לימוד תורה בחנוכה

[גאולה בקרוב]

כידוע, "זכר לגזרות היוונים" להשכיחם תורתך, יש הנוהגים לצאת ל"בין הזמנים" קצרצר בחנוכה...[וכנראה הסיבה, מצד שירדה חולשה לעולם, ונזקקים למנוחה קטנה]
ועוד ידוע, כנגד זה, "מאי חנוכה, דתנו רבנן".

מקורות לחיזוק לימוד תורה בחנוכה:
א. ביאור הלכה תחילת הל' חנוכה, דברי מהרש"ל: "ואל תבטל מקביעותך"
ב. מאירי בשבת, שהבחורים בישיבות צרפת לא הדליקו נרות חנוכה בשקיעה, אלא רק לאחר שגמרו לימודם
ג. לקט רשימות למשגיח מלייקווד זצ"ל, חנוכה, עמ' פא-פו

נשמח לעוד חיזוקים, דברי תורה אחד מארבעה דברים שצריכים "חיזוק"!

[נוטר הכרמים]

אעתיק מרשימותי בקשר לזה:

שמעתי ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א, שהיה מתרעם על המנהג בכמה מקומות לעשות בין הזמנים בחנוכה, לאמור: אם צריכים הם להפסקה כל שהיא, ניחא, אבל מה ענין זה לימי החנוכה, ימים שבהם נפלו הזדים משכיחי התורה בידי העוסקים בה, ימים שנקבעו להודות ולהלל לשמו הגדול, יעשו בין הזמנים אחרי חנוכה. וכך הנהיג בישיבתו הרמה, שבשבת חנוכה איש לא נעדר.

והנה זכיתי למצוא הטענה הנ"ל בדברי הקדמונים.

הנה בספר 'נוהג כצאן יוסף' מובא בזה"ל: בכל הקהילות גזרו שלא לשחוק שום שחוק בכל השנה חוץ מחנוכה ופורים שהותר להם, והיינו כנגד יצר הרע דמוטב שיאכלו בשר תמותות שחוטות, ע"כ.

ובשו"ת חוות יאיר באמצע תשובה קכו, וז"ל: ונהירנא כד הוינא טליא נמנו ורבו בעלי תקנות ובראשם א"א הגאון מוהרר"ש זצ"ל לשנות מנהג הקדום הנהוג שלא לשחוק כל השנה רק בימי חנוכה, והרע בעיני א"א החסיד שיהיו ימי נס הקבועים להודות ולהלל מיוחדים לשחוק וקלות, וביקש לאסרם, ולקבוע תחתיהם ח' ימים עודם שאין בהם ביטול משא ומתן שבני אדם נשארים בבתיהם, ולא עלתה בידו כי לא הסכימו לשנות מנהג, עכ"ל, ויעו"ש עוד בזה.

שוב ראיתי שכבר דובר בארוכה, ואף דברי דלעיל הופיעו כבר בשנה שעברה בימים אלו, ראה כאן

[גאולה בקרוב]

"וזדים ביד עוסקי תורתך", באר הבית יוסף ע"פ "זדים הליצוני עד מאד- מתורתך לא נטיתי", שרק עוסקי תורה ועמליה יכולים נגד המליצים נגדה.

"נר מצוה ותורה אור", ולכן הרגיל בנר יהיו לו בנים ת"ח. שבת כג:

[ודרך אגב, נעיר להערת הברכת אברהם על הגמ' שבת שם "ואי לאו בר הכי הוא", שפירש רש"י שאינו רגיל לעסוק בתורה, והיינו שאין מציאות של "חוסר כשרון" לתורה].

[אב-י]

בעלון 'שערי הישיבה' מובא בספר 'כתלי בית המדרש' המופיע באוצר החכמה מס' 421 ישנו מאמר עם הרבה מקורות על ענין זה

[ישיבישקייט]

יש רק עד עלון 275 ובכלל מוזר שיש רק חלק א, ב, ד. ואין את חלק ג'.
ובאתר הוסיפו את חלק ז'. שם יש את העלון המדובר.
איפה שאר הכרכים?

[נוטר הכרמים]

מפרי עטו של ידידי הרב צבי יברוב שליט"א:

המהרש"ל בתשובותיו (סוף סי' פ"ה), הכותב לענין שמחת ימי חנוכה: "וראוי שהשמחה תהא מעורבת ובלולה בשמחת תורה, ואל תתבטלל מקביעותם".

בספר מנהגי ה"חתם סופר" (פרק ט' א'), מובא על מרן החתם סופר: "בחנוכה הזהיר להתעסק בלימוד התורה הקדושה יותר מבשאר ימים, והקפיד מאוד על זה שמבלים ימים האלו בהבלי שחוק, כי אמר, כאשר נזכר ג"כ בספרים, שעצת היצר הרע הוא להפריע את העם מעבודת ה' ומתלמוד תורה בימי חנוכה אשר תיקנו לנו חז"ל להודות ולהלל, והלימוד הוא עניין גדול בזמן הזה, כי אז נמסרו סודות התורה למשה רבינו ע"ה. בספר "בנין עולם" (פרק ט"ז סעיף ח') מוסיף על זה, בשם ספר "זכרון יהודה", שתלמידו של החת"ס, המהר"ם שיק, היה עושה את כל ההשתדלויות למנוע את ביטול התורה בחנוכה.

הוא מביא גם מדברי השל"ה (סוף ענייני תפילה וקריאה בס"ת), המעורר בימים אלו לנהוג ביתר שאת התורה ובמצוות: "תוכחת מוסר לחנוכה, יחשוב, שעיקרו נתקן להלל ולהודות לה' יתברך על כי היוונים חשבו לבטל תורה ומצוות, אם כן הימים הקדושים האלה ראויים ביותר להתמדת תורה מבשאר ימים כי תלמוד תורה כנגד כולם, ובעוה"ר רוב העולם נוהגים בהם ביטול תורה והולכים אחר ההבל. ומה שרבותינו הקדמונים פסקו בהם ישיבה בימים ההם, עשו בשביל הנערים שיחזרו על תלמודם מה שלמדו שיהיה שגור בפיהם, על כן השומע ישמע ויתעורר בימים ההם ביתר שאת בתורה ובמצוות".

לדברי הגה"צ ר' יחזקאל לעווינשטין זצ"ל (קובץ עניינים, חורף תשכ"ח), החיזוק בתפילה ובתורה ובמצוות מכח נס חנוכה, הוא מצוות היום, מאחר ובחנוכה הגזירה והתשובה היו בענין העבודה (לדברי הב"ח). "ביטול תורה ורפיון בעת הזו רחוקה היא ביותר ממהות הימים האלה, ובוודאי גם עצם הימים הללו מסוגלים להצלחה רוחנית. אולם "זה לעומת זה עשה אלוקים", ובימים שבהם יש הצלחה לטוב, דווקא אז יש שליטה ליצר, וגדולה החובה להיזהר"!

[לע"נ א"מ מרת חוה ע"ה הכ"מ, בת הגה"צ ר' יעקב מרדכי מרקוביץ זצ"ל. נלב"ע כ"ג שבט תשמ"ט].

[בגולה]

קטע נפלא במור וקציעה ריש הל' חנוכה - לקונטרס מנורת זהב :

מור וקציעה - מנורת זהב.jpg (92.29 KiB) נצפה 8443 פעמים

[היא שיחתי]

זה היה ביתד נאמן?

[בגולה]

זה היה ביתד נאמן?

מה ?

[יאיר]

בעלון 'שערי הישיבה' מובא בספר 'כתלי בית המדרש' המופיע באוצר החכמה מס' 421 ישנו מאמר עם הרבה מקורות על ענין זה

[יאיר]

א.יש רק עד עלון 275 ובכלל מוזר שיש רק חלק א, ב, ד. ואין את חלק ג'.
ובאתר הוסיפו את חלק ז'. שם יש את העלון המדובר.
ב.איפה שאר הכרכים?

א.בסוף יש גם 450. (בח"ז).
ב.משרד האוצר לא תמיד מעלה הכל ופעמים הרבה מעלה רק כרכים שהזדמנו לידו.

[ישיבישקייט]

ב.משרד האוצר לא תמיד מעלה הכל ופעמים הרבה מעלה רק כרכים שהזדמנו לידו.

זו בדיוק היתה השאלה.
אחרי שממילא הם עובדים וטורחים, ובד"כ לא מכניסים רק מה ש''הזדמן להם'' אלא טורחים רבות, למה לא הוכנס משהו מושלם.

[ירושלמי]

מומלץ מאד לעיין בדבריו המאלפים של הנצי"ב זצ"ל, המבאר בטוטו"ד את התחזקות כח המנורה בחנוכה, שהוא ענין כח התלמוד תושבע"פ:

נציב חנוכה.PDF

(330.73 KiB) הורד 494 פעמים

נציב חנוכה 2.PDF

(159.95 KiB) הורד 414 פעמים

[יאיר]

ב.משרד האוצר לא תמיד מעלה הכל ופעמים הרבה מעלה רק כרכים שהזדמנו לידו.

זו בדיוק היתה השאלה.
אחרי שממילא הם עובדים וטורחים, ובד"כ לא מכניסים רק מה ש''הזדמן להם'' אלא טורחים רבות, למה לא הוכנס משהו מושלם.

משום שלא הגיעו לידם הכרכים האחרים ולא טורחים בכל ספר אלא בעיקר בספרים יותר חשובים. (הגיוני. מדוע עליהם לטרוח כ"כ להשיג ספר/כרך/חוב/קונט' לא כ"כ חשוב? עדיף לטרוח להשיג ספרים יותר חשובים).
הצוות מאשר?

[עושה חדשות]

לגבי לישנא ד"זדים", נזכרתי בלש' הר"מ בהל' פרה אדומה - הצדוקין היו אומרים שאין מעשה הפרה כשר אלא במעורבי שמש, לפיכך היו ב"ד בבית שני מטמאין את הכהן השורף את הפרה בשרץ וכיוצא בו וטובל ואח"כ עוסק בה כדי לבטל דברי אלו הזדים שמורים מהעולה על רוחם לא מן הקבלה, וכן כל הכלים שמכניסין לתוכם אפר הפרה כולם טבולי יום.

[מיללער]

לא ראיתי שהביאו דבריו הק' של הפרי מגדים באשל אברהם ריש הל' חנוכה, ונראה מדבריו שיש ענין להרבות "בפלפול ועסק התורה" ביומי דחנוכה

IMG_20171212_204137721.jpg (568.14 KiB) נצפה 7133 פעמים

(לא הבנתי קיצור דבריו מה העדיפות בזה שהזדים ניתנו ביד עוסקי התורה בפלפול, ולא רק באלו המדקדקים לעשות החוקים, אשמח להסבר ופשט בדבריו הקדושים)

[אבק פורח]

לכאורה כוונתו שעיקר הזכות של ישראל כנגד היוונים שהם "זדים" הוא מה שהם שומרים את החוקים כמו שכתב שה"זדון" של היוונים החוקים הוא מה שרצו להעבירם מחוקי רצונך וא"כ היה ראוי שימסרו ביד מי שיש לו את הזכות הזאת של דקדוק בחוקים במיוחד אבל הקב"ה מסרם אף ביד עוסקי תורתך שעוסקים בעיקר בפלפול ולא בשמירת החוקים.

[מיללער]

לכאורה כוונתו שעיקר הזכות של ישראל כנגד היוונים שהם "זדים" הוא מה שהם שומרים את החוקים כמו שכתב שה"זדון" של היוונים החוקים הוא מה שרצו להעבירם מחוקי רצונך וא"כ היה ראוי שימסרו ביד מי שיש לו את הזכות הזאת של דקדוק בחוקים במיוחד אבל הקב"ה מסרם אף ביד עוסקי תורתך שעוסקים בעיקר בפלפול ולא בשמירת החוקים.

חס ושלום שייך לומר שעוסקי התורה לא שמרו על חוקי התורה?

[קראקובער]

כדי להגן על 'מנהג ישראל' למעט בלימוד בחנוכה הסיבה כי הם עסוקים בפרנסה...viewtopic.php?f=24&t=37896 וכמו שאמר להו רבא לרבנן: במטותא מינייכו, ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי, כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא".

[בבלי77]

לגבי לישנא ד"זדים", נזכרתי בלש' הר"מ בהל' פרה אדומה - הצדוקין היו אומרים שאין מעשה הפרה כשר אלא במעורבי שמש, לפיכך היו ב"ד בבית שני מטמאין את הכהן השורף את הפרה בשרץ וכיוצא בו וטובל ואח"כ עוסק בה כדי לבטל דברי אלו הזדים שמורים מהעולה על רוחם לא מן הקבלה, וכן כל הכלים שמכניסין לתוכם אפר הפרה כולם טבולי יום.

ראיתי היום בס' חוקי רצונך ח"א עמ' כ"ו שדיבר וביאר ענין תואר "זדים" וכבר הביא דברי הרמב"ם בהלכות פרה ראה שם באריכות וש"י.

[לבי במערב]

לכאורה כוונתו שעיקר הזכות של ישראל כנגד היוונים שהם "זדים" הוא מה שהם שומרים את החוקים כמו שכתב שה"זדון" של היוונים החוקים הוא מה שרצו להעבירם מחוקי רצונך וא"כ היה ראוי שימסרו ביד מי שיש לו את הזכות הזאת של דקדוק בחוקים במיוחד אבל הקב"ה מסרם אף ביד עוסקי תורתך שעוסקים בעיקר בפלפול ולא בשמירת החוקים.

חס ושלום שייך לומר שעוסקי התורה לא שמרו על חוקי התורה?

לא שלא שמרו (ח"ו) על חוקי התורה, כ"א שקיום התומ"צ שלהם לא הי' בקבלת עול (בלבד) - כ"א מתוך תענוג ושמחה ("אין שמחה כהתרת הספקות").

[בין החכמים]

דברים קצרים ואקטואליים ממרן הגאון רבי נתן קופשיץ שליט"א, בענין חיזוק לימוד התורה בחנוכה, ובייחוד בעת הסער העולמי.