תפילין בהדלקת נר חנוכה??

[הבל הבלים]

האם ידוע למישהו מקור או הסבר לדברי המאירי בשבת כ"ב ע"א ד"ה נר חנוכה מצוה וז"ל:
"ותהא נר חנוכה משמאל הנכנס ופרשו בהגדה
ויבא בעל הבית בתפליו ובטלית מצויצת ביניהם חונה מלאך ד' סביב ליראיו" עכ"ל.

והדברים מופלאים הא זמן הדלקת נירות חנוכה בלילה
והא דציצית נמי לאו זמנה בלילה כבר דן בזה בספר העמק שאלה.

נ. ב. איני מחפש סברות ורעיונות בביאור הדברים רק בעיקר אם דנו רבותינו הק' בדהר זה.
תודה

[אליהוא]

מ'רבותינו הקדושים' לא מצאתי אבל יש את זה
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?14 ... KS&page=39
אבל באמת קושיא מעיקרא ליתא.

[אליהוא]

וגם את זה http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?15 ... 4&page=140

[רוצה לרצות]

אבל באמת קושיא מעיקרא ליתא.

אולי יאיר עינינו לבאר מדוע?

[ישיבישקייט]

נראה לי שיש תמונה של הרב שיינברג מדליק נרות חנוכה עם תפילין.
טעות?

[היא שיחתי]

נראה לי שיש תמונה של הרב שיינברג מדליק נרות חנוכה עם תפילין.
טעות?

רבותי שכחתם שאפשר להדליק עם תפילין בערב שבת!
ויתיישבו גם דברי המאירי שהביא פותח האשכול
ועצם עניין הסיבוב במצוות נמצא בחנוכה ובכמה מקומות ושבע ביום היללתיך ולמנצח על השמינית שבע ושמונה מצוות שאדם מוקף בהם

[ארי במסתרים]

אם אני לא טועה אם אדם עטור בתפילין ומגיע הלילה אין לו חיוב להוריד את זה רק שבלילה אין להניח לכתחילה.
אני טועה?

[חיים]

אם אני לא טועה אם אדם עטור בתפילין ומגיע הלילה אין לו חיוב להוריד את זה רק שבלילה אין להניח לכתחילה.
אני טועה?

אבל מצוה יש בדבר?

[שבטיישראל]

רבותי שכחתם שאפשר להדליק עם תפילין בערב שבת!

יצויין שע"פ רוב גם אלו שנוהגין להתפלל מנחה עם תפיליןד ר"ת אינם נוהגין כן בערש"ק

[ארי במסתרים]

אם אני לא טועה אם אדם עטור בתפילין ומגיע הלילה אין לו חיוב להוריד את זה רק שבלילה אין להניח לכתחילה.
אני טועה?

אבל מצוה יש בדבר?

נראה לי שהטעם הוא רק שמא יפיח בהם אבל מ"מ מצוה יש בדבר.
לא בטוח

[אליהוא]

כן דעת רוה"פ ואם בירך בלילה אינו חוזר ומברך ביום. אמנם דעת הרמב"ם כמדומה לא כן.

[חכם באשי]

האדמו"ר מאמשינוב בהדלקת נר חנוכה של בנו (תמונה ישנה)

אמשינוב.jpeg (1.15 MiB) נצפה 11563 פעמים

[נויירא]

לפי מה שנראה בחלון זה כנראה מההדלקה של שחרית ....[יש לו ביהכנ"ס בבית]

וממילא זה עם תפילין

[חיים]

לפי מה שנראה בחלון זה כנראה מההדלקה של שחרית ....[יש לו ביהכנ"ס בבית]

וממילא זה עם תפילין

זה בלילה קודם צאה"כ של ר"ת.

[זלמניו]

ב"ה

כ"ק הרבי מאמשינוב שליט"א ידוע בהנהגותיו המיוחדות ושמעשי המצוות שלו הן לא לפי הזמנים המקובלים אצלנו (למעט קריאת שמע שאותה הוא קורא בזמנה) ובין השאר ראיתי בכמה מקומות שהוא מדליק נרות חנוכה בבוקר.
וכך מעיד גולש ב"בחדרי חרדים" בקיץ תשס"ז (התגובה היא מ-10 באוגוסט 2007 למניינם) למניינם: "במו עיני ראיתי את האדמו"ר מאמשינוב לפני כשנתיים מדליק נרות חנוכה בברכה בכוונה ובהתלהבות בשעה 6.30 בבוקר. לא זכיתי להבין עד עכשיו את הנהגתו לקח לי הרבה זמן להתאושש מהמראה הזה".

וכך מספרת האגדה: חסיד גור אחד התעכב בדרכו ירושלימה להדלקת הנרות אצל רבו. בהגיעו העירה עצר מונית והאיץ בנהג למהר ולהביאו למחוז חפצו. "הרבי שלי מדליק מוקדם, ב5 , ואם אאחר בדקה הפסדתי הכל..." אמר לו.
נתן בו הנהג עינים מתפלאות ואמר לו: "מוקדם? זה מוקדם זה? חמש אחרי צהרים? אני היום בחמש בבוקר כבר לקחתי חסידים של אמשינוב להדלקת נרות"...

[כוכב]

רבותי שכחתם שאפשר להדליק עם תפילין בערב שבת!
ויתיישבו גם דברי המאירי שהביא פותח האשכול

אבל מפשטות לשונו משמע שמדובר בכל מקרה
ולהעיר ממש"כ המאירי במס' ברכות דף יד "שיש נמנעים מזה מצד אחר והוא שהתפילין צריכים גוף נקי ושצריך להזהר שלא יישן בהם ושלא יסיח דעתו מהם וכל שכן שלא יתעסק בשום דבר לכלוך ... ובתלמוד המערב הזכירו במקצת חכמים שהיו נזהרים שלא להניחם אלא בימים ידועים בשנה והיה בהם מי שלא היה מניחם אלא אחר שבאו עליו יסורים ונתרפא שהיה חושב בעצמו שמרקו היסורים את עונותיו והיה סומכים זה למה שנא׳ הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים. וראה היאך הפליגו בכונה כלומר שהן צריכים גוף נקי מעבירות ומהרהורים ואין ראוי להניחם אלא לאחר התשובה. וקצת חכמים נוהגים להניחם בימים שבין ר״ה ליום הכפורים אחר התשובה והטבילה והוודויין והדבר נכון בעיני", ועיין מה שהאריך בזה בספר תורה שלמה חי"ב ע' רנד ואילך.

[קלונימוס הזקן]

האדמו"ר מאמשינוב בהדלקת נר חנוכה של בנו (תמונה ישנה)

התמונה לא כל כך ישנה.
ברקע נראה הירושלמי החדש של מאורי אור

[איש גלילי]

זה בלילה קודם צאה"כ של ר"ת.

פעמים רבות קורה שהרבי מאמשינוב נמצא עם תפלין בלילה ממש, כי אין חובה לחלוץ את התפלין בבוא הלילה, אלא איסור להניח בלילה.

[נהר שלום]

האם ידוע למישהו מקור או הסבר לדברי המאירי בשבת כ"ב ע"א ד"ה נר חנוכה מצוה וז"ל:
"ותהא נר חנוכה משמאל הנכנס ופרשו בהגדה
ויבא בעל הבית בתפליו ובטלית מצויצת ביניהם חונה מלאך ד' סביב ליראיו" עכ"ל.

והדברים מופלאים הא זמן הדלקת נירות חנוכה בלילה
והא דציצית נמי לאו זמנה בלילה כבר דן בזה בספר העמק שאלה.

נ. ב. איני מחפש סברות ורעיונות בביאור הדברים רק בעיקר אם דנו רבותינו הק' בדהר זה.
תודה

המאירי לא כתב שידליק נר חנוכה עם בתפילי,ו אלא שכשהאדם נכנס בתפיליו ביניהם חונה מלאך ד' סביב ליראיו. ואולי כוונתו אף כשנר החנוכה כבר כבוי.

[נקדש את שמך בעולם]

אני לא מבין את הדיון, יש מצוה מדאורייתא בהנחת תפילין כל רגע, וגם בלילה מקיים המצוה, רק מדרבנן גזרו לא להניח תפילין בלילה שמא ישן ויפיח בהם, ואם היה לבוש תפילין מבעוד יום מותר לו להשאיר את התפילין עליו, כי אנחנו פוסקים להלכה "לילה זמן תפילין" רק כתוב בגמרא שזה "הלכה, ואין מורין כן" וכן פסק השו"ע, וא"כ ראוי להדר בזה, (וצ"ל דלא חשיב "מורין כל זמן ביה"ש).

[מעט דבש]

ולהעיר ממש"כ המאירי במס' ברכות דף יד "שיש נמנעים מזה מצד אחר והוא שהתפילין צריכים גוף נקי ושצריך להזהר שלא יישן בהם ושלא יסיח דעתו מהם וכל שכן שלא יתעסק בשום דבר לכלוך ... ובתלמוד המערב הזכירו במקצת חכמים שהיו נזהרים שלא להניחם אלא בימים ידועים בשנה והיה בהם מי שלא היה מניחם אלא אחר שבאו עליו יסורים ונתרפא שהיה חושב בעצמו שמרקו היסורים את עונותיו והיה סומכים זה למה שנא׳ הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים. וראה היאך הפליגו בכונה כלומר שהן צריכים גוף נקי מעבירות ומהרהורים ואין ראוי להניחם אלא לאחר התשובה. וקצת חכמים נוהגים להניחם בימים שבין ר״ה ליום הכפורים אחר התשובה והטבילה והוודויין והדבר נכון בעיני", ועיין מה שהאריך בזה בספר תורה שלמה חי"ב ע' רנד ואילך.

viewtopic.php?f=7&t=25932

[עושה חדשות]

האם ידוע למישהו מקור או הסבר לדברי המאירי בשבת כ"ב ע"א ד"ה נר חנוכה מצוה וז"ל:
"ותהא נר חנוכה משמאל הנכנס ופרשו בהגדה ויבא בעל הבית בתפליו ובטלית מצויצת ביניהם חונה מלאך ד' סביב ליראיו ויחלצם" עכ"ל.

רק נקודה צדדית, בהקשר לפס' שסיים בו, ז"ל הגמ' במנחות מג: רבי אליעזר בן יעקב אומר כל שיש לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו הכל בחיזוק שלא יחטא שנאמר והחוט המשולש לא במהרה ינתק ואומר חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם, והר"מ הביא כך בהל' מזוזה אמרו חכמים הראשונים כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו מוחזק הוא שלא יחטא שהרי יש לו מזכירין רבים והן הם המלאכים שמצילין אותו מלחטוא שנאמר חונה מלאך יי' סביב ליראיו ויחלצם, ובר"מ נראה שהמצוות עצמם הם הם המלאכים. אמנם לש' חז"ל בשמו"ר הוא הנה אנכי שולח מלאך הה"ד חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם, עושה אדם מצוה אחת הקדוש ברוך הוא נותן לו מלאך אחד לשמרו שנאמר חונה מלאך ה', עושה שתי מצות הקדוש ברוך הוא נותן לו שני מלאכים לשמרו שנאמר כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך, עשה הרבה מצות נותן לו הקדוש ברוך הוא חצי מחנהו וכו'.

[עושה חדשות]

לגבי לש' הר"מ הנ"ל "והן הם המלאכים", ראיתי כעת במדרש תנחומא פ' ויגש, "אמר רשב"י אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, היו מכבדין את המצות, שהן שלוחי, ושלוחו של אדם כמותו, אם כבדת אותן כאלו לי כבדתני, ואם בזית אותן כאלו לכבודי בזית".

[עושה חדשות]

אני ממשיך בנוגע לנקודה הצדדית הנ"ל,
הרי באמת מדאורייתא לא ניכר הבדל בין יהודי לגוי בהכרח על משך כל היום, שלושת ההבדלים הבולטים בכל ימות השבוע כל הזמן בקום ועשה, אלו המזוזה התפילין והציצית, ולכן אמרו חכמים הראשונים כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו מוחזק הוא שלא יחטא שהרי יש לו מזכירין רבים.

[פלוריש]

בסידור אהבת הקדמונים לקהילת התושבים בפאס (להבדיל מקהילת פאס של צאצאי מגורשי ספרד), כתוב שנהגו להניח תפילין במנחה של תענית אסתר, ולהשאר עמם עד לאחר קריאת המגילה.

[כדכד]

אולי הכוונה שהמצוה עושה רושם בפתח ואח"כ כשיכנס ביום בטליתו ותפליו יהיה מסובב במצוות שעשה קודם

[יבנה]

תלמוד בבלי מסכת מנחות דף לו עמוד א
ועד מתי מניחן עד שתשקע החמה רבי יעקב אומר עד שתכלה רגל מן השוק וחכמים אומרים עד זמן שינה ומודים חכמים לר' יעקב שאם חלצן לצאת לבית הכסא או ליכנס לבית המרחץ ושקעה חמה שוב אינו חוזר ומניחן אמר רב נחמן הלכה כרבי יעקב רב חסדא ורבה בר רב הונא מצלו בהו באורתא איכא דאמרי אין הלכה כר' יעקב והא רב חסדא ורבה בר רב הונא מצלו בהו באורתא ההוא פליגא
תלמוד ירושלמי עירובין פרק י הלכה א
"ר' אבהו ר' אלעזר הנותן תפילין בלילה עובר בעשה שנאמר [שמות יג י] ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה ימים ולא לילות והא ר' אבהו יתיב ומתני ברמשא ותפילין עלוי מצדדין היו כמין פיקרין היו בידו. אית דבעי מימר לא מר אלא הניחן אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר ואית דבעי מימר מצותן עד שתיכלה רגל מן השוק."
הרי לשיטות אלו זמן הדלקת הנרות עדיין הוא זמן תפילין עכ"פ לענין שלא להורידם.

[גלרשטיין]

מ'רבותינו הקדושים' לא מצאתי אבל יש את זה
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?14 ... KS&page=39
אבל באמת קושיא מעיקרא ליתא.

אשמח אם תוכל להלות את הקובץ הנ״ל...

[גלרשטיין]

תמונות- הדלקת נקות חנוכה בטלית ותפילין.jpg (421.91 KiB) נצפה 6875 פעמים

[גלרשטיין]

הנהגה זאת המוזכרת במאירי מפורשת במדרש משלי על הפסוק ״לא תירא לביתה משלג״.