עושה חדשות כתב:אף אני הקטן מחבב את תורתו של הגרא"ו בדרך כלל.
אם כי לענ"ד הפעם זאת התחכמות שאיננה נכונה, ובודאי לא בגירסתה הנוכחית.
א. מה ההבדל הגדול בין להק' כהמאירי על ההלל, ובין להק' על ההדלקה, אף אם נידע בוודאות שקו' הב"י היא דוקא על ההדלקה. הרי ודאי יותר הגיוני שההדלקה היא לאות על הנס המוסיף והולך, ולא רק זכר לנס מציאת הפך.
ב. ברגע שהתורא"ש כן שואל כך, נפל כל העוקץ. שמא לרבותינו הראש' היו את קבצי התוס' של הרא"ש, ולא ראו צורך לטרוח ולכתוב את הקו' המופיעה בתוס' שלפניהם עם מס' תירוצים טובים.
ג. אם כבר, יותר מסתבר "מה שנכון נכון", שהראש' לא האריכו בזה כי פשוט כמו א' מתי' הרא"ש והב"י, ובלא"ה צריך להבין בקו' הב"י מה סבר, והלא כמעט בכל האופנים שנצייר היה נס על ח' ימים ולא על ז'. וצ"ל דמ"מ הק', דסו"ס כיון דמעיקרא הספיק ליום אחד, אין כאן אלא נס לטובה על ז' ימים, ובזה חידש את תירוציו דהכרת הנס על ח' ימים היא סיבה להדלקה-הלל-שמחה ח' ימים.
ד. אף בגי' התוס', (נד' בקש"ק, ואיני יודע מי מחברו ומאיזה תקופה), מופיע כך: "וא"ת אמאי עושין ח' ימים הלא לא היה הנס רק ז' ימים שהיה להם שמן ללילה ראשון וי"ל שחילקוהו לכל לילה מעט עד ח' לילות ואמרו מוטב יהא שמן מעט בכל לילה משלא יהיה כלל לשאר לילות וכשחילקו לא היה שמנו מספיק לכל הלילה ונעשה נס לכל ח' ימים ונתמלא השיעור ואם כן היה הנס שמונה ימים. תוספות. גליון התוספות". ואולי זה מחזק את הנ"ל סעיף ב.
ה. ז"ל הנמוק"י "וא"ת למה קבעו שמונה והלא הנס לא היה אלא שבעה שכבר היה בו להדליק יום אחד י"ל שנתנוהו בלילה הראשון כולו בתוך המנורה ולא דלק ממנו בכל הלילה כי אם השמינית אי נמי לאחר שהוריקו השמן מן הפך בלילה הראשון נשאר הכלי מלא וניכר הנס אף בלילה הראשון". זה גם מחזק את סעיף ב.
ו. כלבו סי' מד: "ויש נותנים טעם אחר לדבר לפי שבטלו להם מצות מילה שהיא לשמונה לפיכך קבעו ח' ימי חנוכה כך כתב הבעל העתים ז"ל". שמא מי שלא הק' את קו' הב"י, סבר כך? ועכ"פ כבר חזי לאיצטרופי שלא להק' כן. וז"ל הארחות חיים "ואם תאמר והלא הנס לא היה אלא ז' ימי' בלבד נ"ל כיון שלא היה כלה השמן עד לאחר שמונה ימים אותו היום היה בו נס שביום ראשון היה לו לכלות ולא כלה. ואית דאמרי טעם אחר לפי שאז חנכו הבית מעבודה שבטלו היונים. והבעל העתים ז"ל כתב טעם אחר למה שמנה ימים לפי שבטלו מהם מצות מילה שהיא לשמנה לפיכך קבעו שמנת ימים".
ז. צרור החיים הדרך הז' סי' א "ואם תשאל הואיל ובלילה ראשונה היה בו כדי להדליק אם כן אין בלילה ראשונה נס והתשובה כי כשראו שלא היה בו להדליק אלא לילה אחת חלקו השמן מעט מעט לשמונה חלקים לכל לילה ולילה חלקו ונעשה הנס ואותו החלק המועט היה מדליק כשיעורו כמו בראשונה ונמצא כי הנס היה בכל השמונה ימים".
ח. ז"ל המאורות "ואע"פ שהנס לא היה אלא משבעה ימים שהרי היה בו שמן ליום אחד של אותן השמונה כיון שביום ראשון עצמו נעשה נס שהיה ראוי להדליק ולהתאכל כל השמן ולא נחסר רק מעט הרי הנס היה גם ביום הראשון כשאר הימים לכך קבעום כולם ימים טובים המאורות".
ט. האשכול (רצב"א. אני מבקש סליחה מכל המתעצבנים) "הלכות חנוכה ופורים לא מצאתי בהם כ"א מעט חדוש בהלכות הגרי"צ ובגרסת התלמוד ואכתבם כך גרם מאי חנוכה ת"ר בכ"ה כסליו יומי חנוכה ח' אסורין בהספד ותענית דכשנכנסו יונים טמאו כל השמנים בהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך א' של שמן חתום ומונח בחתמו של כהן גדול ולא הי' בה להדליק אלא יום א' ונעשה נס והדליקו בו ח' ימים לשנה אחרת קבעום ועשאום ח' י"ט בהלל והודאה ומברכין אניסא כל יום מח' דחנוכה דכל יום ויום הנס מתחדש מאותו פך עכ"ל וקשי' לן לנוסח זה לא הי' הנס אלא ז' ימים ור' אחא גרם שאלתות פ' וישלח לא הי' בו להדליק אפי' יום א' וביום א' נמי נס הוי ואפשר רס"ל מה שמצאו במקום מוצנע שלא נטמא ע"י היונים גם זה לנס יחשב או לאחר שהריקוהו ביום א' מצאו מיד שנתמלא והי' נס בראשון נמי וזה שמסיים בכל יום הנס מתחדש מאותו הפך והצריכו לנם ח' ימים ששמן". ועכ"פ שמא הראש' שלא הק' כהב"י גרסו כהשאילתות?
י. ולסיכום. אפשר להוסיף תירוצים, ומותר גם להתלהב מזה, אבל היות והרב גזל"ט כבר העיר דהגר"א וייס אינו הראשון והרבה "חכמים" ו"מתחכמים" קדמוהו, אלא דכולם אמרו כן דרך "עזות" לסתור דברי הקדמונים, והגר"א התחכם יותר... לכן ראיתי צורך להגיב. סו"ד. כה"ק הרבה ראש', (ואם זכרוני אינו מכזב בי, הרשימה דלעיל היא חלקית ולא ממצה), ויש תי' נוספים טובים למה אחרים לא הק' כן, ולומר שקביעות ח' ימים אינה קשורה למהות הנס של ח' ימים זה לא אגרויסע-גליק משום כיוון, אז הכל בסדר, ואף אחד לא 'דפק' פה את הבית יוסף וכל האחרו' שהתפעלו ועסקו בקושייתו. ודי בזה.
שוב התבוננתי שיש כאן טעות קטנה, כי לש' הגר"א ויס היא "רוב הראשונים", ואילו לשונו של גזל"ט בכותרת היא "כל הראשונים".
וגם אחרי הרשימה דלעיל, ודאי רוב הראש' אינם בכללה.
אבל כעת נבוא ונשאל להיפך, אם תירוצו של הגרא"ו הוא כ"כ פשוט וטוב, (וכהתלהבותם של הרבנים: עדיאל ברויאר פנחס ויפלל ירח מלא וכו'),
אז למה כל הקדמונים שעסקו בקו' זו, לא תירצו כן?
למה התורא"ש והגי' תוס' והנמוק"י והארחו"ח וכלבו והצרור החיים והמאורות, לא העלו בדעתם כזה רעיון נפלא?
וכנ"ל מרן הב"י ועימו הרבה אחרו' שעסקו ליישב הקו' על דרך הפשט, (ולא עם חיד' ופל' ודר'), למה לא נחתו לזה?
על כרחינו שמש"כ יוס'ל דעכ"פ תירוצו של הגרא"ו יכול להיחשב כעוד תירוץ אבל לא כהפקעת הקו',
אין הכוונה עוד תירוץ בתוך תירוצי הקדמונים ה"פשוטים ומאירים" כלש' ר' עדיאל, אלא ס"ה בתוך המאה או החמש מאות...
וכלש' ר' יוס'ל "דברי הרב הנ''ל יכולים להיות תירוץ נוסף למאות התירוצים".
