מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

הדלקת האורח בבית הכנסת / הערות בדברי הגר"ד לנדו שליט"א

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
נוטר הכרמים
הודעות: 5593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

הדלקת האורח בבית הכנסת / הערות בדברי הגר"ד לנדו שליט"א

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' דצמבר 18, 2014 6:18 pm

התמיהה על ה'שער הציון'

איתא בשו"ע הלכות חנוכה (או"ח סי' תרעא, מד), ומדליקין ומברכין (בבית הכנסת) משום פרסומי ניסא. הגה: ואין אדם יוצא בנרות של בהכ"נ, וצריך לחזור ולהדליק בביתו (ריב"ש סימן קי"א).

ובמשנה ברורה (ס"ק מה), וצריך לחזור ולהדליק - ואפילו הש"ץ שבירך בביהכ"נ צריך לחזור ולהדליק בביתו דיש חיוב על כל אחד להדליק בביתו ומ"מ לא יחזיר לומר בביתו ברכת שהחיינו אם לא שמדליק להוציא אשתו וב"ב.

ובשער הציון (ס"ק נב), בהגהות הגאון ר' ברוך פרנקיל מסתפק, דאפשר דאם אורח מדליק בנרות בית הכנסת שאין צריך לחזור ולהדליק באכסניא.

ובקובץ היכלא (ח"ה עמ' מז) מובא בשם הגאון רבי דוב לנדו שליט"א, וז"ל, וצ"ע איך סתם המשנ"ב הדברים שהלא בד' הגרב"פ מבואר שכל ספיקו הוא רק באורח שמדליקין עליו בביתו [והיינו שכיון שלא לצאת בהדלקה של ביתו]. וסברת הגרב"פ היא שיש שני דינים במצוות הדלקה א. חובת הגוף. ב. חובת הבית. ואורח שמדליקין עליו קיים חובת הבית, אבל חובת הגוף נפטר רק אם מתכוין לצאת בהדלקת הבית הא לאו הכי עדיין נשאר עליו חובת הגוף ולכן יצא בהדלקת בית הכנסת.
ואולם דברי הגרב"פ צ"ב שהלא כתבו תוס' סוכה מו. ד"ה הרואה שמי שאין לו בית אין בידו לקיים המצוה, הרי שכל החיוב הוא רק חובת הבית. עכ"ד.

והנה עיקר תמיהתו על השעה"צ גדולה ועצומה, ונפרש הדברים יותר.
ז"ל הגרב"פ בהגהותיו כאן: נ"ב בריב"ש מבואר הטעם דאין [יוצאין] בנרות המדליקים בבית הכנסת דמצות חנוכה נר איש וביתו. לפי זה יש לכאורה לומר, דאם אורח מדליק בנרות בית הכנסת אינו צריך להדליק באכסניא, דגופיה נפטר במה שהדליק בעצמו בבית הכנסת, ובביתו מדליקין עליו. [ועי' בשו"ת פני מבין סי' רכו].

והנה האופן דמיירי עליו הגרב"פ דמדליקין עליו בביתו, כתב במשנ"ב (סי' תרעז סק"ב), כי מדינא כשאשתו מדלקת נר חנוכה בביתו הוא יוצא י"ח בהדלקתה אף שהוא במקום רחוק מביתו וא"צ שוב להשתתף אפילו בפריטי.

ומבואר שכאשר מדליקין עליו בביתו, ההדלקה שמדליק במקומו אינה מחויבת מדינא כלל, ואולם מבואר בדברי הרמ"א (סי' תרעז ג) שאם מכוין להדיא שלא לצאת בהדלקת אשתו יכול להדליק במקמו בברכה. והמקור לכך הוא בדברי התרומת הדשן (סימן קא), וז"ל, אמנם מטעם מהדרין אפשר. ויתכן שפיר דמי להדליק בברכה כה"ג, דכי היכא דיש הידור בנר לכל אחד ואחד בבית אחד, ה"נ יש הידור בנר לאיש ונר לאשתו בשני מקומות. והתנא לא פסיקא ליה למיתני הך מהדרין, דלא שכיחא כולי האי. וכיון דאשכחן בתלמוד מהדרין, ומהדרין מן המהדרין, אין זה כמוסיף על התלמוד שהוא גורע.

הרי שההדלקה של ה'אורח' האכסנאי שמדליקין עליו בביתו שממנה הוא נפטר, היינו מן ההידור של ההדלקה הנוספת במקום האכסניא, ואינו נפטר מחיוב הדלקה בשל ההדלקה בבית הכנסת, וע"ז קאי הביאור שגדר ההידור הוא מצד חובת הגוף, וכנז' בדברי הגרב"פ.

וראה עוד במשנ"ב סי' תרעו סק"ז ד'מוכח מדברי המחבר דאם אשתו מדלקת עליו בתוך ביתו חשוב כמו שהדליק בעצמו'.

נוטר הכרמים
הודעות: 5593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: הדלקת האורח בבית הכנסת / הערות בדברי הגר"ד לנדו שליט"א

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' דצמבר 18, 2014 6:20 pm

תירוץ על קושיית הגרד"ל על ר' ברוך פרענקיל ודחייתו

אלא שלכאורה בהסבר זה נעוץ תירוץ לקושיית הגאון רבי דב שליט"א מדברי התוס' בסוכה הנ"ל, דאם נימא דכל ההדלקה הנוספת אינה בתורת קיום עיקר החיוב, אלא שהיא באה בתורת תוספת לקיום דין 'מהדרין' שמוסיף להדר לצאת ידי חובת הגוף פרטית נוסף על חובת הבית שכבר נתקיים בהדלקת אשתו, א"כ אין בדברי התוס' בסוכה סתירה לזה, שלא נתבאר בדבריהם אלא שמי שאין לו בית אין חלה עליו המצוה כלל, ובודאי ל"ש לומר שבשביל לקיים הידור מצוה ידליק בלא בית, דלא חלה עליו המצוה כלל, אבל מי שיש לו בית וחלה עליו המצוה שפיר, יכול להוסיף הידור בהדלקה נוספת.

אך העירוני דיתכן שאף שתחילת סיבת ההדלקה בשנית היא משום הידור מצוה, מ"מ זה נהפך לכמין חיוב של 'חובת הגוף', וכפי משמעות לשון הגרב"פ הנ"ל.

ואולי יש ללמוד כן אף מדברי המשנ"ב (סי' תרעז ס"ק טז), וז"ל, והנה אף דודאי אין למחות ביד הנוהגין לברך אחרי דהרבה אחרונים הסכימו לברך מ"מ טוב יותר להדר לשמוע הברכות מפי אחר ויענה אמן [ויכוין לצאת בהן] וידליק נרותיו או יראה לשער להדליק נרותיו ולברך עליהן זמן מה קודם שמדלקת אשתו בביתו דהיינו שהיא מדלקת אחר מערב כמנהג העולם והוא ידליק קודם מערב.
והנה אם באמת כל הדלקתו היא בתורת הידור מצוה, מהי העדיפות להדליק לפני הדלקת עיקר קיום המצוה ע"י אשתו, ואדרבה תמוה היאך שייך להדליק הדלקת ההידור לפני העיקר. ונראה מזה שמחמת הידור מצוה תו יש מקום להדלקה חיובית נוספת, ויש לזה גדר של הדלקה המחויבת לכל דבר, ואין ההידור אלא סיבה להדלקה שניה.

נוטר הכרמים
הודעות: 5593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: הדלקת האורח בבית הכנסת / הערות בדברי הגר"ד לנדו שליט"א

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' דצמבר 18, 2014 6:21 pm

מקורות רבים ונכבדים לחובת הגוף דהדלקת נר חנוכה

אמנם באמת מצינו עוד מקורות רבים ונכבדים לחובת הגוף דהדלקת נר חנוכה, דלא כשיטת התוס', וכמו שיתבאר להלן, ולכך אין בזה כל תימה על הגרב"פ.

חדא, בספר טעמא דקרא הביא הגר"ח קנייבסקי שליט"א מלשון הרמב"ם בהלכות ברכות (פי"א ה"ב וה"ג), יש מצות עשה שאדם חייב להשתדל ולרדוף עד שיעשה אותה כגון תפילין וסוכה ולולב ושופר ואלו הן הנקראין חובה, לפי שאדם חייב על כל פנים לעשות, ויש מצוה שאינה חובה אלא דומין לרשות כגון מזוזה ומעקה שאין אדם חייב לשכון בבית החייב מזוזה כדי שיעשה מזוזה אלא אם רצה לשכון כל ימיו באהל או בספינה ישב, וכן אינו חייב לבנות בית כדי לעשות מעקה. וכל מצות עשה שבין אדם למקום בין מצוה שאינה חובה בין מצוה שהיא חובה מברך עליה קודם לעשייתה. וכן כל המצות שהן מדברי סופרים בין מצוה שהיא חובה מדבריהם כגון מקרא מגילה והדלקת נר בשבת והדלקת נר חנוכה, בין מצות שאינן חובה כגון עירוב ונטילת ידים מברך על הכל קודם לעשייתן אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות,. הרי שמנה הרמב"ם נר חנוכה במצוות שהן חובה ולא כמו מזוזה שהיא חובת הבית.

נוטר הכרמים
הודעות: 5593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: הדלקת האורח בבית הכנסת / הערות בדברי הגר"ד לנדו שליט"א

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' דצמבר 18, 2014 6:22 pm

הב' בביאור הגר"א כאן ס"ק כב, וז"ל, ואין אדם. שאף חצר שיש לה שני פתחים כו'. ועוד שהרי אמרו נר איש וביתו.

והנה הטעם השני שנקט הגר"א נמצא במקור דברי הרמ"א בתשובת הריב"ש סי' קיא, אך הטעם הראשון שכתב הגר"א להביא מקור מדין חצר שיש לה ב' פתחים לפום ריהטא צ"ב, שהרי בגמ' (שבת כג, א) מבואר שהטעם הוא משום חשדא דבני מתא, דזימנין דמחלפי בהאי ולא חלפי בהאי, ואמרי כי היכי דבהאי פיתחא לא אדליק, בהך פיתחא נמי לא אדליק. והרי מבואר להדיא ברמ"א סי' תרעא סעיף ח דאין מברכים על אותה הדלקה שהיא רק מפני החשד, ומקורו בדברי הר"ן בשבת שם א"כ היאך ניתן ללמוד מזה שישנו חיוב על הבית בנוסף לחיוב על הגברא.

ושמעתי בזה מהג"ר עקיבא מדלוב שליט"א, דלכאורה נראה מזה בשיטת הגר"א דסבר דכל עיקר הדלקת נר חנוכה יכול לקיים בהדלקה בבית הכנסת, ואין דין ההדלקה בבית לעיכובא מעיקר הדין, וכל דין ההדלקה הנוסף בבית הוא לתוספת בעלמא, דומיא דמפני החשד דומיא דמדליק בשני פתחים, שכבר יצא יד"ח בהדלקה בפתח אחד, וההדלקה השניה היא רק מפני החשד.

[ואולם נראה דאין הכרח ללמוד כך בדברי הגר"א, ויתכן לבאר לאידך גיסא, ובהקדם דברי הגאון רבי חיים קמיל זצ"ל המובאים בקובץ זה (עמ' כה) בביאור ענין ההדלקה בב' פתחים, דלכאורה תמוה מהי טענת החשד דבני מתא שיאמרו כי היכי דבהאי פיתחא לא אדליק בהאי פיתחא נמי לא אדליק, מהיכי תיתי יאמרו כן, הרי בשומרי תורה ומצוות עסקינן, ולמה נעלה על דעתנו כן, שאם לא הדליק בפתח זה, גם בפתח זה לא הדליק, הרי י"ל איפכא שלא הדליק בפתח זה משום שהדליק בפתח אחר.

וביאר הגר"ח זצ"ל דבאמת מסברא היה צריך להדליק בשני הפתחים, דכיון דהדלקת נ"ח משום פרסומי ניסא, א"כ כל מה שאפשר להרבות בפרסום הנס עדיף, ורק אי משום הא, דילמא לא היו חז"ל מטריחים אותו כל כך, וכמו שמצינו בהרבה מקומות שהקילו משום טירחא דציבורא, ואמנם בתוספתא (שבת פ"ב ה"ג) איתא ששמן זית לא היה בנמצא בהרבה מקומות, אך מכיון שיש סברא אף שהיא רחוקה, שאם לא הדליק כאן א"כ גם כאן לא הדליק, ממילא החזירו את הדין לעיקרו שמסברא יש לו להדליק בשני הפתחים.

והביא עוד סיעתא לזה מדברי השערי תשובה (שם ס"ק יד) בשם הפוסקים, שמי שלא בירך בפתח הראשון יכול לברך בפתח השני. ויל"ע דאם כל ההדלקה בפתח השני הוא רק משום חשדא, א"כ לכאורה אין כאן קיום המצוה ולמה יברך. אמנם לפי האמור ניחא מאוד, דהרי השתא שהצריכוהו להדליק משום חשדא א"כ הדרינן לעיקר התקנה, דמדין הדלקת נ"ח להרבות ככל היותר בפרסומי ניסא, ולהכי אם לא בירך בפתח זה יכול לברך בפתח אחר, יעו"ש.

[וראה עוד בזה במאמרו הערוך של הרב אריה לייבוש וייס שליט"א מח"ס עולת ראיה (קובץ בית אהרן וישראל קרלין סטולין מד תשנ"ג עמ' לד ואילך; קובץ באר החיים ב תשנ"ח עמ' קעא ואילך) בטוטו"ד].

נוטר הכרמים
הודעות: 5593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: הדלקת האורח בבית הכנסת / הערות בדברי הגר"ד לנדו שליט"א

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' דצמבר 18, 2014 6:23 pm

הג' בדברי ספר כלבו (סימן מד), וז"ל, ואי פתח בבא לנפשיה אף על גב דמדלקי עליה בגו ביתיה חייב להדליק נר משום חשדא, וכן מי שהולך לכפר שאין בו ישראל ולן שם בלילי חנוכה אף על פי שאין לו בית מיוחד שם שמענו שהר"ר משולם ז"ל היה נוהג להדליק ולברך לזכרון הנס, וחצר או בית שיש לו שני פתחים משתי רוחות צריכה ב' נרות מפני חשד העוברים, ועכשו שמדליקין בפנים אפילו בחצר שיש לו שני פתחים אין צריך לו אלא נר אחד שאין לחוש לחשד כלל שהנכנס בבית יראה הנר באי זו פתח שנכנס, ונוכל לומר דדוקא כשהפתחים בבית אחד אבל אם הם בשני בתים בשתי רוחות ואדם אחד דר בהם ונכנסין ויוצאין בשניהם צריך להדליק בשתיהם, אמנם אין צריך אלא ברכה אחת כיון דקיימא לן דחובת גברא הוא אמרינן דשתיהן מצוה אחת שאין החיוב אלא מפני החשד.

ומבואר בדברי הכלבו חידוש גדול שבאדם שיש לו ב' בתים חיובו בבית השני – אף שהוא נפרד לגמרי אינו מעיקר הדין אלא מפני החשד כיון דקיי"ל חובת גברא הוא! וזה להדיא ממש שנ"ח אינו חובת הבית כלל.

מה שנכון נכון
הודעות: 9112
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: הדלקת האורח בבית הכנסת / הערות בדברי הגר"ד לנדו שליט"א

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' דצמבר 18, 2014 6:39 pm

נוטר הכרמים כתב:והביא עוד סיעתא לזה מדברי השערי תשובה (שם ס"ק יד) בשם הפוסקים, שמי שלא בירך בפתח הראשון יכול לברך בפתח השני. ויל"ע דאם כל ההדלקה בפתח השני הוא רק משום חשדא, א"כ לכאורה אין כאן קיום המצוה ולמה יברך. אמנם לפי האמור ניחא מאוד, דהרי השתא שהצריכוהו להדליק משום חשדא א"כ הדרינן לעיקר התקנה, דמדין הדלקת נ"ח להרבות ככל היותר בפרסומי ניסא, ולהכי אם לא בירך בפתח זה יכול לברך בפתח אחר, יעו"ש.

מקור הדברים שהובאו בשע"ת הוא במכתם לדוד סימן כג, ושם מבואר דטעמו משום שגם על חיוב שעיקרו רק משום חשד צריך לברך, כיון דסו"ס הוא חיוב דרבנן, וכמו שכתב הרשב"א גבי שחיטת בן פקועה. אלא שכאשר מדליק בפתח הראשון פוטר בברכה זו גם את הפתח השני. [אמנם דברי הגר"א י"ל גם על פיו].
כמו"כ יש להעיר מקושית הב"י מאי שנא מעובר על פתח ביהכ"נ שיש לו שני פתחים דליכא חשדא. והאריכו האחרונים בתירוצים שונים. ומוכח דלא ס"ל הנ"ל.

נוטר הכרמים
הודעות: 5593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: הדלקת האורח בבית הכנסת / הערות בדברי הגר"ד לנדו שליט"א

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' דצמבר 18, 2014 6:49 pm

מש"נ, ייש"כ על הידיעה הנכבדה באשר לכוונת השע"ת, וגם על ההערה הקולעת מקושיית הב"י וחבילי האחרונים שבעקבותיו.

ברזילי
הודעות: 3228
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: הדלקת האורח בבית הכנסת / הערות בדברי הגר"ד לנדו שליט"א

הודעהעל ידי ברזילי » ה' דצמבר 18, 2014 8:11 pm

לא ירדתי לעומק הדברים, אבל נראה רחוק מאד לומר שרב"פ מדבר על מי שמכוון שלא לצאת בהדלקת אשתו כדי לקיים המצוה בגופו, ועליו הוא אומר שיוצא בהדלקת בית הכנסת גם כשהתכוון שלא לצאת בהדלקת אשתו. וכי הדלקת בית הכנסת היא יותר "בגופו" מהדלקת אשתו כגופו? ואיך יצא בהדלקת ביהכנ"ס שכולה מתורת מנהג את עיקר חיובו?

מקופיא נראה פשוט שכוונת רב"פ "חובת הגוף" היא לדברי הרמ"א (מהמרדכי) שיש חובה על כל אחד ואחד לראות את הנרות, מלבד חובת הבית שהיה בו נר (לא חובת הגוף להדליק כאו"א בעצמו, שזה לא מצאנו). ולכן, מי שנמצא בין הגויים, כדי לקיים חובה זו צריך לכוון שלא לצאת בהדלקת אשתו ולהדליק בעצמו נר שיוכל לראות, ועלה אמר רב"פ שאם יכול לראות את נר בית הכנסת, יוכל לכוון לצאת בהדלקת אשתו ואת ענין הראיה אולי אפשר לקיים בנר ביהכנ"ס אף שאינו אלא נר של מנהג.

ממילא אין שום קושיא מתוס' סוכה. אדרבא, מה שאמרו שם תוס' הוא בדיוק זה - שתקנו ברכת הרואה כדי שגם מי שאין לו נר משל עצמו יוכל לקיים חובת הגוף לראות את הנרות.

כאמור, אין אלה אלא מחשבות ראשוניות בלא עיון כה"צ

נוטר הכרמים
הודעות: 5593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: הדלקת האורח בבית הכנסת / הערות בדברי הגר"ד לנדו שליט"א

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' דצמבר 18, 2014 9:27 pm

בקשר לתמיהת החה"ש ראש הברזל והצעתו. תשו"ח.

התמיהה לא כ"כ גדולה, רב"פ לא מציע לאותו אורח להדליק בביהכ"נ כדי להדר ולצאת ידי חובת הגוף, אדרבה, טוב יעשה אם כדי לקיים את ה'מהדרין' ישתתף עם בעל הבית של האכסניה בפרוטה, ובודאי שבהדלקה בביתו מתקיימת חובת הגוף שלו כמפורש במשנ"ב שהבאתי. רב"פ מדבר באורח שהדליק בביהכ"נ מחמת סיבה כל שהיא, ומעלה שמכיון שמבחינת חובת הבית שלו הוא יוצא ע"י אשתו, ואילו את חובת הגוף הוא למעשה קיים גם בהדלקה זו שהיא מנהג, [דבודאי שם 'נר חנוכה' עלה, ופשוט], אזי הוא נמצא במצב שלא מותיר לו סיבה להדליק שוב.

ההצעה הינה נועזת ביותר, כיון שבלשון הגרב"פ אין זכר לנושא של ברכת הרואה, ובפרט, שברכת הרואה לא קשורה כלל להדלקה כדי להוות חובת הגוף השייכת לה. זה דין בפנ"ע לברך על הראיה, והדלקת עצמו זה רק היכי תימצי לברך על הראיה, כאשר אין לו אפשרות לראות נרות של אחרים, ראה בכ"ז בשו"ת אגרות משה או"ח ח"ה סי' מג.

ברזילי
הודעות: 3228
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: הדלקת האורח בבית הכנסת / הערות בדברי הגר"ד לנדו שליט"א

הודעהעל ידי ברזילי » ה' דצמבר 18, 2014 10:16 pm

לא התכוונתי לברכת הראייה ממש, אלא לחובה (? אולי הידור) להדליק בעצמו שהזכיר הרמ"א תרע"ז כדי שיראה הנרות. דין זה אינו רק הדלקה כדי לברך ברכת הראייה, כי מסתימת לשונו של הרמ"א משמע שמדליק בברכה כרגיל, כולל ברכת להדליק. צ"ל שכוונת המרדכי היא שכאשר אין לו אפשרות לראות נרות, מוטל עליו שלא לצאת יד"ח בהדלקת אשתו ואז לברך ולהדליק הדלקה המחוייבת מעיקר הדין, או עכ"פ מדין מהדרין, וחובה זו הסתפק רב"פ לומר אם קיימת באופן שכבר הדליק בבית הכנסת. ברכת הרואה, למנהגנו, אינה אלא באופן רחוק של מי שאין לו בית כלל, וכדברי התוס'.

אמת שרב"פ לא הזכיר חובת ראייה, ומצד שני "דגופיה נפטר" שהזכיר כדבר פשוט ללא מקור, רחוק בעיני שנתכווין לחדש אגב אורחא חובת הגוף בנר (אף שהראית פנים לומר שיש חובה כזו, אם לחידוש כזה שלא מופיע בשו"ע התכוון היה לו לפרש), ונראה יותר שמתייחס להלכה ידועה וקבועה. ולכן הצעתי שכוונתו לדין שאכן מפורש ברמ"א, חובה להדליק כדי לראות בעצמו ("בגופו") את הנרות.

אבל כעת אני רואה שמטעם אחר לא נראים דברי לעיל, כי בלשונו של רב"פ משמע שלא נפטר האורח אלא אם הדליק בעצמו את נר ביהכנ"ס, ולא די בכך שראה את הנר שם.

נוטר הכרמים
הודעות: 5593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: הדלקת האורח בבית הכנסת / הערות בדברי הגר"ד לנדו שליט"א

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' דצמבר 20, 2014 9:00 pm

שוב דברתי בזה עם אאמו"ר שליט"א והעיר בזה, חדא, על הקושיא מתוס' בסוכה על דברי הגרב"פ הנ"ל, דאין להוציא מדברי תוס' אלא שמי שאין לו בית אין לו היכן להדליק, כי צורת תקנת ההדלקה היתה 'נר איש וביתו' שידליק כל אחד בביתו, אבל היכן כתיב כאן שמי שאין לו בית אין לו חיוב להדליק כלל, וכל החיוב מוטל על הבית.

והצעתי זאת מקמיה הגרד"ל שליט"א, והגיב, אם יש חובה על הגברא רק אין לו בית להדליק, שילך אצל בית הכנסת להדליק....

ועוד העיר אאמו"ר שליט"א על מש"כ לעיל בכוונת דברי הגר"א בביאורו, דנראה בפשיטות שאין כוונת הגר"א דענין ההדלקה הנוספת בבית זה דומיא דחשד, אלא שבאמת יהיה מוכרח להדליק שוב מחמת חשד, אף לולי הסברא השניה שנקט דלא יצא עיקר חובתו משום נר איש וביתו, וזאת הסברא מבוארת להדיא בלשון השואל בתשובת הריב"ש הנ"ל, וז"ל, ואם נאמר להוציא עצמו, באותה הדלקה בודאי אינו יוצא, משום חשד. שאם חצר שיש לה שני פתחים לב' רוחות צריכה שתי נרות, כרבא, משום חשד, שמא לא הדליק (שבת כג), כ"ש החזן, או אחר, שחייב להדליק בביתו. וזהו שנקט הגר"א ב' טעמים נפרדים, א' טעם השואל שנקט שיצא המדליק בביהכ"נ ידי חובתו, ומ"מ צריך להדליק בשנית בביתו משום חשד. ב' טעם הריב"ש משום שלא יצא יד"ח דנר איש וביתו כתיב.


חזור אל “חנוכה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים