כתב סמיכה של ר' שלמה ניצה מרבני ויניציאה

[תוכן]

במאגר ספרים סרוקים של הספריה הלאומית בסוף מדרש תנחומא דפוס ראשון יש העתק של כתב סמיכה של ר' שלמה ניצה. ר' שלמה ניצה היה מחשובי רבני ויניציאה ויש מספיק חומר לכתוב עליו מאמר ארוך. אשר על כן אהיה בבחינת מתחיל במצוה ואעתיק לפה כתב הסמיכה:

בראותינו אנחנו רבני הישיבה פה ויניציאה האי צורבא דרבנן דדחיל חטאין והכל צריכין למרי חטיא ראינו חובה לעצמנו להכתירו בכתר שם טוב היינו כתר הרבנון ה"ה מע' מורנו הרב כמוהר"ר שלמה ניצה בן הגאון מורנו הרב כמוהר"ר ישעיה ניצה זלה"ה אשר עיניו ולבו אל התורה יומם ולילה וראינהו בזמנו חריף ובקי קב ונקי שואל כענין ומשיב כהלכה לכן אנו בגזרת נח"ש גוזרים שמכאן ולהבא כשיעלה לקרוא לספר תורה יחוייב החזן לקרותו בשם מורנו הרב כי כן יעשה עד יום מותו ועל טוב יזכר שמנו כתבנו וחתמנו שמנו למטה מזה והיה זה שלום יום ב' י"ב יום לחדש אייר שנת ישמחו השמים ותג"ל הארץ
שמואל בן החסיד כמוהר"ר אברהם אבוהב ז"ל כנ"ל
שלמה חי בלא"א הגאון כמוהר"ר נחמיה סראבל ז"ל כנ"ל
משה בלא"א כמה"ר יצחק טריויס ז"ל כנ"ל
משה בלא"א מרדכי זכות זלה"ה כנ"ל
יוסף בכמ"ר אברהם אלבאלדהי ז"ל כנ"ל
יצחק בל"א הגאון גדליה רומאנין ז"ל כנ"ל
דוד בכמ"ר אברהם סביבי ז"ל כנ"ל
משה בלא"א הגאון שלמה לוי מויה ז"ל כנ"ל
דוד בכמ"ר שלמה אלטרס ז"ל כנ"ל
משה בכמ"ר מנחם אלקוסטנטין ז"ל כנ"ל
דוד בלא"א כמ"ר שבתי אורטוגא יצ"א כנ"ל
נחום גבריאל יצ"ו כנ"ל

[בברכה המשולשת]

להכתירו בכתר שם טוב היינו כתר הרבנון

לכאורה צ"ל "היינו כתר הרבנות"

[בגולה]

ראיתי הדברים בעבר בספר הזה הנמצא גם באוצר החכמה (ממאגר הנ"ל), ולא מצאתי שהדבר פורסם באיזשהו מקום.

ואביא כאן דברי הגרמ"ש גירונדי בערכו (עמ' 326 אות כח):

כמוהר"ר שלמה בן הגאון הגדול מוהר"ר ישעיה ניצה בעל דרך ישר בן הגאון החכם השלם אב"ד בפאדובה בעל דמשק אליעזר זצוק"ל ראיתי במכתב לאחד קדוש שהיה זקן ונשוא פנים בוצינא דנהורא ותרב חכמת שלמה מכל רבני ישיבתו ושמעו הולך בכל המדינות ומלבד פסקיו הנדפסים בספרי חכמי דורו חיבר עוד דרושים אחד מהם נדפס בסוף ס' יד חרוזים דפוס ראשון שנת ת"ס כולל הספד יפה על פטירת תלמידו כמהר"ר גרשום חפץ נ"ע.

---
אגב, בספר דרך ישר הנ"ל רשום על השער השם מרדכי גירונדי, כנראה הוא הר' הכותב הנ"ל.

[בגולה]

הוא סידר המפתחות לשו"ת מהריט"ץ (שנת תנד):

הקדמה למפת מהריטץ.jpg (96.08 KiB) נצפה 3294 פעמים

ובסופו חתם עצמו 'תולעת שני' (ש'למה נ'יצה י'צ"ו).
---
ויש לציין שכאן מצינו בדבריו המליצה לאתדפוסי אדרא על הדפוס, אך לא על הדפסה שניה, שכן היה זה דפו"ר, ומכאן מקור קדום להחיד"א למליצה זו, ראה כאן בפורום שדנו על מליצה זו.

[בגולה]

בא בהסכמה לספר מעשה טוביה.
ביום כב אדר תסה, הסכים על ספר מעיל שמואל (קיצור ומפתח ספר של"ה הק') לרבי שמואל דוד אוטולינגי.
ובזקנותו בשנת תעו בא בהסכמה לספר מעשה חושב להק' רבי רפאל עמנואל חי ריקי - בעל משנת חסידים, (וכן הסכים שם רש"ד אוטולינגי הנ"ל).

[מילי קטני]

ובסופו חתם עצמו 'תולעת שני' (ש'למה נ'יצה, והי' מן הסתם כוונתו לשם אביו י'שעיה?).

שנ"י=שלמה ניצה יצ"ו.

[בגולה]

הצדק עם הר' מילי קטני, וערכתי הדברים למעלה.

[הוגה]

בא בהסכמה לספר מעשה טוביה.
ביום כב אדר תסה, הסכים על ספר מעיל שמואל (קיצור ומפתח ספר של"ה הק') לרבי שמואל דוד אוטולינגי.
ובזקנותו בשנת תעו בא בהסכמה לספר מעשה חושב להק' רבי רפאל עמנואל חי ריקי - בעל משנת חסידים, (וכן הסכים שם רש"ד אוטולינגי הנ"ל).

ובשנת תע"ה הסכים על ספר "קריאה נאמנה" לר' שמואל הנ"ל (והוא קיצור "מעבר יבק") יחד עם ר' רפאל די סילווה.
במחזור "כמנהג בני רומה" ונציה ת"ע, דף רנ"ה רנ"ו, מופיע: "הערות קצרות... ממני שלמה בכמוהר"ר ישעיה ניצה זלה"ה. מחוברות בשנת ושועתי א’ל’י’ך’ ת’ב’ו’א’ [ת"ע]...".
בנו ר' יוסף, חיבר "אחותי רעיתי" ו"היום יצאתי והיום באתי", וכמו"כ היה ממגיהי 2 סידורי תפלה שנדפסו בונציה.