מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

לברך ברכה על חנוכיות חב"ד

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
חושבי שמו
הודעות: 9
הצטרף: ו' אוגוסט 03, 2012 3:22 am

לברך ברכה על חנוכיות חב"ד

הודעהעל ידי חושבי שמו » א' דצמבר 13, 2015 6:40 pm

חנוכיות המוצבות ברשות הרבים ע"י חב"ד, האם יש מקור לכך שניתן לברך עליהם?

גימפעל
הודעות: 2562
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: לברך ברכה על חנוכיות חב"ד

הודעהעל ידי גימפעל » א' דצמבר 13, 2015 9:25 pm

בספרי חב"ד לא דנים על כך ?

ע. התשבי
הודעות: 326
הצטרף: ג' אוקטובר 13, 2015 1:41 am

Re: לברך ברכה על חנוכיות ציבוריות

הודעהעל ידי ע. התשבי » ב' דצמבר 14, 2015 1:25 am

מאי שנא מהדלקה בביהכ"נ שנהוגה בכל תפוצות ישראל - לשם פירסומי ניסא.
(אא"כ כוונתך לשאול על כשרותם של חסידי חב"ד המציבים את המנורה)

אמציה בארי
הודעות: 149
הצטרף: ד' אפריל 01, 2015 3:40 pm

Re: לברך ברכה על חנוכיות חב"ד

הודעהעל ידי אמציה בארי » ב' דצמבר 14, 2015 2:51 am

שאלה ידועה ומפורסמת, וכבר דנו בזה גדולים וטובים.

בספרו של הרב רסקין 'נתיבים בשדה השליחות' (ח"ב, אינני זוכר מספר העמוד. מצוי באוצר), נכתב מאמר ארוך בנושא, ומסקנתו שמותר לברך שלא גרע מחנוכיה המוצבת בביהכ"נ, ושם גם הביא מדבריו של הגר"ע יוסף זצ"ל והרב משאש זצ"ל. עיי"ש ותמצא נחת.

גם הרב גינזבורג נימק באריכות בחוברת החב"דית 'התקשרות' (גילי' 696) שניתן לברך כשם שמברכים על חנוכיות של בתי כנסת.

מאידך הרב סלונים מירושלים בספרו 'שערי הלכה' (כמודמה שהדברים פורסמו בח"ב) פסק שאין לברך.

[אגב הרב מרדכי אליהו מספר שפעם הזמינו אותו לברך על חנוכיה שכזו, והוא סירב לברך אלא לאחר שהתפללו במקום ערבית, ומעולם תמהתי על סברתו, שהרי ע"י תפילה ארעית לא הפך המקום לדין ביהכנ"ס, ומה הועיל בתפילתו?!].

בברכה המשולשת
הודעות: 10371
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: לברך ברכה על חנוכיות חב"ד

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' דצמבר 14, 2015 8:37 am

צירף לזה את הסברא שמזכה בזה כאלו שאין מדליקים ומברכים בביתם רח"ל

אמרתי אחכמה
הודעות: 1817
הצטרף: א' נובמבר 21, 2010 6:05 pm

Re: לברך ברכה על חנוכיות חב"ד

הודעהעל ידי אמרתי אחכמה » ב' דצמבר 14, 2015 9:46 pm

ויען יוסף.jpg
ויען יוסף.jpg (42.33 KiB) נצפה 2197 פעמים

שער כותש
הודעות: 65
הצטרף: ה' אוקטובר 15, 2015 7:02 pm

Re: לברך ברכה על חנוכיות חב"ד

הודעהעל ידי שער כותש » ב' דצמבר 14, 2015 10:42 pm

הרב ברכה משלשת,
מה יש לצרף כאן זיכוי לאלה שלא מדליקין רח"ל?
שיענו אמן לבטלה על ברכה לבטלה ובכך יוסיפו עוון על עוונם?!
אתמהה.
באותה מדה אפשר לברך בפני רבים שלא זכו ל"ע ליטול לולב וע"מ לזכותם לברך על לימון והירדוף.

סגי נהור
הודעות: 3417
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: לברך ברכה על חנוכיות חב"ד

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' דצמבר 15, 2015 1:15 am

כבר ציינתי באשכול אחר לדברי המתירים (אז נדברו ח"ה סי' לז, יביע אומר ח"ז סי' נז).

גבול ים
הודעות: 672
הצטרף: ד' יולי 29, 2015 1:47 am

Re: לברך ברכה על חנוכיות חב"ד

הודעהעל ידי גבול ים » ג' דצמבר 15, 2015 2:27 am

שער כותש כתב:הרב ברכה משלשת,
מה יש לצרף כאן זיכוי לאלה שלא מדליקין רח"ל?
שיענו אמן לבטלה על ברכה לבטלה ובכך יוסיפו עוון על עוונם?!
אתמהה.
באותה מדה אפשר לברך בפני רבים שלא זכו ל"ע ליטול לולב וע"מ לזכותם לברך על לימון והירדוף.

בעיקרון אתה צודק, אבל עפ"י רבותינו נשיאנו יש קפידה ביאנווער אתרוג, ולכן א"א ליטול לימון.

בברכה המשולשת
הודעות: 10371
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: לברך ברכה על חנוכיות חב"ד

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' דצמבר 15, 2015 8:49 am

שער כותש כתב:הרב ברכה משלשת,
מה יש לצרף כאן זיכוי לאלה שלא מדליקין רח"ל?
שיענו אמן לבטלה על ברכה לבטלה ובכך יוסיפו עוון על עוונם?!
אתמהה.
באותה מדה אפשר לברך בפני רבים שלא זכו ל"ע ליטול לולב וע"מ לזכותם לברך על לימון והירדוף.


הצירוף הוא על-פי דין הדלקה בבית כנסת והסברא שבי"כ לאו דווקא אלא כל מקום שמתפללים בו יחד עם הסברא שבי"כ לאו דווקא אלא כל מקום כינוס גדול

גבול ים
הודעות: 672
הצטרף: ד' יולי 29, 2015 1:47 am

Re: לברך ברכה על חנוכיות חב"ד

הודעהעל ידי גבול ים » ג' דצמבר 15, 2015 9:59 am

בברכה המשולשת כתב:
שער כותש כתב:הרב ברכה משלשת,
מה יש לצרף כאן זיכוי לאלה שלא מדליקין רח"ל?
שיענו אמן לבטלה על ברכה לבטלה ובכך יוסיפו עוון על עוונם?!
אתמהה.
באותה מדה אפשר לברך בפני רבים שלא זכו ל"ע ליטול לולב וע"מ לזכותם לברך על לימון והירדוף.


הצירוף הוא על-פי דין הדלקה בבית כנסת והסברא שבי"כ לאו דווקא אלא כל מקום שמתפללים בו יחד עם הסברא שבי"כ לאו דווקא אלא כל מקום כינוס גדול

כלומר, שאין הטעם קשור לזיכוי אלו שלא זכו להדליק, כמו בבית הכנסת?
ולפי"ז כל אסיפת ציבור או מסיבה המונית מחייבת בהדלקה בברכה גם אם כולם הדליקו בבית, שהרי בית הכנסת לאו דוקא!
ומאיזה סדר גודל של ציבוריות יש להדליק? מנין של יהודים? שהרי בי"כ לאו דוקא !
והאם גם בקרמלין יש ענין שהחנוכיה תהיה בדרום שהרי בי"כ לאו דוקא או שמספיק שהקנים לא יהיו באלכסון ח"ו.

סגי נהור
הודעות: 3417
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: לברך ברכה על חנוכיות חב"ד

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' דצמבר 15, 2015 10:31 am

במקום להמשיך לכתוב דברי שטות קטנוניים, כבד נא את זכותם של יהודים לנהוג כמנהגם בהסתמך על פוסקים שהתירו זאת.

בברכה המשולשת
הודעות: 10371
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: לברך ברכה על חנוכיות חב"ד

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' דצמבר 15, 2015 12:22 pm

גבול ים כתב:
בברכה המשולשת כתב:
שער כותש כתב:הרב ברכה משלשת,
מה יש לצרף כאן זיכוי לאלה שלא מדליקין רח"ל?
שיענו אמן לבטלה על ברכה לבטלה ובכך יוסיפו עוון על עוונם?!
אתמהה.
באותה מדה אפשר לברך בפני רבים שלא זכו ל"ע ליטול לולב וע"מ לזכותם לברך על לימון והירדוף.


הצירוף הוא על-פי דין הדלקה בבית כנסת והסברא שבי"כ לאו דווקא אלא כל מקום שמתפללים בו יחד עם הסברא שבי"כ לאו דווקא אלא כל מקום כינוס גדול

כלומר, שאין הטעם קשור לזיכוי אלו שלא זכו להדליק, כמו בבית הכנסת?
ולפי"ז כל אסיפת ציבור או מסיבה המונית מחייבת בהדלקה בברכה גם אם כולם הדליקו בבית, שהרי בית הכנסת לאו דוקא!
ומאיזה סדר גודל של ציבוריות יש להדליק? מנין של יהודים? שהרי בי"כ לאו דוקא !
והאם גם בקרמלין יש ענין שהחנוכיה תהיה בדרום שהרי בי"כ לאו דוקא או שמספיק שהקנים לא יהיו באלכסון ח"ו.


הטעם קשור גם לזיכוי וגם לשאר הטעמים ביחד

שער כותש
הודעות: 65
הצטרף: ה' אוקטובר 15, 2015 7:02 pm

Re: לברך ברכה על חנוכיות חב"ד

הודעהעל ידי שער כותש » ג' דצמבר 15, 2015 1:27 pm

רבי משלשת,
לא נכנסתי לנידון הלכתי (למרות שבאמת לדעתי עפ"י הלכה אין טעם להצדיק המנהג הזה),
רק כתבתי אודות נימוקך המשונה ש'מצרפים' את זה שיש כאלו שרח"ל לא ידליקו וכו'
ובכן, בהלכה יש מושג של צירוף כמה טעמים הלכתיים יחדיו שאפי' אם הם דחוקים והשיטות דחויות מ"מ בהצטרף כמה מהם סומכים על זה.
אבל לא שייך 'לצרף' טעמים חיצוניים מוזרים שאין להם ולהלכה כלום במשותף.
החילול השם שבעשיית הלכה פלסתר וצחוק מתעצם שבעתיים כשאנשים יר"ש כמוך נוטלים בו חלק, לאין ערוך מאשר כשהחוגים הפשרניים הם שמשתמשים בסברות כאלו.
חקור נא אצל רבך מרן הגר"ש דבליצקי את יחסו לספק אפילו קל של ברכה לבטלה ואת דעתו על 'צירופים' כאלו.

בברכה המשולשת
הודעות: 10371
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: לברך ברכה על חנוכיות חב"ד

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' דצמבר 15, 2015 2:10 pm

וכי אני אמרתי שאני מברך בכה"ג, ח"ו
ובכן למען הסר ספק- מעולם לא עשיתי זאת ובעז"ה גם לא אעשה.
כל מה שכתבתי היה לברר את דברי מרן הגר"מ אליהו זצ"ל (שגם הוא לא דיבר על חנוכיות החוץ אלא בכינוס באולם סגור והוא צירף את הסברות הנ"ל)

סגי נהור
הודעות: 3417
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: לברך ברכה על חנוכיות חב"ד

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' דצמבר 15, 2015 11:35 pm

בברכה המשולשת כתב:וכי אני אמרתי שאני מברך בכה"ג, ח"ו
ובכן למען הסר ספק- מעולם לא עשיתי זאת ובעז"ה גם לא אעשה.


וגם אם תעשה יש לך על מי לסמוך, והם גדולי הפוסקים שציינתי לעיל, ואין אתה צריך לא להתנצל ולא להיבהל מ"הטרור ההלכתי" של כמה מהכותבים פה, שלשונם מעידה עליהם שלא את העמדת ההלכה על תלה הם מבקשים אלא דברים אחרים. ודי בזה.

אמציה בארי
הודעות: 149
הצטרף: ד' אפריל 01, 2015 3:40 pm

Re: לברך ברכה על חנוכיות חב"ד

הודעהעל ידי אמציה בארי » ש' ינואר 02, 2016 7:06 pm

אמציה בארי כתב:שאלה ידועה ומפורסמת, וכבר דנו בזה גדולים וטובים.

בספרו של הרב רסקין 'נתיבים בשדה השליחות' (ח"ב, אינני זוכר מספר העמוד. מצוי באוצר), נכתב מאמר ארוך בנושא, ומסקנתו שמותר לברך שלא גרע מחנוכיה המוצבת בביהכ"נ, ושם גם הביא מדבריו של הגר"ע יוסף זצ"ל והרב משאש זצ"ל. עיי"ש ותמצא נחת.

גם הרב גינזבורג נימק באריכות בחוברת החב"דית 'התקשרות' (גילי' 696) שניתן לברך כשם שמברכים על חנוכיות של בתי כנסת.

מאידך הרב סלונים מירושלים בספרו 'שערי הלכה' (כמודמה שהדברים פורסמו בח"ב) פסק שאין לברך.

[אגב הרב מרדכי אליהו מספר שפעם הזמינו אותו לברך על חנוכיה שכזו, והוא סירב לברך אלא לאחר שהתפללו במקום ערבית, ומעולם תמהתי על סברתו, שהרי ע"י תפילה ארעית לא הפך המקום לדין ביהכנ"ס, ומה הועיל בתפילתו?!].

ויש לצרף לכל האמור את דבריו הברורים של הגה"ח הר"ח רפפורט בקובץ 'הערות וביאורים' המצורף.
קבצים מצורפים
kovetz 1100.pdf
(4.13 MiB) הורד 301 פעמים

אשי ישראל
הודעות: 317
הצטרף: א' נובמבר 30, 2014 12:52 am

Re: לברך ברכה על חנוכיות חב"ד

הודעהעל ידי אשי ישראל » ב' דצמבר 26, 2016 9:46 pm

שער כותש כתב:רבי משלשת,
רק כתבתי אודות נימוקך המשונה ש'מצרפים' את זה שיש כאלו שרח"ל לא ידליקו וכו'
ובכן, בהלכה יש מושג של צירוף כמה טעמים הלכתיים יחדיו שאפי' אם הם דחוקים והשיטות דחויות מ"מ בהצטרף כמה מהם סומכים על זה.
אבל לא שייך 'לצרף' טעמים חיצוניים מוזרים שאין להם ולהלכה כלום במשותף


כמדומה לי שראיתי ב'פניני הלכה' לרב אליעזר מלמד שהסברא בזה היא שאנשים כאלו אינם מדליקים בביתם, והם ילמדו כיצד יש להדליק נרות חנוכה רק על ידי שיראו זאת בהדלקה ציבורית, וממילא הרי זה כמי שמלמד לקטנים כיצד לברך שמברך בשם ומלכות. וכמדומה לי שהוסיף בפניני הלכה שאם יש אפשרות יתנו לברך לאותם אנשים.

מכיון שיש פוסקים שמתירים לברך הרי כדאי לסמוך עליהם באדם שאלמלא זאת יבטל בוודאות את המצווה. [ברור שמי שסובר שיש איסור לברך בכזה מצב יאמר שאין טעם להוסיף איסור של ברכה לבטלה, אבל מי שאינו מכריע ברורות בדבר הרי הוא יכול להחמיר בדרך כלל, אך להקל ולברך במקרים שבהם יש צורך חשוב בדבר].

אשי ישראל
הודעות: 317
הצטרף: א' נובמבר 30, 2014 12:52 am

Re: לברך ברכה על חנוכיות חב"ד

הודעהעל ידי אשי ישראל » ב' דצמבר 26, 2016 9:47 pm

ועוד הערה:
יש כאלו שפוסקים שגם מי שלן בשדה יכול להדליק שם בברכה, אע"פ שאין לו בית (מיד אביא את הפוסקים הללו).
האם לפי זה יש יותר מקום להקל בנידון דידן?

אשי ישראל
הודעות: 317
הצטרף: א' נובמבר 30, 2014 12:52 am

Re: לברך ברכה על חנוכיות חב"ד

הודעהעל ידי אשי ישראל » ב' דצמבר 26, 2016 9:54 pm

אשי ישראל כתב:ועוד הערה:
יש כאלו שפוסקים שגם מי שלן בשדה יכול להדליק שם בברכה, אע"פ שאין לו בית (מיד אביא את הפוסקים הללו).
האם לפי זה יש יותר מקום להקל בנידון דידן?


וכיון דאתינא להכי אעיר על טעות שנפלה לענ"ד בדברי הפסקי תשובות [אני מעתיק ממכתב ששלחתי למו"צ אחד]:
"אחרי השיעור הערתי לכת"ר שמה שאמר בפשטות שיש חיוב נר חנוכה גם למי שאין לו בית נראה לי שאין זה נכון, שהרי לפי זכרוני הרבה פוסקים, ואף רובם, נקטו להיפך. כת"ר השיבני לעיין בספר 'פסקי תשובות', ואכן כשעיינתי ראיתי שבאמת ב'פסקי תשובות' (תרעז, אות ג) כתב בפשטות "שאין צריך בית כלל (ציץ אליעזר טו, כט; אז נדברו ח"ז, סג) ואף הנמצאים במדבר ויושבי אהלים חייבים בהדלקת נרות חנוכה... וכן הדין במי שנוסע ברכבת או במטוס (שו"ת מהרש"ם ח"ד סי' קמו; ערוה"ש סעיף ה; ציץ אליעזר ואז נדברו שם)...".
דברי ספר 'פסקי תשובות' אינם מובנים לי בעוניי, שהרי כפי שאמרתי היום לכבודו הרי המהרש"ם עצמו [שאותו ה'פסקי תשובות' עצמו מביא] סבר שיש צורך בבית, אלא שנקט שרכבת דינה כבית לענין זה [ורבים מהפוסקים שאביא בהמשך הביאו כך בשם מהרש"ם], ואם כן היה לו לציין שדברי ה'ציץ אליעזר' אינם כדעת מהרש"ם.
זאת ועוד: ה'פסקי תשובות' לא ציין לדעת רבים מהאחרונים שפסקו בזה בניגוד לדעת ה'ציץ אליעזר' וה'אז נדברו'. אציין את אלו שמצאתי כעת (כמובן שרבים מהמקורות הנ"ל דנו בדברי הראשונים והאחרונים וכו', לכאן ולכאן, וכאן אציין רק לדברי אחרוני זמננו שליקטו את המקורות ונשאו ונתנו בהם):
הגרצ"פ פראנק (מקראי קודש יח, וראה שם בהערות 'הררי קודש' יח, 3 וכן כה, 4, שכך גם דעת נכדו הגר"י כהן), הגרש"ז אוירבאך (מנחת שלמה ח"ב סי' נא, ובחלק מהמהדורות זה בסימן נח; הליכות שלמה חנוכה יג, ב), אגרות משה (יו"ד ח"ג, סי' יד, ה), שו"ת 'משנה הלכות' (ז, פו, ומכל מקום במכונית כתב שידליק), הגאון הרב מרדכי אליהו (בספרו 'הלכות חגים', וכן הובא בשמו במקראי קודש לרב משה הררי ט, לט), בעל שו"ת 'בצל החכמה' (בספרו 'אהלך באמיתך' לט, ד), הגרי"ש אלישיב (הובא הפסק שלו בספר 'שבת ומועד בצה"ל', וכן ב'מבקשי תורה' עמ' ל'), וכן נראה שסבר הגאון הרב שטרנבוך (מועדים וזמנים ח"ח, בהערות על ח"ב סי' קמג), וכן הכריעו בפשטות בחוברת הלכות חנוכה של הרבנות הצבאית (ואני מכיר כמה מתלמידי החכמים שעורכים את החוברות הללו, והם ת"ח מובהקים, וגם מתייעצים עם ת"ח מובהקים).
[אגב, בספר 'ימי הלל והודאה' (שאני חושב שהוא ספר מצוין! ורבים מהמקורות לעיל אספתי ממנו) הוסיף שיש שכתבו שבימינו אין לברך גם במטוס משום שהנסיעה בו היא קצרה, בניגוד לימים עברו - הגרי"ש אלישיב ב'מבקשי תורה' עמ' ל, והגר"ח קניבסקי בתשובתו לבעל 'ימי הלל והודאה' עמ' רפד].
לא אכחד שיש גם כאלו שפסקו בזה כבעל הציץ אליעזר: הגאון הרב שאול ישראלי (הובא פסק שלו במקראי קודש לרב הררי שם), הרב משה לוי, בעל הספר המפורסם 'מנוחת אהבה' על הלכות שבת (בספרו שו"ת תפילה למשה ח"ב סי' נ', ולכן פסק לברך במכונית, וברור מדבריו שנקט לעיקר שא"צ בית כלל, אך מ"מ מכיון שלא פסק מפורש לגבי אדם הנמצא בשדה הרי שייתכן לומר שבזה היה חוכך להימנע מברכה מחמת דעת המהרש"ם שהביא שם בדבריו), ובספר 'פניני הלכה' זמנים יג, טז, מאת הרב אליעזר מלמד, הוסיף שבשו"ת 'בית שערים' שסב כתב כצי"א (ולא בדקתי בפנים).
יש שהכריעו למעשה שאדם החונה בשדה לא יברך שהרי יש כאן ספק מחמת המחלוקת הנ"ל (פניני הלכה; 'שבת ומועד בצה"ל' עמ' שלב; ילקוט יוסף לראשון לציון הרב יצחק יוסף).
סופו של דבר: דברי ה'פסקי תשובות' כאילו ענין זה פשוט וברור כדעת ה'ציץ אליעזר' וה'אז נדברו' תמוהים בעיני, שהרי נראה שיש בזה מחלוקת, ונראה שרוב פוסקי זמננו נקטו שהלן בשדה לא ידליק בברכה".


חזור אל “חנוכה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים