פורום אוצר החכמה

אשכול זה מוקדש למידע אודות חיבור שם הגדולים השלישי ומחברו.
ברחבי הפורום נכתבו בעבר פרטים אודות החיבור ועל מחברו הפלאי ר' משה מרקוביץ 'הסנדלר'.

מאפס פנאי וידע, אכתוב רק שורות בודדות, ונודה לכל תוספת אינפורמציה:

שם הגדולים השלישי, נתחבר ע"י ר' משה מרקוביץ, סנדלר מראסיין (עיירה בליטא, לא להחליף עם רייסן, כינוי יהודי לרוסיה הלבנה). ומחבר כמה קונטרסים.
בעבר פורסם על רמזים לפיהם אדם בשם איטנגא היה שותף במידה מסוימת לחיבור, והדברים לא נתבהרו כל הצורך.

רוב ככל החיבור לא בא בדפוס מעולם, למעט מקצת אות א', ממערכת גדולים וממערכת ספרים.

החיבור כולו מצוי בשני כתבי יד:

האחד, כתב יד הנמצא בספריה הלאומית, ובו מערכת גדולים מאות א' עד אות ל - לייב. כתב יד זה הינו קריא ברובו, והוא די מצוי, בעקבות פרסומו באוצרות התורה. בכתב יד זה ישנם כו"כ סגנונות כתיבה, וזה מתחבר לאגדה לפיו הסנדלר לא ידע לכתוב והיה שוכר נערים לשם כתיבת ערכים.

השני, כתב יד הנמצא בספרית בר אילן, והינו נדיר יותר (כמובן שתצלום ממנו מצוי במכון לתצלכ"י). כתב יד זה קשה יותר לקריאה, וחלקים ממנו במצב לא טוב, אאל"ט קראתי שהוא נמצא בשרידי גיטו שאוול קובנה, ועוד נשוב לפרט זה. כתב יד מכיל מאות י' עד הסוף.

נראה שכתב יד ירושלים (הראשון) הינו מהדו"ב, ויש לבדוק לפי הערכים החופפים.

מערכת ספרים אינה מצויה בשני כתבי היד, וחע"ד (אם בכלל נכתבה פעם).

נשמח לתוספת ועדכון כל פרט.

בזמנו הופיע מידע כעי"ז באחת מהערות השוליים של ישורון, האם המידע מסונכרן כבר? או שיש צורך להביאו משם?

כדאי לאסוף ולרכז כאן כל בדל מידע מכל מקום.

איש_ספר כתב:בעבר פורסם על רמזים לפיהם אדם בשם איטנגא היה שותף במידה מסוימת לחיבור, והדברים לא נתבהרו כל הצורך.

זה לא איזה אדם בשם איטינגא, זה מחבר ספרים מפורסם, והנה קישור לאשכול בענין שהיה כאן פעם:

viewtopic.php?f=7&t=4490&p=34487&hilit=%D7%90%D7%99%D7%98%D7%A0%D7%92%D7%90#p34474

ראה תמונתו

הבונה כתב:

איש_ספר כתב:בעבר פורסם על רמזים לפיהם אדם בשם איטנגא היה שותף במידה מסוימת לחיבור, והדברים לא נתבהרו כל הצורך.

זה לא איזה אדם בשם איטינגא, זה מחבר ספרים מפורסם, והנה קישור לאשכול בענין שהיה כאן פעם:

viewtopic.php?f=7&t=4490&p=34487&hilit=%D7%90%D7%99%D7%98%D7%A0%D7%92%D7%90#p34474

ר' אברהם איטינגא מדוקלא היה חוקר יוחסין גדול בדורו נכדו של הגאון ר' שלמה קלוגר מבראד, התכתב עם שאר העוסקים ביחוס כמו ר' צבי יחזקאל מיכלזאהן מפלונסק, ר' ישראל בערגער מבוקארעסט, ר' חיים דוב גראס מפעטראווא, ר' יוסף לעווינשטיין מסערוצק ועוד.

מאמר חשוב על הסנדלר. מופיע בראש הסרט של כתב היד של בר אילן. לא בדקתי היכן פורסם:

באוצר הרבנים 18818: הרב רבי שלמה זלמן טוביה מרקוביץ. בן הסנדלר רבי משה‬ ‫מרקוביץ. מחבר שם הגדולים השלישי. נולד תרמ״ח. גאון‬ ‫מפורסם. רבה האחרון של אנטאליפט. נספה בשואה תש״ג.‬ ‫

איש_ספר כתב:השני, כתב יד הנמצא בספרית בר אילן, והינו נדיר יותר (כמובן שתצלום ממנו מצוי במכון לתצלכ"י). כתב יד זה קשה יותר לקריאה, וחלקים ממנו במצב לא טוב, אאל"ט קראתי שהוא נמצא בשרידי גיטו שאוול קובנה.

בכרטיס של כתב היד במכון לתצלכ"י נכתב:

‫ כה"י ניצל מהריסות גטו קובנו ע"י מר עמנואל מורדל, אחד משכני המחבר, אחרי השואה, ונתרם לאוניברסיטה על ידו בשבט תשמ"ז. ‬

מן הסתם המאמר הנ"ל הוא מספר 'קשת גבורים' של הרב שורין.

ר' משה מרקוביץ חיבר גם לקורות עיר קיידאן ורבניה.

תולדות כתב:מן הסתם המאמר הנ"ל הוא מספר 'קשת גבורים' של הרב שורין.

ודאי שלא

המחבר בעל "שם הגדולים השלישי"הוציא לאור ספר "לקורות עיר נאוואהרדאק". " קידאן." ולקורות עיר ראסיין.

המצוי כאן באוצר.

וכך מצאתי בהמליץ כותב המחבר דנן על עצמו וראה צלומים.

אשכול אודות המחבר מפורום אחר, החסום לי (אם אין שם פרטים חדשים, נא להודיע לי ואמחק את ההודעה):
http://www.bhol.co.il/Forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2525434&forum_id=19616&upd=1

עוד:

ב"ה קיבלתי מאת ZAMLER ASFAN עיתון דאס יודשע וכו'

עכשיו ברוך השם אפשר לקרוא ובגדול על ה"שם הגדולים השלישי" שמעי וראי ותחי נפשכם.

בספר "לקורות העיר נאוואהררדאק ורבניה" שכתבו ר' דוד וואברינסק - נינו של בעל ערוך השולחן, יחד עם ר' משה מארקאוויץ בשנת תרע"ג מוזכר בשמות הפרענומעראנטען "אחי ר' מאיר ליב מארקטוויץ מנויארק" - ז.א. שהיה לו אח בארה"ב ואולי ישנם ממשפחתו שם

גם כן בספר הנ"ל מודה לבנו ר' זלמן טוביה מארקאוויץ מוואלאזין עבור הגהתו את הספר

בנו של ר"מ מרקוביץ היה הגאון רבי זלמן טוביה, רב בעיירות: קאווארסק, אינטוריק, אנטאליפעט בליטא. חתנו של הרב ר' יוסף יוזל פערסקי, זקן העדה בווואלאז'ין.
בנו של ר' זלמן טוביה היה ר' חיים שמשון מבחירי ישיבת סלבודקא, בשנת תרצ"ט הוציא בקיידאן את ספרו אמרי חיים, נשא לאשה את בתו של הגאון רבי שמעון דוביאנסקי, מגדולי תלמידי סבלודקא, ומראשי כולל קובנא. בשנת תש"א עוד טרם מלאה שנה לנישואיו. נרצח ע"י הנאצים ימש"ו בפורט השביעי. ינקום ד' לעינינו נקמת דם עבדיו השפוך.

האם רק אני לא הבנתי?! אם המחבר לא ידע קרא וכתוב, אז מניין כל הידע ?

שלום וברכה -
בעקבות משלוחו השבועי של אבישי אלבום הי"ו - בו פנה להתנדבות בפיענוח כתב היד - אשמח להמשיך בקשר.
y@habnuya.org
וחזק ואמץ וכ"ט
יהודה.

כבוד הרב שם הגדולים השלישי
היזמה להעתיק את הספר, שנרדמה בעבר וקיבלה כעת חידוש והתחדשות, אסור לה להיפסק.
צריך לדחוף עוד ועוד עמודים בלתי מועתקים, למען ימשיך הקהל הקדוש לעסוק במלאכה זו.
נא ונא להמשיך להעלות דפים מהכת"י.
אחרי העלאת דפי הכת"י, ניתן למחוק הודעה זו.
תודה

מספר גדולי הדורות להרב יחיאל מיכל שטרן

השבוע במוסף שב"ק של יתד נכתב שהפקידו בידיו גם לערוך את "ספר הישיבה" על תולדות ישיבת טעלז עם מאמרים מתלמידי ובוגרי הישיבה

ציור מדמות המחבר זצ"ל

במוסף 'כנגד כל הסיכויים' של יתד נאמן לסוכות, מופיעה כתבה של הרב ישראל דן, 'הסנדלר ש"תפר" ספרים' - על רבי משה מרקוביץ.
את הכתבה חותם הרב דן במלים אלו:

אפשר להעלות את כל הכתבה?
נ.ב. יש שם בכתבה ט"ס כמה פעמים בשם ברקוביץ

האם כתב היד של אותיות א-ל נמצא ברשת? אני זקוק לאות ב' (בנימין).

עליו גם בספרו של רי"ל מימון, למען ציון לא אחשה, חלק א, ירושלים תשי"ד, עמ' 86 [ושם גם על רמתם התורנית הגבוהה של בעלי המלאכה בוילנא]

איש_ספר כתב:אשכול זה מוקדש למידע אודות חיבור שם הגדולים השלישי ומחברו.
ברחבי הפורום נכתבו בעבר פרטים אודות החיבור ועל מחברו הפלאי ר' משה מרקוביץ 'הסנדלר'.


החיבור כולו מצוי בשני כתבי יד:

האחד, כתב יד הנמצא בספריה הלאומית, ובו מערכת גדולים מאות א' עד אות ל - לייב. כתב יד זה הינו קריא ברובו, והוא די מצוי, בעקבות פרסומו באוצרות התורה. בכתב יד זה ישנם כו"כ סגנונות כתיבה, וזה מתחבר לאגדה לפיו הסנדלר לא ידע לכתוב והיה שוכר נערים לשם כתיבת ערכים.

השני, כתב יד הנמצא בספרית בר אילן, והינו נדיר יותר (כמובן שתצלום ממנו מצוי במכון לתצלכ"י). כתב יד זה קשה יותר לקריאה, וחלקים ממנו במצב לא טוב, אאל"ט קראתי שהוא נמצא בשרידי גיטו שאוול קובנה, ועוד נשוב לפרט זה. כתב יד מכיל מאות י' עד הסוף.

נראה שכתב יד ירושלים (הראשון) הינו מהדו"ב, ויש לבדוק לפי הערכים החופפים.

מערכת ספרים אינה מצויה בשני כתבי היד, וחע"ד (אם בכלל נכתבה פעם).

נשמח לתוספת ועדכון כל פרט.

ניסיון הפענוח וכו' כנראה שבק חיים לצערנו. לתועלת אלו שרוצים לעיין בכתב היד אציין כי כתה"י השני נסרק והניתן להורידו באתר הספרה"ל
(שוקל 2.15 GB ולכן א"א להעלותו לכאן)
כדאי לציין שכתה"י מתחיל בערך יעקב ולא מתחילת האות יו"ד.

וכיון שבאתי אוסיף כי מאמר זה

איש_ספר כתב:מאמר חשוב על הסנדלר. מופיע בראש הסרט של כתב היד של בר אילן. לא בדקתי היכן פורסם.

מקורו בספר הזכרון של קהילת גורזד (ספר גורזד באתר של ספריית נ"י)

בתוך הגולה כתב:
ניסיון הפענוח וכו' כנראה שבק חיים לצערנו. לתועלת אלו שרוצים לעיין בכתב היד אציין כי כתה"י השני נסרק והניתן להורידו באתר הספרה"ל
(שוקל 2.15 GB ולכן א"א להעלותו לכאן)
כדאי לציין שכתה"י מתחיל בערך יעקב ולא מתחילת האות יו"ד.

לא אדע למה הפסיקו להעלות. ככל הנראה לי, לא נותרו דפים ללא פיענוח. א"כ יועיל נא בטובו להעלות כמה עמודים, ונראה אם אכן מתה כדרכה או אם מתה מחמת [חוסר] מלאכה.

גיורא בשמי שמיא כתב:

בתוך הגולה כתב:
ניסיון הפענוח וכו' כנראה שבק חיים לצערנו. לתועלת אלו שרוצים לעיין בכתב היד אציין כי כתה"י השני נסרק והניתן להורידו באתר הספרה"ל
(שוקל 2.15 GB ולכן א"א להעלותו לכאן)
כדאי לציין שכתה"י מתחיל בערך יעקב ולא מתחילת האות יו"ד.

לא אדע למה הפסיקו להעלות. ככל הנראה לי, לא נותרו דפים ללא פיענוח. א"כ יועיל נא בטובו להעלות כמה עמודים, ונראה אם אכן מתה כדרכה או אם מתה מחמת [חוסר] מלאכה.

כנראה נעלמה ממני רובה של מלאכה. כי אני מוצא בעיקר ערכים מאותיות למ"ד ומ"ם.
או כלך לדרך זו, בפורום נעתקו בערך 250 דפים מתוך 755~.
אין כל בעיה לעלות דף מפעם לפעם אבל השאלה אם יש בזה אותו טעם.

בתוך הגולה כתב:

גיורא בשמי שמיא כתב:

בתוך הגולה כתב:

אין כל בעיה לעלות דף מפעם לפעם אבל השאלה אם יש בזה אותו טעם.

האם יש לזה טעם אחר או שאין בכלל טעם

במוסף שבת קדש יתד נאמן של סוכות תשפ"ג, "עשות ספרים הרבה", (עמ' 90-97), יש מאמר על שם הגדולים השלישי ומחברו, ונראה שנעלם מכותב המאמר שהספר עדיין לא נדפס בשלמותו, ומה שנדפס הוא חלק מזערי מהספר, הכולל רק שמות גדולים המתחילים באות א', וכן שמות ספרים המתחילים באות א'.
וכן כמובן נעלם ממנו שנשארו כתבי יד של שאר חלקי הספר בספריות, וכן לא הזכיר את הנסיון לפענח את כתב היד שנעשה כאן ע"י מתנדבים.

הזעצער כתב:האם רק אני לא הבנתי?! אם המחבר לא ידע קרא וכתוב, אז מניין כל הידע ?

לקרוא הוא ידע, לכתוב לא

והסיבה לכך היא כי הוא למד בחיידר רק בילדותו המוקדמת ובהמשך הוכרח לבקש פרנסתו

ומטעם זה הוא לא הבין לשון הקודש על בוריו, והיטיב לקרא רק בספרים שנכתבו בשפת היידיש, שהיו מצוים לרוב בימיו

הידע הנרחב שלו בא על ידי שהיה קורא ספרי תולדות חכמים ביידיש, והיה חוקר ודורש אודותם ואודות חכמי דורו, ואנשים הביאו לו מידע מפי ספרים וסופרים, והוא חקק הכל בזכרונו

בהמשך הכתיב לבנו ביידיש את הידע הרב שנאצר בזכרונו והוא כתב הכל בעברית

כך הבנתי