- 383.JPG (570.31 KiB) נצפה 1497 פעמים
מרדכי <383> נעתק
Re: מרדכי <383>
נעתק
ולקוטים וחדושים נפלאים מחזיק חמשים דפים נדפס בעיר לבוב בשנת תרנ"ב.,
וספר "מאמר מרדכי" יחבר פירוש על הגדה של פסח, ופירוש על התורה, וחדושי גפ"ת כו'.
ושקיל וטרי עם כל ראשי גאוני דורו ודבריו מובאים בתשובותיהם וגם הסכמתו נדפסו על כמה וכמה ספרים אשר נדפס בימיו.
ובניו היו א) הגאון מוהר"ר נפתלי באנעט אבד"ק שאפפע, במדינת מעהרין בעל ספר "אמונת ישראל" וספר "אמרי שפר" וספר "ברית מלח".
ב) הגאון המובהק מוה"ר ישעיה באנעט אבד"ק קאלוב.
ג) הרב הגדול המובהק מוהר"ר יעקב אברהם אבריל באנעט בעל מחבר ספר "תולדות מרדכי באנעט".
וחתנו היה הגאון מוה"ר שמעון צבי אבד"ק לאשברין ומזכיר אותו בספרו "פרשת מרדכי" בחלק אה"ע סימן י"ג.
[ובספר "תולדות מרדכי באנעט" הנ"ל יסופר כי לפני מותו ציוה בפירוש שרצונו להקבר בק"ק ניקלשבורג ולכל הפחות בק"ק פראג, ואמנם מושלי העיר עכבו בדבר מטעם המלך ופקודתו לבלתי הוליך את המת למקום רחוק בלי חניטה נוסף לזה לפי דת המדינה דשם במקום שנוסעים לרחוץ במעיני הישועה (באדע) אין להלין את המת על יום השני רק לקברו באותו יום או להסיעו תיכף משם למקום אחר באותו יום שנפטר ע"כ הוצרכו האנשים להולכהו באותו יום לק"ק לכטענשטאדט מרחק שני שעות מניקלשבורג והובא לשם בכבוד גדול בלויה גדולה מן קהל רב נאספים לכבוד מהקהלות הסמוכות, והרב דשם הספדו במספד רב כראוי לו ואבל כבד היה ליהודים שם ואז הושם בארון ונקבר שם על תנאי, כבוא אלינו השמועה לא טובה ויבכו אותו כל העם ולמען הקים פקודתו ולקיים דברי המת בדבר אשר ציוה לפני מותו להביא אותו אל קברות אבות לק"ק ניקלשבורג השיגו רשיון מכמה שופטים ושרים וביום (וביום) ו' עש"ק יו"ד אדר שנת האי"ש מרדכ"י הולך וגדול לפ"ק ויביאו את הארן לק"ק ניקלשבורג בכבוד גדול וכבא העירה גיל ורעדה אחז כל העיר ולכבודו התמה{מהו} אנשי העיר מלקברו עד יום א' י"ב אדר, ונח נפשי דרב האי גאון מהרמ"ב זצ"ל במרחץ קארלסבאד והובל לקבר בעיר ליכטענשטאדט הסמוכה כשתי שעות, ואח"כ רצו ק"ק ניקלשבורג לפנותו משם ולהביאו לעירם אמנם קהל ליכטענשטאדט הנ"ל מיחו בדבר ומענה בפיהם כי כבר זכו בגופו הקדוש ושני הקהלות מתדיינים בהדבר ושאלו באורים לקדוש הגאון רבינו עקיבא אייגר זצ"ל אבד"ק פוזנא וקדוש הגאון רבינו משה סופר אבד"ק פרעסבורג בעל "חתם סופר" זצ"ל, ולגאוני פראג זצ"ל [עיין בספר "חתם סופר" חלק שישי סימן ל"ז מה שהשיב בזה שצידד אבל לא החליט להיתר וע"כ לא מלאו לבם ב"ד רבה דק"ק ניקלשפורג להורות לפנותו ולהביאנו לניקלשפורג, ויהי בעבור חצי שנה כתב הגאון בעל "חתם סופר" הנ"ל שנית לב"ד ק"ק ניקלשפורג, והסכים והחליט להתיר ואז הוליכו את גוף הקדוש, והובל להקבר בעיר ניקלשפורג ביום י"ב לחודש אד תק"ץ לפ"ק, ולדעת למה שינה הגאון בעל "חתם סופר" ז"ל טעמו בזה אגיד דבר חידוש כי בעבור חצי שנה מפטירתו בא הגאון רמ"ב ז"ל הנ"ל בחזיון לילה אל הגאון בעל חתם סופר ז"ל וביקש מאתו שיסכים להוליכו לק"ק ניקלשפורג כי עד עתה היה נדון לשכב בעיר ליכטענשטאדט מטעם עונש על שבבחרותו היה קשור בקשר החיתון עם בת הרב דקהל ליכטענשטאדט והוא הפריד הקשר לזאת נענש בזה לשכב שמה כחצי שנה ועתה כבר עבר הזמן ע"כ מן הראוי לפנותו ולקברו בעירו ומקום קברת אבותיו לזאת הסכים הגאון בעל "חתם סופר" על הדבר.]
ועל מקומו נתקבל לאב"ד בניקלשבורג תלמידו הגאון המובהק המפורסם מוהר"ר שלמה קוועטש אשר היה מקודם אבד"ק לייפניק בעל ספר "חכמת שלמה" על שאלות ותשובות.
הרב מוהר"ר מרדכי במוהר"ר נפתלי הירץ. הגאון המפלא והמובהק שהיה אבד"ק שטעריץ ואח"כ היה מורה הוראה דק"ק בראד חבר ספר פתחי י"ה פירוש נפלא על מסכת אבות על דרך המוסר, וחבר כמה חדושים על גמרא, ופוסקים, ועל התורה וקצת על נביאים וכתובים ועל ששה סדרי משנה, וחבר חבור על שתי הלכות פסח והלכות מגילה [עיין בחלק השני במערכת הספרים.]
ולקוטים וחדושים נפלאים מחזיק חמשים דפים נדפס בעיר לבוב בשנת תרנ"ב.,
וספר "מאמר מרדכי" יחבר פירוש על הגדה של פסח, ופירוש על התורה, וחדושי גפ"ת כו'.
ושקיל וטרי עם כל ראשי גאוני דורו ודבריו מובאים בתשובותיהם וגם הסכמתו נדפסו על כמה וכמה ספרים אשר נדפס בימיו.
ובניו היו א) הגאון מוהר"ר נפתלי באנעט אבד"ק שאפפע, במדינת מעהרין בעל ספר "אמונת ישראל" וספר "אמרי שפר" וספר "ברית מלח".
ב) הגאון המובהק מוה"ר ישעיה באנעט אבד"ק קאלוב.
ג) הרב הגדול המובהק מוהר"ר יעקב אברהם אבריל באנעט בעל מחבר ספר "תולדות מרדכי באנעט".
וחתנו היה הגאון מוה"ר שמעון צבי אבד"ק לאשברין ומזכיר אותו בספרו "פרשת מרדכי" בחלק אה"ע סימן י"ג.
[ובספר "תולדות מרדכי באנעט" הנ"ל יסופר כי לפני מותו ציוה בפירוש שרצונו להקבר בק"ק ניקלשבורג ולכל הפחות בק"ק פראג, ואמנם מושלי העיר עכבו בדבר מטעם המלך ופקודתו לבלתי הוליך את המת למקום רחוק בלי חניטה נוסף לזה לפי דת המדינה דשם במקום שנוסעים לרחוץ במעיני הישועה (באדע) אין להלין את המת על יום השני רק לקברו באותו יום או להסיעו תיכף משם למקום אחר באותו יום שנפטר ע"כ הוצרכו האנשים להולכהו באותו יום לק"ק לכטענשטאדט מרחק שני שעות מניקלשבורג והובא לשם בכבוד גדול בלויה גדולה מן קהל רב נאספים לכבוד מהקהלות הסמוכות, והרב דשם הספדו במספד רב כראוי לו ואבל כבד היה ליהודים שם ואז הושם בארון ונקבר שם על תנאי, כבוא אלינו השמועה לא טובה ויבכו אותו כל העם ולמען הקים פקודתו ולקיים דברי המת בדבר אשר ציוה לפני מותו להביא אותו אל קברות אבות לק"ק ניקלשבורג השיגו רשיון מכמה שופטים ושרים וביום (וביום) ו' עש"ק יו"ד אדר שנת האי"ש מרדכ"י הולך וגדול לפ"ק ויביאו את הארן לק"ק ניקלשבורג בכבוד גדול וכבא העירה גיל ורעדה אחז כל העיר ולכבודו התמה{מהו} אנשי העיר מלקברו עד יום א' י"ב אדר, ונח נפשי דרב האי גאון מהרמ"ב זצ"ל במרחץ קארלסבאד והובל לקבר בעיר ליכטענשטאדט הסמוכה כשתי שעות, ואח"כ רצו ק"ק ניקלשבורג לפנותו משם ולהביאו לעירם אמנם קהל ליכטענשטאדט הנ"ל מיחו בדבר ומענה בפיהם כי כבר זכו בגופו הקדוש ושני הקהלות מתדיינים בהדבר ושאלו באורים לקדוש הגאון רבינו עקיבא אייגר זצ"ל אבד"ק פוזנא וקדוש הגאון רבינו משה סופר אבד"ק פרעסבורג בעל "חתם סופר" זצ"ל, ולגאוני פראג זצ"ל [עיין בספר "חתם סופר" חלק שישי סימן ל"ז מה שהשיב בזה שצידד אבל לא החליט להיתר וע"כ לא מלאו לבם ב"ד רבה דק"ק ניקלשפורג להורות לפנותו ולהביאנו לניקלשפורג, ויהי בעבור חצי שנה כתב הגאון בעל "חתם סופר" הנ"ל שנית לב"ד ק"ק ניקלשפורג, והסכים והחליט להתיר ואז הוליכו את גוף הקדוש, והובל להקבר בעיר ניקלשפורג ביום י"ב לחודש אד תק"ץ לפ"ק, ולדעת למה שינה הגאון בעל "חתם סופר" ז"ל טעמו בזה אגיד דבר חידוש כי בעבור חצי שנה מפטירתו בא הגאון רמ"ב ז"ל הנ"ל בחזיון לילה אל הגאון בעל חתם סופר ז"ל וביקש מאתו שיסכים להוליכו לק"ק ניקלשפורג כי עד עתה היה נדון לשכב בעיר ליכטענשטאדט מטעם עונש על שבבחרותו היה קשור בקשר החיתון עם בת הרב דקהל ליכטענשטאדט והוא הפריד הקשר לזאת נענש בזה לשכב שמה כחצי שנה ועתה כבר עבר הזמן ע"כ מן הראוי לפנותו ולקברו בעירו ומקום קברת אבותיו לזאת הסכים הגאון בעל "חתם סופר" על הדבר.]
ועל מקומו נתקבל לאב"ד בניקלשבורג תלמידו הגאון המובהק המפורסם מוהר"ר שלמה קוועטש אשר היה מקודם אבד"ק לייפניק בעל ספר "חכמת שלמה" על שאלות ותשובות.
הרב מוהר"ר מרדכי במוהר"ר נפתלי הירץ. הגאון המפלא והמובהק שהיה אבד"ק שטעריץ ואח"כ היה מורה הוראה דק"ק בראד חבר ספר פתחי י"ה פירוש נפלא על מסכת אבות על דרך המוסר, וחבר כמה חדושים על גמרא, ופוסקים, ועל התורה וקצת על נביאים וכתובים ועל ששה סדרי משנה, וחבר חבור על שתי הלכות פסח והלכות מגילה [עיין בחלק השני במערכת הספרים.]
Re: מרדכי <383>
מתעמק כתב:נעתק
ולקוטים וחדושים נפלאים מחזיק חמשים דפים נדפס בעיר לבוב בשנת תרנ"ב.,
וספר "מאמר מרדכי" יחבר פירוש על הגדה של פסח, ופירוש על התורה, וחדושי גפ"ת כו'.
צ"ל: וחבר פירוש .... וחדושי גפ"ת כ"י. [כתב יד]
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 58 אורחים