מרא דארעא דישראל הגרי"ח זוננפלד זי"ע <ליקוטים>

לעומקו של דבר

בכ"א ברור שכפי שכתבו, לומר שהגריח"ז כביכול סבר שדרך החינוך היא הדרך של הישיבות לא הדרך של היישוב הישן, ודלא כהקנאים, ובסוף הוכח מצאצאיו שהגריח"ז צדק, זה מופרך מכל פניות שאתה פונה. ופשוט.

דוד נ.א. · הודעהעל ידי **דוד נ.א.** » ו' מרץ 17, 2017 10:26 am

שני נקודות שהוזכרו פה תפסו את תשומת ליבי:

1. הסבר של הוא אמינא: "שבעוד הישוב הישן גרו כאן בשיא המיטב, ובאם מישהו התנדנד, מיד נחשב כיורד מהדרך, ואכן הרבה נשרו. הישוב החדש היו ירודים ומנודנדים ואדרבה אלו שנכנסו לישיבות נתפסו מהרחוב והתעלו."
--אוי, כמה שיש בזה סבירות, וכמה שזה נשמע רלוונטי לדורנו... לא אמרתי שתהפו להיות אמריקאים או מזרחניקים שנשרפו, אבל יש מזה הרבה מה ללמוד. ללמוד על תופעת ה"נדנדה" בחברה, על משמעותה של הקצנה, על משמעות של שמרנות שמתעלמת (ורק אם מתעלמת) מצרכי הדור החדש. על משמעות של אחידות חברתית מול בחירה אישית.
לא, אל תטעו, לא התווכנת (באמת!) לרמוז לשום מסקנה, רק העלתי נקודות הדורשות דיון מעמיק תמיד, וציינתי שהדוגמא וההסבר מהוים חומר לימוד חשוב לעניין.

2. טענות של עתניאל - על כך שניתן בקלות להשוות בין הישיבות. נראה לי שזו בדיוק הסיבה שאינכם משדרים על אותו גל, המדדים מוטעים מלכתחילה.
במקום להשוות ציבור מול ציבור, או לחילופין ישיבה מול ישיבה, אתם משווים ישיבה מול ציבור.
עם כל הכבוד לישיבת המהרי"ץ, היא לא הייתה מדגם מייצג של בני היישוב הישן, שרובם עבדו או עסקו בעסקי חול בצורה כזו או אחרת, הם לא היו ברובם בני ישיבה, ובטח לא ישיבת המהרי"ץ, ולו רק מחמת גילם, לכל היותר סוג כלשהו של אברכי כולל, והמדגם שלך ממש מוטעה. על הציבור בכללותו ובכללו צאצאי הגריח הנזכרים (שלא היו בני ישיבה) דובר על התוצאות.
מצד שני, ההשוואה של ציבור זה לבני ישיבת חברון גם היא לא נכונה, כי כאמור הם הרי בני ישיבה, והיו מורכבים בהרבה מחדשים מקרוב באו ללא ציבור מגובש, והישיבה אכן הצליחה אבל איה התוצאות של ה"ציבור" זו הייתה דרך חינוך ישיבתית ולא דרך ציבורית. ואם תיקח את כל הציבור שעשוי להתאים לרקע של בני ישיבת חברון שהיה אז בירושלים, ותיקח אותו כציבור שאותו ייצגה ישיבת חברון (וזו תהיה טעות כמובן) אז התוצאות יהיו עגומות בהרבה.

דוד נ.א. · הודעהעל ידי **דוד נ.א.** » ו' מרץ 17, 2017 10:30 am

לעומקו של דבר כתב:בכ"א ברור שכפי שכתבו, לומר שהגריח"ז כביכול סבר שדרך החינוך היא הדרך של הישיבות לא הדרך של היישוב הישן, ודלא כהקנאים, ובסוף הוכח מצאצאיו שהגריח"ז צדק, זה מופרך מכל פניות שאתה פונה. ופשוט.

החיים לא שחור ולבן וצודק ולא צודק, יש תנאים משתנים ויש כפי שכתבתים דרך של ציבור ודרך של ישיבות, יש קנאים קיצונים ויש אמצע מתון. יש פרשיות כאלו ופרשיות אחרות.
וזה שהגרי"ח אחז שבני הישיבות הם יראי שמים אמיתיים ומתחנכים בחינוך טוב המגדלם לתורה, עדיין לו קבע שהוא הסכים עם דרכם בכל ובדרך הנהגתם העתידית לאחר שיקימו משפחות וציבור...

לעומקו של דבר

דוד נ.א. כתב:
לעומקו של דבר כתב:בכ"א ברור שכפי שכתבו, לומר שהגריח"ז כביכול סבר שדרך החינוך היא הדרך של הישיבות לא הדרך של היישוב הישן, ודלא כהקנאים, ובסוף הוכח מצאצאיו שהגריח"ז צדק, זה מופרך מכל פניות שאתה פונה. ופשוט.

החיים לא שחור ולבן וצודק ולא צודק, יש תנאים משתנים ויש כפי שכתבתים דרך של ציבור ודרך של ישיבות, יש קנאים קיצונים ויש אמצע מתון. יש פרשיות כאלו ופרשיות אחרות.
וזה שהגרי"ח אחז שבני הישיבות הם יראי שמים אמיתיים ומתחנכים בחינוך טוב המגדלם לתורה, עדיין לו קבע שהוא הסכים עם דרכם בכל ובדרך הנהגתם העתידית לאחר שיקימו משפחות וציבור...

הכל טוב, אני התכוונתי רק שהמשפט הזה מופקע מכל הצדדים:
- הגריח"ז האמין בכל ליבו בדרך החינוך הירושלמית וחלק גדול מפעילותו הציבורית הייתה חיזוק החרמות והשמרנות החינוכית וכל המסתעף
- כך הוא גם חינך את בניו
- זה שהוא לקח איידים לנכדתו - מחברון אינו משנה כלום, בפרט שמי אמר שהוא לקח כפי שביארו כנ"ל.

לעומקו של דבר

דוד נ.א. כתב:שני נקודות שהוזכרו פה תפסו את תשומת ליבי:

2. טענות של עתניאל - על כך שניתן בקלות להשוות בין הישיבות. נראה לי שזו בדיוק הסיבה שאינכם משדרים על אותו גל, המדדים מוטעים מלכתחילה.
במקום להשוות ציבור מול ציבור, או לחילופין ישיבה מול ישיבה, אתם משווים ישיבה מול ציבור.
עם כל הכבוד לישיבת המהרי"ץ, היא לא הייתה מדגם מייצג של בני היישוב הישן, שרובם עבדו או עסקו בעסקי חול בצורה כזו או אחרת, הם לא היו ברובם בני ישיבה, ובטח לא ישיבת המהרי"ץ, ולו רק מחמת גילם, לכל היותר סוג כלשהו של אברכי כולל, והמדגם שלך ממש מוטעה. על הציבור בכללותו ובכללו צאצאי הגריח הנזכרים (שלא היו בני ישיבה) דובר על התוצאות.
מצד שני, ההשוואה של ציבור זה לבני ישיבת חברון גם היא לא נכונה, כי כאמור הם הרי בני ישיבה, והיו מורכבים בהרבה מחדשים מקרוב באו ללא ציבור מגובש, והישיבה אכן הצליחה אבל איה התוצאות של ה"ציבור" זו הייתה דרך חינוך ישיבתית ולא דרך ציבורית. ואם תיקח את כל הציבור שעשוי להתאים לרקע של בני ישיבת חברון שהיה אז בירושלים, ותיקח אותו כציבור שאותו ייצגה ישיבת חברון (וזו תהיה טעות כמובן) אז התוצאות יהיו עגומות בהרבה.

חילוק יפה והגון.
אלא שהנושא היה האם החינוך הצליח או לא. ובשביל למדוד חינוך, צריך למדוד ישיבות.

דוד נ.א. · הודעהעל ידי **דוד נ.א.** » ו' מרץ 17, 2017 10:45 am

לעומקו של דבר כתב:
דוד נ.א. כתב:
לעומקו של דבר כתב:בכ"א ברור שכפי שכתבו, לומר שהגריח"ז כביכול סבר שדרך החינוך היא הדרך של הישיבות לא הדרך של היישוב הישן, ודלא כהקנאים, ובסוף הוכח מצאצאיו שהגריח"ז צדק, זה מופרך מכל פניות שאתה פונה. ופשוט.

החיים לא שחור ולבן וצודק ולא צודק, יש תנאים משתנים ויש כפי שכתבתים דרך של ציבור ודרך של ישיבות, יש קנאים קיצונים ויש אמצע מתון. יש פרשיות כאלו ופרשיות אחרות.
וזה שהגרי"ח אחז שבני הישיבות הם יראי שמים אמיתיים ומתחנכים בחינוך טוב המגדלם לתורה, עדיין לו קבע שהוא הסכים עם דרכם בכל ובדרך הנהגתם העתידית לאחר שיקימו משפחות וציבור...

הכל טוב, אני התכוונתי רק שהמשפט הזה מופקע מכל הצדדים:
- הגריח"ז האמין בכל ליבו בדרך החינוך הירושלמית וחלק גדול מפעילותו הציבורית הייתה חיזוק החרמות והשמרנות החינוכית וכל המסתעף
- כך הוא גם חינך את בניו
- זה שהוא לקח איידים לנכדתו - מחברון אינו משנה כלום, בפרט שמי אמר שהוא לקח כפי שביארו כנ"ל.

אמת, ההסבר שלי היה רק הסיבה לכך, כלומר ההסבר לנתונים ה"לכאורה" סותרים..

דוד נ.א. · הודעהעל ידי **דוד נ.א.** » ו' מרץ 17, 2017 10:48 am

לעומקו של דבר כתב:
דוד נ.א. כתב:שני נקודות שהוזכרו פה תפסו את תשומת ליבי:

2. טענות של עתניאל - על כך שניתן בקלות להשוות בין הישיבות. נראה לי שזו בדיוק הסיבה שאינכם משדרים על אותו גל, המדדים מוטעים מלכתחילה.
במקום להשוות ציבור מול ציבור, או לחילופין ישיבה מול ישיבה, אתם משווים ישיבה מול ציבור.
עם כל הכבוד לישיבת המהרי"ץ, היא לא הייתה מדגם מייצג של בני היישוב הישן, שרובם עבדו או עסקו בעסקי חול בצורה כזו או אחרת, הם לא היו ברובם בני ישיבה, ובטח לא ישיבת המהרי"ץ, ולו רק מחמת גילם, לכל היותר סוג כלשהו של אברכי כולל, והמדגם שלך ממש מוטעה. על הציבור בכללותו ובכללו צאצאי הגריח הנזכרים (שלא היו בני ישיבה) דובר על התוצאות.
מצד שני, ההשוואה של ציבור זה לבני ישיבת חברון גם היא לא נכונה, כי כאמור הם הרי בני ישיבה, והיו מורכבים בהרבה מחדשים מקרוב באו ללא ציבור מגובש, והישיבה אכן הצליחה אבל איה התוצאות של ה"ציבור" זו הייתה דרך חינוך ישיבתית ולא דרך ציבורית. ואם תיקח את כל הציבור שעשוי להתאים לרקע של בני ישיבת חברון שהיה אז בירושלים, ותיקח אותו כציבור שאותו ייצגה ישיבת חברון (וזו תהיה טעות כמובן) אז התוצאות יהיו עגומות בהרבה.

חילוק יפה והגון.
אלא שהנושא היה האם החינוך הצליח או לא. ובשביל למדוד חינוך, צריך למדוד ישיבות.

לא נכון. לא בדור שהתחנך לא בישיבות. חניוך הדור בתוך עולם הישיבות היה המצאה שהתחילה בישיבות הליטאיות שהגיעו לארץ בעידוד החזו"א וכו' והדברים ידועים. בני היישוב הישן כמו רוב היהודים בכל הדורות התחנכו בבתיהם, בבית המדרש, ובקהילה, הם לא היו בוגרי ישיבות, ובטח לא ישיבות עם חינוך מסיבי כמו ישיבות המוסר. וזו הסיבה שהמדד הוא הציבור ולא הישיבות. דרכו של הגרי"ח הייתה דרל לציבור על כל שכבותיו, לא דרך חינוך לצעירי הצאן בישיבות.

משוש דורים · הודעהעל ידי **משוש דורים** » ו' מרץ 17, 2017 4:33 pm

לעומקו של דבר כתב:בכ"א ברור שכפי שכתבו, לומר שהגריח"ז כביכול סבר שדרך החינוך היא הדרך של הישיבות לא הדרך של היישוב הישן, ודלא כהקנאים, ובסוף הוכח מצאצאיו שהגריח"ז צדק, זה מופרך מכל פניות שאתה פונה. ופשוט.

לא כתבתי שכך הוא סבר, ואפרש שיחתי, הגריח"ז היה מאנשי היישוב הישן, וכך גם חינך את ביתו, אך הוא ידע להבחין בתוכן הפנימי של הישיבות ולא לשלול אותו, ולכן לא הפריע לו שבמשפחתו הקרובה יש גם מהסוג הזה, והמציאות הוכיחה שמשפחה זו היא המפוארת שבכל השבט, אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה.

בנוגע למה שכתבו שאין אחוזי נשירה בישוב הישן יותר מהישוב החדש, זה אפילו לא בדיחה, משפחת זוננפלד אינה משפחה חריגה, היא משקפת משפחה ירושלמית שאפילו הצליחה במידה מסויימת, סיפר לי הגר"ש אויערבאך שבכיתתו בעץ חיים נותרו 3 חרדים ו2 יהודים כשרים בדוחק. כיתות שלימות נשרו מדרך הישר בעוד שהקנאים היו עסוקים בהפגנות נגד הועד הלאומי ובחירות נשים, איש מהם לא הקים בית יעקב או כל מוסד מועיל אחר (ואם פתחו היה זה לשם 'שנור'), והם היו עסוקים במלחמות במועטים שהעיזו והקימו מסגרות, כמה מלחמות נלחמו בר' יוסל אייכלר שהקים את ארגון הנוער 'ישיבת המתמידים' (שללא ספק הצילה דור שלם של בני נוער מרדת שחת,) ובלא שמישהו מהם יתן אלטרנטיבה אחרת, והדברים ידועים ומפורסמים כל זקן ירושלמי יאשר זאת.
הגאון ר' ישראל גרוסמן זצ"ל נתן ריאיון מאלף לפני כעשור לגליון סוכות של עיתון משפחה, ושם סיפר על אוירת הנחיתות מפני החילונים שהיתה בירושלים, 2 אנשים יכלו להתווכח על נושא, והא' היה אומר לחבירו איך אתה מתווכח עימי הרי אפילו חילוני פלוני אומר כדבריי, והוא הוסיף שם, מי שנתן את זקיפות הקומה ואת ה'ויגבה לבו בדרכי ה'', היו ראשי הישיבות הליטאיים שהגיעו לארץ, הם פעלו ובנו, והתמודדו עם משברי התקופה, הם פעלו בימין מקרבת, והצליחו ועשו פרי.
כמובן שהמחתרות הפילו חללים גם שם, אך רוב מנין ובנין בני הישיבות נשארו יראים ושלמים, ומהם הושתת העולם החרדי שאנו מכירים.

ישיבת בית יוסף צבי לא נבנתה מהמשפחות הירושלמיות כלל, היא נבנתה ממשפחות הונגריות שעלו ארצה תוך כדי ואחרי השואה, וגם הם רובם לא שלחו את בניהם לישיבות, אלא לשיעורי תורה פה ושם, כפי המנהג שרווח אז בקרב רבים, (זו היתה הסיבה להקמת 'תפארת בחורים' ע"י הגר"א אליישיב מהומלא), המיעוט ששלחו היו ציבור יותר איכותי, ואין מקום להשוות בינה לבין אחרים.

יש פרק נוסף של הקמת העולם החסידי, ע"י הבית ישראל מגור האמ"ח מויזניץ הנת"ש מסלונים ועוד, אך הם פעלו שכם אחד עם ראשי הישיבות הליטאיים ולא עם קנאי ירושלים.
והמציאות מוכיחה, שבשנת תש"ה היו הירושלמים רוב הציבור החרדי בירושלים, והיום....?

דוד נ.א. · הודעהעל ידי **דוד נ.א.** » ו' מרץ 17, 2017 4:55 pm

קצת מאוחר להגיב כעת, רק אציין שיש להבדיל בין נשירה לנשירה, יש בזה הרבה דרגות, שחלק מהם הם לכתחילה בעיני אנשים מסוימים וחלק מהם חילונים ממש והרבה באמצע, וזה מאוד רלוונטי לדיון.

לעומקו של דבר

משוש דורים כתב:
לעומקו של דבר כתב:בכ"א ברור שכפי שכתבו, לומר שהגריח"ז כביכול סבר שדרך החינוך היא הדרך של הישיבות לא הדרך של היישוב הישן, ודלא כהקנאים, ובסוף הוכח מצאצאיו שהגריח"ז צדק, זה מופרך מכל פניות שאתה פונה. ופשוט.

לא כתבתי שכך הוא סבר, ואפרש שיחתי, הגריח"ז היה מאנשי היישוב הישן, וכך גם חינך את ביתו, אך הוא ידע להבחין בתוכן הפנימי של הישיבות ולא לשלול אותו, ולכן לא הפריע לו שבמשפחתו הקרובה יש גם מהסוג הזה, והמציאות הוכיחה שמשפחה זו היא המפוארת שבכל השבט, אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה.

בנוגע למה שכתבו שאין אחוזי נשירה בישוב הישן יותר מהישוב החדש, זה אפילו לא בדיחה, משפחת זוננפלד אינה משפחה חריגה, היא משקפת משפחה ירושלמית שאפילו הצליחה במידה מסויימת, סיפר לי הגר"ש אויערבאך שבכיתתו בעץ חיים נותרו 3 חרדים ו2 יהודים כשרים בדוחק. כיתות שלימות נשרו מדרך הישר בעוד שהקנאים היו עסוקים בהפגנות נגד הועד הלאומי ובחירות נשים, איש מהם לא הקים בית יעקב או כל מוסד מועיל אחר (ואם פתחו היה זה לשם 'שנור'), והם היו עסוקים במלחמות במועטים שהעיזו והקימו מסגרות, כמה מלחמות נלחמו בר' יוסל אייכלר שהקים את ארגון הנוער 'ישיבת המתמידים' (שללא ספק הצילה דור שלם של בני נוער מרדת שחת,) ובלא שמישהו מהם יתן אלטרנטיבה אחרת, והדברים ידועים ומפורסמים כל זקן ירושלמי יאשר זאת.
הגאון ר' ישראל גרוסמן זצ"ל נתן ריאיון מאלף לפני כעשור לגליון סוכות של עיתון משפחה, ושם סיפר על אוירת הנחיתות מפני החילונים שהיתה בירושלים, 2 אנשים יכלו להתווכח על נושא, והא' היה אומר לחבירו איך אתה מתווכח עימי הרי אפילו חילוני פלוני אומר כדבריי, והוא הוסיף שם, מי שנתן את זקיפות הקומה ואת ה'ויגבה לבו בדרכי ה'', היו ראשי הישיבות הליטאיים שהגיעו לארץ, הם פעלו ובנו, והתמודדו עם משברי התקופה, הם פעלו בימין מקרבת, והצליחו ועשו פרי.
כמובן שהמחתרות הפילו חללים גם שם, אך רוב מנין ובנין בני הישיבות נשארו יראים ושלמים, ומהם הושתת העולם החרדי שאנו מכירים.

ישיבת בית יוסף צבי לא נבנתה מהמשפחות הירושלמיות כלל, היא נבנתה ממשפחות הונגריות שעלו ארצה תוך כדי ואחרי השואה, וגם הם רובם לא שלחו את בניהם לישיבות, אלא לשיעורי תורה פה ושם, כפי המנהג שרווח אז בקרב רבים, (זו היתה הסיבה להקמת 'תפארת בחורים' ע"י הגר"א אליישיב מהומלא), המיעוט ששלחו היו ציבור יותר איכותי, ואין מקום להשוות בינה לבין אחרים.

יש פרק נוסף של הקמת העולם החסידי, ע"י הבית ישראל מגור האמ"ח מויזניץ הנת"ש מסלונים ועוד, אך הם פעלו שכם אחד עם ראשי הישיבות הליטאיים ולא עם קנאי ירושלים.
והמציאות מוכיחה, שבשנת תש"ה היו הירושלמים רוב הציבור החרדי בירושלים, והיום....?

אין בעיה. אבל אם כך אתה סבור, אז אתה סבור ששיטתו של ר' חיים זוננפלד נכשלה. לבריאות. כי את כל ההפגנות נגד הוועד הלאומי הוא עשה, וב"ויגבה ליבו" שאתה מציין כפתרון הבלעדי, הוא לא עשה כלום.
זה שהוא עשה טובה והסכים (אולי) שנכדה שאחת שלו תתחתן עם בחור שלמד בחברון (ישיבה שצריך לציין, לא עברה פורמלית על שום חרם מהחרמות של היישוב הישן) לא משנה את זה לשום כיוון.

בקיצור תרצה תסכים עם הגריח"ז, תרצה אל תסכים עם הגריח"ז, בשום אופן אינך יכול לומר שזה שהצאצאים שלו שלמדו ביישוב הישן העסוק בחרמות לא הצליחו כמו הנכד שלמד בחברון, זה אומר שהוא צדק...

משוש דורים · הודעהעל ידי **משוש דורים** » א' מרץ 19, 2017 3:22 pm

הגריח"ז עשה את החרמות על הועד הלאומי, אך עסק גם בבנין, ולא ארגן הפגנות ומלחמות נגד יהודים כשרים, מי שיקרא את הביוגרפיה שלו 'עמודא דנהורא' שכתב יד ימינו ר' משה בלוי (להבדיל מספרים משוכתבים ושקריים אחרים) יראה את דמותו הרבגונית והמופלאה, הציבור שהוא עמד בראשו סטה מדרכו, ובניהם שילמו את המחיר.

לעומקו של דבר

משוש דורים כתב:הגריח"ז עשה את החרמות על הועד הלאומי, אך עסק גם בבנין, ולא ארגן הפגנות ומלחמות נגד יהודים כשרים, מי שיקרא את הביוגרפיה שלו 'עמודא דנהורא' שכתב יד ימינו ר' משה בלוי (להבדיל מספרים משוכתבים ושקריים אחרים) יראה את דמותו הרבגונית והמופלאה, הציבור שהוא עמד בראשו סטה מדרכו, ובניהם שילמו את המחיר.

קיצור, הבנו שאתה שונא ו/או מזלזל בעדה החרדית נטורי קרתא או איך שתקרא לזה, אבל להוכיח מהצלחתה של ישיבת חברון את הצלחת דרכו של ר' חיים זוננפלד זה דבר שאין ראוי להשיב עליו. ובאמת נמאס כבר. רפו"ש.
(כידוע הגריח"ז נלחם רק כנגד יהודים אפיקורסים. את היום צום הוא הכריז לא בעת שהקימו את הרבנות אלא כנראה בעת שהקימו את האוניברסיטה, והמכתבים שהוא שלח בבהילות לכל רבני הגולה ע"מ שיצטרפו לחרם כנראה היו נגד בן יהודה ולא נגד הרב קוק וספריו... או שבכלל המכתבים היו בעד הקמת ישיבה מוסרית בירושלים... ויסלחו לי ר"מ פינס וכל מי ששכחתי)

מחולת המחנים · הודעהעל ידי **מחולת המחנים** » א' מרץ 19, 2017 3:53 pm

ולאידך גיסא, אולי ניתן דוקא ללמוד מהחינוך האולטרה שמרני של הגר"נ קופשיץ וגיסו רבי אברהם דוב ליטמאנאוויץ.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ד' נובמבר 14, 2018 6:13 am

בואו נחליף שמו של הגריח"ז להגרא"י קוק, והסיפור יהיה ממש מתאים לו גם כן,

: ישוב הארץ.jpg (63.9 KiB) נצפה 9782 פעמים

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ד' מאי 15, 2019 5:24 am

מי כאן לצד הגריח"ז ומי בתווך מאחור

: הגריחז.jpg (110.1 KiB) נצפה 9545 פעמים

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ד' מאי 15, 2019 3:57 pm

מתפעל כתב:מי כאן לצד הגריח"ז ומי בתווך מאחור

כמובן התמונה המפורסמת מקבלת פנים למסריק תרפ"ז. דומני שלצד הרי"ח זוננפלד עומד ר' ברוך ראובן שלמה יונגרייז. הנה התמונה המלאה (מכאן; לאיכות גבוהה ניתן לפתוח בכרטיסייה חדשה או להוריד). אפשר לראות מאחורי מסריק את רבי אברהם דוב טברסקי האדמו"ר מרחמסטריווקה (תמונתו כאן):

: 1.png (4.27 MiB) נצפה 9501 פעמים

מאותו אירוע יש תצלום מפורסם נוסף, בו הרי"ח, רבר"ש, האדמו"ר מרחמסטריווקה (מאחור), מסריק ועוד. בתצלום זה הרי"ח זוננפלד עם כובעו בראשו (לא בידו כמו כאן), וממנו נגזרה תמונת פניו המפורסמת (זמינה בערך הויקיפדי). אולי נעלה אותו בהמשך. וכן ישנם עוד תצלומים בהם שורות ילדים מנופפים בדגלי צ'כוסלובקיה, ולצידם המלמדים, שוטרים השומרים על הסדר, וקהל רב.

בדיווח ב"הארץ" על יומו של הנשיא בירושלים נכתב ביחס לביקור זה (כאן):

בבתי אונגארן
בשעה ארבע בקרו ה' מאסאריק ובני לויתו בבתי אונגארן. לכבוד האורח הוקם שער כבוד, שהתנופפו עליו דגלים טשיכוסלובקי, אנגלי ועברי. את פניו קבלו הרב זוננפלד, הממונים של הכולל וקהל גדול. באחד הבתים נערך שולחן לכבוד האורח. הרב זוננפלד ברך את האורח, ומסר לו אגרת ברכה. החזן מר ברדקי התפלל תפלת "הנותן תשועה".

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ד' מאי 15, 2019 6:30 pm

יישר כח

למה אתה חושב שזהו רבי אברהם דוב טברסקי האדמו"ר מרחמסטריווקה?

זה לא נראה לי הוא.

ואיפה יש עוד תצלום מהארוע?

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ד' מאי 15, 2019 6:38 pm

זה מול זה. לא דומה?

: 2.png (66.01 KiB) נצפה 9480 פעמים

את התצלום הנוסף אולי אעלה בע"ה בהמשך.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ד' מאי 15, 2019 6:41 pm

אתה בטח מתכוון לתמונה זו, זה ממש לא רבי אברהם דב

: זוננפלד.jpg (39.86 KiB) נצפה 9480 פעמים

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ד' מאי 15, 2019 6:44 pm

גם הזיהוי של ר' ברוך ראובן שלמה יונגרייז לא נראה לי,

יש תמונה ידועה שלו בקבלת פנים לנציב העליון עם הגרי"ח ור' יצחק ירוחם כשמאחור רואים את בן יהודה. מכיר?

אם תכניס ניתן יהיה להשוות.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ד' מאי 15, 2019 6:50 pm

אכן התמונה הנ"ל (אלא שבאתר אצ"מ היא מעוותת, כדרכם, ובאיכות ירודה).
הנה שוב, זה לצד זה. כבר נוכחתי כמה פעמים שאיני מומחה בזיהוי פנים. אמנם כאן לענ"ד הדמיון ניכר.

: 2.png (79.03 KiB) נצפה 9474 פעמים

תצלום קבלת הפנים שציינת עלה כאן בפורום מספר פעמים. ראה את התמונה כאן ואת הזיהוי של הרב מיללער כאן.

פרנקל תאומים · הודעהעל ידי **פרנקל תאומים** » ד' מאי 15, 2019 8:06 pm

מתפעל כתב:מי כאן לצד הגריח"ז ומי בתווך מאחור

העומד לצד הגריח''ז הוא חתנו ר' מענדל פרידמן ז''ל (פרידמן של האתרוגים).

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ד' מאי 15, 2019 8:34 pm

חלמיש, לא קרב זה אל זה. גם הימני בתמונות שהבאת אינו ר' אברהם דב אלא ר' דוד בן ר מנחם נחום , זו תמונה שבה נמצא גם הרב מטעפליק .

פרנקל, יישר כח על הזיהוי. מנין הודאות, יש לך תמונה אחרת שלו?

בנו ר' יעקב פרידמן הוציא ספר יפה על הסבא עקבי חיים. אבל אין שם תמונות.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ד' מאי 15, 2019 8:39 pm

געוואלד. לע"ע אקח צעד-שניים לאחור בענייני זיהויים..

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ד' מאי 15, 2019 9:52 pm

ואשוב אל התמונה הנז', הנה היא באיכות מעולה (לאיכות המלאה יש לעשות כנ"ל)

: 2.png (1.5 MiB) נצפה 9427 פעמים

ואין לנו אלא להודות בפה מלא לאותו חסיד אה"ע הנשיא מסריק, שבזכות ביקורו בירושלים ומפגשו עם ראשי הרבנים זכינו לתצלומים המפורסמים והאיכותיים של הרב זוננפלד...

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ה' מאי 16, 2019 5:05 am

יישר כח

תמונה יפה

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ד' מאי 27, 2020 11:09 pm

ר' יוסף חיים זוננפלד במסיבת יום הולדת למלך ג'ורג' החמישי בחצר בית הנציב ווקופ בירושלים, ז' סיון תר"צ

: 1.png (524.58 KiB) נצפה 7834 פעמים

אתמול ביום הולדתו הששים וחמש של המלך ג'ורג' החמשי ... בשעה 4 אחרי הצהרים, נתאסף בגן שליד בית הנציב קהל רב מכל העדות, פקידים עליונים, אורחים, מנהלי בנקים, ראשי מוסדות צבור ובני המושבה הבריטית. מן היהודים נוכחו חברי ההנה"צ והסוכנות, הרב יעקב מאיר, הועד הלאומי, אגודת ישראל, העדות וכו'. הנציב העליון ואשתו ושלישו קיבלו את המוזמנים הרבים. הפגישה ארכה עד שעה שש אחה"צ (דואר היום, ח' סיון תר"צ, עמ' 4).

---
הרב קוק לא נכח במפגש, ובמקום זאת שלח מכתב.

הנני מביע בזה את תודתי העמוקה על הכבוד הגדול, אשר כבודו הואיל לכבדני בההזמנה לכבוד יום הולדת ה. מ. ג'ורג' החמשי, מלך בריטניה יר"ה. מפני כחי שכשל מאד מפני הצער הגדול של עמנו בארץ ירושתו הקדושה ד' ירחמנו, אין מצב בריאותי מרשה אותי לצערי הגדול להתענג ולהתכבד בהביקור הנכבד בבית הוד מעלתו יר"ה. והנני מביע בזה את ברכתי הנאמנה להוד מלכותו יר"ה שיאריך ד' ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים. ואחתום בברכה המסורתית שלנו: בימיו ובימנו תושע יהודה, וישראל ישכון לבטח ובא לציון גואל וכן יהי רצון ונאמר אמן. עבדו הנאמן החותם ברגשי כבוד רוממים ונעלים מאד. אברהם יצחק הכהן קוק (שם, ז' סיון תר"צ, עמ' 1).

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ה' מאי 28, 2020 12:56 am

תמונות יפות! (כדאי לצנזר את הפוחחת..)
בתמונה הראשונה למעלה משמאל התמונה כמדומה שזה ר' משה בלוי מאגו''י.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ד' מרץ 03, 2021 8:24 pm

כאן בתמונה ידועה זו, מהצדדים, מימין נראה לי ר' ראובן שלמה יונגרייז ומשמאל ר' יצחק שלמה בלוי,

ליד הגריח"ז זצ"ל, רבי יצחק ירוחם דיסקין זצ"ל

: הגריחז4.jpg (123.63 KiB) נצפה 6342 פעמים

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ד' מרץ 03, 2021 8:26 pm

מעניין שרק הגריח"ז חובש הכובע הירושלמי המסורתי.

עתניאל בן קנז

מתפעל כתב:מעניין שרק הגריח"ז חובש הכובע הירושלמי המסורתי.

זה לא כובע ירושלמי, אלא הונגרי!
מכיון שרוב הירושלים שהקפידו על מסורת הלבוש היו יוצאי קהילות הונגריה, זה נקלט כ'כובע ירושלמי'.

יראה- שלם · הודעהעל ידי **יראה- שלם** » ד' מרץ 03, 2021 9:55 pm

מתפעל כתב:כאן בתמונה ידועה זו, מהצדדים, מימין נראה לי ר' ראובן שלמה יונגרייז ומשמאל ר' יצחק שלמה בלוי זה ר' משה לייב ברנשטיין ממקורבי הגרי"ח ומראשי העדה"ח.,

ליד הגריח"ז זצ"ל, רבי יצחק ירוחם דיסקין זצ"ל

הגריחז4.jpg

הקישון33 · הודעהעל ידי **הקישון33** » ה' מרץ 04, 2021 3:26 am

עתניאל בן קנז כתב:
מתפעל כתב:מעניין שרק הגריח"ז חובש הכובע הירושלמי המסורתי.

זה לא כובע ירושלמי, אלא הונגרי!
מכיון שרוב הירושלים שהקפידו על מסורת הלבוש היו יוצאי קהילות הונגריה, זה נקלט כ'כובע ירושלמי'.

לא נכון, הסיבה היא בגלל הזכויות המיוחדות להמשתייכים לקונסוליה של אוסטרו הונגריה אז כולם התחילו ללכת שהטורקים יחשבו שגם הם משם.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ה' מרץ 04, 2021 6:55 am

יראה , יישר כח, כבר העמידו אותי על טעותי במקום אחר.

האם הרב ברנשטיין הנ"ל הותיר צאצאים ממשיכי דרכו?

איך הוא הגיע לעדה החרדית? נראה יותר מודרני בלבושו

גלאגוזים · הודעהעל ידי **גלאגוזים** » ה' מרץ 04, 2021 12:57 pm

מתפעל כתב:יראה , יישר כח, כבר העמידו אותי על טעותי במקום אחר.

האם הרב ברנשטיין הנ"ל הותיר צאצאים ממשיכי דרכו?

איך הוא הגיע לעדה החרדית? נראה יותר מודרני בלבושו

חתנו הוא הג"ר אפרים סוקולובר זצ"ל מתלמידי סלובודקא בחברון
ולימים רבה הראשון של רעננה.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ה' מרץ 04, 2021 2:30 pm

גלאגוזים כתב:
מתפעל כתב:יראה , יישר כח, כבר העמידו אותי על טעותי במקום אחר.

האם הרב ברנשטיין הנ"ל הותיר צאצאים ממשיכי דרכו?

איך הוא הגיע לעדה החרדית? נראה יותר מודרני בלבושו

חתנו הוא הג"ר אפרים סוקולובר זצ"ל מתלמידי סלובודקא בחברון
ולימים רבה הראשון של רעננה.

נפטר מהתקף לב עת עמד על דוכנו בבית הכנסת ברעננה בליל יום העצמאות. מילותיו האחרונות היו "אין אפשרות להביע את שמחתנו לעצמאותה העשרים של מדינת ישראל".

הרשים אותי. אם לא רלוונטי, אמחק

יראה- שלם · הודעהעל ידי **יראה- שלם** » ו' מרץ 05, 2021 12:16 am

מתפעל כתב:יראה , יישר כח, כבר העמידו אותי על טעותי במקום אחר.

האם הרב ברנשטיין הנ"ל הותיר צאצאים ממשיכי דרכו?

איך הוא הגיע לעדה החרדית? נראה יותר מודרני בלבושו

לגבי צאצאיו לא ידוע לי, (חוץ ממה שהרב גלאגוזים כתב).
אבל בימים ההם לא היה הלבוש משקף את ההשקפה, וגם בשנים שלאחמ"כ היו בהעה"ח "יקים" קצוצי זקן, לדוג' הד"ר וולך ועוד.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ד' דצמבר 01, 2021 9:33 am

הנה עוד תמונה של הגרי"ח עם הנשיא מסריק. שנת תרפ"ז.

מי זה בתווך?

: הגריח זוננפלד עם הנשיא מסריק.png (176.89 KiB) נצפה 4297 פעמים

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ד' דצמבר 01, 2021 11:11 am

חלמישצור כתב:אכן התמונה הנ"ל (אלא שבאתר אצ"מ היא מעוותת, כדרכם, ובאיכות ירודה).
הנה שוב, זה לצד זה. כבר נוכחתי כמה פעמים שאיני מומחה בזיהוי פנים. אמנם כאן לענ"ד הדמיון ניכר.
2.png

תצלום קבלת הפנים שציינת עלה כאן בפורום מספר פעמים. ראה את התמונה כאן ואת הזיהוי של הרב מיללער כאן.

כבר נדון כאן

לכשיבקע · הודעהעל ידי **לכשיבקע** » א' דצמבר 05, 2021 8:12 pm

אגב, אשמח אם יוכל מי מהמכירים בלשון־אשכנז, לעיקר שם משפחתו של רבינו, שנהג לחתמו 'זאננענפעלד', מפני מה ישנם שני נוני''ם קודם העי''ן קמא.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר