מאיר <308> נעתק

[שם הגדולים השלישי]

308.JPG (701.79 KiB) נצפה 5831 פעמים

[אמרתי אחכמה]

בל"נ אעתיק קובץ מאיר <308>

[אמרתי אחכמה]

עמוד ימני:
בעת שכיבתו ועמד ממטתו ושלח לומר לה שאין זה כי אם שנמצא אצלה מעות מה, אשר לא תניח לו לישן, והיתה מוכרחת להודות ושלחו את המטבע לעני, ואז נחה רוחו ונתקררה דעתו, ופעם אחת באמצע הלילה הקיץ את השמש שלו משנתו וצוה{ו} פתאום לרוץ מהר אל חנות פלוני ולומר לו שהקדרה עם הגחלים לוחשות שבחנותו נשארה בין הבלאות והסחבות שתחת הארגז וההבערה תצא ללהב ותהי' העיר ח"ו למוקד אש סביב ח"ו, וכיוצא בזה הרבה מעשיות נפלאות עד אין מספר אשר הפליא לעשות להגיד צפונות ולהצילם מן ההפכה. ובא בהסכמה על ספר "חדושי הרשב"א" על מסכת בבא קמא הנדפס בעיר נאווידוואהר בשנת תקס"ה.

כ"ח) הרב מוה"ר מאיר הכהן שי"ף הגאון הגדול בדורו שהיה ראש בית דין דק"ק פפד"מ המכונה ה"מהר"ם שיף הצעיר" נח נפשו בשנת תקס"ח חבר ספר "דרך אניה בלב ים" חדושים ובאורים על חמשה מסכתות ברכות, שבת, ביצה, ופרק ערבי פסחים, ומנחות, [עיין בחלק שני במערכת הספרים], אחי הגאון הגדול בדורו מוה"ר דוד טעבלי שי"ף הכהן אב"ד ור"מ דק"ק לאנדון בעל מחבר ספר "לשון (ה)זהב" על הלכות ושו"ת, ועל ש"ס, משנה, ועל התורה,, שהיו בניו של הרב הגאון הג' מוה"ר שלמה זלמן הכהן שי"ף ז"ל, אבד"ק לאנדון והמדינה מגדולי יחוסי כהונה עד רבינו הגדול מרן שמעון אשכנזי מפ"פ ד"מ בעל ספר "ילקוט שמעוני" על תנ"ך אשר חי בשנת השבעים לאלף השישי שהיה מזרע רבינו הגדול מרן שלמה ב"ר יצחק הוא רש"י ז"ל דור ל"ג להתנא ר' יוחנן הסנדלר דור רביעי להתנא רבן גמליאל הזקן, נכד להתנא ר' הלל הזקן מגזע דוד המלך ע"ה זי"ע, והגאון מוה"ר מאיר הכהן שי"ף הנ"ל היה דודו של הגאון מוה"ר מרדכי אדלר הכהן אבד"ק האנאבר והמדינה אשר היה בן אחתו.

[אמרתי אחכמה]

המשך עמוד ימני:

כ"ט) הרב מוה"ר מאיר הגאון הצדיק המפורסם אבד"ק יאנישאב פלך קאוונא נפטר בשנת תקס"ט, אחי הגאונים הגדולים רבינו אליהו ז"ל מווילנא, והג"מ אברהם אבד"ק קראז, ובק"ק ראגאלי, ומ"מ דק"ק שקלאוו, והג"מ ישכר בער מגדולי עיר ווילנא, והג"מ משה אבד"ק פאדזעלווי, שהיו בניו של הרב הגדול הצדיק מו"ה שלמה זלמן מווילנא, בהרב מו"ה דוב בער מווילנא, בן הגאון החסיד מו"ה אליהו ז"ל דיין וגבאי דק"ק ווילנא, בהגאון הגדול בדורו המקובל איש אלקי מו"ה משה קרעמער אב"ד ור"מ דק"ק ווילנא שנפטר בשנת תמ"ח, בן הרב מו"ה דוד אשכנזי מעיר קראקא, נין ונכד של הגאון רבינו אליהו מזרחי אבד"ק קונשטנטינופיל בעל ספר "מזרחי" על רש"י ז"ל על התורה.
ל') הרב מו"ה מאיר מבריסק דליטא, הגאון המובהק אבד"ק עמדין ומנוחתו כבוד בעיר גלוגא בשנת תקס"ט ו' טבת, חבר ספר "תבוא(ו)ת שמש" כולל חדושים ובאורים בפלפול עצום על הרמב"ם ז"ל נדפס בעיר ברלין בשנת תקמ"ז, אחי הגאון המובהק החכם השלם מו"ה אליעזר אב"ד בקלויז בעיר שוואבך, שהיו בניו של הגאון הגדול מו"ה אהרן ראבד"ק ברלין ואח"כ היה אב"ד ור"מ דק"ק שוואבך ומדינת אנשבאך בעל מחבר ספר "מנחת

[מיללער]

כ"ח) הרב מוה"ר מאיר הכהן שי"ף הגאון הגדול בדורו שהיה ראש בית דין דק"ק פפד"מ המכונה ה"מהר"ם שיף הצעיר" נח נפשו בשנת תקס"ח (1) חבר ספר "דרך אניה בלב ים" חדושים ובאורים על חמשה מסכתות ברכות, שבת, ביצה, ופרק ערבי פסחים, ומנחות, [עיין בחלק שני במערכת הספרים], אחי הגאון הגדול בדורו מוה"ר דוד טעבלי שי"ף הכהן אב"ד ור"מ דק"ק לאנדון בעל מחבר ספר "לשון (ה)זהב" על הלכות ושו"ת, ועל ש"ס, משנה, ועל התורה,, שהיו בניו של הרב הגאון הג' מוה"ר שלמה זלמן (2) הכהן שי"ף ז"ל, אבד"ק לאנדון והמדינה (3) מגדולי יחוסי כהונה עד רבינו הגדול מרן שמעון אשכנזי מפ"פ ד"מ בעל ספר "ילקוט שמעוני" על תנ"ך אשר חי בשנת השבעים לאלף השישי שהיה מזרע רבינו הגדול מרן שלמה ב"ר יצחק הוא רש"י ז"ל דור ל"ג להתנא ר' יוחנן הסנדלר דור רביעי להתנא רבן גמליאל הזקן, נכד להתנא ר' הלל הזקן מגזע דוד המלך ע"ה זי"ע, והגאון מוה"ר מאיר הכהן שי"ף הנ"ל היה דודו של הגאון מוה"ר מרדכי אדלר הכהן אבד"ק האנאבר והמדינה אשר היה בן אחתו.

1. כפי מה שפיענחו מצבתו בפפד"מ נראה שתאריך פטירתו המדויק הוא ט' באב תקס"ז.

2. מספרו וכן באתר הנ"ל כותב שם אביו רק זלמן ולא שלמה זלמן, הגם שזלמן כינוי לשלמה ואולי השם הקודש היה שלמה אבל אין זה מוכרח כי זלמן הוא גם כינוי ליקתואל כנודע.

3. אחיו ר' טעבלי שיף בעל לשון הזהב אכן היה רב בלונדון אחרי ששימש מקודם כדיין בפפד"מ, אבל כפי מה שכותב ר' מאיר בהקדמת ספרו הנ"ל היה זה "מקום גדולי תרומת מבית אבינו זקננו" ר' אברלי לונדון אבי אמם מרת ריזכה, ואולי על אביהם ר' זלמן כ"ץ שיף אינו כותב שום תורי רבנוות רק 'אבינו כהר"ר זלמן בהרב החסיד ר' טעבלי שיף כ"ץ זצלה"ה"

4. פרט נוסף מה שלמדתי באתר הנ"ל הוא שאשתו היתה בתו של ר' זלמן זינצהיים מווינא

המציבה בפפד"מ

[אמרתי אחכמה]

עמוד שמאלי:

"מנחת אהרן" על הש"ך בן הגאון מו"ה משה בהגאון מו"ה אהרן אבד"ק לונטשיץ מגזע צבי חתנו של הגאון רבינו שבתי כהן אבד"ק העלישויא בעל ספר "הש"ך" על ד' שו"ע ועוד ספרים.
והגאון מוה"ר מאיר הנ"ל היה אבי (1) הגאון מו"ה משה אבד"ק טריער.

ל"א) הרב מוה"ר מאיר מפינטשוב הגאון המפורסם שהיה אבד"ק רויסטיץ, ובא בהסכמה על ספר "זכר רב" הנדפס עם ביאור "שושן עמק" בעיר ברין בשנת תקנ"(ו).

ל"ב) הרב מוהר"ר מאיר פוזנער הגאון הגדול המפורסם בדורו שהיה אב"ד ור"מ דק"ק שאטלאנד, ובק"ק דאנציג, ובק"ק מעזריטש בפולין גדול, ובק"ק קינגשבורג בנייא מארק, נפטר בשנת תק"פ, חבר ספר "בית מאיר" על שו"ע או"ח, ובסופו שאלה מבית דין דק"ק הוראדנא שנת תקע"ח ע"ד אתרוגי קורפי נדפס מכ"י בעיר יוזעפאף בשנת תרל"ו מחזיק קצ"ה דפים גדולים,
וספר "בית מאיר" וקנין דעה על שו"ע יו"ד נדפס מכ"י בעיר ווארשא בשנת תר"ל ע"י נכדיו הרבנים המופלגים מוה"ר יוסף אפרים פישל ומוה"ר יהודה יודל ומוה"ר ישראל משה עם הקדמה מהם, מחזיק פ"ח דפים גדולים,
וספר "בית מאיר" על שו"ע אה"ע מחזיק קע"ח סימנים, ונלוה אליו ספר "צלעות הבית" כולל י"ג שו"ת והם וויכוחים הנוגעים אל אה"ע נדפס פעם ראשון בעיר פפד"א בשנת תקמ"ז, ופעם שנית נדפס בעיר לבוב בשנת תקצ"ו, ופעם שלישי נדפס בעיר לבוב בשנת תרכ"א עם הגהות מאת הגאון מאוה"ג מוהר"ר ברוך תאומים פרענקיל אבד"ק לייפניק מחזיק ק"נ דפים גדולים,
וספר "בית מאיר" על שו"ע חו"מ עוד בכ"י,
וספר "בית מאיר" על משניות נדפס בווילנא במשניות חדש בשנת תר"ס מכ"י,
"בית מאיר" חבור יקר עצום ורב על כל שיטות הש"ס בגמרא ופירש"י, ותוספות, בפלפול עמוק ובסברות ישרות ורחבות כאחד מן הראשונים נדפס מכ"י בעיר ווארשא בשנת תרמ"ד,
וחבר חדושים נחמדים על שו"ע או"ח הנדפס בעיר דאנציג בשנת תר"ו(2) בסוף השו"ע,
וגם הוא שקיל וטרי עם הגאון המפורסם מוה"ר אברהם דינציג מורה צדק דק"ק ווילנא ומזכרו בספרו "בינת אדם" {שער הקבוע} שאלה מ"ו (3),
והובא בתשובות רבי עקיבא איגר בסימן ל"ט, נ"ג, נ"ד, ק, ק"א, ק"ב, ק"ג, קי"ז, קי"ח, קי"ט, ק"כ, וגם הוא שקיל וטרי עם כמה גאונים אחרים,
בן הגאון מוה"ר יהודה בהגאון הגדול מו"ה צבי הירש אבד"ק שווערין, ובק"ק מעזריטש בפולין גדול בן הרב מו"ה בער מונק מעיר מעזריטש בהגאון מוה"ר יהודה מונק שהיה אבד"ק גרידץ, ובק"ק קראטשין, בן הגאון מו"ה צבי הירש אבד"ק פלאצק, נין ונכד של הגאון הגדול בדורו מוה"ר נתן פייטל שהיה אב"ד ור"מ דק"ק האציפלאץ, ובק"ק אוסטרליץ, ובק"ק ווירמייזא, ובסוף היה ראש לעדת בני ישראל בעיר וויען שנפטר בשנת ש"ץ לאלף השישי בעל מחבר ספר "חק נתן" על דרושים, וספר "מנחת נתן" על דרוש, וספר "ספק לקט" ועוד ספרים (4), בן הרב ה"ג מו"ה שמואל פייביש מעיר וויען שנפטר בשנת ש"ע, בן הרב החכם מוה"ר אשר אהרן לעמעל מעיר וויען.
הגאון מוה"ר מאיר פוזנער הנ"ל היה

____
1. לכאורה הוא טעות, כי היה אחי אביו.
2. צ"ל תר"ה.
3. וגם בשאלה מ"ה.
4. גם חיבר ספר "דרושים לכל חפציהם".

[אמרתי אחכמה]

נעתק כולו

[שיף]

כ"ח) הרב מוה"ר מאיר הכהן שי"ף הגאון הגדול בדורו שהיה ראש בית דין דק"ק פפד"מ המכונה ה"מהר"ם שיף הצעיר" נח נפשו בשנת תקס"ח (1) חבר ספר "דרך אניה בלב ים" חדושים ובאורים על חמשה מסכתות ברכות, שבת, ביצה, ופרק ערבי פסחים, ומנחות, [עיין בחלק שני במערכת הספרים], אחי הגאון הגדול בדורו מוה"ר דוד טעבלי שי"ף הכהן אב"ד ור"מ דק"ק לאנדון בעל מחבר ספר "לשון (ה)זהב" על הלכות ושו"ת, ועל ש"ס, משנה, ועל התורה,, שהיו בניו של הרב הגאון הג' מוה"ר שלמה זלמן (2) הכהן שי"ף ז"ל, אבד"ק לאנדון והמדינה (3) מגדולי יחוסי כהונה עד רבינו הגדול מרן שמעון אשכנזי מפ"פ ד"מ בעל ספר "ילקוט שמעוני" על תנ"ך אשר חי בשנת השבעים לאלף השישי שהיה מזרע רבינו הגדול מרן שלמה ב"ר יצחק הוא רש"י ז"ל דור ל"ג להתנא ר' יוחנן הסנדלר דור רביעי להתנא רבן גמליאל הזקן, נכד להתנא ר' הלל הזקן מגזע דוד המלך ע"ה זי"ע, והגאון מוה"ר מאיר הכהן שי"ף הנ"ל היה דודו של הגאון מוה"ר מרדכי אדלר הכהן אבד"ק האנאבר והמדינה אשר היה בן אחתו.

1. כפי מה שפיענחו מצבתו בפפד"מ נראה שתאריך פטירתו המדויק הוא ט' באב תקס"ז.

2. מספרו וכן באתר הנ"ל כותב שם אביו רק זלמן ולא שלמה זלמן, הגם שזלמן כינוי לשלמה ואולי השם הקודש היה שלמה אבל אין זה מוכרח כי זלמן הוא גם כינוי ליקתואל כנודע.

3. אחיו ר' טעבלי שיף בעל לשון הזהב אכן היה רב בלונדון אחרי ששימש מקודם כדיין בפפד"מ, אבל כפי מה שכותב ר' מאיר בהקדמת ספרו הנ"ל היה זה "מקום גדולי תרומת מבית אבינו זקננו" ר' אברלי לונדון אבי אמם מרת ריזכה, ואולי על אביהם ר' זלמן כ"ץ שיף אינו כותב שום תורי רבנוות רק 'אבינו כהר"ר זלמן בהרב החסיד ר' טעבלי שיף כ"ץ זצלה"ה"

4. פרט נוסף מה שלמדתי באתר הנ"ל הוא שאשתו היתה בתו של ר' זלמן זינצהיים מווינא

המציבה בפפד"מ

אכן נפ' בט' באב תקס"ז ויש עליו הספד מהחת"ס ב'תורת משה'
מענין שכונה המהר"ם שיף הצעיר בעוד שהוא נפטר זקן והמהר"ם שיף הידוע נפטר צעיר מאוד
אם אביו אכן היה ר' שלמה זלמן מבואר בכמה מקומות ועיין באריכות על המשפחה בהקדמה לספרו דרך אניה וביותר בהקדמה ללשון זהב לאחיו הגרד"ט שנפ' בכ"ג כסלו תקנ"ב [מהדו"ח לונדון תשנ"ז]. אביהם הרש"ז היה נינו של רבי אורי פייביש שיף כ"ץ שהיה גם זקינו של המהר"ם שיף הידוע [אביו של רבי יעקב יוקב שיף אבי המהר"ם]
אביהם רבי שלמה זלמן לא היה אבד"ק לונדון ולא היה שם כלל אלא בפרנקפורט
בענין זמנו של הילקוט שמעוני יש הרבה מאוד גירסאות.
אולי כדאי כבר להכניס כאן גם את מש"כ במערכת ספרים

[שיף]

כ"ח) הרב מוה"ר , אחי הגאון הגדול בדורו מוה"ר דוד טעבלי שי"ף הכהן אב"ד ור"מ דק"ק לאנדון בעל מחבר ספר "לשון (ה)זהב" על הלכות ושו"ת, ועל ש"ס, משנה, ועל התורה,, שהיו בניו של הרב הגאון הג' מוה"ר [b]שלמה זלמן (2) הכהן שי"ף ז"ל, אבד"ק לאנדון והמדינה (3)

אחיו ר' טעבלי שיף בעל לשון הזהב אכן היה רב בלונדון אחרי ששימש מקודם כדיין בפפד"מ, אבל כפי מה שכותב ר' מאיר בהקדמת ספרו הנ"ל היה זה "מקום גדולי תרומת מבית אבינו זקננו" ר' אברלי לונדון אבי אמם מרת ריזכה, ואולי על אביהם ר' זלמן כ"ץ שיף אינו כותב שום תורי רבנוות רק 'אבינו כהר"ר זלמן בהרב החסיד ר' טעבלי שיף כ"ץ זצלה"ה"

היום כ"ג כסלו 222 שנים לפטירתו.

[שיף]

אשכול מפורט על רבי דוד טעבלי עם תמונתו ותמונת מצבתו http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... A3#p979991