בקשת הבנה בדין עיר שאין בה י' בטלנין שדינה ככפר

[גאולה בקרוב]

מסכת מגילה דף ג עמוד ב :ואמר רבי יהושע בן לוי: כרך שאין בו עשרה בטלנין - נדון ככפר. מאי קא משמע לן? תנינא: איזו היא עיר גדולה - כל שיש בה עשרה בטלנין, פחות מכאן - הרי זה כפר. - כרך איצטריך ליה, אף על גב דמיקלעי ליה מעלמא.
ואמר רבי יהושע בן לוי: כרך שחרב ולבסוף ישב - נדון ככרך. מאי חרב? אילימא חרבו חומותיו, ישב - אין, לא ישב - לא? והא תניא, רבי אליעזר בר יוסי אומר: אשר לוא חומה - אף על פי שאין לו עכשיו, והיה לו קודם לכן. אלא: מאי חרב - שחרב מעשרה בטלנין.

יל"ע: פחות מעשרה בטלנין הרי זה כפר- ומה שייך שיקראו ביום הכניסה? יש להם בכלל יום הכניסה? ויש להם "מפני שמספקים מים ומזון" וכו'? וצ"ע

פני יהושע מסכת מגילה דף ג עמוד ב:כיון דהא מילתא דעשרה בטלנים לא רמיזא במגילה א"כ על כרחך צ"ל דמסברא הכי הוא דכל שאין בו עשרה בטלנים הו"ל ככפר לענין שצריכין להקדים ליום הכניסה שדרכן לילך למקום ב"ד, וזכר לדבר כדאמרינן נמי בעלמא דכל שאין בה עשרה בטלנים אין מושיבין בה סנהדרין

[עם_הארץ]

תפילה בצבור מתקיימת בבית הכנסת, רק כאשר יש בו מנין - היינו עשרה מתפללים.
כאשר הצבור טרוד במלאכתו, אין הוא מגיע לבית הכנסת להתפלל, ואז אין מנין.
עשרה בטלנים, מחזיקים באופן קבוע את המנין בבית הכנסת - יום יום ובכל תפילה יש צבור, מנין, מבני המקום.
ללא קשר עם מספר התושבים, אם אין בית כנסת ומנין קבוע יום יום בשלש תפלות, הוא נחשב ככפר (את "שירותי הצבור" הם צריכים לייבא).

בית כנסת בתחנה המרכזית, למשל, של עיר ראשית שוקק חיים. תפילות שחרית מנחה וערבית נערכות בו כבר זה עשרות שנים מידי יום ביומו, אך לא על ידי תושבי העיר, אלא על ידי עוברי אורח, שחולפים במקום. אף על פי כן, העיר הזו היא "כפר" ולא "עיר גדולה".

[משולש]

אם כבר עסקינן בהלכות עשרה בטלנים יש לי עוד שאלה:

כרך שאין בו עשרה בטלנין נידון ככפר. האם הוא מאבד גם אם דין ט"ו שלו או שהוא נשאר כפר עם טו? (ואז כשי"ד ברביעי הוא יקרא בחמישי כדינו ולא יקדים לשני עם שאר הכפרים הפרוזים, כי הוא ט"ו וגם יום הכניסה, ולהיפך אם י"ד בשני הכפר הזה יקדים לשני ולא יקרא בט"ו כמוקפין כי הוא צריך תמיד להקדים ליום הכניסה).

[מיללער]

אם כבר עסקינן בהלכות עשרה בטלנים יש לי עוד שאלה:

כרך שאין בו עשרה בטלנין נידון ככפר. האם הוא מאבד גם אם דין ט"ו שלו או שהוא נשאר כפר עם טו? (ואז כשי"ד ברביעי הוא יקרא בחמישי כדינו ולא יקדים לשני עם שאר הכפרים הפרוזים, כי הוא ט"ו וגם יום הכניסה, ולהיפך אם י"ד בשני הכפר הזה יקדים לשני ולא יקרא בט"ו כמוקפין כי הוא צריך תמיד להקדים ליום הכניסה).

בתוס' מגילה ג: ד"ה כרך שאין בו מבואר שכפר המוקף חומה מימות יב"ן אפי' אין בו י' בטלנים קורין בט"ו ואין מקדימין ליום הכניסה.

ועי' בשפ"א על מתני' שאין כן דעת הרעטב"א והרמב"ם

[עושה חדשות]

קובץ גליונות.png (85.91 KiB) נצפה 1693 פעמים