בני ביתו של האכסנאי

[עושה חדשות]

דין הוא, שבני הבית יוצאים בהדלקת בעה"ב, (או א' מבני הבית).
דין נוסף הוא, שאם בעה"ב נמצא כעת במקום אחר ומדליק שם, ודאי משפחתו שנשארה בבית אינה יוצאת יד"ח בהדלקתו באותו מקום, אלא צריכים הם בעצמם להדליק בבית.
וא"כ לכאו' כשכל המשפחה עקרה מביתה, (נסעו לדודים לשבת), ובעה"ב מדליק בעצמו כדין אכסנאי, דמ"מ שאר בני המשפחה לא ייצאו בזה יד"ח, כי אינם טפילים אליו אלא באופן שההדלקה היא בבית הקבוע שלהם.
וראיתי שכך נקט לדינא הג"ר רפאל רייכמן.
אבל לכאו' לא נהיגי הכי.
מה דעתכם?

[לעומקו של דבר]

דין הוא, שבני הבית יוצאים בהדלקת בעה"ב, (או א' מבני הבית).
דין נוסף הוא, שאם בעה"ב נמצא כעת במקום אחר ומדליק שם, ודאי משפחתו שנשארה בבית אינה יוצאת יד"ח בהדלקתו באותו מקום, אלא צריכים הם בעצמם להדליק בבית.
וא"כ לכאו' כשכל המשפחה עקרה מביתה, (נסעו לדודים לשבת), ובעה"ב מדליק בעצמו כדין אכסנאי, דמ"מ שאר בני המשפחה לא ייצאו בזה יד"ח, כי אינם טפילים אליו אלא באופן שההדלקה היא בבית הקבוע שלהם.
וראיתי שכך נקט לדינא הג"ר רפאל רייכמן.
אבל לכאו' לא נהיגי הכי.
מה דעתכם?

אם מתארח ומדליק שם ונחשב לביתו, למה שלא יצאו בהדלקתו.
מה הכוונה "כדין אכסנאי", דין אכסנאי הוא להשתתף בפרוטה.

[עושה חדשות]

אם מתארח ומדליק שם ונחשב לביתו, למה שלא יצאו בהדלקתו.

כי הם טפילים אליו רק כלפי הבית שהם גרים בו איתו. וכך הוא הדין כמקובל.

מה הכוונה "כדין אכסנאי", דין אכסנאי הוא להשתתף בפרוטה.

או להדליק בעצמו או להשתתף בפרוטה. ובכל גווני ב"ב הרחוקים לא ייצאו בזה. אז למה אם באו עימו ייצאו בזה?

כעת ראיתי בהליכו"ש -

הליכו''ש אכסנאי.png (77.17 KiB) נצפה 3131 פעמים

ועצ"ב.

[לעומקו של דבר]

אם מתארח ומדליק שם ונחשב לביתו, למה שלא יצאו בהדלקתו.

כי הם טפילים אליו רק כלפי הבית שהם גרים בו איתו. וכך הוא הדין כמקובל.

מה הכוונה "כדין אכסנאי", דין אכסנאי הוא להשתתף בפרוטה.

או להדליק בעצמו או להשתתף בפרוטה. ובכל גווני ב"ב הרחוקים לא ייצאו בזה. אז למה אם באו עימו ייצאו בזה?

כעת ראיתי בהליכו"ש -

הליכו''ש אכסנאי.png

ועצ"ב.

כשבן אדם אוכל במקום, או עכ"פ גם ישן שם, נחשב שהוא ביתו לדין חנוכה לעניין שהוא צריך להדליק שם.
לא נאמר בשום מקום שיש חילוק דין אם הבית על שמו בטאב"ו, או או שהוא אוכל שם גם בשאר ימות השנה.
מי שממציא חילוק שרק בבית שלו ממש הדלקתו פוטרת את בני ביתו, עליו להביא ראיה.

מה שהיה מקום לחלק אולי זה השתתפות בפריטי, וע"ז כנראה סבר הגרש"ז וזו הפשטות, שהפרוטה ניתנת גם עבור בני הבית.
אם נאמר שההבנה היא שזה נחשב שהוא הדליק בעצמו את הנרות של הבעה"ב, שוב לא יהיה מקום כלל לחלק.

[עושה חדשות]

הנוסח של הגרשז"א שבני הבית טפלים לאב כיון שהם סמוכים על שולחנו, אין לזה מקור לכאו' ולא מוזכר בשום מקום שהאב הוא המרכזי והשאר טפלים, (לש' הר"מ: מצותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד), אלא בית אחד מחייב הדלקה אחת, ולכן כאשר אי"ז הבית שלהם ממילא כ"א מדליק בפ"ע.

האם יש למישהו כאן את הקונ' שיצא השנה מהגר"ר רייכמן?

הרב לש"ד, למה לדעתך בני הבית יוצאים בהדלקת בעה"ב ואכסנאי צריך להשתתף בפריטי?

[אוצר החכמה]

השאלה האחרונה ששאלת היא הראייה נגד הטענה שלך שזה דין בבית ולא בסמוכים על שולחנו.
והיא זו שמביאה את הגרש"ז לטעון שהסמוכים נפטרים במעשה האב כשם שבביתו נפטרים ואינם צריכים להשתתף בפרוטה.

[עושה חדשות]

השאלה האחרונה ששאלתי לא באה להוכיח נגד פשטות לש' הר"מ וש"פ, היא באה להוכיח כנגד מה שהרב לש"ד התחיל לחקור בסוגיית הטאב"ו, וע"ז הבאתי שיש חילוק ברור בין דר בקביעות בבית, שיוצא בהדלקה בבית, ובין אכסנאי שאי"ז ביתו בקביעות, שהוא צריך להשתתף בפריטי.

[לעומקו של דבר]

השאלה האחרונה ששאלתי לא באה להוכיח נגד פשטות לש' הר"מ וש"פ, היא באה להוכיח כנגד מה שהרב לש"ד התחיל לחקור בסוגיית הטאב"ו, וע"ז הבאתי שיש חילוק ברור בין דר בקביעות בבית, שיוצא בהדלקה בבית, ובין אכסנאי שאי"ז ביתו בקביעות, שהוא צריך להשתתף בפריטי.

נהדר, אנחנו מתקדמים.
אינני זוכר כעת מה הבנתי אמש וייתן שטעיתי, אבל מ"מ עכשיו נראה לי כדלקמן

אתה מחדד שיש הבדל בין אכסנאי מקרי שצריך להשתתף לבני בית קבועים שאינם צריכים להשתתף. וזאת למרות שלכאורה לגבי חנוכה היכן שאתה אוכל זה נקרא שאתה גר וממילא לכאו' מה משנה אם אתה אכסנאי זמני או בן בית קבוע.

התשובה שלי לזה היא, שאה"נ אין הבדל בין מי שגר קבוע למי שגר זמנית לעניין האם הדלקת נר בבית זה עולה לו, אלא ההבדל הוא האם הוא יוצא בהדלקה שמדליק בעל הבית או אחד מבני הבית הקבועים. אם הוא סמוך בקביעות על שולחן בעה"ב, אז ההדלקה עולה לו, כיוון שאחד מאוכלי שולחן זה הדליקו. אם הוא זמני, אז אין מתייחסת ההדלקה אליו, לא בגלל שזה נחשב שהוא לא גר כאן, אלא בגלל שהוא לא אחד מבני הבית, וממילא ההדלקה הזו לא מתייחסת אליו כי לא הודלקה ע"י אחד מהאוכלים. לכן הוא צריך להשתתף (וע"ז מוסיף הגרשז"א כפי שמופיע במה שהבאת, שגם ההשתתפות אינה רק בשביל להחשיבו כאחד מהב"ב, אמנם במ"ב כן משמע שיש כאן הקנאה של הנר והיינו שהוא עצמו מדליק).
בלשון קצרה: אם אחד מבני "משק הבית" מדליק יוצאים בהדלקתו גם שאר בני "משק הבית". אכסנאי אינו אחד מהם כיוון שאינו סמוך על שולחנם ולכן צריך להדליק או להשתתף.

וממילא לשאלתך, אם האורח מדליק בעצמו, אין ספק שבני משפחתו שסמוכים על שולחנו שלו עצמו יוצאים יד"ח בהדלקתו, וגם המשרתים הסמוכים על שולחנו. וגם אם לא הוא ידליק אלא המשרת או אשתו ג"כ יועיל, שהעיקר שאחד מבני הבית – שלהם – מדליק.
ואם האורח משתתף, אז א"נ כהמשמעות המ"ב והפוסקים שזה נקרא שהוא מדליק, ודאי ש"ד, ואם כהגרשז"א שזה נחשב שזה מחשיב אותו כאחד מהב"ב, א"כ אפשר לומר סברא שהפרוטה ניתנת גם עבורם.

אבל הבנתך (והבנת הרב רייכמן?) היא, שיש שני דינים, יש מי שגר קבוע בבית, הוא נפטר בכל נר שמדליקים בבית, ויש אכסנאי, שצריך להדליק בעצמו ואין נפטר במה שאחר הדליק בבית נר.
וממילא כל אחד ואחד מהאכסנאים צריך להדליק/ להשתתף, כי כולם אינם נפטרים במה שמודלק נר ע"י אחר בבית זה.

ויש לי שני קושיות:
1. לפי דבריך יצא שגם שני משפחות הגרות בקביעות באותו בית בשותפות (אבל אין ביניהם שייכות בממון ומשק בית), מספיק להם נר אחד שידליק מי מבני הבית, וזה לכאורה אינו (גם בהליכו"ש נראה שכ' לא כך, אולי תעלה את העמוד הבא).
2. מתי יוצאים מגדר אכסנאי לפי דבריך, הרי מי ששוכר דירה לימי חנוכה לפי דבריך הוא עדיין אכסנאי, וא"כ מי ששוכר לחודש ג"כ, והיכן הגבול.

[אוצר החכמה]

השאלה האחרונה ששאלתי לא באה להוכיח נגד פשטות לש' הר"מ וש"פ, היא באה להוכיח כנגד מה שהרב לש"ד התחיל לחקור בסוגיית הטאב"ו, וע"ז הבאתי שיש חילוק ברור בין דר בקביעות בבית, שיוצא בהדלקה בבית, ובין אכסנאי שאי"ז ביתו בקביעות, שהוא צריך להשתתף בפריטי.

איני יודע על מה אתם דנים ומה התכוונת בשאלה. מה שכתבתי לך הוא שהשאלה הזו מצדיקה את טענת הגרשז"א שהתווכחת עליה שתי שורות קודם.

[פרנקל תאומים]

דין הוא, שבני הבית יוצאים בהדלקת בעה"ב, (או א' מבני הבית).
דין נוסף הוא, שאם בעה"ב נמצא כעת במקום אחר ומדליק שם, ודאי משפחתו שנשארה בבית אינה יוצאת יד"ח בהדלקתו באותו מקום, אלא צריכים הם בעצמם להדליק בבית.
וא"כ לכאו' כשכל המשפחה עקרה מביתה, (נסעו לדודים לשבת), ובעה"ב מדליק בעצמו כדין אכסנאי, דמ"מ שאר בני המשפחה לא ייצאו בזה יד"ח, כי אינם טפילים אליו אלא באופן שההדלקה היא בבית הקבוע שלהם.
וראיתי שכך נקט לדינא הג"ר רפאל רייכמן.
אבל לכאו' לא נהיגי הכי.
מה דעתכם?

אף אני התקשיתי כדבריך,
אבל הנראה לומר בזה הוא, שבני בית אחד הסמוכים על שולחן אחד סגי להו בהדלקה אחת מדין 'בית' שלהם וכולם נטפלים למדליק, אולם במה דברים אמורים כאשר ההדלקה נעשית בבית שלהם מדין 'בית', משא"כ כאשר אבי המשפחה הינו אכסנאי במקום אחר ומדליק שם או משתתף בפריטי מדין 'אכסנאי', אזי לא יתכן לומר שבני ביתו יטפלו אליו אם אינם מתאכסנים שם עימו, שהרי הוא מדליק שם מדין אכסנאי ולא מדין ביתו שלו, והם אינם אכסנאים שם וכיצד יצאו יד"ח מדין אכסנאי כאשר הם אינם אכסנאים.
אומנם אם הם כן מתאכסנים עימו, אזי כיוון שקביעות סמיכותם בדר"כ היא על שולחנו(של אבי משפחתם), אזי שפיר הם יכולים להיטפל אליו גם כשהוא יוצא יד"ח מדין אכסנאי היות ששייכא בהם נמי דין אכסנאי שהרי הם נמי מתאכסנים עימו.

[פרי יהושע]

דין הוא, שבני הבית יוצאים בהדלקת בעה"ב, (או א' מבני הבית).
דין נוסף הוא, שאם בעה"ב נמצא כעת במקום אחר ומדליק שם, ודאי משפחתו שנשארה בבית אינה יוצאת יד"ח בהדלקתו באותו מקום, אלא צריכים הם בעצמם להדליק בבית.
וא"כ לכאו' כשכל המשפחה עקרה מביתה, (נסעו לדודים לשבת), ובעה"ב מדליק בעצמו כדין אכסנאי, דמ"מ שאר בני המשפחה לא ייצאו בזה יד"ח, כי אינם טפילים אליו אלא באופן שההדלקה היא בבית הקבוע שלהם.
וראיתי שכך נקט לדינא הג"ר רפאל רייכמן.
אבל לכאו' לא נהיגי הכי.
מה דעתכם?

אני חושב [ולא בדקתי כעת את כל דברי קודמי כאן], שכיון והוא משתתף בפריטי והוא מחמת שהטילו חכמים בין השאר המצווה על ממונו וכידוע דברי הרא' והב"ח וכו', ממילא ב"ב נטפלים אליו כי הרי ממונם משותף, וזה נראה פשוט לפי דעתי.

[פרנקל תאומים]

דין הוא, שבני הבית יוצאים בהדלקת בעה"ב, (או א' מבני הבית).
דין נוסף הוא, שאם בעה"ב נמצא כעת במקום אחר ומדליק שם, ודאי משפחתו שנשארה בבית אינה יוצאת יד"ח בהדלקתו באותו מקום, אלא צריכים הם בעצמם להדליק בבית.
וא"כ לכאו' כשכל המשפחה עקרה מביתה, (נסעו לדודים לשבת), ובעה"ב מדליק בעצמו כדין אכסנאי, דמ"מ שאר בני המשפחה לא ייצאו בזה יד"ח, כי אינם טפילים אליו אלא באופן שההדלקה היא בבית הקבוע שלהם.
וראיתי שכך נקט לדינא הג"ר רפאל רייכמן.
אבל לכאו' לא נהיגי הכי.
מה דעתכם?

אני חושב [ולא בדקתי כעת את כל דברי קודמי כאן], שכיון והוא משתתף בפריטי והוא מחמת שהטילו חכמים בין השאר המצווה על ממונו וכידוע דברי הרא' והב"ח וכו', ממילא ב"ב נטפלים אליו כי הרי ממונם משותף, וזה נראה פשוט לפי דעתי.

דבריך לכשעצמם אינם מספיקים לתרץ קושייתו, כיוון שעדיין לא יובן מדוע כשהוא אכסנאי ובני ביתו אינם אכסנאים עימו, אינם יוצאים בהדלקתו/השתתפותו אע"פ שממונם משותף כדבריך.

[פרי יהושע]

דין הוא, שבני הבית יוצאים בהדלקת בעה"ב, (או א' מבני הבית).
דין נוסף הוא, שאם בעה"ב נמצא כעת במקום אחר ומדליק שם, ודאי משפחתו שנשארה בבית אינה יוצאת יד"ח בהדלקתו באותו מקום, אלא צריכים הם בעצמם להדליק בבית.
וא"כ לכאו' כשכל המשפחה עקרה מביתה, (נסעו לדודים לשבת), ובעה"ב מדליק בעצמו כדין אכסנאי, דמ"מ שאר בני המשפחה לא ייצאו בזה יד"ח, כי אינם טפילים אליו אלא באופן שההדלקה היא בבית הקבוע שלהם.
וראיתי שכך נקט לדינא הג"ר רפאל רייכמן.
אבל לכאו' לא נהיגי הכי.
מה דעתכם?

אני חושב [ולא בדקתי כעת את כל דברי קודמי כאן], שכיון והוא משתתף בפריטי והוא מחמת שהטילו חכמים בין השאר המצווה על ממונו וכידוע דברי הרא' והב"ח וכו', ממילא ב"ב נטפלים אליו כי הרי ממונם משותף, וזה נראה פשוט לפי דעתי.

דבריך לכשעצמם אינם מספיקים לתרץ קושייתו, כיוון שעדיין לא יובן מדוע כשהוא אכסנאי ובני ביתו אינם אכסנאים עימו, אינם יוצאים בהדלקתו/השתתפותו אע"פ שממונם משותף כדבריך.

זה פשוט, כי יש חיוב בכהאי גוונא על הבית, רק כשאין לו פתח מיוחד, וחיוב כאכסנאי גרידא להשתתף מבחינת הממון, ב"ב כמותו וכנ"ל.

[פרי יהושע]

דבריך לכשעצמם אינם מספיקים לתרץ קושייתו, כיוון שעדיין לא יובן מדוע כשהוא אכסנאי ובני ביתו אינם אכסנאים עימו, אינם יוצאים בהדלקתו/השתתפותו אע"פ שממונם משותף כדבריך.[/quote]
זה פשוט, כי יש חיוב בכהאי גוונא על הבית, רק כשאין לו פתח מיוחד, וחיובו כאכסנאי גרידא להשתתף מבחינת הממון, ב"ב כמותו וכנ"ל.[/quote]

[עושה חדשות]

גדר מעניין בדין השתתפות בפריטי - להיות דעתיה דבעה"ב עליהם:

הל' חנוכה לבעל התרומה.png (26.37 KiB) נצפה 3013 פעמים