לולי דמיסתפינא כתב:נודע מה שהביאו הפוסקים מספר שער אפרים אם מותר להדליק נר חנוכה בשמן של איסורי הנאה, והאם יש בזה דין כתותי מיכתת שיעורי'. ודנו עליה שאין כאן דין שיעור כמו בלולב, רק היכי תצי שצריך לדלוק חצי שעה.
ראיתי לחכם אחד (הגר"נ רוטשטיין) שכתב בשם הגר"ח דלמ"ד כבתה אין זקןק לה, שאמרינן בגמ' א"נ לשיעורא, יש דין של 'שיעור' בשמן, כדין כל שאר השיעורים שבתורה, וע"כ אמרינן ביה כתותי מיכתת שיעורא.
ברצוני לדעת האם יש אכן גר"ח כזה, ואיה מקום כבודו?
ביליצר כתב:לולי דמיסתפינא כתב:נודע מה שהביאו הפוסקים מספר שער אפרים אם מותר להדליק נר חנוכה בשמן של איסורי הנאה, והאם יש בזה דין כתותי מיכתת שיעורי'. ודנו עליה שאין כאן דין שיעור כמו בלולב, רק היכי תצי שצריך לדלוק חצי שעה.
ראיתי לחכם אחד (הגר"נ רוטשטיין) שכתב בשם הגר"ח דלמ"ד כבתה אין זקןק לה, שאמרינן בגמ' א"נ לשיעורא, יש דין של 'שיעור' בשמן, כדין כל שאר השיעורים שבתורה, וע"כ אמרינן ביה כתותי מיכתת שיעורא.
ברצוני לדעת האם יש אכן גר"ח כזה, ואיה מקום כבודו?
הרי אם הניח שמן לשיעור רבע שעה אינו יוצא בהדלקה זו ש"מ דצריך שיעור ?
ומקופיא אולי ההגדרה היא דבמציאות יש כאן נר שבכחו לדלוק חצי שעה אפילו אי אמרינן כיתותי ואין כאן שמן ,בכ"א יש כאן נר דולק,
מה אומרים החברים?
ביליצר כתב:הן הן הדברים שכתבתי הלא כן?
קראקובער כתב:כבר דחו האחרונים דברי השער אפרים ונפק"מ בין הטעמים שאם נגיד שאיה"נ יש לו דין אפר אבל גם באפר אפשר להדליק אכתי לא דלק עם שמן זית.
קראקובער כתב:יש פסוק מפורש כמוך (שופטים טו) ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית...
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 52 אורחים