בשנת תרנ"ו, הוציא לאור ר' חיים פינחס הכהן דף, שמצדו האחד "סדר פורים המשולש" ומצדו השני "סדר ערב פסח שחל בשבת".
בשנת תרנ"ט הוציאו לאור מחדש עם תיקונים והוספות ושם נכתב: "הוגה ונתקן ע"י כבוד הרה"ג המפורסם התורה וביראה כש"ת מוהר"ר יוסף חיים זאננענפעלד נ"י".
בשנת תרס"ג שוב הוציאו לאור כנ"ל תחת שמו של הגריח"ז, (בסדר פורים המשולש אין שם שינוי משמעותי, מלבד הדין שהקורא ביחיד לא יברך, נגד מה שנכתב בפעם הקודמת לברך. בסדר ע"פ שחל בשבת לא נבדק לע"ע אם יש שינוי משמעותי).
בשנת תר"ע הוציאו לאור כקונטרס בפנ"ע, וכתב עליו "מבורר יותר להלכה למעשה ומתוקן משגיאות שנפלו בדפוסים הקודמים, עם הוספות נחוצות, ובהסכם הרב הגאון המאוה"ג ראש רבני ירושלם כעת ה"ה כש"ת מוה"ר חיים ברלין שליט"א". שמו של הגריח"ז לא נזכר כלל בשער. קונטרס זה הוא מורחב יותר וכולל הרבה פסקים מכמה מחכמי ירושלים באותו זמן (וגם מהגריח"ז).
באותה שנה, יצא לאור קונטרס נוסף של סדר פורים המשולש וע"פ שחל בשבת, ושם בשער "הוגה ונתקן בשנת תרנ"ו ע"י הגאון הצדיק כקש"ת מוהר"ר יוסף חיים זאננענפעלד שליט"א". "נדפס בשנת תרנ"ו, ונשנה בשנת תרנ"ט, ועתה י"ל ע"י אחד מתלמידיו בשנת עת"ר". קונטרס זה הוא העתקה של מהדורת תרנ"ט. כנראה התלמיד ביקש לשמר את הסדר כפי שהוגה ע"י הגריח"ז, ללא תוספות כל שהן.
מהדורות תרנ"ו ותרס"ג נמצאות בסו"ס נטעי גבריאל פורים המשולש.
מהדורת תרנ"ט נדפסה ב'מן המקור' ח"ה עמ' 114.
2 הקונטרסים של שנת תר"ע נמצאים באוצר.
===
השאלה המתבקשת היא, מה ראה הגרח"פ בשנת תר"ע שלא להזכיר את שמו של הגריח"ז על החיבור?
ואם הדבר הגיע אחר שהרח"פ שינה מדעתו בענין ברכה ביחידות, א"כ השאלה היא למה שינה, ואף התעלם מדעתו לגמרי?
===
הערות נוספות:
המהדורה המורחבת של הרח"פ נדפסה במנהגי ארץ ישראל של גליס, ולכן בס' פורים המשולש לגרש"ד מכנה מהדורה זו "פורים המשולש גליס".
סדר פורים המשולש שנדפס בשו"ת מהרש"א אלפנדארי אינו שלו, אלא הוא כרוז שהוציאו הבי"ד של הספרדים באותו זמן, ונדפס גם בקונטרס היחיאלי דף לח ע"א.