פורום אוצר החכמה

מקובל בתפוצות ישראל לשורר זמר מעוז צור בחנוכה
מעולם תמהתי מה זכה בו חנוכה
הרי הזמר סובב כל קורות ישראל
ושייך לפורים ופסח באותה המדה
כרות לפורים
רעות לפסח
אתמהה

אצל האמרי אמת שרו 'מעוז צור' גם בפורים, בשל הקטע 'כרות קומת ברוש'.

ארזי ביתר כתב:אצל האמרי אמת שרו 'מעוז צור' גם בפורים, בשל הקטע 'כרות קומת ברוש'.

ליתר דיוק:
הרה"ק רבי פינטשע [פינחס אליהו] מפיליץ, אחיינו של החידושי הרי"מ היה מגדולי העדה, והוא העיר פעם אצל האמרי אמת בפורים מדוע לא שרים הזמר מעוז צור גם בפורים. ואכן, מדי בואו לגור לפורים שוררו מעוז צור לכבודו.
יצוין בזה, כי הפני מנחם זי"ע הוסיף בדרך צחות, שבאמת יש לו שייכות יותר לפורים מלחנוכה, באשר ר"ת הבתים הם "מרדכי".

הנאמן, תודה על אימות הסיפור והעמדות על הדיוק.

הנאמן בפקדונו כתב:

ארזי ביתר כתב:אצל האמרי אמת שרו 'מעוז צור' גם בפורים, בשל הקטע 'כרות קומת ברוש'.

ליתר דיוק:
הרה"ק רבי פינטשע [פינחס אליהו] מפיליץ, אחיינו של החידושי הרי"מ היה מגדולי העדה, והוא העיר פעם אצל האמרי אמת בפורים מדוע לא שרים הזמר מעוז צור גם בפורים. ואכן, מדי בואו לגור לפורים שוררו מעוז צור לכבודו.
יצוין בזה, כי הפני מנחם זי"ע הוסיף בדרך צחות, שבאמת יש לו שייכות יותר לפורים מלחנוכה, באשר ר"ת הבתים הם "מרדכי".

ליתר דיוק:
זה היה אצל השפ"א

לכאורה נראה שהשיר נתקן בעיקרו לחנוכה, שהרי כשהוא משורר על גלות מצרים ומלכות מדי אינו מדבר מענין היו"ט של פסח ופורים אלא מזכיר את הגלות והנס, משא"כ בחנוכה הוא מתייחס בפירוט ליום טוב של ימי החנוכה, נראה מזה שכל השיר עיקרו לחנוכה נתק. ומה גם שמתחיל במזמור חנוכת המזבח

שברי לוחות כתב:לכאורה נראה שהשיר נתקן בעיקרו לחנוכה, שהרי כשהוא משורר על גלות מצרים ומלכות מדי אינו מדבר מענין היו"ט של פסח ופורים אלא מזכיר את הגלות והנס, משא"כ בחנוכה הוא מתייחס בפירוט ליום טוב של ימי החנוכה, נראה מזה שכל השיר עיקרו לחנוכה נתק. ומה גם שמתחיל במזמור חנוכת המזבח

והנני מוסיף על דבריך עוד הוכחות מלשון הפיוט: חדא, שרק ב'יונים' נזכר קביעת יום טוב ושיר ורננים, משא"כ ב'רעות' ו'כרות', ועוד, שבפיוט המקורי (לפני הוספת 'חשוף' או דומיו) הרי סיים המחבר בנס חנוכה.

נראה לי שחשוף נתקן מעיקרו ורק הושמט ברבות הזמנים מחמת הצנזור וחזרו ויסדום

שברי לוחות כתב:נראה לי שחשוף נתקן מעיקרו ורק הושמט ברבות הזמנים מחמת הצנזור וחזרו ויסדום

צריך לזה בדל של ראיה.

חכם שכמותו לא ידע את כל הפולמוס בזה?
ראה לדוגמא המעין מו

שברי לוחות כתב:נראה לי שחשוף נתקן מעיקרו ורק הושמט ברבות הזמנים מחמת הצנזור וחזרו ויסדום

ולמה הוצרך הרמ"א לחבר חרוז נוסף כנגד גלות אדום ('מעולם היית ישעי')? ממ"נ לדבריך, או שלא היה צריך, או שלא הועיל כלום.

אלא מאי ש...
ודעת הסוברים כן הוא שהיה החרוז והושמט מחמת הצנזור ובימי הרמ"א כבר נשכח

שברי לוחות כתב:חכם שכמותו לא ידע את כל הפולמוס בזה?
ראה לדוגמא המעין מו

אנא העלה לכאן את המאמר שאליו כוונתך אם תוכל. (האם הכוונה לשנת תשמ"ו או לכרך מ"ו, ואיזה חלק האם תשרי, טבת, ניסן או תמוז??)

בינתיים אצטט ממקורות אחרים:

"אך אין נוסח זה בשום סידור ישן גם אינו מן המחבר אלא הוספת אחרון הוא כנראה מקצור של"ה הלכות חנוכה". (עבודת ישראל).

גם דוידזון באוצר השירה והפיוט כותב "שלפי הנראה היא הוספה מאוחרת".

אין שם שום ראיה אלא רק תיאוריות והשערות.

המסקנה של הקורא גם אחרי המאמר הזה:
חשוף זרוע קדשך לא חובר על ידי מחבר מעוז צור, ואינו מופיע בשום סידור במשך מאות שנים עד הופעתו בקיצור של"ה ומשם לסידורים נוסח מזרח אירופה.

בשביל לטעון שנוסח מסוים היה וצונזר, צריכים למצוא אותו היכן שהוא בעבר הרחוק, ולראות איך הוא נעלם.
כאן אין שום ראיה שהיה נוסח כזה לפני הקיצור של"ה.

משולש כתב:אין שם שום ראיה אלא רק תיאוריות והשערות.

המסקנה של הקורא גם אחרי המאמר הזה:
חשוף זרוע קדשך לא חובר על ידי מחבר מעוז צור, ואינו מופיע בשום סידור במשך מאות שנים עד הופעתו בקיצור של"ה ומשם לסידורים נוסח מזרח אירופה.

בשביל לטעון שנוסח מסוים היה וצונזר, צריכים למצוא אותו היכן שהוא בעבר הרחוק, ולראות איך הוא נעלם.
כאן אין שום ראיה שהיה נוסח כזה לפני הקיצור של"ה.

כמדומה שהוא סומך על מאמרו של ר' יו"ט לוינסקי, ששם נמצא כבר כל הרעיון הזה, והוא מצא סימוכין למחיקת החרוז בדברי הלקט יושר, אלא שגם זה השערה בעלמא.

בתים נוספים למעוז צור [מובא בקיצור במאמר בהמעין המצוין לעיל]

בקרו טלה כתב:בתים נוספים למעוז צור [מובא בקיצור במאמר בהמעין המצוין לעיל]

בחרוז של הרמ"א צ"ל כמובן שמע נא ולא ישמע נא.
כן הוא ע"פ האקרוסטיכון וגם קול החרוז בלשון נוכח.

מלשונו של הקיצור של"ה מוכח שמדובר בחרוזים חדשים, ולא בנוסחאות עתיקות שצונזרו.
וגם מי יאמר לנו איזה חרוז מתוכם הוא המקורי?

שמעתי רעיון בשבוע שעבר,
"לעת תכין מטבח מצר המנבח, אז אגמור בשיר מזמור".
כשהקב"ה יעניש את הצר המנבח, אז אסיים לכתוב את השיר. בינתיים השיר יהיה חסר.

אין לי מושג לאן נושא זה אמור להשתייך, אולם לא כדאי להרים את הכפפה ולהביא כאן פירושים על הפיוט המושר בימים אלה בבתי עם קודש, - מעוז צור ישועתי.
לי עצמי ישנם כמה וכמה תהיות וספקות בפירוש הזמר המעניין הלז, ולדוגמא, ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים בני בינה ימי שמונה וכו׳ משמע שתקנו החג רק על נס פך השמן מה שמוכח לכאורה בפירוש להפך מהנאמר בעל הניסים ובפוסקים ג׳׳כ כמדומה, וכן, ׳לשושנים׳? מה המקור לקריאתם כן ומה הפשט בזה, ועוד כהנה רבות.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

ישראל קרויים שושנים בגלל הפסוק "סוגה בשושנים" או "כשושנה בין החוחים".

viewtopic.php?f=24&t=15911&p=150373#p151263

עדיאל ברויאר כתב:ישראל קרויים שושנים בגלל הפסוק "סוגה בשושנים" או "כשושנה בין החוחים".

באשכול הנ"ל הביא הרב "משולש" מה שקיבל ובתוה"ד צוין לרש"י תהילים פרק סט פסוק א
על שושנים. על ישראל שהם כשושנה בין החוחים שהחוחים מנקבין אותם והתפלל עליהם.

חיים שמעון כתב:מקובל בתפוצות ישראל לשורר זמר מעוז צור בחנוכה
מעולם תמהתי מה זכה בו חנוכה
הרי הזמר סובב כל קורות ישראל
ושייך לפורים ופסח באותה המדה
כרות לפורים
רעות לפסח
אתמהה

אל דאגה יש מעוז צור לפורים

בקרו טלה כתב:-

יש לזכור להפנות זאת גם לפורום של פורים.
שכויח גדול. דבר יפה.

בקרו טלה כתב:בתים נוספים למעוז צור [מובא בקיצור במאמר בהמעין המצוין לעיל]

גם החוות יאיר בסוף ספרו הוסיף בתים נוספים לשיר הזה.

הא לחמא עניא כתב:

בקרו טלה כתב:בתים נוספים למעוז צור [מובא בקיצור במאמר בהמעין המצוין לעיל]

גם החוות יאיר בסוף ספרו הוסיף בתים נוספים לשיר הזה.

לא מדויק עי"ש

בקרו טלה כתב:

הא לחמא עניא כתב:

בקרו טלה כתב:בתים נוספים למעוז צור [מובא בקיצור במאמר בהמעין המצוין לעיל]

גם החוות יאיר בסוף ספרו הוסיף בתים נוספים לשיר הזה.

לא מדויק עי"ש

צודק ותודה רבה. חנוכה שמח עם כל האורות הק'.
[אני זכרתי שזהו הוספה על מעוז צור, וכנראה טעיתי].

בקרו טלה כתב:

הא לחמא עניא כתב:

בקרו טלה כתב:בתים נוספים למעוז צור [מובא בקיצור במאמר בהמעין המצוין לעיל]

גם החוות יאיר בסוף ספרו הוסיף בתים נוספים לשיר הזה.

לא מדויק עי"ש

ראה מש"כ החוות יאיר בספרו מקור חיים סימן תרע"ו שמביא בית נוסף לפיוט זה.

.

הא לחמא עניא כתב:ראה מש"כ החוות יאיר בספרו מקור חיים סימן תרע"ו שמביא בית נוסף לפיוט זה.

באדיבות הרב משנ"נ שליט"א

בקרו טלה כתב:

הא לחמא עניא כתב:ראה מש"כ החוות יאיר בספרו מקור חיים סימן תרע"ו שמביא בית נוסף לפיוט זה.

שכויח גדול על כך.
תזכה למצות וכט"ס עד בלי די.
דרך אגב, היא"צ של החוות יאיר הינו היום בלילה א' טבת.

כמה הערות בפיוט "מעוז צור":
א. "תכון בית תפילתי", האם אין כאן מעבר מנקבה לזכר? חשבתי על ב' הצעות. א' - הת' נקודה בסגו"ל (תכון - תכונן). ב' - צ"ל יכון.
ב. "אז אגמור, בשיר מזמור, חנוכת המזבח", האין נכון יותר לפסק "אז, אגמור בשיר, מזמור חנוכת המזבח" וקאי על "מזמור שיר חנוכת הבית" דאיתא ברמב"ם דמזמרים אותו בשעת חנוכת המזבח?

אור עולם כתב:כמה הערות בפיוט "מעוז צור":
ב. "אז אגמור, בשיר מזמור, חנוכת המזבח", האין נכון יותר לפסק "אז, אגמור בשיר, מזמור חנוכת המזבח" וקאי על "מזמור שיר חנוכת הבית" דאיתא ברמב"ם דמזמרים אותו בשעת חנוכת המזבח?

אכן בבית סקולען שרים אז אגמור בשיר, מזמור חנוכת המזבח
ומיושב הערה ב
וטעם הנוהגים לומר בהפסק אחר מזמור משום יופי החרוז כמובן

יש מייחסים החרוז "מעולם היית ישעי" לר' משה השרף (זקנו של ר' מאיר מפארמישלאן). האם יש הוכחות אם נכתב על ידו או על ידי הרמ"א?
ראיתי שהמקור חיים הביא זה בשם מהרמ"א, ומשמע שזה אינו מהרמ"א, שא"כ היה לו לכתוב הרב רמ"א כדרכו בשאר הספר.