישראל מגור האמ"ח מויזניץ הנת"ש מסלונים ועוד, אך הם פעלו שכם אחד עם ראשי הישיבות הליטאיים ולא עם קנאי ירושלים.
והמציאות מוכיחה, שבשנת תש"ה היו הירושלמים רוב הציבור החרדי בירושלים, והיום....?

דוד נ.א.
הודעות: 219
הצטרף: ו' מרץ 11, 2016 11:56 am

Re: מרא דארעא דישראל הגרי"ח זוננפלד זי"ע <ליקוטים>

הודעהעל ידי דוד נ.א. » ו' מרץ 17, 2017 4:55 pm

קצת מאוחר להגיב כעת, רק אציין שיש להבדיל בין נשירה לנשירה, יש בזה הרבה דרגות, שחלק מהם הם לכתחילה בעיני אנשים מסוימים וחלק מהם חילונים ממש והרבה באמצע, וזה מאוד רלוונטי לדיון.

לעומקו של דבר
הודעות: 3529
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: מרא דארעא דישראל הגרי"ח זוננפלד זי"ע <ליקוטים>

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » א' מרץ 19, 2017 11:48 am

משוש דורים כתב:
לעומקו של דבר כתב:בכ"א ברור שכפי שכתבו, לומר שהגריח"ז כביכול סבר שדרך החינוך היא הדרך של הישיבות לא הדרך של היישוב הישן, ודלא כהקנאים, ובסוף הוכח מצאצאיו שהגריח"ז צדק, זה מופרך מכל פניות שאתה פונה. ופשוט.


לא כתבתי שכך הוא סבר, ואפרש שיחתי, הגריח"ז היה מאנשי היישוב הישן, וכך גם חינך את ביתו, אך הוא ידע להבחין בתוכן הפנימי של הישיבות ולא לשלול אותו, ולכן לא הפריע לו שבמשפחתו הקרובה יש גם מהסוג הזה, והמציאות הוכיחה שמשפחה זו היא המפוארת שבכל השבט, אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה.

בנוגע למה שכתבו שאין אחוזי נשירה בישוב הישן יותר מהישוב החדש, זה אפילו לא בדיחה, משפחת זוננפלד אינה משפחה חריגה, היא משקפת משפחה ירושלמית שאפילו הצליחה במידה מסויימת, סיפר לי הגר"ש אויערבאך שבכיתתו בעץ חיים נותרו 3 חרדים ו2 יהודים כשרים בדוחק. כיתות שלימות נשרו מדרך הישר בעוד שהקנאים היו עסוקים בהפגנות נגד הועד הלאומי ובחירות נשים, איש מהם לא הקים בית יעקב או כל מוסד מועיל אחר (ואם פתחו היה זה לשם 'שנור'), והם היו עסוקים במלחמות במועטים שהעיזו והקימו מסגרות, כמה מלחמות נלחמו בר' יוסל אייכלר שהקים את ארגון הנוער 'ישיבת המתמידים' (שללא ספק הצילה דור שלם של בני נוער מרדת שחת,) ובלא שמישהו מהם יתן אלטרנטיבה אחרת, והדברים ידועים ומפורסמים כל זקן ירושלמי יאשר זאת.
הגאון ר' ישראל גרוסמן זצ"ל נתן ריאיון מאלף לפני כעשור לגליון סוכות של עיתון משפחה, ושם סיפר על אוירת הנחיתות מפני החילונים שהיתה בירושלים, 2 אנשים יכלו להתווכח על נושא, והא' היה אומר לחבירו איך אתה מתווכח עימי הרי אפילו חילוני פלוני אומר כדבריי, והוא הוסיף שם, מי שנתן את זקיפות הקומה ואת ה'ויגבה לבו בדרכי ה'', היו ראשי הישיבות הליטאיים שהגיעו לארץ, הם פעלו ובנו, והתמודדו עם משברי התקופה, הם פעלו בימין מקרבת, והצליחו ועשו פרי.
כמובן שהמחתרות הפילו חללים גם שם, אך רוב מנין ובנין בני הישיבות נשארו יראים ושלמים, ומהם הושתת העולם החרדי שאנו מכירים.

ישיבת בית יוסף צבי לא נבנתה מהמשפחות הירושלמיות כלל, היא נבנתה ממשפחות הונגריות שעלו ארצה תוך כדי ואחרי השואה, וגם הם רובם לא שלחו את בניהם לישיבות, אלא לשיעורי תורה פה ושם, כפי המנהג שרווח אז בקרב רבים, (זו היתה הסיבה להקמת 'תפארת בחורים' ע"י הגר"א אליישיב מהומלא), המיעוט ששלחו היו ציבור יותר איכותי, ואין מקום להשוות בינה לבין אחרים.

יש פרק נוסף של הקמת העולם החסידי, ע"י הבית ישראל מגור האמ"ח מויזניץ הנת"ש מסלונים ועוד, אך הם פעלו שכם אחד עם ראשי הישיבות הליטאיים ולא עם קנאי ירושלים.
והמציאות מוכיחה, שבשנת תש"ה היו הירושלמים רוב הציבור החרדי בירושלים, והיום....?

אין בעיה. אבל אם כך אתה סבור, אז אתה סבור ששיטתו של ר' חיים זוננפלד נכשלה. לבריאות. כי את כל ההפגנות נגד הוועד הלאומי הוא עשה, וב"ויגבה ליבו" שאתה מציין כפתרון הבלעדי, הוא לא עשה כלום.
זה שהוא עשה טובה והסכים (אולי) שנכדה שאחת שלו תתחתן עם בחור שלמד בחברון (ישיבה שצריך לציין, לא עברה פורמלית על שום חרם מהחרמות של היישוב הישן) לא משנה את זה לשום כיוון.

בקיצור תרצה תסכים עם הגריח"ז, תרצה אל תסכים עם הגריח"ז, בשום אופן אינך יכול לומר שזה שהצאצאים שלו שלמדו ביישוב הישן העסוק בחרמות לא הצליחו כמו הנכד שלמד בחברון, זה אומר שהוא צדק...

משוש דורים
הודעות: 380
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2016 12:23 am

Re: מרא דארעא דישראל הגרי"ח זוננפלד זי"ע <ליקוטים>

הודעהעל ידי משוש דורים » א' מרץ 19, 2017 3:22 pm

הגריח"ז עשה את החרמות על הועד הלאומי, אך עסק גם בבנין, ולא ארגן הפגנות ומלחמות נגד יהודים כשרים, מי שיקרא את הביוגרפיה שלו 'עמודא דנהורא' שכתב יד ימינו ר' משה בלוי (להבדיל מספרים משוכתבים ושקריים אחרים) יראה את דמותו הרבגונית והמופלאה, הציבור שהוא עמד בראשו סטה מדרכו, ובניהם שילמו את המחיר.

לעומקו של דבר
הודעות: 3529
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: מרא דארעא דישראל הגרי"ח זוננפלד זי"ע <ליקוטים>

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » א' מרץ 19, 2017 3:26 pm

משוש דורים כתב:הגריח"ז עשה את החרמות על הועד הלאומי, אך עסק גם בבנין, ולא ארגן הפגנות ומלחמות נגד יהודים כשרים, מי שיקרא את הביוגרפיה שלו 'עמודא דנהורא' שכתב יד ימינו ר' משה בלוי (להבדיל מספרים משוכתבים ושקריים אחרים) יראה את דמותו הרבגונית והמופלאה, הציבור שהוא עמד בראשו סטה מדרכו, ובניהם שילמו את המחיר.

קיצור, הבנו שאתה שונא ו/או מזלזל בעדה החרדית נטורי קרתא או איך שתקרא לזה, אבל להוכיח מהצלחתה של ישיבת חברון את הצלחת דרכו של ר' חיים זוננפלד זה דבר שאין ראוי להשיב עליו. ובאמת נמאס כבר. רפו"ש.
(כידוע הגריח"ז נלחם רק כנגד יהודים אפיקורסים. את היום צום הוא הכריז לא בעת שהקימו את הרבנות אלא כנראה בעת שהקימו את האוניברסיטה, והמכתבים שהוא שלח בבהילות לכל רבני הגולה ע"מ שיצטרפו לחרם כנראה היו נגד בן יהודה ולא נגד הרב קוק וספריו... או שבכלל המכתבים היו בעד הקמת ישיבה מוסרית בירושלים... ויסלחו לי ר"מ פינס וכל מי ששכחתי)

מחולת המחנים
הודעות: 2672
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: מרא דארעא דישראל הגרי"ח זוננפלד זי"ע <ליקוטים>

הודעהעל ידי מחולת המחנים » א' מרץ 19, 2017 3:53 pm

ולאידך גיסא, אולי ניתן דוקא ללמוד מהחינוך האולטרה שמרני של הגר"נ קופשיץ וגיסו רבי אברהם דוב ליטמאנאוויץ.

מתפעל
הודעות: 3450
הצטרף: ב' דצמבר 06, 2010 12:35 pm

Re: מרא דארעא דישראל הגרי"ח זוננפלד זי"ע <ליקוטים>

הודעהעל ידי מתפעל » ד' נובמבר 14, 2018 6:13 am

בואו נחליף שמו של הגריח"ז להגרא"י קוק, והסיפור יהיה ממש מתאים לו גם כן,


ישוב הארץ.jpg
ישוב הארץ.jpg (63.9 KiB) נצפה 99 פעמים


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: הא לחמא עניא, המחקר, המשורר, ישבב הסופר, משוש דורים ו־ 32 אורחים