בן חו"ל בקריה"ת דחנוכה באר"י

[עושה חדשות]

שמעתי הערה להלכה -

אמר הרב ... שליט"א; בן חו"ל [שלא השתקע בא"י לענין שעדיין חומרי מקום שהלך ממנו עליו] לא יוצא יד"ח בקריאת התורה בחנוכה בא"י. ולכן אסור לו לעלות לתורה היות וזה ברכה לבטלה. והטעם, דכיון דלשיטת הרמ"א צריך השלישי לקרא ביום הבא [וכפה"נ מביאור הגר"א נחלקו המחבר והרמ"א אם נשיא של מחר נחשב ענינו של יום, ובאמת צ"ע הא פסק המ"ב בשם הברכ"י דאם קראו נשיא של יום אחר בטעות יצאו דיעבד, ואולי זה שייך לכלל של אין משגיחין בחנוכה משא"כ לכתחילה וצ"ע] א"כ נמצא דלדעה זו אם לא קראו עוד פסוקים אלא חזרו על מה שקראו כבר לא עלה למנין הקרואים כדאיתא סוף סי' קלז וממילא הוי ברכה לבטלה כמבואר ברע"א תנינא סי' א' דכל דליכא ג' קרואים כל העולים כברכה לבטלה. ואגב יש לציין דבדברי רע"א מוכח שלא כדעה זו שכל קריאת התורה בציבור טעונה ברכת התורה מדאורייתא גם בלי תקנה וחובה של קרה"ת. וכן מבואר מכל הפוסקים בהל' קה"ת שפסקו כסדר בספיקות לקרא בלי ברכה.

[איש_ספר]

מעניין. קשה להאמין שלדעת רמ"א קרה"ת כסדר הרמ"א היא ברכה לבטלה, אחרת איך זנחו כאן בארץ את מנהגם בחו"ל. (האדר"ת שיער שחשבו בטעות שזה קשור לחו"ל כמו קרה"ת דסוכות, השערה קצת מעליבה...). "אין משגיחין בחנוכה" הוא מושג עמום שאיש לא יודע מה הוא כולל, וכל ענין עמום בקרה"ת דחנוכה זורקים עליו. ויש אומרים שמה שעושין כהמחבר ולא חוששים לרמ"א משום אין משגיחין בחנוכה... והעירו שא"כ בשני וחמישי שיש חיוב לקרוא מחמת היום אין תירוץ של אין משגיחין...
אגב העירו עוד שהנוהגים כהרמ"א בחנוכה משום שם חנוכה אחד, היו צריכים לעשות כן גם בסוכות שגם שם הוא בנוי על שם סוכות אחד (ולכן לרמ"א קוראים בכל יום קרבנות של שלשה ימים) וכנראה מחלקים בין סוכות ששם ד' הרמ"א דחוקים יותר כי הימים מכוונים לבין חנוכה שדבריו מרווחים שהרי בלא"ה לא הקריבו הנשיאים באותו יום.

[עזריאל ברגר]

באותה מידה יש לדון על אשכנזי בחו"ל שמתפלל בבית כנסת ספרדי, ואולי גם להיפך.
או על חב"דניק בארה"ק שמתפלל בבית כנסת שנוהגים כמנהג רוב העולם.
(ואכן אני מעדיף לא לעלות לתורה ולא לקרוא בתורה בימים אלו אם אינני בבית כנסת חב"ד)

כן. אצלנו משמרים את המנהג האשכנזי גם בארה"ק בחנוכה. ובסוכות - יש מחלוקת בתוך חב"ד.

[דרומי]

כפי הנשמע גם בצאנז בארץ נוהגים כהרמ"א.

ויש הטוענים שכל המעבר למנהג הב"י הונהג ע"י הפרושים שבעצם ניתנה להם ההזדמנות לקיים את שיטת הגר"א.

אבל למעשה נראה שאין חשש אמיתי ודעביד כמר עביד.

[עמקן]

..