פורים תורה

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
מנצפך
הודעות: 446
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2016 11:05 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי מנצפך » ד' מרץ 08, 2017 9:15 pm

כדכד כתב:חקרתי פעם בנדון מי שהי' לו חזקה להיות רב של פורים ואח"כ נתעטר בכתר וראה ונהי' רב גם בכל השנה - האם הרבנות של כל השנה מפקיעה את האפשרות להיות רב של פורים או דילמא מאי דהו"ל מעיקרא נשאר והרבנות הכללית היא רק תוספת ולא עוקרת

לכאורה תליא בפלוגתא דאמוראי (גיטין מג:) חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה לראובן ונשתחררה וחזרה ונתקדשה לשמעון, דרב יוסף בר חמא אמר ר''נ פקעו קדושי ראשון ור' זירא אמר רב נחמן גמרו קדושי ראשון, עיי"ש.

כדכד
הודעות: 2664
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי כדכד » ד' פברואר 14, 2018 12:19 pm

"והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש" - מדוע רק בביתו היה אבל וחפוי ראש?
אלא כיוון שזה היה ברגל אז נוהגת אבלות רק בצנעה

כדכד
הודעות: 2664
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי כדכד » ה' פברואר 15, 2018 5:45 pm

יל"ע למה מרדכי לא השתחווה להמן
אי משום שעשה עצמו ע"ז? הלא אדם אין נאסר!
אי משום שתלה על עצמו צלם כדאי' במדרש - הרי התכשיט בטל לאדם?
היה נ"ל לתרץ שמרדכי וחבריו שכן רצו להשתחוות נחלקו במח' התוס' והמרדכי פ' במה אשה בדין דבר המחובר לבגד אך איו שייך כתכשיט שאסור לצאת עם זה בשבת
והתוס' ס"ל דהוא גזרה מחובר אטו שאינו מחובר או שמא נפיל ואתי לאתויי והמרדכי ס"ל דכל שאינו שייך אינו בטל לבגד ואסור מדאורייתא לצאת בו
לפ"ז הצלם של המן היה מחובר אך אינו קשור ושאר החכמים סברו כתוס' שבטל לאדם עצמו והרי מותר
אולם מרדכי סבר כמובן בשיטת המרדכי שמה שלא שייך אין בטל וא"כ אסור להשתחוות להמן

כדכד
הודעות: 2664
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי כדכד » ד' פברואר 21, 2018 12:10 pm

אמרתי לבתי הקטנה שהיא מש בוגרת ונסתפקתי אם נחשב שויא אנפשיה לאסרה לכהן גדול

כדכד
הודעות: 2664
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי כדכד » ד' פברואר 21, 2018 12:10 pm

אמרתי לבתי הקטנה שהיא מש בוגרת ונסתפקתי אם נחשב שויא אנפשיה לאסרה לכהן גדול

עזריאל ברגר
הודעות: 3761
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' פברואר 21, 2018 7:11 pm

כדכד כתב:אמרתי לבתי הקטנה שהיא מש בוגרת ונסתפקתי אם נחשב שויא אנפשיה לאסרה לכהן גדול

אם היא בוגרת - אינה ברשותך ואינך יכול לאוסרה, ואינך נאמן, אז חזרה לקטנותה והיא ברשותך ואתה נאמן והיא בוגרת, וחזר הדין...

ההוא דאמר
הודעות: 966
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' פברואר 28, 2018 5:14 am

יתנו יקר לבעליהן - אלו תפילין
בניחוח פורים, ראיתי שאלה לעיל בענייני פורים תורה, דהלא דרשו חז"ל, ליהודים היתה אורה ויקר - אלו תפילין.
ואם כן קשה, מדוע כתיב בתחילת המגילה, "וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן". ומדוע צריכות הנשים לתת את התפילין - היקר, לבעליהן, ואמאי אינן יכולות להשאירן ברשותן.
אכן י"ל, דהנה באבודרהם מבואר כי פטור נשים במ"ע שהזמן גרמא, זהו לפי שמשועבדות לבעל.
ומעתה יאירו הדברים, דמאחר והמן גזר שהאשה מעתה תהיה כפופה לבעלה, ומדברת בלשון עמו, ואם כן היות ותהיה משועבדת לבעלה, נפטרת היא ממילא ממ"ע שהזמן גרמא, ושוב תוכל לתת את התפילין המהודרות שברשותה לבעלה, דשוב אין לה צורך בזה.

ההוא דאמר
הודעות: 966
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' פברואר 28, 2018 5:18 am

מנצפך כתב:
כדכד כתב:חקרתי פעם בנדון מי שהי' לו חזקה להיות רב של פורים ואח"כ נתעטר בכתר וראה ונהי' רב גם בכל השנה - האם הרבנות של כל השנה מפקיעה את האפשרות להיות רב של פורים או דילמא מאי דהו"ל מעיקרא נשאר והרבנות הכללית היא רק תוספת ולא עוקרת

לכאורה תליא בפלוגתא דאמוראי (גיטין מג:) חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה לראובן ונשתחררה וחזרה ונתקדשה לשמעון, דרב יוסף בר חמא אמר ר''נ פקעו קדושי ראשון ור' זירא אמר רב נחמן גמרו קדושי ראשון, עיי"ש.


עוי"ל דתליא בחקירת האור שמח, האם כהן גדול זהו חפצא חדש של כהן גדול, או שהינו גם כהן הדיוט עם תוספת של כהן גדול. ועיין בספר מגד יעקב זבחים שהביא ציונים בזה.

דורש ושואל
הודעות: 8
הצטרף: ש' מאי 21, 2016 11:31 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי דורש ושואל » ד' פברואר 28, 2018 2:48 pm

חכם באשי כתב:נשאלתי מתם אחד:
מהו שאומרים על סממני הקטורת "שהקול יפה לבשמים", הן על בשמים מברכים "מיני בשמים", "עצי בשמים" וכיוצא בכך ולא ברכת "שהכל".
הרהרתי הרבה בלבי, ונראה לי, קרוב לאמת, שאותה ברייתא נשנית בזמן בית שני, שהיו כהנים גדולים שאינם ראויים (עי' יומא ט ע"א), והם שלא ידעו את פרטי ההלכות בירכו על הכל "שהכל".


בדרך צחות
שאלתי פעם אחד, מהו פירשו "שהקול יפה
לבשמים" ? אמר לי, שהכל יפה לבשמים, הכל בכ"ף
טוב לבשמים!!! אמרתי לו אם אתה מתחלף ק בכ' שכן
בת ק' כבת כ'. הרשה לי לומר ביאור נאה בהפסוק:
כי תבא בכרם ריעך ואל כליך לא תתן. שכן לשיטתך
יש לגרוס כלי"ך בק' קליך, שפירשו קו"ל. ומבן לפי
מה שאמרו חז"ל שהדיבור רע ליין, לכן כשבאים לכרם
ריעך שהיין נמצא שם, אל קלי"ך לא תתן, אל תדבר,
שכן רע ליין.

מקור - http://beinenu.com/sites/default/files/alonim/55_12_72.pdf


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים