חצי שעה לנר חנוכה - שעה זמנית?

[תוכן]

מישהו שאל אותי אם חצי שעה שצריך שידלקו נרות חנוכה אי הוי חצי שעה שוה או חצי שעה זמנית. ואי הוי חצי שעה זמנית, אם הוי חצי שעה זמנית של יום או של לילה. ובאנגליה איפה שהיום הוא שמונה שעות והלילה 16 שעות, יש פה נפק"מ גדולה ביותר.

[לענין]

כן הוכיח בחי' מהרצ''א ממש''כ הראשונים ז''ל דשיעור השמן הוא שמינית הביצה, וכן שי' הגרח''ק, אך זה תמוה מהשמטת הראשונים וכדהעיר כבר בבני יששכר. ובאמת בחי' המאירי מפו' שזה קצת פחות משמינית הביצה, והעירותי מזה באשכול דומה.

[סעדיה]

מה ההגיון בחצי שעה זמנית?

[לענין]

בגלל שיתכן שהתרמודאי היו עובדים לפי שעות זמניות

[ארזי ביתר]

בגלל שיתכן שהתרמודאי היו עובדים לפי שעות זמניות

לא הבנתי למה זה נשמע סביר?

התרמודאי היו מחכים שאנשים ישובו לביתם בשקיעת החמה, ויתחילו להתארגן ללילה, וכשיראו שאין להם עצים להסקת הבית, יצאו מהבית לרכוש אצלם. משהו פה קשור לשעות זמניות?

[ברלינר]

כן הוכיח בחי' מהרצ''א ממש''כ הראשונים ז''ל דשיעור השמן הוא שמינית הביצה, וכן שי' הגרח''ק, אך זה תמוה מהשמטת הראשונים וכדהעיר כבר בבני יששכר. ובאמת בחי' המאירי מפו' שזה קצת פחות משמינית הביצה, והעירותי מזה באשכול דומה.

וכבר תמה עליו המג"א שהכל תלוי בעובי הנר והפתילה
ועיין עוד בשלטי גיבורים שכתב כמאירי ועוד דביאר בסוגיא דהקיפוה פתילות דהרחקת אצבע מהני כיון שאז יש בין נר לנר שמינית ביצה (ועיין ב"ח שתמה דהכל תלוי בגובה הכלי)
ועיין שם בסו"ד דכתב שצריך להקפיד שהפתילות יהיו בגודל שווה שלא יגמור אחד לפני השני כלומר דהוא נחית להא דאין שיעור זמן ההדלקה שווה וצע"ג

[נהר שלום]

בגלל שיתכן שהתרמודאי היו עובדים לפי שעות זמניות

לא הבנתי למה זה נשמע סביר?

התרמודאי היו מחכים שאנשים ישובו לביתם בשקיעת החמה, ויתחילו להתארגן ללילה, וכשיראו שאין להם עצים להסקת הבית, יצאו מהבית לרכוש אצלם. משהו פה קשור לשעות זמניות?

בחורף מחשיך יותר מוקדם ולכן ממהרים להגיע לביתם.

[ארזי ביתר]

בגלל שיתכן שהתרמודאי היו עובדים לפי שעות זמניות

לא הבנתי למה זה נשמע סביר?

התרמודאי היו מחכים שאנשים ישובו לביתם בשקיעת החמה, ויתחילו להתארגן ללילה, וכשיראו שאין להם עצים להסקת הבית, יצאו מהבית לרכוש אצלם. משהו פה קשור לשעות זמניות?

בחורף מחשיך יותר מוקדם ולכן ממהרים להגיע לביתם.

לא הבנתי אותך.

הם היו מרוויחים את עיקר כספם, מהעצים שאנשים היו יוצאים לקנות להסקת ביתם, לאחר שגילו בהגיעם לביתם שאלו אזלו. אנו יודעים שכמחצית השעה לאחר שקיעת החמה, הוא פרק הזמן שהם היו מתעכבים בשוק. כלומר, שבדרך כלל, אנשים בתוך חצי שעה משקיעת החמה היו מגיעים אליהם לקנות את העצים.

מה זה קשור לשעות זמניות?


ואם בחורף מחשיך יותר מוקדם, אז הם אכן היו מגיעים לביתם מוקדם יותר, אך היה זה חצי שעה לאחר שקיעת החמה. ולא בשעות זמניות.


והנראה לענ"ד, כתבתי.

[לענין]

יתכן שמה שאחרי חצי שעה אנשים כבר לא קונים עצים הוא מפני שאינם רוצים לצאת לשוק בחשכה הגמורה, ורק עד חצי שעה מוכנים לצאת בשביל העצים (אלא שגם לפ''ז זה לא בזמניות אלא במעלות.

[גלרשטיין]

כן הוכיח בחי' מהרצ''א ממש''כ הראשונים ז''ל דשיעור השמן הוא שמינית הביצה, וכן שי' הגרח''ק, אך זה תמוה מהשמטת הראשונים וכדהעיר כבר בבני יששכר. ובאמת בחי' המאירי מפו' שזה קצת פחות משמינית הביצה, והעירותי מזה באשכול דומה.

איפה מופיע שזו שיטת הגרח״ק?

[לענין]

כן הוכיח בחי' מהרצ''א ממש''כ הראשונים ז''ל דשיעור השמן הוא שמינית הביצה, וכן שי' הגרח''ק, אך זה תמוה מהשמטת הראשונים וכדהעיר כבר בבני יששכר. ובאמת בחי' המאירי מפו' שזה קצת פחות משמינית הביצה, והעירותי מזה באשכול דומה.

איפה מופיע שזו שיטת הגרח״ק?

בהערות תורת המועדים על השונה הלכות סי' תער"ב הע' י"ד

[חיים סגל]

כן הוכיח בחי' מהרצ''א ממש''כ הראשונים ז''ל דשיעור השמן הוא שמינית הביצה, וכן שי' הגרח''ק, אך זה תמוה מהשמטת הראשונים וכדהעיר כבר בבני יששכר. ובאמת בחי' המאירי מפו' שזה קצת פחות משמינית הביצה, והעירותי מזה באשכול דומה.

איפה מופיע שזו שיטת הגרח״ק?

בהערות תורת המועדים על השונה הלכות סי' תער"ב הע' י"ד

מה זה 'כן הוכיח'? הוכיח שזמנית או קבועה?

[עזריאל ברגר]

יש לקשר זה עם המחלוקת לגבי השש שעות שבין בשר לחלב, שכמדומני גם בה י"א שזה שעות זמניות.

[לענין]

אגורה באהלך.PNG (84.08 KiB) נצפה 4430 פעמים

[שומע ומשמיע]

ברמב"ם הנ"ל שמעתי ביאור מענין, שהרי השקיעה [כפי השיטה המקובלת] מתאחרת במקומות הגבוהים כיון שתלויה בהיעלמות גלגל השמש ואילו רגלא דתרמודאי תלויה בשיעור החשיכה שברקיע שהיא קבועה בכל מקום, ולכן כתב הרמב"ם שאין זה שיעור קבוע לכל מקום.