פרי יהושע כתב:באופן מיוחד הרמב"ם מכנה הלכות אלו 'חנוכה'
בשונה מהלכות חמץ ומצה, שביתת עשור, שופר, סוכה, מגילה.
מה פשר הדבר?
מתוך קונטרסי 'כתנות אור' לחנוכה
סימן ו'
מאי חנוכה
א
מאי חנוכה דת"ר יומי דחנוכה תמניא אינן דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון שכשנכסו היוונים להיכל טמאו כל השמנים בהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום וכו' לשנה אחרת קבעום ועשאום יו"ט בהלל והודאה. וכבר הקשה בהג' הרא"ם על הסמ"ג שצ"ע למה השמיט נר חנוכה שהוא עיקר. אמנם נראה פשוט שדיבר הכא על קביעות הימים כמו שהק' "מאי חנוכה" ולא על המצות שיש בהם, ובא לבאר שקביעות הימים אינם לענין אסור מלאכה אלא להלל והודאה וכדפרש"י, אבל הדלקת הנר מצוה היא בהם אבל אינה מעצם קביעות הימים.
ונראה עוד בזה, דהנה יעויין בדברי א"ז זצ"ל בספר משנת יעב"ץ שבאר בישוב קושיא זו עפ"י מה שבאר בדעת הרמב"ם שהדלקת הנר גופא היא ההודאה שנזכרה כאן, וכלשון הרמב"ם בפ"ד הל' י"ב "מצות נר חנוכה מצווה חביבה היא עד מאד וצריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח הא-ל והודיה לו על הנסים שעשה לנו". ודלא כרש"י שבאר דקאי על אמירת "על הנסים בהודאה" שההוא אינה אלא הזכרת מעין המאורע בתפילה עי"ש. אלא שאכתי יש לעי' אף לפי דבריו הנחמדים למה לא אמרו בפירוש הדלקת הנר אלא הודאה, אלא שנראה שמזה מבואר כנ"ל שהדלקת הנר אינה אלא היכי תמצי של ההודאה, אבל קביעות היום היא ההודאה עצמה וכמש"נ.
ויש להוסיף בזה, דהנה העירו כבר על הרמב"ם שקרא להלכות הל' חנוכה ושלא כדרכו בכל מקום לקרוא ע"ש המצות הנהוגות, וכהלכות סוכה והל' חו"מ והל' מגילה, ונראה עפ"י מה שנתבאר דהכא אין המצות נוספות על עצם קביעות הימים אלא המצות נובעות מעצם קביעות הימים להלל והודאה, דאף נר חנוכה כדבאר או"ז אינו אלא היכי תמצי להודאה, וע"כ לא קרא להל' אלו אלא הל' חנוכה בלבד וכמש"נ. ויש להוסיף שע"כ באר הרמב"ם הל' הלל דוקא בחנוכה שאין עוד כחנוכה שאין בו עוד מצות זולת קביעותו להלל והודאה. וע' עוד לשון רש"י דף כ"ד א' "דהא כולה מילתא דחנוכה עיקרה להודאה נתקנה" והיינו כמש"נ.
forums/download/file.php?id=38496