מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

גדר החיוב לנהוג כמהדרין מן המהדרין

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

גדר החיוב לנהוג כמהדרין מן המהדרין

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ש' דצמבר 01, 2012 9:45 pm

ידוע שבשו"ע לא מובא כלל עיקר המצוה או מהדרין, רק"מהדרין מן המהדרין".
ויש שהבינו שיש מנהג ישראל או "קיבלוהו" (כמו תפילת מעריב, או לצום בצומות שאינם חובה כשאין שעת גזירה?) לנהוג כך, וא"א סתם כך בלי הכרח להוריד מזה.
[והוא קצת חידוש, שהרי לא נמצא בספרי הקדמונים ש"נהגו" ישראל דוקא כך, ומנין לרבינו השו"ע לסתום הדברים].

יאיר
הודעות: 10715
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: גדר החיוב לנהוג כמהדרין מן המהדרין

הודעהעל ידי יאיר » ש' דצמבר 01, 2012 9:51 pm

וכי מה שראה מרן השו"ע אינו די לדעת מה מנהג העם?

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: גדר החיוב לנהוג כמהדרין מן המהדרין

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ש' דצמבר 01, 2012 11:50 pm

ודאי מספיק, אלא שהיה צריך לציין זאת כבר בבית יוסף, וכמעט לא נמצא שיכתוב בשו"ע דבר חידוש שלא כתבו בבית יוסף

גילוי
הודעות: 591
הצטרף: ו' נובמבר 25, 2011 2:14 am

Re: גדר החיוב לנהוג כמהדרין מן המהדרין

הודעהעל ידי גילוי » א' דצמבר 02, 2012 1:01 pm

העולם שואל - למה דוקא בחנוכה יש עניין להדר וכו' ונאמרו ע"ז דרושים וכו'
ואני האומר להיפך- המצווה בשלמותה היא כמהדרין, אלא שחסו חז"ל על העניים ולכן לא חייבו את כולם במצווה בשלימות.

ולפ""ז יש להמתיק את השאלה של פותח האשכול

למאי_נמ?
הודעות: 782
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: גדר החיוב לנהוג כמהדרין מן המהדרין

הודעהעל ידי למאי_נמ? » א' דצמבר 02, 2012 5:27 pm



החזן
הודעות: 313
הצטרף: ו' אוקטובר 12, 2012 2:17 pm

Re: גדר החיוב לנהוג כמהדרין מן המהדרין

הודעהעל ידי החזן » א' דצמבר 02, 2012 10:43 pm


גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: גדר החיוב לנהוג כמהדרין מן המהדרין

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ב' דצמבר 03, 2012 12:54 pm

בעצם כבר בדברי ר"י בתוס' (שבת דף כא) מוכח שקיים "מנהג ישראל" לעשות כמהדרין מן המהדרין,
שהרי הוא מקשה על שיטת הרמב"ם-רמ"א שאין היכר לרואים במספר הימים,
ולכא' גם לשיטתו אין היכר, שאולי כך יש בני בית ונוהגים כמהדרין?
ומוכח שהוא מנהג פשוט שכולם נוהגים כמהדרין מן המהדרין, ולכן לא יטעו בזה.

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: גדר החיוב לנהוג כמהדרין מן המהדרין

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ב' ינואר 15, 2018 10:16 pm

גאולה בקרוב כתב:[והוא קצת חידוש, שהרי לא נמצא בספרי הקדמונים ש"נהגו" ישראל דוקא כך, ומנין לרבינו השו"ע לסתום הדברים].

רמב"ם פ"ד מה' חנוכה הל' ג'.
מִנְהָג פָּשׁוּט בְּכָל עָרֵינוּ בִּסְפָרַד שֶׁיִּהְיוּ כָּל אַנְשֵׁי הַבַּיִת מַדְלִיקִין נֵר אֶחָד בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן וּמוֹסִיפִין וְהוֹלְכִין נֵר בְּכָל לַיְלָה עַד שֶׁנִּמְצָא מַדְלִיק בְּלֵיל שְׁמִינִי שְׁמוֹנָה נֵרוֹת בֵּין שֶׁהָיוּ אַנְשֵׁי הַבַּיִת מְרֻבִּים בֵּין שֶׁהָיָה אָדָם אֶחָד

[עוד דוגמא לאשכול בפורום חנוכה שבו כותבים כנגד דברים מפורשים.]
נערך לאחרונה על ידי שומע ומשמיע ב ד' מרץ 07, 2018 8:56 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

פלוריש
הודעות: 1759
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: גדר החיוב לנהוג כמהדרין מן המהדרין

הודעהעל ידי פלוריש » ד' ינואר 17, 2018 7:07 pm

קיבלו עלייהו כחובה - האם מותר להדליק נר חנוכה לפי עיקר התקנה? הרב אשר וייס:
http://beinenu.com/sites/default/files/ ... 7_75_0.pdf

עזריאל ברגר
הודעות: 10828
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: גדר החיוב לנהוג כמהדרין מן המהדרין

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' ינואר 18, 2018 9:26 am

בשו"ע לא כתובים הרבה דברים שהם עיקר הדין, כי שו"ע הוא ספר-קיצור.
דוגמא: לא נאמר שם מהו עיקר החיוב בהגדה של פסח (דבר המובא ב"ג' עמודי ההוראה").

מלבב
הודעות: 2694
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

למה סתם בשו״ע שמדליקים כמנין בני הבית, ומוסיפים כל יום

הודעהעל ידי מלבב » ב' דצמבר 23, 2019 8:58 am

והרי זה רק הידור ומעיקר הדין די בנר אחד

עזריאל ברגר
הודעות: 10828
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: למה סתם בשו״ע שמדליקים כמנין בני הבית, ומוסיפים כל יום

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' דצמבר 23, 2019 12:24 pm

כי השו"ע שם לנגד עיניו כמטרה לכתוב את ההנהגה בפועל, ולכן הוא גם כתב בפשטות שעושים "הושענות" והקפות בשמח"ת וכהנה מנהגים רבים.


בברכה המשולשת
הודעות: 12975
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: גדר החיוב לנהוג כמהדרין מן המהדרין

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' דצמבר 23, 2019 6:41 pm

נתבקשתי להעיר:

י"א שהשו"ע סתם מפני שיש "מנהג" להדליק באופן הזה.
כבר הרמב"ם כתב "מנהג פשוט בכל ערינו בספרד".

"באופן הזה" הכוונה שבעה"ב מדליק נרות כמנין הימים. האם הטעם הוא בגלל "מהדרין מן המהדרין" לפי תוס', או שיש בכך רק "מהדרין" לפי הרמב"ם, הידור שלא מוזכר בגמרא, ראה שם בלח"מ.

צריך גם בדיקה האם גם אצל האשכנזים יש "מנהג" כזה להיות כולם מהדרין מן המהדרין.

רעק"א תנינא י"ג דן האם מברכים על נרות ההידור, ולא הלך לדון מצד ברכה על מנהג לפי האשכנזים [יו"ט שני, הלל בר"ח. אמנם חיבוט ערבות לא!], ויל"ע.

יהושע100
הודעות: 261
הצטרף: ג' אוקטובר 02, 2018 1:21 pm

טעם השמטת הטוש"ע את עיקר דין 'נר איש וביתו' ואת דין המהדרין בחנוכה

הודעהעל ידי יהושע100 » ד' נובמבר 25, 2020 10:49 am

מזה שנים אני מתקשה בדברי הטור ושו"ע בתחילת סימן תרעא שכתבו רק דין המהדרין מן המהדרין. לא הזכירו את 'נר איש וביתו' שזה עיקר הדין וכן לא הזכירו את נר לכל אחד ואחד.

על פניו השאלה זועקת מיד ולא ראיתי מי מהספרים המפורסמים שדיבר בזה אלא רבנו הפמ"ג (במשבצות שם סוסק"א שכתב וז"ל: והמחבר שסתם משמע דהוספא מדינא וצ"ע כי יש נפק"מ לדינא).

אשמח לשמוע על מי שדן בזה.


התשדלתי לחפש בתת פורום 'חנוכה', כפי מה שידי כהה מגעת, ולא ראיתי שדיברו בזה

עזריאל ברגר
הודעות: 10828
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: טעם השמטת הטוש"ע את עיקר דין 'נר איש וביתו' ואת דין המהדרין בחנוכה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' נובמבר 25, 2020 1:33 pm

שמעתי אומרים שהטושו"ע נכתבו כספרי הדרכה מעשית, ולכן הם לא טרחו לבאר את עיקר הדין בהרבה מקומות.
משא"כ הרמב"ם, או שו"ע הרב, ערוך השולחן וכיו"ב - שנתנו הרבה יותר משקל לבירור והגדרת עיקר הדין.

והיינו טעמא דהגדה של פסח, שבשו"ע (וכמדומני גם בטור) לא נאמר מהו "גדר חיוב ההגדה", למרות ששלשת עמודי ההוראה כתבו את אותם הדברים פה אחד.
ומסתמא כהנה רבות.

מן הדרום
הודעות: 551
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 11:26 am

Re: טעם השמטת הטוש"ע את עיקר דין 'נר איש וביתו' ואת דין המהדרין בחנוכה

הודעהעל ידי מן הדרום » ד' נובמבר 25, 2020 1:48 pm

זכר יהוסף לרי"ז שטרן

מה שנכון נכון
הודעות: 10887
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: טעם השמטת הטוש"ע את עיקר דין 'נר איש וביתו' ואת דין המהדרין בחנוכה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' נובמבר 25, 2020 1:57 pm

זכור לי שיש שכתבו שהאידנא את מנהג המהדרין מה"מ קבלו ישראל כחובה.
ועדיין אי"ז מיישב. וראה בס' להודות ולהלל של הרב ברוודא שאסף עשר נפ"מ להלכה מכך שעיקר החיוב הוא נר אחד.

עזריאל ברגר
הודעות: 10828
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: טעם השמטת הטוש"ע את עיקר דין 'נר איש וביתו' ואת דין המהדרין בחנוכה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' נובמבר 25, 2020 2:13 pm

הנפק"מ העיקרית היא למי שאין לו מספיק נרות, שחייב להדליק נר אחד...

יהושע100
הודעות: 261
הצטרף: ג' אוקטובר 02, 2018 1:21 pm

Re: טעם השמטת הטוש"ע את עיקר דין 'נר איש וביתו' ואת דין המהדרין בחנוכה

הודעהעל ידי יהושע100 » ד' נובמבר 25, 2020 2:53 pm

עזריאל ברגר כתב:שמעתי אומרים שהטושו"ע נכתבו כספרי הדרכה מעשית, ולכן הם לא טרחו לבאר את עיקר הדין בהרבה מקומות.
משא"כ הרמב"ם, או שו"ע הרב, ערוך השולחן וכיו"ב - שנתנו הרבה יותר משקל לבירור והגדרת עיקר הדין.

והיינו טעמא דהגדה של פסח, שבשו"ע (וכמדומני גם בטור) לא נאמר מהו "גדר חיוב ההגדה", למרות ששלשת עמודי ההוראה כתבו את אותם הדברים פה אחד.
ומסתמא כהנה רבות.


כמ"ש כבודו בעצמו (ואיני יודע כיצד לחבר כמה הודעות ולהגיב עליהן) יש נפקמ עצומה למי שאין לו אלא נר אחד והקורא את השו"ע לא יודע שיכול ביום החמישי, ד"מ, להדליק נר אחד. או שאינו צריך למכור לחזר על הפתחים אם יש לו נר אחד.
וא"כ קשה לי לקבל תירוצך בזה

עזריאל ברגר
הודעות: 10828
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: טעם השמטת הטוש"ע את עיקר דין 'נר איש וביתו' ואת דין המהדרין בחנוכה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' נובמבר 25, 2020 4:32 pm

השולחן ערוך נכתב ליהודי נורמלי, ולכן אינו מתייחס למקרי שעת-הדחק נדירים.
צריך לזכור שהשו"ע הוא ספר קיצור המיועד לשינון, ובחלומותיו השחורים הוא לא חלם שאנחנו נעיז ללמוד את הספר שלו לפני שלמדנו את הסוגיא בגמרא ובטור וב"י.

לגבי הטור - אינני יודע מה היתה תוכנית הכתיבה שלו, אך יש לי השערה שגם הוא לא חלם שילמדו את הספר שלו לפני הסוגיא בגמרא.
משא"כ הרמב"ם - שייעד את ספרו למי שלמד תורה שבכתב בלבד.

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: טעם השמטת הטוש"ע את עיקר דין 'נר איש וביתו' ואת דין המהדרין בחנוכה

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ד' נובמבר 25, 2020 7:15 pm

נערך לאחרונה על ידי עזריאל ברגר ב ד' נובמבר 25, 2020 9:55 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.
סיבה: האשכולות מוזגו. יישר כח.

עזריאל ברגר
הודעות: 10828
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: גדר החיוב לנהוג כמהדרין מן המהדרין

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' נובמבר 25, 2020 9:56 pm

האם צריך לומר "ברוך שכיוונתי לדברי עצמי", כאשר מתברר שכתבתי את אותו הדבר בכמה הזדמנויות?

יהושע100
הודעות: 261
הצטרף: ג' אוקטובר 02, 2018 1:21 pm

Re: טעם השמטת הטוש"ע את עיקר דין 'נר איש וביתו' ואת דין המהדרין בחנוכה

הודעהעל ידי יהושע100 » ד' נובמבר 25, 2020 10:54 pm

מן הדרום כתב:זכר יהוסף לרי"ז שטרן


חזק ואמץ. וליתר דיוק חאו"ח סימן רמג

לבי במערב
הודעות: 8264
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: גדר החיוב לנהוג כמהדרין מן המהדרין

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' נובמבר 26, 2020 12:03 am

עזריאל ברגר כתב:האם צריך לומר "ברוך שכיוונתי לדברי עצמי", כאשר מתברר שכתבתי את אותו הדבר בכמה הזדמנויות?
איזה שבח יש בכך? (מלבד שכח הסברא, ת"ל, תקין ופעיל הוא).

דורשי יחודך
הודעות: 1467
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: טעם השמטת הטוש"ע את עיקר דין 'נר איש וביתו' ואת דין המהדרין בחנוכה

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ה' נובמבר 26, 2020 9:07 am

עזריאל ברגר כתב:השולחן ערוך נכתב ליהודי נורמלי, ולכן אינו מתייחס למקרי שעת-הדחק נדירים.
צריך לזכור שהשו"ע הוא ספר קיצור המיועד לשינון, ובחלומותיו השחורים הוא לא חלם שאנחנו נעיז ללמוד את הספר שלו לפני שלמדנו את הסוגיא בגמרא ובטור וב"י.


שמעתי את הטיעון הזה לגבי מטרת השולחן ערוך כמה פעמים.

אך מהו המקור לטיעון זה? על סמך מה לכתוב מה היו חלומותיו השחורים או הלבנים? אני חושב שהוא דוקא חלם בחלומותיו הוורודים ביותר שכל איש מישראל, כולל עמי הארץ שאינם מסוגלים לפתוח גמרא או בית יוסף, ילמדו בחיבור השולחן ערוך.

יעויין במה שכתב מרן מחבר שלחן הערוך בעצמו בהקדמה. שם הוא כותב שבנוסף לתלמיד החכם, אף התלמידים הקטנים יהגו בו תמיד ועי"ז ידעו את כל ההלכה הפסוקה. הוא גם כותב שכל איש ישראל ידע את ההלכה על ידי ספרו. בודאי לא כל איש ישראל למד או אפילו מסוגל ללמוד את כל סוגיות הש"ס.

בכלל מתבאר מכל הקדמתו של השו"ע שהוא סבר ואף רצה שישתמשו בספרו כדי לדעת את ההלכה.

(הנידון כאן כמובן איננו אם ראוי לנהוג כך, אלא על מטרתו של מרן הב"י בחיבור השו"ע)

עזריאל ברגר
הודעות: 10828
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: טעם השמטת הטוש"ע את עיקר דין 'נר איש וביתו' ואת דין המהדרין בחנוכה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' נובמבר 26, 2020 9:54 am

דורשי יחודך כתב:
עזריאל ברגר כתב:השולחן ערוך נכתב ליהודי נורמלי, ולכן אינו מתייחס למקרי שעת-הדחק נדירים.
צריך לזכור שהשו"ע הוא ספר קיצור המיועד לשינון, ובחלומותיו השחורים הוא לא חלם שאנחנו נעיז ללמוד את הספר שלו לפני שלמדנו את הסוגיא בגמרא ובטור וב"י.


שמעתי את הטיעון הזה לגבי מטרת השולחן ערוך כמה פעמים.

אך מהו המקור לטיעון זה? על סמך מה לכתוב מה היו חלומותיו השחורים או הלבנים? אני חושב שהוא דוקא חלם בחלומותיו הוורודים ביותר שכל איש מישראל, כולל עמי הארץ שאינם מסוגלים לפתוח גמרא או בית יוסף, ילמדו בחיבור השולחן ערוך.

יעויין במה שכתב מרן מחבר שלחן הערוך בעצמו בהקדמה. שם הוא כותב שבנוסף לתלמיד החכם, אף התלמידים הקטנים יהגו בו תמיד ועי"ז ידעו את כל ההלכה הפסוקה. הוא גם כותב שכל איש ישראל ידע את ההלכה על ידי ספרו. בודאי לא כל איש ישראל למד או אפילו מסוגל ללמוד את כל סוגיות הש"ס.

בכלל מתבאר מכל הקדמתו של השו"ע שהוא סבר ואף רצה שישתמשו בספרו כדי לדעת את ההלכה.

(הנידון כאן כמובן איננו אם ראוי לנהוג כך, אלא על מטרתו של מרן הב"י בחיבור השו"ע)

אתה צודק, וחוזרני בי.

מן הדרום
הודעות: 551
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 11:26 am

Re: גדר החיוב לנהוג כמהדרין מן המהדרין

הודעהעל ידי מן הדרום » ה' דצמבר 03, 2020 11:15 pm

עוד כמה מ"מ לא שלמים

אלה הם מועדי לרב שלזינגר עמוד לא
מהרם שיק

כלי חמדה סוף פרשת?

בנין שלמה ב,נח
משנה הלכות [מעיר על יומין דחנוכה]

מן הדרום
הודעות: 551
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 11:26 am

Re: גדר החיוב לנהוג כמהדרין מן המהדרין

הודעהעל ידי מן הדרום » א' דצמבר 06, 2020 7:43 pm

עוד מ"מ -פתחי אברהם להגרא"ד אויערבך מטבריה סימן ב

נוטר הכרמים
הודעות: 8525
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: גדר החיוב לנהוג כמהדרין מן המהדרין

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' דצמבר 15, 2020 10:11 pm

בספר בלבת אש (הערה קכט) הבאתי מדברי מו"ר הגרש"א זצוק"ל, בזה"ל,

מפני חביבות הדברים אעתיק כאן שתי הערות שאמר רבינו זצוק"ל במסיבת חנוכה בישיבת אהל תורה לצעירים בירושלים בענין ה'מהדרין' של נר חנוכה.
הא' אמר רבינו שתמיד נתקשה בזה שהשו"ע לא מביא את עיקר ההלכה של נר איש וביתו, אלא מיד מעמיד להלכה את ההידור של הדלקה כנגד הימים, והרי היה צריך להביא את עיקר הדין, והמשנ"ב מבליע בתוך דבריו את עיקר הדין.
ואמר ש'לולא דמסתפינא' היה אומר שזה כמו שמצינו לענין דברים אחרים שקיבלו עלייהו חובה, וכגון לענין תפילת ערבית ועוד. ונראה שגם לענין נר חנוכה הרי אין אחד בכל העולם שמדליק רק נר אחד בכל לילה, וכולם מהדרין, וא"כ יתכן שגם כאן קבלו עליהם כחובה ושוב זה נעשה מעיקר הדין.


ושוב מצאתי כדברים הללו ממש בשו"ת מגדנות אליהו ח"ד סי' קטו בשם האדמו"ר בעל דברי יציב מצאנז.

ולכאורה צ"ב היכן מצינו דבר זה דשויוהו לדין מהדרין כחובה בנר חנוכה.

ויתכן לבאר בס"ד, דהנה בעיקר התקנה דאמירת הלל בחנוכה, איתא בגמ' ערכין (י, ב) והא חנוכה דלא הכי ולא הכי, וקאמר משום ניסא.

והנה בגמ' מיירי התם לגבי עצם אמירת הלל בחנוכה דאע"ג דלא איקרי מועד ולא איקדיש בעשיית מלאכה, מ"מ משום ניסא אמרינן הלל.

ובפשוטו הביאור דזה גדר אחר של הלל, שאינו הלל המחויב מחמת היו"ט אלא הלל בתורת שירה על הנס שאירע ביום זה.

ויש מקום לבאר דמה"ט נאמר כאן כאן דין של הלל שלם, ולא אמרינן שבחלק מן הימים יהיה חיוב רק של חצי הלל כמו בחג הפסח, כי המחייב אינו היום טוב כלל, אלא פרסום הנס, ובזה אין לחלק בין הימים, כי אין היום טוב גורם את חיוב ההלל, דנימא שכבר יצא יד"ח הלל ביו"ט זה ביום הראשון.

וכן מבארים בדעת רש"י בפסחים (קיז, א) שפירש דברי הגמ' שם, נביאים שביניהן תקנו להן לישראל, שיהו אומרין אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן, וז"ל, ועל כל צרה שלא תבא עליהם - לישנא מעליא הוא דנקט, כלומר שאם חס ושלום תבוא צרה עליהן ויושעו ממנה, אומרים אותו על גאולתן, כגון חנוכה.

ונראה שאין כאן גדר הלל מצד עיקר היו"ט, אלא מתקנה מיוחדת של הלל על הנס. ועי' בקובץ תשובות ממרן הגרי"ש אלישיב ח"ג סי' קו.

ואולי זהו הביאור בלשון הריטב"א (תענית י, א): וכן לענין ההלל נראה שאין דוחין אותו בחנוכה שיש בו הלל גמור משום פרסומי ניסא.

אמנם בדברי הראשונים מצינו שנתקשו בנקודה זו מאי טעמא אמרינן הלל שלם בחנוכה,

ובתוס' בתענית (כח, ב) כתבו וז"ל: דחנוכה דינא הוא לגמור הלל דכל הח' ימים היה הנס מתגדל והיה כל חד וחד יום טוב.

אולם באבודרהם (חנוכה) כתב ביאור אחר: והטעם שגומרים את הלל כל שמונת ימי חנוכה ותשעת ימי חג הסוכות ולא בחג המצות אלא שני ימים הראשונים ולא בראשי חדשים לפי שכל שמונת ימי חנוכה יש בכל אחד מהם דבר חדש שהוא נר אחד יותר.

ולפי דבריו נמצא שתוספת הנר של מהדרין מן המהדרין בכל יום מימי החנוכה שזהו ה'דבר חדש' זוהי העילה לגמור את ההלל דבר יום ביומו.

ומעתה לא רחוק לומר שבזה שקבעו את אמירת חלל השלם בחנוכה על סמך הנהגת המהדרין מן המהדרין, בכך שויוהו עלייהו את הדלקת המהדרין מן המהדרין כחובה.


ומה מאוד יומתק לפי"ז נוסח חלק מעדות המזרח ב'על הניסים': וקבעום בהלל גמור ובהודאה. (ראה במאמר "בנוסח על הניסים", מאת הג"ר יעקב חיים סופר, קובץ בית אהרן וישראל עד, תשנ"ח, עמ' קכז, ובמאמר "נוסח על הניסים בחנוכה, בהלל גמור ובהודאה", מאת הרב מרדכי מאזוז, בקובץ אור תורה תמו, תשס"ה, עמ' קעא), דאמנם יש כאן חידוש גדול בקביעות ימים טובים בהלל גמור ובהודאה, והיינו שקבעו היו"ט בהתאם למהדרין, ולכן קבעו לגמור את ההלל כל שמונת הימים .


חזור אל “חנוכה”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים