באיזה תאריך היה נס פורים?

[ניים ושכיב]

נתבקשתי לברר:
בתפילת על הניסים אומרים 'בימים ההם בזמן הזה'. 'בימים ההם' כלו' לפני שנים רבות, 'בזמן הזה' כלו' בתאריך זה - י"ד לפרזים וט"ו למוקפים.
והנה י''ד וט"ו הם הימים שאחרי הניסים והנפלאות והמלחמות והתשועות שעשה לאבותינו, וא"כ היה ראוי לומר על הניסים יום קודם - בי"ג לפרזים ובי"ד למוקפים.
השואל מעוניין בעיקר לדעת האם שאלה זו כבר נשאלה בספרים, אבל גם תשובות מחו"ר הפורום תתקבלנה בברכה.
עניתי לשואל שהנס ארך זמן ממושך, ויום המנוחה הוא גמר הנס, וגם בחנוכה כך הוא שחנו מאויביהם בכ"ה. אבל לא נחה דעתו בזה, ולגבי חנוכה אמר לי דשאני חנוכה שהיה גם נס פך השמן מכ"ה ואילך.
עד כאן שאלת השואל. עכשיו אני מוסיף ושואל את מי שימצא באוצר, היות וחיפשתי ולא מצאתי, באיזו מחרוזת חיפוש השתמשת?

[קולמוס הסופר]

בס"ד
קצת פה.

קונטרס ברכת הזמן.PDF

(123.26 KiB) הורד 318 פעמים

1.JPG (10.5 KiB) נצפה 5227 פעמים

[ניים ושכיב]

ישר כוחו של הרב קולמוס הסופר.

עדיין לא נחה דעתו של השואל בתירוצו של בעמח"ס ברכת הזמן (שאמנם לא דן בגוף הקו'), דלא רק בי"ד לא באו הגויים להנקם, אלא גם הרבה ימים אח"כ.

ע"י מחרוזת החיפוש הנ"ל הופיעה עוד תשובה (מסורה-יג), שאנו חוגגים כמו שחגגו בשנה הראשונה, והם לא חגגו בי"ג משום מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה. אמר ע"ז השואל, שלא קשה לו למה עושים משתה ושמחה בי"ד, אלא למה אומרים בו על הניסים.

שיניתי את המילה האחרונה במחרוזת החיפוש ל+הנ[י]סים, והופיעו עוד 5 תוצאות:
בתוצאה הראשונה (יגדיל תורה) אין תי' ע"ז, אבל בארבעת הבאות יתכן שיש תירוץ, אך לא יכולתי לקרוא כיון שבעוה"ר עדיין אינני מנוי על האוצר.

עלה בדעתי לתרץ שאולי ב'זמן הזה' לא מתייחס דוקא ליום י"ד אלא לפרק זמן ארוך יותר (שאינני יודע להגדירו) וי"ג נכלל בו.
---
למעשה:
אודה למי ש:
1. יבדוק אם יש תי' בארבעת התוצאות הנ"ל.
2. ימצא תי' אחר באוצר או בדעתו הרחבה.
3. יחווה את דעתו על הרעיון שהצעתי.
יש"כ ופורים שמח!

[אנונימי אנונימי]

עלה בדעתי לתרץ שאולי ב'זמן הזה' לא מתייחס דוקא ליום י"ד אלא לפרק זמן ארוך יותר (שאינני יודע להגדירו) וי"ג נכלל בו.

יש"כ ופורים שמח!

עם הארץ אנכי אבל כמדומה שהבקיאים דכאן יכלו להביא מראה מקום מקושיית מגן אברהם כלפי זמן מתן תורתינו בשבועות

[ניים ושכיב]

הקושיה נמצאת בפתיחה לסימן תצד.
מה אתה למד ממנה?
רצונך לומר שיש מי שמתרץ כך את קושייתו?

[אנונימי אנונימי]

הקושיה נמצאת בפתיחה לסימן תצד.
מה אתה למד ממנה?
רצונך לומר שיש מי שמתרץ כך את קושייתו?

אמת

[ניים ושכיב]

עד שיבואו הבקיאים ויגלו לנו את המתרץ ואת דבריו,
אעיר הערת אגב, שבנוסח הקושיה של המג"א א"א לומר כן, דהוא נקט יום מתן תורתנו, דלא כנוסח הסידור שלנו, שכתוב זמן מתן תורתנו.

[אליעזר בלוי]

יכול להיות שהנס הוא מה שמוזכר ברשי על הפסוק ליהודים היתה אורה זו תורה וכו מלמד שעל כל אלה גזר המן

[הכהן]

יכול להיות שהנס הוא מה שמוזכר ברשי על הפסוק ליהודים היתה אורה זו תורה וכו מלמד שעל כל אלה גזר המן

להעיר, שפסוק זה נאמר על יום כתיבת האגרות - כ"ג סיון, ולא על פורים.

[דמשק]

עלה בדעתי לתרץ שאולי ב'זמן הזה' לא מתייחס דוקא ליום י"ד אלא לפרק זמן ארוך יותר (שאינני יודע להגדירו) וי"ג נכלל בו.

י"ל כן עפי"ד הרשב"א שביאר דברי הגמ' ריש מגילה ואימא זמנים טובא, וביאר, כלומר אפילו מראש חודש וכענין שאמרו בירושלמי כל החודש כשר לקריאת המגילה דכתיב והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה וכו'

[ארי בן ארי]

נתבקשתי לברר:
בתפילת על הניסים אומרים 'בימים ההם בזמן הזה'. 'בימים ההם' כלו' לפני שנים רבות, 'בזמן הזה' כלו' בתאריך זה - י"ד לפרזים וט"ו למוקפים.
והנה י''ד וט"ו הם הימים שאחרי הניסים והנפלאות והמלחמות והתשועות שעשה לאבותינו, וא"כ היה ראוי לומר על הניסים יום קודם - בי"ג לפרזים ובי"ד למוקפים.
השואל מעוניין בעיקר לדעת האם שאלה זו כבר נשאלה בספרים, אבל גם תשובות מחו"ר הפורום תתקבלנה בברכה.

אי אתינן להכי יש להעיר כי צ"ע קצת גם על איזה נס איירי
כי תלית המן היתה בט"ז ניסן ושם גם היה נס המהפך אשר עליו אנו מודים "וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ לוֹ גְמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ"
ותלית בניו היתה לכו"ע בי"ד אדר
אלא על כרחך שאיירי על כל התקופה