מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

קדושתו של יום בחנוכה

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

קדושתו של יום בחנוכה

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » א' דצמבר 21, 2014 12:41 am

ידוע הנידון לגבי ברכת שהחיינו על עיצומו של יום בחנוכה (מאירי, יעב"ץ, משנה ברורה וכו')
ויל"ע במה דבר זה תלוי. האם יש כח לחז"ל להחל קדושה בזמן, או האם רצו להחל קדושה כזאת.

"לשנה אחרת קבעום ועשאום יו"ט בהלל והודאה" משמע לכא' שיש עיצומו של יום.

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: קדושתו של יום בחנוכה

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ג' דצמבר 23, 2014 12:09 am

בענין מש"כ האם חז"ל מתקנים עיצומו של יום, היה נראה לדמות קצת לנתיה"מ הידוע (רלד ג) שאיסורי דרבנן הם איסורי גברא ולא חפצא, וא"כ ה"ה מה שחייבו הם חיובי גברא [להדליק, לומר הלל ועה"נ] ולא הלת קדושה ועיצומו של יום.

מצ"ב האג"מ שפשוט לו שאינו יו"ט, ודן בזה גם זקננו הגרמ"ר זצ"ל בשו"ת קול מבשר בתשובה הידועה על יום העצמאות.

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ה סימן כ:

ב. בטעם שאין מברכים שהחיינו בחנוכה על עיצומו של יום

ומה שהקשה כתר"ה על ר' יהודה בשבת דף כ"ג ע"א, דהרואה נר חנוכה ביום ראשון מברך שתים שהוא שעשה נסים וזמן, שא"כ הוא כמפורש שבלא הדליק ולא ראה, אינו מברך שהחיינו. שקשה מ"ט לא יברך זמן על היום עצמו, שהוא יום טוב מדרבנן, שנקראו ימי חנוכה.

הנה האמת הוא שעל הימים בעצמם שנתחייבנו לעשות בהם מצוות, אין מברכין שהחיינו. לא רק חנוכה, אלא גם פורים, דהיום חמור מימי חנוכה, שבקרא מפורש בתחילה דהוא יום טוב. שהיהודים בערי הפרזות עושים יום י"ד שמחה ומשתה ויו"ט (אסתר ט', י"ט), ומ"מ לא בכתיבת מרדכי (שם ט', כ"ב) ולא בקבלת היהודים (שם ט', כ"ז), לא כתוב לעשותן ליום טוב, אלא לימי משתה ושמחה. ואפילו בתחילה, נאמר יום טוב אחר שמחה ומשתה. שמשמע שאינו עשיית יום טוב, אלא שהשמחה עושה היום די"ד ליו"ט, דמשמע דעצם היום מצד עצמו אינו יום טוב, וליכא משום מצווה וחשיבות על היום. אלא שאיכא בי"ד לפרזים, וט"ו למוקפין, המצוות שנצטוו, דהוא קריאת המגילה, ושילוח מנות, ומתנות לאביונים ואכילת הסעודה. ואינו אף יום טוב לאיסור מלאכה, אלא רק אסמכתא להתנהג שלא לעשות, כדאיתא במגילה דף ה' ע"ב. וגם זה אינו מדין איסור ממש דמלאכה ביום טוב, דהא בנטיעה של שמחה מותר כדמסיק שם, וכן מותר בנין של שמחה, כדאיתא בש"ע סימן תרצ"ו סעיף א'. וגם נראה דאף למאי דהיה סבור מתחילה דר' יוסף דריש מויו"ט, שאסורין במלאכה, נמי איכא חלוק גדול בין פורים ליום טוב. דהא לא דריש שפורים הוא יום טוב, אלא שעושים אותו ליום טוב, והוא כמו שעושים אותו יום משתה ושמחה, שלא שייך על היום, אלא על עצם מעשה המשתה והשמחה. והוא דלא כיו"ט ממש דמן התורה, דהיום הוא בעצם יום טוב, דקראו התורה מקרא קדש, שזה ליכא בפורים אף לא מדרבנן. שלכן לא תיקנו לברך זמן על עצם היום, אלא על המצוות דהוא על קריאת המגילה.

ואם אירע לאחד שלית לו מגילה, אינו מברך זמן. והיה מסתבר שאם יוכל לקיים משלוח מנות והסעודה ומתנות לעניים, יצטרך לברך זמן עלייהו. אבל חידש המג"א בסימן תרצ"ב סק"א, דמי שאין לו מגילה לא ליברך שהחיינו על משלוח מנות וסעודה, דזהו דבר הנהוג בכל יום ובכל שבת ויו"ט. ועוד טעם כתב, דהא חזינן דלא תיקנו כלל ברכה עליהם, וכדפירש הלבושי שרד זה בכוונת המג"א. וטעם זה איתא גם בחכמת שלמה למהרש"ל, בסוכה דף מ"ו ע"א על תוד"ה הרואה, כדהביא החת"ס (בהגהת שו"ע שם).

עכ"פ אין מברכין שהחיינו על היום, אף לא בפורים. וכ"ש בחנוכה, שלא מצינו בשום מקום שנקראו יום טוב, שאין לברך על היום שהחיינו, אלא רק על המצווה דנרות דהוא בשעת הדלקה. ור' יהודה חידש שאף על הראיה מברך גם שהחיינו. וזהו דבר המסתבר בעצם כדבארתי והוא מוכרח להמג"א.

אבל המ"ב הביא בסי' תרצ"ב סק"א, די"א דראוי לברך זמן על היום, מפני תקפו של נס שהיה בו. וכיוון דמזמן לזמן קאתי, ה"ה ככל מועדי ה' שמברכין עליהן זמן. ובביאור הלכה כתב דהוא ממור וקציעה להגר"י יעבץ. והביא גם תחילת לשונו שהוא עיקר טעמו לדינא, כי מצד תוקפו של נס שהיה בו אינו שום טעם שיהיה שייך לברך זמן, כשבא זמן היום בכל שנה שאירע בו הנס - לא לנס דיחיד ולא לנס דרבים. דרק ברואה אותו מקום שאירע בו הנס, צריך לברך בכל ראייה שאחר שלשים יום, כדאיתא בברכות דף נ"ד ע"א, וגם רק ברכת שעשה נסים לאבותינו ולא שהחיינו. ועיקר טעמו לדינא הוא תחילת לשונו שהביא בביאור הלכה, דבלאו מצות שילוח מנות וסעודה, צריך לברך זמן על היום, ואף שהוא מדברי קבלה צריך חזוק כשל תורה. והביא גם מהמאירי שבת דף כ"ג ע"א לעניין חנוכה, שכתב מי שאין לו להדליק, ואינו במקום שאפשר לו לראות, י"א שמברך לעצמו שעשה ניסים ושהחיינו בלילה ראשונה, ושעשה נסים בכל הלילות, והדברים נראים. והביא גם מברכי יוסף בשם הר"י מולכו, שיברך כשאין לו מגילה ברכת שהחיינו, אך פליג הר"י מולכו על המאירי ומור וקציעה לעניין שעשה ניסים, ודעתו שלא יברך. אבל מסיק הברכ"י דהאחרונים כתבו דגם שהחיינו לא יברך. ומשמע שהמ"ב נוטה דעתו יותר שיברך, כמו"ק והמאירי. וגם בסימן תרע"ו בשעה"צ אות ג', נוטה דעתו כן, אך שנשאר שם וכאן בצ"ע למעשה. אף שדחה בביאור הלכה, וגם במ"ב, לומר דהמג"א איירי דבלילה היתה לו מגילה, שבירך זמן בלילה, שיצא בזה מצד חיוב ברכת זמן על היום, ורק ביום לא הי"ל מגילה. ודלא כהפמ"ג, שדעתו דגם בברכת שהחיינו דלילה יכול לכוין על מצוות שילוח מנות, שא"כ מוכרח שאיירי המג"א גם במי שלא היה לו כלל מגילה ביום.

אבל הא ברור דגם להמחבר דאין מברכין על קריאת מגילה דיום שהחיינו, נמי סובר המג"א דאין מברכין שהחיינו על שילוח מנות והסעודה. דאם להמחבר סובר המג"א דמברך שהחיינו על שילוח מנות והסעודה, היה סובר בפשיטות דגם לנו המברכין גם ביום שהחיינו, דיכולין אנו לכוין שהוא גם על שילוח מנות והסעודה, יצטרך באין לו מגילה ביום, לברך שהחיינו על שילוח מנות והסעודה, כמו להמחבר. אלא וודאי דהמג"א סובר כהפמ"ג, דגם בשהחיינו דמברך על קריאת המגילה דלילה, שייך לכוין לצאת על מצוות היום, דשילוח מנות והסעודה ומשום כך אף שלדעת המחבר אינו מברך שהחיינו על המגילה ביום, מ"מ יוצא בשהחיינו שבירך בלילה. וחידוש המג"א, שאם לא הי"ל מגילה, נמי א"צ לברך על שילוח מנות והסעודה, הוא אף כשלא הי"ל מגילה גם בלילה, שאם היתה לו מגילה בלילה, הא באמת בירך שהחיינו אף על שילוח מנות והסעודה. שא"כ הוא כמפורש שעל עצם היום דפורים, אין לברך שהחיינו להמג"א, ולא כדדחה המ"ב דהמג"א איירי שהיתה לו מגילה בלילה. וא"כ כ"ש בחנוכה, שלא נקרא בשום מקום בשם יום טוב, שלא שייך על עצם היום שהחיינו, ואף המו"ק מסתבר שיודה בחנוכה.

וברור לדינא שאין לברך שהחיינו על עצם היום על חנוכה, ואף לא על פורים, דלא כהמו"ק (ועי' עוד להלן סימן מ"ג אות ב').

מה שנכון נכון
הודעות: 9112
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: קדושתו של יום בחנוכה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' דצמבר 23, 2014 11:27 am

גאולה בקרוב כתב:בענין מש"כ האם חז"ל מתקנים עיצומו של יום, היה נראה לדמות קצת לנתיה"מ הידוע (רלד ג) שאיסורי דרבנן הם איסורי גברא ולא חפצא, וא"כ ה"ה מה שחייבו הם חיובי גברא [להדליק, לומר הלל ועה"נ] ולא הלת קדושה ועיצומו של יום.

מיו"ט שני נראה שיש בכוחם גם להחיל קדושה על היום. [לא רק כשהוי בלא"ה חוה"מ, אלא אף ביום חול שאין בו קדושה כלל].

סכינא חריפא
הודעות: 771
הצטרף: א' אפריל 13, 2014 9:24 pm

Re: קדושתו של יום בחנוכה

הודעהעל ידי סכינא חריפא » ג' דצמבר 23, 2014 1:51 pm

מה שנכון נכון כתב:
גאולה בקרוב כתב:בענין מש"כ האם חז"ל מתקנים עיצומו של יום, היה נראה לדמות קצת לנתיה"מ הידוע (רלד ג) שאיסורי דרבנן הם איסורי גברא ולא חפצא, וא"כ ה"ה מה שחייבו הם חיובי גברא [להדליק, לומר הלל ועה"נ] ולא הלת קדושה ועיצומו של יום.

מיו"ט שני נראה שיש בכוחם גם להחיל קדושה על היום. [לא רק כשהוי בלא"ה חוה"מ, אלא אף ביום חול שאין בו קדושה כלל].

מה הקשר ? יו"ט שני הוא כעין דאוריתא ואסור בתפילין, חנוכה מותר בתפילין.

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: קדושתו של יום בחנוכה

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ג' דצמבר 23, 2014 1:58 pm

יישר כח.
כ"כ בתרומת הדשן פסקים וכתבים סימן קטז:
"יום טוב של גליות שהוא חול ואינו אלא מכח מנהג, התפילה שאנו עושין למה לא מיחזי כשקרא להזכירו בלשון ימים טובים וזמנים? לא ידעינן מאי קאמר בהא, דכיון שלא לשנות מנהג אבותינו אם כן מדרבנן קרויין ימים טובים, מאי מיחזי כשקרא איכא הכא, דיש כח ביד חכמים לעשות יום טוב חול או חול יום טוב, מאשר תקראו אותם קרי ביה תקראו אתם".



[ויל"ע האם כולם מודים לרבינו מהרא"י, שהרי הנהגות היו"ט שני כיו"ט ראשון יכולים להתפרש כחובת גברא, ונקרא יו"ט אבל אינו יו"ט ממש. ומש"כ ראיה מ"אשר תקראו" הוא ודאי אסמכתא.
ברכת שהחיינו ביו"ט שני, לא ברורה לכו"ע, וגם היא יכולה להתפרש כחובת גברא:
אנציקלופדיה תלמודית :
ורבים מהראשונים סוברים - וכן המנהג436 - שמברכים ברכת הזמן ביום טוב שני437, שכל המצוות הנוהגות בראשון, נוהגות אף בשני438, מפני שבכל ענייני יום טוב שני עשאוהו כאילו הוא ספק439, ושמא אתמול היה חול והיום קודש וצריך לברך זמן440, או כדי שלא יזלזלו ביום טוב שני41 ]

צולניק
הודעות: 993
הצטרף: ב' מרץ 17, 2014 12:10 pm

Re: קדושתו של יום בחנוכה

הודעהעל ידי צולניק » ג' דצמבר 23, 2014 2:02 pm

ידוע ראיית האתוו"ד מקדושת מותר השמן של נרות חנוכה שמוכח מזה שמצוות דרבנן הם מצוות בחפצא וכ"ש מצוות נר חנוכה.

מה שנכון נכון
הודעות: 9112
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: קדושתו של יום בחנוכה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' דצמבר 23, 2014 2:06 pm

סכינא חריפא כתב:
מה שנכון נכון כתב:
גאולה בקרוב כתב:בענין מש"כ האם חז"ל מתקנים עיצומו של יום, היה נראה לדמות קצת לנתיה"מ הידוע (רלד ג) שאיסורי דרבנן הם איסורי גברא ולא חפצא, וא"כ ה"ה מה שחייבו הם חיובי גברא [להדליק, לומר הלל ועה"נ] ולא הלת קדושה ועיצומו של יום.

מיו"ט שני נראה שיש בכוחם גם להחיל קדושה על היום. [לא רק כשהוי בלא"ה חוה"מ, אלא אף ביום חול שאין בו קדושה כלל].

מה הקשר ? יו"ט שני הוא כעין דאוריתא ואסור בתפילין, חנוכה מותר בתפילין.

הראיה מהנתה"מ היתה לעקרון האם יש בכוחם להחיל קדושה על היום, וע"ז הראיה מיוט"ש.

גאולה בקרוב כתב:שהרי הנהגות היו"ט שני כיו"ט ראשון יכולים להתפרש כחובת גברא, ונקרא יו"ט אבל אינו יו"ט ממש.

אנו אומרים ביו"ט "מקדש ישראל והזמנים" ולא מתכונים ליום זה עצמו? ואיך אומרים "את יו"ט פלוני הזה"?

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: קדושתו של יום בחנוכה

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ג' דצמבר 23, 2014 4:01 pm

הכוונה בדברי לעיל היתה מצד שיש עיקרון בהלכות יו"ט שני להשוות ליו"ט א', שזה כל יסוד וטעם היום, וכי היכי דלא לזלזולי ביה וכו'.
[ועכ"פ איני מתעקש, ורבינו תרוה"ד ודאי נקט כדברי כת"ר]

מה שנכון נכון
הודעות: 9112
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: קדושתו של יום בחנוכה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' דצמבר 23, 2014 5:36 pm

מצינו עוד ענינים שרבנן מחילים קדושה על הדבר:

קדושת נביאים וכתובים.
קדושת ארץ ישראל.
קדושת בית כנסת.
[לי"א שאינם מה"ת].

כולל יונגערמאן
הודעות: 224
הצטרף: ו' דצמבר 10, 2010 9:09 pm

Re: קדושתו של יום בחנוכה

הודעהעל ידי כולל יונגערמאן » ג' דצמבר 23, 2014 5:49 pm

קדושת א"י זה כעין דאורייתא תקון כמו שכתבו לגבי יו"ט שני . קדושת נביאים וכתובים - וה"ה חמשה חומשי תורה - זה כל עיקרו מדרבנן. ונוגע לגבי טומאה וטהרה ואין לזה שייכות עם החלת קדושה, וכן זה שלא ינהוג בהם מנהג בזיון זה גם כן חובת גברא.

מה שנכון נכון
הודעות: 9112
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: קדושתו של יום בחנוכה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' דצמבר 23, 2014 6:05 pm

כולל יונגערמאן כתב:קדושת א"י זה כעין דאורייתא תקון כמו שכתבו לגבי יו"ט שני . קדושת נביאים וכתובים - וה"ה חמשה חומשי תורה - זה כל עיקרו מדרבנן. ונוגע לגבי טומאה וטהרה ואין לזה שייכות עם החלת קדושה, וכן זה שלא ינהוג בהם מנהג בזיון זה גם כן חובת גברא.

כפי שכתבתי לעיל הנדון היה אם יש בכוח חכמים להחיל קדושה על החפצא, ולשם כך שפיר מוכח גם מדברים שהם כעין דאוריתא. [הנתה"מ ס"ל כשיטתו גם באיסורים דרבנן שהם כעין דאוריתא].
כמדומני שברור שכתבי הקודש כשמם כן הם, ולא דינים על הגברא.

כולל יונגערמאן
הודעות: 224
הצטרף: ו' דצמבר 10, 2010 9:09 pm

Re: קדושתו של יום בחנוכה

הודעהעל ידי כולל יונגערמאן » ג' דצמבר 23, 2014 6:16 pm

פשוט ביותר שטומאה וטהרה - בפרט כשהטעם להגזירה אינו שייך בכלל לעניני קדושה - לא מהוה החלת קדושה.

וגם איסור לבזותם פשוט נובע מתוך רספקט וכבוד וחרדה לדבר ה', ביד נביאיו ולא משום החלת קדושה.

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: קדושתו של יום בחנוכה

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ג' דצמבר 23, 2014 6:48 pm

כבוד הרב מה שנכון שליט"א- אולי תבאר יותר דבריך?
לא הבנתי מה שייך קדושת א"י ונ"כ לעניין דרבנן.
אם חז"ל מקדשים החודש- הרי זה מדרבנן?

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: קדושתו של יום בחנוכה

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ג' דצמבר 23, 2014 7:32 pm

לגבי א"י, ידוע הכפתור ופרח שקדושתה העצמית לא בטלה, וכל הנידון של ביאת כולכם ורוב יושביה וכו' הם רק לדיני תרו"מ

מה שנכון נכון
הודעות: 9112
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: קדושתו של יום בחנוכה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' דצמבר 23, 2014 8:05 pm

כבודו פתח האשכול בשאילה "האם יש כח לחז"ל להחיל קדושה בזמן, או האם רצו להחיל קדושה כזאת". וכתב עוד "נראה לדמות קצת לנתיה"מ הידוע (רלד ג) שאיסורי דרבנן הם איסורי גברא ולא חפצא, וא"כ ה"ה מה שחייבו הם חיובי גברא [להדליק, לומר הלל ועה"נ] ולא החלת קדושה ועיצומו של יום".

דעת רוב האחרונים דלא כנתה"מ, וראה עוד ביבי"א ח"א יו"ד סי"ד.
גבי איסורים יש מחלוקת אפילו באיסורי תורה אם הם על הגברא או החפצא, ויש מחלקים בין דאוריתא לדרבנן.
בקדוש החודש מסרה התורה את הכח לחכמים לקבוע את דיני התורה, ואי"ז שייך לענין תקנות מחודשות של רבנן כחנוכה. [לדעת החת"ס בתשובה או"ח רח ויו"ד רלג גם לעיקר חנוכה יש יסוד מהתורה].
לענין השאילה אם יש כח ביד חז"ל להחיל קדושה על חפצים או זמנים הבאתי דוגמאות מנביאים וכתובים, מיוט"ש, מבית הכנסת, ומארץ ישראל [ויש עוד].
לענ"ד נ"פ שחיוב מצוות התלויות בארץ בזה"ז נובע מכך שקדשו חז"ל את א"י, וממילא מחויבים מדרבנן בכל הנובע מקדושה זו, ואי"ז חיובי גברא בלבד.

[ומסתמא יודע מר את האמור בדרך ה ח"ד פרקים ז ח. וראה עוד במדבר קדמות לחיד"א מערכת נ אות ז].

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: קדושתו של יום בחנוכה

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ג' דצמבר 23, 2014 11:38 pm

לכא' קדושה שניה היא גם קדושה מדאוריתא, כמו קדושה ראשונה [כב' הסכים שענין קידוה"ח לא שייך לכאן, וא"כ ה"ה הכא],
אלא שיש בה חסרון בביאת כולכם או ברוב יושבי עליה, מה שמעכב מצוה מדאורייתא בחלק מהמצוות התלויות בארץ.


חזור אל “חנוכה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים