פורום אוצר החכמה

להגירסא 'וחיפום' לא מובן מדוע צריך לצפות סוג מתכת אחד בסוג אחר של מתכת (אא"כ לנוי).

אמנם לאחת הגרסאות במגילת תענית גרסינן 'וחיברום בבַעַץ'.
וחיזוק לגירסא זו מצאתי בתוספתא מסכת סוטה פרק ד:
"סרח בת אשר היתה באותו הדור והלכה ואמרה לו למשה בנילוס נהר יוסף קבור שעשו לו מצרים שפודין של מתכת וחברום בבעץ".
עושה רושם שהשימוש בבדיל היה לצורך הדבקה או סתימת חורים.
ויעויין כלים פרק י משנה ב"
"במה מקיפים בסיד ובגפסיס בזפת ובשעוה בטיט ובצואה בחומר ובחרסית ובכל דבר המתמרח אין מקיפים לא בבעץ ולא בעופרת מפני שהוא פתיל ואינו צמיד.
ופי' הברטנורא:
במה מקיפין - במה סותמים פי הכלי או מדבקים הכיסוי על פי הכלי ויחשב צמיד פתיל.


האם יש עדויות על מטרת השימוש בבדיל בתקופה זו?

תוס' רי"ד עבודה זרה מג: (תליתאה): ולמה הוצרכו לעשות שפודים מלמטה מפני שהבדיל אינו חזק והיו הקנים נכפפין.
ואכן יפה ניחשת מתחילה שהברזל פחות יפה מהבעץ.

מבני עליה כתב:תוס' רי"ד עבודה זרה מג: (תליתאה): ולמה הוצרכו לעשות שפודים מלמטה מפני שהבדיל אינו חזק והיו הקנים נכפפין.
ואכן יפה ניחשת מתחילה שהברזל פחות יפה מהבעץ.

מציאה יפה,
יש"כ.

חשבתי לומר (להגירסא הזו) שחיפום בבדיל, הסיבה: או כדי לעשות גביעים כפתורים ופרחים בבדיל שהיא מתכת רכה (לשיטות שגם מנורה משאר מיני מתכות בעינן גכו"פ...).
או כדי להצילה מקבלת טומאה לשיטת הרמב"ם (בכמה מקומות שכלי מצופה אינו מקבל טומאה).

פי האתון כתב:חשבתי לומר (להגירסא הזו) (לשיטות שגם מנורה משאר מיני מתכות בעינן גכו"פ...).
.

האם יש שיטה כזו?
אגב, יש גורסים שחיפום ב- עץ.
בגמ' כת"י ר"ה כד: ןנמו"י ע"ז מג: הגירסא: וחיפום בעץ. ובאליה רבה (או"ח סימן תר"ע אות ט') הביא גירסא זו ממגילת תענית, והביא שיש מי שפירש שהכוונה ל"עץ" (והיינו שכתוב "וחיפום בְּ-עֵץ"), והשיג עליו דברש"י ע"ז שם מבואר ש"בעץ" הוא בדיל, וא"כ גם אם נגרוס "וחיפום בעץ" האות ב' היא חלק מהמילה, (והיינו שכתוב "וחיפום בַּעַץ", וכמו דכתיב (שמות לו:לח) "וְצִפָּה וגו' זָהָב" ולא כתיב "וצפה בזהב").
ובהגהות הדקדוקי סופרים (ר"ה שם אות ק') הבין גירסא זו כפשוטה, דהיתה של ברזל וחיפוה עץ. וכתב שהטעם שעשו כך, מפני שהברזל הוא מגונה, ואינו בדין שיבוא המקצר חיים במקום המאריך, ולכן חיפום בעץ.

מנין כתב:

פי האתון כתב:חשבתי לומר (להגירסא הזו) (לשיטות שגם מנורה משאר מיני מתכות בעינן גכו"פ...).
.

האם יש שיטה כזו?

צודק, אין שיטה שבעינן בדווקא גכו"פ, אלא 'אפשר לעשות אם רוצה' (וי"ל דבית חשמונאי רצו להדר בזה...).
סיכום הדעות בזה:
להרמב"ם:
להמל"מ- יש קפידא בדוקא שלא לעשות גכו"פ.
לרש"י: משמע שאם רוצה יעשה (מנח"ח צ"ח אות ה').
ומלשון השו"ע (יו"ד קמ"א ח') מדייקים שאפשר לעשות גכו"פ – מדאסור בזה"ז לעשות צורת מנורה משאר מיני מתכות עם גכו"פ.

נשמטה שורה בטעות להלן מעודכן:
סיכום הדעות בזה:
להרמב"ם: לפי הקרית ספר ומרכה"מ ועה"ש – אין מעכב.
להמל"מ- יש קפידא בדוקא שלא לעשות גכו"פ.

לרש"י: משמע שאם רוצה יעשה (מנח"ח צ"ח אות ה').
ומלשון השו"ע (יו"ד קמ"א ח') מדייקים שאפשר לעשות גכו"פ – מדאסור בזה"ז לעשות צורת מנורה משאר מיני מתכות עם גכו"פ.