הערה עצומה בלשון הכתוב – קריעת מרדכי את בגדיו

[ההוא דאמר]

ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר וגו' [ד, א]
יש לדקדק, דכיון שהפסוק מדבר על מרדכי וידיעתו את הגזירה, אם כן לשם מה הוצרך להוסיף ויקרע 'מרדכי' את בגדיו, והלא פשיטא שמרדכי הוא זה שקרע את בגדיו, כיון שעליו סובב הפסוק, וצ"ע.

[במסתרים]

עיין לקח טוב למהריט"ץ על המגילה.

נ.ב. כותרת ראויה שתתמקד בנושא עצמו, ולא לציון תקפו וגבורתו.

[בקרו טלה]

במתיבתא - מגילת אסתר מביאים את המנות הלוי ועיי"ש עוד

[ההוא דאמר]

יישר כח,
הארתם את עיניי.

[ישראליק]

בפירוש כסף נבחר על המגילה כתוב: ויקרע מרדכי בגדיו, "ושאר היהודים שבשושן לא שתו לבם אל הגזירה, כיון שלא ידעו תוכן הענין", עכ"ל; לפי"ז מובן כיפל הלשון

ובפירוש אורה ושמחה (לבעל שבט מוסר) כתוב: "מרדכי ידע מה שנעשה למטה, שהוא מה שיעץ המן, וגם מה שנעשה למעלה, שהשוה דעתו של הקב"ה לכלותם, ולכן הטיל שני רבויים, 'ומרדכי ידע את כל אשר נעשה', לרמוז שידע מה למעלה ומה למטה. וחזר והזכיר שם מרדכי לומר 'ויקרע מרדכי', לרמוז שלא לבד קרע הבגדים והי' הצעקה מן השפה ולחוץ אלא שקרע לבבו, וזהו ויקרע מרדכי, שקרע עצמו עם בגדיו", עיי"ש.