פורום אוצר החכמה

בישיבה ליטאית ראיתי אמש את הראש ישיבה עם תלמידיו יושבים ושרים בדבקות.

השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תמצאו את דודי מה תגידי לו שחולת אהבה אני:

ולא ידעתי מניין להם שמותר לומר מה תגידי לו, כאשר בפסוק שה"ש פ"ה פ"ח כתוב מה תגידו לו.

דחוף תירוץ.

עשרות שירים בסגנון זה נכנסו לציבור הליטאי, וכולם מחקים את ההברה החסידית.
טענה באמת עצומה. מי שמעוות את המילים שלא כהברתו, לכאו' זהו זלזול בפסוק.

לא רואה קשר בין הנושא לפורים
אבל לגוף הענין, יש איסור לשיר פסוקים, וביחוד פסוקים משה"ש.
וע"י שינוי אי"ז פסוק, והותר...

רואים ששתית כבר היום , אם כבר שינוי כזה עוד מחמיר את האיסור.

אTKH כתב:לא רואה קשר בין הנושא לפורים
אבל לגוף הענין, יש איסור לשיר פסוקים, וביחוד פסוקים משה"ש.

מצינו לגדולי החסידות עד היום ששרו ושרים פסוקים והניגון זה דבר ידוע וחשוב מאוד בחסידות ולא מעט ממנהיגי החסידות ידועים כמלחינים כמו למשל כמו למשל בעל התניא שלחנו ל"אלי אתה ואודך אלקי ארוממך" הוא מהמפורסמים ביותר, וכמו למשל רבי אלימלך הורוביץ ממליץ-קראקא זצ"ל הי"ד [מצאצאי רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ זצוק"ל וגיסו של רבי יחזקאל הולשטוק מאוסטרובצה זצ"ל הי"ד שנשא את אחותו] שכונה 'האדמו"ר המלחין', ובחצרות אחרות ישנו (גם) חסיד שהוא המלחין של החצר ומעמדו חשוב מאוד, כמו למשל יוסף רוזנבאום בבובוב, בן ציון שנקר במודז'יץ ("חסידות הניגון") שבה גם האדמו"רים כמו ה"אמרי שאול" היו ידועים כמלחינים בחסד, יעקב תלמוד בגור וירמיהו דמן בבלז.
כך שאת האיסור שאתה מדבר עליו לא גרסו ולא גורסים אצל גדולי החסידות זצוק"ל ושליט"א.
וכן ראה מאמר על הניגון של "אלי אתה" וגו' הנ"ל (כפי שהתברר בסוף): http://www.aish.co.il/c/insight/48871077.html

אינך רואה שהוא מקשה רק על ליטאים?!.....

כמדומה שליטאי שיושב סעודות יכול לשיר מה תגידי לו

היות והאשכול פורימי קצת קשה לדחוף בו משהו רציני, אבל בכ"ז..
שמעתי שנכדי אדמו"ר מבעלזא שליט"א ישבו אצל זקנם גאב"ד מאקווא שליט"א מקרית אתא,
וביקשם לשורר משהו מניגוני בעלזא החדשים, והם פצחו ב"השבעתי אתכם..."
וכשהגיעו למילים "שחולת אהבה אני" - עצר אותם הסבא, ולא היתה ניחא דעתיה כלל משיר זה,
שכן הכיצד יכולים לומר כאלו מילים גבוהות בכזה שוויון נפש..

(כך שמעתי מבנו של המאקוואי שליט"א)

ר' ברוך בער הלחין על קול דודי ניגון לומדותי כידוע. ["ניגון לומדותי" - הגדרה משלי, לכבוד פורים].

בדרך אגב: יכולים לפרש בכוונת המאקאווער שליט"א שפסוקי שהש"ר לא נכון שילדים ובחורים יתלהבו בהם. וד"ל. ולביאור הנאמר למעלה ק"ק למה הוא לא משתיק אותם כשהם אומרים ידיד נפש, אך יש לתרץ שאז לא מכוונים כ"כ... אך קשה מזמר קה אכסוף...

זה כמו ששרים ניגון מעדות המזרח שורים אותו לפי העברה שלהם שזה יותר מתאים (אולי מפני שכך רגילין)
כמו כן זה ניגון שמתאים יותר לפי הערבה של יוצאי גליציה
ומה שייך זלזול לפה

פניני כתב:זה כמו ששרים ניגון מעדות המזרח שורים אותו לפי העברה שלהם שזה יותר מתאים (אולי מפני שכך רגילין)
כמו כן זה ניגון שמתאים יותר לפי הערבה של יוצאי גליציה
ומה שייך זלזול לפה

ההברה כמובן.

גם כאן...

שמעתי על "רב מנגן" ששר שיר זה בחופות שהוא עורך לחילונים ומסורתיים, ולפני כן היה שר את "מי זאת עולה יפהפיה".

התערבבו להם פה לכבוד פורים, ליטאים פסוקי שה"ש ועיוותם... בזכרוני ששאלו ליטוואק אחד תוצרת בריסק [וד"ל] היכן כתוב שי"ן (ימנית) בשה"ש [כי 'שיר השירים' הלא הם אומרים בשין [שמאלית] - כידוע ליודעי חן], ותוך כדי ענה אותו ליטוואק: 'לשוששי ברכבי פרעה דימישיך רעייתי...' ואתכם הסליחה...

סליחה: 'רעיישי'...

אין כאן שום עניין בריסקאי, כל ליטא הגו כך

כמה ביצועים של השיר:
http://www.abc770.org/video/node/1576
http://www.idadya.com/%D7%94%D7%A9%D7%9 ... AA-%D7%A9/
http://www.93fm.co.il/radio/19563/
http://phpmelodyplugins.com/demos/ytrel ... b5039.html
http://phpmelodyplugins.com/demos/ytrel ... 9d04a.html

בעניין שיש המקפידים שלא לשיר פסוקים משיה"ש הנה ביצוע של שיר עם מילים אחרות ללחן של "השבעתי...": http://www.ladaat.info/article.aspx?artid=7445

לגבי ההגייה החסידית ובהקשר לשיר הזה הגייה של "לוֹ" היא "לוֹי".

אין מקשין על הליצים אמנם תדעו לכם שבריסק היתה בפולין ולא בליטא
וכל ההברה הליטאית עם השי"ן והחולם ועוד אינה קיימת אצלם
אבל עכ"פ הם לא אומרים תיירה וכדו' כלל
ומי שמכיר את הגרמ"ד זה מאד בולט

למה נקרא הברה זו ׳חסידית׳? הנתיבות המתנגד לא דיבר כך? הבעל התניא החסידי כן דיבר כך?

זה לא קשור לחסידות, ע"כ לא צריכים למחות כ"כ. אפשר גם לעבור לסדר היום כרגיל ביום שיבסר הנעלה מעל כל ימי הפורים, כידוע ליודעי חן.