ידועים לנו שמות רבנים שחיו בדבדו במאות השנים האחרונות, אם כי אין לנו פרטים רבים עליהם ולא ידוע לנו שחיברו ספרים עד למחצית השניה של המאה הי"ט.
החל ממחצית השניה של המאה הי"ט מתחיל פרסומו של המרכז התורני של העיר דבדו, הוא הגיע לשיא גדולתו בראשית המאה העשרים, שאז נמצאו בדבדו בעת ובעונה אחת כמה וכמה רבנים גדולים, שחיברו ספרים בכל מקצועות התורה, ושימשו כרבנים ודיינים בקהלות גדולות במרוקו ומחוצה לה. מרבנים אלו יש להזכיר רבי שלמה הכהן המכונה "ארבי לקביר" (=רבינו הגדול), הרב שלמה בן סוסאן, הרב אהרן הכהן, הרב אברהם בן סוסאן, הרב אברהם הכהן, הרב אברהם מרציאנו, הרב שלמה הכהן, הרב דוד הכהן סקלי, הרב אליהו בן גיגי, הרב חיים בן סוסאן, הרב שמואל מרציאנו, הרב יוסף מרציאנו, ועוד.
פיזור המרכז הרוחני
למרבה הצער מרכז התורה החדש בדבדו לא ארכו לו הימים. כי בשנת התרנ"ד (1894) מת המלך מולאי אל חסאן ובמקומו מלך בנו מולאי עבד לעזיז שהיה אז רק כבן ארבע עשרה שנה, ובפועל שלט הוואזי"ר (משנה למלך) שהיה בנו של עבד כושי. הוואזי"ר החזיק ביד רודנית ברסן השלטון, דבר שהביא להתמרדויות שהיו מלוות בשפיכות דמים בידי שודדים ורוצחים, והרבה סבלו היהודים בקהילות השונות. במיוחד יש לציין פרוץ המרד של בוחמארא, שהתבצר בחבל העיר תאזא. המרד נמשך כשש שנים ויותר. ותוצאותיו היו הרס לקהילות היהודיות באזור, אשר סבלו משני הכוחות הלוחמים.
בגלל סבל המלחמה נאלצו הרבה מיהודי דבדו וחכמיה לעזוב את העיר כדי להציל את נפשם. בין העוזבים היו גם שלשת הרבנים ממרביצי התורה שהיוו הרכב בית הדין, והם: רבי אברהם בן סוסאן, רבי אברהם הכהן ורבי אברהם מרציאנו. ואחריהם עזבו גם תלמידיהם.
חקר כתב:ר' יוסף, חזק ואמץ, והמשך לרתק אותנו באוצרותיך.
מורה צדק כתב:אני לא עונה
לגבי הביזוי, ישנה בעיה מסויימת בעדות צפון אפריקה בציורי הרבנים שבעיקר משמשים למכירה בהילולות, ולדעתי זה לא מוסיף כבוד והיו צריכים קצת יותר אמנות בציורים.
חקר כתב:על מה המהומה, התמונות האלו קצת מוסיפות צבע ססגוני לפורום
חכם באשי כתב:יוסףלוי
הוא בוודאי בוודאי ר' וידאל הצרפתי. מה השאלה?
יותר מכך, לימינו ניצב הרב תימצות, איך זה נעלם מעינייך?!
יוסףלוי כתב:יש לציין שהרב הנז' היה ראב"ד פאס, והוא דור 17 לערך לר"ת - כ"כ בשם הגדולים לחיד"א (וא"כ אנא בערך דור 23).
לגבי התמונה הנ"ל, צולמה ככל הנראה בשנת תרע"ב.
לבב כתב:טוב עושה הרב לוי שהוא מגיב בכבוד
יוסףלוי כתב:מצאתי את ספרו של רבי וידאל (אחד מהחמשה - המפורסם מכולם) בהיברו
http://hebrewbooks.org/33516
חכם באשי כתב:לבב כתב:טוב עושה הרב לוי שהוא מגיב בכבוד
הרבה יותר כבוד היה, אילו יוסףלוי היה מכבד את עצמו ואת רבניו (וגם את הפורום), ולא היה מביא תמונות הזויות כאלו!
אתה רוצה לכבד את חכמי חוגך? 'בכבוד'! תביא מהם חידושי תורה, רעיונות מעניינים שתשלה מתוך ספריהם, סיפורים מעניינים (לא 'מופתים' ודומיהם ולא 'גילויי אליהו').
נו, עכשיו נראה אותך.
יוסףלוי כתב:לבקשת כמה וכמה אוסיף עוד תמונות מאוצרות יהדות המערב:
מורה צדק כתב:אני לא עונה
לגבי הביזוי, ישנה בעיה מסויימת בעדות צפון אפריקה בציורי הרבנים שבעיקר משמשים למכירה בהילולות, ולדעתי זה לא מוסיף כבוד והיו צריכים קצת יותר אמנות בציורים.
אלי_ש כתב:יוסףלוי כתב:לבקשת כמה וכמה אוסיף עוד תמונות מאוצרות יהדות המערב:
על איזה "אוצרות" אתה מדבר? ומי אמר לך שמדובר בבריחה מפרעות ה"תריתל"?
הנה אותה תמונה, מודפסת על גלויה. עם כיתוב בצרפתית "קבורה יהודית". כלומר, מדובר בלוויה ותו לא.
יוסףלוי כתב:חבל מאוד שרצף התמונות והשאלות הופרע באופן בוטה.
היו שהתעקשו לקבל עוד משהו ממשפחת תמצות המעטירה, שגם אם יש כמה שלא הכירו אותה קודם, ילך וילמד מפי ספרים (מלכי רבנן) ומפי סופרים עליה.
לרשותכם, הנה כתובה של בתו של רבי שלמה תמצות - באדיבות הספריה הלאומית:
חקר כתב:מעניין מאד, האם הנראה בתחתית התמונה בצד שמאל זה סוג של 'חליצת כתף' הנהוגה בכמה עדות?
ציבור כתב:חכם באשי כתב:לבב כתב:טוב עושה הרב לוי שהוא מגיב בכבוד
הרבה יותר כבוד היה, אילו יוסףלוי היה מכבד את עצמו ואת רבניו (וגם את הפורום), ולא היה מביא תמונות הזויות כאלו!
אתה רוצה לכבד את חכמי חוגך? 'בכבוד'! תביא מהם חידושי תורה, רעיונות מעניינים שתשלה מתוך ספריהם, סיפורים מעניינים (לא 'מופתים' ודומיהם ולא 'גילויי אליהו').
נו, עכשיו נראה אותך.
בא נתחיל עם סיפורים
יש כאן לוי - יעלה ויבוא
ויספר לנו איזה סיפור נפלא מדם התמצית של רבני התמונות
חיס כתב:יוסףלוי כתב:מצאתי את ספרו של רבי וידאל (אחד מהחמשה - המפורסם מכולם) בהיברו
http://hebrewbooks.org/33516
יש עוד ספר מרבי וידאל הנ"ל הנמצא כאן באוצר "צוף דבש" נדפס באמשטרדם בשנת תע"ח.
נדפס מחדש (אינו באוצר) בבני ברק ע"י המכון להוצאת כתבי רבותינו שע"י מוסד תורה וחסד "בית יוסף", תש"נ
דרך אגב במכון באר התורה, לייקוואד תשנ"ז. הוציאו לאור מחדש מהנ"ל "מגילת רות עם פירוש הצעת רות"
והוציאו לאור מחדש בשנת תשנ"ט מהספר הנ"ל את ספר "מגלת אסתר עם פרוש מגלת סתרים" .
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 70 אורחים