מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

'שפודים של ברזל היו וחיפום בבַעַץ' (השימוש בבדיל בעולם העתיק).

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
פי האתון
הודעות: 449
הצטרף: ה' יוני 25, 2015 12:27 am

'שפודים של ברזל היו וחיפום בבַעַץ' (השימוש בבדיל בעולם העתיק).

הודעהעל ידי פי האתון » ה' דצמבר 19, 2019 10:17 am

להגירסא 'וחיפום' לא מובן מדוע צריך לצפות סוג מתכת אחד בסוג אחר של מתכת (אא"כ לנוי).

אמנם לאחת הגרסאות במגילת תענית גרסינן 'וחיברום בבַעַץ'.
וחיזוק לגירסא זו מצאתי בתוספתא מסכת סוטה פרק ד:
"סרח בת אשר היתה באותו הדור והלכה ואמרה לו למשה בנילוס נהר יוסף קבור שעשו לו מצרים שפודין של מתכת וחברום בבעץ".
עושה רושם שהשימוש בבדיל היה לצורך הדבקה או סתימת חורים.
ויעויין כלים פרק י משנה ב"
"במה מקיפים בסיד ובגפסיס בזפת ובשעוה בטיט ובצואה בחומר ובחרסית ובכל דבר המתמרח אין מקיפים לא בבעץ ולא בעופרת מפני שהוא פתיל ואינו צמיד.
ופי' הברטנורא:
במה מקיפין - במה סותמים פי הכלי או מדבקים הכיסוי על פי הכלי ויחשב צמיד פתיל.


האם יש עדויות על מטרת השימוש בבדיל בתקופה זו?

מבני עליה
הודעות: 116
הצטרף: א' דצמבר 06, 2015 2:30 pm

Re: 'שפודים של ברזל היו וחיפום בבַעַץ' (השימוש בבדיל בעולם העתיק).

הודעהעל ידי מבני עליה » ה' דצמבר 19, 2019 10:55 am

תוס' רי"ד עבודה זרה מג: (תליתאה): ולמה הוצרכו לעשות שפודים מלמטה מפני שהבדיל אינו חזק והיו הקנים נכפפין.
ואכן יפה ניחשת מתחילה שהברזל פחות יפה מהבעץ.

פי האתון
הודעות: 449
הצטרף: ה' יוני 25, 2015 12:27 am

Re: 'שפודים של ברזל היו וחיפום בבַעַץ' (השימוש בבדיל בעולם העתיק).

הודעהעל ידי פי האתון » ו' דצמבר 20, 2019 11:45 am

מבני עליה כתב:תוס' רי"ד עבודה זרה מג: (תליתאה): ולמה הוצרכו לעשות שפודים מלמטה מפני שהבדיל אינו חזק והיו הקנים נכפפין.
ואכן יפה ניחשת מתחילה שהברזל פחות יפה מהבעץ.

מציאה יפה,
יש"כ.

פי האתון
הודעות: 449
הצטרף: ה' יוני 25, 2015 12:27 am

Re: 'שפודים של ברזל היו וחיפום בבַעַץ' (השימוש בבדיל בעולם העתיק).

הודעהעל ידי פי האתון » ג' דצמבר 31, 2019 1:53 pm

חשבתי לומר (להגירסא הזו) שחיפום בבדיל, הסיבה: או כדי לעשות גביעים כפתורים ופרחים בבדיל שהיא מתכת רכה (לשיטות שגם מנורה משאר מיני מתכות בעינן גכו"פ...).
או כדי להצילה מקבלת טומאה לשיטת הרמב"ם (בכמה מקומות שכלי מצופה אינו מקבל טומאה).

מנין
הודעות: 574
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 2:33 pm

Re: 'שפודים של ברזל היו וחיפום בבַעַץ' (השימוש בבדיל בעולם העתיק).

הודעהעל ידי מנין » ג' דצמבר 31, 2019 3:44 pm

פי האתון כתב:חשבתי לומר (להגירסא הזו) (לשיטות שגם מנורה משאר מיני מתכות בעינן גכו"פ...).
.

האם יש שיטה כזו?
אגב, יש גורסים שחיפום ב- עץ.
בגמ' כת"י ר"ה כד: ןנמו"י ע"ז מג: הגירסא: וחיפום בעץ. ובאליה רבה (או"ח סימן תר"ע אות ט') הביא גירסא זו ממגילת תענית, והביא שיש מי שפירש שהכוונה ל"עץ" (והיינו שכתוב "וחיפום בְּ-עֵץ"), והשיג עליו דברש"י ע"ז שם מבואר ש"בעץ" הוא בדיל, וא"כ גם אם נגרוס "וחיפום בעץ" האות ב' היא חלק מהמילה, (והיינו שכתוב "וחיפום בַּעַץ", וכמו דכתיב (שמות לו:לח) "וְצִפָּה וגו' זָהָב" ולא כתיב "וצפה בזהב").
ובהגהות הדקדוקי סופרים (ר"ה שם אות ק') הבין גירסא זו כפשוטה, דהיתה של ברזל וחיפוה עץ. וכתב שהטעם שעשו כך, מפני שהברזל הוא מגונה, ואינו בדין שיבוא המקצר חיים במקום המאריך, ולכן חיפום בעץ.

פי האתון
הודעות: 449
הצטרף: ה' יוני 25, 2015 12:27 am

Re: 'שפודים של ברזל היו וחיפום בבַעַץ' (השימוש בבדיל בעולם העתיק).

הודעהעל ידי פי האתון » ה' ינואר 02, 2020 1:47 pm

מנין כתב:
פי האתון כתב:חשבתי לומר (להגירסא הזו) (לשיטות שגם מנורה משאר מיני מתכות בעינן גכו"פ...).
.

האם יש שיטה כזו?

צודק, אין שיטה שבעינן בדווקא גכו"פ, אלא 'אפשר לעשות אם רוצה' (וי"ל דבית חשמונאי רצו להדר בזה...).
סיכום הדעות בזה:
להרמב"ם:
להמל"מ- יש קפידא בדוקא שלא לעשות גכו"פ.
לרש"י: משמע שאם רוצה יעשה (מנח"ח צ"ח אות ה').
ומלשון השו"ע (יו"ד קמ"א ח') מדייקים שאפשר לעשות גכו"פ – מדאסור בזה"ז לעשות צורת מנורה משאר מיני מתכות עם גכו"פ.

פי האתון
הודעות: 449
הצטרף: ה' יוני 25, 2015 12:27 am

Re: 'שפודים של ברזל היו וחיפום בבַעַץ' (השימוש בבדיל בעולם העתיק).

הודעהעל ידי פי האתון » א' ינואר 05, 2020 10:42 am

נשמטה שורה בטעות להלן מעודכן:
סיכום הדעות בזה:
להרמב"ם: לפי הקרית ספר ומרכה"מ ועה"ש – אין מעכב.
להמל"מ- יש קפידא בדוקא שלא לעשות גכו"פ.

לרש"י: משמע שאם רוצה יעשה (מנח"ח צ"ח אות ה').
ומלשון השו"ע (יו"ד קמ"א ח') מדייקים שאפשר לעשות גכו"פ – מדאסור בזה"ז לעשות צורת מנורה משאר מיני מתכות עם גכו"פ.


חזור אל “חנוכה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים