פורום אוצר החכמה

רב תנחום אומר פסולה כסוכה וכמבוי ורש"י בהסברו הופך קודם עירובין ואח"כ סוכה, ונראה שרמז בזה את הצריכותא של סוכה ומבוי יחד, שלכאורה היה מספיק לומר או כסוכה או כמבוי, אלא שאפשר לומר שהחילוק הוא שסוכה היא כלפי פנים הנמצאים בתוך הסוכה צריך שיהיה הסכך עד עשרים ואף אם הדפנות גבוהים יותר ומבחוץ הם מעל עשרים , הרי אם מבנים זה פחות כשירה, ובמבוי הדין הפוך שצריך להיות כלפי חוץ עשרים וכלפי הרשות היחיד אפילו אם זה הקורה נמצאת למטה מעשרים אינה מתרת טילטול,
ואפשר שבחנוכה הדין שפסולה רק אם זה בגובה כ' מבפנים ומבחוץ, וכמו שהמדליק בחלון בבנין גבוה אף במקום למעלה מעשרים כלפ"ח כשירה אם כלפ"פ זה למטה מעשרה, ולכאורה אפשר שהדין גם ביושב במרתף עמוק עשרים ועולה בסולם ומדליק בחלון שכלפי רה"ר הוא רק בגובה עשרה כשר.
בדרך רמז שלשה הדברים המוזכרים בדברי ר"ת הם שלוש הגזירות נר רומז לברית ההבדל בין גוי ליהודי וטומאה וטהרה , וסוכה רמז לגזירת ר"ח שהמועדות תלוים בר"ח ועירובין רמז לשבת, גם המימרא השניה של ר"תנחום "נחשים" בר"ת נ'ר ח'נוכה ח'ודש ש'בת מי'לה

האם נכתב תירוץ זה על קושית הב"י?
שלוש גזירות גזרו היוונים ברית, שבת, חודש (וממילה כל החגים התלויים בו) על כן עשו זכר לנס על פי מימרתו של רבי תנחום בדבר שיש פירסומא ניסא בענין של "לראותם".
לברית לא שייך זכר ממש, אבל לחודש הזכר הוא שבע ימים כנגד חג הסוכות שיש בו ענין של לראותם עד עשרים אמא וכו', ועוד יום כנגד שבת שסימנו במבוי שמשמש לרואים