'ויהי נועם' ז' פעמים - פורום אוצר החכמה

'ויהי נועם' ז' פעמים

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
נוטר הכרמים
הודעות: 4502
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

'ויהי נועם' ז' פעמים

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' דצמבר 28, 2016 2:33 pm

הנה נהגו הרבה חסידים ואנשי מעשה אחר הדלקת נר חנוכה לומר פסוקי 'ויהי נועם' ז' פעמים, כן מובא בסידור ר' שבתי מראשקוב 'סגולה מהרמב"ן שיאמר ויהי נועם וגו' כל תיבה שבע פעמים אחר הדלקת הנרות, וטוב מאוד, ובשם מורי הריב"ש נר"ו לומר שבע פעמים ויהי נועם יושב בסתר כפשוטו', ובספר מועד לכל חי למהר"ח פלאג'י בשם ספר זכירה, ובספר בן איש חי (שנה ראשונה פרשת וישב סי' כג) ועוד.

ונראה כי עצם הסגולה יש לה יסוד ומקור בדברי הקדמונים, בתשב"ץ קטן (סימן רנח), וז"ל,
מהר"ם ז"ל כשהוא מתפלל ויהי נועם אומר לעולם אורך ימים וכו' ב' פעמים. ואז יש בו כמנין כהנים בגימטריא לפי שכהני חשמונאי ובניו היו הולכים למלחמה ואמרו ז' פעמים ויהי נועם וב"פ אורך ימים אשביעהו ונצחו.
אלא שהמנהג הוזכר בקדמונים על אמירת ויהי נועם במוצאי שבת שאמירה זו ז"פ היא סגולה להינצל מן המזיקין,
'בויהי נועם נעלם זי"ן לומר לך כל האומרו ז' פעמים אינו יכול להזיק לו כלי זיין'
(ספר תשב"ץ קטן סימן רנז). [ויעוי' עוד לגבי אמירת ויהי נועם ז"פ בהלוית המת, בשו"ע יו"ד סי' שעו סעיף ד ובט"ז שם בשם מהרש"ל].
ויעויין עוד בספר הרוקח (הלכות חנוכה סימן רכה), וז"ל,
לכך יש בעל הנסים דחנוכה קכ"ה תיבות כחשבון כהנים. ואין אומר ונודה לשמך הגדול סלה כי אינו במחזורים ישנים ומרוב ענותו של יוחנן כהן גדול הוסיף תיבה אחת יותר מן יוחנן שעול' קכ"ד וכחשבון מן ה' מעון עד ויהי נועם ומן ויהי נועם עד סופו וכופלין ארך ימים לומר כמו שהיה ברכה בחינוכו כן יהיה בחנוכה בית חשמונים.
וכ"כ בארחות חיים הל' חנוכה אות כב ובכל בו סי' מד.

נוטר הכרמים
הודעות: 4502
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: 'ויהי נועם' ז' פעמים

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' דצמבר 28, 2016 2:34 pm

ויש לנו להתבונן בקישור ובשייכות 'ויהי נועם' לענין ימי החנוכה, ובפשוטו יש לומר ע"פ דברי חז"ל בפסיקתא רבתי (פיסקא ו - ותשלם כל המלאכה), וז"ל,
מהו מאד עמקו מחשבותיך אמר רבי חנינא בעשרים וחמשה בכסליו נגמרה מלאכת המשכן ועשה מקופל עד אחד בניסן, שהקימו משה אחד בניסן כמה שכתב וביום החודש הראשון באחד לחדש תקים משכן אהל מועד (שמות מ' ב'), וכל זמן שהיה מקופל היו ישראל מלמלאין על משה לומר למה לא הוקם מיד שמא דופי אירע בו, שחשב לערב שמחת המשכן בחודש שנולד בו יצחק, שבניסן נולד יצחק... אלא כיון שבא ניסן והוקם המשכן עוד לא לימלם אדם אחר משה, ומעתה הפסיד כסליו שנגמרה מלאכה בו, לאו, מהו ותשלם אמר הקדוש ברוך הוא עלי לשלם לו, מה שילם לו הקדוש ברוך הוא חנוכת בית חשמנאי.

והרי 'ויהי נועם' נאמר לרגלי חנוכת המשכן, כמו דאיתא בתוספתא במנחות (פ"ז ה"ח),
דבר אחר וירא משה את המלאכה והנה עשו אותה ויברך אותם משה מה היה ברכה שברכן אומר להם תשרה שכינה על מעשה ידיכם, ר' מאיר אומר כך ברכן י"י אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים אמר להם כשם שנתעסקתם במלאכת משכן ושרת שכינה על מעשה ידיכם כך תזכו ותבנו לפניו בית הבחירה ותשרה שכינה על מעשה ידיכם והן אומרים ויהי נועם י"י אלהינו עלינו וגו'.

וכ"ה בתו"כ פר' שמיני פרשה א, ובספרי פר' פינחס פיסקא קמג, ובתנחומא פר' פקודי סי' יא ועוד.

נוטר הכרמים
הודעות: 4502
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: 'ויהי נועם' ז' פעמים

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' דצמבר 28, 2016 2:35 pm

אולם נראה דמצינו כאן עוד דמיון גדול לענין עשיית המשכן, דברכת ויהי נועם שייך כאשר נעשה מעשה על ידי ישראל מלמטה, רק מתפללים ומברכים שיהיה נועם ד' עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו, וזה היה בעשיית המשכן, שנשתדלו כל ישראל בהקמתו, וכך היה גם בחנוכה, שהישועה והנס היה ע"י שנשתדלו החשמונאים ומסרו נפשם על העבודה, ולכך זכו שהיה נועם ד' עליהם ושרתה השכינה במעשה ידיהם.

וכך כתב בספר קדושת לוי (חנוכה), וז"ל,
ואבאר לך בסייעתא דשמיא, כי נסים מיציאת מצרים השם יתברך בחסדו הגדול פעל זאת בלי שום התעוררות התחתון, מה שאין כן בחנוכה הניסים היו קצת גם כן על ידי התחתונים, שחשמונאי ובניו היו לוחמים עם חיל אנטיוכוס הרשע ימח שמו. לכן אנו אומרים בחנוכה 'ויהי נועם' בהדלקת נרות של חנוכה, שבו נאמר (תהלים צ, יז) 'ומעשה ידינו כוננה עלינו', לרמז על נס חנוכה שהוא קצת 'מעשה ידינו' במלחמה, אמנם השם יתברך 'מעשה ידינו כוננה עלינו', שהקב"ה הצליח לנו מעשה ידינו להתגבר במלחמה.

ויעוי' עוד בשפת אמת חנוכה תרס"ה ד"ה איתא בספרים.

נוטר הכרמים
הודעות: 4502
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: 'ויהי נועם' ז' פעמים

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' דצמבר 28, 2016 2:36 pm

וישנם עוד כמה וכמה פסוקים שהמנהג לאומרם ז' פעמים כמו אמירת ה' הוא האלקים בתפילת נעילה ביוה"כ, ובהושענא רבא, ובסדר יו"כ קטן, ויעוי' בלשון התוס' בברכות (לד, א ד"ה אמר), 'אך מה שאומרים ה' הוא האלהים ז' פעמים ביוה"כ ויום ערבה כנגד ז' רקיעים משבחים לבורא שהוא דר למעלה מז' מנהג כשר הוא'.

והנה מאוד מצוי הדבר שהאומר מאבד את המנין תוך כדי האמירה, ויש לדון אם אמנם יוסיף מספק על המנין, זה יקלקל את כל המנין, או שיכול להוסיף, העיקר שהיה כאן שבעה פעמים בתוך כל האמירה.

נוטר הכרמים
הודעות: 4502
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: 'ויהי נועם' ז' פעמים

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' דצמבר 28, 2016 2:38 pm

ונראה לדון בכאן מכמה צדדים, ראשית, בשו"ע (או"ח סימן רסג סעיף א),
יהא זהיר לעשות נר יפה, ויש מכוונים לעשות ב' פתילות אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור.
וברמ"א,
ויכולין להוסיף ולהדליק ג' או ד' נרות, וכן נהגו.

ובביאור הגר"א ובמחצית השקל שם ציינו את מקור דברי הרמ"א במה שכתב הרא"ש בראש השנה (פרק ד סי' ג) לגבי אמירת פסוקי מלכיות זכרונות ושופרות, וז"ל,
אבל אם בא להוסיף הרשות בידו, ואין לומר כיון שיצא ידי חובתו בעשרה התוספת הוי כמו הפסק באמצע הברכות דהכי איתקין דאם רצה יוסיף והוי הכל בכלל הברכה. ויש שמקשין כיון שמפרש בגמרא כנגד מי הני עשרה פסוקים אלמא דוקא נינהו וכשם שאין פוחתין מהן כך אין מוסיפין עליהן. וכתב ר' אבי"ה ז"ל דאין לחוש לזה דהא שבעה שקורין בשבת וששה ביום הכפורים דמפרש במגילה (כג א) כנגד מה תקנום ואפ"ה תני (שם כא א) אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן הכא נמי לא שנא. ואף על גב דהכא לא תנא אבל מוסיפין עליהן כי התם מ"מ חזינן דאין קפידא בתוספת. אף על פי שמפרש בגמרא כנגד מה נתקן וה"ה נמי הכא.

וכן מפורש בדרכי משה שם, וז"ל,
כתב מהרי"ל אשה ששכחה ולא הדליקה נר בשבת שצריכה כל ימיה להוסיף על נר של מצוה יותר ממה שהיתה רגילה להדליק עד עתה וצריכה תענית וידוי וכו', וכל זה אינן אלא חומרות רחוקות, ואדרבה נראה דכל המוסיף על הנרות גורע ומפסיד הכוונה של זכור ושמור, אבל הנשים נוהגות כדברי מהרי"ל שכל ששכחה פעם אחת מדלקת כל ימיה ג' נרות, ונראה דסמכו אדברי מרדכי דכתב במסכת ראש השנה ר"פ י"ט דיכולין להוסיף על דבר המכוון, וכ"כ שם האשרי.

אולם באמת בדברי הרמ"א נראה שאין זה לכתחילה כ"כ להוסיף, וישנו צד של כל המוסיף גורע בזה, ומהני רק בדיעבד, ועי' בשו"ת ציץ אליעזר חלק יג סי' כו.

ועוד יש לדון טובא לפי דברי החת"ס בתשובותיו (או"ח סימן עה), וז"ל,
והנה בהא דאמרינן בש"ס שם [ק"ג ע"ב] לא יפחות משלשה ולא יוסיף על ז', כתבו תוס' [ק"ד ע"א ד"ה ומה] משום דנתקן נגד דבר מה כמו בחוליות שבציצית לא יפחות מז' ולא יוסיף על י"ג. וצל"ע מהא דתנן ר"פ הקורא עומד [מגילה כ"א ע"א] בשבת קורין ז' לא יפחות אבל מוסיפין והוא נגד ז' רואי פני המלך [שם כ"ג ע"א], ומזה הוכיח הרא"ש שלהי ר"ה [פ"ד ס"ג] דמותר להוסיף על פסוקי מלכיות אף על גב שנתקנו נגד עשרה מאמרות כי אין הפסד בהוספה, ומזה למד מהרי"ל להוסיף על ב' נרות אף על פי שהם נגד זכור ושמור ופסקו רמ"א א"ח סי' רס"ג וצ"ע לכאורה.
והנלע"ד בזה דודאי בסדר הבדלות לולי תיקון חז"ל מהיכי תיתי לעשות חוליות כלל, ואפילו היו עושים שליש גדיל מ"מ חוליות לא היו עושים והם אמרו והם אמרו ואין לשנות, משא"כ בהדלקת נר שבת דמצוה להרבות בנרות כדכתיב [ישעי' כ"ד - ט"ו] באורים כבדו ה' ואמרו במדרש [ילקוט שם] בפנסים, ואיך יבואו חז"ל ויאסרו להוסיף על ב' נרות משום רמז דידהו, וכן בקריאת התורה בשבת שאין בו בטול מלאכה לעם היו יכולים לקרות כל היום ולהזמין גברי טובא הלא בימיהם לא היה תוספת ברכה שאינה צריכה כי הראשון מברך [לפניו, והאחרון] לאחריו ואיך יבואו חכמים לאסור שלא יקרא יותר משבעה משום רמז דידהו, ע"כ די להם שלא יפחתו אבל המוסיף שפיר קא מוסיף, וכן בפסוקי דר"ה דמלכיות שהוא בתוך התפלה וספור שבחיו של מקום אין לתת קצבה להוסיף בשבחים כי הכל מענין התפלה ע"כ אמרו לא יפחות אבל מותר להוסיף, וא"כ בנידון דידן נמי נאמר דוקא בברכת הבדלה דקדקו לומר והא מר לא ג' אמר ולא ז' אמר אבל בתפלה לית לן מספר לסדור שבחים וכל המוסיף מוסיפים לו.

ולפי"ז יש לעיין בתקנה מיוחדת של מנהג לומר פסוקים מסוימים מנין קצוב של פעמים אם זה נחשב לתקנה מיוחדת של חכמים שבזה יש להיות המנין מכוון או לאו.

נוטר הכרמים
הודעות: 4502
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: 'ויהי נועם' ז' פעמים

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' דצמבר 28, 2016 2:39 pm

ברם, נראה שבנידון דידן א"צ להגיע לזה, שכל הנידון הוא בהדלקה של נרות וכד', שכך נשארים הנרות יתר על מנינן, ואין זה מכוון כפי הענין, ובזה יש לומר דכל המוסיף גורע, אבל באמירה בפה יש לומר מסברא פשוטה דדל מהכא האמירה המיותרת העודפת על המנין, ולא תעלה למנין כלל.

נשר
הודעות: 1063
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: 'ויהי נועם' ז' פעמים

הודעהעל ידי נשר » ד' דצמבר 28, 2016 2:40 pm

נוטר הכרמים כתב:
והנה מאוד מצוי הדבר שהאומר מאבד את המנין תוך כדי האמירה, ויש לדון אם אמנם יוסיף מספק על המנין, זה יקלקל את כל המנין, או שיכול להוסיף, העיקר שהיה כאן שבעה פעמים בתוך כל האמירה.


כמו כן מצוי שמאבדים את מנין ההקפות של הכלה סביב החתן בחופה, ובזה ראיתי שהרבה מקפידים שלא יקיפו יותר מהנצרך, וגם בזה יש לדון כנ"ל.

עזריאל ברגר
הודעות: 3664
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: 'ויהי נועם' ז' פעמים

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' דצמבר 28, 2016 2:45 pm

בגמרא (כמדומני בהוריות) בסוגיא דבל תוסיף ובל תגרע, משמע שבדרך כלל התוספת לא פוסלת את העיקר, אא"כ זהו בדרך של איגוד שכולם אגודים כאחד, או אם היא גורמת לחציצה וכיו"ב.
ולכן: להוסיף פסוקים בתוך ברכה - יש מקום לדון אי הוי הפסק,
אבל להוסיף נרות או סיבובים או מספר הפעמים שאומרים מזמור - דל מהכא התוספת, והעיקר עומד על מקומו!

הא לחמא עניא
הודעות: 1356
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: 'ויהי נועם' ז' פעמים

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ה' דצמבר 21, 2017 10:19 am

מנהג ויזניץ לומר כל לילה 8 פעמים [הפעם השביעי יותר בשקט], בגלל ערב שבת שאז לא אומרים.
ובערב שבת נוהגים לומר פעם אחת בלבד.


חזור אל “חנוכה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד