פורום אוצר החכמה

חלוקים בין חנוכה לפורים
ברמב"ם "סדר התפלות" איתא בפורים אומר "על הניסים וכ' ועל הגבורות ועל התשועות" ובחנוכה אומר "על הנסים וכו' על המלחמות ועל התשועות ועל הפדות ועל הפורקן"
וצ"ת מ"ט בחנוכה הוסיף "מלחמות" "פדות" ו"פרקן" [דאף בפורים היו מלחמות שנקהלו וכו']
ואפשר דמה דלא אמרינן "על המלחמות" ב"פורים "משום ד"בחנוכה" עיקר הנס היה ניצחון המלחמה כדאמרינן מסרת וכו' אום בפורים עיקר הנס היה הפרתו עצתו ותלו אותו על העץ וכו'
והא דלא אמרינן "פדות" ו"פרקן" משום דלא הייתה עדיין צרה אלא רק נגזרה הגזירה, אבל ב"חנוכה" שכבר היו בתוך הצרה עצמה שפיר אמרינן "פדות" ו"פרקן"

לבטלם תורתך- להשכיחם תורתך
ברמב"ם איתא "לבטלם תורתך" ולא כנוסח דידן "להשכיחם תורתך", וכן "מסרת ביד עושי תורתך" ולא כנוסח דידן "ביד עוסקי תורתך", ונראה דחדא הוא "דלהשכיחם" היינו שישכחו את דברי התורה וכנגדו אמרינן "עוסקי תורתך", אולם "לבטלם תורתך" היינו שלא יקיימו את מצוות התורה, וכנגדו "עושי תורתך" [ואפשר דלא לחנם גרס כן הרמב"ם וא"א להאריך בזה ברה"ר]

והאמת כמו ששמעתי דבפורים הרי איתא בגמ' "אכתי עבדי אחשורוש אנן" ואין כאן פדות ופורקן. ומשא"כ בחנוכה הרי סיים הרמב"ם "וחזרה מלכות לישראל" והרי כאן פורקן ופדות.

בסידור רס"ג "לשכחם את תורתך" ועם זאת "בכף עושי תורה".
כעין ההבדל שאתה רומז עליו יש גם בברכה שניה של ק"ש שלערבית, שנוסח הרמב"ם "נשיח בחוקי רצונך", על פרטי דיני המצוות, ולא "נשיח בחוקיך" בתורה עצמה. אך מקורו כבר ברע"ג ורס"ג.
ככלל ידוע הדיון עד כמה סדר התפילה הוא מאת הרמב"ם, וגם אם כן - וכנראה שכן מכמה ראיות שאכמ"ל - אם אכן סידרו על פי שיטתו בהלכה ובמחשבה.
(וברוך שהחזיר למנותבים אבידתם).