ואחר כן באו בניך ל'דביר' ביתך ופינו את היכלך
פורסם: ד' דצמבר 14, 2011 10:28 pm
להלן דברים נפלאים בביאור פיסקא זו מנוסח 'על הניסים' דחנוכה מתורת אאמו"ר שליט"א.
ואחר כך באו בניך לדביר ביתך וכו'.
והנה לשון דביר בה מכונה בית המקדש הוא על שם הפסוק (מלכים א,ו): ודביר בתוך הבית מפנימה הכין לתתן שם את ארון ברית ה', ופירש"י שם שהכוונה היא לאמה טרקסין שמבדילה בין הקדש לבין קדש הקדשים.
אכן, מחיצה זו קרויה ע"ש קדש הקדשים, וטעם שקרוי קדש הקדשים גופא בשם דביר, מבואר במפרשים שזה על שם הארון שנמצא שם, שבו מונחים הלוחות שבהם כתובים עשרת הדברות שהם דבר ה', כן פי' רש"י.
וברד"ק נראה שפי' שדביר זה בית קדש הקדשים עצמו, וכן נראה שם בפסוק כג: ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן וכו'. והרי הכרובים היו בתוך קדש הקדשים, חזינן שקדש הקדשים קרוי דביר.
ואולי י"ל הביאור בזה שבית קה"ק קרוי על שם המחיצה מכיון שלא היה המקום עשוי באופן טבעי, שהרי הארון לבד היה צריך לתפוס את כל המקום, כמבואר בב"ב צט,א. ולכן דוקא בפסוק שמדובר שעשו את הכרובים העומדים של שלמה, שם קרוי המקום על שם המחיצה, דהיינו מעבר למחיצה.
ובאמת צריך ביאור מדוע נזכר כאן קדש הקדשים, הרי היוונים ביטלו את העבודה שהיתה בהיכל ולא היתה מלחמתם בקדש הקדשים, וזהו שנזכר ופינו את היכלך.
ועוד יש להקשות על הסדר שנזכר כאן קודם הדביר שהוא הפנימי ביותר, ואח"כ ההיכל שהוא לפני הדביר, ואח"כ חצרות קדשך, שזה מחוץ לעצם המקדש. והרי סדר הכניסה הוא הפוך, מבחוץ כלפי פנים, והיה ראוי לומר ואח"כ באו בניך לחצרות קדשך, וטהרו את מקדשך, ופינו את היכלך, ובאו לדביר ביתך.
ונראה לבאר עפ"י דברי המהר"ל בקו' נר מצוה בטעם מדוע היה צריך להיות הנס בפך שמן החתום בחותמו של כהן גדול, וביאר שהיוונים ע"י כח החכמה היה להם שליטה על ההיכל כאשר עם ישראל ירדו במעלתם בדבקות בתורה, וזה מרומז בשמם בלשון הקודש שיון בגימטריא 66 והיכל בגימטריא 65, מלמד שכחם גדול מן ההיכל, אבל קודש הקדשים הוא מחוץ לשליטתם .
ובשביל שיהיה לישראל כח להלחם ביון, היה צריך להתחיל ממקום שאין ליוונים שום שליטה עליו, ולכן היה צריך להיות הנס ע"י פך השמן החתום בחותמו של כהן גדול שיש לו את הכח של קדש הקדשים, כיון שרק הוא רשאי להיכנס לשם.
ולפי"ז מתבאר היטב לשון התפילה שמזכירים את הדביר שהוא בית קדש הקדשים, מכיון שרק מכח שבאו אל דביר ביתך, יכלו אח"כ לפנות את ההיכל וכל הקדש מטומאת היוונים. ולפי"ז מיושב גם הסדר, שלא מדובר כאן על הסדר של הכניסה הגשמית, אלא על הכח שבו טהרו ישראל את המקדש.