מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

חידוש הראבי"ה בהדלקת נר חנוכה לאחר זמנה

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
נוטר הכרמים
הודעות: 5593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

חידוש הראבי"ה בהדלקת נר חנוכה לאחר זמנה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' דצמבר 18, 2014 6:27 pm

במאמרו של הגאון רבי דב לנדא שליט"א בקובץ היכלא (ח"ה עמ' מח) מביא דברי ראבי"ה (סי' תתקעב) שמי שלא הדליק בזמן ידליק לאחר הזמן, ודימה זאת לקורא ק"ש אחר זמנה.

(דברי ראבי"ה הללו מצויים בח"ה - הכרך הנוסף במהדורת הגר"ד דבליצקי שליט"א, ובקשתי שטוחה למי שביכלתו להעלות כאן הדברים כלשונם).

והגר"ד שליט"א תמה קרא, וז"ל, ודבריו צ"ב שהלא אם דומה לק"ש אחר הזמן הלא שם אינו אלא מצוות לימוד תורה וכמו שאמרו שהרי הוא כקורא בתורה, ואינו מקיים בזה מצוות ק"ש, ומה שייך ללמוד מזה להדליק נר חנוכה אחר הזמן.

וכתב, וצ"ל שמפרש הראבי"ה שאכן גם אחר הזמן יש מצוות ק"ש, ונראה דהיינו מדרבנן, וכעין שמצינו שיטת ר"י מלוניל בספר הבתים (שערי ק"ש שער ב, ז) שמי שלא קרא ק"ש בלילה קורא שחרית שתים שודאי הוא רק מדרבנן. עכ"ד.

הנה עיקר דין תשלומין לק"ש שנוי הוא במחלוקת הפוסקים להלכה, יעויין בב"י או"ח סי' נח, ובשו"ע שם סעיף ז הביא ב' השיטות, ונראה דהכריע לעיקר דליכא תשלומין כדעה השניה, וכן הכריעו הגר"א והברכי יוסף כמובא במשנ"ב שם. ולפלא שלא ציינם הגרד"ל שכל רז לא אניס ליה, והרחיק נדוד לספר הבתים.

אך המעניין הוא שאכן כך היא שיטת הראבי"ה (מגילה סי' תקעא) שיש תשלומין לק"ש, והדברים עולים יפה בשיטתו! ועי' פר"ח דמייתי סימוכין לשיטה זו.

נוטר הכרמים
הודעות: 5593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: חידוש הראבי"ה בהדלקת נר חנוכה לאחר זמנה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' דצמבר 18, 2014 7:01 pm

כתב לי חכ"א שליט"א:

אוצה"ח שלי מקולקל, וע"כ איני יכול להעלות מהמהדורה הנ"ל.
אני מצרף כאן כל הקטע מפרויקט השו"ת, אולי יעזור.

ראבי"ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקעב

וגם נ"ל דאפילו לאחר שתכלה רגל מן השוק מיחייב להדליק. ובלבד ששכח ולא ביטל במזיד כמו שנוכיח לפנים, וגם חייב לברך. והאי דקאמר דאי לא אדליק מצי מדליק, פירוש מצי מדליק לשם מצווה בזמנה. ואל יאמר כיון שעבר הזמן מה לי למהר עדיין יש שהות כל הלילה להדליק שלא בזמנה, אלא עד שתכלה רגל מן השוק שכר הדלקה בזמנה יהבי ליה ומכאן ואילך שכר מצוה בעלמא יהבי. כדתנן בפ"ק דברכות (ט ע"ב) הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה. וגרסינן בפרק תפילת השחר (כו ע"א) א"ר יוחנן טעה ולא התפלל תפלת מנחה מתפלל תפילת ערבית שתים, ואין בזה משום עבר זמנו בטל קרבנו וכ"ש בתפלה דחד יומא דחוזר ומתפלל, מיתיבי מעוות לא יוכל לתקן זה שביטל קרית שמע או תפלה א"ר יוחנן הכא במאי עסקינן כגון שביטל במזיד אמר רב אשי דיקא נמי דקתני ביטל ולא קתני טעה. והכי הלכתא דליכא מאן דפליג. ואפילו בשבת פסיק פר"ח דאע"ג דעלתה בקשי' (שם ע"ב) לא אידחיא הא דתניא טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל ערבית שתים של חול וכו' עד אם הבדיל בשנייה שנייה עלתה לו ראשונה לא עלתה לו וצריך לחזור ולהתפלל תפלה אחרת של מנחה. מכאן אני דן נמי דהוא הדין בנר חנוכה.

וגרסינן בפרק ג' שאכלו (נא ע"א) אמר רב יהודה שכח ולא ברך והכניס אוכלין לתוך פיו וכו' ומסקינן דגבי משקין בולען, ושוב מברך, הואיל דמאיסי לא אמרינן לפולטן והוה ליה כמו דיעבד. ותו דגרסינן התם בעי מיניה מרב חסדא מי ששכח ואכל בלא ברכה מהו שיחזור ויברך אמר להו מי שאכל שום וריחו נודף וכו' אמר רבינא הילכך אפילו גמר סעודתו צריך לחזור ולברך. ואע"ג דלאו עובר לעשייתו הוא. ונראה בעיני דהלכה כרבינא ואע"ג דדחינן הא דאמר רבינא מנא אמינא לה דתניא טבל ועלה בעלייתו אומר וכו', ודחינן ולא היא התם גברא מעיקרא לא חזי אבל הכא מעיקרא נמי חזי ואידחי והואיל ואידחי אידחי, אומר אני דלא סמכינן אהך דחיי', והא גבי תפלה נמי איחזי מעיקרא ואידחי ואפ"ה פשיטא לן דחוזר ומתפלל כששכח, וכ"ש גבי אכילה שנהנה חייב לברך ולא דמי לשאר נראה ונדחה דקיי"ל (פסחים ע"ג ע"ב) אינו חוזר ונראה דהתם נדחה במעשה גמור. ומיהו אילולי הך ראייה דתפלה לא הייתי יכול לומר לנר חנוכה מדרבינא משום דאיכא לדחויי שני התם דנהנה.

ובפר"ח כתב מי שאכל שום וריחו נודף מעט יחזור ויאכל שום אחר, אתמהא, וכי היכי דלא חזי לאינש למיעבד הכי, הכי נמי מאן דמיחייב לצלויי בשעתיה אי נמי לברוכי על מה דאכיל, ושכח ולא בירך בשעת דמידכר, לא מיחייב לברוכי, אתמהא, ואיכא לארווחי טעמא דתנן (ברכות ט ע"ב) הקורא מכאן ואילך וכו' אמר רבינא הילכך אפילו גמר סעודתו מברך ואמר רבינא מנא אמינא לה וכו', ומסקי' דלית הלכתא הכי דהתם גבי טבילה אפילו נזכר ברדתו לא חזי לטבול אבל הכא וכו'. ע"כ יסודו.

ולא נהירא לי האי פיסוק כלל כמו שהוכחתי מתפלה. ואין לומר דגבי תפלה ר' יוחנן לטעמיה דאמר ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו בפרק מי שמתו (כא ע"א), דא"כ מאי האי דקא' ר' יוחנן ואין בזה משום עבר יומו בטל קרבנו, כל שעתא זמנא היא. אלא ר' יוחנן דאמר ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו היינו בזמן תפלה מיירי דווקא, ור' אליעזר דפליג עליה היינו דווקא בספק התפלל אבל אם ודאי לא התפלל אפילו בעבר זמנו מודה לר' יוחנן דחוזר ומתפלל. ופר"ח נמי מדמי ליה בריש מילתיה לתפלה. וא"כ מה לי גמר מה לי לא גמר סעודתו. ובהלכות גדולות (ד"י סע"ד) פסק בהדיא דבגמר סעודתו לא קיי"ל כרבינא.

ונ"ל דלישנא דולא היא דחק רבותינו לפסוק כן. ויש ליישב הלשון, ולא היא, מה שדימהו לטבילה וסבירא ליה דגבי טבילה נמי גברא חזי דלכתחילה יש לו לברך קודם טבילה, אבל טבל ועלה בדיעבד מברך לאחר טבילה, ודילמא הוי כמו שכח ואכל, לא היא, דאפילו לכתחילה ברדתו אין לו רשות לברך דלא חזי גברא. ופשוטה דשמעת' דולא היא נ"ל דה"פ, דלא היא הדמיון כדפרי', דאיכא למימר [ו]למידחי דכיון דאיחזי ואידחי אידחי, אבל לגבי טבילה אפילו לכתחילה אין לו לברך קודם טבילה. ואע"ג דאידחי הראיה דטבילה, מיהו רבינא קאי בשיטתיה. ולא נפקא לן מהך דיחוייא אלא דלגבי טבילה אפילו נזכר לכתחילה אין לו לברך קודם ולא כסברת רבינא.

וברכה לבטלה לא הוי גבי הדלקה כיון שהוכחנו שחייב להדליק. ותו גבי תפילה איכא נמי ברכות והדר מצלי וכן בק"ש בברכותיה.


וע"ז הוסיף ביאור ושאל כענין:
בודאי הוא מדין תשלומים, שהרי דימה זאת להדיא גם לתפילה.
ולשיטתו זו כתב שה"מ בשוכח בשוגג, אבל אם בטל ההדלקה במזיד אין לו תשלומים, כלגבי תפלה.

אבל לא הבנתי מש"כ בסוף דבריו שאין כאן ברכה לבטלה, וראיה מתפלה וק"ש. האם מצינו שבתשלומין דק"ש מותר לקרוא גם את הברכות. [למשל משלים בערבית יאמר גם את ברכות יוצר אור אהבה רבה אמת ויציב]. ואם כונתו לאחר ג שעות, לכאורה אי"ז מדין תשלומין אלא שדינם כתפלה [ולכס"מ זמנם כל היום], וגם מי שאינו קורא ק"ש כלל יכול לאומרם.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11496
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: חידוש הראבי"ה בהדלקת נר חנוכה לאחר זמנה

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' דצמבר 18, 2014 9:54 pm

ראביה.png
ראביה.png (145.19 KiB) נצפה 1648 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 5593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: חידוש הראבי"ה בהדלקת נר חנוכה לאחר זמנה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' דצמבר 20, 2014 9:01 pm

ובדברי בזה עם אאמו"ר שליט"א העיר בעיקר ביאור הגרד"ל שליט"א בדברי הראבי"ה, דלכאורה מה שייך כאן ענין תשלומין, דהא זה נראה פשוט שאם אחד ירצה לקיים דין תשלומין בנר חנוכה, דהיינו שנאנס ולא הדליק יום אחד, אינו יכול להדליק למחרת שתים, כמפורש להדיא בראשונים (מרדכי שבת סי' רכח; רוקח סי' רכו; שבלי הלקט סי' קפו; שו"ת מהרי"ל סי' כח, ועי' עוד בשו"ת קול גדול למהר"ם בן חביב סו"ס מח), ובכה"ג לכאורה לא מיירי הראבי"ה, אלא דווקא באותו הלילה לאחר זמן שכלתה רגל מן השוק, דומיא דקורא ק"ש אחר זמנה דהיינו דקורא ק"ש אחר זמנה דנקט, וא"כ צ"ב מאי מייתי בהמשך דבריו מדין תשלומין, ותרי דיני הוו, דכאן אין כאן תורת תשלומין שמדליק כתשלום במקום אותה הדלקה, אלא שמדליק את אותה הדלקה אחר זמנה, וצ"ת.

והסכים הגרד"ל שליט"א לקושיא זו.

נוטר הכרמים
הודעות: 5593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: חידוש הראבי"ה בהדלקת נר חנוכה לאחר זמנה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' דצמבר 20, 2014 9:04 pm

נוטר הכרמים כתב:כתב לי חכ"א שליט"א:

אבל לא הבנתי מש"כ בסוף דבריו שאין כאן ברכה לבטלה, וראיה מתפלה וק"ש. האם מצינו שבתשלומין דק"ש מותר לקרוא גם את הברכות. [למשל משלים בערבית יאמר גם את ברכות יוצר אור אהבה רבה אמת ויציב]. ואם כונתו לאחר ג שעות, לכאורה אי"ז מדין תשלומין אלא שדינם כתפלה [ולכס"מ זמנם כל היום], וגם מי שאינו קורא ק"ש כלל יכול לאומרם.
.
אולם העירני ש"ב הגאון רבי אלעזר דוד אריאלי שליט"א דבאמת זו מחלוקת ידועה בפוסקים אי ברכות ק"ש הוו ברכות המצוות של ק"ש, כנודע שנחלקו אם עונה אמן אחר ברכת אהבה רבה, וביאר הב"י בטעמיה דהרא"ש שעונה אמן משום שאין ברכה זו על ק"ש.
ובאמת כבר מפורש דבר זה בראשונים, דבשו"ת הרשב"א (ח"א סי' מז וסי' סט וסי' שיז) מפורש דלא הוי ברכות המצוות, אלא הוו ברכות בפנ"ע, יעו"ש, אולם יעויין ברמב"ן ברכות כב, ב, וע"ע בספר אבן האזל (ריש הל' ק"ש), ובספר עמק ברכה (דף ו).

לענד
הודעות: 62
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 9:54 am

Re: חידוש הראבי"ה בהדלקת נר חנוכה לאחר זמנה

הודעהעל ידי לענד » ג' דצמבר 23, 2014 8:41 am

ויש לציין לדברי אחד מגדולי האחרונים, ה"ה רבינו הפרי מגדים ז"ל, דבספרו שו"ת מגידות ח"ב (הנדפס לאחרונה מכת"י, סי' קס"ג) כ' לענין אונן בנר חנוכה, דפטור מהדלקת נר חנוכה, דאם נקבר המת לאחר שתכלה רגל מן השוק, דאין לו לברך אח"כ, הואיל ופטור בזמן חיובו, דעיקר הזמן הוא חצי שעה ראשונה, ואח"כ הוי תשלומין -
ובהגהות מגד יהודה שם ציין לדברי הראבי"ה, וציין גם לדברי רש"ק בחכמת שלמה סי' תרע"ז בענין גר שנתגייר לאחר שתכלה רגל מן השוק, והאריך בזה עי"ש

עושה חדשות
הודעות: 7752
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: חידוש הראבי"ה בהדלקת נר חנוכה לאחר זמנה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מאי 03, 2016 10:01 am

הראבי"ה משתמש עם דין תשלומין במקום נוסף - לגבי ספירת העומר ביום:
ראבי"ה סי' תקכו -
ונראה לי דודאי (אם) כי שכח ולא <בירך בלילה לא> יברך ביום, משום ברכה לבטלה, אבל ימנה למחר בלא ברכה. ולולי שקשה לי לחלוק עליה[ן] הוה אמינא אפילו בברכה, כדאמרינן בפרק תפלת השחר טעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית שתים. ודוקא בשכח ולא ביטל, כדמשמע התם. ואני הארכתי ופרשתי בחיבור זה בענין מי ששכח ולא הדליק נר של חנוכה

והו"ד במרדכי מגילה תתג ובאו"ז ח"א סי' שכט.

===

נוטר הכרמים כתב:...וכתב, וצ"ל שמפרש הראבי"ה שאכן גם אחר הזמן יש מצוות ק"ש, ונראה דהיינו מדרבנן, וכעין שמצינו שיטת ר"י מלוניל בספר הבתים (שערי ק"ש שער ב, ז) שמי שלא קרא ק"ש בלילה קורא שחרית שתים שודאי הוא רק מדרבנן. עכ"ד.
הנה עיקר דין תשלומין לק"ש שנוי הוא במחלוקת הפוסקים להלכה, יעויין בב"י או"ח סי' נח, ובשו"ע שם סעיף ז הביא ב' השיטות, ונראה דהכריע לעיקר דליכא תשלומין כדעה השניה, וכן הכריעו הגר"א והברכי יוסף כמובא במשנ"ב שם. ולפלא שלא ציינם הגרד"ל שכל רז לא אניס ליה, והרחיק נדוד לספר הבתים...
וע"ע המכתם המאירי המאורות ההשלמה ברכות דכ"ו.

עושה חדשות
הודעות: 7752
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: חידוש הראבי"ה בהדלקת נר חנוכה לאחר זמנה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' אפריל 22, 2017 10:11 pm

לגבי תשלומין לספיה"ע, ראה במצו"ב הוספות רבות -


חזור אל “חנוכה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים