גם אם יוספוס ציין את השולחן (בקדמוניות או מלחמות, ולא בדקתי), יתכן שהדליקו בחמישי או בשישי וערכו שולחן בשבת.
(ומה שחז"ל קבעו נר חנוכה במס' שבת, משום דנר חנוכה ונר שבת שייכים זל"ז (נר איש וביתו), ונר של שבת עדיף). מיכאל1 כתב:
הסתפקתי באופן שמחמת אונס וכדו' לא ערכו את לחם הפנים בשבת האם אין דין לערוך אותו בא' מימות השבוע, ומהשפ"א מוכח שאין לו תיקון ואם לא נערך בשבת אין ענין לעורכו עד שבת הבאה.
בעריכת שולחן כתי' 'ביום השבת ביום השבת יערכנו', ואיך יערוך אותו שלא בשבת.
והכי משמעות רמב"ן פר' פקודי
(שמו' מ יז), ז"ל: והנה המשכן וכליו לא נתקדשו לעבודה אלא במשיחה, כמו שנאמר 'ומשחת את המשכן ואת כל אשר בו וקדשת אותו ואת כל כליו', על כן פירוש 'ויערוך עליו ערך לחם' 'ויעל הנרות', כי עשה כן
בזמנם אחר המשיחה. והנה הם כטעם לעשות כן.
(דברי הרמב"ן באו להוציא, שלא נאמר שצורת קידוש הכלים הוא לערוך עליו ביום הקמת המשכן בחול את לחם הפנים בשביל לקדש השולחן, אלא שערך השולחן באופן שיוכל אהרן לסדר עליו הלחם בשבת, וכך ימשחנו).ומשמע מדבריו שאהרן ערך הלחם בזמנו ולא ביום הקמת המשכן. וזמנו הוא בשבת.
שוב מצאתי בפסיקתא זוטרתא, פר' ויקהל
(שמו' לה)ז"ל:
ועוד שהרי נאמר ביום השבת, וכל מקום שנאמר ביום אינו אלא בו ביום, כגון 'ביום השבת ביום השבת יערכנו', ואומר 'ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן', וכן כיוצא בהן.