מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

הלל דר"ח טבת

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
עושה חדשות
הודעות: 7768
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

הלל דר"ח טבת

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' דצמבר 03, 2015 1:17 am

נסתפקתי בהאי הלל, המחוייב כולו משום חנוכה, וחציו משום ר"ח, האם יש כאן ב' חיובים נפרדים, או שהתאחדו להיות חיוב אחד.
דהיינו, האם מי שאין סיפק בידו לומר את ההלל השלם אלא רק חציו, (ונימא דבשאר ימי החנוכה בכה"ג לא יאמר כלום, דאין חצי שיעור במצוות), דאולי בר"ח טבת יאמר חציו עכ"פ, ויעלה בידו הלל דר"ח. (ואם יהיה לו אח"כ זמן יאמר שוב הלל שלם, ונמצא בידו ב' ברכת אקב"ו לקרוא את ההלל ביום אחד).
וכן בגוונא דשכח שהיום ר"ח, והתכוין לומר הלל מצד חנוכה לחוד, (אם מצ"כ גם בדרבנן, או אם חשיב כה"ג כמתעסק כלפי ר"ח, וצ"ע), האם יחזור ויאמר חצי הלל מדין ר"ח.

מה שנכון נכון
הודעות: 9113
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: הלל דר"ח טבת

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' דצמבר 03, 2015 1:50 am

דן בזה בבני ראם לר"א גניחובסקי סימן ק סק"ג, ונדפסו דבריו גם בספר בירורי ברכות סימן יג, ושם הובא להוכיח מהב"י סימן תכב שכתב בשם שבלי הלקט (סי' קעב) בשם הגאונים מנין שאומרים הלל בראש חדש מצינו שרמז דוד בתהלים (קנ) הללויה הללו אל בקדשו י"ב פעמים הללו כנגד י"ב חדשים ולפיכך אנו כופלים כל הנשמה על שנה מעוברת שיש לה י"ג חדשים ועל חדש ב' ימים עכ"ל. והפר"ח הקשה מר"ה, ועיין במאמ"ר שיישב.

ולכאורה כיון שתוקף ההלל בר"ח הוא רק משום מנהג, והלא לא הוצרכו לנהוג כן בר"ח טבת מאחר וכבר היה בו הלל משום חנוכה. [ומנהג דר"ח מאוחר לחנוכה]. וי"ל שהמנהג הוא על עצם יום ר"ח, ולא על כל ר"ח בנפרד.
ויל"ע מה עם אין עושין מצוות חבילות חבילות. ואולי לא חיישינן לזה במנהג. ולדברי האחרונים שבמעשה אחד מותר ניחא.

עושה חדשות
הודעות: 7768
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הלל דר"ח טבת

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' דצמבר 03, 2015 8:47 am

קי"ל, מה שנכון - נכון.

חשבתי שיש בזה דמיון (כל שהו) לנידון הידוע האם המחוייב במצווה יכול לקיימה מדין אינו מצווה ועושה, (ויציין לנו מר מקורו בבני ראם או בר אלמוגים, מן הסתם), כגון הנמצא בר"ה במקום בודד, ויש עימו שופר אבל אינו יודע לתקוע, ונמצאת שם אשה היודעת לתקוע, ותוקעת ואף מברכת כשי' ר"ת כפסק הרמ"א, ואינה יכולה להוציאו ידי חובתו, כיון דאיננה מחוייבת בדבר, ויען ויאמר מה גרעתי ממנה, ואף אני אשמע התקיעה ויקיים בה מצוות תקיעת שופר כאינו מצווה ועושה, (ונפק"מ אם יכול לברך ע"ז כשלא שמע ברכתה, וכן האם באמת ראוי לו לשמוע תקיעתה מה"ט), ואם יבוא בעל תוקע לידי אח"כ, אברך ואתקע שוב. מי נימא דהמחוייב בדבר נמי יכול לקיימו מדין אינו מצווה ועושה או דלא שייך.
הכא נמי בחנוכה, אולי אינו יכול לקיים רק הלל דר"ח, אי נימא דנעשו החיובים מאוחדים.

עושה חדשות
הודעות: 7768
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הלל דר"ח טבת

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' דצמבר 09, 2015 7:51 am

נשלח לי באישי:
ברכה על חצי הלל במקום הלל שלם.
שאלו לרבנו הגראיל"ש שאלה דאיבדר בבי מדרשא, במי שבר"ח טבת – שהוא גם חנוכה וצריך לומר הלל שלם – אך אין לו סידור לומר מתוכו הלל שלם, וזוכר רק חצי הלל, אם יאמר חצי הלל ויברך עליו [כדעת הרמ"א לברך על חצי הלל דר"ח] דעכ"פ לא גרע מסתם ר"ח שמברך על חצי הלל, או לא. ואמר רבנו שיברך מצד הלל דר"ח. ואין לומר דמאחר שכל מה שמברכין בר"ח הוא מחמת שמברכין על "מנהג", וממילא בר"ח טבת שחל תמיד בימי חנוכה שיש בו "חיוב" הלל שלם מחמת ימי חנוכה, לא היה מעולם "מנהג" לומר הלל, וממילא לא שייך לומר שיברך על המנהג. דזה אינו, משום דכשהנהיגו לומר הלל בר"ח אמרו באופן כללי, ולא קבעו על כל ראש חודש בנפרד, וממילא גם ר"ח טבת בכלל המנהג, ויכול לברך על חצי הלל. וכשיזדמן לו אח"כ סידור יחזור ויאמר הלל שלם, אך בלי ברכה. (רמי"ש).

מן הדרום
הודעות: 195
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 11:26 am

Re: הלל דר"ח טבת

הודעהעל ידי מן הדרום » ה' דצמבר 10, 2015 12:02 am

בספר פתחי אברהם מהגרא"ד אויערבך מטבריה שי"ל עכשיו עמוד נ"ג כתוב-דין הלל בר"ח הוא מנהג, ובר"ח טבת ליכא מנהג, ואין לדחות דהמנהג הוא לקרוא בכללות בר"ח.. ז"א דהא ר"ה ג"כ הוי ר"ח ועכ"ז לא קרינן ביה.. ובהכרח דכל ר"ח נתיסד מנהגו בפ"ע [ לא כ"כ הבנתי הראיה מר"ה, דלמא יש מנהג כללי, אך בר"ה יש סיבה לבטלו]

עושה חדשות
הודעות: 7768
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הלל דר"ח טבת

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' דצמבר 17, 2015 12:09 am

עושה חדשות כתב:לנידון הידוע האם המחוייב במצווה יכול לקיימה מדין אינו מצווה ועושה, (ויציין לנו משנ"נ מקורו בבני ראם או בר אלמוגים, מן הסתם), כגון הנמצא בר"ה במקום בודד, ויש עימו שופר אבל אינו יודע לתקוע, ונמצאת שם אשה היודעת לתקוע, ותוקעת ואף מברכת כשי' ר"ת כפסק הרמ"א, ואינה יכולה להוציאו ידי חובתו, כיון דאיננה מחוייבת בדבר, ויען ויאמר מה גרעתי ממנה, ואף אני אשמע התקיעה ויקיים בה מצוות תקיעת שופר לכה"פ כאינו מצווה ועושה, (ונפק"מ אם יכול לברך ע"ז כשלא שמע ברכתה, וכן האם באמת ראוי לו לשמוע תקיעתה מה"ט), ואם יבוא בעל תוקע לידי אח"כ, אברך ואתקע שוב. מי נימא דהמחוייב בדבר נמי יכול לקיימו מדין אינו מצווה ועושה או דלא שייך.


יש מקורות?

עושה חדשות
הודעות: 7768
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הלל דר"ח טבת

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 09, 2016 12:19 am

עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:לנידון הידוע האם המחוייב במצווה יכול לקיימה מדין אינו מצווה ועושה, (ויציין לנו משנ"נ מקורו בבני ראם או בר אלמוגים, מן הסתם), כגון הנמצא בר"ה במקום בודד, ויש עימו שופר אבל אינו יודע לתקוע, ונמצאת שם אשה היודעת לתקוע, ותוקעת ואף מברכת כשי' ר"ת כפסק הרמ"א, ואינה יכולה להוציאו ידי חובתו, כיון דאיננה מחוייבת בדבר, ויען ויאמר מה גרעתי ממנה, ואף אני אשמע התקיעה ויקיים בה מצוות תקיעת שופר לכה"פ כאינו מצווה ועושה, (ונפק"מ אם יכול לברך ע"ז כשלא שמע ברכתה, וכן האם באמת ראוי לו לשמוע תקיעתה מה"ט), ואם יבוא בעל תוקע לידי אח"כ, אברך ואתקע שוב. מי נימא דהמחוייב בדבר נמי יכול לקיימו מדין אינו מצווה ועושה או דלא שייך.

יש מקורות?

ראיתי נידון דומה, (אך כמובן שונה).
להמבו' דאשה אינה יכולה להוציא איש בקריאת המגילה, כיון דחיובו וחיובה שונים, והיא אינה מחוייבת אלא רק מכוח שהיתה באותו הנס. דבטורי אבן מגילה ד"ד כ' דמ"מ חייב האיש לשמוע עכ"פ מאשה אם אינו יכול לשמוע מאיש אחר, כיון דאצלו ג"כ שייך החיוב המסויים של היו באותו הנס. ובמרומי שדה שם נחלק עליו וס"ל דל"ש חיוב היו באותו הנס אצל איש המחוייב בלא"ה מדברי קבלה או מדרבנן. אמנם הנצי"ב שם השווה את זה להא דאין קיום מצוה דרבנן בט"ו תשרי בד' מינים הכשרים רק מדרבנן, עי"ש וצ"ע. ואי"ז דומה ממש להנידון הנ"ל האם שייך קיום של "אינו מצווה" אצל מי שהוא בעצם "מצווה", ואולי זה יותר דומה לנידון לעיל האם יש הלל דר"ח בר"ח טבת, ודו"ק. ועכ"פ לד' הטו"א משכח"ל שאדם מברך פעמיים על מקרא מגילה, אם מתחילה סבר שלא יזדמן לו לשמוע מאיש אחר ושמע מפי אשה לקיים החיוב הבא מכח היו באותו הנס, ואח"כ נזדמן לו איש וקרא לו המגילה, ומברך ע"ז מצד חיובו מדרבנן ומדברי קבלה.

עושה חדשות
הודעות: 7768
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הלל דר"ח טבת

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אפריל 24, 2016 10:34 pm

עושה חדשות כתב:...הנידון הידוע האם המחוייב במצווה יכול לקיימה מדין אינו מצווה ועושה, (ויציין לנו משנ"נ מקורו בבני ראם או בר אלמוגים, מן הסתם), כגון הנמצא בר"ה במקום בודד, ויש עימו שופר אבל אינו יודע לתקוע, ונמצאת שם אשה היודעת לתקוע, ותוקעת ואף מברכת כשי' ר"ת כפסק הרמ"א, ואינה יכולה להוציאו ידי חובתו, כיון דאיננה מחוייבת בדבר. ויען ויאמר מה גרעתי ממנה, ואף אני אשמע התקיעה ואקיים בה מצוות תקיעת שופר לכה"פ כאינו מצווה ועושה, (ונפק"מ אם יכול לברך ע"ז כשלא שמע ברכתה, וכן האם באמת ראוי לו לשמוע תקיעתה מה"ט), ואם יבוא בעל תוקע לידי אח"כ, אברך ואתקע שוב. מי נימא דהמחוייב בדבר נמי יכול לקיימו מדין אינו מצווה ועושה או דלא שייך

גם אם נחליט שאין המחויב במצוה יכול לקיימה כדין מי שאינו מצווה ועושה, עדיין אפשר למצוא לו פיתרון, אם יעסוק במצוה אחרת ויהיה פטור ממצות שופר כדין העוסק במצוה, ולפי שי' מהר"ח או"ז דינו אז כאשה המברכת על מצ"ע שהז"ג. וצ"ע.

ז"ל מהר"ח אור זרוע סי' קפג -
בחורים ההולכים ללמוד תורה פטורים מכל המצות כל זמן שהם בבית רבם. כרב חסדא ורבה בר רב הונא שהיו פטורים כל זמן שלא שמעו הדרשה. ומ"מ אם ירצו לברך על הציצית ועל התפילין יכולין, מידי דהוו אנשים. שפסק ר"ת זצ"ל שהנשים יכולות לברך על כל מצות עשה שהזמן גרמא

עושה חדשות
הודעות: 7768
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הלל דר"ח טבת

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 30, 2016 9:27 pm

לגבי הנידון האחרון, (שאיש יוכל לקיים מצוות כדין אשה), מצאתי סברא מחודשת יותר אצל הגרשז"א זצ"ל לגבי שותפות של איש ואשה בציצית, וה"ה לפניכם:

ברכת האיש כדין אשה.png
ברכת האיש כדין אשה.png (59.4 KiB) נצפה 1613 פעמים



ודרך אגב אשאל, האם חצי עבד וחצי בן חורין מברך על טלית של עצמו, או שיש לו פטור של שותפות גוי ואשה.

עושה חדשות
הודעות: 7768
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הלל דר"ח טבת

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אוגוסט 02, 2016 11:44 pm

שלא באותו ענין, קצת נוגע ל"חצי שיעור במצוות", ראיתי ענין נאה בתורת המנחה פרשת ואתחנן -
וכן מצינו במשה רבינו ע"ה כשנתן השם ית' את שני מלכי האמורי ביד ישראל, שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה נתעסקו לישב ולבנות ארץ העמים דכתיב ויבנו בני גד את דיבון וגו', ובני ראובן בנו את חשבון וגו' ויאיר בן מנשה הלך וילכוד את חוותיהם, ונובח הלך וילכוד את קנת, הרי כל אלו היו מתעסקין בהנאות העולם בדבר שאין בו מצוה, כי אין שום מצוה להתעסק בישוב חוצה לארץ והמתעסק בישוב חו"ל כאילו מתעסק באכילה ושתיה ופחות ממנה. וכשראה משה רבינו ע"ה שאלו מתעסקין בלא מצוה אלא לצורך עצמן התחיל משה רבינו ע"ה להתעסק בישוב של מצוה וישוב העולם. הה"ד אז יבדיל משה שלש ערים, ופירוש "אז" בעת ההיא בעת כיבוש הארץ, ואף על פי שלא היו קולטות עד שהיו נבחרות השלוש אחרות אמר הואיל ובאה חצי מצוה לידי אקיימנה ואף על פי שאינה מצוה שלימה.
ומה אם משה רבינו ע"ה המלא מצוות כרימון מחזר אחר חצי מצוה לקיימה, שאר בני אדם על אחת כמה וכמה. וכל זה למה כדי שיהיה אדם שלם ונפשו שלימה, כי בעשיית המצות והשלמתן תהיה התורה שלימה הה"ד סמוך לזה וזאת התורה אשר שם משה, כל זה הוא מכלל התורה שאפילו עשיית חצי מצוה תורה היא. ד"א וזאת התורה אשר שם משה, זו היא תורת האדם להתעסק בדבר שיש בו ריח מצוה ולא להתעסק בהנאות העולם, ומכאן למד דוד לעסוק במצות ובתפילה בשעה שבני אדם עוסקים בהנאת העולם הה"ד ואני תפלתי לך ה'.

הא לחמא עניא
הודעות: 1585
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: הלל דר"ח טבת

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ג' דצמבר 19, 2017 10:49 am

עושה חדשות כתב:נסתפקתי בהאי הלל, המחוייב כולו משום חנוכה, וחציו משום ר"ח, האם יש כאן ב' חיובים נפרדים, או שהתאחדו להיות חיוב אחד.
דהיינו, האם מי שאין סיפק בידו לומר את ההלל השלם אלא רק חציו, (ונימא דבשאר ימי החנוכה בכה"ג לא יאמר כלום, דאין חצי שיעור במצוות), דאולי בר"ח טבת יאמר חציו עכ"פ, ויעלה בידו הלל דר"ח. (ואם יהיה לו אח"כ זמן יאמר שוב הלל שלם, ונמצא בידו ב' ברכת אקב"ו לקרוא את ההלל ביום אחד).
וכן בגוונא דשכח שהיום ר"ח, והתכוין לומר הלל מצד חנוכה לחוד, (אם מצ"כ גם בדרבנן, או אם חשיב כה"ג כמתעסק כלפי ר"ח, וצ"ע), האם יחזור ויאמר חצי הלל מדין ר"ח.

מהו כוונת השואל הרב עושה חדשות?
שבעת אמירת ההלל צריך לכוון גם על חנוכה וגם על ראש חודש???
ואם לא כוון צריך לחזור???
אשמח להסבר.


חזור אל “חנוכה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים