פורום אוצר החכמה

לענין כתב:ידידי!
שקיעת החמה זה הזמן שכבר כתוב בגמ'! מה מצאת בפע''ח? הלא ע''ז הנידון, מהי שקיעה זו.
(והן אמנם שאם לא ננקוט כר''ת אלא כהגאונים צ''ע מנלן לפרש זה על הצאת ולא על השקיעה, והאריכו בתמיהה זו אחרונים רבים, עי' בספרו של הרב בניש, וצע''ג, אבל למעשה כבר מצאנו להפר''ח בקונטרס שלו שהכריע כהגאונים ומ''מ נקט שהזמן הוא בצה''כ ולא בשקיעה, קיצרתי).

עתניאל בן קנז כתב:קשה לדייק בלשון הפרע"ח, מאחר של דק בין שקיעה ל'משתשקע', ועיקר כוונת להסביר מדוע זמנה בתחילת הלילה, ותל"מ

אכן דברי השמחת כהן מורין כדבריך -שכן נהגו שם.
אבל השאלה אם זה בגין שזהו הזמן הראוי, או שפשוט מאחר שהתארך אצלם ההדלקה על פי כל הכוונות, ורצו שלא לאחר את תחילת הלילה, לכן התחילו את כל ה'עבודה' מוקדם, ואת תפילת ערבית (שאף היא ערכה זמן רב בגין הכוונות) לאחריה.

אולי תפרט יותר מנין דהאריה"ק נקט כגאונים לגבי זמן צאה"כ. [אני מניח שכן מסתבר. שהרי כן נהגו במצרים - כעדות הרדב"ז, ומסתמא גם הוא נהג כן. אבל אודה למקור מפורט יותר]

שים-שלום כתב:

עתניאל בן קנז כתב:קשה לדייק בלשון הפרע"ח, מאחר של דק בין שקיעה ל'משתשקע', ועיקר כוונת להסביר מדוע זמנה בתחילת הלילה, ותל"מ

אכן דברי השמחת כהן מורין כדבריך -שכן נהגו שם.
אבל השאלה אם זה בגין שזהו הזמן הראוי, או שפשוט מאחר שהתארך אצלם ההדלקה על פי כל הכוונות, ורצו שלא לאחר את תחילת הלילה, לכן התחילו את כל ה'עבודה' מוקדם, ואת תפילת ערבית (שאף היא ערכה זמן רב בגין הכוונות) לאחריה.

אולי תפרט יותר מנין דהאריה"ק נקט כגאונים לגבי זמן צאה"כ. [אני מניח שכן מסתבר. שהרי כן נהגו במצרים - כעדות הרדב"ז, ומסתמא גם הוא נהג כן. אבל אודה למקור מפורט יותר]

א. דאל"כ יקשה איך הורה שלא ישן אלא ג' שעות אחר ערבית (שעה"כ נג ע"ד), ולקום חצות (מיד אח"כ ריש נד ע"א). אם כי אין זה הוכחה גמורה.
ב. בענין קבלת שבת בשדה (סד ע"ג): ותחזור פניך כנגד רוח מערב ששם החמה שוקעת ובעת שקיעתה ממש אז תסגור עיניך ותשים ידך השמאלית על החזה ויד ימינך על גבי שמאל ותכוין באימה וביראה כעומד לפני המלך לקבל תוס' קדושת שבת...
ג. קשה לומר שלא דק שקיעה למשתשקע, כיוון שאפילו לשון משתשקע באחרונים ראוי לפרשה שקיעה ממש דאם כוונתו צה"כ היה לו לפרש, ק"ו לשון 'שקיעה' שקשה לומר שכוונתו צאת הכוכבים.
כמדומני שיש עוד אך אין לי את הפנאי כעת לחפש

עתניאל בן קנז כתב:א. לא כ"כ מובן הראיה. תפילת ערבית היו מתפללים מוקדם - לפני צאה"כ. וכפי שמובא כמ"פ בשו"ע.
ב. ברור שקבלת שבת שלו היה מהשקיעה, אבל מה ענין זה שסבר כגאונים?
גם השו"ע שפסק כר"ת בסי' רסא, מביא שתחילת זמן תוספות שבת מתחיל מהשקיעה. וכן גם נהג האריז"ל.
ואדרבה מכאן מוכח שסבר כר"ת, דהרי לגאונים מן השקיעה מתחיל כבר זמן בין השמשות, וחיוב לשמור שבת. ואילו ממנהג האריז"ל מוכח שרק אז קיבל תוספות שבת, והוא כפשטות שיטת ר"ת (אם כי הסוברין כגאונים דוחקים שהכוונה לשקיעה מעל ההרים של מירון, שמקדים זמן מה לשקיעה האמיתית. אבל וודאי אין זה ראיה לגאוני).
ג. נו נו. אתה ניגש לפרע"ח כאילו זה ספר הלכה. בעוד שבסה"כ מטרתו להעתיק הכוונות.

נקוה שיהיה לך פנאי. להוסיף. כי זה נושא מאוד מענין. (וקצת טעון...).

איטשע כתב:״שקיעה״ הכוונה ל[כמעט] כל השעה השלימה שבין תחלתה וסופה.
ומה שדייק ר״ת לשון ״משתשקע״ אינו דיוק לשאר הפוסקים שנוקטים ״שקיעה״ גם לסוף השקיעה, ופשוט הוא.

אברהם ארנטרוי כתב:הקצנתם לגמרי,
מדברים על מחלוקת ישנה בראשונים ואתם באים לדקדק בדיוק מלשונו של האריז"ל והבאים אחריו שלא באו אלא בדרך כתיבת ספר, אווי לנו אם יתחילו לדקדק בכל דברי האחורנים אם נתכוונו ל"משתשקע" או ל"שקיעה"

שים-שלום כתב:

איטשע כתב:״שקיעה״ הכוונה ל[כמעט] כל השעה השלימה שבין תחלתה וסופה.
ומה שדייק ר״ת לשון ״משתשקע״ אינו דיוק לשאר הפוסקים שנוקטים ״שקיעה״ גם לסוף השקיעה, ופשוט הוא.

מחילה, לא ירדתי לסוף דעתך. אשמח לביאור

איטשע כתב:

שים-שלום כתב:

איטשע כתב:״שקיעה״ הכוונה ל[כמעט] כל השעה השלימה שבין תחלתה וסופה.
ומה שדייק ר״ת לשון ״משתשקע״ אינו דיוק לשאר הפוסקים שנוקטים ״שקיעה״ גם לסוף השקיעה, ופשוט הוא.

מחילה, לא ירדתי לסוף דעתך. אשמח לביאור

יש סוגי שני זמנים ביום.
האחד הוא זמן המפריד בין לפניו ולאחריו, לדוגמא חצות.
השני הוא זמן שיש לה אורך בפני עצמו, לדומא בין השמשות.

זמן שקיעה, הוא הזמן שיש לה אורך. לכן ״לפני השקיעה״ הוא לפני ירידית השמש מתחת לאופק. ״אחרי השקיעה״ הכונה, לאחרי שקיעת אור השמש לגמרי. והוא זמן צאת הכוכבים, או בין המשמשות תלוי במה המדובר.
באמת כן הוא זמן הנץ החמה, יש לה אורך של כמעט שעה, כמבורא בדרכי משה ובפוסקים הל׳ קריאת שמע.

בזה תבין מש״כ המחבר יו״ד סי׳ קפ״ד ס״ג, והנושאי כלים.

הלשון ״משתשקע״ אינו לשון שנמצא הרבה בפוסקים, נקטו סתם לשון שקיעה.

בברכה המשולשת כתב:על דעת האר"י הקדוש בעניין זמן שקיעה וצה"כ, יעויין במאמרו של הגאון הצדיק רבי עידוא אלבה שליט"א בירחון האוצר י, הערה ט (עמ' קלד-קלה).

מגדל כתב:

בברכה המשולשת כתב:על דעת האר"י הקדוש בעניין זמן שקיעה וצה"כ, יעויין במאמרו של הגאון הצדיק רבי עידוא אלבה שליט"א בירחון האוצר י, הערה ט (עמ' קלד-קלה).

תוכל להעלות?