הדלקה בשני פתחים-כף זכות

[איתן נוי]

כתב השו"ע סי' תרעא ס"ח: " חצר שיש לו שני פתחים משני רוחות, צריך להדליק בשתיהן מפני החשד..."
וכתב המשנ"ב (ס"ק נא): מפני החשד - שיאמרו בני עירו מדלא אדליק בהא באחרת נמי לא אדליק וע"כ אפילו כל הבתים שבחצר שייך לאדם אחד או שאין לו שם בחצר רק בית אחד צריך להדליק בשתי הפתחים".
למה שלא יחשוב שדווקא משום שיש לו שני פתחים מחמת זה הדליק כבר בצד השני, האם סתם בנאדם הוא אמור לדון לכף חובה ולחשוב מדוע השני התרשל בקיום המצוה?

[עליך עיננו]

אפשר לשאול את זה על כל "מראית עין" אבל כיון שהמקור הוא והייתם נקיים, א"כ עליך לא לגרום שיחשדו בך.
ואיה"נ שהחושד צריך לדון לכף זכות.

[אור עולם]

איני יודע האם סתם בן אדם אמור לחשוד בחבירו שלא קיים מצווה, ומ"מ ישנם גם החושדים, וחששו להם.
אולי יש להקשות באופ"א. האם גם בשאר מצוות יש דין לעשותם באופן שלא ישאר מקום לחשד, ולדוג' לשהות בביהכנ"ס מהמניין שחרית הראשון עד האחרון כדי שכולם יראו שהנחתי תפילין, או כל כיוצ"ב?

בנוסף, ראיתי מביאים בשם מרנא הפחד יצחק זצוק"ל דבוודאי דיש חיוב לדון את חבירו לכף זכות, אבל מסתמא אי"ז אמת... (וכמדומה דבפחד"י ר"ה מעמיד הבדל בין דין לכ"ז של צדיק לשל בינוני ששל צדיק הוא כן אמת), וכן אמר שלכל דבר שברא הקב"ה יש תכלית וסיבה, ו'שכל עקום' נברא בשביל לדון לכף זכות...

ולהזכיר אף את קושייתו הידועה של הגר"נ טוקר זצוק"ל שלכאו' יכל לשים שלט בפתח שהוא מדליק בפתח השני? ותי' שיחשדו שגם שם הניח שלט כזה...

[לבי במערב]

החילוק בין בית־כנסת לנ"ח נת' במג"א סי' תרעא ס"ק יב, יעו"ש.

[אור עולם]

החילוק בין בית־כנסת לנ"ח נת' במג"א סי' תרעא ס"ק יב, יעו"ש.

יישר כחך
ומ"מ ישנן עוד מצוות שיש בהן חסרון כיס ולא מצאנו שצריך לעשותן באופן שיהיה ברור שקיים המצווה מפני החשד.

[לבי במערב]

לא ציינתי לד' הב"י, כי־אם למג"א, שאינו תולה הדבר בחסרון כיס (כי־אם בחשד המצוי, וכתי' הט"ז. גם אפשר דכוונתו להניח הדבר בצ"ע, וילע"ע בזה).

[אור עולם]

אמת, תודה רבה.

[לבי במערב]

הפר"ח (סו"ס תרעא) תי' שבדבר התדיר אין חושדים, אך במצוה הבאה מזמן לזמן אפשר שישכח.

ליישוב ד' הב"י ראה מ"ש הפמ"ג בא"א ס"ק יב.

[ביליצר]

קושיית החכם צבי ,ותירוץ מחודש לו דאין כאן איך לדון לכף זכות דתקנת מפני החשד הוא מפני ע"ה שחושבים דמחויבים להדליק בכל הפתחים.

[שומע ומשמיע]

הקושיא גדולה יותר כי הנידון כאן אינו דומה לכל מראית העין ולכאורה אין כאן כלל סיבה לחשד.
הבה נתאר איך זה קורה למעשה, ולפי לשון הגמ' שסיבת החשד היא לאחר שהוא רואה את אחד הפתחים ואומר 'מדלא אדליק בהאי פיתחא לא אדליק בהאי פיתחא', ושמדובר בבני העיר שיודעים שיש לו שני פתחים:
חשדנוביץ יוצא לסיור לילי ברחוב הצדיק, ברחוב הצדיק יש את ביתו של תם וידוע לחשדונביץ שיש לו שני פתחים שבאחד מהם הוא אמור להדליק. כמובן שזה אומר גם שבאחד הפתחים לא יהיה נר. חשדנוביץ עובר ליד פתח א' ורואה שאין שם נר. מה התחדש לו שגורם לו לחשוד שאין נר גם בפתח ב'?
ונכב"ב

קושיית החכם צבי ,ותירוץ מחודש לו דאין כאן איך לדון לכף זכות דתקנת מפני החשד הוא מפני ע"ה שחושבים דמחויבים להדליק בכל הפתחים.

איפה החכ"צ? לכאורה קשה בלשון הגמ', דלפי"ז לא צריך לומר מדלא אדליק וכו' אלא זה עצמו שלא הדליק בפתח זה הוא בעיה.

[ביליצר]

https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.a ... 87&hilite=

[שומע ומשמיע]

ייש"כ. זכור לי שראיתי פעם ב'תשובות והנהגות' שמחדש שבאמת יש הידור בלהדליק בכמה מקומות.

[איתן נוי]

אפשר לשאול את זה על כל "מראית עין" אבל כיון שהמקור הוא והייתם נקיים, א"כ עליך לא לגרום שיחשדו בך.
ואיה"נ שהחושד צריך לדון לכף זכות.

לדבריך זה אומר (שמצד הרואה) אנחנו דנים כל אדם סטנדרט כדן לכף חובה.

[עליך עיננו]

כנראה שכן.
פעם שמעתי שיעור מת"ח אחד שהוכיח מהדין של מראית עין שעפ"י הטבע אדם דן את חברו לכף חוב והוא מהמידות הקשות.

[איתן נוי]

איני יודע האם סתם בן אדם אמור לחשוד בחבירו שלא קיים מצווה, ומ"מ ישנם גם החושדים, וחששו להם.
אולי יש להקשות באופ"א. האם גם בשאר מצוות יש דין לעשותם באופן שלא ישאר מקום לחשד, ולדוג' לשהות בביהכנ"ס מהמניין שחרית הראשון עד האחרון כדי שכולם יראו שהנחתי תפילין, או כל כיוצ"ב?
מזכיר את דברי המשנ"ב, שאף אם כבר קרא ק"ש או עדיין טרם קרא ישים ידו על עיניו וכל כה"ג.
למרות שלפי"|ז קצת תיקשי, וכי מאחר והוא עטור בתפילין כעת כו"ע ידעי שאינו כופר בתורת משה גם אם לא ישים יד על עיניו. וצ"ע.

בנוסף, ראיתי מביאים בשם מרנא הפחד יצחק זצוק"ל דבוודאי דיש חיוב לדון את חבירו לכף זכות, אבל מסתמא אי"ז אמת... (וכמדומה דבפחד"י ר"ה מעמיד הבדל בין דין לכ"ז של צדיק לשל בינוני ששל צדיק הוא כן אמת), וכן אמר שלכל דבר שברא הקב"ה יש תכלית וסיבה, ו'שכל עקום' נברא בשביל לדון לכף זכות...
מדוע אין זו אמת לדון לכף זכות?

ולהזכיר אף את קושייתו הידועה של הגר"נ טוקר זצוק"ל שלכאו' יכל לשים שלט בפתח שהוא מדליק בפתח השני? ותי' שיחשדו שגם שם הניח שלט כזה...

אמת, לפי הנ"ל א"כ אין לדבר סוף.

[יונת אלם]

מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל (שהערב היא"צ שלו) עמד בזה וכך מביאים בשמו:
בדינא דהדלקה מפני החשד למי שיש לו שתי פתחים. הקשה רבנו זצ"ל שהרי אף שלכתחילה צריך להדליק בזמן ובשקיעה אבל שפיר אפשר להדליק גם אח"כ במשך החצי שעה עד שתכלה רגל מהשוק, וא"כ צ"ב מהו החשד שאם רואים שלא הדליק בפתח זה, כך נמי לא הדליק בפתח השני, והרי היות שיש לפניו עוד זמן להדליק א"כ אין מקום לחשד, די"ל שידליק אח"כ במשך זמן ההדלקה, וגם תמוה דמהיכ"ת לעלות על הדעת שכשם שלא הדליק בפתח זה, כך נמי לא הדליק בפתח השני. אלא בהכרח שמדובר באדם שעומד וממתין מתחת לפתח חבירו במשך כל החצי שעה של זמן ההדלקה, ורואה שאכן לא הדליק במשך כל זמן ההדלקה בפתח זה, והוא מסוגל לבוא לידי חשד שכשם שלא הדליק כאן כך נמי לא הדליק בפתח השני.
ונשאל רבנו אמאי צריך לחשוש מפני אנשים שכאלו, וכי בגלל אנשים כאלו שהם מיעוטא דמיעוטא ולא כ"כ מצויים תיקנו חז"ל להדליק, וגם הרי אם הוא עומד באפס מעש במשך חצי שעה ליד פתח חבירו הרי הוא מסוגל לבדוק באותו זמן האם הבעה"ב הדליק בפתח השני, וא"כ אין מקום לחשד, ועו"ק שאין זה דומה לדוגמא של חשד שמייתי שם בהמשך הסוגיא? ואמר רבנו זצ"ל: דחזינן מהכא שאכן יש בינינו כאלו אנשים וצריך לחשוש מהם, ואין זה בגדרי מיעוטא דמיעוטא שיש אנשים שכל רצונם ומטרתם רח"ל הוא לראות ברעת הזולת ומקדישים מזמנם ועושים מאמצים מרובים להטיל מומין בזולת, ולא מוכנים למצוא את הצדדים הטובים שבו, וגם באופן שיש להם אפשרות לברר כי הם יכולים לבדוק אם הדליק בפתח השני הם לא עושים זאת, עד כדי שהוצרכו חז"ל לתקן דינא דנר חנוכה מפני החשד של אנשים כאלו. [וז"ל רבנו זצ"ל במכתב: ואני נמנע להשיב בדרך כלל בענין זה, כי דרך חלק מהאנשים, אפילו מאלה הנחשבים לחרדים לדבר השי"ת, לפרש כל דבר בכל מיני פשטלך, ונהנים לתת דופי באנשים, ה' יכפר בעדם כי אולי כונתם לשמים].

[עליך עיננו]

דברים נפלאים ייש"כ!

[איתן נוי]

מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל (שהערב היא"צ שלו) עמד בזה וכך מביאים בשמו:
בדינא דהדלקה מפני החשד למי שיש לו שתי פתחים. הקשה רבנו זצ"ל שהרי אף שלכתחילה צריך להדליק בזמן ובשקיעה אבל שפיר אפשר להדליק גם אח"כ במשך החצי שעה עד שתכלה רגל מהשוק, וא"כ צ"ב מהו החשד שאם רואים שלא הדליק בפתח זה, כך נמי לא הדליק בפתח השני, והרי היות שיש לפניו עוד זמן להדליק א"כ אין מקום לחשד, די"ל שידליק אח"כ במשך זמן ההדלקה, וגם תמוה דמהיכ"ת לעלות על הדעת שכשם שלא הדליק בפתח זה, כך נמי לא הדליק בפתח השני. אלא בהכרח שמדובר באדם שעומד וממתין מתחת לפתח חבירו במשך כל החצי שעה של זמן ההדלקה, ורואה שאכן לא הדליק במשך כל זמן ההדלקה בפתח זה, והוא מסוגל לבוא לידי חשד שכשם שלא הדליק כאן כך נמי לא הדליק בפתח השני.
ונשאל רבנו אמאי צריך לחשוש מפני אנשים שכאלו, וכי בגלל אנשים כאלו שהם מיעוטא דמיעוטא ולא כ"כ מצויים תיקנו חז"ל להדליק, וגם הרי אם הוא עומד באפס מעש במשך חצי שעה ליד פתח חבירו הרי הוא מסוגל לבדוק באותו זמן האם הבעה"ב הדליק בפתח השני, וא"כ אין מקום לחשד, ועו"ק שאין זה דומה לדוגמא של חשד שמייתי שם בהמשך הסוגיא? ואמר רבנו זצ"ל: דחזינן מהכא שאכן יש בינינו כאלו אנשים וצריך לחשוש מהם, ואין זה בגדרי מיעוטא דמיעוטא שיש אנשים שכל רצונם ומטרתם רח"ל הוא לראות ברעת הזולת ומקדישים מזמנם ועושים מאמצים מרובים להטיל מומין בזולת, ולא מוכנים למצוא את הצדדים הטובים שבו, וגם באופן שיש להם אפשרות לברר כי הם יכולים לבדוק אם הדליק בפתח השני הם לא עושים זאת, עד כדי שהוצרכו חז"ל לתקן דינא דנר חנוכה מפני החשד של אנשים כאלו. [וז"ל רבנו זצ"ל במכתב: ואני נמנע להשיב בדרך כלל בענין זה, כי דרך חלק מהאנשים, אפילו מאלה הנחשבים לחרדים לדבר השי"ת, לפרש כל דבר בכל מיני פשטלך, ונהנים לתת דופי באנשים, ה' יכפר בעדם כי אולי כונתם לשמים].

יישר כח ברוך שכיונתי.
יש מקור או בע"פ?

[מוטוש]

ומה הדין במי שנוהג להדליק בתוך הבית ולא בחלון?!

[אור עולם]

ומה הדין במי שנוהג להדליק בתוך הבית ולא בחלון?!

מה השאלה, האם שידליק בב' מקומות בבית או שידליק בחוץ ג"כ מפני החשד?
דלצד' א' אין בזה סברא, ולצד ב' - כשמותר להדליק בפנים (סכנה) אז כולם מדליקים שם ואין חשד כלל.
רק השאלה אולי כיום שיש קהילות שעדיין אוחזים להדליק בפנים והשאר לא.

[לבי במערב]

לכאו' ודאי שהנוהגים כן אין להם לחוש לחשד.

מה שיש לדון הוא, לפו"ר, דשמא משום מנהג רבים להדליק בביתם פנימה - בטל בזמננו חשש החשד מעיקרו (אף למדליקים בחוץ). וצ"ע.

[אור עולם]

איני יודע האם סתם בן אדם אמור לחשוד בחבירו שלא קיים מצווה, ומ"מ ישנם גם החושדים, וחששו להם.
אולי יש להקשות באופ"א. האם גם בשאר מצוות יש דין לעשותם באופן שלא ישאר מקום לחשד, ולדוג' לשהות בביהכנ"ס מהמניין שחרית הראשון עד האחרון כדי שכולם יראו שהנחתי תפילין, או כל כיוצ"ב?
מזכיר את דברי המשנ"ב, שאף אם כבר קרא ק"ש או עדיין טרם קרא ישים ידו על עיניו וכל כה"ג.
למרות שלפי"|ז קצת תיקשי, וכי מאחר והוא עטור בתפילין כעת כו"ע ידעי שאינו כופר בתורת משה גם אם לא ישים יד על עיניו. וצ"ע.

בנוסף, ראיתי מביאים בשם מרנא הפחד יצחק זצוק"ל דבוודאי דיש חיוב לדון את חבירו לכף זכות, אבל מסתמא אי"ז אמת... (וכמדומה דבפחד"י ר"ה מעמיד הבדל בין דין לכ"ז של צדיק לשל בינוני ששל צדיק הוא כן אמת), וכן אמר שלכל דבר שברא הקב"ה יש תכלית וסיבה, ו'שכל עקום' נברא בשביל לדון לכף זכות...
מדוע אין זו אמת לדון לכף זכות?

ולהזכיר אף את קושייתו הידועה של הגר"נ טוקר זצוק"ל שלכאו' יכל לשים שלט בפתח שהוא מדליק בפתח השני? ותי' שיחשדו שגם שם הניח שלט כזה...

אמת, לפי הנ"ל א"כ אין לדבר סוף.

לכאו' כוונת הפחד"י ד"לדון לכף זכות" זה נגד ההיגיון והשכל הישר, כי השכל הישר מורה שהמעשה ההוא נוטה לצד חובה, ומ"מ יש מצווה לדונו לכף זכות.
אך כדאי לראות את דבריו בפחד"י ר"ה מאמר י"ד שם מבוא' דיש ב' גדרים ב"בצדק תשפוט עמיתך", לגבי בינוני הרי"ז מצד שעל האדם להתרגל להסתכל על זולתו בעין טובה, ולא לחפש בו את הרע. ולגבי צדיק זה מן הדין ועל דרך האמת, כי הצדיק הכריע את נפשו אל צד הטוב, וע"כ מידה כנגד מידה נכריע את דינו לצד הטוב. ומדייק א"ז שם בלשונו של ר' יונה. קחנו משם.