פורום אוצר החכמה

תלמוד בבלי מסכת שבת דף כג עמוד א
אמר אביי: מריש הוה מהדר מר אמשחא דשומשמי, אמר: האי משך נהורי טפי. כיון דשמע לה להא דרבי יהושע בן לוי מהדר אמשחא דזיתא, אמר: האי צליל נהוריה טפי.

תוספות מסכת שבת דף כג עמוד א
מריש הוה מהדר מר אמשחא דשומשמי - נראה דאנר חנוכה קאי ומשום טעמא דמסיק דנפיש נהוריה טפי אבל לנר שבת פשיטא דשמן זית מצוה מן המובחר לפי שנמשך אחר הפתילה טפי מכולהו כדמוכח במתניתין דכולהו מודו ביה דמדליקין.

סעדיה כתב:עי' במאירי שם, וכן מבואר בכלבו.

החושב כתב:

סעדיה כתב:עי' במאירי שם, וכן מבואר בכלבו.

עיינתי. לא הבנתי למה כוונתך.
אם תוכל בבקשה לצטט.

ממה שכתבנו למדת שנרות של שעוה מותרות לנר חנוכה ומ"מ נויי מצוה הוא לעשות בשמן אחר שהנס היה בשמן והוא שאמרו למטה כל השמנים יפים לנר ושמן זית מן המובחר

סעדיה כתב:

ממה שכתבנו למדת שנרות של שעוה מותרות לנר חנוכה ומ"מ נויי מצוה הוא לעשות בשמן אחר שהנס היה בשמן והוא שאמרו למטה כל השמנים יפים לנר ושמן זית מן המובחר

ממה שכתבנו למדת שנרות של שעוה מותרות לנר חנוכה ומ"מ נויי מצוה הוא לעשות בשמן אחר שהנס היה בשמן והוא שאמרו למטה כל השמנים יפים לנר ושמן זית מן המובחר ואף על פי שקצת מפרשים פירשוה לענין שבת בתוספות פירשוה לענין חנוכה ומטעם שכתבנו:

שולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרעג
הגה: ומיהו שמן זית מצוה מן המובחר (מרדכי וכל בו ומהרי"ל), ואם אין שמן זית מצוי מצוה בשמנים שאורן זך ונקי; ונוהגים במדינות אלו להדליק בנר של (ד) שעוה, כי אורן צלול כמו שמן.

משנה ברורה סימן תרעג ס"ק ד
(ד) שעוה - ומ"מ מצוה בשל שמן [ד] טפי מנרות של שעוה דע"י השמן נעשה הנס:

שער הציון סימן תרעג ס"ק ד
(ד) תשובת מהר"י ברונא סימן ל"ט. והנה דעת מהר"ל מפרא"ג בספרו נר מצוה שלא להדליק כלל בנר שעוה וחלב אלא דוקא בשמן מפני שהנס נעשה בשמן, אבל אין נוהגין כוותיה. מחצית השקל:

עקביה כתב:

שולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרעג
הגה: ומיהו שמן זית מצוה מן המובחר (מרדכי וכל בו ומהרי"ל), ואם אין שמן זית מצוי מצוה בשמנים שאורן זך ונקי; ונוהגים במדינות אלו להדליק בנר של (ד) שעוה, כי אורן צלול כמו שמן.

משנה ברורה סימן תרעג ס"ק ד
(ד) שעוה - ומ"מ מצוה בשל שמן [ד] טפי מנרות של שעוה דע"י השמן נעשה הנס:

שער הציון סימן תרעג ס"ק ד
(ד) תשובת מהר"י ברונא סימן ל"ט. והנה דעת מהר"ל מפרא"ג בספרו נר מצוה שלא להדליק כלל בנר שעוה וחלב אלא דוקא בשמן מפני שהנס נעשה בשמן, אבל אין נוהגין כוותיה. מחצית השקל:

מדברי הגמ' שהביא הרב החושב וכן מהציטוטים הנ"ל, נראה שאין שום עדיפות לשמן זית על פני שמן אחר (וכך שמעתי מר' אשר וייס), כי אם מצד ששמן זית נחשב למעולה לעניין איכות ההדלקה, ונ"ל שאיכות זו אינה קיימת בשמן זית למאור בו אנו רגילים להשתמש.

ספר כלבו סימן מד
אמנם המצוה המובחרת בשמן זית לפי שבו היה הנס

חיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קנד סעיף ח
ומכל מקום מצוה מן המובחר ליקח שמן זית, דומיא דנס שבמקדש שהיה בשמן זית.

הני ראשונים הנ”ל דס”ל דבעי’ להדליק בשמן זית דוקא, כיון שבו נעשה הנס, כוונתם היא דבזמנם היו ב’ סוגי הבערה צלולים ויפים, שמן זית ונר שעוה, (וכדמשמעות לשונם), ואיכא העדפה להדלקת השמן מבין שניהם, כיון דב”שמן” נעשה הנס, אך אין כוונתם לזה ש”שמן זית” הוא, דלפימשנ”ת היותו עשוי מזית הוא פרט שאינו מגופיה דהנס. ומה שנקטו “שמן זית” דוקא, היינו מפני שאורו של שמן הזית צלול ודולק יפה טפי משאר השמנים, ואכן כשיימצא שמן שאורו צלול ויפה כשמן זית, אזי אין שום מניעה להעדיף את שמן הזית על פניו, וכדמשמעות הש”ס דשמן זית עדיף כיון דצליל נהורא טפי.

איש_ספר כתב:שמעתי בעבר ברשת איזו הרצאה מהרב פייבלזון (תלמיד ר' משה שפירא וכו') בין שאר הפנינים שם ("הגר"א לא התעניין בנגלה" "החת"ס כתב בעיקר באגדה" ועוד ועוד) הוא מתרעם (או מתגולל) על צורת הלימוד הנהוגה כיום, בין היתר הוא מביא דוגמא לעמרצות הפושה עקב לימוד לא רציני, את ענין השמן זית, הוא טוען שם שהמקור הראשון בו מוזכר שמן זית משום שדומה לנס הוא בפמ"ג בשם מהר"ל, ומשם לשעה"צ, ומכאן ואילך הכל סבורים שכך הוא. אף שבאמת, המהר"ל לא התכוון כלל למה שהפמ"ג מביא בשמו, כמבואר למעיין בדבריו, וטעה הפמ"ג שהסיק ממנו מה שהסיק, ואחריו הלך המ"ב, ואחריהם כל עמ"י כסומים. ע"כ ציטוט מדבריו. לא בדקתי שום דבר.

איש_ספר כתב:שמעתי בעבר ברשת איזו הרצאה מהרב פייבלזון (תלמיד ר' משה שפירא וכו') בין שאר הפנינים שם ("הגר"א לא התעניין בנגלה" "החת"ס כתב בעיקר באגדה" ועוד ועוד) הוא מתרעם (או מתגולל) על צורת הלימוד הנהוגה כיום, בין היתר הוא מביא דוגמא לעמרצות הפושה עקב לימוד לא רציני, את ענין השמן זית, הוא טוען שם שהמקור הראשון בו מוזכר שמן זית משום שדומה לנס הוא בפמ"ג בשם מהר"ל, ומשם לשעה"צ, ומכאן ואילך הכל סבורים שכך הוא. אף שבאמת, המהר"ל לא התכוון כלל למה שהפמ"ג מביא בשמו, כמבואר למעיין בדבריו, וטעה הפמ"ג שהסיק ממנו מה שהסיק, ואחריו הלך המ"ב, ואחריהם כל עמ"י כסומים. ע"כ ציטוט מדבריו. לא בדקתי שום דבר.

עושה חדשות כתב:אם לא כהחידוש של המהר"ל לפסול שעוה כיון דל"ח נר, האם אפשר להדליק גם בגפרור ארוך-ארוך הדולק חצי שעה, או שזה כבר לכו"ע ל"ד להדלקה של נר?

החושב כתב:מקובל שיש הידור להדליק נר חנוכה בשמן זמן מפני שזה היה השמן במנורה. ומכאן הוסיפו גם להדר בשמן הראוי למאכל.
מה המקור בחז"ל או ראשונים להידור זה?
הרי בש"ס, לכאורה, מבואר שאין שיקול כזה.

תלמוד בבלי מסכת שבת דף כג עמוד א
אמר אביי: מריש הוה מהדר מר אמשחא דשומשמי, אמר: האי משך נהורי טפי. כיון דשמע לה להא דרבי יהושע בן לוי מהדר אמשחא דזיתא, אמר: האי צליל נהוריה טפי.

תוספות מסכת שבת דף כג עמוד א
מריש הוה מהדר מר אמשחא דשומשמי - נראה דאנר חנוכה קאי ומשום טעמא דמסיק דנפיש נהוריה טפי אבל לנר שבת פשיטא דשמן זית מצוה מן המובחר לפי שנמשך אחר הפתילה טפי מכולהו כדמוכח במתניתין דכולהו מודו ביה דמדליקין.

הרי מבואר שכאשר אמוראים חיזרו אחרי הידורים בנר חנוכה, השיקולים היו אך ורק מצד איכות הנר (משך נהורי, צליל נהוריה), ולא התחשבו בנושא הדמיון של לשמן המנורה.