ובשולי הדברים יש לעורר בחשיבות החלק שנזכר במפורש בגמ' "עשאום ימים טובים בהלל והודאה", ונשית בנפשנו, כמה משקיע אדם בהדלקת נ"ח, כמה ממון, כח, זמן, משנה הוא את כל סדר יומו ולימודו בעבור הדלקת הנר כיאות, והרי תקנת ימי החנוכה כוללת גם אמירת הלל (צא וראה שהרמב"ם כתב את דיני הלל בתוך הל'חנוכה), ואיך יתכן אפוא שההלל מושפל, נאמר במרוצה ובלא נגינה, כדי להספיק את שאר סדר היום. הלא עיצומם של הימים הוא "ימי הלל והודאה", וזו גם מצוה דרבנן גמורה כמו הדלקת הנר, ומפני מה יושבת זו בכבודו של עולם וזו חפויה ראש.