א. אני בודאי מסכים שאפשר לפרש "כבתה אין זקוק לה" שהוא פטור מלדאוג להמשך הדליקה ולא שהמצוה היא במעשה ההדלקה.
את זה שהמצוה היא במעשה ההדלקה הוכחתי מ"הדלקה עושה מצוה.
כשהרשב"א והשו"ע מקשרים בין "הדלקה עושה מצוה" לכבתה אין זקוק לה" הרי שזה אומר שהמצוה היא במעשה ההדלקה ולא בהיות הנר דולולכן כבתה אין זקוק לה. לא הבנתי איך ניתן לפרש את זה אחרת.
ב. הסתכלתי ברמב"ן
בחידושי הרמב"ן מסכת שבת דף כא עמוד א
ושבת למ"ד כבתה זקוק לה דינו שוה לחול למ"ד כבתה אין זקוק לה כשם שבחול מותר להדליק בשמנים הללו ואם כבו אין זקוק לה אף בשבת כן לדברי הכל, ואין מחזרין להדליק בפתילות ושמנים אחרים, שבשבת לדברי הכל כבתה אין זקוק לה ואין לך בה אלא מצות הדלקה בלבד,
אם זו כוונת מר.
הוא לא אומר ש"יש להם אותו גדר" הוא אומר ש"
דינם שווה". בפשטות כוונתו כמו שאמרתי שבשבת אינו יכול להדליק שוב גם למ,ד שבחול צריך.
ג. האם לפי הרשב"א אפשר להדליק לפני הלילה נר שלא ידלק כלל בלילה אלא יכבה קודם?
אם לא הרי שההיתר להדליק קודם הוא דווקא בנר שידלק בלילה שהוא זמנו
זאת, למרות שהדלקה עושה מצוה.
אם כן ישלומר שהגם שהמצוה היא במעשה ההדלקה זה דווקא במעשה הדלקת נר שאמור לדלוק בלילה.
לענ"ד זו כוונת התה"ד.