ועמדו בגזירה זו כמו חמישים ושתים שנה

[קו ירוק]

כתב הרמב"ם באגרת תימן:

וכן אירע בבית שני כשגברה מלכות יון הרשעה, וגזרו שמדות גדולות ומשונות על ישראל לאבד הדת, וגזרו עליהם חלול השבת ולהפר ברית מילה ושיכתוב כל אחד מישראל בלבושו שאין להם חלק בה' אלהי ישראל, ושיחוק בקרן שורו כענין הזה ואחר כך שיחרוש בו, ועמדו בגזרה זו כמו חמשים ושתים שנה, ואחר כך אבד הקדוש ברוך הוא ממשלתם ודתותיהם יחד

מי יודע מקור לדברי הרמב"ם אלו?
בכל חיפושי לא מצאתי בחז"ל רמז לזה. אדרבא אמרו שמלכות מדי ופרס נ"ב שנה, ומלכות יוון ק"פ. גם מדברי ימי עולם לא נראה שהיה משהו מיוחד נ"ב שנה קודם חנוכת המזבח.

[יהודי טבעי]

המקורות ההיסטוריים מורים כי מתחילת הגזירות עד נס חנוכה עברו ס"ה שלש שנים ואחר שנתיים נוספות מת אנטיוכוס.
צריך לבדוק אפשרות של שיבושי נוסחאות, שכן אפילו אם נחשב את כל תקופת המלחמות של מלכי חשמונאי עד למיגור היוונים זה נמשך לא יותר מעשרים שנה.

[קו ירוק]

המלחמות שאחרי חנוכת המזבח בודאי לא רלוונטיים, כי אז כבר לא היתה השפעת הנציבים היוונים על העם, אלא מלחמות בין הצבאות, אבל לא גזירת שמד.
אמנם אנטיוכוס אפיפנס הרביעי, לראשונה מכר את הכהונה הגדולה עוד לפני תוקף הגזירות, אבל כל ימי מלכותו לא היו אלא מספר שנים.

הבעיה שלשון הרמב"ם באגרת השמד לפנינו לא נ"ב - באותיות, אלא 'חמשים ושתים'.

[טור תלגא]

עי' באגרת תימן עם הערות של ר' דוד האלוב שעושה חשבונות של נ"ב שנה ולבסוף מפקפק בה.

[סליחות]

נ.ב. גם אני התעניינתי במקור לכך, ובמהדורת שילת (שהיא מוערת וכנראה המעודכנת ביותר) לא מצאתי התייחסות לכך.


האם יש מי שבדק במהדורת הרב קאפח אם יש איזו הערה בנושא?
(סביר להניח שאם אין הערה במהדורה הנ"ל אז גם שם אין, אבל אולי יש אחוז בודד שיש לזה התייחסות שם).

[יוסף בניהו]

האם יש מי שבדק במהדורת הרב קאפח אם יש איזו הערה בנושא?
(סביר להניח שאם אין הערה במהדורה הנ"ל אז גם שם אין, אבל אולי יש אחוז בודד שיש לזה התייחסות שם).

הרב קאפח כותב בזה הלשון (עמ' כו הערה 67)
מקור המנין הזה אינו ברור לנו, ואין אנו יודעין ממתי ועד מתי מונה רבינו מנין זה, ורבו ההשערות ואף השערות מוזרות, ואין לי צורך להטפל להן. עכ"ד.

[סליחות]

ייש"כ על הבאת הדברים