פורים תורה [תורות לפורים]

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
נאשער
הודעות: 624
הצטרף: ד' מרץ 02, 2011 2:49 pm

פורים תורה [תורות לפורים]

הודעהעל ידי נאשער » א' מרץ 09, 2014 7:34 pm

הייתי מציע לחו"ר החונים פה, להעלות הגיגיהם שלהם או שבאמתחתם לכבוד פורים, פורים תור'עס היה נאמר במשך כל השנים בכל חצרות האדמורים ובהיכלי הישיבות בה חריפי המח וחדי הלשון פתחו את פיהם כדת של יין והלו חיוך של ממש על פיהם של השומעים המבושמים, כמובן שמן הראוי לשמור על אוירה רצינית, ולהעלות רק פשעטליך כאלו שמתאימים לפורים באוירא רצינית עליזה, לא בקלות.

ברזילי
הודעות: 3216
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: פורים תורה [תורות לפורים]

הודעהעל ידי ברזילי » ב' מרץ 10, 2014 1:15 pm

באשכול אחר כתב הרב אוצה"ח
אוצר החכמה כתב:
איש-אחד כתב:http://www.responsafortoday.com/vol4/11.pdf

אני מבין שהבאת את הדברים כשעשוע לפורים, ובאמת יש להתפלא אחר שמנה בין האוסרים את אחד מגדולי הפוסקים של התנועה הריפורמית בארה"ב, מדוע לא מנה בין המתירים את המן שהלך אחרי פסק הדין של זרש אשתו.

והזכירני בזה מש"כ בחידושי זה זמן כביר:

איתא במגילה ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר אמר רב יהודה אורה זו תורה וכו' ויקר אלו תפלין וכן הוא אומר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ותניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפלין שבראש.

ויש להבין לפי זה מקרא שכתוב "ויאמר לו המלך מה-לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו ויאמר המן בלבו למי יחפץ המלך לעשות יקר יותר ממני" - בשלמא אחשוורוש נתכוון למרדכי ואתי שפיר הא דרצה לתת למרדכי יקר היינו תפילין, אבל יש לתמוה על המן - מדוע חשב שאחשוורוש רוצה לתת לו תפילין.

והנראה בזה, דהנה המן הלך במצוות אשתו זרש שצוותה אותו לבנות העץ, ותומ"י ללכת למלך ולבוא אל המשתה, ומעשה כל אותם דברים התחיל בלילה כמבואר בקרא. נמצא שאותו היום היה המן עסוק במצוותה של זרש מן הלילה ועד בואו אל המשתה, ולפי מה דקיי"ל העוסק במצווה פטור מן המצווה היה המן פטור ממצוות ק"ש של שחרית מתחילת זמנה, ולא היה יכול לקרוא ק"ש אלא בזמן שיגיע אל המשתה אחר שיסיים מצוה ראשונה של זרש שהחל לעסוק בה עוד בלילה.

ובברכות יד: שנינו הקורא ק"ש בלא תפילין כמביא זבח בלא נסכים, ועוד אמרו ביומא עא. שהממלא גרונם של תלמידי חכמים יין כאילו נִסך יין על גבי המזבח וא"כ אחר שהמן היה עוסק במצוה עד בואו אל המשתה, והיה מוכרח לקרוא ק"ש בבית משתה היין שהוא בבחינת ניסוך על המזבח, ממילא היה עליו להניח תפילין שלא לעבור על דברי ריו"ח שהקורא ק"ש בלא תפילין כמביא זבח בלא נסכים.

אלא שיש להקשות ע"ז טובא, שהלא בגמרא מבואר יקר אלו תפילין שבראש. א"כ המן חשב שאחשוורוש ייתן לו תש"ר, ולכאורה היה צ"ל ויאמר המן בראשו למי יחפוץ המלך וכו' ולא ויאמר המן בלבו שהוא כנגד תש"י המכוונים כנגד הלב.

וצ"ל שהמן ס"ל כשיטת ר' יוסי שאם אין לו תפילין של יד ויש לו שתי תפילין של ראש שטולה עור על אחת מהן ומניחה, ורצה המן שייתן לו אחשוורוש שני בתים של ראש, ויניח אחד מהם כנגד לבו (וסרס הפסוק ודרשהו, כאילו כתוב ויאמר המן למי יחפוץ המלך לעשות יקר בלבו יותר ממני). אמנם, מבואר שם בגמרא דבעלמא אין להוריד תפילין מקדושה חמורה של ראש לקדושת של יד, ומיירי כאן אך ורק בתפילין חדשות ולמ"ד הזמנה לאו מילתא, אבל למ"ד הזמנה מילתא אין להניח תש"ר על היד אלא אם אתני מעיקרא. ואחר שלא היה ידוע להמן אם אחשוורוש התנה על התפילין, ע"כ צ"ל דס"ל להמן הזמנה לאו מילתא.

ולפ"ז יתבאר כמין חומר כל המשא ומתן במשתה היין וכמ"ש. דהנה נאמר במגילה אם מצאתי חן בעיניך המלך ואם-על-המלך טוב תנתן-לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי. כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין הצר שוה בנזק המלך. ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה מי הוא זה ואי-זה הוא אשר-מלאו לבו לעשות כן. ותאמר אסתר איש צר ואויב המן הרע הזה והמן נבעת מלפני המלך והמלכה. והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל-גנת הביתן והמן עמד לבקש על-נפשו מאסתר המלכה כי ראה כי-כלתה אליו הרעה מאת המלך. והמלך שב מגנת הביתן אל-בית משתה היין והמן נפל על-המטה אשר אסתר עליה ויאמר המלך הגם לכבוש את-המלכה עמי בבית הדבר יצא מפי המלך ופני המן חפו. ויאמר חרבונה אחד מן-הסריסים לפני המלך גם הנה-העץ אשר-עשה המן למרדכי אשר דבר-טוב על-המלך עמד בבית המן גבה חמשים אמה ויאמר המלך תלהו עליו והדברים מופלאים מתחילה ועד סוף. מה מחדשת אסתר למלך, הלא הוא עצמו הסכים לזה. ועוד, אם כבר הסכים להרוג את כל ישראל ואסתר בתוכם מה הקצף הגדול על המן שנפל על המטה, הלא אמרה תורה על כעין זה כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה, ומי נתלה במי הוה אומר קטן בגדול, וא"כ בכלל מאתיים מנה. וכעי"ז צ"ב מה הוסיף המלך לקצוף על זה שבנה המן עץ לתלות את מרדכי, הלא בלא"ה הסכים אחשוורוש להרוג את מרדכי בכלל שאר ישראל, וזריזים מקדימים למצוות.

אמנם לפי מה שנתבאר, הדברים מאירים. דהנה כבר הוכחנו במישור דהמן ס"ל הזמנה לאו מילתא. ומאידך,גבי אחשוורוש הלא מפורש בקרא דקצף על ושתי על שהזמין אותה למשתה ולא באה, וש"מ דס"ל הזמנה מילתא.

אשר כל כן, אחר שהסכימו המן ואחשורוש להרוג את כל היהודים והזמינו אותם למיתה, סרב אחשוורוש לקחת דמיהם, כי אחר שהיהודים הוזמנו למיתה והזמנה מילתא, ממילא חל בהו איסור הנאה מן המת, ואיסורי הנאה אינם ממון, וזה מש"כ הכסף נתון לך.

וממילא באה אסתר להבאיש את ריחו של המן בעיני אחשוורוש ולומר "כי נמכרנו אני ועמי" היינו שהמן נהג כשיטתו שהזמנה לאו מילתא ומכר את היהודים כי לשיטתו אינם נאסרים בהנאה בהזמנה גרידא, וכל זה כנגד הוראה מפורשת של אחשוורוש וכנ"ל (ואילו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי, כי אז לא נאסרו בהנאה) ועל זה קצף עליו המלך שהורה הוראה כנגד רבו בתוך תלתא פרסי.

ועוד זאת הוסיף המן שנפל על המטה, ומן הסתם אחר שהיו תפילין בזרועו (כמ"ש לעיל) לא נפל על שמאלו, אל היטה על זרוע ימין מפני התפילין. שוב הבין המלך אחשוורוש מזה שהמן מניח תש"ר על היד, וכמ"ד הזמנה לאו מילתא וכנ"ל, וע"ז אומר המלך הגם לכבוש את המלכה עמי בבית (ורמז לו בזה לדברי ר' יוסי בפסחים ק) - לא די שאתה נוהג שלא כשיטתי בתוך תלתא פרסי, אלא אף בפני ממש אתה מורה הוראה דלא כוותי. וממילא גזר המלך את דינו להתלות על העץ אשר הכין המן, שאף שכבר הוזמן העץ למרדכי והיה ראוי שלא לתלות עליו שום אדם אחר לפי דהזמנה מילתא, אך הורה אחשוורוש בהוראת שעה לגזור על המן מידה כנגד מידה - כיוון שהורה בפני רבו אחשוורוש הזמנה לאו מילתא ייתלה על העץ כמ"ד הזמנה לאו מילתא וק"ל

תמיד בשמחה
הודעות: 33
הצטרף: ה' פברואר 20, 2014 5:32 pm

Re: פורים תורה [תורות לפורים]

הודעהעל ידי תמיד בשמחה » ב' מרץ 10, 2014 11:46 pm

ב"אשכוליא דפוריא..." הנמצא ישירות בפורום "בית המדרש" נמצאים תורות של פורים: viewtopic.php?f=17&t=4283

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: פורים תורה [תורות לפורים]

הודעהעל ידי איש רגיל » ג' מרץ 11, 2014 12:52 am

הרב ברזילי, ייש"כ, דברים נפלאים.
רק שתי הערות טכניות.
ברזילי כתב: שאם אין לו תפילין של יד ויש לו שתי תפילין של ראש שטולה עור על אחת מהן ומניחה

לכאו' צ"ל שתולה.
ברזילי כתב: ומאידך,גבי אחשוורוש

צ"ל: ומאידך, גבי אחשורוש.

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: פורים תורה [תורות לפורים]

הודעהעל ידי איש רגיל » ג' מרץ 11, 2014 1:07 am

איש רגיל כתב:
ברזילי כתב: שאם אין לו תפילין של יד ויש לו שתי תפילין של ראש שטולה עור על אחת מהן ומניחה

לכאו' צ"ל שתולה.

העירני באישי אחד מהחברים היקרים "טולה מלשון טלאי, עיין מנחות לד:", ואיתי תלון משוגתי.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: פורים תורה [תורות לפורים]

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ג' מרץ 11, 2014 1:21 am

ברזילי כתב:באשכול אחר כתב הרב אוצה"ח
אוצר החכמה כתב:
איש-אחד כתב:http://www.responsafortoday.com/vol4/11.pdf

אני מבין שהבאת את הדברים כשעשוע לפורים, ובאמת יש להתפלא אחר שמנה בין האוסרים את אחד מגדולי הפוסקים של התנועה הריפורמית בארה"ב, מדוע לא מנה בין המתירים את המן שהלך אחרי פסק הדין של זרש אשתו.

והזכירני בזה מש"כ בחידושי זה זמן כביר:

איתא במגילה ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר אמר רב יהודה אורה זו תורה וכו' ויקר אלו תפלין וכן הוא אומר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ותניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפלין שבראש.

ויש להבין לפי זה מקרא שכתוב "ויאמר לו המלך מה-לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו ויאמר המן בלבו למי יחפץ המלך לעשות יקר יותר ממני" - בשלמא אחשוורוש נתכוון למרדכי ואתי שפיר הא דרצה לתת למרדכי יקר היינו תפילין, אבל יש לתמוה על המן - מדוע חשב שאחשוורוש רוצה לתת לו תפילין.

והנראה בזה, דהנה המן הלך במצוות אשתו זרש שצוותה אותו לבנות העץ, ותומ"י ללכת למלך ולבוא אל המשתה, ומעשה כל אותם דברים התחיל בלילה כמבואר בקרא. נמצא שאותו היום היה המן עסוק במצוותה של זרש מן הלילה ועד בואו אל המשתה, ולפי מה דקיי"ל העוסק במצווה פטור מן המצווה היה המן פטור ממצוות ק"ש של שחרית מתחילת זמנה, ולא היה יכול לקרוא ק"ש אלא בזמן שיגיע אל המשתה אחר שיסיים מצוה ראשונה של זרש שהחל לעסוק בה עוד בלילה.

ובברכות יד: שנינו הקורא ק"ש בלא תפילין כמביא זבח בלא נסכים, ועוד אמרו ביומא עא. שהממלא גרונם של תלמידי חכמים יין כאילו נִסך יין על גבי המזבח וא"כ אחר שהמן היה עוסק במצוה עד בואו אל המשתה, והיה מוכרח לקרוא ק"ש בבית משתה היין שהוא בבחינת ניסוך על המזבח, ממילא היה עליו להניח תפילין שלא לעבור על דברי ריו"ח שהקורא ק"ש בלא תפילין כמביא זבח בלא נסכים.

אלא שיש להקשות ע"ז טובא, שהלא בגמרא מבואר יקר אלו תפילין שבראש. א"כ המן חשב שאחשוורוש ייתן לו תש"ר, ולכאורה היה צ"ל ויאמר המן בראשו למי יחפוץ המלך וכו' ולא ויאמר המן בלבו שהוא כנגד תש"י המכוונים כנגד הלב.

וצ"ל שהמן ס"ל כשיטת ר' יוסי שאם אין לו תפילין של יד ויש לו שתי תפילין של ראש שטולה עור על אחת מהן ומניחה, ורצה המן שייתן לו אחשוורוש שני בתים של ראש, ויניח אחד מהם כנגד לבו (וסרס הפסוק ודרשהו, כאילו כתוב ויאמר המן למי יחפוץ המלך לעשות יקר בלבו יותר ממני). אמנם, מבואר שם בגמרא דבעלמא אין להוריד תפילין מקדושה חמורה של ראש לקדושת של יד, ומיירי כאן אך ורק בתפילין חדשות ולמ"ד הזמנה לאו מילתא, אבל למ"ד הזמנה מילתא אין להניח תש"ר על היד אלא אם אתני מעיקרא. ואחר שלא היה ידוע להמן אם אחשוורוש התנה על התפילין, ע"כ צ"ל דס"ל להמן הזמנה לאו מילתא.

ולפ"ז יתבאר כמין חומר כל המשא ומתן במשתה היין וכמ"ש. דהנה נאמר במגילה אם מצאתי חן בעיניך המלך ואם-על-המלך טוב תנתן-לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי. כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין הצר שוה בנזק המלך. ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה מי הוא זה ואי-זה הוא אשר-מלאו לבו לעשות כן. ותאמר אסתר איש צר ואויב המן הרע הזה והמן נבעת מלפני המלך והמלכה. והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל-גנת הביתן והמן עמד לבקש על-נפשו מאסתר המלכה כי ראה כי-כלתה אליו הרעה מאת המלך. והמלך שב מגנת הביתן אל-בית משתה היין והמן נפל על-המטה אשר אסתר עליה ויאמר המלך הגם לכבוש את-המלכה עמי בבית הדבר יצא מפי המלך ופני המן חפו. ויאמר חרבונה אחד מן-הסריסים לפני המלך גם הנה-העץ אשר-עשה המן למרדכי אשר דבר-טוב על-המלך עמד בבית המן גבה חמשים אמה ויאמר המלך תלהו עליו והדברים מופלאים מתחילה ועד סוף. מה מחדשת אסתר למלך, הלא הוא עצמו הסכים לזה. ועוד, אם כבר הסכים להרוג את כל ישראל ואסתר בתוכם מה הקצף הגדול על המן שנפל על המטה, הלא אמרה תורה על כעין זה כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה, ומי נתלה במי הוה אומר קטן בגדול, וא"כ בכלל מאתיים מנה. וכעי"ז צ"ב מה הוסיף המלך לקצוף על זה שבנה המן עץ לתלות את מרדכי, הלא בלא"ה הסכים אחשוורוש להרוג את מרדכי בכלל שאר ישראל, וזריזים מקדימים למצוות.

אמנם לפי מה שנתבאר, הדברים מאירים. דהנה כבר הוכחנו במישור דהמן ס"ל הזמנה לאו מילתא. ומאידך,גבי אחשוורוש הלא מפורש בקרא דקצף על ושתי על שהזמין אותה למשתה ולא באה, וש"מ דס"ל הזמנה מילתא.

אשר כל כן, אחר שהסכימו המן ואחשורוש להרוג את כל היהודים והזמינו אותם למיתה, סרב אחשוורוש לקחת דמיהם, כי אחר שהיהודים הוזמנו למיתה והזמנה מילתא, ממילא חל בהו איסור הנאה מן המת, ואיסורי הנאה אינם ממון, וזה מש"כ הכסף נתון לך.

וממילא באה אסתר להבאיש את ריחו של המן בעיני אחשוורוש ולומר "כי נמכרנו אני ועמי" היינו שהמן נהג כשיטתו שהזמנה לאו מילתא ומכר את היהודים כי לשיטתו אינם נאסרים בהנאה בהזמנה גרידא, וכל זה כנגד הוראה מפורשת של אחשוורוש וכנ"ל (ואילו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי, כי אז לא נאסרו בהנאה) ועל זה קצף עליו המלך שהורה הוראה כנגד רבו בתוך תלתא פרסי.

ועוד זאת הוסיף המן שנפל על המטה, ומן הסתם אחר שהיו תפילין בזרועו (כמ"ש לעיל) לא נפל על שמאלו, אל היטה על זרוע ימין מפני התפילין. שוב הבין המלך אחשוורוש מזה שהמן מניח תש"ר על היד, וכמ"ד הזמנה לאו מילתא וכנ"ל, וע"ז אומר המלך הגם לכבוש את המלכה עמי בבית (ורמז לו בזה לדברי ר' יוסי בפסחים ק) - לא די שאתה נוהג שלא כשיטתי בתוך תלתא פרסי, אלא אף בפני ממש אתה מורה הוראה דלא כוותי. וממילא גזר המלך את דינו להתלות על העץ אשר הכין המן, שאף שכבר הוזמן העץ למרדכי והיה ראוי שלא לתלות עליו שום אדם אחר לפי דהזמנה מילתא, אך הורה אחשוורוש בהוראת שעה לגזור על המן מידה כנגד מידה - כיוון שהורה בפני רבו אחשוורוש הזמנה לאו מילתא ייתלה על העץ כמ"ד הזמנה לאו מילתא וק"ל


איני מצליח להבין מדוע קבע הרב ברזילי שזה פורים תורה - אילו זה היה תלוי בי הייתי מעבירו לבית המדרש כאשר יש שם כאלה לרוב.
מה גם שמורינו הרב אוצה"ח מכובדינו שליט"א דוגל בשיטה של שבעים פנים לתורה. ולדעתו מותר לחלוק עם רש"י ולפרש על פי דעת מקרא, וכאן הבן שואל מי קובע מהו פורים תורה. לפי איזה פרמטר. שמא הוא אחד מהשבעים פנים.
זכור לי כשעמדתי על הפרק הגיע איזה גביר הונגרי לפגוש אותי וכאשר שאלני במה אני עוסק כעת השבתי לו במסכת סוכה - ואז ביקש לשמוע איזה ווארט על סוכה. - אמרתי לו שבספר פלוני כותב לפרש למעלה מעשרים אמה פסולה - שאסור לעבור את גיל העשרים מבלי להתחתן - לפתע הרים עלי צעקות באומרו "והרי זהו הפשט הפשוט" ביקשתי לך שיטקל תורה ואיזה ווארט אך לא פשט פשוט.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: פורים תורה [תורות לפורים]

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ג' מרץ 11, 2014 1:48 am

אסתר ג,ו ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו כי הגידו לו את עם מרדכי ויבקש המן להשמיד את כל היהודים וכו' הרי מבואר שסבר המן כי אין זה לפי כבודו לשלוח יד רק במרדכי ועל כן עליו להשמיד את כל היהודים והנה בפרק ה' פסוק יג וכל זה איננו שווה לי בשעה שאני רואה וגו' ותאמר לו זרש אשתו יעשו עץ גבוה חמישים אמה וכו' וכאן הבן שואל מה נשתנה שהרי לעיל מזה כתוב שהיה זה פחיתות כבוד לו להמן לשלוח ידי במרדכי לבדו ומדוע שידלה אותו אשתה להתבזות וראיתי מפרשים מפני העץ גבוה חמישים אמה ועניין זה מפקיע את הויבז בעיניו לשלוח יד אך לא הצלחתי לרדת לסוף דעתו.
ולדעתי הענייה התירוץ הוא פשוט לפי הכתוב שם בפסוק יא ויספר להם המן את כבוד עושרו ורוב בניו - כאן נפל לה לזרש הפיוז - ואנוכי לא ידעתי על רוב בניך אמרה לו.
ועל כן שידלה אותו להתבזות ולשלוח יד במרדכי לבדו למרות שהיה זה פחיתות כבוד להמן וכנ"ל.

אוצרניק
הודעות: 279
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 7:55 am

Re: פורים תורה [תורות לפורים]

הודעהעל ידי אוצרניק » ה' מרץ 13, 2014 3:26 am

שמעתי מת"ח אחד.
בפיוט "מעוז צור" אומרים "רוב בניו וקניניו על העץ תלית". וצ"ע הלשון "רוב". דממ"נ אם היו לו 208 בנים, הרי תלו רק 10 ואין זה רוב, ואם היו לו רק 10 בנים, הרי תלו את כולם, ושוב אין זה רוב.
וי"ל עפ"י מש"כ התוס' ביומא (ל"א א', ד"ה אמה) שכולם קטועי ראש היו, שנהרגו ואח"כ נתלו. וא"כ א"ש, שכוונת הפייטן שכמו שבסוכה יש דין של ראשו ורובו, כלומר שיש 2 חלקים בגוף, ראשו, ורובו. ובני המן נתלו רק "רובם" ולא "ראשם". וזהו "רוב בניו". ודפח"ח.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: פורים תורה [תורות לפורים]

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ה' מרץ 13, 2014 3:45 am

לומד_בישיבה כתב:בפסוק יא ויספר להם המן את כבוד עושרו ורוב בניו - כאן נפל לה לזרש הפיוז - ואנוכי לא ידעתי על רוב בניך אמרה לו.
ועל כן שידלה אותו להתבזות ולשלוח יד במרדכי לבדו למרות שהיה זה פחיתות כבוד להמן וכנ"ל.

ואפשר שיש לקשר למה שכתבתי לעיל מזה להקשות מהו הדבר המוזר לכאורה שהמן סיפר לאשתו על רוב בניו אלא מאי שהיה בוגד בה ומוליד ממזרים וביקש הפייטן לרמז על מעשיו של המן והשתמש באותה מטבע ואמר רוב בניו כפי שהמן סיפר לאשתו על רוב בניו.
וראה מה שכתבתי לעיל שפליטת פה זו של המן הביאה עליו מפלתו.
---
עתה חשבתי שלכאורה זהו הפשט הפשוט ועל דרך האמת ולדעתי מותר בפורים לומר כתוב בספרים הק' וכו' שפליטת פה של המן שסיפר לאשתו שיש לו עוד הרבה בנים מחוץ לנשואים הביאה עליו את מפלתו וכו' והבוחר יבחר.

הכהן
הודעות: 1592
הצטרף: א' נובמבר 25, 2012 1:46 pm

Re: פורים תורה [תורות לפורים]

הודעהעל ידי הכהן » ה' מרץ 13, 2014 6:31 am

ומעשה היה בראש ישיבה שכטוב לבו ביין שאל את תלמידיו מי יוכל להקשות קושיה במגילה ולתרצה ממקום אחר. קם אחד ושאל שאלה זו, מדוע צריך המן לספר לזרש "את רוב בניו"? והתירוץ: ממקום אחר...

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: פורים תורה [תורות לפורים]

הודעהעל ידי איש רגיל » א' מרץ 16, 2014 4:40 pm

לבאר בטוט"ד מעשה דבלעם
מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלֹש רגלים, וברש"י רמז לו אתה מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים בשנה.
וצע"ג, איך אינו חושש לעקור, והא בלעם נביא היה, ואין נביא רשאי לעקור (מגילה דף ג, ומבואר בסנהדרין דף פט שחייב מיתה). וי"ל דהרי הוי סומא בעין אחד דכתיב שתום העין, והיה פטור מן הראיה כמבואר בחגיגה (ד:), וכיון דלא הוי מחוייב בדבר לא איכפת ליה. וכמדוייק מלשון הש"ס (ברכות כ:) "כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן", ודייקינן, להוציא את הרבים ידי חובתן הוא דאינו יכול, אך להוציא את הרבים מידי חובתן שלא יהיו מחוייבים כלל, יכול ויכול.
ויש להקשות דהא דסומא פטור מעליה לרגל הוא משום ג"ש דיראה יראה, ומסתמא לא שמיע ליה לבלעם האי ג"ש, דהא בלעם רוחו גבוהה הואי, ולא היה יכול לקבל מרבו מידי. ועוד דהא איתא להדיא בפי' הרע"ב (שמות יח) 'בלעם הרשע וכו' ומאי רבותיה', ומוכח דלא היה לו רב. ואף דהקשו התוס' (שבת צז. ד"ה גזירה) דיש לו לשמוע מאתנו, אמנם מסתמא לא שמע מקושיית התוס' כדביארנו דלא שמיע מידי מחמת רוחו הגבוהה.
ועוד קשה דהא לא ניתנו שיעורים לבני נח כמבואר ברמב"ם (פ"ט ממלכים ה"י), ובפשטות טעם הפטור של סומא בעין אחת הוא מצד דאין לו שיעור ראי', וא"כ הכא שהוא בן נח הרי לא ניתנו שיעורין לבן נח ושפיר מחוייב בראיה, כיון דסו"ס רואה בעין אחת.
וי"ל דאדרבא כיון דאין שיעורים לבני נח, חשבינן ליה כסומא גמור דאף שאין לו שיעור סומא מ"מ סומא הוא והרי הוא די כדי לפוטרו מכל המצוות כרבי יהודה (מגילה כד:) וממילא לא אכפת ליה.
וצ"ע דהא רוב הפוסקים ס"ל דלא כרבי יהודה כמבואר בפר"ח (סי נ..) ואזלי' בתר רובא. וי"ל, דבעכו"ם לא אזלינן בתר רובא כמבואר בשו"ת חת"ס. אבל עדיין קשה דהא רוב הפוסקים ס"ל דאזלי' בתר רובא אף בעכו"ם [כמבואר בב"ב (קעד:) דעכו"ם בתר ערבא אזיל], וא"כ אינו יכול לסמוך על ר"י. וי"ל דכיון שאם נלך בתר רובא נאמר שחייב מיתא דעקר דבר מן התורה, והרי בפיקו"נ לא אזלינן בתר רובא (כתובות טו:), על כן יכול לסמוך על המיעוט ולדון עצמו כפטור מן המצוות.
אולם אי בא לפטור עצמו מדין סומא, עדיין קשה דהא בא לעקור את הרגלים ע"י קללה, ומדוייק מתוס' בכמה דוכתי דסומא חייב בלאוין, ועובר בלאו דלא תקלל חרש [ואין לומר דהי' מותר לו לקלל ישראלים דאינם בכלל עמיתך דבלעם, דהא ליכא מידי דלישראל אסיר ולב"נ שרי], וי"ל דסמך עצמו על דעת החולקים דפטור הסומא אף מלאוין.
אלא דקשה, דא"כ הו"ל תרי רובא לחייב, רוב פוסקים דס"ל דלא כרבי יהודה דסומא חייב, ואף את"ל דפטור, איכא עוד רובא דסומא חייב לאוין, ובתרי רובא אפי' פיקו"נ לא מהני כמבואר ביומא (פד). והק"ל, איך בא לעקור דבר מן התורה.
ואל תאמר דהוי תרי רובא משם אחד - אי סומא פטור מלאוין, ועל כן שוב יכול לסמוך על המיעוט במקום פיקו"נ. דזה יש לדחות בכמה אנפי, חדא, משום דשם אחד הוא פסול דרבנן, ומן התורה שייכא ספק ספיקא אף אי תרוייהו בשם אחד [ועיי' משנה למלך באיזהו מקומן אי פסול דרבנן חשיב פסול מדאו']. ועוד, דהוי אחד מהספקות מתיר יותר, ומבואר בש"ך (כללי ס"ס) דבמתיר יותר לא חשיב שם אחד.

וי"ל, דבעכו"ם אמנם לא אזלינן בתר רובא סתם כמבואר לעיל בשם החת"ס, אך בתרי רובא עכו"ם נחית חד דרגא, וחשיב רוב אחד, וברוב אחד לא אזלינן בתר רובא בפיקו"נ, וממילא מיושב הכל על נכון.
אמנם כ"ז ליתא, דהלא לא יתכן דהוי סומא בעין אחת דהרי אתונו היתה אשתו, ואשתו כגופו, וא"כ ודאי דהיתה אף היא סומא בעין אחת. ואף דאפשר דאשתו כגופו הוא דווקא במין במינו, מ"מ איתא דבשר חמורים בשרם, ואף דנאמר במצרים, מבואר במפרשים (אוצר המדרשים) דבלעם היה מקוסמי פרעה וא"כ מוכח דהוה מצרי וחשיב כחמור, ואף דאינם שוים בטעמא, מ"מ שוים בשמא. ואין לומר דאתון רואה שפיר אף בעין אחת, דהא מבואר בסנהדרין (קד:) דאף חמור אינו רואה בצד אחד כשנסתמית עינו האחת.
ובזה יבואר, דאם אתונו סומא היתה כדהוכחנו, אמאי רתח עליה בהא דלחצה רגלו על הקיר, הוה לי למיחש דלא ראתה דייק צד זה, אלא ע"כ דאף בלעם נסתמא אחר שקיללם, ושוב מצאתי דמבואר כן להדיא ברש"י (במדבר כד, ג) שנסתמא בלעם לאחר הקללות. וא"כ הק"ל דלא הוה סומא ולא יתכן דבקש לפטור עצמו מאיסור עקירת דבר מן התורה מצד דהוה סומא.

וי"ל, דבלעם דן עצמו כחגר דפטור מן הראיה, דהא לבלעם הי' נפש רחבה כדאיתא באבות, ומצינו באנשים רחבים דמתקשים בהליכתן. ובזה יבואר מה דלחצה האתון רגלו על הקיר, דחישבה בדעתה שאם היה יוצא שלושים יום קודם החג היה סיפק בידו להגיע לירושלים [כמבואר ברמב"ם (פ"ה מקידוש החודש ה"י) שאין בין ירושלם ומצרים על דרך אשקלון אלא מהלך שמנה ימים או פחות], ועל כן לחצה רגלו על הקיר ובזה גרמה לו להיות חגר ברגלו האחת דפטור מן הראיה. ואף דקיי"ל דאין מבטלין איסור לכתחילה, ואם עבר וביטל אסור. מ"מ כבר הוכחנו לעיל דאתונו היתה כגופו, והחובל בעצמו אע"פ שאינו רשאי פטור.

כ"ז נתחבר ע"י שלושה כשרים מישראל, ודבר אחד טוב מציל כל הספר

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: פורים תורה [תורות לפורים]

הודעהעל ידי איש רגיל » ג' מרץ 18, 2014 8:35 pm

כיון שבמהדורה הקודמת נפלו אי אלו טעויות, ערכתי כעת והוא מדוייק להפליא, הפלא ופלא.


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים