מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

יון- שכל האנושי- או עבודת אלילים?

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
ישראל הר כסף
הודעות: 888
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

יון- שכל האנושי- או עבודת אלילים?

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ש' נובמבר 27, 2010 9:23 pm

תימה גדולה שאני הולך איתה כבר כמה שנים, הרי יסדו לנו רבותינו שענין היוונים היה כח השכל האנושי וביטול כל מה שלא נתפס בשכל, ובזה ברור מאוד מה שנלחמו בבית מקדש ומה שגזרו על התורה ועל השבת שהוא כנגד המעל לטבע וכן הברית מילה.

מה שלא ברור לי כלל ועיקר הוא מה שמצינו שהיו מקריבים חזירים על גבי מזבחות, לכאו' זה לא מתחבר למהלך הכללי של תרבות יוון השכלית.
גם מצינו (אני לא יודע אם במקורות שלנו) שהיו אלים יוונים, משמע שכן האמינו בכוחות עליונים וכד'.
אשמח אם יאירו את עיני במאור התורה הקד' לקראת ימי החנוכה.

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: יון- שכל האנושי- מקריבים קרבנות?

הודעהעל ידי חיים » ש' נובמבר 27, 2010 9:27 pm

ברור שהיו הם עובדי אלילים. אך גם עובדה היא שהיוונים פיתחו מאוד את עולם המדע והפילוסופיה.

ישראל הר כסף
הודעות: 888
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

יון- שכל אנושי או בעלי תאווה?

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ש' נובמבר 27, 2010 9:29 pm

עוד דבר שתמיד הציק לי, הוא שבאמת כמעט כל הגזירות משתלבות יפה בהבנה של יון כמחזיקי החכמה האנושית ושניסו עי"ז לסתור את כל מה שהוא חכמה אלוקית, חוץ מדבר אחד שלא נראה מתאים ולא משתלב עם גזירותיהם האחרות, וזה הגזירה שכל ארוסה תיבעל תחילה לטפסר.
זה נראה מתאים יותר לבני ישמעאל מאשר לחכמי יון.

ישראל הר כסף
הודעות: 888
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: יון- שכל האנושי- מקריבים קרבנות?

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ש' נובמבר 27, 2010 9:30 pm

זה חיזוק לשאלתי אבל לא מצאתי כאן שום תשובה.
לא שמענו שהם היו גם פילוסופים, אלא שזה היה ענינם ולכן התנגדו בכל כוחם לכל מה שהיה אלוקי, א"כ גם לא מתאים היה שיעבדו לאלילים.

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: יון- שכל אנושי או בעלי תאווה?

הודעהעל ידי חיים » ש' נובמבר 27, 2010 9:31 pm

יש לזכור שיוון פיתחו מאוד את 'תרבות הגוף', כך שהדבר משתלב דווקא יפה מאוד.

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: יון- שכל אנושי או בעלי תאווה?

הודעהעל ידי חכם באשי » ש' נובמבר 27, 2010 9:35 pm

מדוע אינך 'מפרגן' את תאוות הגוף, והפחותות ביותר, גם ל'חכמי' יוון?
הרבה מ'חכמיהם' הדרדרו לדברים הפחותים ביותר, שלא ניתן להעלות בפורום כאן,
אתה יודע כמה מעשי זנות היו ביניהם? מה סופר על אריסטו? ומה תועד על כמה ממלכיהם?
אמנם נראה שגזירת 'תבעל תחילה' היה יותר ביטוי שילטוני של כובש לנכבש, דבר רגיל בעולם העתיק של אז, לפני האו"ם וה'מוסר הנוצרי'.

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: יון- שכל האנושי- מקריבים קרבנות?

הודעהעל ידי חיים » ש' נובמבר 27, 2010 9:35 pm

ישראל הר כסף כתב:זה חיזוק לשאלתי אבל לא מצאתי כאן שום תשובה.

אם היוונים הסתדרו עם הסתירה הזו, הדבר לא אמור להוות לנו בעיה.

ישראל הר כסף
הודעות: 888
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: יון- שכל אנושי או בעלי תאווה?

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ש' נובמבר 27, 2010 9:36 pm

לא נראה לי שכבר אז קראו לזה 'תרבות'.
זו התנהגות מגעילה שאין ענין להסביר יותר. לא מתאים שיעשו כך בפרהסיא.
בזה שהם עשו כך אני בטוח אבל ה'פרהסיא' נראית לי מוגזמת.

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: יון- שכל האנושי- מקריבים קרבנות?

הודעהעל ידי חכם באשי » ש' נובמבר 27, 2010 9:36 pm

אולי הם לא יכלו להסכים שיש א'ל יחיד, ומשום כך כה נלחמו כנגד תורת ישראל.
היוונים האמינו בהרבה אלים, לכל דבר היה אל: לשמש, לריח, לאש, למים, למטר ולטל, וכו' וכו'.

אני כותב את הדברים בהשערה בעלמא.

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: יון- שכל אנושי או בעלי תאווה?

הודעהעל ידי חיים » ש' נובמבר 27, 2010 9:41 pm

ישראל הר כסף כתב:לא נראה לי שכבר אז קראו לזה 'תרבות'.
זו התנהגות מגעילה שאין ענין להסביר יותר. לא מתאים שיעשו כך בפרהסיא.
בזה שהם עשו כך אני בטוח אבל ה'פרהסיא' נראית לי מוגזמת.

הם כן הפכו את זה לתרבות, את הסגידה לגוף. רבי שלמה וולבה כותב על כך ומציין שבשל כך ההיאבקויות היו בעירום.

מעט צרי
הודעות: 68
הצטרף: ד' אוגוסט 25, 2010 10:06 pm

Re: יון- שכל האנושי- מקריבים קרבנות?

הודעהעל ידי מעט צרי » א' נובמבר 28, 2010 8:33 pm

עוררני אחד מידידי שאף שהתפיסה הרווחת היא שחנוכה נתקן על נצחון חכמת התורה על חכמת יוון, דומה שאין לתפיסה זו מקור קדום.

דומני שלא נמצא בשום מקום בחז"ל בקשר לחנוכה שהיוונים רצו להחדיר חכמת יוון - פילוסופיה לכלל ישראל.
מבחינה היסטורית עדיין לא חדרה הפילוסופיה בזמן נס חנוכה לשדרות הציבור אף אצל היוונים. פילוסופיה היתה עיסוק של מעטים מאוד. גם אלכסנדר מוקדון שלמד אצל איריסטו ככל הנראה זו לא היתה פילוסופיה אלא שאר מקצועות.

לפי הידוע לי הראשון שמשתמש במונחים אלו של חכמת ישראל מול חכמת יוון הוא המהר"ל. הלוא דבר הוא.

אדרבה אני מחפש כבר הרבה זמן מקור לדברי המהר"ל, שמא אחד מחברי הפורום יוכל לעזור בנידון.

בן פקועה
הודעות: 100
הצטרף: א' אוקטובר 24, 2010 9:52 am

Re: יון- שכל האנושי- מקריבים קרבנות?

הודעהעל ידי בן פקועה » א' נובמבר 28, 2010 9:27 pm

תרבות יוון היא משהו הרבה יותר מקיפה מאשר הפילוסופיה. הפילוסופיה היוונית היא חלק קטן מאותה תרבות. ברור שבאותה תקופה בארץ ישראל היו מתיוונים או הלניסטים רבים, בלי קשר לפילוסופיה. כמו להבדיל אא"ה התרבות היהודית שחלק ממנה היא הקבלה, אבל לא רק הקבלה היא התרבות היהודית.
אינני מומחה לתרבות היוונית, אבל אוכל לומר שככל תרבות היא מתאפיינת בעיקר בצורת חשיבה, ולא ב"חכמה" זו או אחרת. העולם המערבי כולו הוא מבחינה מסוימת תוצר של התרבות היוונית.

ישראל הר כסף
הודעות: 888
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: יון- שכל האנושי- מקריבים קרבנות?

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ב' נובמבר 29, 2010 2:52 pm

מה פתאום במהר"ל מוזכר ראשון אפי' ברמב"ם באיגרת תימן הוא מוזכר במפורש "ואין לך זמן מאז שנתנה לנו תורה זו עד זמננו זה, שכל מלך עובד עבודה זרה גובר או מכריח או מתגבר או אונס, שאין תחלת כוונתו ודעתו לסתור תורתנו ולהפך דתנו באונס בנצחון ובחרב, כמו עמלק, וסיסרא, וסנחריב, ונבוכדנצר, וטיטוס, ואדריונוס והרבה כיוצא בהם - זהו הנוע האחד משני הנועים שהתכונו בו לנצח החפץ האלהי. אבל הנוע השני - הם המחודדים משאר המלכיות והחכמים מיתר הלשונות, כמו האדומים, והפרסיים והיונים, שאלו כמו כן שמו כונתם לסתור דתנו ולהפר תורתנו בטענות שטוענים אליה ובקושיות שמחברים, ומגמתם בכל זה להפר התורה ולמחות עקבותיה בחבוריהם, כמו שהתכונו האנסים במלחמותיהם".
וכן ברמב"ן ויקרא ט"ז "כי היינו צריכים לחסום פי המתחכמים בטבע הנמשכים אחרי היוני אשר הכחיש כל דבר זולתי המורגש לו, והגיס דעתו לחשוב הוא ותלמידיו הרשעים, כי כל ענין שלא השיג אליו הוא בסברתו איננו אמת" אמנם הוא לא דיבר על כללות האומה.
ובתורת ה' תמימה לרמב"ן דיבר בפירוש על האומה היוונית שענינם החכמה ואין לי מאיפה להעתיק את זה.

זה באמת פלא שבחז"ל לא מצינו מזה ואשתדל בל"נ לברר אצל יודעי דבר.

מנחם זאב צוקרמן
הודעות: 100
הצטרף: ב' אוקטובר 04, 2010 4:56 pm

Re: יון- שכל האנושי- מקריבים קרבנות?

הודעהעל ידי מנחם זאב צוקרמן » ב' נובמבר 29, 2010 2:57 pm

בב"ק פג ריש ע"א העמידו את החכמת יוונית כסותרת לחכמת ישראל.

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: יון- שכל האנושי- מקריבים קרבנות?

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' נובמבר 29, 2010 4:00 pm

ישראל הר כסף כתב:זה באמת פלא שבחז"ל לא מצינו מזה ואשתדל בל"נ לברר אצל יודעי דבר.


ואדרבא, הם אמרו (מגילה, דף ט): יפיפותו של יפת תשכון באהלי שם.
אמנם שם הכוונה לשפה היוונית ולא לכל החכמה היוונית.

בריושמא
הודעות: 693
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: יון- שכל האנושי- מקריבים קרבנות?

הודעהעל ידי בריושמא » ב' נובמבר 29, 2010 7:49 pm

ומדוע גזרו על סוקרטס גזר דין מוות?
היוונים עבדו עבודה זרה לאלילים - היה להם פנתיאון שלם. זיאוס, דיוניסוס ועוד ועוד.
ועל כך כתבו את הטרגדיות והמחזות, וספרי הומירוס וכל המיתוסים וכו'.
והקריבו קרבנות וחגגו חגים כחג הבכחוס לדיוניסוס אל היין ועוד ועוד.
ושאלו למגידי עתידות על פי אלילים, כמגדת העתידות הידועה שבדלפי.
אבל באו הפילוסופים וכפרו באלילים.
וסוקרטס הלך בחוצות אתונה ולימד את הצעירים לכפור באלילים ועל כן הוצא להורג.
כל אלו הן עובדות היסטוריות פשוטות וידועות לכול.
וכיום שפרשו את רשת האינטרנט וכתבו בה הכול יכול כל אחד לכתוב מלה אחת או שתיים
וכל אלילי יוון, חגיהם וקרבנותיהם מכאן, וכל פילוסופי יוון, ספריהם, שיטותיהם ואסכולותיהם מכאן,
פרושים לפניו ומחוורים כשמלה.
ובין המיתוס לבין הפילוסופיה - לסברה ולהשערה אין מקום אלא לעובדה ולידיעה, ואלה גלויות וידועות הן ומצויות לפני הכול.

אליחי
הודעות: 143
הצטרף: ד' נובמבר 10, 2010 9:00 am

Re: יון- שכל האנושי- מקריבים קרבנות?

הודעהעל ידי אליחי » ב' נובמבר 29, 2010 10:22 pm

דברי ברישומא ברורים.
ועוד יש לי להוסיף [מזכרוני לפני כמה שנים ואיני זוכר היכן מקורו, ואם נכון הוא] שמלכות יון הייתה מחולקת לכמה שלטונות, ועיקר הגזרות היו ע"י הפלג הסורי, שהוא ודאי היה הרבה פחות קשור לפילוסופיא שהתפתחה ביון, ואף שאריסטו היה מקודם הפילוג, מ"מ רוב תורתו הייתה מוסתרת בזמנים ההם.
ואחזור שוב שאיני יודע אם זה נכון

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: יון- שכל האנושי- או עבודת אלילים?

הודעהעל ידי חיים » ד' דצמבר 01, 2010 2:04 pm

כך או כך, נראה שברובד הרוחני, ודאי שקליפת מלכות יון מסמלת - בין השאר - את החושך הרוחני של האלהת החכמה האנושית.
לכן חג החנוכה המסמל את הכנעתה של אותה 'קליפה' וכח טומאה של מלכות יון, הוא זמן של התגברות והתעצמות אור התורה, שהיא החכמה האלוקית שלמעלה מן הטבע.

נלענד
הודעות: 18
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 12:25 pm

Re: יון- שכל האנושי- או עבודת אלילים?

הודעהעל ידי נלענד » ד' דצמבר 01, 2010 9:28 pm

מעט צרי כותב
עוררני אחד מידידי שאף שהתפיסה הרווחת היא שחנוכה נתקן על נצחון חכמת התורה על חכמת יוון, דומה שאין לתפיסה זו מקור קדום.

דומני שלא נמצא בשום מקום בחז"ל בקשר לחנוכה שהיוונים רצו להחדיר חכמת יוון - פילוסופיה לכלל ישראל.
מבחינה היסטורית עדיין לא חדרה הפילוסופיה בזמן נס חנוכה לשדרות הציבור אף אצל היוונים. פילוסופיה היתה עיסוק של מעטים מאוד. גם אלכסנדר מוקדון שלמד אצל איריסטו ככל הנראה זו לא היתה פילוסופיה אלא שאר מקצועות.

לפי הידוע לי הראשון שמשתמש במונחים אלו של חכמת ישראל מול חכמת יוון הוא המהר"ל. הלוא דבר הוא.

אדרבה אני מחפש כבר הרבה זמן מקור לדברי המהר"ל, שמא אחד מחברי הפורום יוכל לעזור בנידון.


איני מבין את כל השאלה, בעל הניסים 'להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך.
בחז"ל ויכוח רבי יהושע בן חנינא עם חכמי אתונא, הוא ויכוח פילוספי ממדריגה ראשונה, בין היהדות לחכמת יון.
מגילת תענית,מ ט' טבת יום שתורגמה התורה ליוונית וחשך העולם ג' ימים.
והרי כל יהדות אלכסנדריה, וכתבי פילון מלאים מזה.
אם פעולות המתייונים בירושלים לפני המרד החשמונאיוהקמת האיצטדיון והגימינסיון, המובאים בכתבי יוספוס ובשאר המקורות אינם בעיניך כמאבק בין חכמת ישראל לתרבות יון. - אז מה כן מאבק.

אראל
הודעות: 1047
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 8:48 am

Re: יון- שכל האנושי- או עבודת אלילים?

הודעהעל ידי אראל » ד' דצמבר 01, 2010 9:46 pm

הה"ג ר' שלמה רוטנבערג ז"ל בספרו 'תולדות עם עולם' (לא זכור לי כרגע באיזה כרך) יש לו אריכות נפלא להסביר כל ענין חכמת יון, וענין של 'יפיותו של יפת', כמדומה שכל הנקודות כאן מתבהרים שם

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: יון- שכל האנושי- או עבודת אלילים?

הודעהעל ידי חכם באשי » ה' דצמבר 02, 2010 12:15 am

נלענד כתב:איני מבין את כל השאלה, בעל הניסים 'להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך.
בחז"ל ויכוח רבי יהושע בן חנינא עם חכמי אתונא, הוא ויכוח פילוספי ממדריגה ראשונה, בין היהדות לחכמת יון.
מגילת תענית,מ ט' טבת יום שתורגמה התורה ליוונית וחשך העולם ג' ימים.
והרי כל יהדות אלכסנדריה, וכתבי פילון מלאים מזה.
אם פעולות המתייונים בירושלים לפני המרד החשמונאיוהקמת האיצטדיון והגימינסיון, המובאים בכתבי יוספוס ובשאר המקורות אינם בעיניך כמאבק בין חכמת ישראל לתרבות יון. - אז מה כן מאבק.


במחילה, אין דבריך מכוונים:
הנאמר בעל הניסים אינו בהכרח מתפרש כהכנסת חכמת יוון לכרם ישראל,
ר' יהושע בן חנניא, תרגום התורה, ויהדות אלכסנדריה וכל ההלניזם - לא היה בזמן אנטיוכוס וגזרותיו, אלא כמאה וחמישים שנה אחרי.

אליחי
הודעות: 143
הצטרף: ד' נובמבר 10, 2010 9:00 am

Re: יון- שכל האנושי- או עבודת אלילים?

הודעהעל ידי אליחי » ה' דצמבר 02, 2010 5:43 am

איני יודע איזה "פילוסופיא מדרגא ראשונה" יש בויכוח ריב"ל עם חכמי אתונה.

נלענד
הודעות: 18
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 12:25 pm

Re: יון- שכל האנושי- או עבודת אלילים?

הודעהעל ידי נלענד » ה' דצמבר 02, 2010 10:45 am

אליחי כותב
איני יודע איזה "פילוסופיא מדרגא ראשונה" יש בויכוח ריב"ל עם חכמי אתונה.איני יודע איזה "פילוסופיא מדרגא ראשונה" יש בויכוח ריב"ל עם חכמי אתונה.

ראה בספרות העניפה של הפירושים על שאלות אלו. בכל אופן ברור שלא היה זה חידון סתם.

חכם באשי כתב
נלענד כתב:
איני מבין את כל השאלה, בעל הניסים 'להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך.
בחז"ל ויכוח רבי יהושע בן חנינא עם חכמי אתונא, הוא ויכוח פילוספי ממדריגה ראשונה, בין היהדות לחכמת יון.
מגילת תענית,מ ט' טבת יום שתורגמה התורה ליוונית וחשך העולם ג' ימים...
ע"ז מגיב חכם באשי:
במחילה, אין דבריך מכוונים:
הנאמר בעל הניסים אינו בהכרח מתפרש כהכנסת חכמת יוון לכרם ישראל,
ר' יהושע בן חנניא, תרגום התורה, ויהדות אלכסנדריה וכל ההלניזם - לא היה בזמן אנטיוכוס וגזרותיו, אלא כמאה וחמישים שנה אחרי.

אין לי פנאי לבדוק על מי אתה מתבסס.
אני מתבסס על הספר סדר הדורות: בשנת ג' אלפים תקטו תורגמה התורה עבור תלמי.
ובשנת ג' אלפם תק"ץ תחילת שלטון החשמונאים, ראה שם שמאריך שיתכן ונס חנוכה היה מאוחר יותר בשנת תרכ"א.
מעיון בתיאור מעשיו של תלמי, נראה שכבר אז היה העניין של חכמת יון בתוקפו, ולכן ראו חכמי הדור לגזור תענית על 'הדלפת התורה' לחכמי יון, כי הבינו שבזה ניתן כלי ליוונים לבנות מצור על חכמת התורה, והדברים פשוטים
וממילא גם הלהשכיחם תורתיך, לא היה נסיון להביא את ישראל למחלת השכחה. אלא להשליט במקום התורה משהו אחר שהיה בעיניהם חשוב יותר "תכנית הליבה" של משרד החינוך היוני.

אליחי
הודעות: 143
הצטרף: ד' נובמבר 10, 2010 9:00 am

Re: יון- שכל האנושי- או עבודת אלילים?

הודעהעל ידי אליחי » ה' דצמבר 02, 2010 5:40 pm

הפירושים שפירשו בויכוח ריב"ל אינם פילוסופיים כלל. וכמדומני שהגר"א פירש קצת ע"ד קבלה.

מעט צרי
הודעות: 68
הצטרף: ד' אוגוסט 25, 2010 10:06 pm

Re: יון- שכל האנושי- או עבודת אלילים?

הודעהעל ידי מעט צרי » ה' דצמבר 02, 2010 7:10 pm

נלענד, טענתי אינו שלא יתכן ושלא יעלה על הדעת סברא כזאת, תמיהתי הוא שבכל ספרות הקדמונים מחז"ל והראשונים לא נמצא אפי' רמז בקשר לחנוכה שהמלחמה היתה קשורה להשפעת חכמת יוון קרי הפילוסופיה על היהודים. ודומני שאף אחד מהמגיבים כאן הצביע על מקור מהראשונים לסברא זו.

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: יון- שכל האנושי- או עבודת אלילים?

הודעהעל ידי חכם באשי » ה' דצמבר 02, 2010 7:15 pm

מעט צרי,
אתה צודק, כנראה,
אבל בכלל, כמה התייחסויות לחנוכה וניסיו מצאת בחז"ל. ממש מעט מזער.
ואולי בכלל זה היה ב'מסכת לחנוכה' שיש אומרים שאבדה...

אליחי
הודעות: 143
הצטרף: ד' נובמבר 10, 2010 9:00 am

Re: יון- שכל האנושי- או עבודת אלילים?

הודעהעל ידי אליחי » ו' דצמבר 03, 2010 12:03 am

חכם באשי כתב:מעט צרי,
אתה צודק, כנראה,
אבל בכלל, כמה התייחסויות לחנוכה וניסיו מצאת בחז"ל. ממש מעט מזער.
ואולי בכלל זה היה ב'מסכת לחנוכה' שיש אומרים שאבדה...

מה המקור לאגדה (או בדיחה) זו מסכת חנוכה.

אליהוא
הודעות: 1057
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: יון- שכל האנושי- או עבודת אלילים?

הודעהעל ידי אליהוא » ו' דצמבר 03, 2010 12:09 am

ר"א בן הגר"א כותב בהקמת רב פעלים בשם הגר"א שמהשבע מסכתות קטנות ותפילין מזוזה וחנוכה וכו'.
תפילין ומזוזה נמצאו ומסכת חנוכה לא.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?6 ... KS&page=16

אליחי
הודעות: 143
הצטרף: ד' נובמבר 10, 2010 9:00 am

Re: יון- שכל האנושי- או עבודת אלילים?

הודעהעל ידי אליחי » ו' דצמבר 03, 2010 1:55 am

אליהוא כתב:ר"א בן הגר"א כותב בהקמת רב פעלים בשם הגר"א שמהשבע מסכתות קטנות ותפילין מזוזה וחנוכה וכו'.
תפילין ומזוזה נמצאו ומסכת חנוכה לא.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?6 ... KS&page=16

יישר כח

היא שיחתי
הודעות: 3344
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

חנוכה כניצחון על תרבות יוון-מקור

הודעהעל ידי היא שיחתי » ב' נובמבר 28, 2011 10:54 pm

ידוע כן מספרי המחשבה וכדו' שבחנוכה ניצחנו את תרבות היוונים
ויש המרחיבים עם עניין תושבע"פ ובנין בית שני ועל זה הדרך

האם יש מקור מהראשונים או לפניהם שעושה קישור זה?
או שהכל רעיונות מאוחרים יותר לבאר עניין החג?

היא שיחתי
הודעות: 3344
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: יון- שכל האנושי- או עבודת אלילים?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ב' נובמבר 28, 2011 11:15 pm

מה שראיתי בינתיים זה ב' "חצאי" מקורות דהיינו שאפשר לפרש כן את חז"ל אבל מקורות זה לא

א'
גמ' מגילה דף יא עמוד א
"במתניתא תנא: לא מאסתים - בימי כשדים, שהעמדתי להם דניאל חנניה מישאל ועזריה, ולא געלתים - בימי יוונים, שהעמדתי להם שמעון הצדיק, וחשמונאי ובניו, ומתתיה כהן גדול"
ומקשים מה השייכות בין שמעון הצדיק וחשמונאים, ומבארים שמזמן שמעון הצדיק החלה תרבות יוון שאז אלכסנדר מוקדון כבש הארצות כמבואר ביומא סט ואלכסנדר תלמיד אריסטו והשליט תרבות יוון כדחזינן בכל ערי אלכסנדריה שפיזר ברחבי תבל

ב'
בראשית רבה ב ד וחושך זה יוון
וההקשר לחנוכה שעניינה הוא הארה נרות וכו' להשליט אור התורה לבטל חושך יוון

שבע
הודעות: 1096
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: יון- שכל האנושי- או עבודת אלילים?

הודעהעל ידי שבע » ג' נובמבר 29, 2011 3:14 pm

ראיתי לצטט מעט מדברי רבי נתן מברסלב בספרו המונומנטלי "ליקוטי הלכות":

א.
בחלק "אבן העזר", הל' פריה ורביה הלכה ה, אות יד:

"כבר כלל מונח בידינו, שעבודות זרות שהיו בימי קדם והכפירות של חכמי הטבע שנתרבו אחר-כך עד עתה - שניהם בחינה אחת,
כי הכל נמשך מחכמי קדם הרעים, שמהם כל יסודות חכמתם, כמבואר בדבריהם בעצמן".


ב.
בחלק "חושן משפט", הל' שותפים בקרקע הלכה ה, אות יט:

"כי הצלם של נבוכדנצר, וב' עגלי הזהב של ירבעם בן נבט, ופסל מיכה, והעגל שעשו הערב-רב במדבר - הכל בחינה רעה אחת,
שאז הביאה אותם טעות חכמתם הרעה לעבוד עבודה זרה, כי היה להם כמה סברות רעות מהופכות ומזוייפות בזה,
עד שבקל היו יכולים לטעות מי שלא חשב באמת על תכליתו הנצחי ונטה אחר תאוות עולם-הזה, ולא ביטל דעתו נגד קדושי עליון צדיקי אמת,
וכמו כן עכשיו כל טעות חכמותיהם הנבוכות של הפילוסופים הנמשכים מחכמת יוונית - הכל נמשך ונשתלשל מהם,
כי יסודות חכמתם הרעה נמשך מחכמי קדם, שמהם קיבלו חכמי מצרים, כמובא בספרים.

וכל הטעותים והכפירות של דורות הקודמים שעבדו ע"ז, ושל עכשיו, הכל נמשך ע"י תאוות רעות, ובפרט התאווה הכללית שהם משוקעים בזה ביותר, כאשר רואים בחוש".


ג.
בחלק "יורה דעה", הל' פדיון בכור הלכה ד, אות ב:

"כל יסודות החכמה של המחקרים - כולם נמשכים מחכמת בני קדם, שמשם היה חכמת חרטומי מצרים,
רק שאז היו יודעים גם חכמת הכישוף ושמות הטומאה,
ועכשיו נשכח חכמה זאת, ולא נשאר כי-אם חכמת הטבע של המחקרים, שירשו היסודות שלהם מחכמת בני קדם כנ"ל"

וראה עוד שם באות הנ"ל, מעט שורות קודם:
"חכמי הטבע שכופרים ברצון, ואפילו כשרואים נס ואות נפלא ונורא - הם חותרים להכחישו".


ד.
וביתר הרחבה בחלק "אורח חיים", הל' קריאת התורה הלכה ד, אות ג:

"חטא העגל שעבדו עבודה-זרה וכפרו ברצון, שלא האמינו שהכל מתנהג רק ברצונו הפשוט יתברך לבד
וטעו בע"ז ורצו להמשיך כוחות ממקום שרצו להמשיך, שזה היה ענין העבודות זרות שלהם.

"כי בדורות הראשונים היו כל הכפירות ע"פ דרכי הע"ז שלהם,
ועכשיו בדורות אלו, מעת שנתבטל היצר הרע של ע"ז [= כמבואר במסכת יומא, דף סט, ב],
התגבר היצר הרע של פילוסופיא, שהם כפירות של חכמי הטבע, שמכניסים כפירות ע"פ חכמתם הרעה.
ובאמת הכל אחד,
כי שורש חכמתם של חכמי הטבע נמשך מחרטומי מצרים שהיו מכשפים גדולים ובעלי שמות הטומאה, ועי"ז ידעו גם חכמות גדולות בחכמת הטבע,
ועל כן יסוד ושורש ועיקר של כל החכמות שבעולם נמשך מהם,
כמובא בספרי המחקרים שתחילת חכמה זו היה אצל בני קדם ואצל חרטומי מצרים,
ואח"כ הלכה מאומה לאומה עד שבאה ליוונים,
וכן מאומה לאומה, עד שבעוונותינו הרבים התחילו גם בני ישראל להיות נלכדים ברשת חכמתם הרעה העוקרת את האדם משני עולמות.

(וברוב הימים נשכח חכמת הכישוף לגמרי, עד שהם מתלוצצים מענייני כישוף ושדים, וכופרים בדברי רבותינו ז"ל שאמרו מפורש בגמרא ומדרשים הרבה מעשיות לאין מספר מענייני כישוף ושדים,
אשר באמת גם כל חכמתם הרעה בעצמה נמשך מהם כנ"ל) [= הסוגריים במקור!; ויש בנותן-טעם לצטט את הדברים המובאים בקונטרס "קנאת ה' צבא-ות", סעיף ה: "והשדים בעצמם עושים ליצנות מהם ומסיתים אותם לומר שאין בנמצא שדים כלל"!; וראה עוד בספר "סיפורי מעשיות" למוהר"ן, סוף מעשה ט' "מחכם ותם", ואין להאריך]

הכלל, שכל ענייני ע"ז של הדורות הקודמים, וחטא העגל,
הכל הוא בחינת פגם הרצון של חכמי הטבע שכופרים ברצון ואומרים שח"ו הכל על-פי מערכת המזלות, שהוא חיוב הטבע ח"ו".



ה.
ובאריכות נפלאה בהל' ברכת השחר הלכה ה, אותיות עו-עט, ואסתפק כאן בציטוט חלקי (אך על הרוצה להחכים בסוגיה עמוקה זו, לעיין במקור!):

"כל טעותם של כל הכופרים העובדי עבודה-זרה שבדורות הראשונים נמשך מזה,
כי בוודאי לא היו טפשים גמורים כמו שסוברים ההמון, ובפרט ראשיהם כמו בלק ובלעם וחרטומי מצרים וחכמי בני קדם,
רק כל טעותם היה שאמרו שיכולים להמשיך רצונו [= של הקב"ה] כמו שרוצה כל אחד.

כי זה מבואר בספרים, שהיו אומרים שמעוצם גדולתו של הנמצא המחויב - הוא מרומם ומנושא לגמרי מלהנהיג בעצמו כל הנבראים,
ועי"ז באו לידי כסילות דעתם ואוולת חכמתם המוטעית שאמרו שצריכים לעבוד את האמצעי וכו',
ושבדרך זה יוכלו להמשיך רצונו כמו שהם רוצים.
ו"בדרך שהאדם רוצה לילך - מוליכים אותו", על כן 'גדול העצה' התעה אותם והִטעם, ונתן בהם כח שיוכלו לעשות פעולות בעובדא ובמלולא [= במעשה ובדיבור]...

"והנה בימים הראשונים בדורות הקודמים של משה רבינו והנביאים שלאחריו היה התגלות אלקותו ית' מאד - ע"י הנבואה ורוח הקודש והמופתים הנוראים שלהם,
על כן "את זה לעומת זה עשה אלקים" - שגם הכרוכים אחר תאוות עולם הזה היו יכולים לעשות איזה מופתים קטנים ע"י כישוף ושמות הטומאה - כדי שיהיה בחירה כנ"ל

אבל אחר חורבן בית ראשון, והנבואה כבר פסקה מישראל, ו"אותותינו לא ראינו" ו"אין עוד נביא",
על כן נתן השם יתברך כח לאנשי כנסת הגדולה להרוג ולבטל את כח היצר הרע של עבודה-זרה וכו', כמו שאמרו רבותינו ז"ל
ואז נתבטל רובו ככולו של כל ידיעת הכישוף ושדים ושמות הטומאה,
וכן מישראל נתמעטה מאד ידיעת השמות הקדושים ועשיית מופתים נוראים לשדד הטבע באתגליא כמו בדורות הראשונים,
רק ליחידי סגולה, גדולי הדורות, נמסרו סודות הקבלה פא"פ, וקצת נכתבו במגילת סתרים.
אבל אז התחילה לצמוח נגע המספחת של חכמת יון ורומיים - שהוא חכמת הטבע, שהחריבו את הבית המקדש עי"ז.

ובאמת גם כל חכמת הטבע שלהם - הכל ירשו וקיבלו מחכמי בני קדם, כמבואר בכמה ספרים
כי בלעם וחכמי בני קדם ידעו הכל, כי היו בקיאים בשמות הטומאה וכו', והיו יודעים כל סודות חכמי הטבע
ועכשיו שכבר נשכח ידיעת הכישוף והשדים וכו', והתגברו חכמי הטבע, הם רוצים לכפור בשדים ובכישוף לגמרי,
עד שעי"ז הם מחציפים פניהם וכופרים בכל סודות הקבלה ובכל שמות הקדושים וכו', מה שכל התורה והגמרא ומכילתות ומדרשים קדושים מלאים מזה".


עוד שם, אות צב:

"בלעם הוא עיקר החולק הראשון שעמד כנגד קדושת ישראל, כי גם בגלות מצרים היה הוא מיועצי פרעה שיעצו למרר חייהם בגלות וכו', כמו שאמרו רבותינו ז"ל,
כי בלעם - בחינת עמלק, ובחינת לבן הארמי - שכולם הם מחכמי בני קדם, שנתעו ע"י תאוותיהם הרעות לדעות זרות מאד,
והתגברו ברצונם הטמא מאד, עד שקיבלו ע"י זוהמתם ותועבותם הרעות - כמה השבעות וכשפים, שמהם נמשכו כל דרכי העבודות זרות של דורות הקודמים,
וקיבלו כל יסודות חכמי הטבע - שאז היו כלולים יחד.
(וכמו שגם עתה נמצאים חכמים להרע שרוצים לחבר ולכלול האמונות כוזביות עם דעות וכפירות של חכמי הטבע, אף על פי שבאמת הם סותרים זה לזה מאד, כמובן לכל בר דעת, וכמו שהם יודעים בעצמם,
אך מחמת אימת ההמון וכו' - הם רוצים לכללם יחד, וכמובן למסתכל בדבריהם הרעים, ואין להאריך בזה כאן, ודעת לנבון נקל)" [= הסוגריים במקור!].


לסיכום, במלים פשוטות - בלי להכנס לעומק הנושא:

אמונת ישראל היא שהכל מתנהג ברצונו יתברך לבד, שזה דורש התאמה וכפיפות מוחלטת לרצונו ותורתו הקדושה (= וראה עוד בליקוטי הלכות, חושן משפט, הל' ערב הלכה ג, אות יד; ואכמ"ל)

אולם כל אלה אשר "בהפקירא ניחא להו" - מנסים לנצל את הכוחות שטמן הבורא בבריאה, בעזרת הכוח הפלאי שניתן לאדם בעולם-הזה, הוא "כוח הבחירה החופשית"! - על מנת שלא לקבל את אדנותו הבלעדית של א-ל אחד ומיוחד.

אמור מעתה, בדורות הקדומים בהם המציאות האלקית הייתה גלויה יותר (דרך הנבואה וכו') - הלכו המופקרים וייחסו אלהות רחמנא לצלן לכל מיני כוחות וכו' - שזהו עניינם של העבודות זרות וכו' וכו' (על מנת לקחת בכוח השפעות כל שהן, ואכמ"ל).

אולם, מאוחר יותר, כאשר המציאות האלקית הסתתרה (ופסקה נבואה וכו'; וממילא לעומת זאת - הסתיים תפקידו של "יצרא דע"ז")

לבשה אותה הפקרות - פנים חדשות!

יותר אין לה צורך (ובעצם, גם אפשרות) לייחס לכוחות השונים אלהות רחמנא לצלן,

אלא כל רצונה לנתק - חלילה - את הבריאה מהבורא יתברך, בעזרת חכמת הטבע והלוגיקה היוונית, וחסל!


אולם אז דווקא (כאשר החושך היווני כיסה ארץ) התגלתה בשיא תפארתה יופייה הפנימי של תורתנו הקדושה - תורה שבעל פה

החל מימי שמעון הצדיק (הראשון שעליו מתבטאים חז"ל בפרקי אבות בסגנון: "הוא היה אומר"; ואכמ"ל),

וכן מדור לדור - צדיקי אמת וקדושי עליון שהעמידו ועדיין מעמידים בכוח ועוז את האמונה האמתית (היא היא מהותה הפנימית של התורה שבע"פ) על תילה,

עד ביאת גואל, במהרה!

"תבואי תשורי מראש אמנה" אמן
נערך לאחרונה על ידי שבע ב ג' נובמבר 29, 2011 3:40 pm, נערך 5 פעמים בסך הכל.

היא שיחתי
הודעות: 3344
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: יון- שכל האנושי- או עבודת אלילים?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ג' נובמבר 29, 2011 3:21 pm

שבע כתב:
אולם אז דווקא (כאשר החושך היווני כיסה ארץ) התגלתה בשיא תפארתה יופייה הפנימי של תורתנו הקדושה - תורה שבעל פה

החל מימי שמעון הצדיק (הראשון שעליו מתבטאים חז"ל בפרקי אבות בסגנון: "הוא היה אומר"; ואכמ"ל),



מי באמת הראשון שאומר הרעיון של "הוא היה אומר" שבאותה תקופה התחיל הכח האישי של חכמי ישראל בתושבע"פ שחידשו מדנפשייהו מה שלא היה קודם
והוא היה אומר היה מטביע את כוחו דידיה והבנתו ודרכו בחידושו שבתושבע"פ
מקור?

נוטר הכרמים
הודעות: 5593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: יון- שכל האנושי- או עבודת אלילים?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' נובמבר 29, 2011 8:15 pm

היא שיחתי כתב:
שבע כתב:
אולם אז דווקא (כאשר החושך היווני כיסה ארץ) התגלתה בשיא תפארתה יופייה הפנימי של תורתנו הקדושה - תורה שבעל פה

החל מימי שמעון הצדיק (הראשון שעליו מתבטאים חז"ל בפרקי אבות בסגנון: "הוא היה אומר"; ואכמ"ל),



מי באמת הראשון שאומר הרעיון של "הוא היה אומר" שבאותה תקופה התחיל הכח האישי של חכמי ישראל בתושבע"פ שחידשו מדנפשייהו מה שלא היה קודם
והוא היה אומר היה מטביע את כוחו דידיה והבנתו ודרכו בחידושו שבתושבע"פ
מקור?


הריני לצטט דברים ברוח זו ממה ששמעתי בשיחת מו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א בימי החנוכה, [לא ערוך].


רגיל אני לחזור על מה שמבואר בפרקי היכלות, שאף על פי שכאשר חרב ביהמ"ק, הגיע מצב של גלות השכינה, התרופפו עמודי עולם, כמו שמבאר רבינו הגר"א עה"פ "מלכה ושריה בגוים אין תורה", אין מציאות של "כי מציון תצא תורה",ומפורש בחז"ל (יומא כא:) שבבית שני היו חסרים חמישה דברים, והם היו דברים גבוהים של הגילוי שכינה והאורים ותומים, ומפורש בעזרא שכשבנו את הבית השני היתה שמחה גדולה בתרועה להרים קול, אך "ואין העם מכירים קול תרועת השמחה לקול בכי העם", שבכו הזקנים בזוכרם את הבית הראשון בתפארתו(עזרא ג יג), היה מציאות של הסתר פנים. וחסרון בגילוי שכינה.

ומכל מקום עדיין היתה מציאות של בית ועבודה, ואחריו היה החורבן הנורא, הסתר עצום. והעולם חזר כמעט למציאות של תוהו ובוהו. ומכל מקום, דווקא בזמן של ההסתר פנים, אז יש את החסד הנורא ואת הגילויים בתורה.

ואיתא בפרקי היכלות, שדוקא בזמנים שהיה יותר הסתר פנים, אז התגלה יותר "מיום שניתנה תורה לישראל עד שנבנה בית שני, תורה ניתנה, אבל הדרה ויקרה כבודה וגדולתה ותפארתה אימתה פחדה ויראתה עושרה גאותה וגאונה עוזה ועזוזה וכבודה ממשלתה וגבורתה לא ניתנו אלא בבית שני'" באיזו בחינה ברוב חסדיו ית"ש, בזמן שהקב"ה כביכול מסתיר עצמו יותר נגלה לנו משהו מתיקות ועוז וגבורה שלא נתגלה קודם.

וזהו מחסד ד' הגדול עלינו, א-ל מלא רחמים, ואמרו רז"ל (ירושלמי סנהדרין נא.) "אין לך שעה קשה בעולם מאותה שעה שאמר לו הקב"ה למשה ואנכי הסתר אסתיר פני", ואף שלכאורה השעה של ההסתר אסתיר עצמו קשה יותר מ"אותה שעה שאמר", מכל מקום רואים, שדווקא בזמנים שהיה יותר הסתר פנים, שהיה יותר ירידה, הרי שבתורה הגיעו כלל ישראל ליותר גילוים.

ויסוד הדברים מבואר באוה"ח הקדוש ובנפה"ח, ושורשם מדברי הרמ"ק. מובא בחז"ל על רבי פנחס בן יאיר שחלק לנהר, ואמרו שם "מה נפיש גברא ממשה ושיתין רבוון..." וכו' (חולין ז.), וביארו בזה אוה"ק ונפה"ח שני נביאים בסגנון אחד, דכל מציאות קריעת הים על ידי מרע"ה הייתה קודם מתן תורה, ורפב"י היה אחר מתן ולכך היה לו בכוח התורה אפשרות לחלוק את הנהר, ואחרי מתן תורה זה כבר מצב אחר.

ובאמת יש לשאול, הרי יהושע בן נון שהיה אחרי מתן תורה ובכל זאת יש עסק גדול מכך שקרע את נהר הירדן, וכן אלישע שהחיה מתים, ויש על זה פרשה שלימה בנביא, ואף שהיה זה אחר מתן תורה. ובאמוראים קטן שבהם היה מחיה מתים.

ולבאר את הדברים (ושורשם בדברי הרמ"ק ז"ל), שהרי יהושע כשקרע הירדן אמר להם "בזאת תדעון כי א-ל חי בקרבכם" [וכפי שמבואר שבא יהושע ללמדם אחר שחשבו כלל ישראל שעם פטירת משה "לא קם כמשה", כבר אין השראת השכינה. וזו היתה גם טעות המרגלים, וכדביאר בזה ר' מאיר שמחה במשך חכמה ואכמ"ל]. ויהושע היה התלמיד הגדול, היחידי שקיבל את התורה בשלמות [ואחר כך כבר היו זקנים ולא היה יחידי שקיבל], ואף ש"פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה" מכל מקום הוא זכה לניצוץ משער הנו"ן מה שלא היה במשה. היה זה דור עם כל הגילויים הגדולים. וכן בזמן הנביאים, אלישע שהחיה מתים היה זה מכוח הדבקות בהקב"ה ובכוח המעלה הגדולה והזמן הגדול של גילוי השכינה שהיה בזמנים ההם, והחיה מתים כדבר היוצא מן הכלל.

אך בבית שני, כמבואר בפרקי היכלות, אף שבודאי היה בזה הסתר פנים כלפי בית ראשון, אך דוקא בו היה יותר גילוי בתורה, יותר הודה זיווה והדרה של תורה, אז קיבלנו את התלמוד הקדוש, דווקא בזמן שאין לנו שיור אלא התורה הזאת, כאשר נלחמו על התורה נגד חכמת יוון, בזמן כזה יש בו גילויים שלא היו קודם. אחר זמני ההסתר פנים, מכוח ההשתלשלות הנוראה של התורה, אז היו גילויים מיוחדים, וממילא בכוח המיוחד הזה שייך שקטן שבהם מחיה מתים, שייך לקרוע את הנהר, לא מאותו כוח שבא על ידי נביא, כי אם מכוח הגילוי המיוחד בתורה.

וכאשר חרב ביהמ"ק, הגיע מצב של גלות השכינה, ואמרו רז"ל (ירושלמי סנהדרין נא.) "אין לך שעה קשה בעולם מאותה שעה שאמר לו הקב"ה למשה ואנכי הסתר אסתיר פני". ואף שלכאורה השעה של הסתר אסתיר עצמו קשה יותר מ"אותה שעה שאמר", מכל מקום רואים שדווקא בזמנים שהיה יותר הסתר פנים, שהיתה יותר ירידה, הרי שבתורה הגיעו כלל ישראל ליותר גילויים.

שי אבי דוד
הודעות: 787
הצטרף: ב' ספטמבר 26, 2011 3:48 pm

Re: יון- שכל האנושי- או עבודת אלילים?

הודעהעל ידי שי אבי דוד » ג' נובמבר 29, 2011 8:31 pm

מצוי בידי קונטרס בשם 'ועוררתי בניך ציון על בניך יון' (זכריה ט', י"ג), מאת הגאון רבי בן ציון גוטפרב שליט"א מראשי ישיבת המתמידים. הוא מרחיב בענין זה הן מן הפן הגיאוגרפי - חלוקת העולם המרכז דרומו וצפונו - לבני נח. הן מן הפן הרעיוני - מהותה של תרבות יון על השלכותיה השונות, מול חכמת התורה. אפשר להתעניין אצלו בנוגע להעלאת הקונטרס לתועלת חכמי האוצר בטל 025829974

נוטר הכרמים
הודעות: 5593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: יון- שכל האנושי- או עבודת אלילים?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' נובמבר 29, 2011 8:40 pm

והנה על 'ועוררתי בניך ציון על בניך יון', שיחת הגאון ר' משה שפירא שליט"א בשנת תשס"ז, נכתב ע"י חכ"א שליט"א ואינו מוגה.

זכריה פרק ט': "כי דרכתי ביהודה קשת מלאתי אפרים, עוררתי בנייך ציון על בנייך יון ושמתיך כחרב גבור". ופירש"י ז"ל, עוררתי בנייך ציון: בני ציון הם הנלחמים בבני יון. למדנו שהמייחד את הנלחמים ביון הוא בהיותם בני ציון. בחינת ציון דוקא נגד יון. יש עלינו לעמוד על הבנת הענין שדוקא בני ציון הם העומדים נגד מלכות יון.

ראשית נברר כמה דברים על מה שנקרא ציון בדברי חכמים. בפסוק נאמר: "מציון מכלל יופי אלוקים הופיע." היינו שמנקודה זו, מהנקודה הנקראת ציון התחיל העולם להיבראות. משם נמתחו הקווים שהתפרסו לפני העולם כולו. ובחז"ל נמצא ששלמה בחכמתו ידע למצוא בירושלים את העורקים המושכים את השפע לאפריקה, ושתל בדיוק במקום זה צמחים שראויים בעיקרם לצמוח באפריקה בלבד. ומפני שזהו מקום השפע לשם, גדלו הצמחים כאילו הם במקומם.

מושג זה הקרוי נקודה, הוא אינו מושג פיזי, גשמי. הנקודה לא תופסת מקום. ההתפשטות וההויה מתחילים בסדר זה. נקודה, קו, שטח. ואלו הם דברים הנתפסים במחשבה גרידא, לא בחוש כלל. תחילת תפיסת החוש, היא רק כאשר ישנו כבר עומק. נקודה, קו, שטח, אינם בני תפיסה. רק העומק הוא בר תפיסה. כשהאדם רואה בכ"ז שטח, הראיה היא רק את הצד החיצון של העומק בדבר שהוא בר עומק. וזהו דבר ידוע וברור בכל העולם.

הגר"א ז"ל בליקוט כתב. שבשם הוי"ה ב"ה, האות י', נקראת על שם המחשבה. והיינו כמש"כ רש"י ז"ל בבשלח. "אז ישיר משה". האות י' היא אות המעתדת כל פועל, ישיר, ילך, וכיו"ב. וכל עתיד מצוי תמיד רק במחשבה. ומבאר הגר"א ז"ל, שהאות י' שבשם ההוי"ה, במילואה, היינו: י, ו, ד, יש בה את שלושת הדברים הנ"ל: נקודה, קו, שטח. ההתחלה לעולם היא בנקודה, כך הוא תחילת הכל. וכשהיא מתנועעת נוצר הקו. וכשהקו מתנועע, בא השטח. וכשהשטח מתנועע נוצר עומק, רק אז הדברים מתחילים להיתפס.

אח"כ באה היא האות ה'. באות ה' יש ד' עם קו נוסף. היינו השטח, והקו הנוסף הוא ציור העומק, בר התפיסה. באות זו מתחילה היא התפיסה. וזה פירוש המילה הא. וכמובא בסוף הפרשה הבאה שאמר יוסף: "והא לכם זרע וזרעתם את האדמה". הא- קח. ההא היא הנתינה וההגשה. וא"כ הקב"ה הגיש לפנינו את הבריאה רק כאשר בא העומק, האות ה'. ולפני כן אין שום תפיסה. כל מה שלפני כן קיים רק בדעת.

מכל מקום, התחלת הכל נמצא בנקודה. ובספר הזוהר משתמשים חז"ל הרבה בביטוי "נקודת ציון". פירוש הביטוי הזה הוא ששם שום חוק מחוקי העולם לא תופס. ארון הברית היה מונח על הנקודה ההיא, על אבן השתיה. ואמרו חז"ל : "דבר זה מסורת בידינו, מקום ארון אינו מן המידה". מידות הארון שהיו מדוייקות לגמרי, והיה בבית קוה"ק שגם מידותיו היו מדוייקות לגמרי, ולא הארון התכווץ ולא בית קוה"ק התרחב שאם כך היה היה נפסל, ובכל זאת להיה הארון תופס מקום כלל, ולא היה מן המידה. הדבר אינו בר תפיסה כלל, ואינו נקלט בדעת, לא רק מפני שאיננו קיים במציאות, אלא לתפיסה שבדעתנו, הדבר משולל לגמרי. אלא שבנקודה זו, נקודת ציון, האמת איננה כאמיתתנו.

תחילת כל הבריאה היא ברצונו יתברך. ההתחלה היא במה שאינו בעל מידה וגבול כלל. ובלשון הקדמונים: "בלתי בעל תכלית". לומר על דבר שהוא משולל לגמרי, הרי זו אמירה שנותנת גבול ומידה, ודבר זה אינו תופס בנקודה שהיא התחלת הכל. שהנקודה הראשונית של הכל היא בבלתי גבול.

הכפירה הגדולה של יון, כפירה אמיתית שמבטלת את כל התורה כולה, ומבקשת לעוקרה מן השורש. הכפירה שלהם, והדברים הללו הם דברי שקר גמורים, בטלים, של חוסר דעת אלא שמוכרחים אנו להזכירם לצורך הלימוד הזה, היא כפירת קדמות העולם. כאילו שהעולם הקיים הוא עולם לא נברא, אלא מציאות קיימת ומוכרחת. וכביכול, עפרא לפומייהו, המציאות היא מוכרחת כמציאותו יתברך, ח"ו. מה שהכריחם לזה הוא מה שנראה בעולם שהכל הוא בר המשך בלא התחלה. דוגמת הזמן, שכל מציאותו היא רק התמשכות והתקדמות בלא הפסק. וא"כ מוכרח שלא היה בר התחלה. כי הלא לעולם הוא מתמשך.

להוציא מכפירה נוראה זו, בא הוא הגילוי של נקודת ציון. גילוי זה בא ללמד שאכן נקודת ההתחלה אינה בגבולות טבע ההמשך, היא ההיפך הגמור מכלל חוקי הקיום. הנקודה הזו, היא גילוי גבוה ונעלה מכלל הבריאה, היא במציאות אחרת. ההתחלה היא בו יתברך. כל מי שמקיש מתנאי הקיום של הדבר, לתנאי ההיווצרות של הדבר, טועה טעות נוראה. נקודת ההיווצרות היא אחרת לגמרי מכללי ההמשך.

הרמב"ם ז"ל במו"נ בח"ב מביא דיעת הכופרים הכוזבת הזו ומאריך בה מאד. ומביא שם למשל על זה, קבוצת אנשים, זכרים, שנטרפה ספינתם בלב ים והם באו לאי בודד. והיה ביניהם ילד קטן שאף פעם לא ראה ולא ידע איך נוצר אדם בעולם. וגדל אותו הילד ולימדוהו כל מה שאפשר היה ללמדו לצורך ידיעתו את החיים במקום ישוב. וכשניסו ללמדו על מציאות היווצרות האדם, לא קיבל דבריהם כלל. באומרו, היאך יתכן שיווצר אדם במקום שהוא כל כך היפך ממקומו היום, עד שאם תניחהו אחר היווצרותו שם רגע קט, לא יוכל להתקיים. ובמשל זה מכה הרמב"ם ז"ל על קודקודם של מאמיני הקדמות. לעולם אי אפשר להקיש מטבע הקיום לטבע ההיווצרות. טבעם של דברים נובע ממציאות גבוהה יותר, והמציאות הגבוהה הזו אינה מוגבלת כלל בחוקי הקיום שבאים אחרי היווצרות הדבר.

הגילוי הזה בא לידי ביטוי בנקודה של בית קוה"ק. הנקודה הזו לא הייתה ברת הגבול של חוקי שאר הבריאה. ומנקודה זו, "אלוקים הופיע". משם התגלה הקב"ה על כלל הבריאה.

ובגמ' (תמיד, דף ל"ב), בדף שלם מספרת דברים משונים על אלכסנדר מוקדון. הוא היה כובש גדול שכבש את אפריקה, אירופה, וכמעט את כל אסיה. ואיתו בכל מסעותיו נסע עימו המורה והמדריך שלו ותמיד היה משתדל להבין ולעמוד על שורשי הדברים ועומקם. היה אדם צעיר ומוכשר, עד שהעולם בהעריצו אותו מכנה אותו בשם: "הגדול". וכך כבש ופרץ, עד שהגיע לגיל שלושים ושלוש ונהרג. וכמו שהתנבא דניאל עליו ועל נפילתו. אחרי נפילתו נחלשה יון מאד. כוונתו הייתה בכיבושו להשליט את תרבות יון על העולם כולו.

ובפירוש הרמב"ן ז"ל בפרשת בלק על הפסוק: "וצים מיד כיתים" [שנים ארוכות הושמט הקטע הזה מפני הצנזורה, ובדפוסים החדשים החזירו הקטע]. וכתב שם הרמב"ן ז"ל שהגלות שאנו בידיה היום, גלות אדום-רומי, אינה גלות בפני עצמה, אלא היא המשכו של יון, היא אוכלסיית יון היא מלכות המולכת על על יון. העם הזה הוא כיתים. ובפרשת ויחי כתב [גם קטע זה מושמט מן הדפוסים הישנים], מי שהתחיל את המלכות הזו הוא צפו אחי עמלק מן האב בן אליפז בן עשו. וכתב שם שאותו צפו בא להילחם בבנ"י בזמן ההלוויה של יעקב וכבשו יוסף והכניסו בבית האסורים, ואחרי מיטתו של יוסף ברח למדינת כנפניה ומלך על עם שהיה שם מבני יפת. דהיינו שהמלכות שאנו בגלות תחתיה היום, היא מורכבת ממלך אדום, ומהעם של יון.

ובחז"ל על הפסוק: "הנה קטון נתתיך בגויים בזוי אתה מאד". פסוק נבואה שהתנבא עובדיה על עשו. ופירשו חז"ל (נמצא בילקוט פרשת לך לך) בברית בין הבתרים אמר הקב"ה לאברהם קחה לי עגלה משולשת, ועז משולשת, ואיל משולש, ותור וגוזל. ודרשו חז"ל את ארבעת הדברים על ארבעת הגלויות. עגלה, היא מלכות בבל. עז, פרס ומדי. איל, היא גלות יון (וכך נמצא גם בנבואת דניאל). ותור וגוזל, היא מלכות אדטם. אמרו על כך חז"ל, "תור וגוזל", תור הוא, קטן וחלש, אלא שהוא גוזל, הוא גזלן. וכשיחזירוהו לגודלו הטבעי יתפסו את גודלו האמיתי ואת גזלנותו.

אין לו חוכמה משלו. וגם כשנאמר: "והאבדתי חכמים מאדום", אין חוכמתו שלו, אלא של יון. כך גם גבורתו וכוחו. רק גזלנות יש בידו.

עוד לימדונו חז"ל בענין ארבעת המלכויות המבוארים גם בם בפרשת לך לך על תדעל מלך גויים זו היא מלכות רביעית ששולחת טרוניא לעמים רבים. אין לה משלה כלום, רק מקבצת היא סביבה את כוחם של שאר העמים.

תחילתה של יון, הייתה באלכסנדר. ומאז אחרי שחדלה מהיות מלכות חשובה, מי שדואג להשליט את תרבות יון בעולם כאשר עשה אלכסנדר, היא מלכות אדום.

ובגמ' שם מסופר על אלכסנדר שהיה חוקר ומבקש דעת. וכשראה את שמעון הצדיק, ירד ממרכבתו והשתחווה. וכשהגיע לחכמי הנגב שאל אותם מספר שאלות סתומות וחתומות שרבותינו כמעט לא גילו כלום מפירושם. ובהמשך של אותה פגישה מסופר שרשה ללכת אל מדינת אפריקה, היא מדינה רחוקה, מחוץ לישוב, איננו יודעים על קיומה. ומסופר בגמ' שהייתה זו מדינה שאין בה אלא נשים בלבד. וזהו ביטוי למה שהייתה מחוץ לישוב, שהלא "לא תוהו בראה לשבת יצרה", ובלא זכרים, אין שום אפשרות לישוב. ובא אלכסנדר לעשות עליהם מלחמה. אמרו לו, אם תנצח אותם לא יוסיף לך זה גבורה. ואם ינצחוך, תושפל לגמרי. וקיבל אלכסנדר את עצתם. עזב את מקומם. ומספרת הגמ', שכאשר יצא משם, כתב על שער המדינה הזו: "אנא אלכסנדרוס מוקדון הויתי שטיא עד דאתיתי למדינת אפריקה דנשיא ויליפת עיצה מן נשיא" . הייתי שוטה עד שבאתי לשם, ומשבאתי, למדתי מהם עיצה. כשהמשיך ללכת, ישב על מעיין אחד ואכל לחם, והיה בידו דגים מלוחים. בעוד שרחץ הדגים נפל בהם ריח טוב מאד. אמר, שמע מינה מעיין זה מגן עדן בא. רבנו גרשום והרא"ש ז"ל פירשו שהדגים חזרו לחיים. יש אומרים, לקח אלכסנדר את המים הללו ורחץ בהם את פניו. ויש אומרים שהלך אחרי מקורו של המעיין והגיע עד פתח גן עדן, שהיה, כמובן, סגור. הרים קולו וקרא: פתחו לי השער. אמרו לו: "זה השער לה' צדיקים יבואו בו". אמר להם אני גם, מלך אני, מגיע אף לי משהו. הביאו לו גולגולת אחת. רצה אלכסנדר לדעת מה תוכנה של גולגולת זו, ושקלה והייתה הגולגולת כבדה יותר מכל כספו וזהבו, ולא היה מוצא דבר ששוקל כנגדה. אמר להם לחכמים, מה זה. אמרו לו, שלחו לך עיניים של אדם שאינם שבעות לעולם. הם מכריעים את כל כסף וזהב שבעולם. שאל אותם מנין לכם שכך הוא. לקחו עפר וכיסו את העיניים הללו, ומאז לא הכריעו הכף. הדברים נכתבו בגמ', ואלו הם ממילא דברי תורה. עלינו לנסות להבין מה באו ללמדנו בכל זה.

בביאורי אגדות של מהר"ל ז"ל יש משהו המלמד קצת על תוכנם של דברים. סיפור הגמ' הזה הוא על רצונו של אדם שרצה לכבוש את העולם כולו והשתוקק לדעת הכל, להגיע אל כל שורשי הדברים.

גן עדן הוא מקום ההתחלה של צורת אדם. שם הוא נברא והונח. נקודת ההתחלה של אדם היא בגן עדן. סיפור ארוך זה שבגמ' בא להראות על רצונו וניסיונו של אלכסנדר לעמוד על דברי תורה. והוא מעמיק והולך עד שמגיע אל שערי גן עדן. ופנימה אינו יכול להיכנס. שם רק צדיקים מגיעים. אלא שהוא מבקש, בכל זאת, תנו לי משהו משם, דרכו אוכל ללמוד ולדעת על נקודת ההתחלה של צורת האדם. זרקו לו גולגולת, עיינים של אדם שרוצות ואינן שבעות. לעולם רוצות עוד. העינים תמיד רוצות את מה שאין לאדם. תמיד נופל הרצון על מה שאין. וכשיש, שוב אינו רוצה בו, והוא רוצה עוד את מה שאין. ובזה לימדוהו את נקודת ההתחלה של מציאותו שלו. ובזה יש עומק מיוחד.

נקודת ההתחלה של הקיום כולו, תמיד היא, כאמור לעיל, מעבר למגבלות הטבעיות בהם אנו חיים דרך כלל. את אלכסנדר לימדו שגם הוא שייך לעניין הזה. גם הוא עיקר ברייתו היא ממה שהוא בלא גבול. "וגם הנפש לא תמלא". וכמשל שהביא המס"י על עירוני שנשא בת מלך ואין יכול לספק לה מה שהיא צריכה ודורשת. לפי שהיא מן העליונים. זוהי תחילתה של הנפש. לימדו את אלכסנדר את שורש נפשו שמפני כך אינה שבעה משום כסף וזהב שבעולם. נפשו של אלכסנדר נשארת לעולם צחוץ לגן עדן, מחוץ לתחילת בריאתה, מפני שהוא אינו שייך אל הפנים, אל הגילוי המתגלה משם.

המס"י בתחילה מבאר את תכלית בריאת האדם להתענג על ה', התכלית היא לשוב לאותה נקודת התחלה ולהתענג שם. אלכסנדר לא היה שייך לגילוי פנימי זה בנפשו של האדם ובתכלית זו. אולם, מכל מקום, לימדוהו מה היא שורש הנפש ומה הביטוי החיצוני של תוכנה של הנפש. ושכך הם פני הדברים למי שעיסוקו כזה הוא.

פגעו בו באלכסנדר בנקודה הקשה ביותר. זרקו לו מגן עדן את מראהו שלו, איך נראית צורתו משם, בתוך גן עדן.

האפשרות היחידה שיוכל האדם לחוש נח וטוב בעולם, היא רק אם יכסו את עיניו בעפר.

אחת השאלות ששאל את חכמי הנגב היא מה יעשה אדם ויחיה. אמרו לו ימית את עצמו. היינו ימית את החיים הממיתים אותו ובזה יחיה. ומה יעשה אדם וימות, יחיה את עצמו. ואף דברים אלו מתכוונים אל אותו מקום, להראות את נקודת התחלתה של הנפש.

העולם היום, כאמור, הוא ההמשך של יון. העולם של יון הוא נהנתן ומבקש הנאות, ומשתדל להכפיל אותן עוד ועוד מפני שאינם מספקות אותו. אין אפשרות להציע לשום אדם דבר חדש והנאה חדשה שעוד לא טעם. הלואי והיינו אנחנו ההמשך של הניצחון על יון. חז"ל לימדונו מה קורה לצורת אדם שלא תופסת את נקודת התחלתה.

האדם הוא מן העליונים, מן האינסוף, ובלא דברים שהם אינסוף אין הצורה מתמלאת.

ומכאן, אל התחלת הדברים. "ועוררתי בנייך ציון על בנייך יון." הנלמד מזה הוא שמי שחפץ לנצח את יון, מוכרח הוא לשייך את עצמו אל נקודת ההתחלה האמיתית. מוכרח הוא לשייך את עצמו אל האין גבול וסוף, אל הנקודה שהיא שורש הכל, וממילא היא תכלית הכל.

הוזכרו דברי הרוקח ששורשם של נרות חנוכה הוא באור הגנוז ששימש שלושים ושש שעות בעולם, וכנגדם אנו מדליקים שלושים ושש נרות. האור הגנוז הוא היפך שאר האורות שבעולם. שאר האורות שבעולם מראים את פני המציאות לא בצורתה האמיתית. האור הגנוז הוא שמראה את פני המציאות בצורתה האמיתית.

המאמר הראשון שאמר הקב"ה, הוא: "יהי אור".

יון החשיכה את עיניהם של ישראל. איננו יכולים לראות בצורה ישרה. אנו רואים בצורה מעוותת ועקומה. לזה תקנו לנו את הנרות הללו מן האור הגנוז. אין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד. עלינו לראותם בלי להשתמש, שאם נשתמש בהם להאיר במציאות שבה אנו, חיללנום. עלינו לראותם ולצרף את עצמנו אליהם.

בספר הזוהר כתוב (וכ"ה באופן אחר בתנחומא), ש"ציון" בגימטריא "יוסף". יוסף הוא זה שמחזיק במידה הנקראת בלשון הכתוב: "כי כל בשמים ובארץ". הדברים שבארץ, שורשם בשמים. מי שלוקח את הדברים בפניהם כאן ומחברם אל שורשם, שייך הוא לציון. מי שמשאיר את המציאות כפי שהיא נראית בטבעה כאן, משייך את עצמו אל יון ואל תרבותה.

מי שרואה את הנרות באמת, די בו כדי שיברך ברכת "שעשה ניסים". בהסתכלות בלבד על הנרות, כבר אנו רואים את הניסים.

היא שיחתי
הודעות: 3344
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: יון- שכל האנושי- או עבודת אלילים?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ג' נובמבר 29, 2011 8:45 pm

יש בכל עניין זה דברים קשים
דיש רבים שמקשרים עניין התורה שבעל פה לתחילת בית שני וכשם שהתחילו הפלוגתות בימי בית שני ובערך בתקופת שמעון הצדיק ואלכסנדר מוקדון
כידוע פלוגתת הזוגות הראשונה על הסמיכה
ודורשים הדרשנים לשבח שהא חזינן שנתרומם כח וקרן התורה שבעל פה שנתרבתה תורה והתרבו שמועות וספרים וסברות

ואילו ברמב"ם בהקדמת פיה"מ כתב בפירוש שכל ריבוי המחלוקות הוא מחמת ריפוי ועצלות התלמידים
וכן נראה מסברא שהמצב האידיאלי הוא העדר המחלוקות שזה אומר מיעוט התורה שבעל פה בהרבה ממה שיש לנו
ואיך כל עניין זה נידון לשבח?

כעת ראיתי הודעת נוטר ייש"כ על דברי ר' משה שפירא

נוטר הכרמים
הודעות: 5593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: יון- שכל האנושי- או עבודת אלילים?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' נובמבר 29, 2011 9:23 pm

מצאתי עוד ד"ת עשירים בענין זה של חכמת יוונית מול אור הגנוז של התורה ממו"ר הגר"ש שליט"א שאמר בהזדמנות אחרת, ואלו הם:

והנה כל גלות יש לה משמעות אחרת ונסיונות אחרים להכשיל בענין אחר. גלות יון מלחמת היוונים היתה על ידי החכמה היוונית, זה היה עיקר מלחמתם ועינם צרה בחכמת התורה. ואף שיש חכמה אחרת ו"חכמה בגוים תאמין" ונמסר להם הכוח להתעסק בדברים אחרים, הרי שהחכמה הזו היא כקוף בפני אדם לפני חכמת התורה, זו חכמה תחתונה, שצרה ואויבת לחכמת התורה.

התורה היא האור המאיר לנו, והיא החכמה העליונה והאמיתית, וכתב בנפש החיים בשם רבנו הגר"א ז"ל שאור הגנוז האור שבא מהבריאה הראשונה נגנז בתורה. ובברכת המאורות אנו מקשרים גם את גם האור הגשמי שיש לנו כאן בעולם, לאור התורה, והבקשה היא "אור חדש על ציון תאיר", מבקשים להגיע לזמן של מציאות של אור העליון, שמתקשר עם האור שיש לנו.

וזהו שרצו היוונים למשוך את כלל ישראל, לנתק את הקשר עם אור התורה ועם מקור החכמה. ובחז"ל על הפסוק "חושך על פני תהום" – דרשו "זו מלכות יוון שהחשיכה עיניהם של ישראל", כי התורה היא לנו לעינים, וחכמי ישראל נקראו "עיני העדה", כי זה הוא האור האמיתי.

גם בהודאה לימי החנוכה אנו מדגישים במטבע התפילה את עיקר המלחמה של "וזדים ביד עוסקי תורתך", את זה הם רצו לעקור, את הקשר עם התורה ועם נותן התורה, ולכן הם תבעו "כתבו לכם על קרן השור" כדי שינתקו את הקשר עם אלוקי ישראל נותן התורה.

והחשמונאים הכהנים מסרו נפשם [באמת הכהנים יותר שייכים לזה, והם יושבים בלשכת הגזית שמשם יצאה תורה לישראל, "כי שפתי כהן ישמרו ותורה יבקשו מפיהו". והרמב"ם צריך לבאר ולהדגיש שלא שבט לוי בלבד אלא כל אחד יכול לזכות בכתר תורה המונחת בקרן זוית]. והנה אף על פי שמפורש שבבית שני היו חסרים חמישה דברים והם היו דברים גבוהים של הגילוי שכינה והאורים ותומים וכו', מכל מקום מבואר בפרקי היכלות שדוקא בבית שני, אחרי המסירות נפש של המלחמה ביוון, נתגלה זיוה ותפארתה הודה והדרה של תורה.

ובפשטות מהמשך הדברים שם נראה דכל מה שזכו הוא מכוח שמסרו כלל ישראל את נפשם להתרחק מחכמה חיצונית, ובזכות זה הקב"ה נתן להם הודה וזיוה ותפארתה של תורה. והרי זה מידה כנגד מידה, שכאשר נלחמו ביוונים שרצו למשוך את כלל ישראל לחכמה טבעית, זכו להודה זיוה ותפארתה של תורה.

***

החכמה היא מקור החיים והיא "תחיה בעליה". ומבואר באדונינו הגר"א ז"ל בענין חטא אדם הראשון שאף הוא היה באיזו בחינה של חכמה חיצונית. כי "האלוקים עשה את האדם ישר" שיהיה בקשר ישיר לקב"ה ולמקור החכמה, ו"החכמה תחיה בעליה", ועל כן היה צריך לחיות לעולם מכוח הדבקות בחכמה. וכתב בנפש החיים והוא מקדמונים, שאחרי חטא אדה"ר, אף אדם ואפילו מרע"ה לא יכול להגיע לדרגת החכמה שהיתה בזמן לפני שהעולם התקלקל, ורק אדם הראשון השיג טעמי תורה עד תכליתם, והוא היה דבוק בחכמה וראוי לחיות לעולם.

ומובא בחז"ל ששלמה המלך שהיה חכם מכל אדם, שביקש להיות כמרע"ה, ואיתא במדרש שאף הוא צם ארבעים יום וארבעים לילה, הוא הגיע בכוח החכמה ל"תחיה בעליה" כשל מרע"ה שצם ארבעים יום ולילה, אך אמרו לו "מי עלה השמימה וירד", היינו שלא הגיע למצבו של מרע"ה ולכן "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני".
המצב הזה של להדבק בחכמה היה לפני חטא אדה"ר, וכן היה בזמן מתן תורה שפסקה זוהמתן, והיו ראויין לחיות לעולם מכוח הדבקות בחכמה, "אני אמרתי אלהים אתם", אך אחר החטא, "אכן כאדם תמותון", ירדו ממדרגתם.

כי כפי שנתבאר החכמה היא החיים האמיתיים. זו החכמה של הקב"ה, וממנה באים חיי נצח. ועל זה אנחנו מברכים בכל יום "וחיי עולם נטע בתוכנו", כי ככל שאדם יותר שייך לתורה הוא יותר שייך לחיים האמיתיים והנצחיים.

ואת זה רצו זה היוונים לקלקל, להחשיך עיניהם של ישראל, הם רצו למשוך לחכמה חיצונית שמפתה את האדם ואין צורך להתרומם כדי להגיע אליה.

כוח החכמה הוא ב"זה לעומת זה" ויש כנגדו נסיון של חכמה חיצונית, וכידוע, כששחטו חז"ל ליצרא דע"ז בטלה הנבואה, זה היה ויתור גדול, אך הם ידעו ברוח קדשם שכדאי למנוע את הרע הגדול אפילו במחיר הזה. וככל שיש כוח חכמת התורה יש לעומת זה את הפיתוי של החכמה החיצונית.

בזמן הזה כשכלל ישראל התגברו ולא נמשכו לכרמים הזרים כלשון חכמת שלמה המלך ע"ה, כי אנחנו עם ה' ממלכת כהנים וגוי קדוש, ונשארו נוטרי הכרמים כרם בית השם, ודבוקים בתורה שבע"פ, הרי שבזכות זה וב"זה לעומת זה" זכו להודה זיווה והדרה של תורה.

ובזה עמקו מחשבותיו של הקב"ה, ובכל פעם שיש ירידות יש גם עליות מיוחדות למי שמחזיק, כי "לא מאסתים ולא געלתים", ועבור המסירות נפש של ימי החנוכה נתן את ההודה זיווה והדרה.

אני תמיד אומר, שרואים גם בדורות אחרונים כאשר נתרחקו מההשכלה הארורה שהצליחה למשוך הרבה קהילות השם ישמור, זכו בזכות ההתרחקות ל"לא מאסתים ולא געלתים", וכידוע משמיה דהחזון איש שאמר שה"לא מאסתים לא געלתים" מתקיים בזה שיש לנו קצות ויש לנו רעק"א, ורואים שזכו אחר כך ל"מחנה אפרים" ול"שער המלך", אלה הם גילויים מיוחדים ביותר ואור לעינים והיא מתנה טובה וגדולה, שניתנה גם כן בזכות המסירות נפש של דורות האחרונים.

ובזה גופא יש דרגות לאין קץ, כי ככל שאדם מתרחק מהחכמה הטבעית, וככל שהוא חי ודבוק בתורה תורת ה' ובנותן התורה, יש לו הרבה יותר השגות והרבה יותר ערבות ומתיקות בתורה, ובתלמוד תורה שהוא כנגד כולם ודאי יש לו יותר מכל המצוות.

במטבע הברכה של ברכת התורה, יש לשון מיוחדת, כי לא מצינו בקשה על עריבות בשום מצווה, רק בתלמוד תורה "והערב נא", ואין מחלוקת על מטבע הברכה כי "והערב נא" הוא חלק מקניני התורה, שאדם ירגיש את מתיקות התורה שנבלעת בדמו.

זהו ההבדל בין דואג שאף שהיה "אביר הרועים" ולא היה איש פשוט, אך לפי מדרגתו היה לימודו מן השפה ולחוץ, ולעומת זה דוד המלך היה "ותורתך בתוך מעי", בתוך תוכו במקום הגשמי. זהו והערב נא, כאשר הוא משביע את עצמו בד"ת.

ואמרו חז"ל עד שאדם מתפלל שיכנס תורה לתוך גופו יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו, כי אף שצריך להיות בריאים ושלמים ושיהיה כוח ללמוד, אבל את העריבות והטעם, זה צריך שיהיה רק בתורה, ויש בזה דרגות אין סוף.

היא שיחתי
הודעות: 3344
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: יון- שכל האנושי- או עבודת אלילים?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ג' נובמבר 29, 2011 9:31 pm

אביא כאן מש"כ בזה ר' צדוק הכהן בכמה מקומות שהוא כנראה מהראשונים שדנו בכתובים ברעיונות אלו


ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק ויקרא פרשת תזריע
[size=50]בזוה"ק להלן רבי יוסי פתח קרא אבתריה גמלתהו טוב ולא רע וגו' היא זמינת טב לעלמא טב להיכלא דמלכא ולבני היכלא ולא רע בגין דכתיב ועץ הדעת טוב ורע, הענין על פי מה שמובא בזוה"ק (ח"ב ק"צ ריש ע"א) דמקשה השתא אית לדייקא אי אחרית הימים איהו כוס דברכה ממש מהו הר בית ה' הוה ליה למכתב הכי והיה אחרית הימים נכון יהיה וגו' (מה שכתוב בספרים ה' טעות סופר דאין לו פירוש וכן הוא בדפוס חדש וכן כתב קרני אור) בראש ההרים, היינו שהרי אחרית הימים והר בית ה' שניהם מדה אחרונה, אמר ליה אחרית הימים איהו אילנא כולא מרישא ועד סיפא דהוא אילנא דטוב ורע ואתא קרא לבררא באחרית הימים ואפיק הר בית ה' דא טוב בלא רע, והמכוון דמדת מלכות כולל כל אילנא עץ הדעת טוב ורע, והוא כמו שנאמר (משלי ה', ה') רגליה יורדות וגו' היפך החיים, והיינו שיש קליפת נוגה לו סביב סביב רשעים יתהלכון,[/size] וקליפת נוגה איתא (זוהר חדש יתרו) דא איהו מלכות יון דסחרא לון נוגה וכו' דלית בכל מלכוון דאינון קרבין לאורח מהימנותא כוותיהו אוף הכא וכו' והיינו דחכמת יוונית נגד תורה שבעל פה, שהוא גם כן חכמה מהבנת הלב ויש בהם מדות הגונות לפי שכל בעניני דרך ארץ, אך הם שורש אפיקורסות ושם במלכות יון היו הצדוקים שכפרו בתורה שבעל פה, ואין בכל המלכים שגזרו שמד כמו מלכות יוון, דאיתא (בראשית רבה ב', ד') וחושך זה מלכות יוון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהיתה אומרת כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל.

ר' צדוק הכהן מלובלין - ליקוטי מאמרים עמוד קצד
והנה גלות מצרים בא על ידי מכירת יוסף היינו קלקול הברית כנזכר למעלה, וכידוע מהאריז"ל כי נפשות דגלות מצרים הם מטיפי קרי דאדם הראשון וגלות יון בקלקול החכמה כנ"ל והכל אחד כנ"ל, וכן ההתחלה בהעתקת התורה יונית כמו שאמרו במסכת מגילת תענית שחשך העולם אז. פירוש שעל ידי זה התחילו להתערב חכמת יונית בחכמת התורה ונעדר אור התורה האמיתי וזה היה באונס והתירו רבותינו כדאיתא במגילה (ט' א) וכן קרי דאדם הראשון מפורש בעירובין (י"ח ב) דחזי לאונסו וכן כל עוון דהוצאת זרע לבטלה נקרא רע מנעוריו וכאילו אנוס כנ"ל כי באמת נשמה שנתת בי טהורה רק מה שברא ה' יתברך היצר הרע וההכרח שיהיה איזה חסרון ופגם. ולכך התיקון גם כן על ידי כהנים שמעלתם גם כן על דרך ההכרח מן השמים ולא בבחירה כלל רק שנולד ממשפחת כהנים כנ"ל ותיקון התחלת ההמשכה דיש מאין הוא על ידי ההחזרה לאין כנ"ל:
ולכך קורין בשבת שבחנוכה על הרוב פרשת מקץ ובכל חנוכה קרבנות דנשיאים שהוא חנוכת המשכן, וזה היה בניסן כי פרשת מקץ הוא תיקון הברית [כידוע כל פרשה שבתורה שמה הנקרא על שם התחלתה הוא יסוד של כל הפרשה ופרשת מקץ הוא ההקצה מן החלום והיינו החזרת החלום והדמיון אל אמת וחכמה כענין בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים אז יהיה תיקון גמור לכל החלומות


ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק בראשית לחנוכה
וכפי הסדר גלות יון החמישית המנגד להקדושה מדת הוד בחינת אהרן הכהן. וכן הוא בתיקוני זוהר (תיקון י"ג) תמינאה בהודאה. ונזכר שם כל ענין חנוכה וכן כתב האריז"ל שחנוכת החשמונאים הוא תיקון הוד שבקדושה ולכן היה הנס על ידי הכהנים וכן כתבו (בראשית רבה צ"ט, ב') לוי כנגד יון זה שבט שלישי וכו', כי הם זה לעומת זה ולכן נפלו בידם. ואדום נופל ביד בניה של רחל, והיינו שבט יוסף שהם גם כן מדה הששית. וגוג ומגוג נופל ביד משיח בן דוד בחינת מדה השביעית וכבר אמרנו שמדת אהרן הכהן הוא קדושת תורה שבעל פה כמו שנאמר (מלאכי ב', ו' - ז') תורת אמת היתה בפיהו וגו' כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו ועל זה היו מנגדים היונים שהיו בימי שמעון הצדיק שהיה משיירי כנסת הגדולה שהוא היה התחלת התפשטות תורה שבעל פה ובימיו היה התחלת חכמת יונית המנגד לקדושת תורה שבעל פה. וכמו שאמרו (תנחומא תשא ל"ד) לפי שצפה הקדוש ברוך הוא שעתידים לתרגם התורה יונית והם אומרים אנו ישראל וכו', מי שמסטורין שלי אצלו הם בני, והיינו התורה שבעל פה שאין להם שייכות בה. כי עיקר חכמת תורה שבעל פה להיות נקבע החכמה בלב.

היא שיחתי
הודעות: 3344
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: יון- שכל האנושי- או עבודת אלילים?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ג' נובמבר 29, 2011 9:39 pm

מצאתי לזה
צרור המור שמות פרק ג
"שלישית תינוק יונק שדי אמו כנגד גלות יון. שזהו רמז על אלכסנדרוס מוקדון שינק שדי התורה משמעון הצדיק "
מעניין מה בדיוק כוונתו

וכן יש בזה שפת אמת בראשית לחנוכה
איתא במדרש ואת השפן זו יון מעלה גרה היא שמקלסת להקב"ה אלכסנדר מוקדון כשראה שמעון הצדיק הי' מברך לה' ע"ש. וע"ז הענין תקנו בהלל והודאה אחר איבוד מלכות יון כי בזה היו מבטלין לבנ"י כח הלל והודאה השייך לבנ"י לכן כ' חז"ל כי החשיכו עיניהם של ישראל בגלות יון ביותר. ע"י שהי' בהם קצת חכמה ועלה על רוחם לדמות עצמם לבנ"י. אך התורה ומצות מיוחדין רק לבנ"י כמ"ש מגיד דבריו ליעקב ואמרו חז"ל אם יאמרו לך יש חכמה באומות האמין. יש תורה לא תאמין. לכן חרה להם ע"ז כמ"ש להשכיחם תורתך ולהעבירם מעל חוקי רצונך פי' חכמת התורה שבזה לא הי' להם השגה. וחוקים שהם בלי טעם רצו לבטל מבנ"י. ועי"ז היה להם מפלה לגמרי והוחזר בחי' הלל והודאה לבנ"י כראוי כי בתערובות שלהם היו מבלבלים לבנ"י בתפלתם כנ"ל:

ואפשר רמיז כאן השפ"א בעניין ההודאה שביטלו היוונים לענין דמידת ההוד המוזכר בר' צדוק דלעיל


חזור אל “חנוכה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים