שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפניהם

פרויקט משותף של חברי מדרש אוצר החכמה, לההדרת חיבור שם הגדולים השלישי של ר'משה מרקוביץ ז"ל
סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפניהם

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ו' פברואר 10, 2012 4:12 pm

הערות ותיקונים שנכתבו באשכולות הפענוח, ישולבו בהמשך.
[סוף קטע מעמ' מס' 294]
הרב מוהר"ר [אריה] ליבוש האלבערשטאם , הגאון הצדיק חונה בעיר טארנאוו במדינת גאליציען, אחי הרבנים הגדולים הצדיקים מוהר"ר משה האלבערשטאם המתגורר בעיר צאנז (ידוע ומוכר כר' משה'לי שינאווער מנו"כ באוהל זקינו בצאנז) ומוה"ר שמחה ישכר דוב האלבערשטאם אבד"ק צעשנוב ומוה"ר (אברהם) שלום האלבערשטאם אבד"ק סטראפקוב, בניו של הגאון הקדוש מופת הדור מוהר"ר יחזקאל שרגא האלבערשטאם אבד"ק שינאווא בעל ספר "דברי יחזקאל" על התורה ועל שו"ת בן הגאון אור עולם המקובל איש אלקי מוהר"ר חיים האלבערשטאם אבד"ק רודניקי (? כנראה הכוונה להעיר רודניק אבל לא זוכר שמרן הד"ח שימש שםכ רב) ובק"ק צאנז שנפטר בשנת תרל"ו כ"ה ניסן בעל מחבר ספר "דברי חיים" על התורה וספר "דברי חיים" על שו"ת ועוד ספרים.

הרב מוה"ר [יהודה] ליב דון=יחייא , הרב הגדול המובהק החסיד רב ומו"ץ דק"ק שקלאוו לעדת החסידים וכעת אבד"ק טשרניגוב. חבר ספר "בכורי יהודה" על שו"ת וחידושים וביאורים בש"ס ופוסקים וספר "הציוניות מנקודת השקפת הדת" ובאר כי אין לרעיון הציוניות שום התנגדות לרוח הדת [עיין בחלק שני במערכת הספרים] בן הגאון מוה"ר חיים דון יחייא שהיה אבד"ק האראדישיץ פלך מאהילוו וב"ק וויזין פלך קאוונא ואח"כ היה האבד"ק שקלאוו לעדת החסידים ובסוף היה אבד"ק דרוססא פלך וויטבעסק בעל מחבר...

[ מוהר"ר אליעזר ליפמאן ליכטענשטיין מח"ס שם עולם על חומש] ספר ויקרא [עיין בחלק שני מערכת הספרים] שהיה תלמיד של הגאון הגדול המקובל איש אלקי מוה"ר אריה ליב צונץ אבד"ק פלאצק ובק"ק ווארשא ובן הרב מוה"ר שלמה מעיר קוואלא (?) אחי הרה"ג מוהר"ר אליעזר ליפמאן ליכטענשטיין שהיו בניו של הגאון הגדול מוהר"ר קלונימוס קלמן ליכטענשטיין אבד"ק ביאלסטאק אחי הגאון הגדול המפורסם בדורו מוהר"ר אברהם יקתואל ליכטענשטיין אבד"ק פלונסק בעל מחבר ספר "זרע אברהם" על ספרי

הרב מוהר"ר [אליעזר] ליפמאן נייזאטיץ, הגאון המובהק המפורסם שהיה אבד"ק זשאמבאק ואח"כ היה אבד"ק מאגנדארף ובסוף ימיו קבע דירתו בק"ק סערדאהעל, ושם מנוחתו כבוד בשנת תרי"ט ביום ד' תשרי. חבר ספר "באר אליעזר" וספר "בציר אליעזר" שבע חקירות ודרישות בשיטות הש"ס וספר "מי מנוחות" דרשות בחקירה ומוסר השכל, וספר "משבצות הפנינים" קובץ של מאמרי חכמה וספורי מוסר מאגדות חז"ל בדרך מליצה ושיר ופירוש חדש על ספר "מבחר הפנינים" עם תרגום אשכנזי, [עיין בחלק שני במערכת הספרים] שהיה ממשפחת הגאון בעל ספר "תוספות שבת" ז"ל ותלמיד של הגאון מאוה"ג מוהר"ר משה סופר אבד"ק פרעסבורג בעל שו"ת "חתם סופר" ובנו הוא הגאון המובהק מוהר"ר ישעיה ניזאטיץ אבד"ק אלישטאבא.

{ה}רב מוהר"ר ליפמאן הגאון המופלא המפורסם אבד"ק {יע}מרינג הובא בשו"ת "חתם סופר" חלק יו"ד סימן קס"ה) {ו}חלק חו"מ סימן קט"ו)

{ה}רב מוהר"ר [אליעזר] ליפמאן במוהר"ר דוד הגאון המופלא {ה}מובהק שהיה אבד"ק טרעספאלי, ואח"כ נתקבל לראבד"ק {ב}ריסק דליטא ושם מנוחתו כבוד בשנת תרמ"ג ביום ו' עש"ק {?} מרחשוון בן פ"ה (פ"ח?) שנה חבר ספר "מעגלות אור" על {דר}ושים [עיין בחלק שני במערכת הספרים].

{הר}ב מוהר"ר [אליעזר] ליפמאן הגאון המובהק החריף העצום {א}בד"ק סאבאדקא, שהיה תלמיד של הגאון מאוה"ג שר {הת}ורה מוהר"ר משה סופר בעל שו"ת "חתם סופר" ומזכירו {בס}פר "חתם סופר" בחלק או"ח תשובה פ"ד) ותשובה ק"ח) {וח}לק יו"ד תשובה מ"ב) ותשובה ק"נ) ותשובה קצ"ב) ותשובה ותשובה רט"ו) ותשובה שי"א) ובחלק אהע"ז תשובה כ"ה) ותשובה קכ"ז) ובחלק שני תשובה מ"ט) ובחלק שישי תשובה כ"ה) ותשובה ל"ח.

הרב מוה"ר [אליעזר] ליפמאן ריבלין מעיר שקלאוו, הגאון הדרשן הנפלא שהיה מו"ץ ור"מ דק"ק מאהלוו על נהר דניעפר ונח נפשו בשנת תרמ"ה ביום עשרה בטבת בן פ"ד שנה, חבר הספר "דבר שלמה" על הלכה בכתב יד וגם הניח חידושי תורה בפלפול ודרוש בכתב יד, והוציא לאור את הספר דברי שלמה בעניני הלכה ועם הקדמה ועם הוספות (במקור; הופסות בטעות) מאת אביו הגאון המופלא מוה"ר שלמה זלמן ריבלין משקלאווו בן הגאון הצדיק המפורסם מו"ה בנימין ריבלין משקלאוו בעל מחבר ספר "גביעי גביע הכסף" בן הגאון הצדיק מוה"ר שלמה זלמן ריבלין משקלאוו בן הרב הצדיק מוהר"ר צבי הירש מווילנא בהגאון הצדיק החסיד מוה"ר אליהו שהיה דיין וגבאי צדקה גדולה בעיר ווילנא בן הגאון הגדול בדורו המקובל איש אלקי מוהר"ר משה קרעמער אבד"ק ווילנא שנפטר בשנת ת(מ)"ח.

הרב מוהר"ר [אליעזר] ליפמען הגאון החו"ב שהיה אבד"ק קאלדא, שהיה תלמיד של הגאון מאוה"ג שר התורה מוה"ר משה סופר אבד"ק פרעסבורג ומזכר אותו בספרי "חתם סופר בחלק יו"ד תשובה צ"ה) ותשובה קצ"ב).

הרב מוהר"ר [אליעזר] ליפמאן ראבינאוויץ הרב הגדול המובהק שהיה שו"ב דק"ק מינסק נפטר בשנת תרמ"ז ביום ה') מרחשוון [עיין ספר "חבת ירושלים" בחלק שני במערכת הספרים], [ועיין ספר "דברי חכמים חידותם" בחלק שני במערכת ספרים], [עיין ספר "קדושת יו"ט" בחלק שני במערכת הספרים], בן הרב הצדיק מוהר"ר בצלאל מק"ק קאפוליא, אחי הרב המופלג ומפורסם מוה"ר חיים שו"ב וש"ץ דק"ק יורבארג פלך קאוונא, שהיו בניו של הרב המאוה"ג המופלא הצדיק והעניו החסיד מוהר"ר בצלאל מעיר שקלאוו שנפטר בשנת תקצ"ב שהיו בניו של הגאון הגדול בדורו החריף העצום מאוה"ג שר התורה צי"ע מוהר"ר יום טוב ליפמאן אב"ד ור"מ דק"ק קאפוליא נפטר בשנת תקנ"ה בן ל"ט שנה חבר ספר "מלאכת יום טוב" וספר "קדושת יום טוב" ועוד ספרים, אחי של הרבנים הגדולים מוהר"ר יצחק אייזיק דיין דק"ק ווילקמיר ומוהר"ר שלמה מפינסק ומוהר"ר משה מווילנא שהיו בניו של הגאון הגדול מוהר"ר אברהם אשר אבד"ק אליק אחי הרב הגדול החריף מוהר"ר אליהו מפינסק, שהיו בניו של הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר ישראל איסרל שהיה אבד"ק פרוסק, ואח"כ אבד"ק פינסק והגליל, אחי הגאון מוהר"ר אליהו אבד"ק טשארטוקוב, שהיו בניו של הגאון המקובל איש אלקי מוהר"ר אברהם הנקרא ר' אבא מארי אב"ד בכמ קהלות אח"כ אבד"ק נאווראדאק פלך מינסק [חתן של הגאון הגדול מפורסם בדורו מוה"ר ישראל איסרל אבד"ק לומבלא, ובק"ק בריסק דליטא, ובוסף אבד"ק לובלין, בן הגאון הגדול בדורו מאוה"ג שר התורה מוהר"ר משה אבד"ק לומבלא ואח"כ ר"מ דק"ק לובלין בעל מחבר ספר "מהדורא בתרא" על הש"ס [חתן הגאון רבינו שמואל אליעזר אדילש אב"ד ור"מ דק"ק אוסטרהא בעל ספר "חדושי מהרש"א" על הש"ס] בן הרב הג"מ יצחק מקראקא בהגאון מוהר"ר יוסף [חתן של הגאון הגדול מוה"ר שמחה בונם מקראקא בהגאון מוהר"ר אברהם מייזלש מפראג [חתן הגאון רבינו הרמ"ה מקראקא רבינו הרמ"ה מתייחש עד הגאון רבינו ישראל איסרלין אשכנזי ב"ר פתחיה אבד"ק מארבורג, ואח"כ היה אבד"ק ווינער ניישטאדט בעל ספר "תרומת הדשן" על שו"ת, הרב מוהר"ר אליעזר ליפמאן שו"ב דק"ק דק"ק מינסק הנ"ל היה נין ונכד מצד השני להגאון רבינו יום טוב ליפמאן העליר אבד"ק קראקא, ובק"ק פראג, בעל ספר "תוספות יום טוב" על המשניות ועוד ספרים הרבה.
הרב מוהר"ר אליער ליפמאן שו"ב דק"ק מינסק הנ"ל היה דודו של הגאון המובהק המפורסם מוהר"ר יום טוב ליפמאן הכהן אבד"ק מיר בעל ספר "מלבושי יום טוב" על שו"ת.

הרב מוהר"ר [אליעזר] ליפמאן הרב הגדול החכם הכולל שהיה רב עיר פפאלדבורג, ואח"כ נתקבל לאבד"ק מעטץ נפטר בשנת ??רמ"ז בעיר פאריז בן ס"ט שנה חבר ספר אשר בו הראה לדעת לעיני העמים את יקרת התלמוד וספרי קדמונינו ז"ל ונדפס בעיר אמסטרדם בשנת תר"מ.

הרב מוהר"ר [אליעזר] ליפמאן פארבער הרב הגאון החו"ב הנפלא הצדיק המפורסם סיני ועוקר הרים שהיה אבד"ק קוזניצא פלך הוראדנא נפטר בשנת תרנ"ב ביום ה' י"א) מרחשוון בן תשע ושילושים שנה [ובספר "לקוי המאורות" מגיסו הרב הג' מוהר"ר אייזיק ליב אבד"ק קוזניצא נמצא שם הספד עליו], אחי הרב הגדול הדרשן הנפלא מוה"ר צבי הירש פארבער היה אבד"ק קלוקאל פלך קאוונא וכעת הוא ראש ישיבה חדשה בעיר מאנשעסטער במדינת ענגלאנד וכעת רב בעיר לונדון חיבר ספר כרם הצבי על התורה וספר מערכי לב על דרושים וספר נחלת יהודה על שו"ת ועוד ספרים ואחי הרה"ג מוה"ר מרדכי פארבער מעיר שאוויל בניו של הרבני הרחים רבנן מו"ה יהודה ליב מעיר סלאבאדקא אצל קאוונא.

הרב מו"ה אליעזר ליפמאן ליכטנשטיין הגאון הצדיק החכם הכולל איש האשכולות שלשלת היוחסין שהיה אבד"ק טוקקים במדינת קורלאנד נח נפשיה בשנת תרנ"ו ז' אייר בן שבעים שנה, חבר ספר אגרת פתוחה אודות צער בעלי חיים [עיין בחלק השני במערכת ספרים] וחיבר חדושי תורה בהלכה ודרוש בכ"י, אחי הרב הגדול מהר"ר שמואל שנפטר בשנת תר"ח ח' תשרי בדמי עלומיו שהיו בניו של הגאון החכם הכולל מוהר"ר מרדכי ליכטנשטיין שהיה אבד"ק באלטרעמאנט [?]ואח"כ נתקבל לאבדק"ק טוקקים, אחי הגאון הדרשן המפורסם בעולם מוהר"ר אברהם ליכטנשטיין שהיה אבד"ק לאסק, ובק"ק פראשושניץ, ועוד בשאר קהילות, בעל ספר גאולת עולם וספר כנפי נשרים ועוד ספרים, שהיו בניו של הרה"ג מו"ה אליעזר ליפמאן ליכטנשטיין בן הגאון הגדול בדורו מוהר"ר קלונימוס קלמן ליכטנשטיין אבד"ק ביאלסטוק אחי הגאון הגדול המפורסם בדורו מוהר"ר אברהם יקותיאל ליכטנשטיין, אבד"ק פלונסק בעל מחבר ספר זרע אברהם על ספרי ולמעלה בקודש דורות רבנים גאונים וצדיקים זי"ע.

ומצד השני נין ונכד להגאון הצדיק החסיד מוהר"ר נתן מעיר האניפאלי, אחי הגאונים הגדולים הצדיקים מוה"ר אלימלך אדמו"ר דק"ק ליענסק בעל ספר נועם אלימלך על התורה, ומהר"ר משולם זושא אדמו"ר דק"ק האניפאלי.

והגאון מוה"ר אליעזר ליפמאן הנ"ל היה אבי של הרבנים הגדולים [א] מוהר"ר מרדכי ליכטנשטיין אבד"ק קאנדווי, ובק"ק טאלסון, [ב] ומוהר"ר יעקב ליכטנשטיין אבד"ק קאנדווי, נפטר בעיר רעזיצא בשנת תרנ"ח בן ל"ה שנה, [ג] ומוהר"ר שמואל יהושע ליכטנשטיין אב"ד ומו"ץ דק"ק טוקקים נפטר בשנת תרנ"ט, [ד] ומוהר"ר צבי הירש ליכטנשטיין אבד"ק טוקקים בעל מחבר ספרהגיון לבי על דרוש [ה] ומוהר"ר דוד ליכטנשטיין גבאי דבית המדרש הגדול דק"ק טוקקים.

וחתניו היו, א. הגאון המפורסם מוהר"ר צבי הירש נוראק שהיה אבד"ק האזעפונט ואח"כ אבד"ק מיטאוי בקורלאנד. ב. הרבני הנכבד מוהר"ר זלמן זאליענאוויטץ נין ונכד של הגאון הגדול הצדיק המפורסם בדורו מוהר"ר אברהם אבד"ק קראז ובק"ק ראגולי בעל ספר מעלת התורה ועוד ספרים

הרב מוהר"ר [אליעזר] ליפמאן הכהן ואלק הגאון המובהק אבד"ק פאדגערעזע פלך וילנא נפטר בשנת תרנ"ח חבר ספר עין אליעזר , אחי הגאונים מוהר"ר צבי הירש הכהן ואלק אבד"ק פינסק בעל מחבר ספר "כתר כהונה" על ספרי ומוה"ר מנחם מענדיל הכהן וואלק דיין דק"ק ווילאוויסק פלך גוראדנא בעל מחבר ספר "שקל הקדש", ומוה"ר אברהם הכהן וואלק מעיר ווילקאמיר פלך קאוונא, בניו של הרב הגדול המובהק מוהר"ר עזריאל הכהן וואלק מעיר ווילקאמיר שנפטר בשנת תרנ"ו בן פ"ו שנה, והג"מ אליעזר ליפמאן הנ"ל היה חותן של הגאון המובהק מוהר"ר שלמה יצחק גרין שהיה אבד"ק {פ}אדבערעזע וכעת אבד"ק סום פלך חארקאוו.

הרב מוה"ר ר' [אליעזר] ליפמאן דובער הכהן הרב ה"ג המובהק רב דק"ק זוראוויץ ישן פלך מאהילוו בן הרב מוה"ר שמעון משה הכהן ז"ל.

הרב מוהר"ר [אליעזר] ליפמאן הגאון אבד"ק שאננלאנקע.

הרב מוה"ר ר' [אליעזר] ליפמאן וויינבערג הרב הגדול המופלא רב ומו"צ דק"ק ריגא [בן אחותו של הגאון הצדיק מוה"ר אליעזר ליפמאן ליכטענשטיין אבד"ק טוקקים** [עיין ספר "תולדות ישיבת היהודים בקורלאנד"].

הרב מוהר"ר ליפמאן רוצקין הרב הגדול רב ומו"צ בפרור דווינסק שהיה מתלמידי הישיבה הגדלה בכנסת ישראל {?ב}ק"ק סלאבאדקה*.

הרב מוהר"ר [יום טוב] ליפמאן במוהר"ר עזריאל מגורשי וינא הגאון המקובל איש אלקי אשר לאחר הגירוש {מ}וינא נתקבל לאב"ד ור"מ דק"ק פרעסבורג ובא בהסכמה לספר "ויקהל משה" על קבלה הנדפס בעיר דעסויא שנת תנ"ט.

הרב מוהר"ר [יום טוב] ליפמאן הגאון הגדול בדורו צדיק יסוד עולם פאר הדור מאוה"ג שר התורה שהיה אב"ד ור"מ דק"ק {ד}ק"ק(?-כפול) לאהויסק, ואח"כ נתקבל לאב"ד ור"מ דק"ק קאפוליע פלך מינסק ושם מנוחתו כבוד בשנת תקל"ה כ"ה תשרי בן {??} שנה [הגאון הזה היה בדורו של הגאון רבינו אליהו ז"ל מווילנא, ופעם אחת פלפ(ו)ל עמו והסכימו שנ[י]הם לדעת אחד ונדפסו התשובה הזה בשו"ת "קדושת יו"ט" בסימן ל"ג) [עיין ספר "עליות אליהו" בדף כ"ח ע"ב] חבר ספר "מלאכת יו"ט" הכולל חדושים והגהות נפלאים על הש"ס נדפס פעם ראשון בעיר ווילנא בשנת תרמ"ב בש"ס החדש ופעם שני נדפס ג"כ בש"ס החדש בשנת תרנ"ה ועוד כמה פעמים וספר "קדושת יו"ט" בשני חלקים...(1) בקיאות נפלא, וחלק השני כולל חדושים ובאורים על מסכת זבחים ומנחות, עם הקדמה מאת נכדו הרה"ג המובהק מוה"ר אליעזר ליפמאן ראבינאוויץ שו"ב דק"ק מינסק(2), ועם הסכמה והקדמה מאת נין ונכד של המחבר ה"ה הגאון המפורסם מוה"ר יום טוב ליפמאן אבד"ק מיר נדפס בעיר ווילנא בשנת תרכ"ה מכ"י, וספר "תוספות קדושה" והוא ספר "תוספות יו"ט" חבור נורא על סדר הש"ס, גפ"ת ורב אלפס מסדר נשים ונזיקין, נדפס בעיר איידטקונען בשנת תרל"ג מכ"י, וחבר חבור על כל הש"ס ושו"ת הרבה נשאר בכ"י והובא בשו"ת "חוט המשולש" להגאון רשכבה"ג מוהר"ר חיים אב"ד ור"מ דק"ק וואלאזין בסימן י"ד ובסימן ט"ו ובסימן ט"ז ובסימן י"ז הנדפס מכתב יד בעיר ווילנא בשנת תרמ"ב, שהיה חתן של הגאון הגדול המפורסם בדורו מוהר"ר בצלאל אבד"ק סלוצק, אחי הרבנים הגדולים מוהר"ר יצחק אייזיק דיין דק"ק ווילקומיר, ומוהר"ר שלמה מק"ק פינסק, ומוה"ר משה מנכבדי עיר ווילנא נפטר בשנת תקס"ב כ"ג מרחשוון, ונקרא בווילנא ר' משהלי חאצקעלס, שהיו בניו של הגאון הג' המופלא מוה"ר אברהם אשר אבד"ק אליק, אחי הרב הגדול החריף מוה"ר אליהו מפינסק, שהיו בניו של הגאון הגדול המפורסם מוה"ר ישראל איסר אבד"ק בריסק, ואח"כ אבד"ק פינסק והגליל, אחיו של הגאון מוה"ר אליהו אבד"ק טשארטיקוב, שהיו בניו של הגאון המקובל איש אלקי מוהר"ר אברהם הנקרא ר' אבא מארי שהיה אבד"ק וזווויראדאק(3) פלך מינסק, חתן הגאון הגדול המפורסם בדורו מוהר"ר ישראל איסרל שהיה אבד"ק לומבלא, ובק"ק בריסק דליטא, ובסוף אבד"ק לובלין, בן הגאון הגדול מאוה"ג שר התורה מוהר"ר משה אבד"ק לומבלא, ואח"כ אב"ד ור"מ דק"ק לובלין בעל מחבר ספר "מהדורא בתרא" על הש"ס [חתן בגאון רבינו שמואל אליעזר אדילש(4) אב"ד ור"מ דק"ק אוסטרהא, בעל ספר "חדושי מהרש"א" על הש"ס], ואחיו של הרב הגבור הקצין המנהיג הראש מוהר"ר זאב וואלף מנכבדי עיר ווילנא [חותן של הש"ך], בניו של הרב הגדול החכם האלוף מוהר"ר יצחק בייניש מעיר קראקא בהגאון מוהר"ר יוסף מעיר קראקא [חתן הגאון מוה"ר שמחה בונם מעיר קראקא בהגאון מוה"ר אברהם מייזלש מפראג [חתן של הגאון רבינו משה איסרליש אבד"ק קראקא הוא הרמ"א, ורבינו הראמ"ה(5) מתיחש עד הגאון רבינו ישראל איסרלין אשכנזי ב"ר פתחיה אבד"ק מארבורג, ואח"כ היה אבד"ק ווינער(6) ניישטאדט בעל מחבר ספר "תרומת הדשן" על שו"ת, ונין ונכד להגאונים הג"מ מהר"מ פאדווא, והג"מ מהר"י מינץ זי"ע, והגאון מוהר"ר יום טוב ליפמאן אבד"ק קאפוליע הנ"ל היה נין ונכד מצד אחר להגאון בעל תוספות יום טוב על משניות ועוד ספרים ורבו (7) של הגאונים הגדולים מוהר"ר אריה ליב ק"פ אבד"ק בריסק דליטא, ומוהר"ר דוד אבד"ק נאוורדאק מחבר ספר "גליא מסכתא" על שו"ת, ומוהר"ר ישראל היילפערין אבד"ק (מינסק?), ומוהר"ר אהרן אבד"ק קלעצק, ומוה"ר יעקב אבד"ק (...פוליע?) ועוד של כמה גאונים, ובניו היו א) הרב הגדול הצדיק מוה"ר בצלאל אבד"ק קאפיליע, ונפטר בעיר שקלאוו בשנת תקצ"ב, ב) הרב המאוה"ג מוהר"ר אברהם מעיר טימקאוויץ נפטר בשנת (תק...) בן כ"ז שנה.


{הר}ב מוהר"ר [יום טוב] ליפמאן שי"ק ראשי תיבות ש"ם ישרא"ל קדושי"ם {הג}און הצדיק המפורסם בדורו שהיה אבד"ק פרוזין, {וא}ח"כ היהי אבד"ק וואלשילאק, אחי הרב המאוה"ג {הח}סיד המפורסם הגביר מוהר"ר פנחס רוזעס שי"ק מחכמי ??? שקלאוו, שהיו בניו של הגאון הגדול הצדיק המפורסם ??? מוהר"ר חנוך העניך שי"ק אבד"ק פרוזאנא, ואח"כ {הי}ה אבד"ק שקלאוו, בן הגאון הצדיק מוהר"ר שמואל שיק {א}בד"ק שקלאוו נין ונכד של הגאון רבינו בעל תוספות יום טוב {על} משניות ועוד ספרים.
{ה}גאון מוהר"ר יום טוב ליפמאן שי"ק הנ"ל היה אבי של הגאון {הג}דול החסיד מוה"ר אריה לייב שי"ק אבד"ק וואישילישאק {חו}תן? של הגאון המפורסם מוהר"ר נתן נטע עטיין רב ומו"צ {דק}"ק שקאלוו.

{הר}ב מוהר"ר [יום טוב] ליפמאן הגאון הדרשן המפורסם שהיה אב"ד ומ"מ דק"ק איישישאק נפטר בערך בשנת ??? חבר ספר "כבוד יום טוב" על דרושים וחדושים כסדר {ה}תורה [עיין בחלק שני במערכת הספרים,] בן הגאון הגדול {המ}קובל איש אלקי מוהר"ר משה שלמה מטאלטשין שהיה {מו"}צ ומ"מ דק"ק ווילנא בעל מחבר ספר "אבן שלמה" קצת {ח}דושים על כל הש"ס וספר "שער השירים" שירים לכל שלש {סע}ודות שבת ולמוצאי שבת ועל סיום ש"ס משנה, בן הרב {מו}ה"ר יצחק מעיר טאלטשין

{הר}ב מוהר"ר [רפאל יום טוב] ליפמאן היילפרין הגאון הגדול {הצ}דיק המפורסם שהיה אבד"ק קרעווע, ובק"ק צעכענאווצע, {ובק}"ק קיידאן, ובק"ק מעזריטש, ובסוף ימיו היה אבד"ק ביאליסטאק מנוחתו כבוד בשנת תרל"ט ביום ה' ו' טבת בן שישים ושש וחבר ספר "עונג יו"ט" על שו"ת על ארבעה חלקי שו"ע, וספר {ל}ענגי?? בעונג" יום טוב על דרושים [עיין בחלק שני במערכת ספרים" וגם השאיר אחריו חדושים הרבה בכ"י, שהיה תלמיד הגאון הגדול הצדיק המפורסם מוהר"ר מנחם מענדיל ??? ומ"מ דק"ק ומ"מ דק"ק מינסק] ואחיו של הגאון מוה"ר משה צבי האלפרין מו"צ דק"ק מינסק ואחיו של הרבני המופלג מוהר"ר שמואל האלפרין מעיר אלשאן, שהיו בניו של הגאון המופלא מוהר"ר חיים ישראל היילפרין שהיה אבד"ק רוזונאי, ואח"כ נתקבל לראבד"ק מינסק בהרב מוהר"ר חיים היילפרן מעיר רוזינאי, אחי הגאון הצדיק מוהר"ר דוב בעריש היילפרין מו"צ ומ"מ דק"ק לובלין שהיו בניו של הגאון החריף מוהר"ר יעקב היילפרין אבד"ק טרעבאלא, ואח"כ היה ראבד"ק לבוב, בן הגאון הגדול מוהר"ר מרדכי היילפרין אבד"ק סוויר, בהגאון הגדול המקובל איש אלקי מוהר"ר טוביה יחיאל מיכל היילפרין אבד"ק בעלז, ובק"ק בערזאן, בן הגאון הגדול המקובל מופת הדור מוהר"ר ישראל היילפרין אבד"ק רישא, ובק"ק סווירא וחצי גליל לבוב בהגאון הגדול מוהר"ר אברהם היילפרין אבד"ק קאללי בן הגאון מוה"ריוסף היילפרין רב על כל מדינת אשכנז, בהגאון הגדול מוהר"ר יעקב יהושע היילפרין שהיה מגדולי רבני פאדובה בעל מחבר ספר "נחלת יהושע" על שו"ת וספר "שושנת יעקב" בן הרב מוה"ר אלחנן היילפרין חי בסוף מאה השני לאלף השישי, שהיה ממשפחת רבינו אלחנן מבעלי התוספות בן רבינו יצחק הזקן הנודע בשם ר"י הזקן מבעלי התוספות בן רבינו שמואל מוויטרי ז"ל אשר הובא בתוספות עירובין דף ט"ו), והגאון מוה"ר רפאל יום טוב ליפמאן הנ"ל היה אביו של הגאון מוהר"ר חיים הריץ היילפרין ראבד"ק ביאליסטאק, וחותן של הגאון הצדיק מוה"ר אריה ליב ליפקין אבד"ק ברעזין פלך מינסק.

הרב מוהר"ר [יום טוב] ליפמאן חיים הכהן הגאון המפורסם אבד"ק זאמבראוו במדינת פולין נפטר בשנת תרמ"א בן הרב מוה"ר אברהם הכהן מעיר קריניק, נין ונכד של הגאון רבינו יום טוב ליפמאן העליר אבד"ק וויען, ובק"ק קראקא,ובק"ק פראג, בעל ספר "תוספות יוםטוב" על משניות וחתנו הוא הרב הג"מ דוב מנחם רעגענשבערג אבד"ק זאמבראוו.

הרב מוהר"ר ליפא הגאון המפורסם שהיה אבד"ק סקאליט הובא בשו"ת מהר"י הלוי בחלק שני בסימן ל"ב) בשנת תרל"ג.

הרב מוהר"ר [יום טוב] ליפמאן הכהן באסלאנוסקי הגאון המובהק המפורסם החריף העצום שהיה אבד"ק חאסלאוויץ, ומשם נתקבל לאבד"ק שומואץ, ובסוף היה אבד"ק מיר ושם מנוחתו כבוד בשנת תרמ"ג ז' טבת בן ס"ח שנה חבר ספר "מלבושי יום טוב" על שו"ת, וגם חבר (חבר) חדושים והגהות על שו"ת נודע ביהודה הנדפס ?? ווילנא בשנת ??? [עיין בחלק שני במערכת הספרים], הגאון הזה היה אחד מגדולי הרבנים בדורנו וכמעט ראש וראשון לגאוני זמננו בחריפותו הנפלאה ובבקיאותו הגדולה והרחבה בכל חדרי התורה אשר על זה יעידו ויגידו שני חלקי ספר "מלבושי יו"ט, אשר יצאו לאור בעודנו בחיים חיתו כל חכמי הזמן כל קצי תבל ואיים רחוקים הריצו אליו המון שאלות למאת אלפים והוא אינם השובים בטוב טעם ודעת, ויהיו להם דבריו כדברי האורים, נוסף לזה הצטיין במזגו הטוב וענותנותו הגדולה והיה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות כמה פעמים נסע לעיר הבירה בעניני כלל האומה, גם היה ???ד מחובבי ציון באמת ובלב תמים ובמתינות יתירה ???ק ועמל לטובת ארצנו הקדושה והיה כמעט מן הראשונים שהקל בענין השמטה למען לא יהרס כל בנין הישוב והחמיר על אתרוגי קורפו לטובת הישוב ועוד כמה ענינים [עיין מכתב עתי המליץ שנת תרנ"ג נמער י"ג], בן הרב המופלג מוהר"ר יהודה זאב הכהן בהרב המאוה"ג הצדיק ועניו מוה"ר שבתי הכהן דיין ומו"צ דק"ק סלוצק, בהרב הגדול בדורו מוהר"ר ??? הכהן מק"ק סלוצק אשר הניח אחריו חבור גדול על התורה חידושים נפלאים ונשרף אצלו בעיר חסלאוויטש, בן הגאון מוה"ר ??? כ"ץ, בהגאון מוה"ר נח כ"ץ שהיה נקרא ר' ה"ן ה"ן מפני ??ר קודם פטירתו כאשר שאלו אותו בעלמא דקשוט עסקת בתורה אשיב ה"ן כי גמרתי הש"ס נ"ה פעמים כמנין ?? נכד הגאון רבינו שבתי כהן שהיה מגדול מגדולי הדינים ??ק ווילנא ואח"כ היה אבד"ק העלישוי במדינת מעהרן בעלי ספר הש"ך על ד' טורים, וספר "נקודות הכסף" וספר "תקפו כהן" וספר "גבורת אנשים" ועוד ספרים, בן הגאון הגדול מוה"ר מאיר ???ן אבד"ק מאהליוו שעל נהר דניעפער, בהגאון מוה"ר משה אשכנזי אבד"ק אמסטיבאווי ובק"ק דאנהויזען, ???ן מוהר"ר יום טוב ליפמאן הנ"ל היה נין ונכד מצד אמו להגאון ???ל בדורו מוהר"ר יום טוב ליפמאן אבד"ק קאפוליה בעל מחבר ספר "קדושת יום טוב" וספר "מלאכת יום טוב" ועוד ספרים ונכד של הגאון רבינו בעל "תוספות יום טו" על משניות, ועוד ???

הרב מוהר"ר ליפא הגאון המפורסם אבד"ק טארנירודא ??? בשו"ת "שם אריה" בסימן נ"ט).

הרב מוהר"ר [יום טוב] ליפא לאנדא הגאון המובהק שהיה אבד"ק גאלאץ, אחי הגאון מוה"ר מתתיה לאנדא אבד"ק ???טורקשהיו, בניו של הגאון הגדול בדורו מוה"ר יוסף ??? אבד"ק יאססי והמדינה בעל ספר "ברכת יוסף" על שו"ת על ד' חלקי שו"ע, בן הגאון מוה"ר מנחם מענדיל אבד"ק באהסלאוו, בהרב הקדוש מוה"ר צבי הירש, בן הגאון הקדוש איש אלקי נורא מאד מוהר"ר מנחם מענדיל שהיה מגיד משרים דק"ק באר הנקרא עד היום בפי כל ר' מענדילי בארער, הרב מוהר"ר [יום טוב] ליפמאן שיק הגאון אבד"ק קאוולא [עיין הגאון מוה"ר משה זאקהיים אבד"ק קאוולא,]

הרב מוהר"ר [יום טוב] ליפמאן {מ?}ארסאהן הרב הגדול המובהק אבד"ק ליסקאווא פלך הוראדנא נפטר בשנת תרס"ו, אבי הרב הגדול מוהר"ר אריה ליב מאירסאהן אבד"ק ליסקאווא על מקום אביו ז"ל הנ"ל, וחתנו היה הרב הגדול מוהר"ר רפאל שמואל סאליצקי דיין דק"ק קאוונא נפטר בשנת תר"ס בן ל"ח שנה.
הרב מוהר"ר ליפמאן אדלער הגאון המובהק אב"ד ור"מ דדק"ק באיא במדינת אונגארן, שהיה רבו של הרב הגדול המובהק מוה"ר נפתלי בלומגרונט אבד"ק אבאני באונגארן בעל ספר תולדות חיי וספרי רבינו סעדיה דאנאן מעיר גראנדה, במדינת ספרד.

הרב מוהר"ר [יום טוב] ליפמאן ליווינסאהן רב וגדול בתורה שהיה שמש בביהמ"ד הגר"א ז"ל בווילנא נפטר בשנת תרע"א ביום ה' כ' טבת בן פ"ה שנה [הרב הזה היה אחד מהשרידים היחידים משפירי ירושלים דליטא ת"ח זקן הוא קרא ושנה הרבה ושמש ת"ח גאוני הדור העבר ונסמך מהם לדון ולהורות בימי נעוריו ומאיזה סבות לא הגיע עד כסא הרבנות והתישב בעיר ווילנא ובכל השנים הרבנות (כנר' צ"ל הרבות) האלה [יותר מארבעים שנה] שישב בווילנא לא מש מאהלה של תתורה אף רגע ולמד והגיד שיעורים תימודים(?) בגפ"ת ומדרש לפני חברים מקשיבים והיה בקי בש"ס ובפוסקים וכל ימי חייו היו שלשלת גדולה של תורה עבודה ויראת שמים במלוא מובן המלה [עיין מכתב עתי המודע נמער ט"ו תרע"א].

הרב מוה"ר [יום טוב] ליפמאן לעווינסאון הגאון הנפלא הדרשן המפורשם אבד"ק סאלאוויאנו פלך מאהילאוו חבר ספר "שמחת יום טוב" על דרושים [עיין בחלק שני במערכת הספרים, חתן של הרה"ג מוהר"ר יעקב רבקין שו"ב דק"ק ליחאוניץ פלך מינסקי.

הרב מוהר"ר ליפמאן באזין המאוה"ג המובהק מו"צ דק"ק ווארשא באעה"ח על המוערה(?) על אודות היי"ש לפסח בשנת תרל"ג עם כמה רבנים.

הרב מוהר"ר [אשר] לעמיל - הגאון המופלא הזה .... דיינא רבה דק"ק לובלין נזכר בספר דרכי משה בחלק אהע"ז בכתיבת השמות אות א') וב"ברכת היום" אות א') ובשו"ת "שארית יוסף" בן הגאון מוהר"ר יצחק שיה ר"מ דק"ק לבוב [עיין לקורות היהודים בעיר לובלין ושם הוספות]

הרב מוהר"ר [אשר] לעמיל הלוי - הגאון הגדול ע"ה ... שהיה {אב}ד"ק גלוגא רבתי ואח"כ היה אב"ד ור"מ דק"ק אייזינשטאט במדינת אונגארן נח נפשו בשנת תק"נ ביום שמחת תורה והיה מחותנו של הגאון רשכבה"ג מוהר"ר יחזקאל סג"ל לאנדא אב"ד ור"מ דק"ק פראג בעל שו"ת "נודע ביהודה" ומזכירו ... כמה פעמים בתשובותיו מהם במהדורא קמא בחלק יו"ד סימן י"ט) ובמהדורא תניינא חלק או"ח תשובה ל"ו) וסימן צ"ט) וסימן ק') ובחלק אהע"ז סימן פ"ז) וגם הוא עמד לימין צדקו הגאון רשכבה"ג מוהר"ר יהונתן אייבשיץ אבד"ק אה"ו בעת מחלוקת הידועה [עיין בספר 'לוחות עדות' בדף ס"ו]. בא גם בהסכמה על כמה ספרים מהם על ספר 'אור חדש' על מסכת פסחים הנדפס בעיר פפד"א בשנת תק"ל ועל ספר ארץ צבי על דרושים הנדפס בעיר זולצבאך בשנת תקמ"ו, ועל ספר הדרת אליהו על דרושים הנדפס בעיר פראג בשנת תקמ"ו ועל ספרזרע יעקב על התורה הנדפס בעיר פיורדא בשנת תקכ"ה ועל ספר סדר הדורות הנדפס בעיר קארלסרוא בשנת תקכ"ט ועוד על ספרים בן הגאון מוהר"ר משה מגלאגלו? בהרב מהר"ר שמואל בן הגאון הגדול בדורו מוהר"ר אברהם הילמאן שהיה אבד"ק מאנהיים ואח"כ אבד"ק מיץ. הגאון מוהר"ר אשר לעמיל הנ"ל היה אבי הגאון המפורסם הר"ר יחיאל מיכל הלוי אב"ד ור"מ דק"ק אייזינשטאט באונגרן, אשר הגאון הזה היה אבי של הגאונים מוה"ר משה הלוי אבד"ק ?בנא ובק"ק צעהלים באונגרן ומוה"ר רפאל סג"ל דומ"צ דק"ק איזנשטאט.

הרב מוהר"ר [אשר] לעמיל הגאון המואה"ג המקובל איש אלקי [שהיה] אב"ד ור"מ דק"ק איבעשיץ נכד להרב הגדול המופלא מה"ר משה ב"ר נח מעיר קראקא, נין ונכד של הגאון רבינו [משה] איסרליש אב"ד ור"מ דק"ק קראקא. הגאון מוהר"ר אשר לעמיל אבד"ק אייבשיץ הנ"ל היה אבי של היה אבי של הרב הגדול בתורה ובחכמה וביראה החכם הכולל מוכתר במעלות ובמדות יקרות מוהר"ר משה שהיה ספרא רבא בישראל דק"ק קראקא, שנפטר בשנת ת"קנ"א י"ח מנחם אב בן ע"ו שנה, והרב מוהר"ר משה הזה היה אבי של הגאון הדרשן מוה"רר יצחק הירש למליר דיין ודרשן דק"ק קראקא, ושל הג"מ ישמעאל יואל רוישנבלאט סופר הקהל דק"ק קראקא.

הרב מוהר"ר [אשר] לעמיל הגאון הצדיק שהיה אבד"ק מאדלבאזיץ, ואח"כ היה אבד"ק וואיין, שהיה תלמיד של הגאונים הגדולים הצדיקים מוהר"ר שמחה בונם אדמו"ר דק"ק פרשיסחא בעל ספר "קול שמחה" על התורה ומוהר"ר מנחם מענדיל אדמו"ר דק"ק קאצק, ומוהר"ר יצחק מאיר אדמו"ר דק"ק גור בעל ספר "חידושי הרי"מ" על שו"ע חו"מ, ועל מסכתות הש"ס.

הרב מוהר"ר [אשר] לעמיל הגאון הגדול בדורו שהיה ראש הרבנים בעיר האאג במדינת ה[ו]לאנד, שהיה רבו של הרב הגדול מוהר"ר נחמן נתן קורונל מאמסטרדם אשר אח"כ עלה בירושלים ת"ו בעל ספר "בית נתן" וספר "זכר נתן" ועוד ספרים.

הרב מוהר"ר [אשר] לעמיל הגאון הקדוש שהיה אב"ד בירושלים ת"ו ושם מנוחתו כבוד [עיין ספר "חלקת מחוקק" הוא ציוני הקברים אשר בהר הזיתים].

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ב' פברואר 13, 2012 10:10 am

{א)} מוהר"ר מאיר ב"ר שלמה אבו סהולה הגאון הגדול הקדוש המקובל איש אלקי שהיה מעיר נוד {צ"ל: גוד} אלחגרא {תלמיד} הגאון רבינו שלמה בן אדרת המכונה הרשב"א ז"ל, ש{היה} בשנת צ"א לאלף השישי חבר באור לפירוש הרמב"ן ז"ל על התורה ונדפס מכ"י, וספר "בית א-ל" פירוש על ספר יצירה כ"י [עיין בחלק שני במערכת הספרים], רבו הנ"ל זכרו אותו בשו"ת "הרשב"א" מסימן ר"ע עד רע"ז, ומיסן {צ"ל: ומסימן} ר"פ עד רצ"ד.

ב) מוהר"ר מאיר ב"ר יוסף הגאון הגדול מופת הדור שהיה אב"ד ור"מ דק"ק אוסטרהא, ואח"כ היה אבד"ק לאדמיר ומשם נתקבל לאבד"ק לובלין, ובסוף היה אב"ד ור"מ דק"ק לבוב ושם מנוחתו כבוד בשנת שצ"ח ביום ב' דר"ה [ובספר "איתן האזרחי" בחלק ההספדים נמצא שם הספד עליו בפרשה אמור], וגם הובא בספר "איתן האזרחי" בחלק השאלות ותשובות הנדפס אח"כ מכ"י בעיר אוסטרהא בשנת תקנ"ו [עיין ספר "מזכרת לגדולי אוסטרהא"].

ג) הרב מוה"ר מאיר ז"ק. הגאון הגדול המקובל איש אלקי' שהיה אב"ד ור"מ דק"ק לבוב ושם מנוחתו כבוד בשנת תי"ד כ' כסליו, הובא בשו"ת "איתן האזרחי" בסימן כ"ג) ובסימן מ"ה) ובשו"ת "פני יהושע" חלק ב' סימן ס"ג) גם בא בהסכמה על ספר "אהבת השם" על דרושים לאהבת ד' ויראתו הנדפס בעיר לובלין בשנת ת"ה), ועל ספר "מגיד מישרים"על התורה מרבינו יוסף קארו הנדפס בעיר לובלין בשנת ת"ו), ועל ספר "נחלת יעקב" הנדפס באמסטרדם בשנת תי"ב), ועוד על ספרים. בן הגאון הגדול מוה"ר אברהם ז"ק אבד"ק אוסטרהא הנזכר בספר "טיב גיטין" ש"א אות ל' ס"ק ג'ועוד כמה פעמים, ולמעלה בקודש קדשים גאוני ארץ מבני בניו של רבינו הגדול הרא"ש ז"ל מעיר טולטילה משבט יהודה קאתינו. והגאון מוה"ר מאיר ז"ק הנ"ל היה אבי של הגאונים הגדולים מו"ה אברהם ז"ק אבד"ק באר, ואח"כ אב"ד ור"מ בק"ק לבוב, ומוה"ר שמאל שמעלקא אבד"ק אוסטרהא, ומוה"ר יהושע אהרן אבד"ק [ט]ולטשין, ומנוחתו כבוד בעיר לבוב [אבי הגאון הג' מוה"ר יקותיאל אבד"ק חעלמא, ובק"ק לאדמיר,] ומוה"ר שמחה בונם ?? [אבי הגאון מוהר"ר אבלי אבד"ק לאדמיר, ובק"ק הרובשוב].

ד) הרב מוה"ר מאיר שטעריין. הגאון הגדול חכם ומקובל נודע בשערים בתורתו ובחכמתו שהיה אב"ד ור"מ דק"ק פולדא. בשנת תל"ז נתקבל לאב"ד בקהל אשכנזים באמסטרדם. בשנת תמ"ג נסע משם כי נתקבל להרביץ תורה במדינת [פו]לין בגליל קראקא ונפטר באם הדרך בק"ק נידרוויזל בש? זה והניח אחריו חבור על הש"ס ועל ארבעה טורים וספר "משיב מלחמה" שו"ת ובאור רחב בדיני דעגונא וכל דיני מים שאין להם סוף ומלחמה דעגונא
נכללו בהן וחידושי יו"ד בכתב יד וגם הובא בשו"ת חות יאיר תשובה ס"ו נדפס בעיר ורנקפורט דמיין בשנת תנ"ה ובא בהסכמה על ספר ספרא דצניעותא דיעקב פשט כסדר התורה עפ"י קבלה הנדפס בעיר אמסטרדאם בשנת תכ"ט ? על נביאים וכתובים הנדפס בלשון אשכנז בעיר אמסטרדם בשנת תל"ט ועוד על ספרים, אחי הגאון הג[דול] המפורסם בדורו מוה"ר אברהם שטערין אב"ד ור"מ במדינת מעה[רין?] שנפטר בשנת תע"ה ? שהיו בניו של הרב מו"ה יהודה ליווא והגאון מוה"ר מאיר שטרן הנ"ל היה חתנו של הגאון הגדול בדורו מו"ה מנחם מנדיל באס מקראקא אבד"ק פפד"מ. ובנו היה הרב הגדול מוה"ר מנחם מענדיל שטערין שנפטר בן כ"ה שנה, וחתנו היה הרב הגדול מו"ה שלמה זלמן דעלם מתושבי ק"ק פפד"מ [עיין ספר כלילת יופי בדף צ"ו]

ה. הרב מו"ה מאיר הגאון הגדול שהיה מתחילה ראש מתיבתא דק"ק ווענגאווא, ואח"כ נתקבל לאבד"ק אויסטרליץ שהיה תלמיד של הגאון הגדול המקובל איש אלוקי מוה"ר נתן שפירא שהיה אבד"ק קראקא בעל ספר מגלה עמוקות על התורה ומזכירו בספרו בפרוש השמיני בדרוש לפסח

ו. הרב מוה"ר מאיר במו"ה יצחק מעיר טארנפול הגאון החסיד אב"ד ור"מ דק"ק איטנג(א)[ן] נח נפשיה בשנת תנ"ו הן ששים שנה חבר ספר מאור הקטן פירוש נפלא על חמשה חומשי תורה נדפס פעם ראשונה בעיר פיורדא בשנת תנ"ז ופעם שניה נדפס בעיר פיורדא בשנת תק"ס [עיין חלק שני במערכת הספרים] שהיה תלמיד של הגאון הגדול מאוה"ג שר התורה מוה"ר אהרן שמואל קאנדנאובר אב"ד ור"מ דק"ק קראקא בעל ספר אמונת שמואל וספר ברכת שמואל וספר ברכת הזבח ועוד ספרים.

ז. הרב מו"ה מאיר ב"ר אשר הלוי הגאון המובהק אבד"ק פיורדא ובא בהסכמה על ספר זקוקין דנורא ובעורין דאושא פירוש נפלא על ספר תנא דבי אליהו הנדפס בעיר בפראג בשנת תל"ו

ח. הרב מו"ה מאיר קאצינאלנבויגן הגאון החו"ב בנגלה ובנסתר אבד"ק שטאמפי במדינת אונגראן, חיבר ספר משתה יין משתה יין פירוש נפלא על מגילו(ו)ת אסתר בדרך פרד"ס וקר[א] להם שמות, לדרך הפשט קרא יין מגיתו לדרך הרמז קרא יין הרקח לדרש הדרוש קרא יין ישן לדרך הסוד קרא יין נסכים. נדפס פעם ראשונה בפיורדא בשנת תנ"ז ופעם שניה נדפס ג"כ בעיר פיורדא בשנת תצ"ז ע"י הרה"ג מו"ה צבי הנך קאצינאלנבויגן עי"ש [?] חידושי גאונים, ופעם שלישית נדפס בעיר מונקאטש בשנת תרס"ג. וספר נר למאורא פירוש על מאמר עולם קטן להגאון הגדול המקובל המקובל איש אלקי מוה"ר מנחם עזריה מעיר פאנו ממדינת א[י]טאלי (????) הוא על מאמרים שונים ופשטים על פי קבלת האר"י ז"ל נדפס בעיר וויל[הר]מרשדארף בשנת תל"ה, אחי הגאון המפורסם מוה"ר משה קאצינעלנבויגין ראבד"ק אייזענשטאדט שהיו בניו של הרה"ג מוה"ר חיים קאצינעלנבויגין ז"ל.

הרב מוה"ר מאיר מעיר רוידניץ הגאון המפורסם בדורו שהיה אב"ד ור"מ דק"ק וויזיל ומדינת קליווא ובא בהסכמה על שו"ע או"ח הנדפס בעיר אמסטרדם בשנת תנ"ח,
הרב מוה"ר מאיר במוה"רר בנימין וואלף, הגאון הגדול המפורסם מופת הדור שהיה אבד"ק אפטא, ואח"כ היה אב"ד ור"מ דק"ק לובלין והגליל נח נפשו בשנת תפ"ג ה' מרחשוון ועל מצבתו כתוב כן,
חשך השמש וירח קצר,
פטירת צאן קדשים רועה עדר,
יום הששי ויכל המלוכה וכבוד,
מנוחת הגאון המפורסם מוה"ר מאיר זצ"ל,
כי נאדר אשר אור תורתו היתה,
זורחת בק"ק לובלין והגליל ה' ימים במרחשוון,
נסתלק והלך בחדר,
לפנים (למרגלותיו) מן החדר,
לפרט פג"ת הדמע מעין לא נעדר,
ה' פרצותינו יגדור.
ובא גם בהסכמה על כמה וכמה ספרים והם על ספר "אהל יעקב" על אגדות הש"ס הנדפס בעיר פפד"א בשנת תע"ט, ועל ספר "ברית שלום" על התורה ועל חמש מגילות, הנדפס בעיר פפד"מ בשנת תע"ח, ועל ספר "אבן העזר" על מסכתות הש"ס הנדפס בעיר זאלקווא בשנת תקי"ג, ועל ספר "דרש משה" על התורה להגאון מוה"ר משה דרשן בעיר קראקא הנדפס כעת מכתב יד בעיר לבוב הנדפס בעיר פפד"א בשנת תצ"ה, ועל ספר זרע ישראל על חדושי אגדות הש"ס הנדפס בעיר ווילהרמרשדארף בשנת ת"ץ, ועל ספר "מגן אברהם", ועל ספר "פנים מאירות" ח"א הנדפס באמסטרדם בשנת תע"ה, ועוד על ספרים, שהיה חתן בזווג ראשון של הגאון רבינו דוד הלוי אבד"ק לבוב בעל ספר הט"ז על ד' שו"ע וספר "דברי דוד" על רש"י ז"ל על התורה ובזווג שני היה חתן של הגאון רשכבה"ג מוה"ר אברהם יהושע העשיל אבד"ק קראקא הנקרא רבי ר' העשיל הגדול. ובניו של הגאון מוה"רר מאיר הנ"ל היה א) הרב מוה"ר משה מעיר לובלין, ב) הגאון מוה"ר ישכר בער שהיה אבד"ק לובמלא, ג) הג"מ יהושע העשיל פרנס דארבעה ארצות מק"ק חועלמא, ד) הגאון מוה"ר עוזר אבד"ק באמבערג. והג"מ מאיר הנ"ל היה חותן של הגאון המפורסם מוה"ר משה דאברישס המכונה באב"ד שהיה פרנס דארבעה ארצות דק"ק קראקא בן הרב הגדול הגבור הצדיק מוה"ר ישכר בער פרנס ומנהיג דק"ק קראקא, בהגאון רבינו יהושע העשיל אבד"ק קראקא הנקרא רבי ר' העשיל הגדול,
[עיין ספר "לקורות היהודים בלובלין" הנדפס בעיר לובלין בשנת תר"ס]

הרב מוה"רר מאיר הגאון המופלא אבד"ק פילא הובא בספר אהל יעקב על אגדות הש"ס בדף ס"ט ע"ב מהגאון הגדול מוה"ר יעקב שפירא אבד"ק טוטשין נדפס בעיר פפד"א בשנת תע"ט.

הרב מוה"ר מאיר הגאון המובהק אבד"ק שווערזעניץ חבר ספר "לקוטי מוהר"ם" באורו מאמרים ופשטים [עיין בחלק שני במערכת הספרים]

{י"ג)} הרב מוהר"ר מאיר כ"ץ הגאון המופלא שהיה אבד"ק ליבזענץ ואח"כ היה חד מחכמי בני ישיבה דק"ק פוזנא ובא בהסכמ{ה} על ספר "אור ישעי" [אורי וישעי] על מוסר [?] הנדפס בעיר ברלין בשנת תע"ד, ועל "שער השמים" פירוש על סדר התפלה מכל השנה מבעל השל"ה הנדפס בעיר אמסטרדם בשנת תע"ז, בן הגאון מוהר"ר יחיאל פישל כ"ץ מגלוגא אבד"ק ליבזענץ.

י"ד) הרב מוהר"ר מאיר במוה"ר שמשון הגאון הגדול בדורו שהיה אבד"ק בראטשין ואח"כ אבד"ק קאזארצין בגליל לבוב, חתנו של הגאון הגדול בדורו מו"ה יעקב משה ב"ר אברהם העלין אשכנזי בעל ספר "ידי משה" על מדרש רבה, והגאון מוה"ר מאיר הנ"ל הסכים על ספר "ידי משה" הנ"ל הנדפס באמסטרדם בשנת תפ"ה.

ט"ו) הרב מוהר"ר מאיר אשכנזי הגאון הגדול בדורו רשכבה"ג החריף המפורסם שהיה אב"ד ור"מ דק"ק שודלאוויצי, ואח"כ אב"ד ור"מ דק"ק פרוסטיץ, ובסוף ימיו אב"ד ור"מ דק"ק אייזינשטאדט במדינת אונגארן ושם מנוחתו כבוד בשנת תק"ד כ"ז סיון [ובספר "יערת דבש" להגאון רבינו יהונתן אייבשיץ אבד"ק אה"ו נמצא שם הספד עליו, וקרא עליו אלוף נעורי אשר למדתי אצלו] חבר ספר "פנים מאירות" בארבעה חלקים, חלק ראשון כולל ק"ז שאלות ותשובות עם מפתחות בראשה כסדר ארבעה טורים, ובסופו חדושי ממסכת זבחים והגהות וחדושי שבת, וחולין, נדפס בעיר אמסטרדם בשנת תע"ה, חלק שני כולל קצ"א שאלות ותשובות וחדושים ובאורים על מסכת גיטין, ומפתח בראשה נדפס בעיר זולצבאך בשנת תצ"ג, וחלק שלישי חדושים ובאורים על מסכת קדושין, וביצה, ובסופו שאלות ותשובות נדפס בעיר זולצבאך בשנת תצ"ח, וחלק הרביעי חדושי הלכות על מסכת בבא קמא נדפס בעיר זולצבאך בשנת תפ"ט, ופעם שני נדפס כל החלקים בעיר סדילקאוו בשנתת קצ"ג, ופעם שלישי נדפס בעיר לבוב בשנת תרנ"ט כל השלאות ותשובות לבד בלא החדושים על מסכתות וספר "אור גנוז" כולל קצת חדושי הלכות על מסכת כתובות, וחדושים ובאורים על הטור, והב"י ביו"ד בהלכות יין נסך נדפס בעיר פיורדא בשנת תקכ"ו, ופעם שני נדפס בעיר לבוב בשנת תר"ך, וספר "מאורי אש" הנקרא "כתנות אור" כולל חידושים ובאורים על התורה כסדר הפרשיות וחמש מגילות נדפס בעיר פיורדא בשנת תקכ"ו, בצירוף עם ספר "אור חדש" להגאון הגדול החריף מוה"ר אלעזר קאליר (אב"ד ור"מ [זבלודאווא] שהיה בן בתו ושקלא וטרי עמו בש"ס ובמה"ר ??? בעיר ווארשא בשנת) [אב"ד ור"מ דק"ק קעלין שהיה בן בתו ושקלא וטרי אמו בש"ס ובמה"ת (=ובמקצועות התורה), וחזר ונדפס בעיר ווארשא בשנת] בשנת ת"ר, [תרנ"א? תרס"א?] וגם נדפסו הסכמתו על כמה ספרים אשר נדפס בימיו, שהיה תלמיד של הגאון רבינו אברהם אבלי מקאליש בעל ספר "מגן אברהם" על שו"ע או"ח ומזכרו אתו בספרו שו"ת "פנים מאירות" בחלק א' סימן ס"ג {ט"ס וצ"ל: סימן פ"ג} ובחלק ב' סימן קנ"ה, ותלמיד של הגאון הגדול מו"ה משה אב"ד ור"מ דק"ק סאכוטשוב. ואחיו של הגאון הגדול מו"ה משה אבד"ק זוואלין ובק"ק מיר המובא כמה פעמים בספר "פנים מאירות" בשאלה מ"ח ובשאלה הנ' ובשאלה ס"ב1, שהיו בניו של הרב הגביר הפרנס מו"ה יצחק 0 גיסו של הגאון רבינו שבתי הכהן אבד"ק העלישוי בעל ספר הש"ך על יו"ד, ועל חו"מ, ועוד ספרים בן הגאון הגדול בדור מוה"ר מאיר כ"ץ אבד"ק מאהליב שעל דניעפער ונפטר בעיר דובנא בשנת ת"ג, בהגאון מו"ה משה כ"ץ אבד"ק דאנהויזען.

0אשר הרב הגביר הפרנס מוה"ר יצחק הנ"ל יש ספור מפי המסורה כי ברחה בתו של הגאון מוה"ר מאיר כ"ץ אבד"ק מאהליב, בעת מלחמת הריקים בשנת תט"ו ולא נודע אנה היא באה, ויהי היום בנסוע הש" על דרכו ויקר מקרה לעיר ששם התארח בבית הפ{ר}נס מו"ה יצחק הנ"ל, וכאשר קדמו עיני הש"ך אשמורות לשקוד על תורתו גם בלכתו בדרך, שמעה הבתולה - אשר היתה משרת את בית הפרנס - את קול למודו ותשא את קולה ותבך, הש"ך התעורר לקול בכיה ויקרב אל הנערה וישאל למה תבכי, אף איא {צ"ל: היא} השיבה אמריה לו, אח היה לי ושבתי שמו גם הוא היה שוקד על התורה בלילות בשבתנו יחד בבית אבינו וקולו היה כקול כבוד רבינו אשר שמעתי הפעם דופק על דלתי תלמידו ותפעם עלי רוחי בזכרי את אחי מי יודע אשר קרה העודנו חי, מי את בתי שאלה הש"ך, בת הרב ר' מאיר הכהן אשכנזי הנני - וכאשר נוכח לדעת מזה כי אחותו בת אבי{ו} היא התודע אליה בדמע גיל ואנחות יחד עד אשר התעוררו בני הבית ור' יצחק אמר שישמח אלי גיל בראותו עתה כי אנה אלקים לידו לפרנס בת גדולים ואחות אדם גדול כמוהו, ועתה אם יש את נפשכם כאשר אלמן אנכי מאשתי, תנו לי את הנערה הזאת לאשה, וישב נא כבוד גאונו אתנו עד אשר יעברו ימי חג כלולתנו, הש"ך התבונן על המקרה ויאמר "מה' מצעדי גבר כוננו, "ומה' אשה לאיש, ממנו היתה זאת, ואנכי אברכם למז"ט, גם ברך שיהיו צאצאי מעיכם כאחי האם, וכן נתקימה ברכת כהן בביניהם (צ"ל: בבניהם) אשר ילדו להם, [עיין ספר "דעת קדושים" המעשה הזה].

והגאון מו"ה מאיר אשכנזי הנ"ל היה חתן של הרבני הראש והקצין פרנס ומנהיג המדינה דגליל פוזנא מוה"ר משה סאכשטווער (צ"ל: סאכטשווער) אשר למד חתנו אצלו עשר שנים בבית מדרשו ומזכרו אתו בספרו "פנים מאירות" בהקדמתו, וחותנו זה הציל כ"ד נפשות מישראל אשר בברזל באה נפשם במשפט הגדול טריבונאל בלובלין מחמת עלילות שוא וידוע ומפורסם אשר כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים וכו'

וברוב השתדלותו נתן לו ה' חן בעיני המלך והשרים היושבים ראשונה במלכות פולין, והציל את כלם ועוד השיג קנסות על המעלילים לאלפים ולרבבות וכו', ועפ"י גלגולי דברים יצא נקי מנכסיו.
והגאון מוה"ר מאיר אשכנזי הנ"ל היה אבי של הגאונים הגדולים מוהר"ר יעקב אשר היה אב"ד במקום אביו בעיר אייזינשטאט בעת שברח אביו מעירו ומארצו ב) מוהר"ר יצחק אבד"ק נעשוויז, ובק"ק ביאלי, ג) מוהר"ר מיכאל אבד"ק קלעצק ובק"ק מיר. ד) מוה"ר אליעזר אבד"ק שידלאווצי. ה) מוהר"ר שבתי אבד"ק שערשאוו ובק"ק ביאלי ו) מוהר"ר צבי הירש אבד"ק לובטש ובק"ק מיר ז) מוהר"ר בנימין אב"ד לאקענבאך, ח) מוה"ר משה אבד"ק מיר, ט) מוה"ר יהודה אבד"ק ביאלי.
וחתניו לוקחי בנותיו המה א) הרב הגדול החריף מוה"ר אלעזר קאליר [אבי הגאון הגדול המובהק מוה"ר אלעזר קאליר אבד"ק קעלין בעל ספר "אור חדש", וספר "חות יאיר חדש"] ב) הגאון מו"ה ברוך בעיר ביאלי.

ומעשה אירע עם הגאון מוה"ר מאיר אשכנזי הנ"ל בשבתו על כסא הרבנות בעיר אייזינשטאט מספרים עליו כי בליל חמישי נגהי יום שישי אחר חצות בשבתו על משמרת תורתו באו אליו שני אנשים בסתר לאמר שנינו גנבנו כעת אוצר הדוכס בעיר הזאת ויד שמנו בינינו כי יחלק לנו רבנו לפי ערכו את הגנבה בין שנינו ועתה השבעה לנו כי לא תעשה עמנו רעה וסוד אחר אל תיגל, ואם לא בן מות אתה, הרב ראה את הרעה נגד פניו ויכוף כאגמון ראשו לחלק שלל, גם נשבע להם להסתיר סודם ובטרם עלה השחר נמלט על נפשו מהעיר וישבות בכפר אחד ומשם ברח במוצש"ק לעיר וויען ויתחבא בבית הגאון הגדול בדורו מוה"ר שמשון וורטהיים אב"ד דשם, ואח"כ בא לעיר ווירמזא, הנובר. עוד ביום השבת שלח הדוכס אל הרב כי יחרים לכל היודע או ראה או שמע מדבר הגניבה אם לא יגיד ולא מצאו. אחרית היתה שלא יכלו להסתיר סודם וגם הקדים אחד מהם לבוא אל הדוכס להתוודות על עונו ואת חלקו השיב בידו. כן ספר את אשר אימו אז על הרב להמיתו אם לא יחלק ביניהם וישבע להם ועל כן ברח מהמדינה, הדוכס נשא לחטאו וגם הוציא את רכושו מיד רעהו, אח"כ קרא אליו את הרב מו"ה יעקב בן הרב הנ"ל ויאמור לו, הנה נא ידעתי, את צדקת אביך כי רק למען הנצל מן המות נשבע ובאשמת האנשים הרשעים הוא נע ונד בארץ נכריה ע"כ בקש את אביך כי תמצאהו שיבוא לביתו ואל ישבע נדודים, ועוד בצלי יחסה גם ארבה להיטיב עמו אז שב הגאון מוה"ר מאיר לעירו ולמקומו וישמח השר בראותו אותו ויאמר לו צדיק אתה ואתי פה תשב לאורך ימים ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום, והיה נטרד שלש שנים מעירו כן מצאתי כתוב בספר "דעת קדושים" הנדפס בעיר פעטערבורג בשנת תרנ"ז.

ט"ז) הרב מוה"ר מאיר הגאון הגדול המפורסם סיני ועוקר הרים מצוין במעלות ובמידות שהיה מגאוני עיר לובלין נתבקש בישיבה של מעלה בשנת תקט"ו יום א, י"ז אלול ועל מצבתו כתוב כן, פ"נ אשר לחיי העולם הבא מוכן, שר התורה, מאיר הי' לעולם ומגיני אבי דרא אב לחכמים תורתו מאיר כאורים ותומים, סיני ועוקר הרים, מאיר לארץ ולדרים, הישר בנדיבים, משביע לרעבים, צדקתו כטל וכרביבים, תורת ד' לא מש מפיהו, ערום ראה ויכסהו, בקצוי תבל לא נמצא כמוהו, אהוב למעלה ולמטה, נחמד הי' מפורסם, שמו הטוב נודע בשערים, המצוינים בהלכה, חסיד ועניו כהלל שכמהו הלכה מו"ה מאיר, בהחסיד המופלג מוה"ר מאיר זצ"ל נתבקש בישיבה של מעלה יום א' י"ז אלול תקט"ו לפ"ק [עיין ספר "לקורות היהודים בלובלין"]

י"ז) הרב מוה"ר מאיר גינצבורג הגאון הגדול המפורסם בדורו שהיה אב"ד ור"מ דק"ק וויזון והגליל ואח"כ ראבד"ק דובנא ובא בהסכמה על ספר "צמח מנחם" על התורה והפטרת וחדושי גפ"ת הנדפס בעיר זאלקווא בשנת תקכ"א וקראו מחותני ועל ספר "בית יעקב אש" פירוש על ספר איוב הנדפס בעיר פפד"א בשנת תקכ"ה, ועל ספר "תקנתא דמשה" על דרוש כסדר התורה הנדפס בעיר אלעקסניץ בשנת תקכ"ח ועוד על ספרים, אחי הגאונים מו"ה דוד גינצבורג אבד"ק מאהליוו והגליל, ומו"ה משולם זלמן גינצבורג אבד"ק מאהליוו, ובק"ק וויטעסק והגליל, שהיו בניו של הגאון הגדול מוה"ר יצחק אייזיק גינצבורג אבד"ק מאהליוו, ובק"ק דובנא בן הגאון המפורסם המקובל מוה"ר שאול גינצבורג אבד"ק פינסק, ומדינת רוסיא שנפטר בשנת תפ"ז, בהגאון מוהר"ר נפלי הירץ גינצבורג אבד"ק סלוצק בן הרב החסיד מו"ה יצחק אייזיק מווירמיש בהגאון המפורסם מוהר"ר שמעון אבד"ק פפד"מ בן הגאון הגדול בדורו מו"ה יעקב אבד"ק פרידבורג בהגאון מו"ה אשר אהרן המכונה לעמלי גינצבורג בן הרב ה"ג הגביר הקצין המפורסם מוה"ר שמעון גינצבורג עיר פוזנא המובא בספר צמח דוד נין ונכד למהר"י גינצבורג מבעלי התוספות, והגאון מוה"ר מאיר גינצבורג הנ"ל היה חתן של הגאון הגדול המקובל איש אלוקי מוה"ר שמחה הכהן ראפפורט אבד"ק דובנא ובק"ק הוראדנא ובק"ק לובלין, ואבי של הגאונים מוה"ר בנימין
גינצבורג אבד"ק אוטיאן ובק"ק וויזון ומוה"ר יעקב יעקל אב"ד בזאמוט ומה"ר אשר גינבורג אבד"ק [קריסלאוו או קריסלאוויץ]. ומו"ה יוסף גינצבורג אבד"ק דשאט [דושאט?] ומוה"ר נפתלי הערץ גינצבורג מעיר בראדי ומו"ה דוד גינצבורג אבד"ק וויטעבסק ומוהר"ר אריה ליב גינצבורג אבד"ק דגליל שוונציאן ובק"ק וויזין. וחותנם של הגאונים הג"מ אברהם הלוי אבד"ק עמדין, והג"מ ישראל ז'ק אב"ד בירז'.

_____
1. יש להוסיף: ושאלה פ"ט.
א. במהדורה חדשה זו מכונה משום מה רבי מאיר א"ש.

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ג' פברואר 14, 2012 3:03 am

י"ח) הרב מוה"ר מאיר סג"ל הלוי הגאון המופלא החכם השלם שהיה אבד"ק זאבורטין ואח"כ היה דיין מצוין דק"ק ליססא חבר ספר "מאור השחר" על ברכת התורה וק"ש, וספר "מאורי אור", וחבר חבור גדול על ספר המ(ו)צוות להרמב"ם ז"ל, והרמב"ן ז"ל, והמגילת אסתר [עיין בחלק שני במערכת הספרים].

יט) הרב מוה"ר מאיר במוה"ר פישל בומסלא הגאון המובהק והמופלא שהיה ראש ישיבה וראש דדינא רבא דק"ק פראג ונח נפשיה בשנת תק"ל י"ד כסלו, העמיד תלמידים הרבה, והרבה להשיב שו"ת לרבני הדור והובא בשו"ת "נודע ביהודה" שאלה ע"א) ושאלה ע"ב) ושאלה ע"ג) שהיה נין ונכד להגאון והקדוש איש אלקי מוה"ר יהודה ליוואי אב"ד ור"מ דק"ק פראג בעל ספר "גור אריה" על רש"י ז"ל על התורה וספר "גבורות ה'" על הגדה של פסח וספר "דרך חיים" על פרקי אבות וספר "נתיבות עולם" על מוסר הנודע בשם מהר"ל מפראג אשר הוא מתייחס עד רבינו האי גאון בן רב שרירא גאון, בן רב חנינא גאון, בן רב יהודאי גאון, בן מר שמואל ריש כלה, ונכד רבה [שה"ג חיד"א ה' א', ר"ל מבני בניו של מרימר, בן בנו של רבא גאון, ונכד רבה בר אבוהו ובן רב חציב, בן רב פנחס, בן רב אביי, בן רב אבדימי, בן רב נחמיה בן רב מיגס, בן רב יעקב, בן מר זוטרא, בן רב גוריא, בן מר זוטרא [הוא בוסתנאי] בן מר זוטרא, בן רב הונא, בן רב כהנא, בן אבא, בן רב עקיבה, בן רב נחמיה, בן רב נתן, בן ר"ה בן רב ענן, בן שפט, בן יוחנן, בן נחום, בן עקוב בן רב הונא בן רב נתן דציצי*, י"א כי הוא הלל הזקן נשיא ישראל [עיין סדר הדורות] בן חזקיה בן נעריה בן שמעיה, בן שכניה, בן עובדיה, בן ישעיה, בן חסדיה, בן ברכיה, בן משולם, בן זרובבל, בן פדיה [עיין דהי"א ג' י"ח י"ט] בן שאלתיאל בן אסיר בן יהויכין המלך בן יהויקים הוא אליקים מלך יהודה בן יאשיהו המלך בן אמון {המלך} בן מנשה המלך בן חזקיה המלך בן אחז המלך בן יותם המלך בן עזריהו הוא עוזיהו המלך בן אמציה המלך בן יואש המלך בן אחזיה המלך בן יהורם המלך, בן יהושפט המלך, בן אסא המלך, בן אביה המלך, בן רחבעם מלך יהודה, בן שלמה המלך ?? יהודה וישראל בן דוד המלך ע"ה.
והגאון מוה"ר מאיר בומסלא הנ"ל היה חתן של הגאון הצדיק מוה"ר משה גינצבורג שהיה דיין מו"ש דק"ק פראג, ומנחותו כבוד בעה"ק צידון ת"ו, וגיסו של הרב הג' מוה"ר יצחק דוד גינבורג מעיר פראג, ואבי של הגאון מוה"ר יהודה ליב בומסלא מרבני עיר פראג, ושל הרה"ג החכם השלום מוה"ר משה בומסלא מפראג.

כ') הרב מו"ה מאיר הגאון המפורסם אבד"ק טרור הובא בשו"ת "שבות יעקב" חלק אה"ע שאלה ק"י.

כ"א) הרב מוה"ר מאיר הגאון המפורסם ע"ה פ"ה אב"ד ור"מ דק"ק קיניגסבערג הובא בשו"ת נודע ביהודה מהדורא קמא חלק יו"ד תשובה נ"ה) ותשובה נ"ו).

כ"ב) הרב מוה"ר מאיר (?כהן נגויניץ?) הגאון המופלא שהיה מרבני עיר ליוורנו ובה בהסכמה על ספר "דעת זקנים" על התורה מרבותינו בעלי התוספות הנדפס בעיר ליוורנו בשנת תקמ"ג, ועל ספר "אלפי יהודה" על מסכת שבועות הנדפס בעיר ליוורנו בשנת תקנ"ד, ועל ספר "ברית אברהם" על דרושים הנדפס בעיר ליוורנו בשנת תקנ"א, ועוד ספרים.

כ"ג) הרב מוה"ר מאיר סג"ל הגאון אבד"ק דאבערמול [עיין הגאון המקובל מוה"ר יקותיאל זלמן אבד"ק דראהביטש].

כ"ד) הרב מוה"ר מאיר הגאון המובהק אב"ד ור"מ ד"ק בענדין פלך פיעטרקאוו הובא בשו"ת "נודע ביהודה" חלק אה"ע תשובה ס"ב) במהדורא קמא בשנת תקל"ה.

כ"ה) הרב מו"ה מאיר ב"ר אליעזר המאוה"ג המובהק מעיר נייארן חבר ספר "אמרי מועד" חדושי תורה למועדי השנה [עיין בחלק שני במערכת הספרים] וחבר הקדמה לספר "כל בו" ומפתחות עליו הנדפס בעיר פיורדא בשנת תקמ"ב.

כ"ו) הרב מו"ה מאיר מייזלש הרב הגדול המופלא והמובהק מחכמי עיר יעריסלאב בגאליציען חבר ספר "הליכות עולם" חדושי הלכות על כמה מסכתות והמה שייכים גם לפרשיות התורה [עיין בחלק שני במערכת הספרים] בן הרב המופלא מו"ה משה מייזלש מעיר זאמושטש.

כ"ו) הרב מוה"ר מאיר מרגליות הגאון האמיתי רשכבה"ג המפורסם בקצוי ארץ החסיד ועניו בוצינא קדישא מרבני קשישאי איש אלקים קדוש החריף הגדול בנגלה ובנסתר כאחד מן הראשונים מופת הדור והדרו רבים הולכים לאורו רב הרבנים גאון הגאונים שהיה אבד״ק יאזליוויץ, ואח״כ נתקבל לאב״ד ור״מ דק״ק לבוב, ובשנת תקל״ז נתקבל לאב״ד אוסטראה והגליל, ושם מנוחתו כבוד בשנת תק״נ, ועל מצבתו כתוב כן פ״נ הרים המצנפת ונפלה העטרה בחוד' השני בעשרה שנת תק"נ לפ"ק, כבוד אדונינו מורינו ורבינו מאור הגולה הגאון המפורסם מופת הדור החריף ודרשן הגדול בוצינא קדישא איש אלהים עניו וסופר באמרי שפר והני ברכה לדור דורי' בעשות ספרים הרבה, [ונקבר מול קבר של רבינו המהרש"א ז"ל], שהיה תלמיד של הגאון הקדוש איש אלקים מוה"ר ישראל בעל שם טוב ז"ל, מעיר מעזבעז], חבר ספר "מאיר נתיבים" בשני חלקים חלק ראשון מחזיק שמנים ותשע תשובות שהשיב לשואליו בהלכה שם שקיל וטרי עם גדולי גאוני דורו, ועם דודו ורבו הגאון הגדול בדורו מוהר"ר אריה ליבוש אבד"ק סטאניסלאב, ועם אחיו הגאון הגדול בדורו מוהר"ר יצחק דוב בער מרגליות אבד"ק יאזליוויץ בעל ספר "באר יצחק", ועם בניו הגאונים הגדולים מוהר"ר שאול מרגליות אבד"ק לובלין ומוהר"ר בצלאל מרגליות אבד"ק אוסטרהא, ועם חתנו הגאון המפורסם מוהר"ר נפתלי הירץ הכהן אבד"ק שאריגראד שאלה פ"ח), וחלק שני כולל חדושים על גפ"ת, ודרושים נחמדים כסדר הפרשיות התורה בחריפות מאוד הפלא ופלא, ומביא שם חדושי תורה מאביו הגאון הצדיק מוהר"ר צבי הירש מרגליות אבד"ק יאזליוויץ, ומעט מדודו ורבו הנ"ל, ובסופו חדושים על מסכת ברכות מספר "באר יצחק" מאחיו הגאון הגדול מוה"ר יצחק דוב בער מרגליות אבד"ק יאזליוויץ, נדפס בעיר פולנאי בשנת תקנ"א, על ידי בניו הגאונים מוהר"ר בצלאל מרגליות אבד"ק אוסטרהא ומוהר"ר יוסף נחמן מרגליות אבד"ק פולנאי, וספר "הדרך הטוב והישר" למצוא בנקל מקור כל הדינים בארבעה שו"ח ע"פ שיר וחרוזים ובראשי החרוזים מתחילים ב"אלף בית" ועם פירוש מאת בנו הגאון מוה"ר יוסף נחמן מרגליות אבד"ק פולנאי נדפס בעיר פולנאי בשנת תקנ"ה, ופעם שני נדפס בעיר אדססעא בשנת תרנ"א ע"י הרה"ג מוה"ר משה הכהן פרענקיל מעיר אדססעא עם הקדמה ממנו, ועם הקדמה מאביו הרב הגדול המובהק מוה"ר יהודה ליב הכהן פרענקיל מו"צ דק"ק אדססעא, בהרב ה"ג מוהר"ר אריה משה בן בתו של הגאון המחבר ז"ל,
וספר "כתנות אור" סדר תרי"ג מצות על פי שיר עם פירוש ותוספות מבנו הגאון מוה"ר בצלאל מרגליות אבד"ק אוסטרהא נדפס בעיר ברדיטשוב בשנת תקע"ו, וספר "סוד יכין ובועז" הוא צוואה שצוה לבניו מלא תוכחת מוסר השכל עפ"י נגלה ונסתר נדפס בעיר אוסטרהא בשנת תקנ"ד, הגאון הזה אשר פעם אחת ביום י"ג ניסן לפנות היום הלך וכדו בידו לשאוב מים שלנו למצות מצוה, ואז היה הפשרת שלגים בכל הרחובות רפש וטיט ומי מדמנה והדרך {מקולקל} מאד, ויהי בדרך פגע בו הרב ה"ג הצדיק איש אלקים קדוש מוהר"ר יעקב יוסף הנקרא (רב ייב"י) מ"מ ומו"צ דק"ק אוסטרהא אשר הוא נסע בעגלה וכדו בידו לשאוב מים שלנו ויאמר הרב ייב"י אל הגאון מוה"ר מאיר רב הגליל (לאנד רב) מדוע אתם הולכים ברגליכם ברפש גדול ובדרך רע כזה, ויען הגאון מוה"ר מאיר ויאמר מצוה גדולה כזה שיש לי רק פעם אחת בשנה חביבה עלי בשעתה ולא אוכל למסרה ולתת אותה אל הסוס!!! כשמוע הגאון הצדיק מוהר"ר יעקב יוסף ייב"י הדברים יוצאים מפי הגאון מוה"ר מאיר קפץ מן העגלה וילכו שניהם יחדיו].
והגאון מוהר"ר מאיר מרגליות הנ"ל היה אחי של הגאונים הגדולים המפורסמים מוהר"ר משה אברהם אבוש שהיה אבד"ק הארדענקי ואח"כ היה אב"ד ור"מ דק"ק זאבנא בעל מחבר ספר "צילותא דאברהם" ונקרא "חדושי מהרמ"א" על הש"ס, ומוה"ר יצחק דוב בער מרגליות אבד"ק יאזליוויץ וגליל פאדאלי בעל מחבר ספר "באר יצחק" על הש"ס, שהיו בניו של הגאון הצדיק מוה"ר צבי הירש מרגליות אבד"ק יאזלוויץ שנפטר בשנת תצ"ז בן פ"ד שנה, בן הגאון הגדול מוהר"ר יוסף מרגליות אבד"ק יאוזיוויץ (אולי צ"ל: יאזלוויץ) אחי של הגאון הגדול מוהר"ר מנחם מענדיל מרגליות אבד"ק פרעמ{י}סאל ובק"ק קראטשין בעל מחבר ספר עטרת זקנים על שו"ע או"ח שהיו בניו של הגאון מוה"ר משה מרגליות אבד"ק טארנגראד בן הגאון מוה"ר מנחם מענדיל מרגליות אבד"ק פרעמ{י}סאל, חתן של הגאון הגדול בדורו מוהר"ר מרדכי מרגליות ראש מתיבתא דק"ק קראקא בעל מחבר ספר "חסדי ה'" באור י"ג מדות הרחמים בשני כרכים, בן הגאון מוה"ר שמואל מרגליות אבד"ק פוזנא, בן הגאון מוה"ר משה מרגליות פרנס ומנהיג דק"ק פראג בהגאון הגדול מוהר"ר יצחק אייזיק מרגליות אבד"ק פראג, בן הגאון הגדול בדורו מוה"ר יעקב מרגליות אבד"ק נירענבערג שהי מגדולי רבני אשכנז ועמודי ההוראה בעל מחבר ספר סדר גיטין וחליצה, ועוד ספרים, בהג"מ משה מרמונדא מיקירי עיר ליוורנו ולמעלה בקודש זי"ע.
והגאון מוהר"ר מאיר מרגליות הנ"ל היה אבי של הגאונים הגדולים מוה"ר שאול מרגליות שהיה אב"ד ור"מ דק"ק לובלין והגליל, ומוהר"ר יוסף נחמן מרגליות אבד"ק פולנאה, ומוה"ר בצלאל מרגליות אבד"ק אוסטרהא והגליל, ומוה"ר נפתלי מרדכי מרגליות אבד"ק הרימלוב, ומוה"ר שלמה בער מרגליות מעיר אוסטרהא,
וחותן של הגאון הגדול ב{ו}צ{י}נא קדישא מוהר"ר נפתלי הירץ הכהן אבד"ק שאריגראד,
וחותן של הג"מ שמחה כ"ץ מאוסטרהא, בהגאון מוהר"ר נחמן כ"ץ אבד"ק אוסטרהא,
[עיין ספר "מזכרת לגדולי עיר אוסטרהא"].

הרב מוהר"ר מאיר הלוי הורוויץ מעיר לאסק. הגאון הקדוש איש אלקי שהיה אבד"ק דב"ש שהוא ר"ת ד'ראבנין, ב'יזוין, ש'עפס, שהיה רב על כל שלשה עיירות אלו, ועיר שעפס היתה מטרופולין לב' עיירות הנ"ל. ונתמנה לשם ע"פ ההמה"ק [=הרב המגיד הקדוש] מקאזניץ זי"ע, ונפטר בעיר שעפס בשנת תקס"ו. שהיה מנהג שלו בק"ק שעפס, שהיה חדר שלו שעסק בו בתורה ועבודה בפאליש [=בפרוזדור] של הבהכ"נ, ושם היה בית המשפט וההוראה, ודירתו עבור הרבנית וב"ב כולם היתה בבית אחרת, ובכל ימות השבוע בחול לא היה בא אל דירת אשתו, כ"א משבת לשבת נכנס לבית דירתה. וממעלות קדושת[ו] (ממנו), שהיה מואס ממש בכל עניני עוה"ז כ"כ לגמרי ואין כסף נחשב בעיניו מאומה מגודל בטחונו במקום ית', ובכל לילה ולילה טרם שכבו לא היתה אשתו רשאי להלין בביתו פרוטה אחת, והיה עני כל ימיו, ופ"א קרה מקרה שביתו זו אשתו הרבנית היתה מצנעת מפניו מטבע בת ג' גדולים שלא ירגיש, להיות לה ליום המחרת בשחרית, ולא היה יכול הה"ק ז"ל לישן בעת שכיבתו ועמד ממטתו ושלח לומר לה שאין זה כי אם שנמצא אצלה מעות מה, אשר לא תניח לו לישן, והיתה מוכרחת להודות ושלחו את המטבע לעני, ואז נחה רוחו ונתקררה דעתו, ופעם אחת באמצע הלילה הקיץ את השמש שלו משנתו וצוה{ו} פתאום לרוץ מהר אל חנות פלוני ולומר לו שהקדרה עם הגחלים לוחשות שבחנותו נשארה בין הבלאות והסחבות שתחת הארגז וההבערה תצא ללהב ותהי' העיר ח"ו למוקד אש סביב ח"ו, וכיוצא בזה הרבה מעשיות נפלאות עד אין מספר אשר הפליא לעשות להגיד צפונות ולהצילם מן ההפכה. ובא בהסכמה על ספר "חדושי הרשב"א" על מסכת בבא קמא הנדפס בעיר נאווידוואהר בשנת תקס"ה.

כ"ח) הרב מוה"ר מאיר הכהן שי"ף הגאון הגדול בדורו שהיה ראש בית דין דק"ק פפד"מ המכונה ה"מהר"ם שיף הצעיר" נח נפשו בשנת תקס"ח חבר ספר "דרך אניה בלב ים" חדושים ובאורים על חמשה מסכתות ברכות, שבת, ביצה, ופרק ערבי פסחים, ומנחות, [עיין בחלק שני במערכת הספרים], אחי הגאון הגדול בדורו מוה"ר דוד טעבלי שי"ף הכהן אב"ד ור"מ דק"ק לאנדון בעל מחבר ספר "לשון (ה)זהב" על הלכות ושו"ת, ועל ש"ס, משנה, ועל התורה,, שהיו בניו של הרב הגאון הג' מוה"ר שלמה זלמן הכהן שי"ף ז"ל, אבד"ק לאנדון והמדינה מגדולי יחוסי כהונה עד רבינו הגדול מרן שמעון אשכנזי מפ"פ ד"מ בעל ספר "ילקוט שמעוני" על תנ"ך אשר חי בשנת השבעים לאלף השישי שהיה מזרע רבינו הגדול מרן שלמה ב"ר יצחק הוא רש"י ז"ל דור ל"ג להתנא ר' יוחנן הסנדלר דור רביעי להתנא רבן גמליאל הזקן, נכד להתנא ר' הלל הזקן מגזע דוד המלך ע"ה זי"ע, והגאון מוה"ר מאיר הכהן שי"ף הנ"ל היה דודו של הגאון מוה"ר מרדכי אדלר הכהן אבד"ק האנאבר והמדינה אשר היה בן אחתו.
-----
*דצוציתא.
**כנראה הכוונה יהושפט, וראה בזה בגמ' פרק חלק.

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ד' פברואר 15, 2012 11:30 am

כ"ט) הרב מוה"ר מאיר הגאון הצדיק המפורסם אבד"ק יאנישאב פלך קאוונא נפטר בשנת תקס"ט, אחי הגאונים הגדולים רבינו אליהו ז"ל מווילנא, והג"מ אברהם אבד"ק קראז, ובק"ק ראגאלי, ומ"מ דק"ק שקלאוו, והג"מ ישכר בער מגדולי עיר ווילנא, והג"מ משה אבד"ק פאדזעלווי, שהיו בניו של הרב הגדול הצדיק מו"ה שלמה זלמן מווילנא, בהרב מו"ה דוב בער מווילנא, בן הגאון החסיד מו"ה אליהו ז"ל דיין וגבאי דק"ק ווילנא, בהגאון הגדול בדורו המקובל איש אלקי מו"ה משה קרעמער אב"ד ור"מ דק"ק ווילנא שנפטר בשנת תמ"ח, בן הרב מו"ה דוד אשכנזי מעיר קראקא, נין ונכד של הגאון רבינו אליהו מזרחי אבד"ק קונשטנטינופיל בעל ספר "מזרחי" על רש"י ז"ל על התורה.
ל') הרב מו"ה מאיר מבריסק דליטא, הגאון המובהק אבד"ק עמדין ומנוחתו כבוד בעיר גלוגא בשנת תקס"ט ו' טבת, חבר ספר "תבוא(ו)ת שמש" כולל חדושים ובאורים בפלפול עצום על הרמב"ם ז"ל נדפס בעיר ברלין בשנת תקמ"ז, אחי הגאון המובהק החכם השלם מו"ה אליעזר אב"ד בקלויז בעיר שוואבך, שהיו בניו של הגאון הגדול מו"ה אהרן ראבד"ק ברלין ואח"כ היה אב"ד ור"מ דק"ק שוואבך ומדינת אנשבאך בעל מחבר ספר
"מנחת אהרן" על הש"ך בן הגאון מו"ה משה בהגאון מו"ה אהרן אבד"ק לונטשיץ מגזע צבי חתנו של הגאון רבינו שבתי כהן אבד"ק העלישויא בעל ספר "הש"ך" על ד' שו"ע ועוד ספרים.
והגאון מוה"ר מאיר הנ"ל היה אבי (1) הגאון מו"ה משה אבד"ק טריער.

ל"א) הרב מוה"ר מאיר מפינטשוב הגאון המפורסם שהיה אבד"ק רויסטיץ, ובא בהסכמה על ספר "זכר רב" הנדפס עם ביאור "שושן עמק" בעיר ברין בשנת תקנ"(ו).

ל"ב) הרב מוהר"ר מאיר פוזנער הגאון הגדול המפורסם בדורו שהיה אב"ד ור"מ דק"ק שאטלאנד, ובק"ק דאנציג, ובק"ק מעזריטש בפולין גדול, ובק"ק קינגשבורג בנייא מארק, נפטר בשנת תק"פ, חבר ספר "בית מאיר" על שו"ע או"ח, ובסופו שאלה מבית דין דק"ק הוראדנא שנת תקע"ח ע"ד אתרוגי קורפי נדפס מכ"י בעיר יוזעפאף בשנת תרל"ו מחזיק קצ"ה דפים גדולים,
וספר "בית מאיר" וקנין דעה על שו"ע יו"ד נדפס מכ"י בעיר ווארשא בשנת תר"ל ע"י נכדיו הרבנים המופלגים מוה"ר יוסף אפרים פישל ומוה"ר יהודה יודל ומוה"ר ישראל משה עם הקדמה מהם, מחזיק פ"ח דפים גדולים,
וספר "בית מאיר" על שו"ע אה"ע מחזיק קע"ח סימנים, ונלוה אליו ספר "צלעות הבית" כולל י"ג שו"ת והם וויכוחים הנוגעים אל אה"ע נדפס פעם ראשון בעיר פפד"א בשנת תקמ"ז, ופעם שנית נדפס בעיר לבוב בשנת תקצ"ו, ופעם שלישי נדפס בעיר לבוב בשנת תרכ"א עם הגהות מאת הגאון מאוה"ג מוהר"ר ברוך תאומים פרענקיל אבד"ק לייפניק מחזיק ק"נ דפים גדולים,
וספר "בית מאיר" על שו"ע חו"מ עוד בכ"י,
וספר "בית מאיר" על משניות נדפס בווילנא במשניות חדש בשנת תר"ס מכ"י,
"בית מאיר" חבור יקר עצום ורב על כל שיטות הש"ס בגמרא ופירש"י, ותוספות, בפלפול עמוק ובסברות ישרות ורחבות כאחד מן הראשונים נדפס מכ"י בעיר ווארשא בשנת תרמ"ד,
וחבר חדושים נחמדים על שו"ע או"ח הנדפס בעיר דאנציג בשנת תר"ו(2) בסוף השו"ע,
וגם הוא שקיל וטרי עם הגאון המפורסם מוה"ר אברהם דינציג מורה צדק דק"ק ווילנא ומזכרו בספרו "בינת אדם" {שער הקבוע} שאלה מ"ו (3),
והובא בתשובות רבי עקיבא איגר בסימן ל"ט, נ"ג, נ"ד, ק, ק"א, ק"ב, ק"ג, קי"ז, קי"ח, קי"ט, ק"כ, וגם הוא שקיל וטרי עם כמה גאונים אחרים,
בן הגאון מוה"ר יהודה בהגאון הגדול מו"ה צבי הירש אבד"ק שווערין, ובק"ק מעזריטש בפולין גדול בן הרב מו"ה בער מונק מעיר מעזריטש בהגאון מוה"ר יהודה מונק שהיה אבד"ק גרידץ, ובק"ק קראטשין, בן הגאון מו"ה צבי הירש אבד"ק פלאצק, נין ונכד של הגאון הגדול בדורו מוה"ר נתן פייטל שהיה אב"ד ור"מ דק"ק האציפלאץ, ובק"ק אוסטרליץ, ובק"ק ווירמייזא, ובסוף היה ראש לעדת בני ישראל בעיר וויען שנפטר בשנת ש"ץ לאלף השישי בעל מחבר ספר "חק נתן" על דרושים, וספר "מנחת נתן" על דרוש, וספר "ספק לקט" ועוד ספרים (4), בן הרב ה"ג מו"ה שמואל פייביש מעיר וויען שנפטר בשנת ש"ע, בן הרב החכם מוה"ר אשר אהרן לעמעל מעיר וויען.
הגאון מוה"ר מאיר פוזנער הנ"ל הוא היה אבי של הגאון מו"ה חיים אב"ד שאטלאנד הנזכר בספרו "בית מאיר" בהקדמה באבן העזר ואחיו של הגאון מוה"ר יהודה ראבד"ק ראוויטש [אבי הגאון מוה"ר יחזקאל אבד"ק לאדז].


____
1. לכאורה הוא טעות, כי היה אחי אביו.
2. צ"ל תר"ה.
3. וגם בשאלה מ"ה.
4. גם חיבר ספר "דרושים לכל חפציהם".

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ש' פברואר 18, 2012 10:53 pm

ס"ג) הרב מוהר"ר מאיר במוה"ר שמחה ווייל הגאון הגדול המפורסם בדורו החכם הכולל שהיה אבד"ק ברלין ושם מנוחתו כבוד בשנת תקפ"ו [ובספר "דרשות גברי" שם בחלק הדרושים נמצא שם הספד עליו הנדפס בעיר פפד"א בשנת תקפ"ו] הובא בשו"ת "חמדת שלמה" בחלק אבן העזר סימן ס"ב) ובסימן ס"ג) ובשו"ת "תפארת צבי" חלק יו"ד תשובה ט"ז) ובתשובת רבי עקיבא אייגר בסימן כ"ג) ובסימן מ') ובסימן ס"ד) ובסימן ק"ז) ובסימן ק"י) ובסקימן קי"ב) ובסימן קנ"ד), ובא גם בהסכמה על ספר "בני אהובה" הנדפס בעיר פראג בשנת תקע"ט ועל ספר "זרע קדוש" על משניות ברכות , פאה, ודמא[י], הנדפס בעיר פראג בשנת תקפ"ז, ועל ספר "הורה גבר" על מסכת הוריות הנדפס בעיר פראג בשנת תקס"ב, ועל ספר "חדושי הר"ן, על מסכת בבא מציעא הנדפס מכ"י בעיר דיהרנפורט בשנת תקפ"ג, ועל ספר "שארית ישראל" על מסכתות הש"ס הנדפס בעיר ברלין בשנת תקמ"ז, ועוד על ספרים.

ס"ה) הרב מוה"ר מאיר המאוה"ג המובהק שהיה אבד"ק דרווא פלך ווילנא נפטר בשנת תקפ"ו ג' חול המועד, ועל מקומו של הרב הנ"ל נתקבל לאב"ד הגאון המקובל מו"ה שמואל שפירא בעל מחבר ספר "מעיל שמואל" על הש"ס.

ס"ו) הרב מוה"ר מאיר צילק הגאון הגדול הצדיק המפורסם שהיה אבד"ק לאסק נח נפשו בשנת תקפ"ז י"ט אדר שני בן ע"ח שנה, ונדפס ממנו חדושי תורה ב"הפלס" בשם "תורת רבי מאיר" וגם הניח אחריו ספר גדול על תשובות, גם חדושים בכתב יד, שהיה תלמיד של הגאון הגדול האדיר מוה"ר דוד אבד"ק דעסויא, ואח"כ אבד"ק ברלין בעל מחבר ספר "קרבן העדה" על תלמוד ירושלמי, והגאון מוה"ר מאיר צילק הנ"ל היה מחותנו של הגאון רבינו עקיבא אייגר אבד"ק פוזנא ושקיל וטרי עמו בתשובותיו בסימן צ"ה), ובא גם בהסכמה על ספר "שו"ת שמן רקח" נדפס בעיר נאווי=דוואהר בשנת תקמ"ח, ועל ספר "זרע אברהם" על ספרי הנדפס בדיהרנפפורט בשנת תקע"א, ועל ספר "ברכת אברהם" על מגילות אסתר הנדפס בווארשא בשנת תקע"ה, ועוד על ספרים, שהיה אבי של הגאון החסיד ועניו מו"ה שמואל צילק אבד"ק דרעזין, ובק"ק ראוואנזיק בעל מחבר ספר "נחלת שבעה" הספד על מות אביו ה???

ס"ז) הרב מו"ה [נח] מאיר ב"ר נחמן המאוה"ג המובהק שהיה דיין מציון בק"ק זאריק חבר ספר "אמרי יושר" על דיני ברכת הפירות ודיני ודיני סעודה בדרך שיר [עיין בחלק שני במערכת הספרים].

ס"ח) הרב מוה"ר מאיר המאוה"ג החו"ב המפורסם אבד"ק חירוב בגאליציען הובא בשו"ת "פני יצחק" חלק יו"ד סימן ט"ו) הנדפס מכ"י בעיר יאראסלוא בשנת תרס"ו.

ס"ט) הרב מוה"ר מאיר המאוה"ג מעיר זאלקווי חבר ספר "גלילי זהב" וספר "אדני פז" וספר "ליקוטי שושנים" וספר "מקשה זהב" [עיין בחלק שני במערכת הספרים].

ע') הרב מוה"ר מאיר מווילנא הגאון הצדיק החסיד [שהיה תלמיד של הגאון רבינו אליהו ז"ל מווילנא] הוא כתב פירוש של רבינו הגר"א למשניות סדר טהרות כפי ששמע מפיו והוציאו לאור בעיר ברין בשנת תקס"ב בשם "אליהו רבא" וגם הוציא לאור ספר "טהרת הקדש" פירוש על תוספתא טהרות נקרא בשם "זר זהב" אשר סדר וכתב מתורת רבו הגאון ונדפס בעיר זאלקווי בשנת תקס"ב [עיין ספר קריה נאמנה] [ועיין ספר "עליות אליהו"] בן הרב החסיד מוה"ר אליעזר נכד הגאון החסיד מוה"ר יהודה אריה מק"ק שאד פלך קאוונא.

ע"א) הרב מוה"ר מאיר במוה"ר יוחנן סג"ל הלוי שפיטץ הגאון המופלא שהיה ראב"ד באראניא במדינת אונגראן חבר חבר ספר "כתית למאור" חדושי הלכות על כמה מסכתות וספר "שמן למאור" חדושי פוסקים [עיין בחלק שני במערכת הספרים].

ע"ב) הרב מוה"ר מאיר אויערבאך המאוה"ג המובהק אבד"ק זאריק הובא בשו"ת "ברית אברהם" חלק או"ח תשובה "ט") בשנת (תקס"ט) [תקע"ט].

ע"ג) הרב מוה"ר מאיר קדיש הגאון המובהק אבד"ק ליבחאוויטץ במדינת בעהמען חבר ספר "דרך המלך" חדושים ובאורים על שמנה מסכתות הש"ס [עיין בחלק שני במערכת הספרים].

ע"ד) הרב מוה"ר מאיר הגאון המופלא והמובהק ראבד"ק קאוונא ושם מנוחתו כבוד בשנת תקצ"א כ' אב הניח אחריו חבר בשם "מאיר עיני חכמים" על הש"ס [עיין בחלק שני במערכת הספרים] וכעת נדפס ממנו הגהות וחדושים בהמאסף הנקרא "בית ועד לחכמים" הנדפס בעיר ליעדז בשנת תרס"ב יותר נשאר בכ"י, אחי הגאונים מוה"ר דוד אבד"ק איישישאק, ומו"ה שמואל דייכעס שהיה מגדולי המו"צ דק"ק ווילנא שהיו בניו של הגאון הגדול בדורו הצדיק והעניו מו"ה אריה ליב אבד"ק לידא, מגזע הגאון רבינו שמואל אליעזר אדליש אבד"ק אוסטרא בעל "חדושי מהרש"א" על הש"ס, שהיו בניו של אחותו של הגאון הגדול בדורו מוה"ר שמעון הגדול מו"צ דק"ק ווילנא בימי הגר"א ז"ל והגאון מוה"ר מאיר הנ"ל היה אבי של הרבנים הרב הגאון המקובל מוה"ר אליהו {מ}עיר שאקו שנפטר בשנת תרכ"ט בן פ"ב שנה ושל הרב ה"ג הצדיק מוה"ר אברהם אבא מעיר ראססיין שנפטר בשנת תר"ב ו' שבט אבי של הרב המופלג והמופלא מוה"ר יעקב אבלמאנן מראססיין שנפטר בשנת תרמ"ט אב.

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ש' פברואר 18, 2012 10:58 pm

ע"ה) הרב מוה"ר מאיר סג"ל הלוי מגלוגא. הגאון המובהק מעיר פראג חבר ספר "דברי מאיר" דרושים על מסכתות, וספר "שמן המאור" באור על שו"ע או"ח והמגינים [עיין בחלק שני במערכת הספרים] וגם בא בהסכמה על ספר "כסף נבחר" הנדפס בעיר פראג בשנת תקפ"ז, בן הגאון הגדול מו"ה יחזקאל סג"ל הלוי אבד"ק בומסלא בעל ספר "מראה יחזקאל" על מסכת חולין בן1 הרה"ג מו"ה שמואל הלוי מגלוגא נין ונכד של הגאון הגדול מו"ה יחזקאל סג"ל אבד"ק קראטשין בהגאון מו"ה מאיר סג"ל אבד"ק זאמוטש בן הגאון הגדול מו"ה משה סג"ל אבד"ק מינסק. והגאון מו"ה מאיר הנ"ל היה ??? [אביו?] של המאוה"ג מו"ה רבי דוד שלעזינגער דיין ומו"צ דק"ק קעמפין2 בעל ספר "צדה לדרך" על דרוש בדברי הלכה ואגדה.
ע"ו) הרב מו"ה מאיר. הרב הגדול הצדיק המפורסם החריף ובקי מתושבי עיר ווילנא הנקרא ר' מאיר שיסקעס מן המיוחדים שבגדולי חסידי הדור נפטר בצום העשור ביום הכפורים בעת נעילת שערים בשנת תקצ"א, בן הרב המאוה"ג חריף ובקי מו"ה אליעזר אשכנזי מעיר לובלין, והרב מו"ה מאיר הנ"ל היה חותן של הרה"ג מו"ה ראובן שיסקעס איסרסאהן מעיר ווילנא שנפטר בשנת תרכ"ו בן ע"ח שנה, ובנו של הרב מו"ה מאיר היה הרב הגדול מו"ה אריה ליב [עיין ספר "קריה נאמנה"] [ועיין ספר "לקורות היהודים בלובלין"].
ע"ז) הרב מוה"ר מאיר כהן. הגאון המופלא אבד"ק דעשוויץ הובא ברשימות הפרענומעראנטען על ספר "שני עפרים" על דרושים הנדפס בעיר פראג בשנת תקפ"ה.
ע"ח) הרב מו"ה מאיר קארניק. המאוה"ג הדרשן המפורסם שהיה מגיד מישרים דק"ק גלוגא חבר ספר "דבר בעתו" על קצת עיקרים ביסודות העבור להשיב על טענות הר"א בן דוד בקביעות העבור, ובסופו קצת הערות להחכם מו"ה מרדכי דוב פרידענטהאל מחכמי עיר ברעסלויא, נדפס בעיר ברעסלויא בשנת תקע"ז, וספר "הדרי קדש" פירוש המלות למשנה ראשונה ואחרונה מספר "יצירה" ומאמרי זוהר שאומרים בליל שבועות והו"ר, נדפס בעיר דיהרנפורט בשנת תקע"ב, וספר "אבל יחיד" הספד על הגאון הגדול בדורו מוה"ר אברהם טיקטין אבד"ק ברעסלויא נדפס בעיר ברעסלויא בשנת תק"פ. 3
------------
1. ראה כל זה בהקדמת ספר "שמן המאור".
2. צ"ע כי רבי דוד שלעזינגער חותם שם כאב"ד קראסקויא וקרייטצבורג, והגם שמזכיר שם אביו מו"ה רבי מאיר זצ"ל, אך אינו רומז לקשר בינו לבין מחבר ספרי דברי מאיר ושמן המאור (אף שיתכן הדבר לפי סדר השנים).
3. ספר "אבל יחיד" היא דרוש האחרון שבספר "ימין משה" מרבי משה קראניק (כנראה אביו של רבי מאיר הנזכר). לפום ריהטא נראה שגם דרוש "אבל יחיד" נתחבר ע"י רבי משה קראניק כשאר הספר.

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ש' פברואר 18, 2012 11:03 pm

ע"ט) הרב מו"ה מאיר שלום הכהן גוריון מעיר קארעליץ. הגאון המובהק המופלא שהיה ראש ישיבה בקלויז יסו"ד בווילנא ואח"כ נתקבל לאבד"ק מאלאט ואח"כ היה אבד"ק בריינסק1 ובסוף ימיו עלה לעה"ק ירושלים ושם מנוחתו כבוד בשנת ת"ר2 [ובספר ציון לנפש נמצא שם הספד עליו3, הנדפס בעיר יאהנוסבורג בשנת תרט"ז] בן הרב הגדול שמריה הכהן גוריון היוצא מגזע יוסיפון בן גוריון הכהן ז"ל [ומוה"ר מאיר שלום הנ"ל היה תלמיד של הגאון רשכבה"ג מוהר"ר חיים אב"ד ור"מ דק"ק וואלאזין] שהיה אבי של הגאונים: [א] הג"מ יהודה ליב הכהן גוריון אבד"ק מיכאוולישאק4...[ב] [הג"מ] שאול אהרן זעליג הכהן שהיה אבד"ק בריינסק ובק"ק דווינסק5 [ג]הג"מ משה יואל הכהן אבד"ק אנקישוט בעל מחבר ספר ראשי בשמים על או"ח ומביא שם חידושי תורה מאביו ומאחיו

1. טעות. בנו ונכדו הם שהיו בבריינסק, ראה לקמן.
2. צ"ל תקצ"ט.
3. שם בא הספד על 'רבי מאיר הלוי אבד"ק בריינסק', ואינו רמ"ש זה אלא רבי מאיר נעכעס, ששימש כרבה הראשון של בריינסק, נתמנה לרבנות בשנת תקפ"ב. לפי המסורה נפטר בצעירותו, אך בהתחשב עם העובדה שגם הרב שלאחריו רבי יודל חריף נפטר בצעירותו, והרב השלישי עזב את העיירה אחר תקופה קצרה, והרב הרביעי נתמנה בשנת תר"ל, בהחלט יתכן שרבי מאיר נעכעס נסתלק בשנת תרי"ג, היא השנה כבו"ד מישרא"ל שדרוש ההספד "ציון לנפש" נאמר. יעוין בספר הזכרון של עיירת בריינסק עמודים 35-39.
4. בנו הוא הגאון רבי שאול בנימין הרב מראדישקוביץ ואח"כ בירושלים, הנודע בפרשת המחלוקת סביב החורבה ועץ חיים, בנו של ר' שאול בנימין הוא רבי מאיר שלום הכהן אב"ד בריינסק, מח"ס מלחמת שלום, נפטר בשנת תרמ"ו.
5. [מחבר ספר תשובות לשואל וספר מגן שאול],

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ש' פברואר 18, 2012 11:34 pm

פ') הרב מוה"ר מאיר הלוי הורוויץ הגאון הגדול המפורסם היה אבד"ק ליעבערטוב פלך וואהלין ואח"ז קבע דירתו בק"ק לבוב ושם מנוחתו כבוד בשנת תר"א ט"ו אלול והובא ממנו תשובה בתשובות "בית אפרים" והובא בספר "פנים יפות" על התורה שם בהקדמה ובשו"ת "גבעת פנחס" לזקנו בעל "הפלאה" אחי הרב המאוה"ג הצדיק מו"ה ירחמיאל הלוי הורוויץ מעיר לבוב שנפטר בשנת תר?"ו ואחי הרה"ג מו"ה שמחה הלוי הורוויץ מעיר לבוב ואחי הרב ??? הגביר המפורסם מו"ה ישעיה ליב הלוי הורוויץ מעיר לבוב נפטר בשנת תרל"ה בש"ק ו' מנחם אב, שהיו בניו של הגאון מו"ה שמואל שמעלקא הלוי הרוויץ מעיר לבוב אחי הגאון מו"ה יעקב יהושע הלוי הורוויץ אבד"ק זאלאזיץ שהיו בניו של הגאון הגדול בדורו מו"ה צבי הירש הלוי הורוויץ אבד"ק פפד"מ בעל מחבר ספר (מחני) [מחנה] לוי על מסכתות וספר "לחמי תודה" על דרושים נחמדים ועוד ספרים אחי הגאון החריף מו"ה מאיר יעקב הלוי הורוויץ מעיר פפד"מ נפטר בימי עלומיו בן כ"ו שנה שהיו בניו של הגאון רשכבה"ג מוה"ר פנחס אב"ד ור"מ דק"ק פפד"מ בעל ספר "פנים יפות" על התורה וספר "גבעת פנחס" על שו"ת וספר "הפלאה" על מסכת כתובות וספר "המקנה" על מסכת קידושין ועוד ספרים אחי הגאון הגדול מופת הדור מו"ה שמואל שמעלקי הלוי הורוויץ אבד"ק ניקלשבורג בעל ספר "דברי שמואל" על התורה ע"ד פרד"ס וספר "נזיר השם" על שו"ע אהע"ז ועוד ספרים ואחי הגאון הגדול המפורסם בדורו מוה"ר נחום הלוי הורוויץ אבד"ק טשארטקוב שהיו בניו של הגאון הגדול איש אלוקי מו"ה רבי הירש הלוי הורוויץ אבד"ק טשארטקוב אחי הגאון רשכבה"ג מוה"ר יעקב יוקל הלוי הורוויץ אבד"ק בראדי ובק"ק גלוגא ובק"ק אה"ו שהיו בניו של הגאון הגדול בדורו המקובל איש אלוקי מוה"ר מאיר הלוי הורוויץ אבד"ק טיקטין והגליל שנפטר בשנת תק"ג ט' סיון, נפלאות מדובר בו בעמדו לקדש הלבנה במוצאי יוה"כ הוא [ו]בית דינו, והשמים התקדרו בעבים וכסו את פני הירח וכשעה עמד מחריש ומשתאה וכל בית דינו המאורות הגדולים עומדים מימינו ומשמאלו, פתאום השמיע את הוד קולו, כמה עזין פני רקיע, מאיר ובית דינו עומד, וככלותו לדבר והנה
רוח גדולה באה והעננים נת{פזרו} ויהיו עצם {השמים} לטוהר והלבנה יצאה בגבורתה להאיר על הארץ ופתח הגאון ר' מאיר את פיו בתודה וקול זמרה וברך ברכת הלבנה בשמחה רבה זי"ע, בן הגאון הגדול בדורו החסיד הקדוש המפורסם מוה"ר שמואל שמעלקי הלוי הורוויץ אבד"ק טראני בהגאון הצדיק בדורו מוה"ר יהושע הארוך אבד"ק פרעמשלא בן הגאון רשכבה"ג מוה"ר פנחס הלוי הורוויץ מפראג שהיה פרנס הכולל דארבעה ארצות דק"ק קראקא שנפטר בשנת שע"ד בעל מחבר ספר "לבית פנחס" 1 על הש"ס שהיה גיסו של רבינו הרמ"א בן הרב הגדול מוה"ר יעקב ישראל הלוי הורוויץ מעיר קראקא בן הרב החכם המפורסם מו"ה אברהם משולם זלמן הלוי הורוויץ מק"ק פראג בן הרב הגדול המופלא מוה"ר ישעיה הלוי היה דיין דק"ק הורוויץ במדינת בעהמען חוטר מגזע רבינו יצחק הלוי מעיר ברצלונא המובא בחידושי הריטב"א לחגיגה בדף כ' 2 בן רבינו פנחס הלוי מעיר ברצלונא אחי הגאון רבינו אהרן הלוי נשיא הלויים מברצלונא בעל ספר "החינוך" על תרי"ג מצוות וספר "בדק הבית" ועוד ספרים בן הרב {מו"ה} יוסף הלוי בהרב מו"ה בנבנשתי בן הגאון רבינו זרחי' הלוי מגדולי רבני עיר לוניל (במגדל ירחי) בעל ספר המאור על רב אלפס וספר "הצבא" במדות התלמוד ועוד ספרים, בן הגאון מו"ה יצחק הלוי גירונדי מגדולי חכמי עיר פרובינצה בהגאון הפילוסוף רבי זרחיה הלוי מברצלונא בעל ספר "אמרי דעת" על ספר משלי ופירוש על ספר איוב ופירוש על ספר מורה נבוכים ועוד ספרים בן הרב רבי יצחק הלוי בהרב רבי שאלתיאל חן טוב הלוי הספרדי, שרשם לבית אבותם מגולי ירושלים ומוצאם מגזע אסף סגני לויים סג"ל אשר הגלו מירושלים במ{ש?}לחת טיטוס לארצות לוזיטאנוס שפאניען ופורטוגאל.

פא) פ"א) הרב מו"ה מאיר במו"ה דוב בער הכהן הגאון המופלא החריף העצום שהיה אבד"ק באלטרמאנץ שנה אחת ואח"כ קבע דירתו בעיר הוראדנא והיה שם מגדולי מופלגי תורה ונקרא בפי כל ר' מאיר בערל טיקטינערס שהיה איש קדוש ובעל מקובל נורא והיה סיני ועוקר הרים מאין כמוהו וכל חריפי עיר הוראדנא היו לפניו כקליפת השום והוא היה בראש הדבוקים בהגאון הגדול מוה"ר תנחום בעת המחלוקת אשר היה בעיר הוראדנא על דבר הרבנות ונח נפשו בשנת תר"ה ביום ש"ק י"ח אלול ועל מצבתו כתוב כן:
"מאיר לארץ ועליה דרים,
"אוצר נחמד מלא ספרים,
"יעקר הרים ומישר הדורים,
"רבן שמו לדור דורים, בן דובער כהן לאורים,
אלול ינוח עד עמוד
כהן האורים לפ"ק, נפטר
יום ש"ק ח"י אלול
תנצב"ה,
אחי הגאון החריף מוה"ר נתנאל הוראדנאר מווילנא ובנו היה הרב [עמוד שמאלי] הרה"ג החריף מוה"ר גדליהו הכהן מעיר הוראדנא.
ובעת שהגאון ובעת שהגאון מוה"ר מאיר טיקט{י}נער הנ"ל אבד"ק באלטרמאנץ שנה אחת התאכסן בבית הרב מוה"ר שמשון קלמן הכהן ? ובירך אותו ואת אשתו הצדקנית שיתן להם ה' בן שיאיר עיני ישראל בהלכה, ואז נולד להם הבן הזה שקראו שמו מאיר שמחה על שם הגאון ר' מאיר טיקטינער ונתקיימה ברכתו של אותו הצדיק הנ"ל.

פ"ב) הרב מוה"ר מאיר המאוה"ג המובהק אבד"ק סאבאטיש הובא בשו"ת חתם סופר חלק או"ח תשובה ק"ע.

פ"ג) הרב מהו"ר מאיר שרגא הגאון המופלא אבד"ק זאסלאוו בן הרב מו"ה יעקב שפירא ובא בהסכמה על הש"ס הנדפס בעיר סלאוויטא בשנת תקצ"ו.

פ"ד) הרב מוה"ר מאיר הגאון הצדיק החו"ב בנגלה ובנסתר שהיה שהיה דר בכפר וועזייץ סמוך לעיר גארזד פלך קאוונא הנקרא ר' מאיר וועזייצער. בסוף ימיו עלה בעה"ק ירושלים ת"ו ושם מנוחתו כבוד בשנת תקצ"ה כ"ח ניסן חבר ספר דרך אבות פירוש על מסכת אבות וספר נחלת אבות תוכחות מוסר והנהגות מוסר אשר ציוה לבניו אחריו [עיין בחלק השני במערכת ספרים] אחי הגאון הגדול הצדיק מוה"ר שלמה זלמן אבד"ק ניישטאט סיגינדט בעל מחבר ספר "בית אבות" על פרקי אבות, שהיו בניו של הגאון הצדיק מוה"ר אליה{ו} אבד"ק ניישטאט סיגינדט, אחי הגאון הצדיק מוה"ר גרשון אבד"ק שאדווע בעל מחבר ספר עבודת הגרשוני על שיר השירים שהיו בניו של הגאון הגדול בדורו הצדיק המפורסם המקובל איש אלוקי מוה"ר אברהם אבד"ק קראזא ובק"ק ראגולי ומ"מ דק"ק שקלאוו בעל מחבר ספר מעלות התורה על מוסר ועוד ספריםג. אחי הגאון רבינו אליהו ז"ל מווילנא, בניו של הרב הגדול הצדיק מוה"ר שלמה זלמן מווילנא בן הרב הצדיק מוהר"ר דב בער מווילנא בהגאון הצדיק מו"ה אליהו שהיה דיין וגבאי דק"ק ווילנא בן הגאון הגדול המקובל איש אלוקי מוהר"ר משה קרעמער ראב"ד ור"מ דק"ק ווילנא שנפטר בשנת תמ"ח בן הרב מהו"ר דוד אשכנזי מעיר קראקא נין ונכד של הגאון רבינו אליהו מזרחי אבד"ק קונשטנטינופול בעל ספר מזרחי על רש"י ז"ל על התורה ועוד ספרים.
---
א. הקביעה שר' אברהם שימש לראשונה ברבנות קראז, היא של בעל שה"ג השלישי בספרו הנדפס בערכו, ושם סיפור מענין ע"ז. ראו הכל כאן
ב. מח"ס בית אבות.
ד. עוד שני בנים של ר' אליהו ראו כאן
ג. נמנו כאן רק ב' בנים של הגאון ר' אברהם בעל מעלות התורה, אבל יש עוד שנים לפחות, ראו כאן ואילך

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ש' פברואר 18, 2012 11:37 pm

פה הרב מו"ה מאיר יו"ט פארחי הגאון המופלא שהיה מרבני ירושלים ת"ו ובא בהסכמה על ספר "דברי שלום" על דברי רבינו האר"י ז"ל הנדפס בירושלים ת"ו בשנת תר"ג עם כמה גאונים.

פו). הרב מוה"ר מאיר הגאון המובהק והמופלא אבד"ק נעשוויז נפטר בשנת תר"ח בן צ"ח שנה גם כי זקן מאוד היה משיב להדיינים היושבים לפניו בשאלם אותו פסק הלכה לכל דת ודין ושאלות איסור והיתר הורה בעדם והיה מהיר להשיב לכל שואל ובא בהסכמה על ספר תנא דבי אליהו הנדפס עם פירוש "(שאלת) [מאורי] אי"ש" בעיר סדילקאוו בשנת תקצ"ה? ועל ספר שאגת אריה הנדפס בעיר סלאוויטא בשנת תקצ"ג על ספר בית ישראל פירוש על הגדה של פסח הנדפס בעיר מינסק בשנת תקצ"ז בן הגאון מוהר"ר אהרן אבד"ק ליסקאווי במדינת אונגארן מו{זכר} בספר "כתנות אור" על התורה מו{זכר} בספר "כתנות אור" על התורה בן הרב ה"ג מו"ה צבי הירש בהגאון רשכבה"ג מוה"ר מאיר אשכנזי, אב"ד ור"מ דק"ק אייזנישטאט באונגרן בעל ספר "פנים מאירות" על שו"ת וחידושים על מסכתות ועוד ספרים בן הרבני הגביר הצדיק הפרנס מו"ה יצחק גיסו של רבינו הש"ך ז"ל.

פז). הרב מוה"ר מאיר בנימין מנחם דאנון הגאון הגדול הצדיק שהיה אב"ד ור"מ דק"ק (שארעי דיין בותנא) [שאראי די בוסנא] ובסוף ימיו תקע אהלו בעה"ק ירושלים ת"ו ונתמנה לב"ד הגדול שם, ונח נפשו בשנת תר"ט כ"ז חשוון חבר ספר "באר בשדה" על רש"י ז"ל על התורה ועל המזרחי {עיין בחלק שני במערכת ספרים} ובא בהסכמה על ספר "דברי שלום" על דברי רבינו האר"י ז"ל הנדפס בירושלים בשנת תר"ג. [תר"ח?]

פח). הרב מ"ה מאיר הלוי עפשטיין הגאון המפורסם שהי' האבד"ק קופושאק, ואח"כ נתקבל לדיין ומו"צ דק"ק ווילנא נפטר בשנת תר"א ביום א' י"ד אשר ראשון בן ע"א שנה השאיר אחריו בכתובים כשמ(ו)נים דרשות, גם הניח שלשה חיבורים בכתובים על התורה ועל כמה הפטרת, ועל מגילת אסתר, ועל דרושי מגילות אסתר ועל הלכות פסח ועל איזה סוגיות הש"ס וביחוד על מסכת כתובות ונשרפו ר"ל, (הגאון הזה היה הגדול בתורה דרשן נפלא ודבריו נמלצים מאד וערבים לשמוע גם שיחת חולין שלו היתה נעימה לאזן, והיה חכם גם במילי דעלמא ובמתק שפתיו השיב לב איש אל רעהו}. ובא בהסכמה על ספר "אבות דרבי נתן" הנדפס עם שני פירושים א') "שני אליהו" ב') ו"בן אברהם" הנדפס בווילנא בשנת תקצ"ג ועל ספר "מדרש כונן" הנדפס עם שני פירושי א') צרור הכסף ב') "בחון הזהב" הנדפס בווילנא בשנת תקצ"ו, ועל הש"ס הנדפס בווילנא בשנת תקצ"ו, ועל פירש הר"ן על אלפס נדרים הנדפס בווילנא בשנת תר"ג, ועל ספר "עטרת צבי" ביאור על פירוש רש"י ז"ל, בנו"כ??? הנדפס בווילנא בשנת תקצ"ד ועוד על ספרים, בן הרב הצדיק מו"ה אברהם עפשטיין מעיר טאלאטשין, אחיו הרב המאוה"ג מוהר"ר מרדכי הלוי עפשטיין מו"צ דק"ק סלאנים שהיו בניו של הרב הגדול המופלא מוהר"ר יצחק הלוי עפשטיין מעיר סלאנים שנפטר בשנת תקס"ז, אחי הגאונים מוה"ר אברהם מאיר הלוי עפשטיין אבד"ק מוש-חדש ומוה"ר מרדכי הלוי עפשטיין מגדולי ווילנא שהיו בניו של הגאון הגדול בדורו המקובל איש אלקי מוהר"ר אריה לייב הלוי עפשטיין אבד"ק קעניגסבערג בעל מחבר "אור השני" וספר הפרדס ועוד ספרים הרבה, בן הרב הגדול החסיד המפורסם מוה"ר מרדכי הלוי עפשטיין שהיה שר ומנהיג עדת ישורון דק"ק הוראדנא נפטר בשנת תצ"ג, בן הרב הגדול הצדיק החסיד מו"ה יהושע הלוי עפשטיין מק"ק ווילנא אחי הגאון הגדול מו"ה אברהם הלוי עפשטיין אבד"ק רעכניץ בעל ספר שו"ת "ברכת אברהם" ועוד ספרים, שהיו בני הגאון מוה"ר מאיר הלוי עפשטיין, בהגאון הגדול מאוה"ג שר התורה מוה"ר אברהם הלוי עפשטיין אבד"ק הוראדנא ובק"ק בריסק, בהרב ה"ג מוה"ר מאיר הלוי עפשטיין מגזע של הגאון רשכבה"ג מוה"ר נתן הלוי עפשטיין אב"ד ור"מ דק"ק (דק"ק) פפד"מ המוזכר כמה פעמים בתשובות מהר"י מינץ, ולמעלה בקדוש מבני בניו של הגאון רבינו אהרן הלוי מברצלונא הנודע בשם [הרא"ה] בעל ספר "החינ{ו}ך" על תרי"ג מצות, וספר "בדק הבית" ועוד ספרים בן הרב הגדול המופלא מוה"ר יוסף הלוי בהרב הגדול מוה"ר בנבנישתי בן הגאון רבינו זרחיה הלוי מעיר לוניל במגדל ירחו בעל ספר "המאור" על רב אלפס, וספר "הצבא" במדות התלמיד, ועוד ספרים בן הרב הגדול רבי יצחק הלוי גירונדי מגדולי חכמי עיר פרובינצה בן הגאון הגדול החכם הכולל הפילסוף רבי זרחיה הלוי מברצלונה בעל מחבר ספר "אמרי דעת" פירוש על ספר "משלי" ופירוש על ספר "איוב" ופירוש על ספר "מורה הנבוכים" ועוד ספרים בן הרב הגדול מו"ה יצחק הלוי בהרב הגדול מו"ה שאלתיאל חן טוב הלוי הספרדי שרשם לבית אבותם מגולי ירושלים מצאם כי תולדותם מגזע אסף סגני לוים סג"ל אשר הגלו מירושלים במלחמת טיטוס הרשע ימ"ש לארצות לוזיטאנוס, שפאניען, ופורטגאל,
והגאון מוה"ר מאיר הלוי עפשטיין הנ"ל היה אבי של הגאון הצדיק מו"ה שאול הלוי עפשטיין אבד"ק קאסאווי ובק"ק קאברין [אבי של הגאונים מו"ה אברהם מאיר הלוי עפשטיין אבד"ק סנאוו בעל ספר "אמרי נועם" על הלכה ודרוש, ומוה"ר בנימין איסר הלוי עפשטיין אבד"ק שווערזנא] [וחותן של הרב המופלא מו"ה חיים שור1 [אבי הגאון מו"ה אליהו יעקב דוב שור2 אבד"ק זופראן, ובק"ק בירז, ובק"ק אניקשט, בעל ספר "נטיעות חיים" על שו"ת].
----
1 לר' שאול אב"ד קוברין וקוסבא היו שלושה חתנים. אחד ר' חיים שור הנזכר כאן, והשני מ"מ ר' שמריהו יוסף קרליץ. אבי החזו"א. והשלישי ר' משה ליברמן אבי ר' שאול ליברמן.
2. ר' אליהו יעקב דב שור: נולד באנקישט בשנת תר"ח. 'חתן הג"ר נתן נטע פלוים אב"ד קרקינובה (גיסו של הג"ר מרדכי גימפל יפה מרוזינוי) שמש ברבנות בז'ופראן ובליאדי ורבנות אחרונה זו בעירו של בעל ה"תניא" היתה סבה להכרתם והסכמתם של חסידי חב"ד למנויו כרב בבירז. ר' אליהו נחשב לגדול בתורה עמקן מחדש ו"נאה דורש" בעל מוניטין מעורב בין הבריות וחביב על הכל עדות לגדולתו ספרו "נטיעות חיים" וילנא תרנ"ב שם משוטט הוא בים התלמוד והראשונים בבקיאות וב עמקות. אחר עלות הגאון האדר"ת ממיר לירושלים נבחר ר' אליהו מצד בעה"ב במיר כאב"ד, אולם הוא מאן לקבל את המנוי מפני כבודו של הגאון ר' אליהו ברוך קאמיי "ריש מתיבתא" בישיבה הגדולה שקבל אח"כ את כתר הרבנות במיר, מבירז' עבר ר' אליהו לאניקשט שהצטיינה בלמדניה המפורסמים ובה הגיע לזקנה מופלגת בשנת תרצ"ב עלה לארץ ישראל משאת נפשו כל הימים ושם נפטר בשנת תרצ"ה [ובמקו"א נרשם כ"ב אייר תרצ"ו] השאיר חבור גדול בהלכה ובאגדה שו"ת וספר דרשות בשם "ציון לנפש חיה" - ר"מ צינוביץ ור"ש חסידה, ליטא, חוברת א' פינקס בירז, ב"ב תשכ"ה. ושם גם תמונתו.

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ש' פברואר 18, 2012 11:52 pm

פ"ט) הרב מוה"ר מאיר הלוי איש הורוויץ המאוה"ג המופלא אבד"ק וויסאקי, ובא בהסכמה על אבות דרבי נתן הנדפס עם שני פירושים "שני אליה{ו}" ו"בן אברהם" הנדפס בווילנא בשנת תקצ"ג.

ץ) הרב מוה"ר מאיר א"ש הגאון הגדול בדורו שהיה אבד"ק בייא, ואח"כ נתקבל לאבד"ק יארמוט, ומשם נתקבל לאבד"ק אונגוואהר ושם מנוחתו כבוד בשנת תרי"ב כ"ד טבת, [שהיה תלמיד של הגאון מאוה"ג שר התורה מוה"ר משה סופר אב"ד ור"מ דק"ק פרעסבורג בעל שו"ת "חתם סופר"], וחתן של הגאון הגדול בדורו הצדיק המפורסם ע"ה פ"ה מוה"ר דוד דייטש אבד"ק עיר חדש], חבר ספר "אמרי אש" בשני חלקים חלק אחד על או"ח ויו"ד, הכולל נ"ו שו"ת לאו"ח, וקכ"ב שו"ת ליו"ד , ובתוכו דרשה שדרש בעיר יארמוט בשנת {תקפ"ח} וחידושים בסוגיות עמוקות בש"ס משנת תקפ"ב עד שנת תר{י"ב}וחידושים מבנו הרה"ג מו"ה חיים א"ש שנפטר בשנת תר"ט בן כ"ב שנה בחיי אביו המחבר} ועם ברכת המוגמר מהרב הגאון המובהק מוה"ר יהודה א"ש אבד"ק סאברנץ שנפטר בשנת תרכ"ב, בן המחבר, וחלק השני על אה"ז, וחו"מ כולל קמ"א שו"ת לאה"ז ל"ה שו"ת על חו"מ עם הגהות שנדפסו על גליון השו"ע אה"ז, מכ"ו המחבר וראש ישיבה שנשמטה מחלק יו"ד עם ההקדמה מאת בנו הגאון מו"ה מנחם א"ש אב"ד ור"מ דק"ק אוונגוואהר נדפס בעיר אונגוואהר בשנת תרכ"ד, וספר "אמרי בינה" כולל חידוש הלכות בסוגיות עמוקות בסדר מועד נשים נדפס בעיר אונגוואהר בשנת תרכ"ו עם ההקדמה קצת חידושי מאת בנו הגאון מו"ה מנחם א"ש הנ"ל, וספר "אמרי יושר" כולל דרושים נחמדים וחידושי אגדות בש"ס נדפס באונגוואהר בשנת תרכ"ו, וספר "אמרי אש" פירוש על התורה נדפס בעיר מונקאטש בשנת תר"ע והובא ממנו תשובה בספר אנשי שם להגאון הגדול מוה"ר שלמה קליעגר אבד"ק בראד בסימן צ"ג.
וגם בא בהסכמה על ספר "אבני שהם" על כללי הש"ס הנדפס בעיר אונגוואהר בשנת תרכ"ה שהיה גיסו של הגאון מוה"ר יצחק אייזיק אבד"ק סיקסא ומזכירו אותו בספרו "אמרי אש" בחלק אה"ע סימן ע"ה, אחי הגאון מוה"ר דוד צבי א"ש אבד"ק טעטניג ומזכירו אותו בספר אמרי אש כמה פעמים, וחתנו היה הגאון מו"ה צבי הירש ווייס אבד"ק דאמברעווא.

צא). הרב מו"ה מאיר אברהם הגאון המופלא אבד"ק טשאבע במידנת אונגארן חבר ספר "פרי צדיק" כולל חידושי אגדות על התורה שמעתתא ואגדתא נדפס בעיר פרעסבורג בשנת ת"ר, שהיה חותן של הרבנים הגדולים מו"ה יצחק יוסף בליך אבד"ק (נאווע) [גאווע] ומו"ר יוסף פינקעלשטיין שהיה שו"ב דק"ק מישקאלץ, ואח"כ היה שו"ב דק"ק פעסט בעל ספר "צפנת פענח" על דיני שו"ב, וספר "רביד הזהב".

צב). הרב מו"ה מאיר מבראד הגאון אבד"ק טשעטשעווקיץ ובשנת תק"ח בא אל החתום על ספר "עקידת יצחק" הנדפס עם דרוש "מקור חיים" הנדפס בעיר פרעסבורג בשנת תר"ח.

צג). הרב מו"ה מאיר כהן ראפפורט הרב הגדול הצדיק החסיד שהיה מגדולי הדיינים דק"ק ווילנא נח נפשיה בשנת תרי"ב ביום עשרה בטבת, בן הרב הגאון הגדול מוה"ר צבי הירש הכהן ראפפורט דיין דק"ק ווילנא, בהרב הגדול מוה"ר מאיר הכהן ראפפורט דיין דק"ק ווילנא, אחי הגאונים מו"ה ישראל הכהן ראפפורט א"ב ד"ק ביחאב, ומוה"ר בנימין הכהן ראפפורט שהיו בניו של הרב הגדול מו"ה מאיר הכהן ראפפורט מלובלין בן הגאון מו"ה ישראל הכהן ראפפורט אבד"ק פיעסק, אחי הגאון רשכבה"ג מוה"ר חיים כהן ראפפורט אב"ד ור"מ דק"ק לבוב שהיו בני של הגאון הגדול המקובל איש אלקי מוהר"ר שמחה הכהן ראפפורט אבד"ק דובנא ובק"ק הוראדנא, ובק"ק לובלין, ונפטר בעיר שעבערשין בשנת תע"ז, בן הגאון הגדול בדורו מוה"ר נחמן הכהן ראפפורט אבד"ק דובנא, בן הגאון מו"ה מאיר הכהן אבד"ק חעלמא ובק"ק בעלזא, בן הגאון מו"ה משה ירמיה כהן ראפפורט ראש ישיבה דק"ק ווינא, בן הגדול בדורו מו"ה שמחה כ"ץ ראפפורט אבד"ק בעלגרא ? בעל מחבר ספר "קול שמחה" על שמות הגיטין(1), בן הרב הגאון מו"ה גרשון כ"ץ רפא- איש פורט מגזע הרב מו"ה משה כהן משפירא דור אחר אהרן הכהן ע"ה זי"ע, והרב מו"ה מאיר הכהן הנ"ל היה חתן של הרבני החסיד המופלא מו"ה משה ב"ר גרשון גלאזשטיין מווילנא {עיין ספר עיר ווילנא} (ועיין ספר "דעת קדושים").

(1)לע"ע לא מצאתי קול שמחה על שמות הגיטין

צד). הרב מו"ה מאיר פריד באסקאוויץ הגאון האמיתי ציס"ע אב"ד ור"מ דק"ק יב"ק [=יאלא באגדא קאמארן] נפטר בשנת תרי"ט בן שישים שנה אבי הגאון המפורסם מו"ה מרדכי פריד אבד"ק אסאנפא ובק"ק מארטונסבערג בעל מחבר ספר "ברוך מרדכי" על מסכת ברכות.

צה). הרב מו"ה {אהרן} מאיר יעקב גינצבורג הגאון מוה"ג המובהק והמופלא שהיה מחכמי ומחריפי עיר ווילנא ושם מנוחתו כבוד בשנת תר"ך ביום עש"ק ג' לחודש שבט בן ארבעים שנה, והשאיר אחריו ברכה חבור על שו"ע חו"מ מחזיק מאה וששה עשר דפים, והרבה חידושים על מסכת ברכות, וסדר מועד, חידושים על הש"ס, ושו"ת והגהות על גפ"ת על סדר מועד, ועל מסכת בבא בתרא וחולין, גם הדפיס והוציא לאור באור הגר"א על שו"ע חו"מ עם הגהות על הגליון בשם "ביאור רמי"ג "נדפס בעיר קיניגעסבורג בשנת תרי"ח, ועוד כתבים מצוינים {עיין חלק שני במערכת ספרים} {הגאון הזה הקדיש את ימי חייו ללמוד התלמוד והפוסקים והגה בלמודיו יומם ולילה, ואולם התרחק מן הרבנות כי לא חפץ לעשות את תורתו קרדום לחפור בה ומצא את מחית ביתו בפרקמטיא, כי למד את התורה לשמה ובאהבה רבה שלא על מנת לקבל פרס, וכמו שהיתה תורתו לשמה כן היתה יראתו אמתית, גדלו צדקתו ויראתו עד להפליא, אולם בחייו התרחק מן "גאות היראה" דבריו היה בנחת וקבל את כל האדם בסבר פנים יפות. אשר על כן יודעיו ורואיו כבדו ואהבו אותו עד למאד} בן הרה"ג המופלא מו"ה דוב בער גינצבורג מעיר הוראדנא נפטר בשנת תקצ"ד ב{יום} ה') כ"ח אלול בן חמשים שנה בהרב המאוה"ג מוה"ר בן ציון מפינסק אחי של הרב המואה"ג מו"ה יצחק אייזיק מהוראדנא שהיו בניו של הגאון הצדיק המפורסם מוה"ר יוסף אבד"ק דושאק, ובק"ק פוטראווץ, בן הגאן הגדול בדורו מוה"ר מאיר גינצבורג אב"ד דגליל וויזין ואב"ד דמדינת רוסיא, בן הגאון הגדול מוה"ר יצחק אייזיק גינצבורג אב"ד דמדינת רוסיא בהגאון הגדול המקובל מוה"ר שאול אבד"ק פינסק בן הגאון הגדול מוה"ר נפתלי הערץ אבד"ק פינסק, ובק"ק סלוצק, בן הרב ה"ג ה{ח}סיד מוה"ר יצחק אייזיק מעיר ווירמיש בהגאון הגדול בדורו מוה"ר שמעון גינצבורג אבד"ק פפד"מ בן הגאון הגדול בדורו מוה"ר יעקב גינצבורג אבד"ק פרידבורג בהגאון מוה"ר אשר אהרן המכונה לעמלי גינצבורג בן הרב הגביר המפורסם מוה"ר שמעון גינצבורג מעיר פוזנא המובא בספר "צמח דוד".
והגאון מוה"ר אהרן מאיר יעקב גינצבורג הנ"ל היה חתן של הרב הגדול הצדיק מוה"ר צבי הירש לפידות מווילנא, וגיסו של הגאון הגדול המפורסם מוה"ר אלכסנדר משה לפידות אבד"ק ראססיין, ואבי של הרב ה"ג המופלא מו"ה בן ציון גינצבורג מעיר יאנישאק פלך קאוונא, ואבי של הרב החכם המופלא מו"ה דוב בער גינצבורג מפטרבורג אשר הוא חבר תולדות אביו ז"ל, ואבי של הרב ה"ג החכם מוה"ר חלאוונא רב העדה בעיר חערסון.

צ"ו) הרב מוה"ר מאיר ראנדגעיגער הרב הגדול המובהק והמופלא שהיה דיין ומו"צ דק"ק טר{י}אסטי ואח"כ בערי פירינצלי חבר ספר "צנת דוד" מאמר לחקור על זמן נוסד ספר תהלים ומזמוריו הפרטיים, וגם העתיק הגדה של פסח בלשון איטלקית הנדפס בעיר וויען בשנת תרי"א [עיין בחלק שני במערכת הספרים], והובא בשו"ת חתם סופר בחלק יו"ד תשובה ע"ה ותשובה ק"ח (צ"ל: ק"ה).

צ"ז) הרב מו"ה מאיר במו"ה גדליה ביטענער הרב ה"ג הדרשן הנפלא שהיה מגיד משרים דק"ק מיר נפטר בירושלים ת"ו בשנת תרכ"ו ביום ה' כסליו [ עיין ספר "חלקת מחוקק"].

צ"ח) הרב מוה"ר מאיר ברלין הגאון המפורסם החכם השלם שהיה אבד"ק הלוסק, ובק"ק מאהליוו, ונח נפשו בשנת תרכ"ט ה' חשוון הובא בשו"ת "דברי מרדכי" בסימן כ"ז ובשו"ת "צמח צדק"(א) ובשו"ת "דברי נחמיה"(ב) ובא גם בהסכמה על כמה ספרים, אחי הרבנים הגדולים מו"ה צבי הירש ברלין מעיר מאהלויוו ומו"ה יעקב ברלין מעיר מיר, נפטר בירושלים ת"ו בשנת תרכ"ח י"ד חשוון, שהיו בניו של הרב ה"ג מו"ה יהודה אידל בהרב מו"ה יוסף משה לעווי, בן הרב מו"ה נפתלי הירץ בהגאון מו"ה יעקב אבד"ק ראמאנאוו בן הגאון מו"ה אברהם נתן אבד"ק סמילא, אחי הגאון מו"ה משה אבד"ק רודיניא בעל המחבר ספר "תקנתא דמשה" על התורה, בן הגאון הגדול מאוה"ג מוה"ר אלחנן ברלין שהיה אבד"ק הוראדנא הנקרא ר' אלחנן בעל התוספות, חתן הגאון רשכבה"ג מו"ה משולם זלמן מירלש אבד"ק אלטונא האמבורג. והגאון מוה"ר מאיר ברלין הנ"ל היה אבי של הגאון מוה"ר חיים ברלין אבד"ק מאהליוו.

(א) אה"ע סימן קב.
(ב) יו"ד שאלה יא.

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ב' פברואר 20, 2012 2:09 am

צ"ט) הרב מוה"ר מאיר הגאון המופלא אבד"ק לינקאווע פלך קאוונא, הובא בשו"ת "זכרון יעקב" בסימן ל"ח הנדפס בווילנא בשנת תרל"ד (צ"ל: תרל"ה), אחי הגאון הגדול בדורו מוה"ר בצלאל שהיה אבד"ק לינקאווע ואח"כ היה אבד"ק אוטיאן.

ק') הרב מ"ה מאיר עמק שושן המכונה ראזענטהאל הרב הגדול המופלא שהיה מילידי פרייסען וגר בעיר פפד"מ ונפטר בירושלים ת"ו בשנת תרכ"ד ט"ז אייר בן ע"ו שנה חבר ספר "גשמי הטל" פירוש על מדרש רבה וחבר קונטרס "פנים מאירות" [עיין בחלק שני במערכת הספרים], אבי הרב החכם השלם המופלא מו"ה שמעיה ראזענטהאל מעיר סאמפאלנא בעל מחבר ספר "ערוגת הבשם" ו"באר מים"שני פירושים על ספר תהלים.

ק"א) הרב מוה"ר מאיר מינץ הרב הגדול החכם הכולל פרנס ומנהיג דק"ק לבוב נפטר בשנת תרכ"ו ביום ד' כ"ב אייר בן נ"א שנה [היה חכם גדול בתורה ובמדע ובהשכל וחבר ע"ז חיבורים בלשון אשכנז "איין ווארט צור צייט" נדפס בשנת תר"ח, והשני "לעלעוועל קאמפף פיר רעכט אונד וואהרהייט אונד די יודען פיינדע", בן הגאון מו"ה אלכסנדר זיסקינד מינץ מחכמי עיר בראד מגזע גדולים, נין ונכד הגאונים מהר"ם פאדובה מהר"י מינץ ולמעלה בקודש מדור דורים [עיין ספר "דעת קדושים"].

ק"ב) מוה"ר מאיר רוב[י]ן הרב הגדול הצדיק המפורסם מחכמי עיר זאגער חדש, חבר ספר "מיישר תועי דרך" על חדוש העולם והבריאה ועל קדושת התורה [ עיין בחלק שני במערכת הספרים] אחי הגאון הגדול מוה"ר אריה ליב אבד"ק טאווריג בניו של הגאון מוה"ר שאול אבד"ק זאסליא בהגאון המפורסם בדורו מו"ה אריה ליב אבד"ק אניקסט בן הגאון הגדול מו"ה נתן אבד"ק בראדי בהגאון מו"ה אריה ליב אבד"ק סלוצק ובק"ק הוראדנא בן הגאון הגדול מו"ה נתן נטע אבד"ק טארניגראד, חתן הגאון הגדול בדורו מו"ה זכריה מענדיל אבד"ק בעלזא בעל מחבר ספר "באר היטב" על שו"ע יו"ד, וחו"מ, בן הגאון רשכבה"ג מו"ה אריה ליב אבד"ק קראקא הנקרא הויכער רבי ר' ליב חתן הגאון מו"ה אפרים פישל אבד"ק קראקא1, נכד ממש להגאון מו"ה ווישל הנזכר בסמ"ע סימן ס"ט ס"ק [כ'] חתן הגאון רבינו שלמה לוריא אבד"ק אוסטרהא הנקרא מהרש"ל ז"ל ויחוס של מהרש"ל נדפס בתשובותיו עד רבינו הגדול רש"י ז"ל דור ל"ג עד התנא ר' יוחנן הסנדלר דור רביעי להתנא רבן גמליא[ל] הזקן נכד להתנא ר' הלל הזקן מגזע דוד המלך ע"ה. והרב מו"ה מאיר רוב[י]ן היה אבי הרה"ג מו"ה שאול רובין מזאגער בעל ספר "נטע שעשועים".

1מה שכתוב כאן הגאון רשכבה"ג מו"ה אריה ליב אבד"ק קראקא הנקרא הוכיער רבי ליב חתן הגאון מו"ה אפרים פישל אבד"ק קראקא אולי הוא טעות וצ"ל אבד"ק לוקאבי. כן הוא נקרא בהרבה מקומות (ראה בשער הספר "חותם השם" משנת תק"ג) ועוד. ורק אח"כ היה אב"ד לבוב ונפטר שם בשנת תצ"ג.

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ד' פברואר 22, 2012 5:52 pm

ק"ג) הרב מוה"ר מאיר אבד"ק שידלאווצי ובא בהסכמה על "ספרא" הנקרא "תורת כהנים" הנדפס בווארשא בשנת תרכ"ו עם הגהות מהרי"ד ממחותנו? הגאון החסיד מוה"ר יעקב דוד אבד"ק ווישאגראד,

ק"ד)הרב מוה"ר מאיר מנחם מענדיל הגאון המובהק מעיר מעזיבוז חבר ספר "מגדים חדשים" פירוש נפלא על הגדה של פסח, וספר "החיים" על שו"ע או"ח על הלכות פסח נקרא בשם חוקת הפסח, ועל הלכות לולב בשם "עץ הדר" ועם איזה שו"ת ועוד חיבורים על שו"ע, וחיבורים על מילי דאגדתא [עיין בחלק שני במערכת הספרים] בן הגאון החריף מו"ה שאול ישכר בעריש ביק אבד"ק מעזיבוז נין ונכד להגאון רשכבה"ג מוה"ר יעקב ישראל אבד"ק עמדין הנודע בשם יעב"ץ מאלטנא.
ק"ה) הרב מוה"ר מאיר פאל הגאון המובהק אבד"ק טפעט הובא בשו"ת "חתם סופר" חלק יו"ד תשובה קי"ט ובחלק אה"ע תשובה ס"ח, וקורא אותו מחותנו.
ק"ו) הרב מוה"ר מאיר צבי וויטאמיר הגאון המובהק סיני ועוקר הרים החריף? העצום אבד"ק סאמבור והגליל נח נפשו בשנת תרל"ב חבר ספר "דרושי רמ"ץ" על וויכוח ריב"ס עם סבא דבי אתונא, ו"שו"ת רמ"ץ" על ד חלקי שו"ע, וחבר חדושים בסוגיות הש"ס, ומזכיר אותו ב"שו"ת רמ"ץ" כמה פעמים [עיין בחלק שני במערכת הספרי], גם הובא בשו"ת "חתם סופר" חלק אה"ע סימן ע"ה, שהיה תלמיד של הגאון מאוה"ג מוה"ר אפרים זלמן מרגליות מגדולי וחכמי וחריפי עיר בראד שנפטר בשנת תקפ"ח, והגאון מוה"ר מאיר צבי הנ"ל היה זקנו של הגאון החריף מו"ה גבריאל מענקיש מעיר שצערזאטץ נפטר בשנת תרל"ח בן שלושים שנה.

ק"ז) הרב מו"ה [יוסף] מאיר בראנדס הגאון המופלגא אבד"ק הרימלוב, הובא בספר "קנאת סופרים"2 להגאון מאוה"ג מו"ה שלמה קלוגר אבד"ק בראד הנדפס בעיר לבוב בשנת תר"כ.

ק"ח) הרב מו"ה מאיר מארים במוה"ר משה שאפיט הגאון הג' הצדיק החסיד ועניו המובהק והמפורסם החכם הכולל שהיה אבד"ק מייצאד הסמוכה לעיר סלאנים בהיותו בן ט"ו שנה, ואח"כ נתקבל לאבד"ק ווישנעווע, ומשם נתקבל לאבד"ק שווינצאן, ואח"כ נתקבל לאבד"ק יאקובשטאדט ובסוף ימיו היה אבד"ק קאברין ושם מנוחתו כבוד בשנת תרל"ג חבר ספר "הניר" פירוש נפלא על תלמוד ירושלמי וספר "ללאת" [עיין בחלק שני במערכת הספרים] הובא בשאלות ותשובות "חוט המשולש" בסימן י"ב להגאון הצדיק מו"ה אליעזר יצחק אבד"ק וואלזין הנדפס בווילנא בשנת תרמ"ב, ובספר "עין יצחק" להגאון מאוה"ג מוה"ר יצחק אלחנן אבד"ק קאוונא בסימן ל"ד) ובא בהסכמה על ספר "ים של שלמה" על מסכת כתובות מרבינו מהרש"ל ז"ל הנדפס בעיר לבוב בשנת תרכ"ג, ובניו היו א') הגאון מו"ה בצלאל חיים שאפוט אבד"ק וויאזין אשר הובא לבית הדפוס אתו הספר "הניר" על ירושלמי סדר מועד בשנת תר"נ ב') הרב הג' החכם מו"ה אהרן יהושע שאפוט רב מטעם הממשלה בעיר קאברין1.

ק"ט) הרב מו"ה מאיר למדן הגאון המופלא דיין דק"ק ווילנא נפטר בשנת תרל"ג י"ז טבת בן המופלג מו"ה אריה ליב קרעסינער משינפישאקי ובנו של הנ"ל היה הרב הג' מו"ה שאול דוד דיין דק"ק ווילנא שנפטר בשנת תר"מ [עיין ספר "עיר ווילנא"].

ק"י) הרב מו"ה מאיר ציפסער הגאון המופלא אבד"ק שטוהלווייסענבוריג חבר ספר "מי השלח" שו"ת בענין גט אחד נדפס בעיר אפען בשנת תרי"ג ואח"כ היה אבד"ק רעכניטץ ושם מנוחתו כבוד בשנת תר"ל.

קי"א) הרב מו"ה מאיר יחיאל הגאון החריף החסיד אבד"ק מאגרוב בגאליציען הובא ב"שות מהר"י הלוי" בחלק ראשון בסימן י"ט) בשנת תרכ"ט.

קי"ב) הרב מוה"ר מאיר באסקאוויץ הגאון המובהק אבד"ק אלט=יאלא במדינת אונגראן נפטר בשנת תרל"ו [ובספר "ליקוטי חבר בן חיים" נמצא שם הספד עליו הנדפס בעיר פרעסבורג בשנת תרל"ח], חבר ספר "מאיר עיני חכמים" [עיין בחלק שני במערכת הספרים] בן הגאון מוה"ר אברהם דומ"ץ דק"ק באסקאוויץ, והג"מ מאיר הנ"ל היה אבי של הגאון מו"ה מרדכי פריעד אבד"ק מארטינסבערג בעל מחבר ספר "ברוך מרדכי" על מסכת ברכות.

קי"ג) הרב מוה"ר מאיר העליר הגאון המפורסם שהיה דייץ דק"ק ווילנא בב"ד של מעלה בשנת תק"צ והלאה, ואח"כ היה אבד"ק טראוקי ומשם נתקבל לאבד"ק קאסטיקאויטש פלך מאהיליוו ושם מנוחתו כבוד בשנת תרל"ז ביום ה') אייר בן ע"ג שנה הניח אחריו חדושים על מסכתות רבות בש"ס, ובאורים ובאורים על מקומות הקשים על כל מדרש רבה בכ"י וגם הובא בשו"ת "עמודי אור" לאחיו הגאון הגדול בדורו מוה"ר יחיאל העליר אבד"ק סובלאק ואחי הגאונים מוה"ר ישראל העליר אבד"ק קווידינאוו ומוה"ר יהושע העליר אבד"ק טעלז שהיו בניו של הרבני המופלג מוה"ר אהרן העליר מעיר קווידינאוו חתן של הרבני המופלא מוה"ר אברהם הלוי העליר מעיר פוחאוויץ פלך מינסק מגזע הגאון רבינו בעל תוספות יום טוב על משניות, והגאון מוה"ר מאיר העליר הנ"ל היה אב של הגאון מוה"ר אברהם העליר אבד"ק קאסטיוקאוויטש על מקומו.

--------------
1 בנו ר' אהרן יהושע הדפיס את ספר הניר אל ירושלמי זרעים (ווארשא תרל"ה)

להגאון ר' מאיר מארים בעל הניר היה גם חתן ר' יצחק מתתי' סאנדבערג מגדולי חסידי סלונים בטברי', ר' יצחק מתתי' היה חותנו של ר' פנחס מנחם ישעי' מינצברג בעמח"ס מרגניתא דר' מאיר ומו"ל ספר הניר מחו"ז על ירושחלמי סדר נשים (ווארשא תרצ"ב) ושל ר' אשר זאב וורנר רב בארה"ב ובסו"י אב"ד טברי'.
ר' אברהם אהרן יודעלעוויטש ה'בית אב' היה בן אחותו של ר' מאיר מארים מקאברין, וראה פה הספד שנשא הבית אב על דודו והגאון ר' יהושע אייזיק שפירא (ר' אייזל ) אב"ד סלונים שנפטרו באותה שנה, עם סיפור ששמע מר' אהרן יהושע הנ"ל אודות ספריהם 'הניר' ונועם ירושלמי' על הירושלמי.

2 בסימן צ"ז בעמוד כ"ט ע"ב

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ד' פברואר 22, 2012 5:53 pm

קי"ד) הרב מו"ה מאיר אויערבאך הגאון האמיתי הצדיק המפורסם מאוה"ג שר התורה שהיה אבד"ק קוואהל ואח"כ היה אבד"ק קוויל ומשם נתקבל לאבד"ק קאליש בשנת תרי"ט עלה לשכון כבוד באה"ק ירושלים ת"ו והיה שם אב"ד לעדת האשכנזים ופעל ועשה רבות לטובת כל המפעלים הטובים שבירושלים וביחוד יסד את ועד הכללי ות"ת תשב"ר וישיבת "עץ חיים" הכללית ובקו"ח, והיה נשיא כולל ווארשא ונח נפשו בש"ט בשנת תרל"ח ביום ד") ה") לחודש אייר בן שישים ושלוש שנה,חבר ספר "אמרי בינה" בשני חלקים חלק ראשון בשני חלקים חלק א") כולל חידושים לאו"ח, ויו"ד, ובסופו קונטרס איזה שאלות ותשובות, וחלק ב") חידושים לחו"מ, חלק א") נדפס בירושלים ת"ו בשנת תרכ"ט וחלק ב") נדפס ג"כ בירושלים ת"ו בשנת תרל"ו, ופעם שני נדפס כל שני החלקים בעיר פיעטרקוב בשנת תר"נ, וחלק שני ג"כ בשני חלקים הכולל שאלות ותשובות רבות מאד נשאר בכתב יד, וחבר הגהות על הש"ס ועל משניות להרמב"ם ז"ל מלבד כל הגהות הרבות מאד על כל גליוני אוצר ספריו והגהות על ספר "טורי אבן" להגאון בעל שאגת אריה" בשם "קונטרס אחרון" וחידושיו והגהותיו הרבות מאד מאד על ספר "דברי חיים" אשר הדפיס על ד") חלקי שו"ע מחד"ת ושו"ת של מר אביו ז"ל [[הבאות בשם הגה"ה מבן המחבר,] וחבר ספר גדול בדרושים [עיין בחלק שני במערכת הספרים,] ובשנת תרמ"א ח") תשרי אירע מעשה עם אשתו הרבנית מרת הענדיל בת הגאון מוהר"ר מנחם אויערבאך אבד"ק אסטראווע ביום שלוש עשרה מדות הלכה בבוקר בלוית הנשים מחצרה להשתטח על קברי הצדיקים בבית מועד לכל חי ושם על קבר בעלה הגאון הנ"ל זי"ע, וכה עבר היום והגיע עת ערב וישובו העירה, ונשים רבות ממכיריה הגידו שראו אותה בעיר בשוקים הסובבים אצל כותל מערבי, ומאז לא שבה עוד לביתה, והגיע הלילה והשכנים בחצר ראו כי איננה בביתה החרידו כל יושבי העיר וקבוצת אנשים רבים הלכו כל הלילה לבקשה בכל העיר ומחוץ לעיר על מקום הקודש ועל ההרים מסביב ולא מצאוה וכן ימים רבים אחרי כן עמלו ולא נחו יושבי אה"ק לבקשה בכל מיני תחבולות בכל החצרים, וגם בין הבורות אשר עלולים הם לסכנה רח"ל, שקטו עד אשר נלאו לבקש אחריה ואיננה עד היום הזה, [עיין ספר "חלקת מחוקק" הוא ציוני הקברים אשר בהר הזיתים] בן הגאון אוה"ג מוה"ר יצחק איצק אויערבאך אבד"ק דאברין ובק"ק פלאצק ובק"ק לונטשיץ בעל ספר "דברי חיים" על ד" שו"ע אחי הגאון מוה"ר מנחם מענדיל אויעבראך [אויערבאך] אב"ד ור"י דק"ק אוסטראווא שהו בניו של הגאון הגדול בדורו אוה"ג שר התורה מוה"ר חיים אויעבראך אב"ד ור"י דק"ק לונטשיץ בעל ספר "דברי משפט" על שו"ע חו"מ, בן הרב הגדול הצדיק המפורסם מוה"ר יצחק איצק מעיר ליספא בהגאון מוה"ר בהגאון מוה"ר מנחם ראש מתיבתא בק"ק פוטנא בן הגאון הגדול המקובל איש אלקי מוהר"ר שלמה זלמן ממשפחת אויערבאך שחבר כמה חבורים בנגלה ובנסתר אשר אמרו עליו שבכל לילה עשה חצות עם ירמיה הנביא ע"ה, ולמעלה בקודש גאוני עולם דור דורים, והגאון מוה"ר מאיר אויערבאך הנ"ל היה חתן של הגאון מוה"ר מנחם אויערבאך אב"ד ור"מ דק"ק אוסטראווא.
והגאון מוה"ר מאיר אויערבאך הנ"ל היה אבי של הגאון המפורסם מוה"ר שלמה אויערבאך אבד"ק לונטשיץ ור' שלמה הזה היה אבי של הגאונים מוה"ר מנחם נתן אויערבאך מיקירי ירושלים ת"ו בעל ספר "ארשות החיים" על תפלות ותחנונים, וספר "זכות אבות" וענף אבות על פרקי אבות ומו"ה אליעזר אויערבאך אבד"ק לונטשיץ.

קט"ו) הרב מוה"ר מאיר הורוויץ הגאון האמיתי חקור ומקובל וצדיק מפורסם אבד"ק דזיקאוו בגאליצען נח נפשו בשנת תרל"ח ח' תמוז חבר ספר "אמרי נועם" דרושים נחמדים על התורה בדרך רמז ומוסר [עיין בחלק שני במערכת הספרים], אחי הגאון הצדיק מו"ה ראובן הורוויץ אבד"ק דעמביץ שהיו בניו של הגאון הצדיק החסיד מו"ה אליעזר הורוויץ אבד"ק דזיקאוו בן הגאון הגדול הצדיק החסיד מופת הדור מוה"ר נפתלי צבי הירש הורוויץ אבד"ק ראפשיץ במדינת אונגארן בעל מחבר ספר "אילה שלוחה" וספר "זרע קודש" בהגאון הגדול החסיד מוה"ר מנחם מענדיל אבד"ק ליסקא [חתן של הגאון רשכבה"ג מוהר"ר יצחק הלוי הורוויץ אבד"ק אה"ו], ובן הגאון הגדול מוהר"ר יעקב יעקב אבד"ק ליסקא ולמעלה בקודש מגזע גאוני וצדיקי ישראל זי"ע.
והגאון מוהר"ר מאיר הורוויץ הנ"ל היה אבי של הגאונים מוה"ר יהושע הורוויץ אבד"ק דזיקאוו בעל ספר "עמק הלכה" ועוד ספרים, ומו"ה יחיאל הורוויץ אבד"ק פאקשיווניצא, ומוה"ר טוביה הורוויץ אבד"ק מאדען, ומו"ה אהרן הורוויץ אבד"ק בועטש, ומו"ה נפתלי חיים הורוויץ מנוחתו כבוד בירושלים ת"ו, ומו"ה משה הורוויץ מעיר קראקא וחותן של הגאונים מוהר"ר יעקב יצחק אונגאר אבד"ק זאבנא, ומו"ה ישראל האגער אבד"ק ויזניץ.

קט"ז) הרב מוהר"ר מאיר ליבוש בן הרב החריף ומופלג בתורה מוה"ר יחיאל מיכל מעיר וואלאטשיק בפלין (בפולין?), הגאון האמיתי מאוה"ג שר התורה החריף ובקי בנגלה ובנסתר הנודע בשם בעולם [מלבי"ם] שהיה אבד"ק ווערשנא, ומשם נתקבל לאבד"ק קעמפין (על שם עיר זו יקרא עד היום "דער קעמפענענר רב) ומשם היה אבד"ק בוקרעסט בוקארעשט ובק"ק לונטשיץ ובק"ק חערסאן ובק"ק מאהליוו ובק"ק קוניגסבערג, ובשנת תרל"ד קבל כתב רבנות מק"ק קרעמענטשוג ונסע דרך קיעוו לקרעמענטשוג ובעיר קיעוו שקע שמשו של מאורינו ויגוע וימת א' דראש השנה שנת תר"מ בן שבעים שנה עם שנים או שלשה ירחים, חבר ספר "ארצות החיים" על שו"ע או"ח, וספר "ארצות השלום" על דרושים נחמדים ונפלאים וספר "אילת השחר" על דקדוק, וספר "ארץ חמדה" פירוש על התורה על פי פרד"ס, וספר "התורה והמצוה" פירוש על התורה על דרך הפשט, וספר "יאיר אור" על שמות נרדפים, וספר "גזע ישי" פירוש על מגילת רות, וספר "מגילת סתרים" על קבלה, וספר "משל ומליצה" הכולל שירי קודש, וספר "שירי הנפש" פירוש נפלא על מגילות ושיר השירים, וחבר פירוש על מגלת אסתר וחבר חדושים על הש"ס, וחיבר חיבור על הרמב"ם ז"ל, וחבר חבור על דיני סתו"מ, וחיבר פירוש על ספר "בחינת עולם" וחבר חידושים על שלשה חלקי שו"ע, וחבר שו"ת, ועוד ספרים ופירוש על נביאים וכתובים הנקרא "מקראי קודש" [עיין בחלק שני במערכת הספרים]
[הגאון הזה היה תפארת ישראל וצבי גאון עדיו, כי היה תלמודי גדול כאחד התלמודיים היותר מצויינים אשר הקימו עדות ביעקב, והאירו אור התורה בישראל, והיה גאון מובהק ודגול מרבבה וחכם כולל בכל דרכי התלמוד, וגם ידיעות רבות בדרכי ההגיון ובחקרי הנפש וגם בחכמת הקבלה] שהיה חתן של הגאון מאוה"ג שר התורה מוהר"ר חיים אויערבאך אבד"ק לונטשיץ בעל ספר "דברי משפט" על חו"מ, ותלמיד של הגאון הגדול מוה"ר משה הלוי הורוויץ אבד"ק וואלאטשיסק בעל ספר "עמק השידים" על דרושים בנגלה, ותלמיד בנסתר היה של הגאון המקובל איש אלוקי מוה"ר צבי הירש אדמו"ר מעיר זיטשוב* בעל ספר "עטרת צבי" על ספר הזוהר הקדוש ועוד ספרים, והיה הגאון הנ"ל בן חורגו של הגאון המובהק מו"ה יהודה ליב אבד"ק וואלאטשיסק, והיה גיסו של הגאונים הג"מ יצחק איצק אויערבאך אבד"ק לונטשיץ בעל ספר "דברי חיים" על ענינים מד' חלקי שו"ע והג"מ מנחם אויערבאך אבד"ק אוסטראווא, והגאון מוה"ר מאיר ליבוש הנ"ל היה חותן של הרב הג' המובהק מוה"ר אליהו הילפרין מעיר ווילנא שנפטר בשנת תרכ"ה י"ט אייר אשר חבר חדושים על ש"ס ונדפס מעט חידושים ממנו בסוף הספר "ארצות החיים" על שו"ע או"ח, וחותן של הרה"ג הגביר מו"ה יהושע זעלקן מעיר סמאלענסק.

קי"ז) הרב מוה"ר מאיר1 הגאון המפורסם שהיה אבד"ק שידלאווצי פלך ראדום, נפטר בשנת תרל"ח, ובא בהסכמה. על ספר ספרא תורת כהנים הנדפס מכ"י בעיר ווארשא בשנת תרכ"ו על ידי חתנו הגאון מוה"ר בצלאל אבד"ק ביזון2.

1 ענגלארד
2 הגאון מוה"ר להוסיף: {נתן שלמה} בצלאל אבד"ק ביזון {לויביטש} (ממשפחת רבנים ביותר כמו הש"ך והפני יהושע ועוד)

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ד' פברואר 22, 2012 6:19 pm

קיח ) הרב מוה"ר מאיר אויסטערליץ הרב ה"ג החכם אבד"ק עפעריעס במדינת אונגערין [הובא במכתב עתי "המגיד" שנת תר"ל נומער 16]

קי"ט) מוה"ר מאיר שלום הכהן הגאון החריף שהיה אבד"ק בריינסק פלך הוראנדא נפטר בשנת תרמ"ד ב' שבט בן ארבעים ושלש שנה חבר ספר מלחמת שלום על ענין מילה בשבת [עיין בחלק השני במערכת הספרים] בן הגאון הצדיק מוה"ר שאול בנימין הכהן שהיה אבד"ק זאלודאק ובק"ק ראדושקעווץ ומנוחתו כבוד בירושלים ת"ו בהגאון מוהר"ר יהודה ליב הכהן אבד"ק מיכאליאשויקי אחי הגאונים מוה"ר שאול אהרן זעליג הכהן אבד"ק דווינסק ומו"ה משה יואל הכהן אבד"ק אניקסאט בעל ספר ראשי בשמים על שו"ת שהיו בניו של הגאון המפורסם מו"ה ר' מאיר שלום הכהן שהיה ראש ישיבה בקלויז יסו"ד בווילנא ואח"כ היה אבד"ק מאלט ומנוחתו כבוד בירושלים ת"ו בן הרב הגדול מו"ה שמריהו הכהן גוריון היוצא מגזע יוסיפון בן גוריון הכהן זיע"א [והר"ב מו"ה מאיר שלום הכהן הנ"ל היה חתן של של הרב המופלא מו"ה משולם זלמן ראבינוויץ מגדולי חכמי עיר ראסיין] ואבי של הרב הגדול המובהק מו"ה ברוך הכהן מו"ץ בעיר ניוארק מח"ס שביל הזהב על דרושים2.

קכ) הרב מו"ה מאיר זומענסאהן? הרב הגדול המופלא אבד"ק קאנדאווי בפלך קורלאנד נפטר בשנת תרמ"ג [עיין ספר תולדות ישיבת היהודים בקורלאנד נדפס בשנת תרס"ח]

קכא) הרב מו"ה מאיר קאמייקין בעיר אניקסט. הרב הגדול המובהק הצדיק המפורסם שהרביץ תורה בעיר קראקינאווא אצל חותנו הגאון החכם הכולל מוה"ר משה מישל (לאריא) [לוריא] אבד"ק קראקינא] ובשנת תרי"ז (תר"ז?) עלה בעיר הקודש ירושלים ת"ו והיה שם מנהל כולל ווילנא ושם מנוחתו כבוד. בשנת תרמ"ה כ"ט סיון אשר היה עש"ק ער"ח תמוז. הרב הזה היה שקדן גדול בתורה משים לילות כימים שהיה מנהל עדת ישראל ונאמן בח"ק גמ"ח ש"א והת"ת בעיה"ק ירושלים ת"ו1. בן הרב המובהק הנכבד מו"ה אשר במוה"ר יוסף מעיר אוקסט? אשר בשנת תר? עלה בעיר הקודש ירושלים ת"ו והיה גבאי בהת"ת וישיבת עץ חיים נפטר בשנת תרכ"ו י"ט אלול ונכדו בן בתו הוא הרב מוה"ר אשר בריסק מירושלים ת"ו אשר חבר ספר חלקת מחוקק כולל כל ציוני קברים אשר בהר הזיתים הנדפס בירושלים בשנת תרנ"ה

קכב) הרב מו"ה מאיר (ייאיש) [יעיש]3 הגאון המובהק שהיה רב הכולל בעיר קושטא נפטר בשנת תרמ"ח בן פ"ח שנה [ובמכתב עיתי הלבנון שנת תר"מ נומער מ"ז נזכר שם]

----
1 על רבי מאיר קאמייקין וחותנו רבי משה מישל לוריא ראו כאן.
2. על רבי ברוך, ראו כאן

3 ראה עליו כאן

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ד' פברואר 22, 2012 6:22 pm

קכג) הרב מו"ה מאיר לעהמאן הגאון החכם הכולל הצדיק המפורסם אב"ד מאניץ [מיינץ] נח נפשו בשנת תר"נ כ"ד ניסן בן נ"ט שנה/ חבר הערות על פירוש רבינו שלמה ב"ר יוסף סיריליאו על ירושלמי על מסכת ברכות הנקרא בשם מאיר נתיב הנדפס בעיר מגנצא בשנת תרל"ה וספר רבי גרשום מאור הגולה סיפור היסטורי נדפס בעיר וארשא בשנת תרע"א גם הו"ל מכתב בעתו הנקרא איזראיליט הבנוי על דרכי האמונה מראה טהורה ועוד ספרים יקרים ונעלים בסיגנון זה. והיה צדיק מפורסם ונשגב אשר כל ימי חייו ושניו היה ראש וראשון מהלוחמים מלחמת מצוה נגד המתקנים המהרסים והיה לוחם בעוז רוחו וכוחו בדרשותיו החוצבים להבות שלהבת אש לה' ולתורתו בן הרה"ג מוה"רבן הרה"ג מוה"ר אשר לעהמאן מעיר ווערדען במדינת הנובר. והג"מ מאיר לעהמאן הנ"ל היה חתן של הרב הגדול המצוין בתורה וביראה אחד משרידי חסידי עליון מו"ה שמואל באנדי מיוצאי עיר מגנצא מיינץ. והג"מ מאיר לעהמאן הנ"ל היה תלמיד של הגאונים מוה"ר שמואל פריינד אבד"ק פראג בעל ספר "אמרות טהורות" על משניות סדר טהרות, וספר "מוסר אב" על ספר "משלי" ועוד ספרים(א), ומוה"ר עזריאל היידעלסהיימער אב"ד ור"מ דק"ק ברלין בעל מחבר ספרים הרבה. והג"מ מאיר לעהמאן הנ"ל היה גיסו של הרב הגדול הצדיק החסיד מוהר"ר יונה באנדי מעיר מאגנצא שנפטר בשנת תרנ"ז י"ד כסליו בן ע"ט שנה.

קכ"ד) הרב מו"ה מאיר לעברעכט הרב הגדול המופלא אבד"ק שוויינפורט במדינת באיערן נפטר בשנת תר"נ.

קכ"ה) הרב מוה"ר מאיר אבעלעס הגאון המובהק אבד"ק קיצע במדינת אונגארן נפטר בשנת תר"נ, ועל מקומו נתקבל לאב"ד הגאון מוה"ר צבי הירש פערלס.

קכ"ו) הרב מוה"ר מאיר יונה גלאנאווסקי1 הגאון הצדיק האמיתי המפורסם שהיה מתחלה ראבד"ק בריסק דליטא, ואח"כ היה אבד"ק סיסלאוויץ פלך הוראדנא ונח נפשו בשנת תרנ"א בחודש סיון בן ע"ה שנה, חבר ספר "הר המוריה" בשני חלקים על חלקי הרמב"ם ז"ל מהלכות קדשים, וספר "מי השלח" על אגדות הש"ס , וספר "ליל שמורים" פירוש על הגדה של פסח, וספר "שערי חדש" (צ"ל: שער החדש) על ספר "העיטור" ו"עשרת הדברות" כל אלו נדפסו בחייו והפיצו על כל פני תבל הארץ, גם הניח אחריו עוד ספרים בכ"י, והם ספר "כותל מערבי" פירוש קצר על כל הירושלמי, וספר גדול פירוש על ספר הלכות גדול[ו]ת ועוד הרבה כ"י חדושי הלכות על כל הש"ס, ושו"ת, והגהות על גליון הש"ס, והרי"ף, והרא"ש, והר"ן, והמדרשים, והזוהר הקדוש ותקוני הזוהר, ועל המחזור וכ[ו]לם בנוים על אדני האמת [עיין בחלק שני במערכת הספרים], בן הגאון המפורסם מוה"ר שמואל שהיה אבד"ק סיחאוואלע, ובק"ק פאראזאווע בפלך הוראדנא שנפטר בשנת תר"ג בעל מחבר ספר "זר זהב" על הש"ס, וספר "רביד הזהב" על התורה. והגאון מוה"ר מאיר יונה הנ"ל היה אבי של הגאונים מוה"ר אברהם אהרן מווילקאוויסק נפטר בשנת תרמ"ד שחבר חדושים על כמה מסכתות מהירושלמי, ומוה"ר מרדכי שאטץ אבד"ק סיסלאוויץ בעל מחבר ספר "אהבת מרדכי" וספר "הספד מר" וספר "תור(ו)ת מרדכי".

_________
(א) ספר זרע קודש, עת לחננה, תשובת קרן שמואל.
1 גלנובסקי היה שם לפספורט בלבד.
שמו היה ברניציקי ולעיתים כונה שאטץ
היו במדרשינו אשכול עליו כאן
ובספר פרנס לדורו הנזכר שם הוא מתקן את רא"ל פרינץ שחשב ששם משפחתו חפץ, ראו כאן

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ד' פברואר 22, 2012 6:26 pm

קכ"ז) הרב מוה"ר מאיר ב"ר דוד עפשטיין הרב ה"ג המובהק אבד"ק טערנאוויץ מחוז בריסק דליטא נפטר בעיר וויען בשנת תרנ"ב כ"ז אדר בן ארבעים שנה, [הרב הזה הצטיין בהרבה מדות תרומיות וברוב בקיאות וחכמה ותורה עד שרבים מבני הערים אשר סביבות עיר מושבו בחרו בו לפשר בכל ריבים והיה תמיד עוזר על יד ימין אב"ד דבריסק בשו"ת בכל עניני דת ודין והיה משתדל תמיד להרבות שלום בישראל].

קכ"ח) הרב מוה"ר מאיר פערלס הגאון הגדול החריף המפורסם אב"ד ור"מ דק"ק גראס-קראל במדינת אונגארין נח נפשו בשנת תרנ"ד בן תשעים ואחת שנה הניח אחריו חדושים נחמדים על התלמוד ומפני גודל ענותנותו צוה לפני מותו שלא להדפיס כתבי ידיו כי אים (צ"ל: אם) אחרי עבור כ"ה שנים מיום העדרו, אחי הרב ה"ג מוה"ר יצחק יהודה פערלס מעיר ווערקווא שהיו בניו של הגאון הגדול הצדיק המפורסם מוה"ר יצחק משה פערלס שהיה אבד"ק גאוטיין, ובק"ק הליטש, ובק"ק אייזענשטאדט, ובק"ק באניהאד ומנוחתו כבוד בעיר אונגאריש בראד בעל ספר "בית נאמן" על שו"ת בן הגאון מוה"ר יעקב ז"ל [והגאון מוה"ר מאיר פערלס הנ"ל היה תלמיד של הגאון מאוה"ג מוה"ר יחזקאל סג"ל הלוי אב"ד ור"מ דק"ק אונסדארף ובק"ק טרענטשין בעל ספר "תורת יחזקאל" על מסכתות]. והגאון מוה"ר מאיר פערלס הנ"ל היה גיסו של הגאונים מוה"ר אברהם פריידער אבד"ק רענדעק, ומו"ה אברהם צבי אבעלעס אבד"ק שארבאנארד, ומו"ה צבי הירש ראטה מאונגאריש בראד. והגאון מו"ה מאיר פערל הנ"ל היה דוד ורבו של הגאון מו"ה צבי הירש פערלס אבד"ק קיצע באונגארן בהרב מו"ה יצחק יהודה פערלס מוועקווא הנ"ל.

קכ"ט) הרב מו"ה מאיר בן נחמיאס הגאון המובהק שהיה מרבני עיר שאלוניקי ובא בהסכמה על ספר "ויקרא יהושע" על שו"ת הנדפס בעיר שאלוניקי בשנת תרמ"ב.

ק"ל) הרב מוה"ר מאיר לאנדא הגאון המופלא החריף אבד"ק בורשטין בגאליציען נפטר בשנת תרס"א הובא בשו"ת מהרי"א הלוי בחלק ראשון בסימן נ"ו בשנת תר"ל בן הגאון מו"ה מרדכי זיסקינד ראבד"ק סטריא בהגאון מוה"ר יואל משה אבד"ק לינסק בן הגאון מו"ה נפתלי הירץ סגל לאנדא אבד"ק זווילין, ובק"ק גרעניץ שהסכים על ספר "בחינת עולם" הנדפס עם פירוש "כתר אהרן" הנדפס בזאלקווי בשנת תקמ"ב. והגאון מו"ה מאיר הנ"ל היה אבי של הגאון מוה"ר משה דוד סג"ל אבד"ק בורשטין על מקום אביו ז"ל הנ"ל.

קל"א) הרב מוהר"ר מאיר מיכל ראבינאוויץ הגאון האמיתי שר התורה המפורסם צדיק יסוד עולם שהיה אבד"ק שאט פלך קאוונא ואח"כ היה ראש ישיבה בישי[ב]ת ר' מאעילס בעיר ווילנא ובסוף ימיו אוה למושב לו בעיר הנ"ל ונח נפשו בשנת תרס"א בש"ק כ"ה אדר, [שהיה תלמיד של הגאון הגדול הצדיק מאוה"ג שר התורה מוהר"ר ישראל ליפקין סאלאנטר אשר היה ראש ישיבה דק"ק קאוונא, וחבר ורעו להגאון הגדול המפורסם מוה"ר ירוחם יהודה ליב פערילמאן אבד"ק מינסק הנודע בשם הגדול ממינסק], חבר ספר "המאיר לעולם" על שיטות חמורות בש"ס, וחבר באור על וחבר באור על התורה ועל חמש מגילות ועל שלשה תרגומים ועל אגדות חז"ל [עיין בחלק שני במערכת הספרים] [הגאון הזה היה נודע בכל תפוצות ישראל ברוב גאונו וצדקתו וענוותו ויראתו הטהורה וגודל בקיאותו בש"ס בבלי וירושלמי ובפוסקים ראשונים ואחרונים ז"ל היה עד להפליא מאוד והיו נהירין שמעתתיה דיליה כבשני חוני המעגל וכל זה היה מפורסם אצל כל גאוני וחכמי זמנינו] בן הגאון מו"ה שלום שהיה מו"צ דק"ק קיידאן ואח"כ היה אבד"ק קאווארסק בן הגאון מוה"ר שמואל אבד"ק שאט, היה נקרא ר' שמואל הקטן, אחי הגאונים מוהר"ר אליהו אבד"ק ניישטאט סיגונדט, ומו"ה גרשון אבד"ק שאדונא בעל ספר "עבודת הגרשוני" על שיר השירים, ומה"ר משה מקיידאן הנקרא ר' משהלע הינדעס, שהיו בניו של הגאון הגדול הצדיק המפורסם המקובל איש אלקי מו"ה אברהם שהיה אבד"ק קראז, ובק"ק ראגאלי, ומ"מ דק"ק שקלאוו בעל ספר "מעלת התורה" על מוסר, ועוד ספרים, אחי הגאון רבינו אליהו ז"ל מווילנא שהיו בניו של הרב הגדול הצדיק מו"ה שלמה זלמן מווילנא, בהרב הגדול הצדיק מו"ה דוב בער מווילנא בן הגאון החסיד מוה"ר אליהו דיין וגבאי דק"ק ווילנא, בהגאון הגדול בדורו המקובל איש האלקי מוה"ר משה קרעמער אב"ד ור"מ דק"ק ווילנא נפטר בשנת {תמ"ח} בן הרב מו"ה דוד אשכנזי מק"ק קראקא, נין ונכד {של} הגאון רבינו אליהו מזרחי אבד"ק קונשטנטינופול {בעל} ספר "מזרחי" על רש"י ז"ל על התורה ועוד ספרים.
והגאון מוה"ר מאיר מיכל הנ"ל היה אבי של הגאונים מוה"ר שמואל ראבינאוויץ אשר דר בעיר קאוונא ואח"כ היה אבד"ק פערטעמבאי ונפטר שם בשנת תרפ"ו בן ס"ה שנה, ומוה"ר שלמה ראבינאוויץ אבד"ק שאט נפטר בשנת תרצ"ד, וחתניו של הגאון מוה"ר מאיר מיכל הנ"ל היה הגאון מו"ה זלמן פנחס הכהן קאפלין אבד"ק גילוואן פלך ווילנא, ומוה"ר אליהו פנחס הכהן מרוונא ר"מ בווילנא.

קל"ב) הרב מוה"ר מאיר יוסף קאטקין1 הגאון המובהק והמופלא שהיה אבד"ק ראסוע, ואח"כ היה אבד"ק ברעסטאוויוץ, ומשם נתקבל לאבד"ק יאנאווא פלך הוראדנא נפטר בשנת תרס"א יום ב') ניסן בן ע"ד שנה חבר ספר פנים מאירות פירוש נפלא על תלמוד ירושלמי [עיין בחלק שני במערכת הספרים] והובא בשו"ת "שאילות שמואל" סימן ע"ג) וגם בא בהסכמה על ספר "זכות אבות" על פרקי אבות הנדפס בווארשא בשנת תרל"ו, [שהיה תלמיד של הגאון האמיתי הצדיק המפורסם איש האמת מוה"ר אברהם שמואל שהיה אבד"ק סקודיל, ובק"ק איישישק, ובק"ק ראססיין בעל ספר "עמודי אש" על שו"ת], ואחי של הרבנים הגדולים מוה"ר סענדער אבד"ק אורלא, ומו"ה משה ק"ב מו"צ דק"ק מעזריטש בעל מחבר ספר "אהל משה" על הרמב"ן ז"ל על התורה ועל שו"ת, שהיו בניו של הרב הגאון המובהק מוה"ר אליעזר מו"צ דק"ק סקודיל בן הגאון החסיד המפורסם מו"ה יהודה, בהגאון החריף מוה"ר שלמה משוקד שנפטר בעיר סקודיל, והגאון מו"ה מאיר יוסף הנ"ל היה חותן של הגאון המופלא מו"ה שמחה אבד"ק שטאבין ועל מקום של הגאון מו"ה מאיר יוסף הנ"ל נתקבל לאב"ד הרב הגדול החכם המופלא מו"ה אהרן דוד קאסאווסקי, כעת אבד"ק פאראזאווע פלך הוראדנא.

1 על יחוסו של ר' מאיר ויו"ח. ראו כאן
319 צד שמאל

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ו' פברואר 24, 2012 12:46 pm

קל"ג) הרב מאיר הלוי הרב הגדול החכם הכולל שהיה אבד"ק וואנס פלך לאמזא, ואח"כ ישב בעיר קאלנא נפטר בעיר קעניגסבערג בשנת תרס"ב, בן הגאון החו"ב מו"ה צבי הירש מעיר סטאוויסק, אחי הרב ה"ג מו"ה עקיבא הלוי מעיר לאמזה, שהיו בניו של הגאון הצדיק מוה"ר אפרים הלוי אב"ד ומ"מ דק"ק סטאוויסק בעל ספר "אשל ברמה" וספר "כוכב מיעקב" ו"שבט מאפרים" ועוד ספרים, בן הגאון הצדיק מוה"ר צבי הירש הלוי אבד"ק סטאוויסק בהגאון מו"ה יצחק הלוי אבד"ק סטאוויסק בן הגאון מו"ה שלמה זלמן הלוי בהגאון המקובל מוה"ר שמואל הלוי אבד"ק זאטעל בן הגאון מוה"ר יצחק הלוי בהגאון המקובל איש אלקי מו"ה שלמה זלמן הלוי הנקרא בדורו זלמוני, אחי הגאון רבינו שמואל אליעזר הלוי {איי}דליש אב"ד ור"מ דק"ק אוסטרהא והגליל הנודע בשם מהרש"א ז"ל.

קל"ד) הרב מוה"ר מאיר האנדילסמאן מעיר קראקינאווא פלך קאוונא הרב הגדול המובהק והמופלא אבד"ק קאנסטנטינאגראד פלך פאלטאווא נפטר בשנת תרס"ג ביום א' כ' אייר, ועל מקומו נתקבל לאב"ד חתנו הרב הגדול המובהק מו"ה יחיאל דוב הינדעס.

קל"ה) הרב מו"ה מאיר הרב הגדול המובהק אבד"ק טשאוועס במחוז מאהליוו, ואח"כ היה אבד"ק צערקאוו נח נפשו בשנת תרס"ג [הרב הזה נולד בעיר קרוהלע פלך מאהליוו, ליום מלאת לו שמנה עשר שנה שמש בתור רבנות בעיר טוטער, ואחר עב{ו}ר שתי שנים לקח אותו חב"ד דעיר טשאוועס ולבסוף שנותיו שמש בתור רבנות בעיר צעריקאוו ושם מנוחתו כבוד, ונודע בפלך מאהליוו לגדול בתורה ובחס{י}דות ולחכמא בחכמין ונקרא בשם ר' מאיר צעוועסר, אחי הרבנים הגדולים מוה"ר יהודה ליב קריינדיל אבד"ק קרייצעוו1, ובק"ק דרובן פלך מאהליוו, ומו"ה משה שעחטר אבד"ק דרובין, והרב מו"ה מאיר הנ"ל היה אבי של הרבנים הגדולים מו"ה ???? אבד"ק טשאוועס ???

{קל"ו)} הרב מו"ה מאיר יחיאל הלוי2 הגאון הצדיק המפורסם בוצ"ק נ"י ע"ה פ"ה מופת הדור שהיה אבד"ק סקערנעוויטץ, ואח"כ היה אבד"ק אסטראווצי פלך ראדום, ושם מנוחתו כבוד בשנת תרפ"ח ביום א' י"ט אדר בן ע"ד שנה, הניח אחריו ברכה הרבה חדושי תורה בכ"י, ובא בהסכמה על ספר "קיצור שו"ע" הנדפס עם פירוש "מסגרת השלחן" ו"לחם הפנים" בעיר לובלין בשנת תרנ"א, ועל ספר "חדות יהושע" חדושי דינים על או"ח ויו"ד, נדפס בווארשא בשנת תרנ"ד, ועל ספר "אור צדיקים" ודרך סעודה על מוסר הנדפס בווארשא בשנת תרמ"ט, ועל ספר "ילקוט אליעזר" על תרי"ג מצות הנדפס בווארשא בשנת תרנ"ה ועוד על ספרים. הגאון הזה היה מפורסם אחד מגאוני וגדולי הזמן בתורתו בקדושת צדקתו חסידותו ופרישותו הנפלא], ובנו הוא הגאון הצדיק מוה"ר יחזקאל הלוי שהיה {א}בד"ק נאשלסק, וכעת אבד"ק אסטרובצי על מקום אביו הגאון הנ"ל.

1. חמיו של הגרי"א הענקין.
2 שם משפחתו של האוסטרובצער היה 'הולצשטוק', יש להוסיף שנשאר ממנו חיבוריו מאיר עיני חכמים בנו ומ"מ ר' יחזקאל הנ"ל נספה בשואה הי"ד.

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ו' פברואר 24, 2012 1:02 pm

קל"ח) הרב מוה"ר מאיר טויבער בה"ר יו"ט ליפמאן מניישטאדט הגאון המובהק שהיה אבד"ק וואגישעליע במדינת אונגא' (אונגראן) נפטר בעיר הקדוש ירושלים ת"ו בשנת תרס"ה ט"ז כסליו חבר ספרחבר ספר "עין מאיר" חדושים ובאורים על שיטות הש"ס והרמב"ם ז"ל [עיין בחלק שני במערכת הספרים]4 ועל מקומו נתקבל לאב"ד הגאון מו"ה יחזקאל עהרענטרייא,

קל"ט) הרב מו"ה מאיר מאלטש הרב הג' המובהק רב דק"ק ראדזיווילישק פלך קאוונא נפטר בעיר שאוויל בשנת תרס"ה בן ס"א שנה הניח אחריו חדושים על הש"ס בכ"י [הרב הזה לבד גדלו בתורה היה גם בעל מדות, וגם נדפסו ממנו מאמרים רבים במכתב עתי הלבנון והגאון מו"ה ראובן יוסף אשר היה ג"כ אבד"ק ראדזיווילישק היה דודו שלו5,

ק"מ) הרב מוה"ר מאיר יהודה שפירא הגאון הצדיק אבד"ק בוקאווסק בגאליציעןא נפטר בשנת תרס"ט ובא בהסכמה על ספר דרושי רמ"ץ הנדפס בעיר פרעמישלא בשנת תרמ"ז, אחי הגאון הצדיק מוהר"ר צבי אלימלך שפירא אשר איתן (מאשבו) מושבו בעיר יאווארנוק שהיו בניו של הגאון הצדיק מוהר"ר דוד שפירא אבד"ק דינוב בעל ספר צמח דוד על התורה, אחי הגאון מוה"ר אליעזר 1 שפירא אבד"ק לאנציט שהיו בניו של הגאון הגדול המקובל איש אלקי מוה"ר צבי אלימלך שפירא אבד"ק דינאוו בעל מחבר ספר "אגרא דפרקא" וספר "בני יששכר" וספר "דרך פקודיך" ועוד ספרים, והגאון מו"ה מאיר יהודה הנ"ל היה אביו 2 הגאון הצדיק מו"ה דוד שפירא אבד"ק בוקאווסקי על מקום אביו הנ"ל, וחותן של הרב הג' החסיד מוה"ר אליעזר 3 הרב הצעיר בעיר פלאנטש.[/quote]

קמ"א) הרב מו"ה מאיר מכונה אלטער הלוי שפירא הגאון שהיה אבד"ק לובען פלך פאלטאווא נפטר בשנת תרס"ט, אבי הגאון מו"ה יעקב ישראל שפירא הלוי אבד"ק לובען על מקום אביו הנ"ל.

קמ"ב) הרב מו"ה מאיר ראבינאוויץ הגאון המובהק שהיה מו"ץ דק"ק סאפאטקין ואח"כ היה אבד"ק רעמגאלא ובסוף היה אבד"ק לאהושען פלך מינסק ושם מנוחתו כבוד בשנת תרע"א בן חמשים שנה שהיה רב שם כ"ב שנה והיה אהוב וחביב על כל בני עירו בהיותו גדול בתורה ויראת שמים ובעל מדות טובות ונעלות, הניח אחריו הרבה חדושים על ש"ס ופוסקים בנוים על יסודי התלמוד והראשונים בסברא ישרה והם ב"כ, בן הגאון מו"ה יוסף ראבינאוויץ אבד"ק לאוהשען שנפטר בשנת תרנ"א והגאון מוה"ר מאיר הנ"ל היה תלמיד של הגאון מאוה"ג שר התורה מוה"ר ישראל ליפקין סאלאנטער ז"ל, ובנו של הגאון הנ"ל הוא הג"מ שלמה אביגדור אבד"ק לאהושען על מקום אביו הנ"ל.

קמ"ג) הרב מוה"ר מאיר שלום הרבה"ג הצדיק הקדוש אדמו"ר דק"ק קאלושין נפטר בשנת תרע"ב ביום י' טבת.

קמ"ד) הרב מו"ה מאיר פימער הגאון הצדיק המפורסם שהיה אבד"ק סלוצק, ואח"כ היה אבד"ק קארעליץ, ומשם נתקבל לאבד"ק לעכעוויטש, ואח"כ עזב את הרבנות וישב לסלוצק ולא השתמש בכתרה של הרבנות ונח נפשו בשנת תרע"א ביום ה' ב' {ד'?} אייר בן שבעים שנה, הניח אחריו בכ"י חידושים ושו"ת רבים וגם הסכים על כמה ספרים מהם על ספר "אור יעקב" על אגדות חז"ל הנדפס בווילנא בשנת תר"נ ועל ספר "מילי דאבות" על מסכת אבות הנדפס בווילנא בשנת תרמ"ח.
[הגאון הזה הרעיש את עולם הרבנות מזה שנים אחדות בצא(ו)תו גלוי קבל עם ב"המליץ" ללחום את "בעלי המוסר" וידבר אתם קשות ודבריו עשו רושם גדול מאוד אשר הוא היה ירא וחרד לדבר ה'] בן הגאון הגדול בדורו שר התורה מוה"ר יוסף פימער שהיה אבד"ק לוקניק ואח"כ היה אבד"ק סלוצק שנפטר בשנת תרכ"ד בן הרב המופלג מו"ה מאיר מעיר שקוד שנפטר בשנת תקפ"ט, והגאון מו"ה מאיר פימער הנ"ל היה חתן של הגאון המפורסם מו"ה נח חיים אברהם שפירא אבד"ק סמארגאן.
הגאון מו"ה מאיר פימער הנ"ל היה נין ונכד מצד אמו להגאון הצדיק המפורסם בדורו מוה"ר צבי הירש פרילוקער מעיר בריסק דליטא שנפטר בשנת תק"?, ובנו של הגאון הנ"ל הוא הרבה"ג עדיו לגאון מו"ה יוסף פימער רב דק"ק סלוצק6.

קמ"ה) הרב מוה"ר מאיר הרב הגדול המובהק והמופלא שהיה אבד"ק קאלק פלך וואהלין נפטר בשנת תר"נ, הובא בשו"ת שואל ומשיב מהדורא תליתאה, ועל מקומו נתקבל לאב"ד הרב הגדול מוה"ר יעקב הימעלפראב בשנת תרנ"א.

------------------
א. חיבר ספר אור למאיר עה"ת
1. צ"ל אלעזר - ה"ה הרה"ק ר' אלעזר מלאנצהוט בעל יודעי בינה אביו של השם שלמה ממונקאטש
2. צ"ל אביו של הגאון וכו' - ר' דוד שפירא מביקאווסק (בזוו"ש חתנו של בעל קדושת יו"ט מסיגוט)
3. צ"ל אלעזר - והוא ר' אלעזר הורוויץ מגרודזיסק בנו של ר' אברהם חיים מפלאנטש ב"ר משה מראזוואדוב
לר' מאיר יהודא היה צאצאים נוספים, ביניהם חתנו ר' זידא חיים האגער ב"ר משה מראדיוויץ בעל ויקח משה
4 ב"מליצי אש" (ט"ז כסלו) כתוב תרנ"ח. הנ"ל היה תלמיד מובהק של מרן ה"חתם סופר" למד אצלו תשעה שנים. וניבא עליו שעתידים יפוצו מעיינותיו החוצה. הוא נזכר בשו"ת "ניר לדוד" סימן קע"ב וקצ"ב.
5. בקצרה ראו כאן וגם כאן
6 שם המשפחה נכתב בכ"מ עם שני י' כזה פיימער והפ' דגושה ובלועזית Peimer
לר' יוסף מסלוצק (הראשון) היה בן נוסף בשם ר' ישראל, בנו ר' מאיר פיימער היה חותנו של ר' אלחנן בנציון הלוי קארף מח"ס בית ציון (ראה שם בהקדמה).
ר' יוסף פיימער (השני) מסלוצק עבר לבאראנאוויטש בעת מלחה"ע הראשונה ואח"כ לווארשא, בשנת תרפ"ה היגר לארה"ב ונתקבל כרב בביהמ"ד בית א-ל בבורו-פארק, נפטר פה ר"ח כסלו תרצ"ט מצבתו ותמונתו פה, ר' יוסף הביא עמו כתבי זקנו הקאון מסלוצק וממנה נדפסו הספרים דרשות ר' יוסף מסלוצק וספר שו"ת ר' יוסף מסלוצק.

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ו' פברואר 24, 2012 1:06 pm

קמ"ו) הרב מוה"ר מאיר איש שלום הרב הגדול המובהק והמופלא שהיה מורה בבית מדרש הרבנים בעיר וויען נפטר בשנת תרס"ט ביום כ"ג כסלו בן ע"ח שנה חבר ספר "מאיר עין" על ספרי דבי רב וספר "מאיר עין" על מכילתא וספר "מאיר עין" על ספר מדרש פסיקתא רבתי דרב כהנא [עיין בחלק שני במערכת הספרים] וחבר ספר "המשנה" סדר להרגיל התלמידים לשון המשנה ולהעמיד אותם על כללות עניניה נדפס בעיר וויען בשנת תרנ"ה {ו}חבר כללי התלמ{ו}ד ומדרש הלכות ואגדות ובהם נתיבות האגדה נדפס בבית תלמוד בעיר וויען בשנת תרמ"א, מאמר על חלוקת התורה לפרשיות {ו}לסדרים נדפס בבית תלמוד בעיר וויען בשנת תרמ"ג, מאמר על חלוקת התורה נדפס בבית תלמוד בעיר וויען בשנת תרמ"ה, וחבר הערות למסכת מכות ונדפס, ומאמר ארוך בענין גבולות ארץ ישראל וסוריא נדפס בספר ירושלים שנה ב', וכמה מאמרים בשפת אשכנז בהם מאמר די העבראער אורשפרונגל[יך] איין אקערבויטרייבענדער שטאמם נדפס שנת תרל"ז, ומאמר דער בלינדע אין דעם ביבלישען אֵ ראבינישען שר[י]פטטהומע נדפס בשנת תרל"ג, וגם נדפס ממנו עוד מאמר[ים] רבים.
ופרשה אשת חיל אלפא ביתא שיר-משכיל ללמד הוא באר וסדר ונחלק לי"ג תמונות ונדפס בעיר וויען בשנת תרל"ח מחזיק ט"ז עמודים, שהיה תלמיד של הגאון ה"ג המפורסם מו"ה מאיר אבד"ק אונגוואר בעל ספר "אמרי אש" על שו"ת ועוד ספרים.

קמ"ז) הרב מוה"ר מאיר אליהו ב"ר יהודה יעקב וואינער הרב הגדול המובהק והמופלא שהיה אבד"ק ווייזין, פלך קאוונא, ואח"כ היה אבד"ק יעדוואבנא פלך לאמזה, ואח"כ היה אבד"ק טאמבאוו ושם נהרג על קדוש השם עם אשתו בשנת תרע"ח חבר ספר "רב טבחיא" על דיני ניקור הגידים [עיין בחלק שני במערכת הספרים] וגם הובא ממנו חדושי תורה ב"כנסת חכמי ישראל" בסימן ע"ב הנדפס בעיר אדעססא בשנת תרנ"ה, שהיה חתן בזווג שני של הגאון הגדול מו"ה גרשון מנחם מענדיל זיין (צ"ל: זיוו) אבד"ק טאווריג (1).

קמ"ח) הרב מו"ה מאיר טעמערזאהן הגאון המופלא שהיה אבד"ק סקילסקי מחוז קאליש, ואח"כ נתקבל לאבד"ק סטאוושין פלך קאליש, נפטר בשנת תרפ"א י"ח ניסן בן נ"ט שנה, אחי הגאון מו"ה יעקב טעמערזאהן אבד"ק פאביאניעטשי, שהיו בניו של הגה"ג מו"ה אברהם טעמערזאהן מפלאצק בן הגאון הצדיק מו"ה צבי הירש מפלאצק בעל מחבר ספר "תורת אהרן" (2) על התורה על פי פרד"ס, בן (בן) הרב מו"ה אברהם אהרן אילן תמר מפלאצק, והג"מ מאיר הנ"ל היה חתן של הגאון מו"ה יהודה ליב דו"מ [=דיין ומורה] דק"ק וואלצלאוועק.
קמ"ט) הרב מוהר"ר מאיר במוה"ר דוד אטלעס מעיר בייסאגאלא מחוז שאוויל פלך קאוונא, הגאון המובהק והמופלא המפורסם שהיה אבד"ק ליבאווי, ואח"כ היה אבד"ק סאלאנט, ומשם נתקבל לאבד"ק קאברין, ומשם נתקבל לאבד"ק שאוויל, פלך קאוונא ושם מנוחתו כבוד בשנת תרפ"ו יום י"ג לחדש שבט בן שמנים שנה הניח אחריו חדושי תורה ובא גם בהסכמה על כמה ספרים.
[הגאון הזה בה{י}ותו על שלחן חותנו בעיר טעלז יסד הוא והרב ה"ג הצדיק מוה"ר שלמה זלמן אבעל בית היש{י}בה אשר עד היום הזה], ובנו הוא הגאון מו"ה בנימין בינוש אטלעס אבד"ק גלאסגוי במדינת אנגלאנד, וחתנו הוא הגאון המצוין מו"ה אלחנן ב"ר בינייש וואסערמאן מעיר בויסק כעת ראש ישיבה בעיר באראנאוויץ.
קנ) הרב מוה"ר מאיר יהושע ב"ר יעקב קראפמן, הגאון המובהק הדרשן הנפלא אבד"ק דערפאטיוריעוו פלך ליפלאנד מחבר ספר חושב מחשבות על התורה ואגדות חז"ל ספר חרש וחושבב ג"כ על אגדה ואיזה חדושים וביאורים בהלכה? ספר עמודי עולם על דרושים [עיין בחלק השני במערכת הספרים]

קנא) הרב מוה"ר מאיר שמחה הכהן, הגאון הגדול בדורנו, המובהק והמופלא שר התורה החריף העצום פ"ה ע"ה אבד"ק דווינסק פלך וויטעבסק. נח נפשיה בשנת תרפ"ז ד' אלול.

חבר ספר אור שמח על הרמב"ם ז"ל וספר משך החכמה באור נפלא על התורה [ עיין בחלק שני במערכת ספרים] חבר חבור על הש"ס ושו"ת ועוד ספרים הניח אחריו בכתובים. בן הרה"ג המפורסם מו"ה שמשון קלמן הכהן מעיר באלטרמיאנץ בהגאון המפורסם בדורו מוה"ר חנניה הכהן ראבד"ק ואלקאוויסק בן הרב הג' מו"ה צבי הירש הכהן בהרב הגדול מו"ה אהרן הכהן בן הגאון הגדול בדורו מוה"ר שמחה הכהן אב"ד ומ"מ דק"ק שטאלאוויץ הנקרא ר' שמחה שטאלאוויצער בעל מחבר ספר קול שמחה
והגאון מוה"ר מאיר שמחה היה גיסו של הגאון הגביר החריף המפורסם מו"ה שמואל ליפשיץ מחכמי וחריפי עיר ביאלסטוק

וחתנו הוא הרה"ג סוע"ה וכו' מוה"ר אברהם אברהם לופטביר מווארשא

והגאון מוה"ר מאיר שמחה הנ"ל נולד בעיר באלטרימאנץ לאביו מוה"ר שמשון קלמן אשר היה סוחר נכבד ואדם גדול בתורה וביראה ומעשים טובים והרביץ תורה ברבים בשיעוריו לפני העם במקרא ומדרש שהיה לו פה מפיק מרגליות ומחדש חידושים. ביתו ועד לחכמים פתוח לרוחה לכל בן תורה. בימים ההם היה רב ואב"ד בעיר באלטרמאנץ משך שנה אחת איש קדוש ובעל מקובל נורא הוא הגאון כמה"ר מאיר הכהן טיקטינער ז"ל ואח|כ דר בעיר הוראדנא ושם מנוחתו כבוד בשנת תר"ה ובכל משך היותו בעיר באלטרימנאץ התאכסן בבית הרב ר' שמשון קלמן הנ"ל שהספיק לו כל צרכיו, וטרם עזבו את עיר באלטרימנאץ ברך הגאון הצדיק הזה את ר' שמשון קלמן ואת אשתו הצדקנית שיתן להם ה' בן שיעיר עיני ישראל בהלכה ואז נולד להם הבן הזה שקראו שמו מאיר שמחה על שם הגאון ר' מאיר טיקטינער. ועוד בהיותו ילד קטן נוכחו ההורים כי נתקיים בו ברכתו של אותו הצדיק כי עוד בילדותו נתפרסם לעילוי מצוין בכשרונתיו הנשגבים ועם זה היתה שקידתו עצומה מאד והרבה מספרים זקני העיר ההיא על אודות שקידתו ומסירותו על התורה של הילק הענק הרוחני הזה וככה עלה מעלה מעלה בכשרונתיו הבלתי מצויים, ובשקידתו העצומה משך הרבה שנים בביתו אביו ז"ל ואח"כ בבית חותנו הרבני המופלא הגביר רחים רבנן ר' הירש פלטיאל ז"ל בביאלסטוק עד שנתפרסם שמו בכלתפוצות ישראל לגאון אדיר ובשנת תרמ,ז נתקבל לאבד"ק דווינסק על מקום הגאון מאוה"ג מוה"ר ראובן הלוי לעוין וכל קהל הגולה פונים אליו בהשאלות החמורות ומאיר את עיני ישראל בהלכה [עיין ספר אהלי שם]

______
(1) ראה מאמרו הנפלא של ידידנו הרב 'תולדות' "צאצאי רבי גרשון מנדל זיו".
(2) הובא באוצר הספרים אות ת' מספר 468.

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ש' פברואר 25, 2012 9:30 pm

קנב) הרב מוה"ר מאיר איסעליאווסקי [יוסלובסקי]. הגאון הצדיק האמתי שהיה האבד"ק מעמיל במדינת אשכנז נפטר בשנת תרע"ח ז' אייר בן ס"ב שנה ועל מקומו נתקבל לאבד"ק מעמעל הגאון המפורסם מוה"ר מרדכי אייזיק ראבינאוויץ אשר היה אבד"ק סלאנט1.

קנ"ג) הרב מוה"ר מאיר טשעכנאווער2. הגאון שהיה אבד"ק קודזבארג וזלין, ואח"כ היה אבד"ק יאנאוונא כעת אבד"ק זארמין פלך פאלצק בן הגאון המובהק מו"ה משה טשעכנאווער אבד"ק סיראצק ובק"ק נאישטאד.

קנד) הרב מו"ה מאיר ליווען הגאון המובהק הדרשן המפורסם שהיה אבד"ק קאלעלישאק וכעת אבד"ק נאוואוויליסק פלך וילנא חבר ספר אמרי חמד וספר אמרי נועם וספר אמרי שפר וספר חסדי אבות וספר מקור דמעה וספר ראש אמיר3 וספר שי למורא. כל הספרים האלה על דרושים נחמדים [עיין בחלק שני במערכת הספרים] תלמיד של הרבנים הגדולים מו"ה יואל נפתלי הערץ הנקרא ר' הערצעלע ראש ישיבה בישיבת ר' מיילא בווילנא ומו"ה אלכסנדר סענדער עפשטיין ראש ישיבה בישיבות ר' [מיילא] בווילנא. ותלמיד בפוסקים היה של הגאון הגדול החכם הכולל מוה"ר יעקב בריט מו"צ ור"מ דק"ק ווילנא. ובן הרב המופלג תו"י מוה"ר טוביה מעיר קריזבורג פלך ויטעבסק. ובניו הנה א'. הרבני המופלג המשכיל מו"ה שרגא צבי ד"ר בלאנדון ב) הר"ר רפאל אליהו בעיר רעוויל. ג) הרבני המופלג ומשכיל מו"ה שלמה בגריווא. וחתנו הוא הרב הגאון החריף ובקי בש"ס מו"ה ברוך שלום טריינין בדווינסק

קנה) הרב מוה"ר מאיר ריכהארד הגאון המופלא אבד"ק קאטה באונגארן אחי הרבנים הגדולים מו"ה מרדכי ריכהארד אבד"ק קרעמניץ ומו"ה משה חיים ריכהארד בוויען בניו של בניו של הגאון המפורסם מוה"ר יונה ריכהארד רב אב"ד קאטה [חתן הגאון הגדול הצדיק מוהר"ר יהודה אסאד אבד"ק סערדאהעל ... ספר שו"ת "יהודה יעלה"] ובן הגאון מוה"ר אריה ליב ריכהארד אבד"ק קאטה שנפטר בשנת תר"ז והגאון מוה"ר מאיר ריכהארד הנ"ל הוא אבי הגאון מוה"ר אריה ליב ריכהארד דומ"צ דק"ק הומאנא.


--------
1. נייר המכתבים שלו כאן
2. י"א שהיה חתן מהרא"ל צינץ
3. מהדורה חדשה עם תולדות המחבר ותמונתו

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ב' פברואר 27, 2012 1:36 am

קנ"ו) הרב מוה"ר מאיר יחיאל נייאהויז הגאון המופלא והמובהק שהיה אבד"ק סעלישץ ואח"כ נתקבל לאבד"ק טאמעשוב, וכעת אבד"ק חעלמא פלך לובלין, בן הגאון מוה"ר ישראל שמואל אבד"ק טאמעשוב 1 בהגאון מוה"ר יוסף קעזיס אבד"ק ואינב בן הגאון מוה"ר ישראל אבד"ק פרשעווארסק בגאליציען בהגאון הגדול המפורסם בדורו מוה"ר מרדכי סירקין אבד"ק בריסק דליטא בעל מחבר ספר "מים עמוקים" על ש"ס על תשע מסכתות, אחי הגאונים מו"ה יהושע העשיל סירקין משקלאוו, מו"ה יעקב סירקין משקלאוו שהיו בניו של הגאון הגדול מוה"ר נחמן סירקין אבד"ק בריסק דליטא, אחי הרבנים מו"ה יואל סירקין משקלאוו ומו"ה נטע סירקין משקלאוו, שהיו בניו של הגאון הגדול מוה"ר נפתלי הירץ אבד"ק בריסק דליטא, בן הגאון הגדול מוה"ר אריה ליב אבד"ק בריסק דליטא, ואח"כ אבד"ק קראקא, בהגאון הגדול המפורסם בדורו מוה"ר שמואל צבי הירץ אבד"ק פינטשוב ובק"ק קראקא, בן הגאון רשכבה"ג רבינו יואל סירקין שהיה אבד"ק פריזנא ובק"ק לוקאווי ובק"ק לובמלא [לאבאמיל] ובק"ק בריסק דליטא, ובק"ק קראקא, ושם מנוחתו כבוד בשנת ת' כ') אדר בעל ספר "בית חדש" הב"ח על ארבעה טורים ו"שו"ת ב"ח הישנות" ו"שו"ת ב"ח החדשות" וספר "משיב נפש" על מגילות רות ועוד ספרים בן הגאון החסיד מו"ה שמואל יפה מגדולי רבני עיר קושטנדינא בעל ספר "יפה תאר" על מדרש רבה וספר "יפה מראה" על אגדות ירושלמי, ונין ונכד להגאון הגדול מוה"ר שמואל לאנייאדו ב"ר אברהם אבד"ק ארם צובה בעל ספר "כלי חמדה" על התורה, וספר "כלי יקר" על נביאים ראשונים וספר "כלי פז" על ספר ישעיה וספר "מבקש ה'" על התורה שהיה בזמן רבינו משה אלשיך ז"ל ובזמן מהרח"ו ומהרימ"ט, זי"ע.
והג"מ מאיר יחיאל ניאהויז הנ"ל הוא מצד השני מגזע בעל הלבושים, ומגזע הגאון רשכבה"ג מו"ה חיים כהן ראפפורט אבד"ק לבוב, ומגזע הגאון 2.מוה"ר מאיר הלוי אבד"ק סטאבניץ ובק"ק אפטא בעל ספר "אור לשמים" על התורה בדרך פרד"ס, והמשפחות האלה מתיוחסות עד מלכות בית בית דוד זי"ע, ובנו הוא הרה"ג מו"ה ישראל שמואל נייאהויז חתן הרב הצדיק מו"ה 3 מרדכי מלויעוו.
---------------

1. חסר פה דור אחד, ר' ישראל שמואל מטאמאשוב (הראשון) היה בנו של ר' ארי' לייבוש מטאמאשוב ב"ר יוסף קעזיס מחלם ויאנוב, ר' ארי' לייבוש היה חתנו של ר' מאיר'ל מאפטא בעל אור לשמים.
2. ראה הערה 1. איפה משתייך לר' מאיר מאפטא
3. הוא ר' מרדכי טווערסקי מלויאב ב"ר מנחם נחום מטשערנאבל ב"ר ר' אהרן מטשערנאבל בן המגיד מטשערנאבל.

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ב' פברואר 27, 2012 1:46 am

קנ"ז) הרב מוה"ר מאיר ב"ר יוסף מאן הגאון המפורסם שהיה אבד"ק ורבארג ובק"ק לעמזאל ואח"כ תקע אהלו בעה"ק ירושלים ת"ו חבר ספר "הידור מצוה" וספר "פרי יוסף" וספר מאירי הלכה. [עיין בחלק שני במערכת הספרים].

קנ"ח) הרב מו"ה מאיר הכהן ראפאפארט הגאון ע"ה פ"ה המובהק והמופלא שהיה אבד"ק לוקאווא וכעת ראבד"ק קראקא הובא בשו"ת מהר"י הכהן בסימן י"ח ובסימן כ"ד לדודו הגאון הגדול מו"ה ישראל הכהן ראפאפארט אבד"ק טארנוא הנדפס בעיר לבוב בשנת תרל"ה, ובא בהסכמה על ספר הגדה של פסח הנדפס עם פירוש "תוספות רי"ד" בעיר קראקא בשנת תרנ"ו, ועל ספר "בכורי שלמה" על שו"ת הנדפס בעיר פיעטרקוב בשנת תרנ"ד, בן הגאון מו"ה שבתי הכהן ראפאפארט אבדק"ק דאמבראווע אח הגאון מו"ה ישראל הכהן אבד"ק טארנוא שהיו בניו של הגאון מו"ה אברהם אבלי הכהן אבד"ק טארנא אחי הגאון המובהק מוהר"ר שלמה הכהן אב"ד ור"מ דק"ק שטעקשטין ואחי הגאון מו"ה ישראל הכהן אבד"ק פינטשוב שהיו בניו של הגאון מו"ה דוב זאב הכהן אבד"ק שדה חדש ובק"ק פינטשוב נפטר בשנת תקצ"ג, בן הגאון מו"ה יצחק הכהן אבד"ק פינטשוב אחי הגאון הגדול בדורו מוה"ר יצחק אברהם הכהן אבד"ק פינטשוב בעל מחבר ספר "כתר כהונה" על שו"ת שהיו בניו של הגאון מו"ה דב בעריש הכהן אבד"ק סטאבניץ בן הגאון מו"ה משה הכהן אבד"ק זאבריז ובק"ק פאדהייץ בן הגאון רבינו שבתי הכהן שהיה דיין דק"ק וווילנא, ואח"כ היה אבד"ק העלישון במדינת מעהרין ושם מנוחתו כבוד בשנת תכ"א בן אחד וארבעים שנה בעל מחבר ספר "שפתי כהן" על ד' שו"ע ועוד ספרים הנודע בשם הש"ך אחי הגאון המופלא מו"ה יונה נחום כ"ץ אבד"ק סאכטשוב פלך וארשא שהיו בניו של הגאון הגדול בדורו מוהר"ר מאיר הכהן שהיה אבד"ק אמסטיבאווי והגליל, ואח"כ אבד"ק מאהליוו ומנוחתו כבוד בעיר דובנא בשנת ת"ג בן הגאון הגדול מו"ה משה הכהן אבד"ק דנהויזען אצל עיר אנשבאך, ולמעלה בקודש ויחוסו עולה עד עלי הכהן ע"ה זי"ע.

קנ"ט) הרב מו"ה מאיר רבינזאן 2הגאון המובהק המפורסם שהיה אבד"ק קראק פלך קאוונא ואח"כ אבד"ק שווינצאן וכעת אבד"ק ראדישקאוויץ פלך ווילנא, חיבר ספר "דרשות מבי"ץ" על דרוש ואגדה וספר "מקצעות החושן" על חו"מ, וספר "נימוקי מבי"ץ" על הרי"ף, וספר "תשובות מבי"ץ" על ד' חלקי שו"ע [עיין בחלק שני במערכת הספרים] וחבר הגהות וחידושים על שו"ת "נודע ביהודה" הנדפס בווילנא בשנת תר"ס ביחד עם שו"ת "נודע ביהודה", אחי של הרבנים הגדולים המפורסמים מו"ה יעקב גרשון שהיה אבד"ק שורווילישאק פלך קאוונא ומו"ה קלמן אבד"ק מעזרעלץ, בניו של הגאון מוה"ר יהושע צבי אבד"ק ווענדזעגאלע בן הרב מו"ה מרדכי קאוונער בהגאון המקובל הצדיק החסיד מו"ה יעקב שהיה אבד"ק איוועניץ בן הגאון המקובל איש אלקים מו"ה יצחק הנודע בשם ר' איצעלע בוטענער זצ"ל, ובניו של הגאון הנ"ל היה הרבנים הגדולים מו"ה יוסף זינדיל אבד"ק פלעשצנייץ בלבמינסק, ומו"ה מרדכי שאבינזאון רב העדה דק"ק גאבדויסקי פלך מינסק בעל מחבר ספר תולדות ספרותינו העברית החדשה בתקופה של חמישים שנה הנדפס בווילנא בשנת תרע"ג, וחתניו של הגאון הנ"ל הם הרבנים הגדולים מו"ה מאניש איסר פאלאנסקי אבד"ק אלשאן פלך ווילנא, ומו"ה חיים בן ציון נאטעלעוויץ1 שהיה אבד"ק קראקא פלך קאוונא ואח"כ אבד"ק שאדווא וכעת הוא אב"ד בעיר הריסבורג פ"א במדינת אמעריקא.

קס"א) הרב מו"ה מאיר בה"ר שניאור זלמן זינגין
הרה"ג עדיו לגאון החו"ב הנפלא אבד"ק מינקאוויץ מחוז פאדאליע חיבר ספר "אמרי טעם" חידושי דינים על חלק ראשון מיו"ד וביאורים בש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים [עיין בחלק שני במערכת הספרים].

קס"ב) הרב מוה"ר מאיר שלום הרב הגדול הצדיק שהיה אבד"ק גארוולין ואח"כ אבד"ק קאלשין, בן הרב הקדוש מוה"ר יהושע אשר ז"ל, ובא בהסכמה על ספר "אוריין תליתאי" הנדפס בוורשא בשנת תרנ"ו.

קס"ג )הרב מו"ה מאיר במו"ה מרדכי לערנער הגאון המובהק הצדיק שהיה רב בעיר ווייצענהויזען במדינת עלזאס, ואח"כ היה הרב בחברת בני ישראל בק"ק לאנדאן וכעת אבד"ק אלטונא הקהילה העתיקה הנכבדה מהמדינה שלעזוויג האלשטיין חבר ספר "הדר הכרמל" על שו"ת, וספר "חיי עולם" גם על שו"ת {עיין בחלק שני במערכת הספרים} והובא בשו"ת "זכר יהוסף" סימן י"ט וסימן כ' וסימן פ"ח וסימן פ"ט להגאון הגדול מוה"ר יוסף זכריה שטארין (שטערן) אבד"ק שאוויל, והגאון מאיר לערנער הנ"ל הוא מגזע של הגאון רבינו יהושע אבד"ק קראקא בעל ספר "מגיני שלמה" על הש"ס, ושו"ת "פני יהושע" וחתן של הרב הגדול מו"ה צבי פלאטא מעיר קעלין בעל קונטרס {קונדיסין וצורת הפתח}


----------
1 לתולדות ר' חב"צ נטולוביץ בשנת תש"ב נתקבל לרב בק' אנשי ראדישקאוויץ בברונסביל שבברוקלין.
2. על רבי מאיר ראו כאן

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ב' פברואר 27, 2012 1:52 am

קס"ד) הרב מוה"ר מאיר מאיראוויץ הרב הגדול והמובהק שהיה אבד"ק מיאדיל משנת תר"נ עד שנת תרס"ג, ואח"כ היה אבד"ק מאלאדעצנא, ואח"כ אבד"ק שווינצאן חבר הרבה חדושי תורה בכמה קונטרסים ונשרפו ר"ל בהשרפה אשר היה בשנת תרס"ח חבל על דאבדין בן הגאון מוה"ר נחמן ראובן אבד"ק דאקשיץ (1).

קס"ה) הרב מו"ה ר' מאיר ב"ר ששת הגאון המופלא אבד"ק פאס במאראקא אפריקא בן הרב הגביר מו"ה ראובן ב"ר ששת מעיר רימנאת במאראקא והרב מו"ה מאיר הנ"ל הוא חתן של הרב הג' מו"ה יוסף מזרחי מעיר טבריה ת"ו בהגאון מו"ה חיים מזרחי מעיר טבריה ת"ו, והרב מו"ה מאיר הנ"ל הוא גיסו של הרה"ג המובהק מו"ה אשר מזרחי מעיר אליפו הוא ארם צובה בעל מחבר שו"ת וחידושים על הש"ס.

קס"ו) הרב מו"ה מאיר טענענבוים הגאון המובהק שהיה אבד"ק פילעק, ואח"כ נתקבל לאב"ד קטארנא, וכעת אבד"ק פוטנאק במדינת אונגארן חבר ספר "לוית אור" חדושי אגדה [עיין בחלק שני במערכת הספרים אות א' "אילת השחר" על מגילת אסתר] אחי הגאון מוה"ר מנחם מענדיל אבד"ק טארנא ואחי הרבני המופלג מו"ה ברוך טענענבוים מעיר פאטנאק שהיו בניו של הגאון הג' המופלא החריף העצום מו"ה יעקב טענענבוים אבד"ק פוטנאק בעל ספר "נהרי אפרסמון" על שו"ת וספר "שמן אפרסמון" על התורה, בן הגאון המקובל מוהר"ר זאב וואלף טענענבוים אבד"ק ווערפליט והגליל בעל ספר "אילת השחר" וספר "פלגי מים" וספר "קריה נאמנה" וספר "רחובות הנהר" והג' מאיר הנ"ל הוא חותן של הרבנים הגדולים מו"ה שמואל בנימין יונגרייז אבד"ק פולעק ומו"ה חיים יהודה אבד"ק קעזמבא.

קס"ז) הרב מו"ה מאיר ב"ר יעקב מרגליות הגאון המופלא רב ומו"צ דק"ק ברדיטשוב פלך קיעוו יש לו חבור בכ"י על ששה סדרי משנה מבאר בכל משנה שיטות הבבלי והירושלמי והתוספתא, ושיטות הראשונים והאחרונים ז"ל [תלמיד של הגאון מאוה"ג שר התורה מוה"ר שלום מרדכי הכהן אבד"ק ברעזן בעל ספר "משפט שלום" על חו"מ וספר "דעת תורה" ועוד ספרים,] מגזע הגאון הגדול בדורו המקובל הגדול מו"ה ר' נפתלי כ"ץ אבד"ק פפד"מ [= פרנקפורט דמיין], ונין ונכד להגאון בעל שו"ת "נודע ביהודה" ומצד האם נין ונכד להגאון בעל ספר "מאיר נתיבים" ונין ונכד להגאונים עמודי ההוראה הרמ"א והט"ז, ובעל קב הישר"

קס"ח) הרב מו"ה מאיר יהודה ליב ב"ר צבי הירש פריידין
הרב ה"ג המובהק רב ומו"צ דק"ק מירהאראד ישן פלך פאלטאווא.

הרב מוה"רר מאיר בן רפאל במוה"ר חיים יצחק פלאציקער * הגאון המופלא והמובהק הצדיק שהיה אב"דק דווארהט פלך קאליש ואח"כ היה אב"דק אסטראוו פלך לאמזא, ובזמן האחרון עזב את משרת רבנותו והתישב בעיר ווארשא בתור ר"מ ב' מתיבתא ושם מנוחתו כבוד בשנת ת"רפ"ח ביום ג') ו') ניסן בן שישים ואחת שנה לימי חייו, [הגאון הזה היה אחד מגאוני הדור ומפורסם סצדקתו ויראתו הטהורה הוא היה אחד ממיסדי אגודת ישראל במדינה זו בשנים האחרונות התמסר לחוזק התורה והדת ב"פולניה" ולשם זה נסע פעמים לאמיריקא בעיקר להשיג שם את האמצעים הנחוצים לקיים ה"מתיבתא" בווארשא, חבר ספר "חמדת ישראל" בשני קונטרסים קונטרס אחד נקרא "נר מצוה" וקונטרס שני נקרא "תורה אור" וספר חדושים ופלפולים על הרבה סוגיות הש"ס, וספר "כלי חמדה" על התורה בשלשה חלקים חדושים ופלפולים על סדר הפרשיות, וספר "שאלו שלום ירושלים" ע"ד הספר החדש ע"ס קדשים מתלמוד "ירושלמי" וספר שו"ת בענינים הנוגעים לד' חלקי שו"ע, וקונטרס "תוכחת מוסר" והוא קובץ דרשות שדרש בקהל עם מיום שנתמנה לרב, [עיין בחלק שני במערכת הספרים]

הרב מוה"ר מאיר הכהן מונק הרב הגדול המופלא שהיה רב באחת הקהלות בברלין נפטר בירושלים ת"ו בשנת תרפ"ט במוצאי ש"ק כ"ח מרחשון בן שישים שנה לימי חייו [המנוח הזה שמש בתור רב באחת הקהלות בברלין ובא לעה"ק ירושלים ת"ו ע"מ להשתקע בה במוצש"ק הלך לבקר את אחד מידידיו ובהיותו ברחוב נפל פתאם ומת משבץ הלב, [עיין ספר "שערי ציון" הוא ירחון מקדש לחד"ת הלכה אגדה הנדפס בירושלים ת"ו בשנת תרפ"ח]

הרב מוה"רר מאיר רבנו פראנקיה הגאון המופלא שהיה ראש בעיר חברון ת"ו נפטר בירושלים ת"ו בשנת תר"ץ בש"ק כ"ו תשרי בן שישים ושש שנה [הגאון הזה מחשובי הרבנים הספרדים בעיר חברון והיה תלמיד חכם ויראת [!] שמים בין הרבנים בעיר חברון

הרב מוהר"ר מאיר יואל לבית וויגאדיר הרב הגדול המופלא והמובהק הדרשן הנפלא מעיר דובלין חבר ספר "בית טוביה", וספר "בית יהודה", וספר "בית המדרש" וספר "דברי חכמים", וספר "לשון חכמים" [עיין בחלק שני במערכת הספרים].

הרב מוהר"ר מאיר צבי הירש הגאון רב דק"ק סאן פרנציסקא במדינת אמערקא הובא בספר "חכמת ידידיה" על ד' חלקי שו"ע בסימן ג') הוא רב גדול ומפורסם לחו"ב נפלא

הרב מוהר"ר מאיר אריק הגאון המובהק המפורסים החריף העצום שהיה אבד"ק יאזלאוויץ בגאליציען ובק"ק בוטשאטש וכעת אבד"ק טרנא חבר ספר "שיורי טהרה" פירוש נפלא על משניות סדר טהרות וספר "מנחת פתים" על ד' חלקי שו"ע, וספר "מנחת קנאות" על מסכת סוטה, וספר "טל תורה" [עיין בחלק שני במערכת הספרים], הובא בשו"ת "אוריין תליתאי" בסימן קנ"א) הנדפס בעיר לבוב בשנת תר"מ, ובשו"ת "מהרי"א הלוי" בחלק ראשון בסימן ל"ט) בשנת תרמ"ד, [שהיה תלמיד של הגאון המפורסם מוה"ר יעקב ווידענפעלד אבד"ק הרומילוב] אחי הגאון המופלא והמובהק מוהר"ר ירוחם פישיל אריק אבד"ק איזוראן, בניו של הרה"ג מוה"ר אהרן יהודה אריק מעיר הרומילוב, מגזע הגאונים רבינו הב"ח, ורבינו הט"ז, זי"ע.

הרב מוהר"ר מאיר ב"ר יעקב אליעזר הכהן ווארשיוויאק הגאון המובהק אבד"ק לוטומוסק פלך פיעטרקאוו הובא ממנו חדשי תורה בספר "שערי תורה" חלק ראשון קונטרס ג') סימן ל"ז) הנדפס בעיר פאדגירזע אצל עיר קראקא בשנת תרס"ד, ובקונטרס ד') סימן נ') ובקונטרס ז') סימן ע"ו שהיה נכד של הגאון מוה"ר דוד אבד"ק לאסק.

הרב מוהר"ר מאיר שרגא וויינשטיין הגאון אבד"ק וואסלאוויץ, פלך לובלין, חתן של הגאון הגדול מוה"ר שמחה שמואל אבד"ק מעזריטש בעל מחבר ספר משרת משה על הרמב"ם ז"ל וספר "שמחת ישרים" על קהלת, והרב מוה"ר מאיר שרגא הנ"ל הוא גיסו של הגאון מוה"ר יחיאל מיכל אבד"ק נאווע=מינסק.

הרב מוהר"ר מאיר יהושע ראזענבערג הגאון המופלא רב ואבד"ק פליינפיעלד ** נ' ד"ז במדינת אמריקה, חבר ספר "כור המבחן" על כללי ודיני איסור והיתר להלכה למשעה (צ"ל: למעשה) משו"ע יו"ד וכל הפוסקים קדמאי ובתראי עד אחרי שבאחרונים בדרך שאלה ותשובה [עיין בחלק שני במערכת הספרים],כעת אבד"ק ספרינגפעלד מאס (=מאסעטשוסעטס), בן הגאון הגדול מוהר"ר יהודה יודיל כראזענבערג שהיה אבד"ק טארלהי, וכעת אבד"ק מאנטריאל קאנאדא בעל ספר "דרשה צמר ופשטים" וספר "ידות נדרים" וספר שערי זהר תורה ועוד ספרים.

הרב מוהר"ר מאיר צבי הירש הגאון רב דק"ק סאן=פרנציסקא במדינת אמערקא הובא בספר"חכמת ידידיה" על ד' חלקי שו"ע בסימן ג') הוא רב גדול ומפורסם לחו"ב נפלא***.

הרב מוה"ר מאיר זנוויל בה"ר מ"ד הכהן פאם הגאון אב"ד סאלאק****.

(1) לכאורה הוא מחבר ספר "חלקת ראובן".
* צ"ל מאיר דן רפאל ולא בן רפאל, שם משפחתו היה פלאצקי (ולא פלאציקער).
**צ"ל פליינפיעלד. והוא אביו של ר' יהודה יודל הנודע כבעל הגולם מפראג, שימש כרב במונטריאל בקנדה, מצבתו:
http://kevarim.com/rabbi-yehudah-yudel-rosenberg/
מלבד בנו ר' מאיר יהושע, היה לו בן ר' אברהם יצחק רז"ב ששימש כרב בעיר סאוואנה, זשארזשיה, מצבתו:
http://kevarim.com/rabbi-avroham-yitzchok-rosenberg/
***פרטים עליו (באנגלית) http://kevarim.com/rabbi-moshe-tzvi-hirsch/
תמונה מר' מאיר צבי הירש הנ"ל רב בסאן-פראנציסקא, בעת ביקור במרתף יין לצורך השגחת הכשרות.
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 90#p513190
****אביו של הגאון ר' אברהם יעקב הכהן פאם ז"ל ראש ישיבת תורה ודעת, ר' מאיר זאנוויל היגר לארה"ב ושימש כרב בביהמ"ד הגדול בברונזביל, ברוקלין ור"מ בישיבת ר"ח ברלין שם, נפטר כ"ח ניסן תשכ"ט, מצבתו: http://kevarim.com/rabbi-meir-zundel-pam/

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ה' מרץ 01, 2012 11:33 am

קס"ט) הרב מו"ה מאיר קניאויק 1 הרבה"ג רב ומו"צ דק"ק צאריצאנקע [עיין הגאון מו"ה בנימין קניאויק אבד"ק אחד מן המושבות בפלך חערסאן].

ק"ע) הרב מו"ה מאיר הגאון המופלא אבד"ק ליטימורסק פלך פיעטרקאוו בן מו"ה יעקב אליעזר הכהן ווארשיוויאק, הובא ממנו חידושי תורה בספר שערי תורה חלק ראשון קונטרס ג' סימן ל"ז ובקונטרס ובקונטרס ד' סימן נ' ובקונטרס ז' סימן ע"ו הנדפס בעיר פאדגירזע אצל קראקא בשנת תרס"ד נכד של הגאון מו"ה דוד אבד"ק (חסר הסיום)

הרב מוהר"ר מאיר במוהר"ר משה באסין מעיר ראזשינאוו הגאון הג' המצוין הנפלא שהיה אבד"ק שניפשאק פרור וילנא נפטר בשנת תרצ"ב ביום א' כ"א מר חשון בן שישים ושתים שנה, שהיה מגדולי הרבנים בעיר ווילנא, היה נודע לגאון בתורה ולאחד מחברי הבד"צ אשר בווילנא וגם עסקן במילי דמתא תופס מקום חשוב ונכבד בין רבני עיר ווילנא, היה מצוין במדות תרומיות ודרשן נפלא בעודנו באביב ימיו התפרסם בכשרונותיו הנפלאים וכל גדולי הדור העריצוהו מאוד גם היה אחד מחברי בית הדין ווילנא ודעתו היתה נשמעת בכל הענינים הציבוריים והשפעתו גדולה מאוד על כל החוגים והמפלגות, שהיה חתן של הגאון המופלא מוהר"ר אריה לייב ראשקעס אשר היה רב ומו"ץ דק"ק שניפשאק ואח"כ היה בירושלים ת"ו ושם מנוחתו כבוד בשנת תר"ע, אשר חבר חדושים והערות על "נודע ביהודה" (חסר הסיום)

הרב מוה"ר מאיר סטאלעוויץ הגאון המובהק שהיה אבד"ק גירטעגאלי מחוז ראסיין פלך קאוונא ואח"כ היה אבד"ק קאפצאווא פלך סאווואלק ואח"כ אבד"ק דמיטראווקא פלך צערניגאוו ובק"ק שעבייז פלך וויטעבסק ואח"כ אבד"ק חסלאוויטש וכעת הוא רב ב"זכרון משה" בירושלים ת"ו, נולד בשנת תרכ"ט חבר ספר "מבית מאיר" על שו"ת ועל הלכה [עיין בחלק השני במערכת הספרים] חיבר "זכר צדיק" הוא מעט מתולדות של הגאון המובהק הצדיק מוה"ר שלמה יעקב שיין אבד"ק לאצקובה שנפטר בשנת תרצ"ד ונדפס בספר שערי ציון ירושלים ת"ו, אחי הרב הג' מוה"ר יעקב סטאלעוויץ אבד"ק באריסאגליעבסה שנפטר בשנת תרע"ד בניו של המופלג מוהר"ר אברהם שהיה שמש דק"ק איישישאק.

הרב מוהר"ר מאיר שלום הרב הגדול המובהק אבד"ק פארסאוו הובא בשו"ת "ברכת שלום" תשובה כ"ד הנדפס בעיר ווארשא בשנת תרמ"ט.

הרב מוהר"ר מאיר גינזבורג הרב הגדול המופלא אבד"ק פוטראוויץ פלך מאהיליוו בן הרב מוה"ר אברהם וחתן של הגאון הגדול החו"ב בנגלה ובנסתר מוה"ר יוסף אבד"ק {ע}ריסלאווע פלך וויטעבסק.

הרב מוהר"ר מאיר שווארץ הגאון המובהק אבד"ק שקלאוו, בן הרה"ג מוה"ר מיכאל שחור מעיר מיר בהרה"ג מוה"ר חיים לייב שחור מעיר מיר אחי הגאון מוה"ר יהושע העשיל שחור אבד"ק אזאר שהיו בניו של הרה"ג מוהר"ר משה שחור מעיר מיר [חתן של הגאון הגדול בדורו מוה"ר יוסף דוד אבד"ק מיר] ובן הרב הגביר מוה"ר אריה ליב שחור מדובראוו, בהרב הגביר מוה"ר צבי הירש שחור מדובראוונא בהררב הג' מוה"ר אלכסנדר זיסקינד שחור מדובראוונא, והגאון מוהר"ר מאיר שווארץ הנ"ל היה חתן של הגאון הגדול מוה"ר יהושע הלוי הורוויץ אבד"ק שקלאוו.

הרב מוה"ר מאיר לאנדא הרב הגדול המובהק אבד"ק פאסעטשנא [עיין הגאון הצדיק מוה"ר עזריאל הלוי לאנדא אבד"ק דעלאטין].

קע"ז) הרב מוה"ר מאיר משה ספאלטער? הרב הגדול המובהק רב אב"ד ור"מ דק"ק סמארגאן חבר הרבה חדושי תורה בהלכה ובאגדה בכ"י, נין ונכד של הגאון הגדול בדורו מוה"ר מנשה מאילייא ז"ל.

קע"ח) הרב מוה"ר מאיר שטיין הגאון המובהק שהיה אבד"ק טאראק ס' מיקלאש, וכעת אבד"ק טירנויא באונגארן חבר ספר "שו"ת המאיר" בשלש חלקים וספר "אבן המאיר" על אודות רבני הגר, ובלשון המדינה הדפיס "חיי רבני הגר וספריה" "המסורה" "מקור החברות" ועוד ספרים [עיין חלק שני במערכת הספרים] בן הגאון הגדול המובהק מוה"ר פנחס שטיין שהיה אבד"ק טאראק ס"ט מיקלאש בעל ספר "קנאת פנחס" על התורה ועל שו"ת ועוד, והרב מו"ה מאיר שטיין הנ"ל היה תלמיד של הגאון מו"ה שמעון פריעדמאן אבד"ק גלאנטא, ומו"ה שמחה בונים סופר אבד"ק פרעסבורג [עיין ספר "אהלי שם"].

קע"ט) הרב מו"ה מאיר הילדעסהיימער הגאון הצדיק רב לעדת ישראל בעיר ברלין בקהלת החרדים על מקום אביו הגאון הגדול הצדיק המפורסם מוה"ר עזריאל ד"ר הילדעסהיימער אבד"ק ברלין לקהל החרדים בעל מחבר ספר "מנחה טהורה" ועוד ספרים.

ק"פ) הרב מו"ה מאיר הרב הגדול המובהק אבד"ק גלאוואטשאוו הובא ממנו חדושי תורה בספר "שערי תורה" חלק ראשון קונטרס ז סימן ע"ט הנדפס בעיר פאדגורזע אצל עיר קראקא בשנת תרס"ד, ובחלק ג' קונטרס ה' סימן כ"ט ובקונטרס י"א סימן קט"ז הנדפס בווארשא בשנת תר"ע.

קפ"א) הרב מו"ה מאיר לייפער הגאון המופלא שהיה מו"צ דק"ק נדבורנא בגאליציען ואח"כ רב ומו"צ דק"ק רעמאן במדינת רומעניען וכעת אבד"ק הערץ בדינת רומעניען. חבר הרבה חדושי תורה בהלכה ובאגדה ושו"ת בכ"י בן הרב מו"ה יצחק בהרב הג' הצדיק מו"ה אהרן אריה מעיר נדבורנא.

קפ"ב) הרב מו"ה מאיר לערנער הגאון המובהק אבד"ק לאבין פלך וואהלין בן הרב הג' מו"ה שמחה ז"ל, מצד אמו הוא נכד של הרב הגדול הצדיק מו"ה אהרן מעיר אניפאלי, חתן הגאון הגדול הפורסם בדורו המקובל איש אלקי מוה"ר יהודה ליב הכהן מעיר מיצד נפטר בעיר אנטיפאליע בשנת תקס"ז בעל ספר "אור הגנוז" על התורה ועל המשניות וספר "דברי נגידים" על רש"י ז"ל על התורה, וגם נכד של הרב הגדול הצדיק מוה"ר זלמן מגיד בק"ק קאסטאנטין, והרב מו"ה מאיר לערנער הנ"ל הוא חתן ותלמיד של הרב הגדול מו"ה חיים דומ"צ דק"ק האראשקע

קפ"ג) הרב מוהר"ר מאיר שפירא הגאון המופלא אב"ד ור"מ דק"ק סאניק

קפ"ג) הרב מו"ה מאיר זונדיל ב"ר אברהם פראגער מווארשא, הרב הגדול המובהק אבד"ק זאקראטשין חבר ספר "דבר{י} מאיר" [עיין בחלק שני במערכת הספרים] הוא ש"ב של הגאון מו"ה יוסף דוד (צ"ל: יוסף חיים) מו"צ ור"מ דק"ק ווארשא בעל ספר "גן יוסף" "עדן דוד" וספר "לקוטי יוסף" וש"ב של הרב המאוה"ג מו"ה מאיר גראביע מעיר מזדונסקיווסליע.

קפ"ד) הרב מוה"ר מאיר במוה"ר אשר ראבין מעיר קראטשין??? (לכאורה כבר בא זכרו לעיל אות קב)
ירושלים ת"ו, ושם מנוחתו כבוד בשנת תר"ע.

הרב מוה"ר מאיר הלוי בלאנק הגאון שהיה ראבד"ק לוביטש וכעת ראבד"ק נאדווארני הובא בספר "רץ כצבי" על מוסר בדף ל"ה (צ"ל: חלק שני דף מח).

קפ"ה) הרב מוה"ר מאיר נחום יונגערלייב2 הגאון המובהק אבד"ק ווישנאוויץ פלך וואלין, בן הרב מוה"ר אלכסנדר שמואל ז"ל מגזע הגאונים הצדיקים הגדולים מוה"ר יחיאל מיכל מ"מ דק"ק זולאטשוב, ומוה"ר ברוך מ"מ דק"ק מעזבוז, ומוה"ר פנחס שפירא מקארעץ, ומוה"ר מרדכי מ"מ דק"ק טשארנאביל, ומוה"ר שמשון אבד"ק שיפטיווקא, ומגזע של רבינו הב"ח, ורבינו הט"ז, זי"ע, וחתנו הוא הרב ה"ג מו"ה חיים יצחק, בהרב מוה"ר אברהם אבא מעיר יאנאווע פלך הוראדנא.

קפ"ו) הרב מוה"ר מאיר ליב במו"ה יצחק צבי פרייא הרב הגדול המובהק אבד"ק נאדי שוראן והגלילות במדינת אונגארן3.

קפ"ז) הרב מו"ה מאיר ב"ר ישעיה אבאוויץ הגאון המובהק הדרשן הנפלא אבד"ק דעלויטיץ פלך מינסק חבר ספר "זכרון ישעיה" על דרושים וספר "פני מאיר" וספר "כוכבי אור" [עיין בחלק שני במערכת הספרים] וגם חבר חדושים על רוב ש"ס בבלי ועל איזה מסכתות ירושלמי, רמב"ם, ושו"ע, וכעת אבד"ק נווהרדאק.

קפ"ח) הרב מו"ה מאיר גאטטעסמאן הגאון הצדיק אבד"ק נאוויסעליטץ, בן הרב הגדול הצדיק מו"ה שמשון הלוי אבד"ק באלשוועץ, בן הרב ה"ג הצדיק מו"ה {אהרן אריה ליב} אבד"ק אלאשקאוויץ, אחי הרב הגדול הצדיק מו"ה משולם פייביש הלוי גאטטעסמאן אדמו"ר דק"ק שניאטין נין ונכד של הגאון רבינו יום טוב ליפמאן העליר אבד"ק קראקא בעל ספר תוספות יום טוב על משניות ועוד ספרים הרבה.

--------------------
1 באהלי שם (204 מעמודי האוצר): קאניזאק.
2 משפחת אינגערלייב נכדי ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב בן-אחר-בן דרך בנו ר' יוסף מיאמפאלי, פרטים נוספים על המשפחה, ומציבת אחיו האדמו"ר ר' משה אינגערלייב מראדיוויל בפילדלפיה:
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 24#p235824
3 ר' מאיר ליב פרייא אב"ד שוראני באונגארן בנו של ר' יצחק צבי פרייא חתנו של הגאון בעל כתב סופר מפרעשבורג, ר' מאיר ליב היה חתנו ומ"מ של ר' ישעי' עהרנפעלד ב"ר דוד צבי חתנו של מרן הח"ס.
חיבר ספרי 'שבט מישור' עה"ת (עיי"ש בהקדמה מונה יחוסו וצאצאיו ופרטים נוספים)
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =1&hilite=
תמונה מדהימה מהרב משוארן עם המהרי"ץ דושינסקיא והגאלאנטא רב הי"ד:
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 58#p354358[/quote]

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ה' מרץ 01, 2012 11:39 am

קפ"ט) הרב מוה"ר מאיר שיק הגאון אבד"ק אנאד, אחי הגאון מו"ה מנחם מענדיל שיק אבד"ק סוקסא, בניו של הגאון מוה"ר יעקב אבד"ק נאדאודוואר, בן הגאון הגדול המפורסם מו"ה דוד שיק אבד"ק טאקאי בעל ספר "אמרי דוד" על מסכת חולין, ועוד ספרים, בן הרב מו"ה יצחק אייזיק שיק, אחי הרב מוה"ר יוסף שיק, מנכדי בעל רבינו בעל תוספות יום טוב על משניות, ועוד ספרים, והרב מו"ה מאיר שיק הנ"ל היה גיסו של הרבנים הגדולים מו"ה צבי הירש פראגער אבד"ק פאפראד, ומו"ה אשר אנשיל ווייס אבד"ק נאדי פאלו, ומו"ה אשר אנשיל סג"ל יונגרייז ראבד"ק פעהר=יארמוט, ומו"ה קלונמס שלום קאלנער אבד"ק טענקא, ומו"ה חיים יהודה עהרנרייך מעיר נאדאודוואר בעל מחבר ספר "מצוה תרי"ג".

ק"ץ) הרב מוה"ר מאיר גאטעסמאן הרב אבד"ק יאססי [עיין הגאון בנגלה ובנסתר מו"ה אהרן אריה ליב העליר אבד"ק אלאשקעוויטץ].

קצ"א) הרב מו"ה מאיר חיים ב"ר דוב שוחט הרב הגדול המופלא והמובהק שהיה רב דק"ק האראדנאיע פלך מינסק, כעת אבד"ק ווארקאוויטטש פלך וואהלין ור' דוב הנ"ל היה בן הרה"ר שמשון יהודה ליב בן הרה"ג מו"ה דוב בער מעיר סטעפול, בן הרה"ג מו"ה יצחק שפירא, נין ונכד להגאון בעל ספר "מגלה עמוקות" על התורה.

קצ"ב) הרב מוה"ר מאיר בה"ר ישראל יהודה ווירניק הרב הגדול אבד"ק ווארחופקי פלך פאדאלי.

קצ"ג) הרב מוה"ר מאיר מאסקאוויטץ הרב הגדול הצדיק אבד"ק שאטץ ממדינת בוקאווינא, אחי הגאון מו"ה משה מאסקאוויטץ, אדמו"ר דק"ק סולוצע בניו של הרב הגדול הצדיק מו"ה יואל מאסקאוויטץ אדמו"ר דק"ק סולוצע, חתן הגאון הצדיק מו"ה מאיר מפרימשלאן בהרב הגדול חסידא קדישא מוה"ר ארון ליב בן הרב הגדול חסיד וקדוש מו"ה מאיר מעיר פרימשלאן בימי הגאון רבינו ישראל בעל שם טוב הבעש"ט ז"ל, והרב מו"ה מאיר מאסקאוויטץ הנ"ל הוא חותן ודוד של הרב הגדול הצדיק מו"ה שלום מאסקאוויטץ אבד"ק שאטץ.

קצ"ד) הרב מו"ה מאיר קליגער הגאון אבד"ק קראקאוויטץ בגאליציען, בן הגאון מו"ה יצחק יהושע קליגער אבד"ק גריידונג פלך פאדאל, חתן של הגאון מאוה"ג מוה"ר משולם ישכר הלוי הורוויץ אבד"ק סנוסלאב בעל ספר "שו"ת בר לואי" וספר "כלי חמדה" על התורה ועוד ספרים.

קצ"ה) הרב מו"ה מאיר יצחק ב"ר ישראל גאלדבערג מעיר שאט פלך קאוונא הרב הג' עדיו לגאון שהיה רב דק"ק אסטאוונא פלך מאהילוו, וכעת רב ומו"צ דק"ק וויטעבסק שהיה תלמיד של הגאון האמיתי מוה"ר יצחק ראבינוביץ אב"ד ור"מ בק"ק פאנייוויז וחתן של הגאון מו"ה יהושע זעליג אבד"ק שטאקלושאק פלך וילנא בעל מחבר ספר מוסדי ישעיה על מסכתות הש"ס.

קצו) הרב מוה"ר מאיר יהודה ליבוש נייבערעגר הרב הגדול המובהק רב ומו"ץ דק"ק בארשטשוב בגאליציאן.

קצז) הרב מוה"ר מאיר ב"ר פנחס הכהן דובינסקי הרב הגדול המופלא רב דק"ק קיעוו.

קצח) הרב מו"ה מאיר חיים ב"ר אברהם דאלינקא הרב הגדול המובהק אבד"ק מאטלע פלך הוראדנא חבר חדושים על סוגיות הש"ס ועל יור"ד תלמיד של הרב הג' מו"ה צבי הירש חורגין ר"מ דק"ק אריסיטי ותלמיד של הגאון מוה"ר דוד שהיה אבד"ק אנטיפאלא ובק"ק סעמיטאיץ.

קצט) הרב מהו"ר מאיר שפירא הגאון המופלא אבד"ק גאלינא בגאליציאן חבר ספר אמרי דעת תוכנו ביאור הלכות עמוקות בקדשים וטהרות בחריפות ובקיאות וגם דרושים נחמדים ע"ד הפלפול לפי סדר פרשיות התורה [עיין בחלק שני במערכת ספרים] בן הרב הגדול מו"ה יעקב שמשון שפירא מעיר מושאץ בהרב הגאון הצדיק מו"ה מאיר שפירא בן הרב הגאון הצדיק מוה"ר בערצי שפירא אבד"ק טלוסט בהגאון מוה"א מאיר שפירא אבד"ק שפיטווקא בן הגאון הגדול הקדוש איש אלוקי מוה"ר פנחס שפירא מקארץ בעל ספר מדרש פנחס. ועוד ספרים והגאון מו"ה מאיר שפירא הנ"ל הוא נכד מצד אמו להגאון המפורסם מו"ה שמואל יצחק שור אבד"ק מאנסטריץ בעל ספר מנחת ש"י על שו"ת ועוד ספרים.

ר) הרב מוה"ר מאיר קרליץ הגאון המופלא שהיה מו"ץ בווילנא וכעת אבד"ק קארלין אחי של הרבנים הגדולים מוה"ר אברהם ישעיה בעל ספר חזון איש בניו של הגאון המפורסם מוה"ר שמריהו יוסף קארליץ אבד"ק קאסווא בעל ספר בית תלמוד וספר גבעת שאול.

רא) הרב מוהר"ר מאיר זנוייל בהרמ"ד הכהן פאם הגאון אבד"ק סאלאק.

רב) הרב מוהר"ר מאיר זעליג הגאון אבד"ק חאטמיסק פלך מאהליוו שהיה מתלמידי הישיבה הגדולה דק"ק סלבודקה אצל קאוונא.

רג) הרב מוה"ר מאיר פרץ לעוויטץ הגאון שהיה אבד"ק זאטישוק פלך יקטינסלוו ונתקבל לעיירה ברב הייזלטון פאיי במדינת אמריקה*.

רג) הרב מו"ה מזל טוב מודינא הגאון המובהק אבד"ק מודינא ובא בהסכמה על ספר אשל אברהם על התורה הנדפס בעיר ליוורנו בשנת תקע"ט ובנו היה הגאון המקובל מוה"ר דוד זכות אב"ד ור"מ דק"ק מודינא בעל מחבר ספר זכר דוד על הלכות מילה וספר שלל דוד על התורה ועוד ספרים

רד) הרב מוהר"ר מימון ב"ר ראובן עבו הרב הגדול המופלא מעיר מוסתגאנים? חבר ספר חסד ואמת על דיני ביקור חולים הלווית המת עם כל המנהגים והתפילות [עיין בחלק השני במערכת ספרים]

*צ"ל הייזלטון פא. (=פאנסילבני')

מצבתו בקווינס (עם פרטים נוספים עליו):
http://kevarim.com/rabbi-meir-peretz-levitz/


329

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » א' מרץ 04, 2012 10:33 am

הרב מוה"ר מאיר בלומנפלד הגאון שנתקבל בשנת תר"כ לרב בבית הכנסת "צמח צדק" בנוארק נ' דז"ש א.

הרב מוהר"ר מאיר ב"ר יהודה ליב לעוויל הגאון (המופלא) אבד"ק גארזד פלך קאוונא חתן של הרב הגדול המובהק שהיה אבד"ק --- וכעת הוא אבד"ק.

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל עפשטיין הרב המאוה"ג המובהק והמופלא מעיר פפד"מ שהיה רופא חבר ספר "דרך הישר לעולם הבא" הכולל עניני מוסר בלשון אשכנז ע"ד השל"ה בארבעים פרקים נדפס פעם ראשון בפפד"מ בשנת תס"ג,ופעם שני נדפס גם בפפד"מ בשנת תע"ג, ופעם שלישי נדפס ג"כ שם בשנת תע"ז, ופעם רביעי נדפס שם בשנת תפ"ב, ופעם חמשי נדפס בעיר שקלאוו בשנת תקנ"ו ופעם שישי נדפס בווילנא בשנת תרל"ד.
וספר "קצור שני לוחות הברית" הנקרא "קצור של"ה" הכולל לקוטים מוסר והנהגות מספר "של"ה" ושאר ספרים יראים וקדושים, וחדושי דינים נדפס פעם ראשון בעיר פיורדא בשנת תמ"ג, ופעם שני נדפס ג"כ בעיר פיורדא בשנת תנ"ו, עם מהדורא בתרא תוספות כמה ענינים, ופעם שלישי נדפס באמסטרדם בשנת תס"א, ועם מפתח בסופו, ופעם רביני [צ"ל: רביעי] נדפס ג"כ באמסטרדם בשנת תס"ז, עם נוספות רבות ושונות קצתם להרב מו"ה אברהם ב"ר אריה ליב הורוויץ, וקצתם להרב מו"ה זאב וואלף ב"ר שמואל יארוסלאוו, וגם להרב מו"ה צבי הירש ב"ר אברהם, ולהרב מו"ה צבי הירש ב"ר משה פראנקפורט ופעם חמשי נדפס ג"כ באמסטרדם בשנת ת"ע, ופעם שישי נדפס בעיר פיורדא בשנת תע"א, ופעם שביעי נדפס בעיר ברלין בשנת תע"ה, ופעם שמני נדפס בעיר אמסטרדם בשנת תפ"ב, ופעם תשעי נדפס בעיר ברלין בשנת תפ"ד, ופעם עשרי נדפס בעיר אופנבאך בשנת תפ"ד, ופעם אחד עשר נדפס בעיר פפד"מ בשנת תפ"ד, ופעם שנים עשר דנפס בעיר פיורדא בשנת תק"ב, ופעם שלשה עשר נדפס בעיר פפד"מ בשנת תק"ה, ופעם ארבעה עשר נדפס בעיר זאלקווא בשנת תקי"ב, ופעם חמשה עשר נדפס בעיר זאלקאווא בשנת תקנ"ה, ופעם ששה עשר נדפס בעיר דיהרנפרט בשנת תקמ"ו, ופעם שבעה עשר נדפס בעיר סדילקאוו בשנת תקצ"א, ופעם שמנה עשר נדפס בעיר ווארשא בשנת תרל"ה, ופעם תשעה עשר נדפס בעיר ווארשא בשנת תרל"ט. כמה פעמים נדפסו בלשון אשכנזי.
ספר "תפלת דרך ישרה" עם כוונות וכל הדינים אצל כל תפלה וכל ענין ודיני ברכת הנהנין הכל בלשון אשכנז נדפס פעם ראשון בעיר פפד"מ בשנת תנ"ו, ופעם שני נדפס בעיר פפד"א בשנת תס"ג, ופעם שלישי(1) נדפס בעיר יעסניץ בשנת ת"פ, ופעם רביעי נדפס בעיר פפד"מ בשנת תס"ז, ופעם חמישי נדפס ג"כ בפפד"מ בשנת תע"ד, ופעם שישי נדפס ג"כ בעיר פפד"מ בשנת תפ"ג ופעם שביעית נדפס ב? בשנת תק"ח ופעם שמיני נדפס בעיר קארלסריא בשנת תקס"ה, ועוד כמה פעמים
בן הגאון הגדול בדורו מאוה"ג מו"ה אברהם הלוי עפשטיין אבד"ק הוראדנא ובק"ק בריסק דליטא ובק"ק לובלין בן הגאון מו"ה מאיר הלוי עפשטין אבד"ק בריסק דליטא מגזע הגאון הגדול רשכבה"ג מו"ה נתן הלוי עפשטיין אבד"ק פפד"מ מבני בניו של הגאון רבינו אהרן הלוי מברצלונא הנודע בשם הרא"ה בעל ספר "החינוך" על תרי"ג מצות וספר "בדק הבית" ועוד ספרים בן הרב הגדול מו"ה יוסף הלוי בהרב הגדול מו"ה בנבנשתו? בהגאון רבינו זרחיה מגדולי חכמי ישראל בפרובינצא עיר מושבו לוניל בעל ספר "המאור" על רב אלפס וספר "הצבא" ועוד ספרים בן הגאון מו"ה יצחק הלוי גירונדי מגדולי חכמי עיר פרובינצה בהגאון החכם הפלסוף גדול בדורו מו"ה זרחיה הלוי מברצולנה בעל ספר אשרי דעת על ספר "משלי" ופירוש על ספר "מורה נבוכים" ועוד ספרים בן הרב הגדול מו"ה יצחק הלוי הספרדי מברצלונה ? תלדותם מגזע אסף סגני לוים סג"ל אשר הגלו מרושלים במלחמת טיטוס ימ"ש לארצות לוזטאנוס שפאנען ופורטגאל והרב מו"ה יחיאל מיכל עפשטיין הנ"ל היה חתן של הגאון רבינו מרדכי יפה אבד"ק הוראדנא ובק"ק פוזנא בעל ספרים [ספרי] הלבושים, וגיסו של הגאון מו"ה אברהם אבריל יפה אב"ד ניקלשפורג

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל הגאון הגדול בדורו שהיה אב"ד ור"מ דק"ק פרוסטיץ ואח"כ אב"ד ור"מ דק"ק ואזלאוויץ ובא בהסכמה על ספר "עלה דיונה" על מסכתות הש"ס הנדפס בעיר פיורדא בשנת תנ"ד, ועל ספר "שערי שמים" על דרושים הנדפס בעיר פראג בשנת תל"ה, ועוד על ספרים אחי הגאונים מו"ה שמעון הכהן אבד"ק ואזלאוויץ ומו"ה מרדכי כ"ץ אבד"ק סטעפון ואח"כ אבד"ק לויצק ומו"ה יצחק כ"ץ פרנס ומנהיג דק"ק לבוב שהיו בניו של הגאון הגדול בדורו חד מקמאי מו"ה ר' אברהם כ"ץ ראפופורט שרענציל אב"ד ור"מ דק"ק לבוב שנפטר בשנת תי"א בעל מחבר ספר איתן האזרחי על שו"ת ועוד ספרים ובנו של הגאון הגדול מו"ה ישראל יחיאל כץ ראפופורט אבד"ק קראקא בן הגאון רשכבה"ג מו"ה אריה ליב כץ ראפ(ו)פורט אבד"ק פראג, והגאון מו"ה יחיאל מיכל הנ"ל הובא בספר "איתן האזרחי" הנ"ל בסימן ל"א הרב מוה"ר יחיאל מיכל הגאון הגדול המקובל איש אלקי החסיד המפורסם שהיה אבד"ק זאלטווא ?? ועוד בכמה קהלות ואח"כ נתקבל לאב"ד ור"מ דק"ק ברלין והמדינה הנקרא ר' מיכל חסיד מגדולי רבני דורו היה חכם גדול בחכמת הקבלה, נח נפשו בשנת תפ"ח י"א אדר, ועל מצבתו בקברות ברלין נאמר עליו שופרא שפירא בוצינא דנהורא רעיא מהימנא מגליא טמירא וכו', ובהזכרת נשמות בתפלת אל מלא רחמים בכל שבת ושבת ואח"כ בכל פעם שמזכירים נשמות נאמר, ידיו רב לו בקבלה ובנסתר חננו ה' בינה וכו', ובחריפות היה סיני ועוקר הרים, בדעת שאלותיו ותשובותיו מלא חדרים, ודין עמו כאחד המיוחד וכו'.

חבר ספר "יופי מכלול" פירוש על כל אגדות ירושלמי, נדפס בעיר ברלין בשנת תפ"ה ביחד עם ספר "יפה מראה" להגאון הגדול מוה"ר שמואל יפה אשכנזי מרבני עיר קושטנדינא. וחבר חידושים על מסכת מגילה נדפס בעיר ברלין בשנת תע"ד, וחדושים ופשטים ודרושים נמצאים בספר קול יהודה הנדפס באמסטרדם בשנת תפ"א, ובספר אסיפת חכמים הנדפס באפיבאך בשנת תפ"ב. וחבר מפתח ענינים הנמצאים בספר הזוהר כסדר התורה ומראה מקום לכתבי האר"י ז"ל, שעל כן קראוהו בני דורו המקובל הגדול, גם העתיק איזה כתבי ידות מעניני קבלה ממחברים זולתו, והובא בשו"ת כנסת יחזקאל סימן ל"א. ובא בהסכמה על כמה ספרים, מהם על ספר "אורי וישעי" על מוסר הנדפס בעיר ברלין בשנת תע"ד, ועל ספר "אורח מישור" על מסכת נזיר הנדפס באמסטרדם בשנת תע"ו, ועל החומש הנדפס עם תרגום ורש"י ושפתי חכמים הנדפס בעיר פפד"א בשנת תפ"ג, ועל ספר "נחלת שמעוני" הנדפס בעיר וואנזבאק בשנת תפ"ח, ועל ספר "מקור חכמה" הנדפס בעיר ברלין בשנת תע"א, ועל ספר "עין יעקב" נדפס בעיר ברלין בשנת תע"ב, ועל פירוש הריטב"א ותוספות רי"ד על מסכתא קדושין הנדפס בעיר ברלין בשנת תע"ה בעיר ברלין בשנת תע"ה ועל ספר ראש יוסף על מסכתות הנדפס בעיר ברלין בשנת תע"ו ועוד על ספרים, בן הגאון הגדול מו"ה יהודה ליב שהיה מ"מ דק"ק פראג ואח"כ היה אבד"ק פולדא ובק"ק גרידץ ובסוף אבד"ק פפד"א והגאון מוה"ר יחיאל מיכל הנ"ל היה גיסו של הגאון הגדול מוה"ר אהרן אבד"ק פפד"א שנפטר בשנת תפ"א וחותן של הגאונים מו"ה יואל במו"ה יקותיאל זק"ש שהיה אבד"ק אויסטרליץ ואח"כ היה דיין מובהק ומצוין דק"ק ברלין בעל ספר אבן הטועים ומו"ה מנחם מנדל דיין דק"ק ברלין. והגאון מוה"ר יחיאל מיכל הנ"ל היה זקנו של הגאון הגדול מוה"ר ישעיה? אבד"ק ברלין והמדינה.

הרב מו"ה [אברהם יחיאל] מיכל הגאון המופלא החו"ב בנגלה ובנסתר הבקי במדרשים מעיר גלונא רבתי ואח"כ מתגורר בעיר הלברשטאדט וישב שם באהל של תורה בבית מדרשו של הטפסר והנגיד הר"ר יששכר סג"ל ומנוחתו כבוד בעיר וויען בשנת ת"ץ כ"ה שבט ועל מצבתו מתואר נזר הקודש וכבוד התורה, חבר ספר נזר הקדש פירוש רחב על מדרש רבה והוא חיבור גדול ונפלא גדול בכמות ואיכות בפלפולא חריפתא ונדפס על ספר בראשית פעם ראשון בעיר יעסניץ בשנת תע"ט ופעם שני נדפס בעיר ווילנא בשנת תרמ"ה ופעם שלישי נדפס ג"כ בווילנא בשנת תר"ע וגם חיבר חיבור גדול על גפ"ת ועל חידושי אגדות וגם הובא בשו"ת שאילת יעבץ סימן ב בן הגאון מו"ה עוזיאל אשר החזיק ישיבה דק"ק קאליש אשר חיבר חיבור על שו"ע מטור חו"מ בן הרבני התורני מהר"ר ישראל מקאליש נכד של הגאון הגדול מו,ה אליהו אב,ד ור"מ דק"ק קאליש והגאון מו"ה אברהם יחיאל מיכל הנ"ל היה חתן של הרב הגדול החכם השלם מו"ה יצחק אייזק פרעגר שהיה דיין מצוין דק"ק גלונא רבתי עיר מלאה חכמים וסופרים והגאון מו"ה אברהם יחיאל מיכל הנ"ל היה דודו של הגאון הגדול מו"ה יצחק זעקל שפיטץ אבד"ק באניהד בעל מחבר ספר ברכת יצחק על התורה וספר ביאור יצחק על הגדה של פסח וספר ויעתר יצחק על תהילים

הרב מוהר"ר [יחיאל] מיכל. הגאון הגדול המקובל איש אלוקי הצדיק נסתתר החסיד ועניו שהיה אבד"ק דאטנאווע פלך קאוונא נפטר בערך בשנת תקל"ה חבר פירוש על ספר ספרא דצניעותא בכ"י ופירוש על התורה בכ"י. [עיין בחלק השני במערכת הספרים]

הוא הובא בספר עליות אליהו בדף כ"א ע"א. הוא לן בבית אשר היה שם הגאון רבינו אליהו ז"ל בווילנא אשר היה אז [בן] אחד עשרה שנים והיה אז שמחת תורה ולמד הגאון רבינו אליהו מסכת זבחים והגאון מוה,ר יחיאל מיכל הקיץ בחצות הלילה וישאל על העלם העלם איה איפה הוא נעלם ויבוא החדרה אין זה כ"א בית אלהים שמה מצאו עוסק בתורה הודה והדרה במסכת זבחים בדף חמישים והגאון מו"ה יחיאל מיכל בראותו את אלה בא למולו והרים את קולו, בשתי שעות למדת נו"ן דפים משיטות חמורות בלי ספק היש טעם כבריר חלומות ויבוא לנסותו בחידות במקומות הקשות בנמפ"ת באותן חמישים דפים ויענהו על כל דברם הקשים לכל חפצו דרושים בכמה פנים, ככה נסהו עשר מונים אז אמר הגאון ר' יחיאל מיכל הנ"ל בלבו מובטחני בזה שאורו תצהיר לכל יושבי אדמה הלא מנוגה נגדו בנעוריו חפרה הלבנה ובושה החמה. ויישב לפנות בוקר וימצאהו שהחל מסכת מנחות ולמר יותר מהחצי ויאמר בלבו מי יוכל למצוא עד תכלית חפצו ודבר בלבו רבר כפעם בפעם היאומן קלות המרוץ בלימודו, ויחל לנסהו עוד הפעם במקומות הקשים בהחצי ההוא שלמד באותו הללה ומצאוהו יותר מכדי מדתו בעומק החריפות יותר מכדי שעור, ויגזור אומר אין זה כ"א מברואי ברק כי כל הווייות דאביי ורבא הוא מפרק ויברכהו ויאמר שמעך יבורך בסוד ישרים ועדה והוא לא שקט עד השלים נדרו וסיים מסכת זבחים ומנחות קרדם תפלת השחר, ויתפלל עם הצבור ברוב עליזות ועליצות נפשו ושמח בשמחת התורה.

והגאון יחיאל מיכל הנ"ל היה אבי הגאון האמיתי קדוש וטהור המקובל מו"ה יוסף שהיה אבד"ק דאטנאווע ונפטר בשנת תקפ"ג והניח אחריו ג"כ כ"י על נגלה ונסתר, רק אחרי מותו נסע אשתו האלמנה לעיר קעלים ושם נשארו כל הכ"י שלו ושל אביו ולא אדע איה הם.

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל הגאון רשכבה"ג אבד"ק פרעמסלא והגליל ונח נפשו בשנת תקל"א הנקרא בפי כל ר' מיכלי ליטואק הובא בתשובות של הגאון מאוה"ג שר התורה מוה"ר חיים כהן ראפאפארט אב"ד ור"מ דק"ק לבוב בחלק אה"ע סימן נ"ו, ובספר "צלעות הבית" להגאון בדורו מוה"ר מאיר פוזנער אבד"ק שאטלאנד בסימן ט', ובא בהסכמה על ספר "ברכת אברהם" על התורה הנדפס בעיר זאלקווא בשנת תקי"א, ועל ספר "הלכות עולם" על חדושי הלכות הנדפס בעיר זולצבאך בשנת תקט"ז, ועל הש"ס הנדפס באמסטרדם בשנת תקי"א, ועוד על ספרים [וגם הוא עמד לימין צדקו של הגאון רשכבה"ג מוהר"ר יהונתן אייבשיץ אב"ד ור"מ דק"ק אה"ו בעל המחלוקת הידועה] בן הגאון המקובל איש אלקי מוה"ר שמואל פרעמסלא בהגאון מו"ה משולם פייביש אב"ד ור"מ דק"ק קראקא בהרב מו"ה ישראל שמואל ז"ל, והגאון מו"ה יחיאל מיכל הנ"ל היה חתן של הגאון הג' מוה"ר אשר גניצבורג אב"ד ור"מ דק"ק פינסק, ובנו של הגאון הנ"ל היה הגאון מו"ה אריה ליב ראב"ד ומ"מ דק"ק לבוב תוך העיר וחתנו של הגאון הנ"ל היה הגאון הגדול מו"ה יחיאל מיכל מנחם מענדיל שהיה אבד"ק טורקא ובק"ק פרעמסלא.

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל במו"ה אהרן אפענהיים הגאון הגדול אבד"ק ווריצבורג והמדינה ואח"כ היה אבד"ק אפענבאך וגלילותיה חתן של הגאון רשכבה"ג מוה"ר דוד אפאנהיים אב"ד ור"מ דק"ק פראג, והגאון מו"ה יחיאל מיכל הנ"ל היה גיסו של הרבנים הגאונים מו"ה יוסף אפפענהיים אב"ד ור"מ דק"ק העלישאווי ומו"ה צבי הירש אפפענהיים אבד"ק הלדעסהיים.



(1) יש כאן ט"ס, כי מובן שא"א שיהיה שנת ת"פ בין שנת תס"ג ותס"ז!
א. ר' מאיר בלומנפלד נולד בשנת תרס"ה בקיעלץ הפולנית לאביו ר' שלמה למד בישיבת 'בית ישראל' בעיר סוקולוב תחת נשיאות האדמו"ר מסוקלוב רי"ז מארגנשטערן זצ"ל-הי"ד שם נודע כה'עילוי מקיעלץ', ולאחריו ב'מתיבתא' בווארשה שם נסמך להוראה ע"י רבני ווארשה ושאר גדולים ונתקבל כחבר באגוה"ר בפוילן, בשנת תרפ"ח (נכתב בטעות תר"כ) היגר לארה"ב ונתקבל כרב בעיר נוארק ואחריו גם במייפלוואוד בניו זשרסי, מחבר פורה וספרא רבא חיבר ספרים לעשרות בהלכה ואגדה ודרוש עם הסכמת מגדולי דורו מפוילן וארה"ב.

נפטר בשיבה טובה ביום ח' ניסן תש"מ ונטמן במרומי הר הזיתים בירושלים

אחיו ר' לייב בלומנפלד היה רב באוק-פרק, מישיגן (ארה"ב).


333

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ב' מרץ 12, 2012 8:41 pm

הרב מוה"ר [יחיאל] מיכל שייאר הגאון המובהק שהיה אב"ד ור"מ דק"ק מנהיים ואח"כ היה ראבד"ק פפד"מ ובא גם בהסכמה על ספר "שבות יעקב" הנדפס בעיר מיץ בשנת תקמ"ט, אחי הגאון מופת הדור מו"ה הערץ אברהם נפתלי שייאר אבד"ק מאגנצא בעל ספר "תורי זהב" על שיר השירים, אסתר, רות, איכה, שהיו בניו של הגאון עטרת ישראל מוה"ר יעקב משה דוד טעבלי אב"ד ור"מ דק"ק מעץ והמדינה בהגאון מו"ה מיכל שייאר ז"ל.

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל מנחם מענדיל הגאון הגדול המפורסם בדורו שהיה אבד"ק טורקא ואח"כ היה אב"ד ור"מ דק"ק פרעמסלא ובא בהסכמה על ספר הלכה פסוקה הנדפס בעיר טורקא בשנת תקכ"ה, ועל ספר בחינות עולם הנדפס עם פירוש ויפרש משה הנדפס בעיר וויען בשנת תקנ"א, ועל שו"ת הגאונים הנדפס בעיר טורקא בשנת תקכ"ד בן הגאון המפורסם בדורו מוה"ר דוד שמואל שמעלקא שהיה אב"ד ור"מ דק"ק חמעלניק ואח"כ נתקבל לאב"ד ור"מ דק"ק קראקא אחי הגאונים מו"ה יהושע אבד"ק שידלוב ומו"ה ברוך אייזיק אבד"ק טארני ומו"ה יוסף אבד"ק פינטשוב ומו"ה שמואל פו"מ דק"ק סטאשוב ומו"ה מרדכי פו"מ דק"ק אפטא שהיו בניו של הגאון הגדול מו"ה יהודה ליב אב"ד ור"מ דק"ק שידלוב ואח"כ נתקבל לאב"ד ור"מ קראקא הגאון הגדול בדורו מוה"ר יצחק אייזיק אבד"ק פעמשלא ובק"ק קראקא [חתן של הגאון רבינו יהושע אבד"ק קראקא בעל ספר "מגיני שלמה" ושו"ת "פני יהושע"] בן הגאון הגדול המפורסם בכל תפוצות ישראל מוה"ר שמואל שמעלקי אבד"ק אוסטראה והגליל ולמעלה בקודש הקדשים גאוני ארץ בני בניו של הגאון רבינו הגדול מרן אשר הרא"ש ומשבט יהודה קאתינן זי"ע.

והגאון מו"ה יחיאל מיכל מנחם מענדיל הנ"ל היה חתן של הגאון רשכבה"ג מו"ה יחיאל מיכל אבד"ק פרעמסלא הנקרא ר' מיכלי לוטוואקו והגאון מו"ה יחיאל מיכל מנחם מענדיל הנ"ל היה גיסו של הגאון רשכבה"ג מוה"ר חיים כהן ראפופורט אבד"ק לבוב ונדפס ממנו תשובה אחת גדולה בספר "שו"ת רבינו חיים כהן" הנ"ל בחלק אה"ע בסימן נ"ס. ובנו של הגאון הנ"ל היה הגאון הגדול בדורו מו"ה יוסף אשרעהרענבערג אבד"ק פרעמסלא והגליל.

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל הלוי שפיטץ הגאון אבד"ק העדועס [עיין ספר "ביאורי יצחק" על הגדה של פסח בחלק שני במערכת הספרים].

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל הגאון המפורסם אב"ד ור"מ דק"קמעזריטש בא בהסכמה על שו"ת "תשואות חן" הנדפס בעיר דובנא בשנת תקנ"ז.

הרב מוה"ר [יחיאל] מיכל הרב הגדול הצדיק החסיד שהיה אבד"ק קאוונא ומספרים ממנו נפלאות מחסידותו ופרישות שהיה תלמיד של הגאון רבינו ישראל בעש"ט ז" [עיין ספר "סדר הדורות החדש" הנדפס בווארשא].

הרב מוה"ר [יחיאל] במו"ה אברהם הגאון הצדיק החו"ב בנגלה ובנסתר החכם השלם אבד"ק דרויא פלך ווילנא נפטר בערך בשנת תקס"ד חבר ספר "קול ברמה" הכולל תוכחות מוסר השכל וספר "תורת אברהם" פירוש על דרך הקבלה כו' בשלשה חלקים [עיין בחלק שני במערכת הספרים]

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל הגאון ה"ג החריף המפורסם בדורו אבד"ק פאלאצק נח נפשו בשנת תקע"ב ובא בהסכמה על ספר בית הלוי ותרות הבית על מסכת קנים הנדפס בעיר דיהארנפורט בשנת תקס"ח. ובן הרב הגדול הצדיק מו"ה יצחק אחי הרבנים הגדולים מו"ה זאב וואלף ומו"ה נתן נטע מעיר דרווא ומו"ה ישראל שהיו בניו של הרב הגדול מו"ה שמואל מעיר פלונגיאן בן הגאון הגדול המפורסם בדורו מוהר"ר דוב בער אבד"ק פלונגיאן והמדינה. והגאון מו"ה יחיאל מיכל הנ"ל היה רבו של הגאון הגדול מו"ה שאול ק"צ ראבד"ק ווילנא.

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל הרב הגדול המובהק החריף העצום המפורסם אבד"ק דיסנא ובא בהסכמה על סידור שער הרחמים הנדפס בעיר שקלאוו בשנת תקמ"ח,

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל במו"ה יהודה ליב הרב הגדול הדרשן הנפלא שהיה מגיד מישרים דק"ק קאלוועריא חבר ספר "אדרת אליהו" על דרושים וספר "דרך המלך" על המסורות בדרך דרוד, וספר "הוי שודד" על הספדים, וספר "מרגניתא טבא" על תוכחת מוסר, וספר "פארי הלכות" על דרושים וחודדי גפ"ת וחדושי הרמב"ם ז"ל [עיין בחלק שני במערכת הספרים]

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל סג"ל הגאון המפורסם שהיה מורה הוראה דק"ק וויען ואח"כ נתקבל לאבד"ק אייזענשטאדאט נפטר בשנת תקע"ט ט"ז מרחשון [עיין ספר "חוט המשולש בשערים" בחלק שני במערכת הספרים] הובא בשו"ת "חתם סופר" חלק או"ח סימן מ' וסימן פ' בן הגאון הגדול בדורו מוה"ר אשר לעמיל סג"ל אבד"ק אייזענשטאדט, שנפטר בשנת תק"נ ביום שמחת תורה, בן הגאון מו"ה משה סג"ל מגלאגויא אחי הגאון הגדול בדורו מוהר"ר אורי פייביש אבד"ק הענא ובק"ק ליסא אבד"ק בונא שהיו בניו של הגאון הגדול המפורסם בדורו מוה"ר שמואל הילמאן אבד"ק מיץ, והגאון מו"ה יחיאל מיכל הנ"ל היה אבי של הגאונים מו"ה משה הלוי אבד"ק צעהלם, ומו"ה רפאל סג"ל דומ"צ דק"ק אייזנשטאדט,

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל הגאון הגדול בדורו שהיה אב"ד ור"מ דק"ק ראזענפוט, ובק"ק ליפאווא, ובסוף ימיו יעלה בעה"ק ירושלים ת"ו חבר דרושים וקצת שו"ת, וגם הניח אחריו בכ"י ההספד על הגאון רבינו חיים אב"ד ור"מ דק"ק וואלאזין [עיין בחלק שני במערכת הספרים] והובא בשו"ת רעק"א בסימן קכ"א ובסימן קכ"ח [ובספר תולדות ישיבת היהודים בקורלאנד הוא כתוב כאשר חלה חוליו האחרון נסע לליבאוי למצוא מזור למחלתו ונפטר ונקבר שמה ערך שנת תקצ"ה] שהיה תלמיד של הגאון רבינו חיים אבד"ק וואלזין, וחתן של הגאון הגדול המקובל איש אלקי מו"ה יוסף שלמה ב"ר מנחם אב"ד ור"מ דק"ק האזענפוט,

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל היילפרין, הגאון המופלג אבד"ק ברעזין? והגליל ובא בהסכמה על ספר נחל אשכול על התורה הנדפס בעיר דובנא בשנת תקס"ט. אחי הגאונים מו"ה אלחנן היילפרין אבד"ק פרעמיסלא ומו"ה יוסף היילפרין אבד"ק ברעזין, שהיו בניו של הגאון מו"ה אברהם זרח אריה ליב היילפרין אבד"ק ברעזין בן הגאון מו"ה יוסף היילפרין אבד"ק ברעזין בן הגאון המקובל מו"ה יחיאל מיכל היילפרין אבד"ק ברעזין בהגאון המקובל איש אלקי מוה"ר ישראל היילפרין אבד"ק סווירז וחצי גליל לבוב, בהגאון הנודע מו"ה אברהם היילפרין אבד"ק קאוולי מגזע רבינו הגדול מוהר"ר אלחנן מבעלי התוספות בן רבינו יצחק הזקן הנודע בשם ר"י הזקן מבעלי התוספות, בן רבינו שמואל מוויטרי ז"ל אשר הובא בתוספות עירובין דף ט"ו.
והגאון מו"ה יחיאל מיכל היילפרין היה אבי של הרבנים הגדולים, מו"ה פייבוש היילפרין אבד"ק ברעזין, ומו"ה ישראל נחמן היילפרין אבד"ק זוויגאגראדקא פלך קיוב, וכעת אבד"ק זוועניגראדקא הג"מ יוסף יהושע בהג"מ יחיאל מיכל היילפרין ??.

הרב מוה"ר [יחיאל] מיכל, הגאון הצדיק המפורסם שהיה אב"ד על שלוש קהלות דק"ק מינץ, ובק"ק שעניצא, ובק"ק קאלשין. והיה בקביעות בקאלשין והיה נקרא "מינצקער רב", ומנוחתו כבוד בעיר קאלשין. והיה גיסו של הרה"ק מוה"ר מאטיל מפראגא, הנקרא רבי ר' מאטיל בן הגאון הקדוש מו"ה צבי הירש אבד"ק טשארקב נכד הגאון מו"ה יחיאל מיכל ז"ל, [גיסו של הגאון רשכבה"ג הג' מוהר"ר יחזקאל קאצינעלנפוגין אבד"ק קידאן ובק"ק אה"ו בעל שו"ת "כנסת יחזקאל" וספר "לחם יחזקאל" וספר "מים יחזקאל"]. ובן הגאון הגדול מו"ה שלמה זלמן מק"ק בריסק דליטא פו"מ {=פרנס ומנהיג} המדינה, בהגאון מוה"ר יואל מבריסק דליטא, חתן הגאון רבינו יום טוב ליפמאן העליר אבד"ק קראקא בעל ספר "תוספות יום טוב" על משניות זי"ע.
והגאון מו"ה יחיאל מיכל הנ"ל היה אבי של הרה"ג הגביר הנדיב המפורסם מו"ה שלמה שהיה מנהיג וראש בעיר קאלשין שנפטר בשנת תרי"ב י"ח תמוז. וחותן של הרה"ג מו"ה נפתלי הירץ במו"ה שרגא פייבל פיינליכט שנפטר בשנת תרכ"ג כ"ב חשוון ועיין בספר "בית משולם"].

הרב מוה"ר [יחיאל] מיכל, הגאון המובהק אבד"ק ליפנא ופלאצק שהיה בימי הגאון רבינו עקיבא אייגר ומזכיר אותו בתשובותיו בסימן מ"ג

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ב' מרץ 12, 2012 8:48 pm

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל קיצע הגאון הצדיק המפורסם בדורו שהיה מגדולי חכמי וחריפי עיר פרעסבורג נח נפשו בשנת תר"ד (3) כ"ו אלול ביום א') א') דסליחות חבר ספר "שלמי נדבה" על מסכתות הש"ס הבנוים על אדני הסברא הישרה בעמק העיון [עיין בחלק שני במערכת הספרים] הגאון הזה היה מגדולי רבני דורו באונגארן אוהב חכמה ויודע בינה לעתים לתת משקל לרוח הזמן [שהיה תלמיד של הגאון מאוה"ג מוה"ר מרדכי באנעט אב"ד ור"מ דק"ק ניקלעשבורג והמדינה] ובן הרבני הנגיד מו"ה שמואל פוגדר מעיר פרעסבורג, וחתן של הרב מו"ה מנחם מעלדיל(1) טעבען.

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל סג"ל הגאון המפורסם אב"ד ור"מ דק"ק אייזנישטאט במדינת אונגארן הובא בשו"ת חתם סופר חלק או"ח תשובה מ') ותשובה פ').

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל הרב הגדול הצדיק החסיד שהיה אדמו"ר דק"ק ברעזנא אחי של הרבנים הגדולים מו"ה ישראל דוב בער מ"מ דק"ק סטעפין, ומו"ה חיים משה אבד"ק סטעפין, ובק"ק מאהליוו פאדאלסק שהיו בניו של הגאון הצדיק החסיד המפורסם מו"ה דוד הלוי מ"מ דק"ק סטעפין נפטר בשנת תקע"ה (4) בן הרב מו"ה יהודה ליב ז"ל והרב מוה"ר דוד מ"מ דק"ק סטעפין הנ"ל היה חתן של הגאון הקדוש איש אלקי מוה"ר יחיאל מיכל מ"מ דק"ק זלאטשוב ואנפאלי ושאר קהלות.

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל במו"ה אברהם מאיר הגאון המובהק אבד"ק ציפפער נפטר בשנת תר"ד כ"א אדר חבר ספר "אמרי שפר" על שו"ע יו"ד, וספר "דרך החיים" על שו"ע או"ח, וספר "חיי עולם" כולל סוגיות משו"ע יו"ד, וספר "אמרי משפט" על שו"ע חו"מ, וספר "מי השלוח" שו"ת בענין גט [עיין בחלק שני במערכת הספרים] והובא בשו"ת "חתם סופר" חלק אה"ע חלק שני תשובה קכ"ג ובספר "פרשת מרדכי" חלק אה"ע תשובה נ"ח.

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל ב"ר צבי מעיר נעשוויעז הרב הגדול המובהק הצדיק המפורסם שהיה ראש ישיבה דק"ק נפטר בשנת תר"ה כ"ה טבת חבר ספר "לזכר לישראל" על פרקי אבות וחדושי מסכתות [עיין בחלק שני במערכת הספרים] הרב הזה היה תורני גדול בתורה עשיר ונדיב לב ואוהב תורה ומוקיר רבנן קנה בית חומה מקנין כספו באמצע העיר ברחוב קיידאנאוו ויפתח ישיבה גדולה ונכבדה וישחד בעדה מכספו והונו ויהי מתומכיה בגו(2) ורוח, שהיה תלמיד של הגאונים הגדולים מו"ה יום טוב ליפמאן אבד"ק קאפיליע ומו"ה רבינו חיים אב"ד ור"מ דק"ק וואלאזין.

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל ליב מונק הגאון המובהק אבד"ק מאטטענבידען ואח"כ אבד"ק דאנציג הובא בשו"ת בנין ציון החדשות בסימן ע"ב וסימן ע"ג וסימן פ' בשנת תר"ט, אבי הגאון מו"ה מתתיהו הכהן מונק אבד"ק קראינקע ובק"ק פיננע בעל ספר "עת ספוד".

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל מאיינרן הגאון הצדיק מעיר פראפאוסק נפטר בערך בשנת תר"י, אבי הג"מ אברהם אבד"ק פראפאוסק כן כתב לי הרה"ג מו"ה דוב בער הלוי לעוויטן מעיר פראופאוסק.

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל המאוה"ג המובהק החו"ב אבד"ק וואלקאניסק הובא בשו"ת נודע בשערים תשובה כ"ב.

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל ב"ר חיים זאבלודאווסקי הרב הגדול הגביר המפורסם חכם וסופר מחכמי ומחריפי עיר בילאיסטאק נפטר בשנת תר"ל י"א כסליו בן ס"ו שנה חבר ספר "משען מים" וספר "מי מיכל" [עיין בחלק שני במערכת הספרים] הוא הגבר הוקם על בכל חכמה ומדע כל ימיו ושנותיו הקדיש רק לתורה ולתעודה, רוב עשרו וידיעתו הרחבה בלשנות העמים לא עצרוהו מלהגות בתורת ד' לילות כימים ולירא את ה' בכל לבבו ונפשו, חכמתו ובינתו נודעו לכל ע"י מאמריו הנעימים מפיקי דעת ותבונה בכל מכתבי העתים אשר לבני ישראל ובספר היקר "משען מים" הנ"ל אשר ראוהו חכמים ויאשרוהו נבונים ויהללהו, ומלבד חכמתו הגדולה ורחבה היה בעל נפש יקרה ונשגבה מעולפת במדות טובות "צדקה וחסד" היה השלט אשר היה תלוי על פתח ביתו כושל הקימו מליו וברכים כושלות אמץ ביתו היה פתוח ידו הנדיבה בו הת(ת)אחדו תורה וגדולה חכמה ויראת אלקים גם יחד [עיין מכתב עתיי המגיד שנת תר"ל נמער מ"ה].

הרב מוה"ר [יחיאל] מיכל ארנהיים הגאון החריף אבד"ק קאלנא פלך לאמזא נפטר בשנת תרל"ה בעיר לאמזה, שהיה תלמיד של הגאון רבינו עקיבא אייגר אב"ד ור"מ דק"ק פוזנא.

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל טויבש הגאון המופלא אבד"ק וואסלאי במאלדיי נפטר בשנת תרל"ח אחי הגאון מו"ה שמואל שמעלקע טויבש אבד"ק יאססי בעל ספר "מלחמת ה'" וספר "חיי עולם" ועוד ספרים ומו"ה יעקב טויבש אבד"ק זידיטשוב ובק"ק יאססי שהיו בניו של הגאון מאוה"ג שר התורה החריף בנגלה ובנסתר מוה"ר אהרן משה טויבש אבד"ק יאססי בעל ספר "קרני ראם" וספר "תועפות ראם" ועוד ספרים נצר מגזע קשישאי נין ונכד להגאון רבינו יואל סירקיש אבד"ק בריסק דליטא ובק"ק קראקא בעל ספר בית חדש על ד' טורים, והג"מ יחיאל מיכל טויבש הנ"ל היה אבי הגאון מו"ה שמואל יצחק אייזיק טויבש אבד"ק בערלאד וכעת אבד"ק בוקרעשט, וחותן ודוד של הגאון מוה"ר אלכסנדר סענדר טויבש אבד"ק וואסלאי.



(1) כך כתוב, והדעת נוטה שט"ס הוא וצ"ל: מענדיל.
(2) כך כתוב, והכונה: בגוף.
(3) לפי הכתוב בספרים ראה "היהודים באונגארן" (עמוד 82) וראה "אבני בית היוצר" עמוד סג-סד) (ראה בארוכה תולדותיו) ו"מפתח הספדים" . נפטר בשנת תר"ה
(4) בארכיון ייוא נשתמר העתק מצבתו ולפי"ז נפטר בתק"ע.

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ב' מרץ 12, 2012 8:57 pm

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל שטערין הגאון המופלא אבד"ק פאלדעש במדינת אונגארן נפטר בשנת תר"מ, ועל מקומו נתקבל לאב"ד בנו הגאון מו"ה מנחם מענדיל שטערין.

הרב מו"ה [זאב יחיאל] מיכל ב"ר יוסף הרב הגדול המפורסם חריף ובקי בחדרי תורה שהיה דיין צדק דק"ק סלוצק נפטר בירושלים ת"ו בשנת תרמ"ב כ"ב תשרי הנקרא בפי כל ר' מיכל חריף [עיין ספר "חלקת מחוקק" הוא ציוני הקברים בהר הזתים].

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל ב"ר יעקב הכהן הגאון הצדיק אבד"ק אבד"ק קורשאן פלך קאוונא נפטר בשנת תרמ"ב א' דסכות בן פ"ה שנה שהיה תלמיד של הגאון הגדול בדורו המקובל איש אלקי מו"ה אליהו במוה"ר מאיר אבד"ק קלוקאל ובק"ק פילטען שנפטר בשנת תקע"ה וחתנו של הגאון הנ"ל היה הרב הגדול מו"ה קלמן אבד"ק מזעבעץ פלך יאקטאנשלאווי.

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל הרב הגדול הצדיק המפורסם אבד"ק גלונא בא בהסכמה על ספר "תפארת ישראל" על התורה הנדפס בעיר לבוב בשנת תרכ"ח חתן של הרב הג' הצדיק הקדוש מו"ה מאיר ז"ל.

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל צבי שאהנפעלד הרב הגדול המובהק אבד"ק ס"ט וואראל במדינת אונגארן נפטר בעיר הקדש ירושלים ת"ו בשנת תרמ"ה.

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל הרב הגדול המובהק אבד"ק פערנויא בליפלאנד הובא במכת עתי המגיד שנת תרל"ב נמער ט' בן הרב הגדול מו"ה ראובן צבי פאוושאט אבד"ק פערנויא.

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל הכהן הגאון המובהק אבד"ק אסמונא פלך ווילנא נפטר בשנת תרנ"א הובא בשו"ת "נחלת דוד" סימן ג', ובשו"ת "שערי דעה" תשובה קס"ג בן הגאון מוה"ר אברהם כהנא אבד"ק אסמונא והגאון הנ"ל היה חתן בזיוג שני של הגאון הגדול המפורסם מוה"ר אברהם צבי הירש אייזענשטאדט אבד"ק אוטיאין בעל ספר פתחי תשובה ונחלת צבי על ד' שו"ע.

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל במו"ה זרח הגאון הצדיק המפורסם אבד"ק טרעסונא מחוז ביאליסטאק נפטר בשנת תרנ"ב ג' שבט בן ע"ד שנה חבר ספר "מעין ה'"(1) על שיר השירים [עיין בחלק שני במערכת הספרים] וגם הניח אחריו שלשה ספרים בכ"י בחדושים ובאורים (בחדושים ובאורים), והובא בספר "דברי מלכיאל" בחלק יו"ד סימן ל"ט, חתן של הגאון המובהק מו"ה שמעון אריה הכהן אבד"ק ראדזילאווי בעל מחבר ספר "הגהות מהרש"ך"(2) על ששה סדרי משנה.

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל במו"ה דוד גוטמאד הגאון החריף אבד"ק האיסין פלך פאדאלסק נפטר בשנת תרנ"ב כ"ג תמוז בן ס"ט שנה, הרב הזה היה גדול בתורה כאחד הגדולים אשר בארץ לא פסק פומי מגירסא וכל ענין אשר נגע בו לעמוק לבארו באופן נפלא בימי עלומיו החליף מכתבים עם הגאון מאוה"ג מוה"ר שלמה קלוגער אבד"ק בראד והאחרון כבדהו בתשובותיו ויכנהו בתוארי הכבוד חריף צנא מלא ספרא וכו', ועוד היה לו ידיעה עמוקה בחכמת התכונה השעור והמדידה.

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל הכהן הגאון המובהק אבד"ק זאקרעטשין פלך ווארשא נפטר בשנת תרנ"ה חבר ספר "חשרת מים" על מסכת גיטין [עיין בחלק שני במערכת הספרים] והובא בספר "חדות יעקב" על אה"ע בסימן י"ב נין ונכד של הגאון מאוה"ג מוה"ר יעקב אב"ד ור"מ דק"ק ליססא ובעל ספר דרך החיים וספר נתיבות המשפט וספר חות דעת ועוד ספרים, והגאון מו"ה יחיאל מיכל הנ"ל היה רבו של הגאון מו"ה חיים משולם קויפמאן הכהן אטטערמאן אבד"ק ופלטוסק בעל ספר "אלה המצות", וספר "נס לשושנים" וספר "פתח האוהל".

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל במו"ה הלל יפה הגאון הצדיק יס"ע אבד"ק ווישינטא פלך קאוונא נפטר בשנת תרנ"ט יום ו' י"ב אלול בן נ"ג שנה ועל מקומו נתקבל לאב"ד הרב הג' עדיו לגאון מו"ה שלום בן ציון פעלמאן מווילנא, וחתנו של הגאון הנ"ל הוא הרב הגדול המובהק מו"ה יוסף הלוי אבד"ק הלובאקי.

הרב מוה"ר (יחיאל) מיכל וואלפסאהן, הגאון המובהק החריף העצום שהיה אבד"ק פאריטש ואח"כ היה אבד"ק סעלץ, ומשם נתקבל לאבד"ק יאנישאק פלך קאוונא, ושם מנוחתו כבוד בשנת תר"ס ג' חנוכה בן נ"ו שנה. הגאון הזה התפרסם בכשרונותיו ובעצם שקידתו בלמודי התלמוד וכל ספרי הפוסקים, העמיק חקר במצולות התלמוד והלכותיו העמוקות ויחל להעלות חדושיו בספר ונתקבלו על לב גדולי ישראל ראום אשר חבר ספרים רבים בכל מקצועות הספרות התלמודית ונדפס בשם שפת הים על שאלות ותשובות בפלפולים עמוקים וחקירות נפלאות בהלכות שונות וחבר חידושים על כל הש"ס ול המשניות ונשאר בכ"י [עיין בחלק השני במערכת ספרים] והובא בשו"ת משיב דבר סימן ע"ז ובסימן פ"א בן הרה"ג מוהר"ר נתנאל מעיר סלוצק ומצד אמו היה מגזע הרב הצדיק הגביר מו"ה חיים מעיר באקשט וחתן של הגאון המובהק המפורסם פאר הדור מו"ה חיים שלמה זלמן האלבערשטם אבד"ק מיר ותלמיד של הגאון מאוה"ג מוהר"ר יוסף דב בער סאלאווייציג הלוי אבד"ק סלוצק ובק"ק בריסק דליטא. וחתניו של הגאון הנ"ל המה הרבנים הגאונים מו"ה יעקב משה אשראוויץ אבד"ק אבד"ק קארטיס ברע{זי} ומו"ה משה דוד מאסלאוסקי אבד"ק וואלק במדינת לייפלאנד ומו"ה נחום בצלאל דז'ימטירובסקי אבד"ק יאנישאק פלך קאוונא על מקום חותנו הנ"ל. ובני הגאון? הרבני המופלג מוה"ר דוד ואלפסאהן שמש בקאלז לאנד קרייר בעיר שאוויל

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל ישראל הגאון החו"ב שהיה אבד"ק דאטנאווא פלך קאוונא נפטר בשנת תרס ג כסלו [ובספר צרור החיים נמצא שם הספד עליו הנדפס בווילנא בשנת תרע"ב] בן הגאון מו"ה ישעיה העשיל אבד"ק דאטנאווא שנפטר בשנת תר"ח בן חמישים ושלוש שנים שהיה בן בתו של הגאון הגדול המקובל איש אלוקי מוה"ר יחיאל מיכל אבד"ק דאטנאווא בימי הגר"א ז"ל מווילנא הנזכר בספר עליות אליהו בדף כ"א ע"א. והגאון מו"ה יחיאל מיכל ישראל הנ"ל היה חותן של הרב הג' המופלא מו"ה משה הלוי רובינשטיין שו"ב דק"ק ווילק? פלך קאוונא אביו של הרב הגדול המובהק והמופלג המפורסם מו"ה יצחק הלוי רובינשטין רב העדה דק"ק ווילנא.

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל היבנער הגאון המובהק אבד"{ק} ניזניב בגאלציען נפטר בשנת תרס"ז חבר ספר "משכנ{ות} הרועים" על שו"ת והספדים וספר "נחלה לישראל" גם על שו"ת וקצת חדושים [עיין בחלק שני במערכת הספרים] והובא בשו"ת "טוב טעם ודעת" חלק יו"ד תשובה קע"{ח} תשובה קע"ח ותשובה קפ"א בן הרב הג' מו"ה ישראל משה נין ונכד של הגאון הקדוש מו"ה משולם פייביש הלוי העליר מעיר זבערזא אבי הגאון הקדוש הצדיק המפורסם מו"ה אברהם הלוי העליר אבד"ק דולינא והם נכדיו של ??ש הגדול מהר"ל מפראג ובעל רבינו תוי"ט יום טוב על משניות ובעל שו"ת "חכם צבי", והג"מ יחיאל מיכל הנ"ל היה חותן של הרבנים הגדולים מו"ה חייים ברוך הוכבערג שהיה אבד"ק קראפיץ וכעת הוא אבד"ק ניזנוב על מקום חותנו הנ"ל ומו"ה שמעון הגער אבד"ק קריפטש בגאליציען.

הרב מו"ה יחיאל מיכל הלוי עפשטיין הגאון המובהק המפורסם שהיה אבד"ק נאוואזיבקאוו ואח"כ היה אבד"ק נאווהארדאק פלך מינסק נח נפשו בשנת תרס"ח כ"ב אדר שני בן ע"ט שנה חיבר ספר "אור לישרים" פירוש נפלא על "ספר הישר" לרבינו יעקב תם מרומרוג על סדר נשים, וספר "ליל שמורים" פירוש על הגדה של פסח וספר "ערוך השולחן" על ארבעה חלקי שו"ע כל אלה נדפסו, וספר "קול בן לוי" על דרושים כ"י, וספר ("מים מיכל") [מיכל מים] באור על תלמוד ירושלמי נדפסו, וחידושים על הש"ס כ"י [עיין בחלק שני במערכת הספרים] בן הרב מו"ה אהרן הלוי עפשטיין בהרב מוה"ר צבי הירש הלוי עפשטיין בן הרב מו"ה יחיאל מיכל הלוי עפשטיין אחי הרב מו"ה מרדכי הלוי עפשטיין שהיו בניו של הגאון מו"ה דוד הלוי עפשטיין אבד"ק הליסק בן הגאון מו"ה יצחק אייזיק הלוי עפשטיין מסלוצק בהגאון הגדול מו"ה אברהם הלוי עפשטיין אבד"ק רעכניץ בעל ספר שו"ת "ברכת אברהם" בן הגאון מו"ה מאיר הלוי עפשטיין בהגאון הגדול מאוה"ג שר התורה מו"ה אברהם הלוי עפשטיין אבד"ק בריסק דליטא בהרב הג' מו"ה מאיר הלוי עפשטיין מגזע הגאון רשכב"ה מוה"ר נתן הלוי עפשטיין אב"ד ור"מ דק"ק פפד"מ המוזכר כמה פעמים בתשובות מהר"מ מינץ ולמעלה בקודש מבני בניו של הגאון רבינו אהרן הלוי מברצלונא הנודע בשם הרא"ה בעל מחבר ספר החינוך על תרי"ג מצות, וספר "בדק הבית" ועוד ספרי{ם} בן הרב הגדו{ל} מו"ה יוסף הלוי בהרב ה"ג מ"ה בנבינשתי הלוי בן הגאון רבינו זרחיה הלוי מגדולי רבני עיר לוניל במגדל ירחו בעל ספר "המאור" וספר "הצבא" ועוד ספרים בהרב הגדול מו"ה יצחק הלוי גירונדי מגדולי חכמי עיר פרובינצה בן הגאון הגדול החכם הפילסוף רבי זרחיה הלוי מברצלונה בעל ספר "אמרי דעת" על ספר "משלי" ופירוש על ספ{ר} "מורה נבוכים" ועוד ספרים בן הרב הגדול מו"ה יצ{חק} הלוי בהרב הגדול מו"ה שאלתיאל חן טוב הל{וי} הספרדי שרשם לבית אבותם מגולי ירושלים מוצאם מגז{ע אסף} סגני לוים סג"ל אשר הגלו מירושלים במלחמת טיט{וס} הרשה (צ"ל: הרשע) ימ"ש לארצות לוזיטאנוס, שפאניען, ופורט{וגאל}, והג"מ יחיאל מיכל הנ"ל היה אבי של הגאון המובהק והמ{ו}פל{א} מו"ה ברוך הלוי עפשטיין מגדולי חכמי וחריפי עיר פינסק בעל מחבר ספר "תורה תמימה" על התורה ועוד ספרים, ואבי של הרה"ג מו"ה דוב בער הלוי עפשטיין הדר בעיר הקדוש ירושלים ת"ו אשר הוא שם גבאי הת"ת הישיבה "עץ חיים", נפטר בשנת תר"צ (3),
מחותן של הגאון מאוה"ג שר התורה מו"ה נפתלי צבי היר{ש} יהודה ליב ברלין אב"ד ור"מ דק"ק וואלזין,
מחותן של הרב הג"מ משה צבי הירש וואלאברינסקי אבד"ק סקידיל.

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל הכהן גאלדשלאק הגאון המובהק והמופלא אבד"ק שעפס פלך פלאצק חבר ספר "עינים לראות ולב לדעת" על ספר קהלת, ועל שיר השירים, וספר "ירושלים" על ספר תהלים וקונטרסים בהלכה שו"ת וחידושים [עיין בחלק שני במערכת הספרים] ובא גם בהסכמה על כמה ספרים מהם על ספר "אבן שמואל" על דיני עגונה הנדפס בעיר ווארשא בשנת תרמ"ד, ועל ספר "חבלים בנעימים" "דברי יהודה" על כללי שיטות ושו"ת לבן אחותו הנדפס בעיר פיעטרוקב בשנת תרס"א, ועל ספר "חסדי יהונתן" על סוגיות הש"ס הנדפס בעיר פיעטרוקב בשנת תרנ"ז ועוד על ספרים, בן הרבני המופל{א} {מ}ו"ה אברהם ז"ל תלמיד של הגאונים הגדולים בעלום (צ"ל: בעולם) מו"ה יצח{ק} {מ}איר אדמו"ר מעיר גור בעל ספר תשובות מהרי"ם ומו"ה ישראל {י}הושע אבד"ק קוטנא בעל ספר "ישועות ישראל" על חו"מ, {ה}גאון הזה נולד לאביו הרבני המופלג מו"ה אברהם {בשנת} {ת}קצ"א, ובשנת תר"ח נתקבל לאבד"ק קיקאל ואח{"ז שימש} {ב}כתר הרבנות בהעירות שרענצק פאדעמביץ א{סטראלענ-ק}א ובק"ק שעפס ושם חבר ??? על ד' חלקי שו"ע ועוד ספרים מגזע הגאון הקדוש ר' יחיאל מיכל אבד"ק נעמרוב שנהרג על קדוש השם בשנת ת"ח כ"א סיון, ועל שמו נקרא, ומצד אמו הוא נכד של הרב הג' הצדיק החסיד המפורסם מו"ה זעליג מעיר שירענצקי. ובנו הוא הגאון המופלא מו"ה יעקב חיים זעליג גאלדשלאג רב ומו"צ ור"מ דק"ק מארשין בעל ספר "אמת ליעקב" על מוסר, וספר "ויחי יעקב" על שו"ת, ועוד ספרים.

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל הגאון החו"ב שהיה אבד"ק קאנסטאנטין ואח"כ נתקבל לאבד"ק מינצק הובא בשו"ת "עזרת ישראל" בסימן כ"א) ובספר "פני לוי" בסימן ט').

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל האוושא הגאון המובהק הדרשן הנפלא אבד"ק שקוד פלך קאוונא נפטר בשנת תרע"ז כ"ה אלול חבר ספר "וימת שמואל" הספד על הגאון המפורסם מוה"ר שמואל מאהליעווער אבד"ק ביאליסטאק, וספר "מיכל מים" על התורה, וספר בלשון אשכנז הנקרא בשם, 1) Babel der echte komentar der Bibel, 2) DER ZUKUNFTS GLAUBE.
{א}חי הר--- ר לייזעראוירטץ {ר}ב בע --- הדת שהיו בניו של {ה}רב הג' --- אחי הרבנים הג"מ שמואל {א}בד"ק חווידאן, ומוה"ר יצחק אייזיק מקעלים, ומו"ה שמעון {מ}קעלים שהיו בניו של הגאון הגדול בדורו מוה"ר אליעזר {א}בד"ק קעלים, בן הרב מו"ה יוסף, בהרב מו"ה פסח {ג}וטמאן, נין ונכד להגאון הצדיק מו"ה צבי הירש {ש}נהרג על קדושת השם באוקריינא בימי הגזרה ר"ל והגאון יחיאל מיכל האוושא הנ"ל היה נכד מצד אמו להרה"ג {ה}צדיק ונדע לשם ואיש מופת מו"ה צבי הירש מכונה {ב}פי כל בשם הירש האנעס שדר בחצר חצר וואידז {ה}סמוכה לעיר קעלים שנפטר בשנת תרמ"ד, והרב מו"ה {י}חיאל מיכל הנ"ל היה חתן של הגאון המפורסם מוה"ר {צ}בי הירש ראלבע אבד"ק שאבילען במדינת קורלאנד, והג"מ יחיאל מיכל הנ"ל היה חותן של הרבנים הגדולים {ה}ג"מ שמואל ישראל הכהן אבד"ק קאלנא פלך לאמזא {וה}ג"מ יעקב חיים טערושקין אבד"ק שקוד פלך קאוונא {ע}ל מקום חותנו הנ"ל, ובנו הוא החכם המשכיל מו"ה חיים אהרן האוושא מעיר שקוד אשר חבר לוח על אלף שנה שנפטר בשנת תר"ץ {בן} ס"א שנה.



(1) כן כתוב, והעירוני שצ"ל: מעיין מבית ה'.
(2) כן כתוב, והעירוני שצ"ל: הגהות מהרשא"ך.
(3) 'נפטר בשנת תר"צ' הוסיף המחבר לאחר זמן.

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ב' מרץ 12, 2012 9:10 pm

הרב מוהר"ר [יחיאל] מיכל פיינשטיין. הרב הג' המובהק שהיה דיין מובהק דק"ק פלוניגאן ונפטר בשנת תרע"ה כ"ד מרחשון בן שבעים שנה בן ר' זאלקינד וגיסו של הגאון המפורסם מו"ה חיים נאטוזאון אבד"ק זיידק פלך קאוונא בעל ספר דברי חן ושפת חן.

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל יאזגיר הרב הג' אבד"ק וויזנא פלך מינסק אבי הג"מ אליעזר יאזגיר אבד"ק קלעצק והרב מו"ה יחיאל מיכל הנ"ל היה מחותנו של הגאון הג' מו"ה שלום דב בער הירשענזאהן אבד"ק קלעצק בעל ספר דרכי נועם ושושנת דרכים וספר היכלי שן ועוד ספרים.


הרב מו"ה [יחיאל] מיכל ניקלעסברג הגאון אבד"ק קאמרוב פלך לאמזא נפטר בשנת תרס"ה ובא גם בהסכמה על ספר עדן בגן על דרושים הנדפס בעיר בילגוריא בשנת תר"ע, ועל מקומו נתקבל לאב"ד הג"מ יצחק דוד שאלאוויטץ.

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל בערקמאן הגאון החו"ב אב"ד אריחאוו פלך ט[א]בריא חבר ספר לב ים על שו"ת וספר אפיקי ים1 גם על שו"ת וחדושים [עיין בחלק שני במערכת הספרים] אחי הרבנים הגדולים מוה"ר שניאור פייביש אבד"ק דרעוונא אשר הובא אתו בספרו לב ים בסימן יב בחלק או"ח ובסימן כ"ז חלק? ובסימן ל"ה בחלק חו"מ, ומו"ה שלמה בערקמאן ראש ישיבה דק"ק מינסק בבית המדרש הקטן, אשר הובא אתו בספרו לב ים בחלק יור"ד סימן כ"א ובחלק חו"מ סי' ל. בניו של הרב הג' מו"ה יצחק מעיר האמער הרדאק פלך מינסק שנפטר שנת תרס"ג בן הרב הג' מו"ה נחום ר"י דק"ק מינסק, והג"מ יחיאל מיכל הנ"ל הוא גיסו של הרב הג' החו"ב מו"ה יהודה ליב באס מו"צ ור"מ בקולז רחוב הדרים? דק"ק מינסק, והג"מ יחיאל מיכל הנ"ל היה תלמיד של הגאון המובהק המפורסם מו"ה יום טוב ליפמאן הכהן אבד"ק מיר בעל ספר מלבושי יום טוב וחתן של הרב הצדיק מו"ה בן ציון מק"ק מיר אשר סיגף כל ימיו בסיגופים הרבה, לא אכל דבר מן החי מלבד שבת וי"ט וישב בתענית כמה פעמים בשנה.

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל פישלער הרב הגדול המובהק מעיר קנייהון? חבר ספר חסדי אבות ע"ל שו"ת הנדפס בעיר לבוב בשנת תרמ"א (הובא בשו,ת מנחת שי תשובה מ"ט ותשובה ע"ג.

הרב מו"ה [יחיאל] מיכל רביאנאוויץ מעיר לעכעוויץ. הרב הג' חיבר ספר אפיקי ים [עיין בחלק השני במערכת הספרים] ובקובץ יגדיל תורה נדפס ממנו חידושי תורה בקונטרס ה) ו) בשנת תרע"א?

הרב מוה"ר מיכל דוד במוה"ר יוחנן שטיפעל הגאון המופלא שהיה מתחילה רב בקהילת וויסאלי פלך יעקאטרניסלאוו, ואח"כ נתקבל לאב"ד שדה לבן פלך קיעוו, וכעת אבד"ק מערעטש פלך ווילנא, חבר ספר "באר מים" חידושים על הש"ס [עיין בחלק שני במערכת ספרים].

הרב מוה"ר [יחיאל] מיכל לייטער הגאון המובהק רב לעדת ה' בעיר ניו-יארק הובא בשו"ת "חכמת ידידיה" בסימן יט, ובסימן כ. (3)

הרב מוה"ר [יחיאל] מיכל ב"ר יהושע בורשטיין הגאון המובהק אבד"ק פילעשט פלך בסרביא חיבר ספר "מי השילוח" על הלכות גיטין ושו"ת (2) [עיין בחלק שני במערכת ספרים]. מצד אביו הוא נכד של הגאון הצדיק מוה"ר יוסף שהיה אבד"ק גריינדיג, ומצד אמו נין ונכד להגאון הגדול בדורו מוה"ר אריה לייב אוירעבאך שהיה אבד"ק בוטשאטש, ובק"ק סטאניסלטאוו, מגזע הגאון רבינו דוד הלוי אבד"ק לבוב בעל ספר הט"ז על ד' שו"ע וספר "דברי דוד על רש"י ז"ל על התורה, והגאון ר' יחיאל מיכל בורשטיין הנ"ל הוא חתן של הרב הגדול הצדיק מוה"ר משולם פייבוש יאססי.

הרב מיכל אשר מאטלין הגאון רב בעיר דובלין במדינת אירלאנד, בן הגאון מוה"ר עקיבא מאטלין אבד"ק היינע פלך מינסק, בן הגאון מוה"ר יהושע ראש ישיבה בישיבת סלוצק, בן הגאון המפורסם מוהר"ר עקיבא הכהן שיסד הישיבות בק"ק סלוצק באברויסק, והגאון מיכל אשר הנ"ל הוא חתן של הגאון מוהר"ר יצחק מאיר יאסעלזאהן אבד"ק דובלין במדינת אירלנאד.

הרב רבינו מכיר ב"ר אבא מארי ב"ר מכיר ב"ר טודריס ב"ר מכיר בן הרב מו"ה יוסף ב"ר אבא מארי זלה"ה חבר ספר ילקוט המכירי על ספר "תהילים" ועל ספר "משלי" ועל ספר איוב "ישעיה" ועל ספר "תרי עשר" [עיין בחלק שני במערכת הספרים]




----
1 לא מצאתי ספר אפיקי ים לחכם הלזה.
(2) לע"ע לא מצאתי, כנראה שהוא עדיין בכתובים כמו שכתב ב"אהלי שם" בערכו.

(3) ר' יחיאל מיכל נולד לאביו ר' שלום דומ"ץ בובריק, נתייתם בצעירותו ונתגדל אצל אחיו ר' דודו דוב אב"ד זוואלוב, בבחרותו חיבר ספר 'מזכרת אהבה' ביחד עם עמיתו ורעו ר' יעקב געללער (לימים רב בטקסס, ארה"ב) נסמך להוראה מאת המהרש"ם מברעזאן ורי"י יוטעס מלבוב, בשנת תר"ן נתקבל לאב"ד בעיר דונאיוב ושימש שם על למחה"ע הראשונה עת שהיגר לארה"ב ונתקבל כרב בקהל מחזיקי הדת אנשי זלאטשוב בניו יורק, מלבד חיבורו הנ"ל חיבר ספר 'דרכי שלום'.

נפטר בניו יורק ביום כ"ב שבט תרצ"ג ומנו"כ בביה"ח הר ציון בקווינס. בניו; ר' משה לייטר אב"ד ק' אהבת רעים בניו יורק ומח"ס בשולי גליוני ושא"ס, ר' יהושע העשיל לייטער אב"ד ביקור חולים אנשי ספרד בניו יורק מח"ס נחלת יהושע (נפ' בחיי אביו)
מציבת רי"מ לייטר בקווינס

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ג' מרץ 13, 2012 9:06 am

הרב מוה"ר מלאכי במוה"ר יעקב הכהן ס"ט הגאון החסיד המקובל אלקי שהיה מגדולי רבני עיר ליוורנו נפטר בשנת תק"ל חבר ספר "יד מלאכי" בשלשה חלקים חלק אחד כללי הש"ס כסדר אלף בית, עם מפתחות, חלק שני כללי הפוסקים לפי סדר הזמנים, חלק שלישי כללי הדינים כסדר אלף בית מחזיק מאה ושישים דפים נדפס פעם ראשון בעיר ליוורנו בשנת תקכ"ז, עם הקדמה מאת נין ונכד של המחבר ה"ה הרב המאוה"ג החכם השלם כמוהר"ר אליהו בכר מנשה כהן דיין מצוין דק"ק ליוורנו, ופעם שנית נדפס בעיר ברלין בשנת תרי"ב, עם קצת הגהות מאת הגאון המאוה"ג מוה"ר ישעיה פיק ברלין אב"ד ור"מ דק"ק ברעסלויא, ועם קצת הגהות מאת הגאון הצדיק מוה"ר יצחק דוב בער הלוי באמבערגער אב"ד ור"מ דק"ק ווירצבורג והמדינה, ועם הקדמה מהמוציא לאור מדפיס בברלין הוא הרב מו"ה אפרים הערץ, ופעם שלישי נדפס בעיר פרעמישלא בשנת תרל"ז, ופעם רביעי נדפס ג"כ בעיר פרעמישלא בשנת תרמ"ח, עם הערות והגהות מאת המגיה הרב מו"ה מתתיה שוועבר מעיר פרעמישלא, וחבר ספר "קול תפלה" בעת רבוי חלאים בעיר ליוורנו נדפס בעיר ליוורנו בשנת תק"ג, וספר "שבחי תודה" סדר התפלות לתענית כ"ב שבט בליוורנו על הצלת הרעש נדפס בעיר ליוורנו בשנת תק"ג, וחבר שאלות ותשובות עוד בכ"י, וחבר מפתחות לכללי הגמרא ומרן בית יוסף הנדפס בעיר ליוורנו בשנת תקנ"ב וחבר הקדמה על שו"ת "דברי יוסף" להגאון המקובל מוה"ר יוסף וחבר הגהות על ספר יבין שמועה להגאון הגדול מוה"ר שלמה אלגזי הנדפס בעיר ליוורנו בשנת תקנ"ב ובא גם בהסכמה על ספר "ארחות צדיקים" על מוסר הנדפס בעיר שאלוניקי בשנת תק"ל, ועל ספר "בית דוד" על משניות הנדפס בעיר אמסטרדם בשנת תצ"ח ועל ספר "בני יהודה" הנדפס בעיר ליוורנו בשנת תקי"ט ועל ספר "וזאת ליהודה, הנדפס בעיר זולצבאך בשנת תק"ל

תקל"ו ועל ספר "שומר אמונים" הנדפס בעיר ליוורנו בשנת ת"כ ועוד על ספרים שהיה נין ונכד של הגאון הגדול המובהק מוה"ר מלאכי מונטיפיורקי זצ"ל והגאון הנ"ל היה תלמיד של הגאון הגדול בדורו מו"ה אברהם חיים רודריגיס אב"ד ור"מ דק"ק ליוורנו בעל ספר "ארח לצדיק" שו"ת על ד' חלקי שו"ע ונמצא תשובות מתלמידו בספר זה.

הרב מו"ה מלכאי(1) קילוריני הרב הג' מעיר מודינא במדינת אטליא, חבר ספר "מגלת ספר" [עיין בחלק שני במערכת הספרים].

הרב מוה"ר מלכיאל צבי הירש הלוי טענענבוים הגאון הצדיק מאוה"ג עמוד ההוראה בקי בנגלה ובנסתר שהיה אבד"ק באדקי ואח"כ היה אבד"ק לאמזא נפטר בשנת תר"ע ביום ה' לחודש ניסן בן ס"ג שנה חבר ספר "דברי מלכיאל" שו"ת על ארבעה חלקי שו"ע וספר "הלכות לוים" וחדושים על רוב מסכתות הש"ס ושו"ע ורמב"ם ז"ל וקונטרס "עין יפה" על מסכת נדה ועל מסורת הש"ס, מדרש, ותוספתא, לזוהר, וזוהר החדש, חזקוני זוהר וספר "הבהיר" התחלת מסורת הש"ס, מבבלי לירושלמי, ששה חוברות בדרוש ואגדה [עיין בחלק שני במערכת הספרים] הגאון הזה נולד בעיר מאטעלע פלך הוראדנא לאביו הרב המופלג ויא"מ מוה"ר יונה הלוי בשנת תר"ז בילדותו הצטיין בכשרונותיו המצוינים ונתפרסם בשם מאטעלער עלוי בהיותו בן י"ג שנה למד זמן קצר בישיבת וואלוזין בילדותו עסק ג"כ בלמוד חכמות אלגעברא תכונה מדידה, אחרי בואו בברית הנשואין בהיותו בן י"ח שנה למד בשקידה עצומה בקארעליץ ויערעמיץ ויצאו לו מוניטין בגדלותו בתורה צדקתו וחסידותו, ובשנת תרכ"ז למד באייששאק בשקידה נפלאה בבית שב"ז הגאון הג' הצדיק מוה"ר אברהם שמואל ז"ל, ברבנות לא היה חפץ והתחיל לעסק במסחר וכשלא הצליח הוכרח לקבל משרת רבנות בעיר באדקי במקום דודו הגאון המופלא מוה"ר ירוחם גם שם עשה לילות כימים בעסקי בתורה ועבודת ה' ואז נודע שמו לאחד מגדולי הדור, בלאמזא היה טרוד מאד בטרדות העיר שמלא שם גם משרת רב מטעה"מ וגם על חולשתו לא הביט ועסק בתורה ועבודה כדרכו חזר בכל שנה ושנה על ש"ס ושו"ע והספיק להשיב דבר בעתו לשואליו הרבים מכל (מכל) תפוצות הגולה, השאיר אחריו ברכה הרבה כי"ק ??? ה' חלקי שו"ת "דברי מלכיאל" הדפיס בחייו השתתף בכמה אספות של רבנים ועסקנים בווארשא ובווילנא לטובת הכלל ובפעם האחרונה בשובו מאספת הרבנים בפעטרבורג נפטר בדרך ברעזדע ביום ה' לחדש ניסן תר"ע ונגנז בלאמזא, והיה ש"ב של הגאונים הגדולים מוה"ר משה יצחק אביגדור אבד"ק קאוונא ומוה"ר צדוק הכהן אדמו"ר דק"ק לובלין ועוד נסמך ע"י הגאון בעל עונג יו"ט.

הרב מוה"ר מיכאל יוזעפאוויטש הרב הגדול החכם הכולל שהיה אבד"ק בריסק דליטא ורב הכולל על כל קהלות ליטא שהיה בשנת ר"ס והיה ראש לכל רבני ישראל במדינת ליטא, הרב הזה נתמנה מטעם המלך זיגמונד הראשון לרב כולל על כל קהלות ליטא, והמלך שלח כתב גלוי לכל הקהלות לשמע בקול דברי הרב, גם נתן בידו עוז ותעצומות להעניש את כל אשר ימרה את פיו כעובר על חקי הממשלה, וגם להבדילו מתוך הקהל כעובר על דת התורה [עיין ספר "עיר תהלה" צד כ"א].

הרב מוה"ר מיכאל טירני הגאון המובהק אבד"ק פאדובה במדינת אטאליא חבר ספר "יסוד עולם" וספר "מסכת מילה" וספר "הכונות"ושו"ת ונמוקים על סודות התורה [עיין בחלק שני במערכת הספרים] תלמיד של הגאון החכם הכולל המקובל איש אלקי מו"ה משה חיים לוצאטו מחכמי עיר באדובה בעל ספר "מסילת ישרים" [ועוד ספרים] אחי הגאונים מו"ה מתתיה ניסים טירני אב"ד ור"מ דק"ק פיסארו בעל מחבר ספר "שפת אמת" ומו"ה דניאל טירני אבד"ק פירנצי בעל ספר "עקרי דינים" וספר "שם עולם" ועוד ספרים שהיו בניו של הרב מו"ה משה טירני.

הרב מו"ה מיכאל אייזינשטאט הגאון הגדול בדורו שהיה אבד"ק קלעצק ואח"כ היה אבד"ק מיר הניח אחריו הרבה חדושי תורה בכ"י, והובא בספר פנים מאירות בדף נ"ב ע"א ובספר "כתנות אור" בפרשה תזריע דף נ"ב ובפרשה בחוקותי דף ס' לאביו הגאון רשכבנה"ג מוה"ר מאיר אשכנזי אבד"ק שינדלאוויצי ובק"ק {פ}רוסטיץ ובק"ק אייזינשטאט בעל ספר "פנים מאירות" וספר "כתונות אור" הנ"ל, והגאון מו"ה מיכאל הנ"ל היה חתן של הגאון המקובל מו"ה יהודה לייב מירקעס מק"ק מיר, וגיסו של הגאון הגדול המקובל מו"ה שלמה זלמן אבד"ק מיר בעל ספר "שלחן שלמה"


(1) ט"ס, וצ"ל: מלאכי.

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ג' מרץ 13, 2012 9:08 am

הרב מו"ה מיכאל הגאון המופלא אבד"ק קלעצק פלך מינסק בא על החתום על חומשי רש"ד (=ר' שלמה דובנא) בשנת תקמ"ד (1), בן הגאון המפורסם מו"ה משה אבד"ק קלעצק בן הגאון הגדול מדורו מו"ה מיכאל אבד"ק קלעצק בהגאון רשכבה"ג מוה"ר מאיר אשכנזי אב"ד ור"מ דק"ק אייזינשטאדט בעל ספר "פנים מאירות", וספר "כתנות אור" וספר (וספר) "אור הגנוז" ועוד ספרים. והג"מ מיכאל הנ"ל היה חתן של הרב ה"ג המופלא הנגיד מו"ה יעקב אורי מחכמי עיר ווילנא שנפטר בשנת תקנ"ה, ואבי של הגאון מו"ה משה יעקב אבד"ק קלעצק, וגיסו של הגאון הגדול החריף המפולפל הצדיק המפורסם מו"ה יוסף דוד אבד"ק מיר הנקרא בפי כל ר' דוד מארער.

הרב מו"ה מיכאל שמעון מייא הגאון ה"ג הצדיק האמיתי חסידא וקדישא ופרישא שהיה ראש מתיבתא דק"ק ברעסלויא במדינת אשכנז, נח נפשו בשנת תקצ"ג ביום ד' י"א סיון ונקבר ביום ה' י"ב סיון, חבר "חדושי הגהות" על ד' טורים הנדפס בוויען ובפפ"ד, וספר "מספד גדול וכב(ו)ד מאד" וספר "שבט המוסר" [עיין בחלק שני במערכת הספרים] אחי הגאון הצדיק מו"ה יוסף מייא מחכמי עיר ברעסלויא, בניו של הרב הגדול מו"ה מיכל מייא מדפיס בעיר דיהרנפורט. והגאון מו"ה מיכאל שמעון מייא הנ"ל היה חותן של הרב ה"ג החכם השלום מו"ה מרדכי לעווענשטאם מברעסלויא בעל מחבר ספר "קול ענות" על מגילות איכה, ועוד ספרים (2). ובנו היה הרב הגדול מו"ה משה ליבוש אשר הוא הסכים על ספר "אהל יששכר" על דרוש בשנת תקפ"ה.

הרב מוהר"ר מיכאל יעקב זעליגמאן הגאון המובהק שהיה אבד"ק גריווא במדינת קורלאנד נפטר בשנת תרי"א ביום ז' אלול בן הגאון מוה"ר ישראל אבד"ק אשווא, ואח"כ אבד"ק שעבעז, ומשם נתקבל לאבד"ק דריססא, בהגאון מוה"ר אהרן זעליג אבד"ק אשווע ואח"כ היה ספרא ודיינא דק"ק האמבורג [אצל הגאון רשכבה"ג מוה"ר רפאל הכהן אבד"ק האמבורג] ובן של הרה"ג מוה"ר יעקב הומינער בעל אחותו של הגאון המפורסם מוהר"ר יקותיאל זיסקינד הכהן אבד"ק אשווע במדינת ליפלאנד. והג"מ מיכאל יעקב הנ"ל היה חתן של הגאון מוה"ר אריה ליב אבד"ק טעלז בהגאון מוה"ר אברהם אבד"ק דריססא ואח"כ אבד"ק טעלז. ובניו של הגאון הנ"ל הוא הרבנים הגדולים מוה"ר שלום אליהו דוב זעליקמאן אבד"ק דנקערא פלך וויטעבוסק, ומוהר"ר חיים דוד זעליקמאן אבד"ק גריווא שנפטר בימי נעוריו בן ארבעה ועשרים שנה אבי הרב הגדול מוה"ר ישראל זעליקמאן מעיר לוצין שנפטר בשנת תרס"ח בעל מחבר ספר "יד ישראל" וספר "מעין גנים" (3).

(1) ראה מאמרו של הרב דוד קמינצקי, "ישורון" כרכים ח, ט, י.
(2) ספר אלון בכות, כתב יושר, מזכרת, מספד מר, שירי הבחינה.
(3) ביאור על מסכת כלה רבתי, ווילנא תרנ"ד.

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ג' מרץ 13, 2012 9:19 am

הרב מו"ה מיכאל לאנדסבערגער הרב הגדול המובהק הצדיק שהיה מורה ומנהל לנערי בני ישראל בעיר ברלין נפטר בשנת תר"ל ביום ד' ז' תמוז וביום ו' ט' תמוז הובל לקברות, הוא עבד את ה' ביראה כל ימיו ובתורתו הגה כל ימי חייו הוא הקדיש כל ימיו לה' להרביץ תורה ברבים ולהיות מורה ומנהל לנערי בני ישראל להדריכם בנתיב האמת ללכת בדרך סלולה אשר לא ימעדו קרסוליהן ואליו יאספו כל התלמידים דורשי חכמה ומדע על פתחי האוניווערטשטעט בברלין ויראת ה' בלבבם ונפשם חשקה גם כן לעלות על במתי התורה, שהיה רבו של הגאון הצדיק המפורסם מוה"ר עזריאל ד"ר הילדעסהיימער אב"ד ור"מ דק"ק ברלין [עיין מכתב עת המגיד שנת תר"ל נ[א]מער כ"ח].

הרב מו"ה מיכאל דוד הכהן הרב הגדול המובהק והמופלא אבד"ק מרסילא ואגפיה במדינת צרפת נפטר בשנת תרל"א חיבר ספר "שכיות החמדה" [עיין בחלק שני במערכת הספרים].

הרב מו"ה מיכאל חיים הגאון אבד"ק וורסילי אשר במדינת פאמאנטי בארץ איטליא [עיין הגאון מו"ה שבתי אלחנן טרייוויש אבד"ק אסטי ובק"ק טורינו ובק"ק טריאסטי].

הרב מו"ה מיכאל צבי יחזקאל אשפירא הגאון הצדיק אבד"ק ס' ווארל במדינת אונגארין בא על החותם על פסק בית דין אשר היה במדינת אונגארין בשנת תרמ"ט ועל מקומו נתקבל לאב"ד הגאון מו"ה יחזקאל באנעט.

הרב מוה"ר מיכאל שטרוק הגאון המובהק והממופלא אבד"ק לייפציג שהיה רבו של הרב הגדול החכם המצויין הבלשן מו"ה אברהם ד"ר בערלינער מורה בבית מדרש הרבנים בעיר ברלין בעל ספר זכור לאברהם על רש"י ז"ל על התורה.

הרב מו"ה מיכאל קיטאי הגאון המפורסם החכם השל[י]ם שהיה אבד"ק לאייזעווא ובק"ק שאוולא ואח"כ היה ראבד"ק שאוויל [בימי הגאון מאוה"ג מו"ה יוסף זכריה שטערין] נפטר בשנת תרמ"ה (2) ז' שבט בן ע"ג שנה הניח אחריו חדושי תורה בהלכה ובאגדה ונדפס מעט בשם שו"ת רב מלכיא (1) [עיין בחלק שני במערכת הספרים] והובא בשו"ת "שואל ומשיב" במהדורא תניינא שאלה פ"ז ובשואל ומשיב חלק ב' סימן י"ז ובשואל ומשיב מהדורא תליתאה תשובה רצ"ה ובשו"ת שם אריה חלק יורה דעה סימן ל"ב וסימן כ"ד ועוד בספרים, בן הרב מו"ה אליהו דייטש בהרב המפורסם מו"ה מיכאל דייטש בן הגאון הגדול בדורו מוה"ר ברוך דייטש מעיר טולזיט? פרוסיא, והגאון מו"ה מיכאל קיטאי הנ"ל היה חתן של הגאון הצדיק מו"ה ישעיה אבד"ק סאלאנט, ובנו הוא הרבני המופלג מו"ה מרדכי דייטש.

הרב מו"ה מיכאל דוד. הגאון המובהק אבד"ק פיערקוב דקיוא אח"כ היה אבד"ק דאברין ובסוף אבד"ק לויביטש נפטר בשנת תרמ"ט חבר אגודת אזוב מדברי , שו"ת על ד' חלקי שו"ע [עיין בחלק השני במערכת הספרים] ובא בהסכמה על ספר דברי שלמה על התורה הנדפס בעיר ווארשא בשנת תרל"ג, בן הגאון הגדול מו"ה ישכר בער אבד"ק טשענסטאכאוו בעל מחבר ספר פתחי שערים וספר שער הלקוטת ועוד ספרים. בן הגאון מוה"ר יהודה ליב מחכמי עיר קאליש והגאון מו"ה מיכאל דוד הנ"ל היה אבי הגאון מו"ה אפרים שלמה זלמן וויינגאט אבד"ק סלעשין ובק"ק פיעטרקוב פלך ווארשא ובק"ק אסטראו וכעת הוא אבד"ק ליפנא פלך פלאצק.

הרב מו"ה מיכאל דוד ב"ר יחיאל מיכל הכהן. איש ימני גאון מפורסם וחכם גדול אבד"ק אסוויע פלך ויטעבסק נפטר בשנת תרנ"ג י"א מרחשון בן תשעים שנה לימי חייו [ הגאון הזה היה ספרא רבה ובעל מליץ גדול וכתב שני ספרי תורות לעצמו ופרשיות של תפילין והשמות כתב ביום עש"ק אחר טבילתו במקוה מים בטהרה והיה אומן גדול גם ביתר אומניות והיה לו שם בחכמתו הנפלאה והשאיר אחריו לברכה בנו הרה"ג המפורסם והיקר מו"ה רפאל ישראל אבד"ק דרויסק ואח"כ נתקבל על מקום אביו הנ"ל] ובנו של הרב מו"ה רפאל ישראל הוא הרב הגדול הדרשן מו"ה אהרן מענדיל הכהן רב בעיר רומסאן חמש שנים ובשנת תרס"ג נתקבל למו"צ בעיר נאוואאלכסנדראווסקי.

הרב מו"ה מיכאל אליעזר הכהן הגאון החכם המפורסם אבד"ק פיעסלינג והגליל חבר הערות והגהות אחרות במדרש נדפס בבית תלמוד בעיר וויען בשנת תרמ"ב (3).

הרב מו"ה מיכאל פאפו הגאון המובהק רב דק"ק וויען בן הרב הג' מו"ה מנחם פאפו ז"ל.

הרב מו"ה מיכאל הגאון המופלא אבד"ק פראשיויץ חבר ספר דורש טוב על התורה [עיין בחלק השני במערכת הספרים].

הרב מו"ה מיכאל נתן הרב הגדול בתורה שהיה מחכמי ומחריפי עיר ראוויטש הנזכר בשו"ת רבינו עקיבא אייגר אב"ד ור"מ דק"ק פוזנא בסימן קפ"ט.

הרב מו"ה מיכאל יעקב ישראל הגאון הצדיק שהיה אבד"ק ירושלים ת"ו נפטר בשנת תרט"ז יום עשרה לחודש אייר מקום קבורתו במעלה הר הזיתים חבר ספר "שנות ימין ו"יד ימין".

הרב מוה"ר מיכאל הגאון המובהק אבד"ק באהליפלייא סמוך לטאלטשין הובא בספר חדושי אנשי שם סימן קמ"ו וססימן ק"נ.

הרב מוה"ר מיכאל ירמיהו אייזענשטאט הרב הגדול החו"ב סוע"ה הגביר המפואר מחריפי עיר וילנא נפטר בשנת תרנ"ו ביום ב' דראש השנה בן מ"ז שנה חבר ספר יד מלאכי חדושים והערות קצרות על ש"ס ופוסקים ומעט ביאורים בפסוקי תנ"ך וחידושים על השאילתות של רב אחאי גאון ועוד על עניינים שונים [עיין בחלק שני במערכת הספרים] אחי של הרב הג' המובהק והמופלא החכם חכימא דיהודאי מוה"ר דוב בער ראטנער מנכבדי עיר ווילנא בעל ספר "אהבת ציון וירושלים" על תלמוד ירושלמי ועוד ספרים שניו בניו של הרב החכם המשכיל מו"ה אברהם בצלאל מעיר קאלוואריע בן הרב המופלא מו"ה שאול מק"ק מיר בהרב החכם מו"ה מיכאל אייזענשטאט בו הרב מו"ה אברהם מירער אחי הגאון האמיתי הצדיק מו"ה משה אבד"ק קלעצק בן הגאון הג' מו"ה מיכאל אייזענשטאט אבד"ק קלעצק בהגאון רשכבה"ג מו"ה מאיר אשכנזי אב"ד ור"מ דק"ק אייזענשטאדט בעל ספר "פנים מאירות" וספר "אור הגנוז" ועוד ספרים.

הרב מו"ה מיכאל הרב המאוה"ג המובהק שו"ב דק"ק רדאמסק חבר ספר "דעת חכמים ו"דעת הזבח" וספר "חוק הזבח" על דיני שו"ב [עיין בחלק שני במערכת הספרים] בן הרב המאוה"ג מו"ה מנחם מענדיל שו"ב דק"ק פיעטרקוב (4).

הרב מו"ה מיכאל הכהן קאהן הגאון הצדיק רב פעלים שהיה אבד"ק זאמטער מחוז פוזנא וכעת אבד"ק פולדא והגליל במדינת אשכנז חבר ספר ע"ד החמאה המזוייפת וספר ע"ד מכירת בשר כשר וספר ע"ד שטר עיסקא על הלואות פשוטות ועל קאנטע קארענטא לפי רוח נמוסי הזמן עם מכתב אזהרה מאיסור רבית וספר כללים ואזהרות בעד השומרות במקואות וספר על איזה דיני פסח, והובא בשו"ת פרי השדה בחלק שלישי בסימן קמ"ח בשנת תרס"ז, שהיה תלמיד של הגאונים הצדיקים מו"ה מאיר לעהמאן אבד"ק מאגנצא ומו"ה עזריאל הילדסהיימער אבד"ק ברלין ועוד של רבנים אחרים ובן הרבני המופלג והמופלא מו"ה נפתלי הערץ הכהן אשר זה היה חתן של הרב המופלג בתו"י מו"ה מיכאל פוקקארצט שהרביץ תורה ברבים לנערי אחב"י בעיר מאגנצא אשר הזה היה תלמיד של הגאון הגדול בדורו מו"ה אברהם נפתלי הערץ שייער אבד"ק מאגנצא בעל ספר "תורה זהב" על שיר השירים וספר שקל הקדוש על מגילות אסתר.
והגאון מו"ה מיכאל הכהן הנ"ל היה חתן של הגאון מו"ה אשר אנשיל שטעריין אבד"ק האמבורג שנפטר בשנת תקמ"ח.

הרב מו"ה מיכאל בן סעיד הרב הגדול בתורה וחכם גדול במילי דעלמא ראש ישיבה בעיר איראן במדינת אפריקי.

הרב מו"ה מיכאל אילה שווילי ספרדי הגאון המובהק אבד"ק סוגינא פלך כותאים חבר ספר "זבח ומנחה" וספר "בן מנוח" על התורה וספר "אלון בכות" על הספדים, וספר "שדי מגרש" שו"ת על ד' חלקי שו"ע [עיין בחלק שני במערכת הספרים] תלמיד של הגאון המפורסם בדורו מו"ה יצחק ב"ר משה באנא=שווילי אבד"ק קולאש פלך כותאים אשר בסוף ימיו עלה בירושלים ת"ו ונפטר שם זקן ושבע ימים ובן הגאון הצדיק מו"ה מנוח ז"ל אילה שווילי ספרדי אבד"ק סוגינא שנפטר בשנת תר"י.

הרב מו"ה מיכאל ב"ר אבלי קאץ הגאון אבד"ק מאליץ פלך מאהילוו.

הרב מו"ה מיכאל מוריינא ב"ר ישעיה, הגאון המובהק שהיה רב דק"ק שאטאווא וכעת אבד"ק קאפרד פלך פאדאל חבר ספר על שו"ת על ד' חלקי שו"ע, אבי של הרב מו"ה ישראל מוריינא, וחותן של הרב הגדול מו"ה מרדכי

הרב מוהר"ר מיכאל שלום ד"ר ווינקלער הגאון המופל? והמובהק שהיה רב בקהלת "מואביט" בברלין ואח"כ היה רב בחברת "תורת חסד" בשרלטבורג ואח"כ נתקבל לרב בביה"מ ומורה תלמוד לעדת היראים בעיר מגאנצא, ואח"כ היה רב בעיר וויזבאדן, ואח"כ היה אב"ד ד' מחזיקי הדת בקופנהאגן דנמרק נפטר בעיר ניו=יורק בשנת תרצ"ב ביום ב' כ"א תמוז בן שתים וששים שנה, חבר ספר "טוב טעם" על הלכות טעם כעיקר, וספר "משברי ים" חלקים אחדים כולל הגהות וחדושים על הש"ס, וספר מדעי בשפת אשכנז על ענין ערי המקלט, וגם חבר שו"ת ועוד ספרים [עיין בחלק שני במערכת הספרים].
[הגאון הזה נולד בעיה"ק ירושלים ת"ו, ולמד שמה תורה מפי א"ז הרב הג' מוה"ר מאיר מיאססי, ומהגאון הגדול המופלא מוה"ר מאיר אויער[ב]אך אב"ד בירושלים ת"ו, ומהרה"גאון הג' מוה"ר יוסף חיים זוננפלד אב"ד לעדת אשכנזים בירושלים ת"ו, ואח"כ יצא לאשכנז ולמד בבית המדרש הרבנים בעיר ברלין ולמד תורה מפי הגאון מוה"ר אברהם ביברפעלד גם הוסיף להשתלם במדעים בהאונברסיטה ונכתר בתואר ד"ר, הוא היה מחשובי הרבנים במערב אירופה, לפני חדשים אחדים נסע לאמריקה בענינים צבוריים חשובים ושם קדמוהו המוות פתאם למגנת לב כל ידידיו ומוקיריו הרבים (5), [עיין ספר שערי ציון???

{מו}ה"ר מרדכי ב"ר עזרא שראבמאהן רב דק"ק בוראלא.

הרב מוהר"ר מיכאל הכהן בראור הרה"ח מירושלים ת"ו חבר ספר "אבן שתיה" "קונטרס" כולל חקירה מדעית ע"ד מקום המקדש וכותל המערבי נדפס בעיר הקדוש ירושלים ת"ו בשנת תר"ץ.

הרב מוה"ר מיכאל מענדיל גורניצקי הגאון המופלא נתקבל לאבד"ק איוועניץ על מקום חותנו הגאון המפורסם מוהר"ר יחזקאל שמחה ראבינוביץ שנפטר בשנת תרצ"ג ביום ג') ג') דחוהמ"ס י"ח תשרי בן ס"ז שנה.

הרב מוהר"ר מיכאל הלוי הורוויץ הגאון ראבד"ק קראקא חבר ספר עבודת הלוים [עיין חלק שני במערכת הספרים].

{ה}רב מו"ה מיכאל רודילסאהן הרב הגדול המובהק מו"צ {ור}ב דק"ק באריסאוו [עיין הג"מ חיים שמעון אבד"ק באריסאוו].

{הר}ב מו"ה מיכאל בהר"ר שמואל מאיר הכהן שמויש הרב הגדול {ומ}ובהק רב ומו"צ דק"ק קאברין פלך הוראדנא.

{הר}ב מו"ה מיכאל יוסף מעיר ביאלע הרב הגדול הצדיק {רב} ומו"צ דק"ק סאכטשאב בפלך ווארשא הובא בשמות {ה}פרענומעראנטען על ספר "ילקוט יצחק" על תרי"ג {מצ}ות הנדפס בווארשא בשנת תר"ס.

{הר}ב מו"ה מיכאל הרב הגדול המופלא אבד"ק פראשוויץ חבר ספר {דור}ש טוב דרושים על התורה [עיין בחלק שני במערכת הספרים].

{ה}רב מוה"ר מנחם בכרך הגאון המופלא שהיה אבד"ק {וויד}מש משנת רס"ו עד שנת ר"ץ הובא בשו"ת "שארית יוסף" {סימ}ן ל"ו) ובשו"ת מהר"ם מינץ בסימן ר') [עיין ספר "דעת קדושים"].

{הר}ב מו"ה מנחם מענדיל פראנק הגאון הגדול המפורסם בדורו {ש}היה אבד"ק פוזנא, ואח"כ נתקבל לאבד"ק בריסק {ד}ליטא, בשנת רפ"ט, והגאון רשכבה"ג מוה"ר שלום שכנא {ה}אב"ד ור"מ דק"ק לובלין מביאו בתשובותיו בחלק חו"מ {ס}ימן מ"ה), ובספר "חלקת מחוקק" על אה"ע סימן מ"ה) ס"ק ?"א) [עיין ספר "עיר תהלה" צד ס"ה].

{ה}רב מו"ה מנחם מענדיל הגאון החסיד אבד"ק בוסק במדינת {ג}אליציען הובא בספר "יונתן" הוא פירושם על תרגום יונתן {ב}ן עוזיאל ע"ה על התורה.



1 ראה גם ספרו הקטן חזוק מידת הבטחון
2 בספר "גאולה וישועה" עמוד נ"ה מופיע שנפטר תרמ"ד. (ויש לבדוק בהקדמת הבן שם ושם)
(3)(בעמוד 107-107 ועמוד 178-180).
4 הנ"ל דור תשיעי לש"ך זצ"ל חיבר ספר "דעת חכמים" ו"דעת הזבח" מהדורא קמא ומהדורא תנינא, ולאחרונה יצא מכתבי יד שו"ת "דעת הזבח" מהדורא תליתאי. אולם ספר "חוק הזבח" לא מצאתי.
5 מצבתו בביה"ח הר הכרמל בניו יורק: http://kevarim.com/rabbi-michael-shalom ... ment-40096

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ג' מרץ 13, 2012 9:20 am

הרב מו"ה מנחם מאניש הגאון הגדול המופלא והמובהק שהיה רב הראשון לעדת האשכנזים בעיה"ק ירושלים ת"ו בשנת שפ"ב ליצירה לאלף השישי ובענותנותו מסר את המשרה ההיא אל כבוד הרב הגאון רבנו בעל השל"ה ז"ל.

הרב מו"ה מנחם מאניש הרב הגדול כליל המידות ורב פעלים חכם מפואר שהיה דיין מצויין דק"ק לובלין נפטר בשנת ת"ב חמשה ימים בשבט ועל מצבת קבורתו כתוב כן נפטר חמשה ימים בשבט ת"ב לפ"ק
פה נקבר איש המידות
מדובר בו נכבדות
בכל חכמה לו עשר ידות
בתורה ובמעשים
נבון לחשים
העולה למעלה
לשם ותהלה
במקום תורה וגדולה
נקרא היה מוהר"ר מנחם מאניש דיין מצויין תנצב"ה, [עיין ספר לקורות היהודים בלובלין]

הרב מו"ה מנחם מענדיל הגאון המובהק שהיה מתחלה ראבד"ק ניקלשבורג ואח"כ נתקבל לאבד"ק טריבטש ובא בהסכמה על ספר "דמשק אליעזר" על ספר "תורת חטאת" הנדפס בעיר ווילמרשדארף בשנת תע"ח, בן הגאון הגדול מו"ה דוד אבד"ק טריביטש אחי הגאון הגדול מו"ה אריה יהודה ליב אבד"ק טריביטש שהיו בניו של הגאון רשכבה"ג מו"ה מנחם מענדיל אבד"ק ניקלשבורג בעל ספר "צמח צדק" על שו"ת ופירוש על ספר עשרה מאמרות וביאור מילות הזוהר וחידושי גפ"ת בש"ס.

הרב מוה"ר מנחם מענדיל אשכנזי ראטהשילד הגאון הגדול החסיד בקי בחדרי תורה בנגלה ובנסתר שהיה אב"ד ור"מ דק"ק באמבערג ובק"ק ביירוטה ובק"ק פייארשדארף ובק"ק פריעדבערג ובסוף היה אב"ד ור"מ דק"ק וורמייזא ושם מנוחתו כבוד בשנת תצ"ב י"ג מרחשוון חבר כמה ספרים וגם בא בהסכמה על כמה ספרים מהם על ספר "אשל אברהם" פירוש מאמרי זוהר וסוד עשר ספירות ושאר עניני קבלה הנדפס בעיר פיורדא בשנת תס"א ועל ספר "דמשק אליעזר" על ספר "תורת חטאת" הנדפס בעיר ווילמרשדארף בשנת תע"ח ועל ספר "הלכה ברורה" על שו"ע או"ח הנדפס ווילמרשדארף בשנת תע"ז, ועל ספר "וזאת ליהודה" על דיני שו"ב הנדפס בעיר פיורדא בשנת תנ"ט ועל ספר "זרע ישראל" על חדושי אגדות הנדפס בעיר ווילמרשדארף בשנת ת"ץ ועוד על ספרים, בן הגאון הגדול מוה"ר שלמה זלמן ראטהשילד אב"ד ור"מ דק"ק ווירצבורג ואח"כ היה אב"ד ור"מ דק"ק פרידבורג בהרב הגדול המופלא מו"ה יצחק איצק רוטששילד פרנס ומנהיג דק"ק פ"פ דמיין, מכאן באותיות מרובעות קטנות
ולא למותר אחשוב להודיע להקורא היקר מה שבא במכתב עת "הצפירי" שנת תרנ"ג נומער פ"ד על אודות תענית ראהטהשילד, וז"ל, החכם ליציען וואלף כתב מאמר נכבד במכ"ע אנגליא לישראל ע"ד תענית "ראהטהשילד" שלא נודעה בקהל רב וראויה היא לשים אליה לב ביום כ"ט סיון נהגו בני הקהלה בבאמבערג אשר בבאוערן להתענות תענית ציבור תענית זו נקראה על שם ראהטהשילד מפני כי רבי מנחם מענדיל ראהטהשילד ששימש בכהונת רב בעיר ההיא תקן אותה בשנת ת"ס, ע"ד המנהג הזה כבר כתב הד"ר קאמבאק במכ"ע "ישרון" אבל הוא לא הפיץ עליו אור עד שעלתה ביד כותב קורות היהודים באוסטריה, החכם גרשון וואלף להראות את מקור תענית זו בספרו היקר "קליינע היסטאריש שריפטען" במאמר מכונה משפט אייזענמענגער הנוסד על כתבי יד ותעודות ו[נ?]כבדות מהמכתבים האלה נתברר כי בשנת ת"ס נשקפה רעה גדולה ליהודים יושבי(ה) המדינה ההיא וההמון כבר נאזר עוז נאפד נקמה לשלוח יד ביהודים אך ההמון לא אמר די בבזזו את היהודים ויהרס גם ארמנות רוזנים אחדים וכאשר הגיעה השמועה הזאת לאזני הקיסר שלח צו ופקודה נמרצה אל פ[ק]ודיו לעצור בעם ולזכר הפרעות ההן תיקן הגאון רבי מנחם מענדיל ראהטהשילד תענית, החכם וואלף הוכיח כי חמת ההמון עוררה אז את המשטין אייזענמענגער להוציא את ספר ענ[ט]דעקטעס יודענטהום המעולל בעפר את קרן התלמוד בהמשך מאמרו נושא ונותן החכם הנ"ל בהשאלה אם בני ראטהשילד בדורו הם יוצאי ירך משפחת הרבנים ההיא ומביא את דעת החכמים ביחס ראטהשילד על הרבנים ההם עכ"ל.

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ה' מרץ 22, 2012 9:57 am

הרב מו"ה מנחם מענדיל ב"ר אברהם אנשיל הגאון הגדול בדורו אב"ד ור"מ דק"ק צילץ, ובא בהסכמה על ספר "משנת רבי אליעזר" על התורה הנדפס בעיר פפד"א בשנת תס"ח.

הרב מו"ה מנחם מענדיל כ"ץ במו"ה בנימין מבריסק דליטא הגאון הגדול מופת הדור שהיה אב"ד ור"מ דמדינת רוססיא בק"ק שקלאוו, ובא בהסכמה על ספר "נפתלי שבע רצון" על התורה ועל חמש מגילות, ועל הגדה של פסח הנדפס בעיר אמסטרדם בשנת תס"ח, ועל ספר "אור ישראל" על קבלה הנדפס בעיר פפד"א בשנת תס"ב, וגם הובא בהקדמת ספר "יד אליהו" על שו"ת הנדפס בעיר אמסטרדם בשנת תע"ב.

הרב מו"ה מנחם רפאל קרקוביא הגאון המופלא שהיה דיין ומו"צ דק"ק וויניציא נפטר בשנת תפ"ו, [ובספר קינה לרמח"ל לוצאטו" נמצא שם הספד עליו הנדפס בעיר וויניציא בשנת תפ"ו].

הרב מו"ה מנחם מענדיל הגאון בדורו אבד"ק שדה חדש ובא בהסכמה על מדרש רבה הנדפס באמסטרדם בשנת תפ"ה.

הרב מו"ה מנחם מנלי במה"ר ברוך הלוי הגאון המופלא החו"ב שהיה דיין מצוין דק"ק לבוב ומ"מ דק"ק שטריזב נפטר בשנת תק"ו ז' סיון חבר ספר "זרע ברוך" הכולל חדושי הלכות על כל הש"ס, ובאורים על הרמב"ם ז"ל, והרי"ף ז"ל והרא"ש ז"ל, ומהרש"א ז"ל, נדפס בעיר וואנזבאך בשנת ת"ץ, וספר "עמק הלכה" ו"טעם מן" פשטים כסדר התורה ונפרד לשני ראשים א') פשטים בעומק של הלכה, ב) פשטים במילי דאגדתא נדפס בעיר פפד"א בשנת תק"ה, וספר "עבודת הלוי" על סדר קדשים נדפס בעיר ברלין בשנת תצ"ב, ובצירוף עם ספר "ברכת הזבח" להגאון הגדול מאוה"ג מוה"ר אהרן שמואל קיידנאוור מהרש"ק אב"ד ור"מ דק"ק קראקא, וספר "מנחיל יעקב" חדושים ובאורים על מסכת פסחים, ובסופו דרוש נכבד נדפס בעיר פפד"א בשנת תצ"ט, ובפתח השער לספרו "עמק הלכה" התייחס אחרי הגאון רשכבה"ג מוה"ר יוסף כ"ץ אב"ד ור"מ דק"ק קראקא בעל ספר "שארית יוסף" ואחרי הרב הגדול מו"ה יצחק שרענצילש, ואחרי הגאון
ואחרי הגאון הגדול השר מו"ה שאול וואהל מבריסק דליטא ומגזע רבינו מהר"ם פאדווי, ומצד השני נכד של הרב המפורסם מו"ה נטע הידלסים.

הרב מו"ה מנחם סורורי [עיין הגאון הגדול המקובל איש אלקי מו"ה יעקב בן צור מגדולי רבני עיר פאס].

הרב מוה"ר מנחם מענדיל מרגליות הגאון המאור הגדול ידיו רב לו בנסתר ונגלה החסיד המפורסם בדורו שהיה אב"ד ור"מ דק"ק מינסק נפטר בשנת תק"ה ביום עש"ק וער"ח תמוז ובא בהסכמה על ספר "מרי צבי" על חדושי הלכות על סדר מועד הנדפס בעיר אופיבאך בשנת תצ"ח, אחי של הגאונים הג"מ אליעזר אב"ד בגליל העליון דק"ק מינסק והג"מ נטע אבד"ק ראדישקאוויץ והג"מ שמואל אבד"ק ראקאוו והג"מ יצחק אבד"ק טשערניחאב שהיו בניו של הגאון החסיד המקובל איש אלקי מוה"ר משה זאב וואלף אב"ד ור"מ דק"ק מינסק וגליל סמילאוויץ ואח"כ נתקבל לאב"ד ור"מ דק"ק פיורדא ??? הגאונים הגדולים הג"מ יוסף יאסקי אב"ד ור"מ דק"ק דובנא רבתי בעל ספר יסוד יוסף וספר נעימה קדושה ועוד ספרים והג"מ שמעון אבד"ק פוזנא והג"מ אריה ליב אבד"ק סלוצק שהיו בניו של הגאון הגדול בדורו המקובל איש אלקי מוה"ר יהודה יודל אב"ד ור"מ דק"ק קאוולי בעל מחבר ספר "הבדלי חיים" 1 על שו"ע או"ח וספר "קול יהודה" על הרא"ש על הש"ס בהגאון מו"ה משה בן הגאון מו"ה צבי הירש סבא אחי הגאון הגדול מו"ה שמואל אבד"ק בניזין ובק"ק בומסלא במדינת ביהם בעל ספר "לחם רב" על שו"ע או"ח ועוד ספרים, שהיו בניו של הגאון רשכבה"ג מוה"ר יוסף יאסקי אב"ד ור"מ דק"ק לובלין נין ונכד להגאון הקדוש איש אלקי רבינו יהודה ליוואי אב"ד ור"מ דק"ק פראג הנקרא בשם מהרי"ל מפראג בעל ספר גור אריה על רש"י על התורה ועוד ספרים חוטר מגזע ישי ונצר משרשי משפחת בית דוד המלך ע"ה והג"מ מנחם מענדיל מרגליות הנ"ל היה חתן של הרב הגדול מו"ה שמחה בונים בהגאון מו"ה משה מווילנא בהגאון המקובל איש אלקי מוהר"ר נתן שפירא אבד"ק קראקא בעל ספר "מגלה עמוקות" על התורה, והג"מ מנחם מענדיל הנ"ל היה אבי של הגאונים הגדולים מו"ה יוסף מרגליות אבד"ק סלוצק ובק"ק הלוסק ומו"ה שמחה אבד"ק פוחאוויץ.

1כבר ידוע שטעות הוא בהחלט.
ראה ב"ישורון" חלק ג' אלול תשנ"ז מעמוד תר"פ בארוכה מאת הרב שלמה אנלגארד קוים לתולדותיו ועוד ועוד [ראה הערה 18]

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ה' מרץ 22, 2012 10:11 am

הרב מוהר"ר מנחם נחום במוהר"ר יקותיאל ? זוסמאן הכהן ? הגאון המופלא שיה אבד"ק טשערקאוו, במדינת גאליציען שהיה ? תקכ"ה בערך חבר ספר "עבודת המלך" על דרושים נוסדים על דיני שופר, וספר "צמח מנחם" דרושים נחמדים על התורה, ועל הפטרות מכל השנה, וקצת חדושי גפ"ת [עיין בחלק שני במערכת הספרים] שהיה חותן של הגאון מוה"ר צבי הירש אבד"ק מיר, בן הגאון מוה"ר משה אבד"ק מיר וחותן של הרב המופלא מוהר"ר דוד בן הרב המופלא מוה"ר מרדכי, והגאון מוהר"ר מנחם נחום הנ"ל היה מחותן עם הגאונים הגדולים מוה"ר שלמה זלמן אבד"ק מיר, ואח"כ היה דיין ומגיד דק"ק קעניגסבערג בעל מחבר ספר "שלחן שלמה" פסקי דינים משו"ע או"ח וספר "כסא שלמה" ועוד ספרים, ומוהר"ר מאיר גינצבורג שהיה אבד"ק וויזון ואח"כ אבד"ק דובנא.

[אולי יש ערך נוסף מתחת לדף הזה?].

הרב מוה"ר מנחם מענדיל הגאון המובהק שהיה אבד"ק קראטשין, ואח"כ היה אבד"ק מאננהיים במדינת אשכנז ושם מנוחתו בשנת תקט"ו בש"ק י"ח אדר, ובא בהסכמה על ספר "אור חכמים" על מסכתות הש"ס הנדפס בעיר פפד"א בשנת תקי"ב, שהיה גיסו של הגאון מוה"ר דוד אולמא אבד"ק היידעלבערג [עיין ספר "תולדות משפחת גינצבורג"]

הרב מוהר"ר מנחם מענדיל הגאון הגדול המובהק שהיה מתחילה ראש מתיבתא דק"ק פוזנא, ואח"כ נתקבל לאב"ד ור"מ דק"ק העלישויא במדינת מעהרין, ומשם נתקבל לאב"ד ור"מ דק"ק זמיגראד, ובשנת תנ"ח נתקבל לאב"ד ור"מ דק"ק ווענגראב. חבר ספר חדושים מהר"ם על שיטות, וספר"צמח מנחם" על דרושים וספר "צנצנת מנחם" באור מאמרים תמוהים בש"ס, ובסופו "לחם מנחם" שו"ת וחדושי ש"ס, סדר קדשים, ועל ס"ס נדפס בעיר בערלין בשנת ת"פ, וספר "שיחת חולין" 1 לתרץ קושיות התוספות על רש"י ולהגן על הפוסקים הראשונים מהשגות הט"ז והש"ך, נדפס בעיר פפד"א בשנת תקל"ט, וספר "טעמי מנחם" פירוש על רש"י ז"ל על התורה בכתב יד, ועוד ספרים, [עיין בחלק שני במערכת הספרים] וגם בא בהסכמה על ספר "מגן אברהם" על שו"ע או"ח הנדפס בעיר דיהרנפורט בשנת תנ"ב ועל ספר "חקי חיים" על דיני שו"ע או"ח הנדפס בעיר ברלין בשנת תנ"ט-ס, ועל ספר "חקי דרך" על שו"ע מטור אבן העזר בשנת תע"ח, הנדפס אח"כ בעיר דיהרנפארט בשנת תק"ז, ועוד על ספרים, שהיה תלמיד של הגאון רבינו דוד הלוי אבד"ק לבוב בעל ספר הט"ז וספר "דברי דוד" על רש"י ז"ל על התורה, ותלמיד של הגאון רבינו יהושע העשיל אב"ד ור"מ דק"ק קראקא הנקרא רבי ר' העשיל הגדול, והג"מ מנחם מנענדיל הנ"ל היה אחי של הגאון המדקדיק מוה"ר אהרן משה גריידינג שהיה ספרא ודיינא דק"ק לבוב בעל מחבר ספר "אהל מועד" וספר "הלכה למשה" ועוד ספרי, שהיו בניו של הרב הג' מוה"ר צבי הירש מעיר פוזנא שהיו נכדים של הגאון החסיד מוה"ר שלמה זלמן אבד"ק לבוב בהגאון הגדול בדורו מוה"ר יוסף קאזי אב"ד ור"מ דק"ק בריסק דליטא חתן של הגאון הגדו השר הצדיק מוה"ר שאול וואהל מבריסק דליטא.

הרב מוה"ר מנחם נחום במוה"ר בנימין הגאון החריף המפורסם ועניו שהיה אבד"ק וואלבראם נפטר בשנת תק"ז בעיר קראקא ז' אדר [עיין ספר עיר הצדק].

הרב מו"ה מנחם נחום הגאון הג' המובהק אבד"ק שטארכי-נעסט במדינה פולין גדול ואח"כ היה אבד"ק ניישאדט במדינת פולין נפטר בימי עלומיו על פני אביו בהיותו בן כ"ה שנה בשנת תקל"ה כ"ג סיון הניח אחריו ספר "זכרון מנחם" כולל קצת חדושים ושו"ת ופירושים בשמונה ספרים והם א) פירוש על מסכת תמיד ע"ד פירש"י בשם "חדושי הר"ן" וע"ד תוספות בשם "תוספות הר"ש" ב) חידושים ופירושם ע"פ עומק הדין על סדר מועד, ובפרט על מסכת שבת ונקרא "יום מנוחה", ג) חדושים על סדר נשים ובפרט על מסכת כתובות, ד) חדושים על מסכת חולין ובאור ופסקים בהלכות רבות נדה ובאור רחב בסדר נזיקים מסכת קדשים ומסכת נדה, ה) חדושי דינים ושו"ת, ו) פירוש על משניות סדר מועד, ונשים, ז) פירוש על המסורה ע"פ משנה וגמרא, ח) חדושים ופירושים ב"ח ובראשו "קול בכי יעקב" הספד אשר הספיד עליו אביו הגאון הגדול בדורו מו"ה יעקב אורי שרגא אב"ד ור"מ דק"ק נאווהארדאק ובק"ק זאלטווא, וקצת מתולדות ימי חייו וקורות מותו בהיותו בן כ"ה שנה, נדפס בעיר דיהרנפורט בשנת תקל"ה
הרב מו"ה מנחם מן הגאון המובהק אבד"ק ניישטאדט ובא בהסכמה על ספר "אור חכמים" על חדושי הלכות על כמה מסכתות הנדפס בעיר פפד"א בשנת תקי"ב, שהיה מגזע רבינו הגדול רש"י ז"ל.
הרב מו"ה מנחם עזריה פאדובה הגאון המובהק והמופלא מרבני עיר פורונצי נפטר בערך בשנת תקל"ה חבר עשרה פנקסים ובהם תרצ"ה דפים כתובים על הרב משני עבריהם בכתיבה דקה ויש שם רמזים ופתיחות לדרושים אשר דרש הרב משנת תע"ד עד שנת תק"ל על כל פרשיות התורה בשבתות ובמועדים גם הספדים וחדושים ודרושים על פסוקי נ"ך על המדרש ועל התלמוד ואיזה מאמרים על ענינים פרטיים וכמה נוטריקון, והערות, הפנקס הראשון כולל דרושים לאיזה פרשיות של ספר בראשית ושל ספר דברים, גם לפרשה תרומה, וכי תשא, ועל פסוקי שמואל, משלי, ותהלים, וזמנם תע"ט עד תק"ה.
הפנקס השני כולל דרושים על פרשית ויגש, עד משפטים, ואיזה נוטריקון בסופו,
הפנקס השלישי, כולל דרושים על פרשיות תרומה עד זאת ? והספדים ודרשות לפרשה שקלים, ו?
[חסר כאן?]
בשנת תקי"ג בן ל"ז שנה, ב') הגאון הגדול מו"ה נתן פינקרלי אבד"ק ווירונא נדפס בעיר ווניציאה בשנת תקי"ג וספר "קרוא יקרא" "אסיר קדושה" "שומר שבת" הכולל שלשה שאלות ותשובות נדפס ביחד עם ספר "פני יצחק" מזקנו הגאון הגדול מו"ה חזקיה מרדכי באסאן אב"ד ור"מ דק"ק ווירונא הנדפס בעיר מנטובה בשנת תק"ד וספר "דרך השכל" כולל הנהגת ת"ת בווירונא לחנוכת חברת "עץ חיים" נדפס בעיר ווינציאה בשנת תקט"ז [עיין בחלק שני במערכת הספרים] והובא בשו"ת "זכרון יוסף" בחלק או"ח שאלה ה' בענין הלל שמזמרין קטנים בעיר ווירונה ובחלק חו"מ שאלה ג' בענין רוחים ממעות שהיה תחת יד אחד שנשא ונתן בהם ובחלק יו"ד שאלה כ"ג מענין אהלי מת ופלפול בפוסקים ויישוב קושי מחתנו של הגאון בעל ספר זכרון יוסף הנ"ל, ובשו"ת נודע ביהודה מהדורא קמא חלק או"ח סימן ג' ד' ה' ז' ח' י' י"ד י"ד כ"ז כ"ד כ"ז ל"א, ובחלק יו"ד סימן ע' ע"ח פ"ו צ"ד צ"ה צ"ו צ"ז צ"ח, ובחלק אה"ע סימן מ"ג מ"ד מ"ה, ובחלק חו"מ סימן י"ג כ"ז.

הרב מו"ה מנחם מענדיל הגאון המופלא החו"ב בחדרי תורה אבד"ק פאניוויז פלך קאוונא נפטר בשנת תקס"ז כ"ו אדר חבר ספר "תמים יחדיו" הוא מפתחות הזוהר כסדר התורה וכל מדרשי רשב"י על התורה [עיין בחלק שני במערכת הספרים] שהיה חתן של הרב הגדול הצדיק מו"ה זאב וואלף מעיר ראססיין בהרב הגדול מו"ה שמואל מעיר פלינגיאן בהגאון הגדול בדורו מו"ה דב בער אבד"ק פלונגיאן והמדינה והג"מ מנחם מענדיל הנ"ל היה גיסו של הגאונים הג"מ שמואל חסיד מעיר ראססיין והג"מ דוד מעיר ראססיין והג"מ אליהו אבד"ק ריטווי ומו"ה מנחם אליעזר ראש מתיבתא דק"ק מינסק בעל ספר יעיר קני על מסכת קנים ושל הרב מו"ה יעקב מעיר ראססיין בהרב מו"ה זאב וואלף הנ"ל.

הרב מו"ה מנחם נחום המאוה"ג המובהק שהיה דיינא רבא ד"ק הוראדנא ובא בהסכמה על שו"ע יו"ד עם באור מהגר"א הנדפס בעיר הוראדנא בשנת תקס"ו ונפטר בשנת תקס"ח ביום ש"ק כ' מרחשוון בו הרב המאוה"ג מו"ה יחיאל מיכל דיינא רבא דק"ק הוראדנא.

הרב מו"ה מנחם מענדיל שטיינהארט במו"ה שמעון מהיינספורט הגאון המופלא אבד"ק מינדען במדינת האנובר חבר ספר "דברי אגרת" וספר "דברי מנחם" [עיין חלק שני במערכת הספרים] שהיה בן אחותו של הגאון הגדול בדורו מו"ה יוסף שטיינהארט אבד"ק פיורדא בעל ספר "זכרון יוסף".

הרב מו"ה מנחם אליעזר הגאון הגדול החריף העצום המפורסם בדורו מעיר ווילנא [בדורו של רבינו אליהו ז"ל מוילנא הגר"א] ואח"כ היה ראש מתיבתא דק"ק מינסק ושם מנוחתו כבוד
בשנת תקע"ז ד' טבת בן נ"ח שנה [ובספר "עמוד הימיני" נמצא שם הספד עליו] (2) חבר ספר יעיר קנו הכולל שני פירושים על מסכת קנים הנקראים בשם שיח השדה ולקח טוב שיח השדה הוא העתקה מפירוש הרא"ש ז"ל אשר לו כל שכיות החמדה והוגה עם תוספות הגהות וביאורים הרבה יקרים, ולקח טוב פירוש נפלא ממנו על המשנה ועם הקדמה ממנו בלשון זוהר כנדפס מכ"י ע"י בנו הרב הג' מוה"ר לוי דוד גינשטלינג מווילנא עם שטר מכירה ממנו נפטר בווילנא בשנת תרכ"א י"ג אייר ובסוף העתיק מכ"י מאת אבי אביו הגאון הגדול המקובל מוה"ר לוי אבד"ק קאדני פירוש על שני מקומות במסכת זו ונדפס בווילנא בשנת תרכ"ב מחזיק ל"ז דפים גדולים. וחיבר חיבור גדול על התורה בכ"י וחיבר על המשנה כ"י וחידושים על הש"ס כ"י ומאמר סתום על הלכות שבת על שו"ע או"ח בכ"י ושו"ת בכ"י ופירוש על כמה הלכות על ביאורי הגר"א שעל שו"ע או"ח בכ"י ועוד ספרים. וגם בא בהסכמה על ספר דרך המלך על המסורת הנדפס בעיר שקלאוו בשנת תקנ"ח. שהיה תלמיד של הגאון הגדול המקובל איש אלקי מו"ה שלמה לנדא אבד"ק וילאמיר שנפטר בשנת תקמ"ו תלמיד של הגאון רבינו אליהו מוילנא. [והגאון מו"ה מנחם אליעזר הנ"ל כאשר השלים ספרו יעיר קינו על מסכת קינים הנ"ל היה אז עוד צעיר לימים בא עם הספר יעיר קינו הנ"ל לפני הגאון רבינו אליהו ז"ל בוויללנא לשום עינו עליו, וציוה עליו הגאון שיניח הספר בידו עד עבור הלילה ובענות צדקת הגאון ובאמתו כאשר ראה כי הולך הוא למישרים בביאור מסכת חמורה כזאת אשר נלאו בה כל המבארים למצא הפתח למד בספרו כל הלילה ולמחר בבוקר השכם בא הגאון רבינו חיים מוואלזין ז"ל בית למודו של הגאון נ"ע ויאמר לו הגאון הנה הביא לפני אברך אחר בן הגאון "עטרת ראש" ספר על קנים נפלא מאד אשר משמיא קא זכו ליה לחבר חיבור על מסכת זה ולכוין בה לאמיתה של תורה אשר כל הראשונים לא מצאו דרכה וימהר הגאון רבינו חיים מוואלזין ויספר זאת להמחבר והוא שמח וטוב לב נכנס אל הגאון בחושבו כי הוד והדר יעטרהו הגאון נ"ע, וידבר עמו טובות ע"ד החיבור, אך כאשר בא לפני הגאון הושיט לו חיבורו ולא דיבר אתו מאומה, אולי חשש לבל יכניס למחבר מחשבות גאות ע"י החיבור [עיין ספר קריה נאמנה בדף כ"ו ודף רפ"ד ועיין ספר עליות אליהו בדף לה] והגאון הזה בימים מעטים הפליא לעשות ויצא שמו לתהלה בין גאוני הדור והרבה קהלות נשאו עליו עין לקבלו לרב ומגודל ענותנותו לא רצה להשתמש בכתר הרבנות ובחר להתפרנ(ת)[ס] מלמוד עם תלמידים הגונים, והיה עניו וצנוע מאד שש לעשות צדק באהבה יתרה והתפעלות גדולה שכלו עמוק וחריף מעוד ורוב עיוניו בשיטות היותר חמורות בש"ס ופוסקים ומצליח בתלמודו מאוד להתיר חרצובות המקומות הסתומות, וכמה מחדושיו היו השומעים איש מפי איש תולים ברבינו הגר"א ז"ל, ונשאו לו עין לקבלו לאב"ד כמה קהלות והוא מגודל ענותו לא רצה, שהיה רבנו של הגאונים מוה"ר לוי בן אחיו מווילנא, שנפטר בשנת תקע"ח ר"ח סיון, ומו"ה ישראל היילפערין אבד"ק וואלקניק, ובק"ק ראזינאוי, ואח"כ רב ומו"צ דק"ק מינסק שנפטר בשנת תקצ"ו ח' תשרי, והיה נשא ונתן הרבה עם גאוני הזמן, וביחוד עם הגאון הגדול מו"ה משה זאב וואלף אבד"ק ביאליסטאק בעל ספר "מראות הצובאות" וספר "אגודת אזוב", ובווילנא השתעישע בתורה עם הגאון הגדול מו"ה שאול קאצנעלענבויגן מורה צדק דק"ק ווילנא בעל חדושים על הש"ס, ועם הגאון הגדול הצדיק מו"ה אברהם אבלי ראבד"ק ווילנא בעל ספר "באר אברהם" על שו"ת, ועם הגאון הצדיק מו"ה אברהם דאנציג מורה צדק דק"ק ווילנא בעל ספר "חיי אדם" וספר "חכמת אדם" וספר "תולדות אדם", שהיה אחי של הרבנים הגדולים מו"ה דוד מווילנא שנפטר בשנת תקנ"ג עש"ק י"ד אייר, ומוה"ר נחמיה [שהיה גיסו של הגאון הגדול מו"ה יהושע צייטלין משקלאוו] ומו"ה אפרים פישל שהיו בניו של הגאון הגדול הקדוש המקובל מוה"ר לוי אבד"ק קאדני שנהרג בשנת תקל"ד י"ח כסליו, עם בנו הרב מו"ה אפרים פישל הנ"ל בעל מחבר ספר "עטרת ראש" על מסכת ברכות, וספר "עטרת נמלכים" על שו"ת וספר "עטרת חיתונים" חדושי הלכות על סדר נשים, ועוד ספרים הנזכר בספר "עטרת ראש" הנ"ל, אחי הגאון הגדול המקובל מו"ה שמעון אבד"ק קאסווע שהיו בניו של הגאון המפורסם בדורו מו"ה דוד שהיה מגיד מישרים דק"ק ראזנאי אשר חבר דרושים על התורה בכ"י, והגאון מו"ה מנחם אליעזר הנ"ל היה חתן בזיווג ראשון של הרב הגדול הצדיק המפורסם מו"ה מנחם נחום קאפילאוויץ מעיר וואשילשאק, ובזיווג שני היה חתן של הגאון הגדול בדורו מוה"ר ישראל מירקין אבד"ק מינסק, ובזיווג שלישי היה חתן של הרב הגדול הצדיק מו"ה זאב וואלף מעיר ראססיין, והגאון מו"ה מנחם אליעזר הנ"ל היה גיסו של הגאונים הגדולים מו"ה שמואל חסיד מעיר ראססיין, ומו"ה דוד
ומו"ה דוד מעיר ראססיין, ומו"ה אליהו אבד"ק מוטאווי, ומו"ה מנחם מענדיל אבד"ק פאניוויז בעל ספר "תמים יחדיו", [ועיין ספר תולדות הגאון ר' אליהו קאלעשר].

הרב מו"ה מנחם מענדיל הגאון הגדול המק[ו]ב(ו)ל איש אלקי מעיר שקלאוו [תלמיד של הגאון רבינו אליה ז"ל מווילנא], ובסוף ימיו עלה לעה"ק צפת ת"ו והרביץ תורה בבהמ"ד שהיקם על שם רבינו אליהו ז"ל מווילנא נפטר בירושלים ת"ו בשנת תקפ"ז יום א' דר"ח אדר מקום קברתו בשפולי הר הזתים סמוך לקבר הרב רבינו "פרי חדש" הניח אחריו עשה חבורים בנסתר ונשארו בכתובים [עיין ספר מים אדרים" בחלק שני במערכת הספרים] גם הוציא לאור כמה ספרים מרבו הגר"א ז"ל מהם פירוש על ספר משלי ובאורו הגדול על שו"ע או"ח ועל יו"ד, באורו על מסכת אבות והגהותיו על מסכתות הקטנות, פירוש על ספר יצירה ופירוש על הגדה של פסח, אחי הג"מ מו"ה שמחה בונים משקלאוו שנפטר בשנת תקס"ח ח' טבת שהיו בניו של הג"מ ברוך בענדעט משקלאוו, והגאון מו"ה מנחם מענדיל הנ"ל היה אבי של הרב הגדול הצדיק המופלא מו"ה נתן נטע מחכמי ירושלים ת"ו נפטר בשנת תר"ז, וחתנו היה הרב הגדול חריף ובקי מו"ה דוד אשכנזי שנפטר בירושלים ת"ו בשנת תקצ"ז ב' דר"ח תמוז, ורבו של הגאון המובהק המקובל איש אלקי מו"ה יצחק אייזיק חבר אבד"ק טיקטין ובק"ק סובאלק בעל ספר "בנין עולם" ועוד כמה ספרים.

הרב מו"ה מנחם מענדיל הגאון המובהק המפורסם שהיה דיין ומו"צ דק"ק טשאוויס פלך מאהילוו חבר ספר "תוספות בכורים" על תוספתא זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדשים, וגם מסכת נדה מסדר טהרות, וחדושים על גפ"ת, ועל כמה מסכתות הש"ס, ושו"ת, וחבר חיבור על ספרי, וחבר חיבור על הלכות קטנות מסכת דרך ארץ, ומסכת שמחות וחבר חיבור על ספר "יראים" מרבינו אליעזר ממיץ ז"ל, וחבר חיבור על הלכות גיטין בטור אה"ע, להראות מקור הדין בארוכה, וחבר חיבור על דרושים באגדות ופסוקים נדרשות בעניני תורה ותשובת ותפלות הגונות, וגם למועד ושבת דרושות סדורות לכל סדר ולכל סדר ולכל רגל כפי העת כ[ו]ל(ו)ם בכ"י ועל ספר מועד נדפס בעיר שקלאוו בשנת תקס"ט, וכ[ו]ל(ו)ם נזכרו בסדר מועד הנ"ל שם בהקדמה [עיין בחלק שני במערכת הספרים] ובא גם בהסכמה על הש"ס הנדפס בעיר קאפוסט בשנת תק"ע, ובן הרב הג' החסיד מו"ה יהודה ליב, נכד של הגאון הגדול המקובל איש אלקי מו"ה קלמן מעיר טשאוויס.


1ספר זה אינו ממנו, רק מהג"ר מנחם מנדל בן צבי הירש מראווא רוסקה, ועירב שני אנשים בשם רבי מנחם מנדל בן צבי הירש.
(2) שם נאמר שנפטר י"ג טבת תקס"ז

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ה' מרץ 22, 2012 10:27 am

הרב מו"ה מנחם מן ב"ר שלמה הלוי הרב הגדול והמובהק והמופלא שהיה מגיה בבית הדפוס של כהר"ר שלמה ב"ר יוסף כ"ץ פרופס בעיר אמסטרדם, חבר ספר "לדעת חכמה" על ספר הקדוש "ראשית חכמה", ופירוש קטן על מדרש תנחומא, ופירוש על ספר "תהלים", וספר "שארית ישראל" ספורי קורות ישראל אחר "היוסיפון", וגם העתיק את התנ"ך בלשון אשכנזי המוני הנדפס באמסטרדם בשנת תפ"ג ועוד כמה פעמים [עיין בחלק שני במערכת הספרים], גם חבר הערות והגהות רבות על התורה ונדפס ביחד עם ספר "דבק טוב" ועם פיריש"י בעיר אמסטרדם בשנת תקכ"ז, וחבר "מפתחות והקדמה קצרה על ספר אבודרהם על תפלות מכל השנה הנדפס באמסטרדם בשנת תפ"ו, ובבאורו על מדרש תנחומא, בסדרא מצורע מובא חדושי תורה מהגאון בעל ספר "פרי מגדים" על שו"ע או"ח, ויו"ד.

הרב מו"ה מנחם נחום סג"ל הגאון המובהק א{ב"ד ז}באריז באגאליציען ובא בהסכמה על ספר "יסוד יצחק" על הלכות מילה הנדפס בעיר זאלקווא בשנת תק"ע.

הרב מו"ה [מנחם] מענדיל הגאון המופלא אבד"ק אלשאן פלך ווילנא נפטר בערך בשנת תק"פ, ובניו היו א) הגאון מו"ה משה אבד"ק אלשאן על מקום אביו, ב) הרב הג"מ אברהם יצחק שהיה רב ומורה דק"ק ווישנאווע, ג) הרב הצדיק מו"ה יוסף הדר בעיר וואלקאניק, והיה הוא מחותנו של הגאון הגדול הצדיק החסיד המקובל מוה"ר אלכסאנדער זיסקניד מהוראדנא בעל ספר "יסוד ושורש העבודה". והג"מ מנחם מענדיל הנ"ל היה חותן של הרב הגדול מוהר"ר בנימין אשר היה מו"צ דק"ק אלשאן פלך ווילנא.

הרב מו"ה [מנחם] מענדיל פראנקפורטער לבית שפירא 3 הרב הגדול המופלא והמובהק שהיה אבד"ק אלטונא נפטר בשנת תקפ"ג יום ש"ק י"ח אדר בן פ"א שנה [שהיה תלמיד של הגאון רשכבה"ג מוה"ר יהונתן אייבענשיטץ אב"ד ור"מ דק"ק אה"ו], ונדפס ממנו תשוב{ה} אחת בספר "קולי יעקב" בדף כ"ד הנדפס בעיר המבורג בשנת תקס"ג, וכתב הקדמה גדולה על ספר "זרע אברהם" על מסכת פסחים, קדושין, חולין, עם לקוטים הנדפס בעיר המבורג בשנת תקנ"ט, ובשנת תקע"ו כתב צוואה לבניו מלא מוסר ויראת ה' וגזר על בנותיו וגם על בנותיה{ם} בחרם שלא ילכו בגילי ראש, ועוד בקש מהם להיות להם השגחה גדולה בבית התבשיל, ולבניו הזהיר שלא יעבור יום שלא יתעסקו בתורה אפילו רק חצי שעה, אחי הרב ה"ג המופלא מו"ה יהודה ליב שפירא מעיר פפד"מ בעל מחבר ספר "הרכסים לבקעה" על התורה שהיו בניו של הרב החכם מו"ה צבי הירש בן הרה"ג מו"ה אברהם בן הרב מו"ה מנחם מענדיל שפירא מק"ק פרענקפורטער וראש משפחת מנחם פראנקפורטער בא להאמבורג בשנת ת"נ. והרב מו"ה מנחם מענדיל הנ"ל היה אבי של הרבני מו"ה גבר{י}אל ושל הרבנ{י} מו"ה מיכאל ושל הרבנ{י} מו"ה משה שהוציא מחזורים גדולים בהאמבורג בשנת תקפ"ד ובע"ה מ"ח פני תבל, ואבי של הרב ה"ג מו"ה רפאל הירש מעיר האמבורג [אבי של הגאון הצדיק מוה"ר שמשון אבד"ק פפד"מ בעל ספר "אגר{ו}ת צפון" וספר "חורב" וספר "נפתולי נפתלי" וספר "עטרת צבי"{]}.

הרב מו"ה מנחם מענדיל לעזער הגאון האמיתי החריף העצום בחדרי תורה חו"פ נ"י ע"ה פ"ה תפארת ישראל אספקלריא המאירה איש אלקי המפורסם שמו ברוב תהילות שהיה אבד"ק סטריזוב ובסוף ימיו חזר לארץ מולדתו ותקע אהלו של תורה בק"ק טארנא ושם נתבקש בישיבה של מעלה בשנת תקצ"א ט"ז לחודש מנחם אב, הניח אחריו הרבה ספרים על התורה הנקרא "שובע שמחות" על חמשה חומשי תורה ע"פ פ'ר'ד'ס, וספר "שובע שמחות" על מסכת קידושין, והוא חדושים נחמדים ב'ג'פ'ת נדפס על מסכת קדושין בעיר פרעמישלא בשנת תרל"ט.


הרב מוה"ר מנחם נחום במוה"ר אהרן ז"ל ממשפחת רם מעיר שעמיאטיץ הגאון ה"ג המובהק והמופלא אבד"ק זארעמב פלך לאמזא חבר והניח כתבי קודש על ארבעה חלקי שו"ע, ועל התורה, ועל "שאלתות דרב אחאי גאון", נמצא ביד הרב הג"מ צבי הירש בהרה"ג מוה"ר אהרן נפתלי זאוולדוואר מו"צ דק"ק ווארשא. והגאון מוה"ר מנחם נחום הנ"ל היה בימי הגאונים הגדולים מוה"ר שלמה זלמן ליפשיץ אבד"ק ווארשא, ומוה"ר יצחק אדמו"ר דק"ק ווארקא.

??? והגאון החו"ב בחדרי תורה צדיק ועניו המקובל המפורסם בעולם בש"ט שהיה מחכמי ומחריפי עיר בריסק דליטא הנקרא בפי כל הצדיק ר' מנחם נחום טערעספעלור נח נפשו בשנת תקצ"א, שהיה חתן בזיווג שני של הגאון מו"ה יצחק גנצבורג אבד"ק וויטקאווע, ואחי של הרבנים הגדולים מו"ה משה ומו"ה אליהו יוסף מעיר טערעספעלי שהיו בניו של הרב המאוה"ג מו"ה צבי הירש אחי הרבנים הגדולים מוהר"ר מרדכי ומוהר"ר שמואל בער אבד"ק וואלצין שהיו בניו של הגאון הגדול מו"ה יצחק רויזעס מסימיאטיץ אחי הגאון הגדול בדורו מוה"ר אליעזר ראב"ד ור"מ דק"ק הוראדנא והגליל מגזע של רבינו הרמ"א ז"ל.

הרב מו"ה מנחם מן מפאלאצק הגאון המובהק המקובל איש אלהי שהיה ראש מתיבתא ומגיד משרים דק"ק מינסק ושם מנוחתו כבוד בשנת תקצ"ד ט"ו טבת בן שנים וארבעים שנה. חבר ספרים הרבה, ספר חיי עולם וספר חידושי תורה על ש"ס, מהדורה קמא ומהדורא בתרא וספר טעמי המצות ע"ד הסוד [וספר דרוש על התורה] וע"ד הקבלה והפילסופיא וספר דרושים על כמה הפטרות ופירוש על הש"ס על כמה מסכתות ופירוש תמונות האותיות ע"ד הסוד [עיין בחלק השני במערכת הספרים]1. ובשנת תקפ"ט שלח מכתב לאחד מן החברים השייך לענין אמונה ונקרא בשם אגרת הגרמ"ו ונדפס בעיר ווילנא בשנת תרמ"ב בצרוף עם ארבע אגרות נפתחות 2. [הגאון הזה היה גאון גדול וצדיק מפורסם בקי בכל הש"ס וגדול ג"כ בחכמת הקבלה ושמו הגדול הלך לפניו ובכל רחבי המדינה נהרו אליו תלמידים מופלגי תורה ולומדים ולא פסק מללמד תורתו ברבים ויעמיד תלמידים רבים וגדולים וישתדל לטעת בהם כל מדה נכונה והתרחקות המותרות וכדרכו בקודש אשר בחר לו לסגף את גופו בסיגופים ותעניתים ויסתפק ממש בקב חרובין בפת קבר יבשה ובצלוחית של מים ויתרחק מכל חמדת התבל ממאכלי בשר ודגים ומטעמים בלתי אם משבת לשבת]. שהיה אחי הרב הגדול המובהק מו"ה ברוך שמעון מגיד מישרים דק"ק שקלאוו שהיו בניו של הרב הגדול הצדיק מו"ה ברוך ממשפחת סטאלפער מגיד מישרים דק"ק פאלצק שנפטר בשנת תקנ"ג. והגאון מו"ה מנחם מן הנ"ל היה חתן של הגאון מו"ה אברהם שהיה מגיד משירים דק"ק מינסק בעל ספרעמוד הימני על דרושים. וחברו שלו בחכמת הקבלה היה הגאון הצדיק המפורסם המקובל מוה"ר ברוך מגיד מישרים דק"ק שקלאוו. ובניו היו הרבנים הגדולים מו"ה דוד שמעון מעיר הוראדנא שנפטר בשנת תרנ"ו בן ס"ז שנה ומ"ה ישראל חיים קליין אבד"ק מיישגאלי ושאר קהילות ונפטר בעיר ווילנא בשנת תר"ס כ"ז אדר שני בן ע"ז שנה.

הרב מו"ה מנחם מענדיל מראסיין
הרב הגדול המובהק המקובל שהיה שו"ב דק"ק גערטגאלי ואח"כ עזב את מלאכת השו"ב וישב בעיר ראסיין וילמד בבהימ"ד הגדול עשרים שנה עד ימו האחרון נפטר בשנת תק"צ

הרב מו"ה מנחם מנדל קארגויא הגאון המופלא והמובהק שהיה ראש ישיבה דק"ק פיורדא ונח נפשו בער"ה שנת תר"ג חבר ספר חבר ספר "גידולי טהרה" על הלכות מקואות [עיין בחלק שני במערכת הספרים], תלמיד של הגאון הגדול המקובל איש אלקי מוה"ר נתן אדלער הכהן אב"ד ור"מ דק"ק פפד"מ, והוא היה רבו של הגאונים מו"ה אברהם וואכסלער אבד"ק שוואבאך, ומוה"ר יצחק דוב בער באמבערגער אבד"ק ווירצבורג והמדינה.

הרב מוה"ר [מנחם] מענדיל במו"ה זאב וואלף הגאון המובהק ראבד"ק קאוונא נפטר בשנת תר"ט ובא בהסכמה על הש"ס הנדפס בווינא בשנת תקצ"ו, והובא בשו"ת כ"י להגאון הגדול בדורו מוה"ר אברהם אבלי ראבד"ק ווילנא בשנת תק"ץ, וקראו אותו ש"ב בענין אם מותר לישראל לעשות לשליח לנכרי שיסחור עבורו מיני טמאים ונבלות וכו' מיום א' ואו תמוז תק"ץ, ותשובתו אליו מיום ג' ח' תמוז דאין להחמיר בזה, וגם הובא בשו"ת "עמודי אור" בסימן פ"ו) להגאון הג' מו"ה יחיאל העליר אבד"ק הלוסק ובק"ק פלונגיאן, אבי הגאון המפורסם מו"ה אליעזר שמחה אבד"ק קאלווריע, ושל הרה"ג מו"ה נתן נטע מעיר שאדווא.

הרב מו"ה [מנחם] מענדיל במו"ה גבריאל מבראד הגאון המופלא החריף העצום שהיה אבד"ק פמארון, ובסוף ימיו נתקבל לאבד"ק טיסמניץ ושם מנוחתו כבוד חבר ספר "אלף אלפין" חרוז מחובר מן אלף תיבות כלם מתחילים באלף, וספר "תפארת מנחם" על הרמב"ם ז"ל וחדושים על הש"ס, [עיין בחלק שני במערכת הספרים].

הרב מו"ה [מנחם] מענדיל הגאון המובהק אבד"ק קינצק ובא בהסכמה בשנת תקצ"ז על ספר "טהור רעיונים" הנדפס כעת בעיר ווארשא מכ"י בשנת תרנ"ו.

הרב מו"ה [מנחם] מענדיל במו"ה יעקב הגאון המופלא בד"ק קיזעניץ, ובא בהסכמה על "אבות דרבי נתן" הנדפס עם שני פירושים "שני אליה" ו"בן אברהם" בעיר ווילנא בשנת תקצ"ג.

הרב מוה"ר [רחמים] מנחם מזרחי הגאון המובהק שהיה מרבני ירושלים ת"ו, ובא בהסכמה על ספר "דברי שלום" על דברי רבינו האר"י ז"ל הנדפס בירושלים ת"ו בשנת תר"ג.

הרב מו"ה מנחם מענדיל ב"ר ישראל איזראלאהן הרב הגדול הדרשן המצוין שהיה אבד"ק שאביללען, ובק"ק גאלדינגען, ובק"ק ליבאוי, ובק"ק פילטען, ובק"ק מוטאווי ושם מנוחתו כבוד בשנת תר"כ י"ט אב בן שישים שנה נזכר בספר "עוז בספר "עיון תפלה" על סידור התפלה בסליחות לשני פזמון מלאכי רחמים כו' [עיין ספר "תולדות ישיבת היהודים בקורלאנד"] [ועיין במכתב עתי "הכרמל" שנת תר"כ נמער ט'].

הרב מו"ה מנחם מענדיל הורוויץ הגאון המובהק שהיה אבד"ק באלחוב במדינת גאליציען חבר ספר שושנת יעקב על שו"ע חו"מ [עיין בחלק שני במערכת הספרים] הובא בשו"ת מהריא"ז ענזיל" בסימן כ"ו 4.

הרב מו"ה מנחם אויערבאך הגאון המובהק אב"ד ור"מ דק"ק אסטראווע, ובא בהסכמה על ספר "זבחי רצון" על דיני שו"ב הנדפס בעיר קראטאשין בשנת תר"ה, וחבר הקדמה גדולה על ספר "דברי משפט" על חו"מ הנדפס בעיר קראטאשין בשנת תקצ"ה מאביו הגאון מאוה"ג מו"ה חיים אויערבאך אב"ד ור"מ דק"ק לונטשיץ, בהרב הגדול הצדיק מו"ה יצחק איצק מליסא בן הגאון המפורסם מו"ה מנחם ראש ישיבה דק"ק פוזנא, בהגאון המקובל איש אלקי מו"ה שלמה זלמן ממשפחת אויערבאך שחבר כמה חיבורים בנגלה ובנסתר אשר אמרו עליו שבכל לילה עשה חצות עם ירמיה הנביא ע"ה ולמעלה בקודש גאוני עולם דור דורים, והגאון מוהר"ר מנחם אויערבאך הנ"ל היה אחי הגאון הגדול מוה"ר יצחק איצק אויערבאך אבד"ק לונטשיץ בעל ספר "דברי חיים" על ד' חלקי שו"ע, וחותן של הגאון האמיתי מו"ה מאיר אויערבאך אבד"ק קאליש ובסוף אב"ד בירושלים ת"ו בעל ספר "אמרי בינה" על שו"ת ועוד ספרים.

הרב מו"ה מנחם מענכין הגאון המקובל מעיר ווילקאמיר נפטר בשנת תרכ"ג הניח אחריו חבור בכ"י על קבלה שהיה תלמיד של הגאון רשכבה"ג מו"ה חיים אבד"ק וואלאזין.

הרב מו"ה מנחם מענדיל שינאורסאהן הגאון החסיד המפורסם בכל קצוי ארץ המקובל איש אלקי אבד"ק ליובאוויטש לעדת החסידים נח נפשו בשנת תרכ"ו י"ג ניסן בן ע"ז שנה [הגאון הזה היה בקי מאד בכל חדרי התורה מן התלמודים ועד שו"ת האחרונים מן התנ"ך ועד הדקדוק, ספרי קבלה, וספרי מחקר], וחבר ספר "צמח צדק" על ארבעה חלקי שו"ע, וספר "צמח צדק" על ששה סדרי משנה [עיין בחלק שני במערכת הספרים], וכתב ספרי קבלה, וספרי מחקר, ובאור המשנה להלכה עד אחרוני הפוסקים המכיל עד אלף גליונות ומקצתו נדפס בספר "צמח צדק" ח"ד את טעמי המצות אשר שנים שלשה גרגרים נדפסו עם הגדה והמפורסמים בהם
בהם הם מצות האמת ה' [במאמר אנכי] ומצות אחדות ה' [במאמר שמע ישראל שבו מבאר שיטת הבעש"ט], ובאור מצות התפלה המבאר ענין הכוונות ומכיל ג' גליונות ובאור על התנ"ך ע"ד מראה מקומות המכיל כ"ד מאות גליונות וכמה שו"ת, גם חדושי הלכות על איזה סוגיות בתלמוד הלא המה מובאים לדוגמא בספרי "צמח צדק" ומאמר גדול ע"ד חידוש העולם כ"י, ומאמר ע"ד המטבעות הנזכרות בתנ"ך, ובש"ס, ביחוסם אל מטבעות ראסיא, והרבה שו"ת ממנו נדפסו בספר "דברי נחמיה" הנדפס בווילנא בשנת תרכ"ו, בחלק אה"ע, <ובספר "נחלת שמעון" סימן ל"ב,> וגם בא בהסכמה על ספר "אור הגנוז" על התורה הנדפס בעיר לבוב בשנת תרכ"ו, ובשנת תר"ח נקרא לאספת הרבנים בעיר פעטרבורג עם הגאון הגדול החכם הכולל מו"ה יצחק אב"ד ור"מ דק"ק וואלאזין להמליץ טוב בעד עמנו לפני אדונינו הקיסר יר"ה, בן הרב הגדול הצדיק מו"ה שלום שכנא ור' שלום הזה היה חתן של הגאון רבינו שניאור זלמן מלאדי בעל ספר "התניא" והוש"ע זי"ע, והרב מו"ה שלום שכנא הנ"ל היה בן הרב החסיד מוהר"ר נח ז"ל מחסידי הרב הגדול הצדיק הקדוש מו"ה מנחם מענדיל מהאראדאק, והגאון מו"ה מנחם מענדיל מליובאוויטש הנ"ל היה חתן של הגאון החסיד מו"ה דוב בער מלאדי, הנקרא הרב העמצעי נ"ע, והגאון מו"ה מנחם מענדיל הנ"ל היה אבי של הגאונים הצדיקים מו"ה ברוך שלום מלובאוויטש, בעל מחבר ספר "לקוטי תורה" באור על ספר "תורה אור" מזקנו אדמו"ר העמצעי, ומו"ה יהודה ליב אדמו"ר דק"ק קאפוסט, ומו"ה חיים שניאור זלמן אדמו"ר מלאדי, ומו"ה ישראל נח אדמו"ר מעיר ניעזין, ומו"ה יוסף יצחק אדמו"ר מעיר אווריטש, ומו"ה שמואל אדמו"ר מלובאוויטש, ומו"ה יעקב ז"ל.
וחתנו היה הגאון החכם הכולל מו"ה לוי יצחק זלמענסעהן אבד"ק וועליז, וחתנו השני היה הרב הג' הקדוש מו"ה שניאור מלובאוויטש, בהרב הקדוש מו"ה מנחם נחום בן אדמו"ר העמצעי נ"ע, ומגדולי תלמידיו היו הגאונים הצדיקים מו"ה הלל אבד"ק פארעץ, ומו"ה יצחק אייזיק הלוי עפשטיין אבד"ק העמאל, ומו"ה נחום טוביה אבד"ק פיראטון, ובק"ק רעטשיצע.

הרב מו"ה מנחם מענדיל הגאון הצדיק החסיד אדמו"ר דק"ק ווארקי, ונח נפשו דרב בשנת תרכ"ח ט"ז סיון בעיר ווארשא היה בחיר עדה נאמנה לשרת ברגשות קדש לפני ולפנים בגדולות ונפלאות מעשה ידיו בדת קדש להתפאר ובסוד ה' ליראיו במקצעות היראה והחכמה

-----
1. כולם לא נדפסו, שרידים מתורתו נדפסו בספר זכרון מנחם.
2. כנראה כונתו לספר 'אגרות שלום' שנדפס בירושלים תרל"ב. (ל"מ בשום מאגר). האגרת נדפסה גם אצל אסף במקורות לתולדות החינוך ח"ד עמ' קע"ו.


3הוא זקנו של הגאון ר' שמשון [רפאל] הירש ב"ר רפאל ב"ר מנחם מענדל פפ"פ-שפירא. תולדותיו מצבתו
4 ר' מנחם מענדל הורוויץ בנו ומ"מ של ר' יעקב יוקל הורוויץ מבאלחוב אחיו של הגה"ק רנ"צ מראפשיץ בעל זרע קודש בני ר' מנחם מענדל רובין מלינסק חתנו של ר' יצחק הלוי הורוויץ אב"ד אה"ו הנודע כר' איציקל האמבורגער זצ"ל.

ר' שמואל ט"ב ב"ר אלעזר ניסן בן מרן הישמח משה מאיהעל היה חתנו של ר' מנחם מענדל מבאלחוב, בנו ר' יעקב יוקל ט"ב מוואלאווא נקרא ע"ש זקנו ר' יוקל מבאלחוב (שהי' נקרא ע"ש ר' יוקל הורוויץ אביו של ר' איציקל) היה חתנו של דודו אחי אביו ר' יקתואל יהודא ט"ב מסיגוט בעל ייטב לב.

את מקומו של ר' מנחם מענדל בבאלחוב מילא בנו ר' לוי יצחק הורוויץ, חותנו של ר' גור ארי' הכהן הורנשטיין מגדולי חסידי באיאן נפטר ונטמן בווינא סמוך לרבו הפחד יצחק מבאיאן.
הפרטים נלקחו מפה:
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?f=31&t=4363
ויש שם פרטים נוספים על משפחת ר' מענדל מלינסק אבי המשפחה.

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ה' מרץ 22, 2012 10:36 am

הרב מו"ה מנחם מענדיל הגאון הצדיק החסיד אדמו"ר דק"ק ווארקי, ונח נפשו דרב בשנת תרכ"ח ט"ז סיון בעיר ווארשא היה בחיר עדה נאמנה לשרת ברגשות קדש לפני ולפנים בגדולות ונפלאות מעשה ידיו בדת קדש להתפאר ובסוד ה' ליראיו במקצעות היראה והחכמה(1) לכהן במקדש לכל המקשיבים לקולו בדברי אלהים וכתורות (2) האדם במעגל צדק בחיים [עיין ספר "נחלת עולמים",] אחי הגאון הצדיק החסיד המפורסם מו"ה יעקב דוד אבד"ק אמאשינאוו שנפטר בשנת תרל"ז שהיו בניו של הגאון הצדיק בוצינא קדישא חסידא ופרישא מופות (3) הדור והדרו עטרת תפארת ישראל מוה"ר יצחק אבד"ק ווארקי שנפטר בשנת תר"ח ביום אחרון של פסח, תלמיד של הגאונים הגדולים בעלום (4) מוה"ר יעקב יצחק הלוי הורוויץ הרבי מלובלין, ומו"ה דוד מלעלוב, ומוה"ר שמחה בונם מפרשיסחא בעל ספר "קול שמחה" על התורה.

הרב מוה"ר מנחם עזרה מאיר קאסטילנובו הגאון המובהק שהיה מרבני עיר ליוורנו חבר ספר "מסגרת השלחן" על שו"ע או"ח ושו"ת וסדר הגט והחליצה נדפס בעיר ליוורנו בשנת ת"ר, וספר "עמק המלך" הכולל שאלות ותשובות נדפס בעיר ליוורנו בשנת תרכ"ח ובא בהסכמה על ספר "זכר דוד" על הלכות מילה הנדפס בעיר ליוורנו בשנת תקצ"ז, ועל ספר "חזון עובדיה" (5) על דרושים הנדפס בעיר ליוורנו בשנת תקצ"ו.

הרב מו"ה מנחם שלמה גארדין הגאון המפורסם שהיה מגדולי מופלגי עיר מינסק נפר בשנת תרל"א י"א טבת חבר ספר "מנחם שלמה" כולל חדושי גפ"ת על מסכת כריתות, ופירוש על תוספתא כריתות [עיין בחלק שני במערכת הספרים,] וגם השאיר אחריו חדושים על כל הש"ס, והובא בשו"ת "דברי נחמיה" חלק יו"ד שאלה כ"א, והובא בספר "יד אליה" (6) בחלק כתבים אות מ' [שהיה חריף ובקי ומתמיד גדול עוסק בתורה כל ימיו למד ולימד הרבה], בן הרבה"ג המפורסם מו"ה אליהו גארדין מעיר מינסק.

הרב מו"ה מנחם מענדיל לעווינשטאם הגאון הצדיק החריף שהיה האבד"ק האג, ואח"כ היה אבד"ק ראטעראדם ומשם נתקבל לאבד"ק פוזנא נפטר בשנת תרכ"ח ביום שבת הגדול, ובא בהסכמה על ספר "בית אברהם" על דיני שו"ב הנדפס בעיר קיניגסבערג בשנת תרי"ג, שהיה רבו של הרב הגדול המפורסם מו"ה נפתלי הלוי מלאנדון בעל ספר "קדש נפתלי" וספר "שני המטות" ועוד ספרים הרבה.

הרב מו"ה מנחם א"ש הגאון האמיתי צדיק ועניו עטרת תפארת ישראל מפורסם בכל קצוי ארץ לשם ולתהלה אבד"ק אונגוואר נפטר בשנת תר"ל ביום ד' פרשת ויצא בן הגאון הגדול בדורו מוה"ר מאיר א"ש אבד"ק אונגוואר בעל ספר "אמרי א"ש" וספר "אמרי בינה" וספר "אמרי יושר" ועוד ספרים, והג"ר מנחם א"ש הנ"ל היה גיסו של הגאון מוה"ר צבי הירש ווייס אבד"ק דאמברעווע.

הרב מו"ה מנחם מענדיל
הגאון החו"ב אבד"ק גלאגאווע נפטר בשנת תרל"ד [ובספר "מספד מר" נדפס שם הספד עליו,]

הרב מוה"ר מנחם מענדיל הגאון הצדיק המפורסם אבד"ק דובראווע פלך הוראדנא נפטר בשנת תרל"ה בן שמנים שנה, בן הרב מו"ה יעקב מעיר הוראדנא, אחי הרב הגדול מו"ה צבי הירש דיין דק"ק ווילנא שהיו בניו של הגאון הגדול בדורו מוה"ר דניאל ראבד"ק הוראדנא בעל ספר "חמודי דניאל" על ד' חלקי שו"ע אחי הגאון מו"ה ישראל אבד"ק פועס שהיו בניו של הרב מו"ה יעקב, חתן של הרב מו"ה שמואל, בהרב מו"ה קארפיל, בן הגאון הגדול המקובל איש אלקי מוה"ר משה איויער מווילנא שנפטר בעיר וואשילישאק בשנת תקל"א, אחי הגאון המקובל איש אלקי מוהר"ר יצחק אשכנזי אבד"ק בעליצא ונפטר בעיר ארלאווא, בעל מחבר ספר "ברית עולם" על קבלה שהיו בניו של הגאון הצדיק החסיד מו"ה יעקב אשכנזי מגזע רבינו הגדול מרן רש"י ז"ל דור ל"ו להתנא הקדוש ר' יוחנן הסנדלר, דור רביעי להתנא רבן גמליאל הזקן, נכד להתנא הקדוש ר' הלל הזקן מגזע דוד מלך ישראל חי וקיים זי"ע.

הרב מו"ה מנחם מענדיל הגאון המפורסם שהיה אבד"ק הלוסק, ובסוף ימיו הסיר מעליו משמרת הרבנות ויואל לשבת בק"ק סלוצק והיה ראש ישיבה בבית המדרש הרה"ג מו"ה יונה אסרליס שם, ושם מנוחתו כבוד בשנת תרל"ו בחודש חשוון בן שבעים שנה הובא בתשובות הרי"ם פאדווא בסימן ל"ה, ובשו"ת "עמודי אור" סימן ע', שהיה חותן של הרב הגאון מו"ה משולם לובערט, ורבי משולם זה היה חותן של הגאון מו"ה בן ציון מוטאווסקי אבד"ק לעבעדאווע פלך ווילנא בעל ספר "בן ציון" על הש"ס

355

(1) המשך מדף 353 מערכת הרב מנחם מענדיל מווארקא
(2) הטקסט לקוח מנוסח המצבה שהובא בספר נחלת עולמים כפי שצוין בהמשך, ע"פ המקור צ"ל: ובתורת
(3) צ"ל: מופת
(4) צ"ל: בעולם
(5) באוצר יש ב' ספרים תחת השם הזה שנדפסו בליוורנו, ובשניהם לא מצאתי הסכמות כלל
(6) צ"ל: יד אליהו

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ש' מאי 05, 2012 10:42 pm

הרב מו"ה מנחם מענדיל בודיק הגאון המובהק מעיר לבוב נפטר בשנת תרל"ה חבר ספר "זכרון מנחם" פירוש על ספר תקוני זוהר וספר "עינות מים" חקירות ופשטים במדרשים ואגדות [עיין בחלק שני במערכת הספרים].

הרב מו"ה מנחם נחום נתן הגאון הגדול החכם הכולל הנודע בשם העלוי מבירז שנפטר בעודו באבו בן ח"י שנה בשנת תרכ"ג ביום ג' מנחם אב [ובספר "צפנת פענח" לאביו הגאון מו"ה אשר ניסן אבד"ק בירז נמצא שם הספד עליו(]), גם קומץ סיפורי עלילותיו ומדות תרומיות שהיה מוכתר בהם, הנדפס בווילנא בשנת תרל"ה{]}, ובספר "גן נעול" לאביו הנ"ל נמצא הרבה חדושי{ם} מהעלוי הזה.

הרב מו"ה מנחם זאב הרב הגדול החריף ובקי פ"ה ע"ה חכם וש(ו)לם אבד"ק קאצק הובא "בשו"ת הרי"ם" חלק אה"ע סימן ל"ג בשנת תר"ה.

הרב מו"ה מנחם נחום הגאון החסיד המפורסם אבד"ק טשערניגוב נפטר בשנת תרל"ה, שהיה תלמיד של הגאון החסיד המקובל מו"ה יצחק אייזיק הלוי עפשטיין אבד"ק האמעל.

הרב מו"ה מנחם מענדיל הרב הגדול חריף ובקי נ"י עה"ח פה"ח החכם השלום אבד"ק ראדום, הובא בשו"ת "משיב כהלכה" {אה"ע} תשובה ב'בשנת תר"ט.

הרב מוה"ר מנחם מענדיל הגאון הצדיק קדוש יאמר לו בוצינא דנהורא המפורסם אבד"ק ווישזניצא במדינת אסטרייך נפטר בשנת תר"מ כ"ט תשרי [ובספר "לוח ארז" על התורה נמצא שם הספד עליו בפרשה לך לך], חבר ספר "צמח מנחם" (2) על התורה, וספר "צמח מנחם" (3) על דרושים [עיין בחלק שני במערכת הספרים], ובא בהסכמה על ספר "משיב כהלכה" על שו"ת הנדפס בעיר קראקא בשנת תרמ"ה, ועל ספר "קהלת יעקב" על קבלה הנדפס בעיר לבוב בשנת תר"ל, ועל ספר "תפארת ישראל" על התורה הנדפס בעיר לבוב בשנת תרכ"ח, ועוד על ספרים, אחי (4) הרב הגדול הצדיק מו"ה פנחס יוסף, שהיו בניו של הגאון החסיד מו"ה חיים מקאסוף בעל ספר "תורת חיים" על התורה, אחי הגאון מו"ה דוד אבד"ק זאבליטוב, שהיו בניו של הגאון הצדיק מו"ה מנחם מענדיל מקאסוף בעל ספר "אהבת שלום" על התורה, בן הרב הגדול הצדיק החסיד מו"ה יעקב קאפיל מטיסמיניץ, תלמיד של הגאון רבינו ישראל בעל שם טוב נבג"מ ממעזבעז. והגאון מו"ה מנחם מענדיל הנ"ל הנה חתן של הגאון הקדוש אור עולם המפורסם בש"ט בעולם המקובל איש אלקי מוה"ר ישראל מרוזין זי"ע, בעל ספר "עירין קדישין" על התורה. והגאון מו"ה מנחם מענדיל הנ"ל היה גיסו של הגאונים הצדיקים מו"ה אברהם יעקב אדמו"ר בעיר סאדגורא, ומו"ה שלום יוסף מרוזין, ומו"ה דוד משה אדמו"ר דק"ק טשארטקוב, ומו"ה מרדכי שרגא אדמו"ר דק"ק הוסאטין. ובניו של הגאון מו"ה מנחם מענדיל הנ"ל היו הרבנים הגדולים הצדיקים מו"ה {יעקב יצחק} דוד מווישזניצא, ומוה"ר ברוך מעיר ווישזניצא, ו{בנו של מוה"ר ברוך היה} מו"ה ישראל מווישזניצא.


(1) צ"ל: תרמ"ה.
(2) צ"ל: "צמח צדיק".
(3) צ"ל: "צמח צדיק".
(4) הרה"צ פנחס יוסף היה גיסו, חתן אביו ה'תורת חיים', (בנו של מו"ה יעקב שמעון אבד"ק זאסלאב זצ"ל).

סמל אישי של המשתמש
שם הגדולים השלישי
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 11, 2012 6:42 pm

Re: שם הגדולים השלישי - יו"ל מכ"י- הנה שכרם אתם ופעולתם לפנ

הודעהעל ידי שם הגדולים השלישי » ש' מאי 05, 2012 10:43 pm

הרב מו"ה מנחם דייטש הגאון הצדיק אבד"ק {פא}לאנקא במדינת אונגארן [עיין הגאון הגדול {ב}דורו מו"ה דוד דייטש אבד"ק עיר חדש בארץ הגר בעל ספר "אהל דוד" על מסכתות].

הרב מוה"ר מנחם נחום מעיר סעמיאטיץ הגאון החסיד אבד"ק זארמב פלך פלאצק נפטר בשנת תר"מ חבר חדושים על שו"ע ונדפס בהמאסף בירושלים ת"ו בשנת תרע"ג ע"י הרה"ג מו"ה צבי הירש זאוולאדאווער בהגאון מו"ה אהרן נפתלי מו"צ דק"ק ווארשא.

הרב מו"ה מנחם נחום הלוי גארבאטע הגאון המובהק אבד"ק קולטשין פלך וואהלין נפטר בשנת תרמ"ב, בן הגאון המפורסם בדורו מו"ה יחזקאל ב"ר יוסף הלוי אבד"ק קולטשין. ובנו של הגאון הנ"ל הוא הגאון {מ}ו"ה ישראל חיים הלוי גארבאטע אבד"ק קולטשין {ב}על ספר "לקוטי הלכות" על ד' חלקי שו"ע.

{ה}רב מוה"ר מנחם א"ש הגאון המפורסם חו"ב החכם {ה}שלם בנן של קדושים אב"ד ור"מ דק"ק אונגוואאר והגליל {נפ}טר בשנת תרמ"ב חבר ספר "דברי מנחם" (1) שו"ת על ד'

(1) מעולם לא שמענו שהגה"ק רבי מנחם א"ש אב"ד אונגוואר חיבר ספר "דברי מנחם", והמחבר הלך בעקבותיו של ר' אהרן וואלדן ז"ל שכתב כן בספרו "שם הגדולים החדש" מערכת ספרים אות ד סימן יח, וכבר העירו עליו בקובץ "הדרום" חוברת יח עמ' 146.


חזור אל “לתעלומה נקרא אור”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד