מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

פורים תורה

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
מנצפך
הודעות: 446
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2016 11:05 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי מנצפך » ד' מרץ 08, 2017 9:15 pm

כדכד כתב:חקרתי פעם בנדון מי שהי' לו חזקה להיות רב של פורים ואח"כ נתעטר בכתר וראה ונהי' רב גם בכל השנה - האם הרבנות של כל השנה מפקיעה את האפשרות להיות רב של פורים או דילמא מאי דהו"ל מעיקרא נשאר והרבנות הכללית היא רק תוספת ולא עוקרת

לכאורה תליא בפלוגתא דאמוראי (גיטין מג:) חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה לראובן ונשתחררה וחזרה ונתקדשה לשמעון, דרב יוסף בר חמא אמר ר''נ פקעו קדושי ראשון ור' זירא אמר רב נחמן גמרו קדושי ראשון, עיי"ש.

כדכד
הודעות: 4367
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי כדכד » ד' פברואר 14, 2018 12:19 pm

"והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש" - מדוע רק בביתו היה אבל וחפוי ראש?
אלא כיוון שזה היה ברגל אז נוהגת אבלות רק בצנעה

כדכד
הודעות: 4367
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי כדכד » ה' פברואר 15, 2018 5:45 pm

יל"ע למה מרדכי לא השתחווה להמן
אי משום שעשה עצמו ע"ז? הלא אדם אין נאסר!
אי משום שתלה על עצמו צלם כדאי' במדרש - הרי התכשיט בטל לאדם?
היה נ"ל לתרץ שמרדכי וחבריו שכן רצו להשתחוות נחלקו במח' התוס' והמרדכי פ' במה אשה בדין דבר המחובר לבגד אך איו שייך כתכשיט שאסור לצאת עם זה בשבת
והתוס' ס"ל דהוא גזרה מחובר אטו שאינו מחובר או שמא נפיל ואתי לאתויי והמרדכי ס"ל דכל שאינו שייך אינו בטל לבגד ואסור מדאורייתא לצאת בו
לפ"ז הצלם של המן היה מחובר אך אינו קשור ושאר החכמים סברו כתוס' שבטל לאדם עצמו והרי מותר
אולם מרדכי סבר כמובן בשיטת המרדכי שמה שלא שייך אין בטל וא"כ אסור להשתחוות להמן

כדכד
הודעות: 4367
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי כדכד » ד' פברואר 21, 2018 12:10 pm

אמרתי לבתי הקטנה שהיא מש בוגרת ונסתפקתי אם נחשב שויא אנפשיה לאסרה לכהן גדול

כדכד
הודעות: 4367
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי כדכד » ד' פברואר 21, 2018 12:10 pm

אמרתי לבתי הקטנה שהיא מש בוגרת ונסתפקתי אם נחשב שויא אנפשיה לאסרה לכהן גדול

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7021
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' פברואר 21, 2018 7:11 pm

כדכד כתב:אמרתי לבתי הקטנה שהיא מש בוגרת ונסתפקתי אם נחשב שויא אנפשיה לאסרה לכהן גדול

אם היא בוגרת - אינה ברשותך ואינך יכול לאוסרה, ואינך נאמן, אז חזרה לקטנותה והיא ברשותך ואתה נאמן והיא בוגרת, וחזר הדין...

ההוא דאמר
הודעות: 1399
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' פברואר 28, 2018 5:14 am

יתנו יקר לבעליהן - אלו תפילין
בניחוח פורים, ראיתי שאלה לעיל בענייני פורים תורה, דהלא דרשו חז"ל, ליהודים היתה אורה ויקר - אלו תפילין.
ואם כן קשה, מדוע כתיב בתחילת המגילה, "וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן". ומדוע צריכות הנשים לתת את התפילין - היקר, לבעליהן, ואמאי אינן יכולות להשאירן ברשותן.
אכן י"ל, דהנה באבודרהם מבואר כי פטור נשים במ"ע שהזמן גרמא, זהו לפי שמשועבדות לבעל.
ומעתה יאירו הדברים, דמאחר והמן גזר שהאשה מעתה תהיה כפופה לבעלה, ומדברת בלשון עמו, ואם כן היות ותהיה משועבדת לבעלה, נפטרת היא ממילא ממ"ע שהזמן גרמא, ושוב תוכל לתת את התפילין המהודרות שברשותה לבעלה, דשוב אין לה צורך בזה.

ההוא דאמר
הודעות: 1399
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' פברואר 28, 2018 5:18 am

מנצפך כתב:
כדכד כתב:חקרתי פעם בנדון מי שהי' לו חזקה להיות רב של פורים ואח"כ נתעטר בכתר וראה ונהי' רב גם בכל השנה - האם הרבנות של כל השנה מפקיעה את האפשרות להיות רב של פורים או דילמא מאי דהו"ל מעיקרא נשאר והרבנות הכללית היא רק תוספת ולא עוקרת

לכאורה תליא בפלוגתא דאמוראי (גיטין מג:) חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה לראובן ונשתחררה וחזרה ונתקדשה לשמעון, דרב יוסף בר חמא אמר ר''נ פקעו קדושי ראשון ור' זירא אמר רב נחמן גמרו קדושי ראשון, עיי"ש.


עוי"ל דתליא בחקירת האור שמח, האם כהן גדול זהו חפצא חדש של כהן גדול, או שהינו גם כהן הדיוט עם תוספת של כהן גדול. ועיין בספר מגד יעקב זבחים שהביא ציונים בזה.

דורש ושואל
הודעות: 8
הצטרף: ש' מאי 21, 2016 11:31 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי דורש ושואל » ד' פברואר 28, 2018 2:48 pm

חכם באשי כתב:נשאלתי מתם אחד:
מהו שאומרים על סממני הקטורת "שהקול יפה לבשמים", הן על בשמים מברכים "מיני בשמים", "עצי בשמים" וכיוצא בכך ולא ברכת "שהכל".
הרהרתי הרבה בלבי, ונראה לי, קרוב לאמת, שאותה ברייתא נשנית בזמן בית שני, שהיו כהנים גדולים שאינם ראויים (עי' יומא ט ע"א), והם שלא ידעו את פרטי ההלכות בירכו על הכל "שהכל".


בדרך צחות
שאלתי פעם אחד, מהו פירשו "שהקול יפה
לבשמים" ? אמר לי, שהכל יפה לבשמים, הכל בכ"ף
טוב לבשמים!!! אמרתי לו אם אתה מתחלף ק בכ' שכן
בת ק' כבת כ'. הרשה לי לומר ביאור נאה בהפסוק:
כי תבא בכרם ריעך ואל כליך לא תתן. שכן לשיטתך
יש לגרוס כלי"ך בק' קליך, שפירשו קו"ל. ומבן לפי
מה שאמרו חז"ל שהדיבור רע ליין, לכן כשבאים לכרם
ריעך שהיין נמצא שם, אל קלי"ך לא תתן, אל תדבר,
שכן רע ליין.

מקור - http://beinenu.com/sites/default/files/alonim/55_12_72.pdf

כדכד
הודעות: 4367
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי כדכד » ג' פברואר 19, 2019 11:55 am

לכבוד פורים קטן לא אמנע (היינו לא אוכל להתאפק) מלכתוב מה שנתחדש לי מנא הא מילתא דאמרי אינשי שמי שאינו שוטף כלים ואינו עושה דברים אינו שובר ומצאתי רמז לכך ברש"י בפרשת תצוה שכתוב "הכהן תחתיו - כל כהן לשון פועל ועובד ממש וא - לפיכך ניגון תביר נמשך לפניו".

כדכד
הודעות: 4367
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי כדכד » ד' פברואר 27, 2019 5:54 pm

בדבר חילוקי המנהגים שיש שהולכים למקוה כל יום ויש שרק ביום ששי לכבוד שבת אמרתי דתליא בפלוגתא דתנאי במקואות דר"מ ס"ל כל הימים כמקוה ור"י ס"ל דרק הים הגדול כמקוה

קראקובער
הודעות: 2835
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי קראקובער » א' מרץ 03, 2019 2:05 pm

כדכד כתב:אמרתי לבתי הקטנה שהיא מש בוגרת ונסתפקתי אם נחשב שויא אנפשיה לאסרה לכהן גדול

היות שכתבת פעמיים אותו שאלה כבר אין לך אמתלא..

כדכד
הודעות: 4367
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי כדכד » ד' מרץ 06, 2019 11:59 am

"ויתפוש את אגג מלך עמלק חי" ויש להבין בגדרה של תפישה זו, מה מועילה תפיסה מחיים? וי"ל שעמלק בגימטריא ספק וא"כ התפישה במלך עמלק דינה כתפיסה בספקות, אבל זה טוב למ"ד שמועילה תפיסה בספקות אבל למ"ד שתפיסה אינה מועילה מדוע תפס? יש ליישב ע"פ הראשונים הסבורים שתפיסה מועילה קודם שנולד הספק והרי מובא שכשאגג היה תפוס נולדו מזה אבותיו של המן וא"כ שפיר י"ל שהתפיסה קודם שנולד הספק

דרומי
הודעות: 5902
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי דרומי » ה' מרץ 07, 2019 1:53 pm

ראיתי בעלון של הגר"מ מאזוז שליט"א שיש מנהג שבעת קריאת המגילה כשמגיעים ל'ליהודים היתה אורה' יש לגעת בספר תורה ('אורה זו תורה'), וכשמגיעים ל'ויקר' יש לגעת בתפילין ('ויקר אלו תפילין'). ואמרתי להוסיף, שכדאי להחזיק בקבוק יין או יי"ש ולגעת בו בעת המלה 'ושמחה', ולענין הנגיעה ב'וששון' - אין מגלין אלא לצנועין...

איש פלוני
הודעות: 419
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 11:50 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי איש פלוני » ה' מרץ 07, 2019 8:11 pm

מאמר שנכתב ע"י א' מידידי ע"ד המחשבה
מכיון שבעיקרו נכתב שלא לפורים אלא ללעג על א' מהדורשין במחשבה החיים איתנו שיניתי כמה שינויים קטנים (וחלקם ציינתי במקומם - - - )

אי' במגילה "חור כרפס ותכלת". ולכאו' ק' מה ענין חור שהוא מיוצאי מצרים, אצל מגילת אסתר?
וביותר, שהרי כרפס אוכלים בליל הסדר ומה ענינו אצל פורים?
וביותר, דאי בליל הסדר אנו עומדים, א"כ לילה הוא, ולילה פטור מציצית, ואמאי הוזכר כאן התכלת?
והנראה בהקדם דהנה נגאלו ישראל בזכות ליל הסדר, שבו היה צום תענית אסתר. וא"כ בפסח הלכה אסתר אצל המלך. והנה עד אז אמרו ישראל אחות לנו בבית המלך, ומאז ראו שאפסה תקותן ונתפללו, ובזכות זה נושעו. והנה זהו ענינו של חור שהגביה את ידי משה במלחמת עמלק, ואמרו וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה, אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים, היו מתגברים. ואם לאו, היו נופלין.
והנה התכלת היא סמל הניצחון בעמלק, דכתיב "שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי". והענין, דכתיב 'וראיתם אותו - וזכרתם', דהיינו שהוא ענין פרשת זכור. והוא הענין דחור וליל הסדר דמגילת אסתר וכמש"נ.
וביותר נראה דהנה כרפס הוא ירק הבא לעורר בלב לשאול (וכמש"כ במה נשתנה), וא"כ לכך בא כרפס, לעורר מה ענין חור אצל התכלת, וכמש"נ ודו"ק.
וביותר ביאור נ', דהענין דדוקא חור נבחר ליצג את ענין הביטחון בה' הוא, דהראש הוא מקום ומשכן השכל, ועל כן הרמת הידים למעלה מן הראש [כמו שעשה משה על ידי חור] מבטאת הליכה למעלה מן השכל (דהיינו שאין תחבולות אלא רק ביטחון). והנה ראיה ברורה לזה, כדאמרי אינשי על מי שאין בו שכל "יש לו חוּר בראש".
והנה התכלת מסמלת את יעקב אבינו, דהתכלת גרה בציצית יחד עם חוטי הלבן, ויעקב נמי אמר "עם לבן גרתי". והגר עם הלבן הוא התכלת.
והנה כתבו חז"ל דעם לבן גרתי - ותרי"ג מצות שמרתי, ומאידך כתיב ששמרו האבות גם מצות דרבנן, וצ"ב מנלן להו הא. ולפי דברינו יבואר דהוא מפסוק זה עצמו וכמש"נ, דיעקב הוא הגר עם לבן - והיינו תכלת, ותכלת הרי שוכן עם חור, וחור ענינו מחיית עמלק, וזהו ענין פורים, ופורים ענינו "הדר קבלוה מאהבה" וכתבו המפרשים דקאי על התורה שבעל פה - והיינו דרבנן. והנה ששמרו האבות גם מצות דרבנן.
וע"ד המחשבה יש להוסיף ראיה ברורה. דהנה כרפ"ס שורשו הוא 'כַּרְפְּ' 'הַס'. והנה ברור כדברינו, שהקרעפלאך שאוכלין בפורים ג"כ שורשם הוא 'כַּרְפְּ', והיינו שיסוד הכרפס הוא פורים. ומכאן שקיימו האבות גם מנהגי ישראל.
וענין עמלק הוא ביתר עומק בענין מה שדרשנו במקום אחר על השורש והנקודה שסביבה סבבה כל מלחמת משה בעמלק (וכמו שכתבתי בספרי - - - ), דהנה ודאי אם היו יודעין עמלק כי משה יושב בראש הגבעה היו עושין כל טצדקי כדי להזיזו משם, כדי שיהיו נוצחין. וא"כ ודאי כל זמן שהיו ישראל נופלין היו אחדים מהן צועקין למשה "משה!", ומיד כדי שלא ישימו עמלק לבבם למשה היו כל ישראל משתיקין אותם וצועקין "הַס!". וא"כ זוהי הנקודה שכל מלחמת עמלק סובבת סביבה. וזהו ענין ה'הס' שב'כַּרְפְּ'-'הַס'.
וביותר נראה שאם היה משה מתפלל בקול רם היה חור צועק לו "הַס!", שלא ישמעוהו עמלק, וכנ"ל. וא"כ 'הס' הוא הנקודה הפנימית של כל הניצחון בעמלק. וראיה ברורה לזה ש'ה"ס' בגימט' "מכה", דהיינו שעל ידו מכין בעמלק, וכהמנהג להכות בהמן.
ועפ"ז נ' דגם משה התפלל ה"ס תפילות, וכמו שביארנו פעם ב - - - ענין מספר ס"ה, שהוא ששים וחמש, ושִׁשִּׁים הוא אותיות שָׂשִׂים (ש' שמאלית) שהוא ענין שמחה, והוא כדברינו כדכתיב "שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי". וכבר כתבנו שתכלת הוא ענין הניצחון בעמלק. וראיה ברורה למספר 'ס"ה', שודאי כשעלה מרדכי עם התכלת על הסוס אמר להמן "סַה!" (סע!).
והנה אגג נתחפש בכישוף לכבשה, דהיינו כָּבַשׂ - ס"ה, והיינו שניסה לכבוש את ענין ה'ס"ה'.
והנה המן חיפש עץ גבוה חמישים אמה, והיינו שרצה לבטל ענין 'י-ה' מ-'ס"ה', ולהותירו ס"ה חסר י"ה שהוא נ'. וע"י כך רצה לפגום בכח ה'ס"ה' לנצח את עמלק.
וזהו הקשר לתכלת שהוא יעקב, דכתיב "ארמי אובד אבי", ובעומק נראה השורש דפשט הפסוק הוא 'ארמי אובד אב-הי', דהיינו אובד האב - ע"י - ה'ה"י'. והיינו שג"כ לבן ניסה להוריד את ה'ה"י' = י"ה מן ה'ס"ה'.
והנה כנודע מספר - - -, הנקודה שכל העולם סובב סביבה היא המחברת בין השמים לארץ. וא"כ יש לנו לומר דזהו המחבר בין השמים לבין הארץ, דהנה תכלת דומה לרקיע - דהיינו שמים, וכרפס ברכתו בו"פ האדמה (וביותר למנהג האשכנזים שנוטלין תפוח אדמה), ואדמה היינו ארץ. וא"כ חיבור שמים וארץ הוא ה"חוּר".
ונראה בביאורו, דהנה הסדר הוא חיבור שמים לארץ, ולא חיבור ארץ לשמים, ועל כן הפסוק הוא בבחי' איתהפכא דונהפוך הוא, ולכן יש להבין בעומק הפסוק כך: קודם תכלת - שמים, ואח"כ כרפס - ארץ. והנה אם הפכנו את הפסוק א"כ חור כבר אינו ח' ו' ר', אלא רוח, ר' ו' ח'. ונראה שזהו חיבור שמים וארץ, דבין השמים לארץ ישנו האויר, שהוא הרוח.
ונ' דזהו פשט הפסוק 'ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם', דע"י ההפיכה, דהיינו שעי"ז נודע לנו ש'חוּר' הוא 'רוּח' ועי"ז ידענו המחבר בין השמים לארץ, עי"ז ישלטו היהודים המה בשונאיהם, שעי"ז נוצחין את עמלק, וכמו שיתבאר.
דהנה ענין הרוח הרי איתא להדיא בשטר דחמישים 'כי עוד אאמין באדם, גם ברוחו, רוח עז'. והנה שטר החמישים היינו נ', ורמזו לנו בזה דאת ה-נ' (שכבר ביארנו שהוא 'ס"ה' חסר 'י"ה') אפשר להעלות לקדושה ע"י הרוח, וכבר נתבאר שרוח הוא חוּר שענינו הוא ס"ה, א"כ ע"י הרוח אפשר להעלות את ה-נ' ל'ס"ה'. והביאור שע"י חיבור השמים לארץ (שכבר נתבאר שהוא ע"י הרוח) אנו מורידין את קוב"ה לעולם ומוסיפין את ה'י"ה' ל-נ' ונהיה ל'ס"ה'.
והנה ב' פעמים ס"ה הם ק"ל. והנה ראיה ברורה שע"י הרוח משלימין את ה'ס"ה' דכתיב ונטלתני רוחא ושמעית בִּתְרֵי ק"ל, וזהו ההסבר למאי דכתיב לפניו "ברוך כבוד ה' ממקומו", ומקומו הוא הכיסא, ואין הכס שלם עד שימחה שמו של עמלק, וביאר לן הנביא דע"י מה נמחה שמו של עמלק - ע"י "בִּתְרֵי" - תרי הוא שניים - דהיינו ב' פעמים ס"ה, והיינו בִּתְרֵי ק"ל - בתרי פעמים ס"ה נהיה ה'ס"ה' ק"ל.
והא דאיצטריך תרי ס"ה ולא רק ס"ה אחד הטעם הוא, דע"י ה'ס"ה' מכים בעמלק, ומנהג ישראל להכות ע"י ה'ס"ה' בתרי פעמים - בהמן הראשון ובהמן האחרון.
והנה ה'ק"ל' הוא ענין הרוח שהיא המחברת שמים וארץ. דקל שבעולם הוא הרוח שהיא האויר.
והנה זה נרמז בשטר דחמישים שקלים, וזה שאמרו רז"ל שהקדים שקליהן לשקליו של המן, וע"י כך נוצח עמלק, ודו"ק היטב.
קבצים מצורפים
חור כרפס ותכלת.pdf
(362.5 KiB) הורד 84 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 1399
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' מרץ 12, 2019 1:45 am

כדכד כתב:מדוע התיר מרדכי לעצמו שהמן יספר אותו (כדאיתא בגמ' מגילה) והרי אסרו להסתפר אצל גוי מחשש שיהרגנו ועוד גוי כזה שאצלו החשש היה מוצדק לכאורה?


הרוצה להחכים כתב:ועוד נראה לתרץ, שהמן היה עבד כנעני, שהרי נמכר למרדכי, ומחוייב במצוות כאשה, ולכן היה מותר למרדכי להסתפר אצלו.


וביותר נראה לפי מה שכתבו המפרשים [חומת אנך לחיד"א, יערות דבש, שיר מעון] כי להמן היה דין יהודי - ובזה פירש שיר מעון [חת"ס, פרשת תצוה] הפסוק שמרדכי משיב לעבדי המלך, "כי הגיד להם - אשר הוא יהודי", היינו שהמן יהודי, ומשום כך אינו כורע ומשתחווה לו.
ומעתה כיון שמרדכי פסק על המן שהינו יהודי, אם כן שוב אין איסור להסתפר אצלו.

כדכד
הודעות: 4367
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי כדכד » ד' מרץ 04, 2020 10:53 am

"כי אין הצר שווה בנזק המלך". למה אינו שווה?
י"ל לפי שהמן גודל על כל שרי המלך שהיו פרתמים כמבואר במגילה וגם המן עצמו היה מה]פרתמים כדאיתא שהציע "ונתן הלבוש והסוס על יד איש משרי המלך הפרתמים" והמלך אמר שיעשה בעצמו כאשר דיבר.
נמצא שהפר תמים הם שוורים תמים
ושור תם אינו משלם אלא חצי נזק מגופו.
עי"ל שהמן היה צורר היהודים ובצרורות גם משלמים חצי נזק

קרית מלך
הודעות: 442
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי קרית מלך » ד' מרץ 04, 2020 12:58 pm

הרה"צ רצ"מ זילברברג שליט"א בליצנותא דע"ז ביאר מה שאמרו במגילה "ויהי באמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם ויגידו להמן", דאינו מובן איך יתכן שהמן הרשע לא ראה בעצמו שמרדכי הצדיק אינו משתחווה לפניו, אלא בהכרח לומר שהוא החזיק בידו את הסמארטפון ועיניו ומוחו ולבו היו שקועים במכשיר שבידו, לכן לא ראה בעצמו את המחזה ש"מרדכי לא יכרע ולא ישתחווה" אלא רק כשעבדי המלך אמרו לו זאת...

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 1134
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ד' מרץ 04, 2020 1:36 pm

בכתבי הגה"צ רבי שלמה רוזנר זצ"ל, נמצא כתוב "פורים תורה" שכתב בעת שכרותו.
קצת ערכתי הדברים, אבל לא הבנתי מה הכוונה בקטע המסומן בקו, אשמח לעזרתכם.

שמעתי מהרה"ג ר' חיים יוסף יעקובזון שליט"א "פורים תורה":
הנה יש להקשות מפני מה אוכלים "אוזני המן" ולא אוכלים "לשון המן", שהרי דיבר לשון הרע, כמבואר בגמרא מגילה (י"ג ב') "אמר רבא, ליכא דידע לישנא בישא כהמן".
ויש לומר, שהמן גם שמע לשון הרע על מרדכי שלא יכרע ולא ישתחווה (ראה אסתר ג' ד').
אבל קשה, למה לא אוכלים גם ה"לשון" וגם ה"אוזן", והא אפשר לקיים שניהם?
ויש לומר, שהיה ספק מזונות או שהכל, אי נימא דאוזן עיקר, וכיון שיש כאן לשון ואוזן, הוה ליה ספק ספיקא.
ויש שרצו לומר, דהוה "אבר מן החי", או נאמר דרשעים בחייהם קרויים מתים, לא הוה אבר מן החי.

עוד יש לומר, על פי הגמרא בפסחים (כ"א ב') שכל דבר שיש בו איסור אכילה יש בו איסור הנאה, וקל וחומר בן בנו של קל וחומר שדבר שיש בו איסור הנאה יש בו איסור אכילה. ואם כן לשון הרע דודאי אסור בהנאה ובאכילה, לכן אסור לאכול הלשון.
ועל פי דברי הגמרא למד החפץ חיים זצ"ל שיש איסור בשמיעת לשון הרע, דלשון הרע הוא איסור הנאה, ולכן אסור אפילו בשמיעה.

כדכד
הודעות: 4367
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי כדכד » ד' מרץ 04, 2020 1:41 pm

"אשר שלח ידו ביהודים" והרי לא קרה כלום ליהודים ותנן "החושב לשלוח יד... ב"}ש מחיבים וב"ה פוטרים" והרי הלכה כב"ה ולמה נקרא שולח יד ביהודים?

סגי נהור
הודעות: 3946
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' מרץ 04, 2020 2:57 pm

כדכד כתב:"אשר שלח ידו ביהודים" והרי לא קרה כלום ליהודים ותנן "החושב לשלוח יד... ב"}ש מחיבים וב"ה פוטרים" והרי הלכה כב"ה ולמה נקרא שולח יד ביהודים?

ויש ליישב דהנה לדעת ב"ה אינו חייב עד שיגביה, והכא הרי היה מעשה הגבהה כמש"נ מנשאים את היהודים.

צביב
הודעות: 1544
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי צביב » ד' מרץ 04, 2020 3:09 pm

לכאורה הכוונה שהמן קיים זאת כשלקח ( על גבו) את מרדכי ,

( בפשטות הרי מפורש במגילה, והמן נפל,,,, המלכה עמי בבית)

סופר-סתם
הודעות: 143
הצטרף: א' יוני 11, 2017 6:51 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי סופר-סתם » ד' מרץ 04, 2020 3:40 pm


כדכד
הודעות: 4367
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי כדכד » ד' מרץ 04, 2020 5:18 pm

סגי נהור כתב:
כדכד כתב:"אשר שלח ידו ביהודים" והרי לא קרה כלום ליהודים ותנן "החושב לשלוח יד... ב"}ש מחיבים וב"ה פוטרים" והרי הלכה כב"ה ולמה נקרא שולח יד ביהודים?

ויש ליישב דהנה לדעת ב"ה אינו חייב עד שיגביה, והכא הרי היה מעשה הגבהה כמש"נ מנשאים את היהודים.

זה היה אחר שנתלה וא"כ אין יישוב זה מספיק

צביב
הודעות: 1544
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי צביב » ד' מרץ 04, 2020 9:32 pm

כתבתי לזה תירוץ שכוונתו על הסוס,
( וכמדומה ששאלת הרב כדכד היא שאין לומר אין מוקדם ומאוחר כאן,
שהרי קראה למפרע לא יצא).

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7021
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' מרץ 04, 2020 10:25 pm

כדכד כתב:"אשר שלח ידו ביהודים" והרי לא קרה כלום ליהודים ותנן "החושב לשלוח יד... ב"ש מחיבים וב"ה פוטרים" והרי הלכה כב"ה ולמה נקרא שולח יד ביהודים?

אצל גויים דנים להם מחשבה כמעשה.
אלא שידוע שהמן לא היה גוי כ"א עבד שהוא כיהודי, וכדכתיב "כי הגיד להם אשר הוא - המן - יהודי" - ראו viewtopic.php?p=523386#p523386
וילע"ע.

צביב
הודעות: 1544
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי צביב » ד' מרץ 04, 2020 11:08 pm

שיחת מורינו המשגיח שליט''א,

מדה כנגד מדה.

עשו זעק זעקה גדולה ומרה,,,
לכן מרדכי יצא ברחוב העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה.
ולכן בשכרו הכריזו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו,

ומהיכן הגיע המן - מעמלק, ועמלק מתמנע,
ותמנע היתה פילגש לאליפז,
כי רצתה להדבק בזרע אברהם, ולא קיבלוה יצחק ויעקב,
ומכיון שריחקו אותה הלכה לאליפז, ונולד עמלק.

ומעמלק נולד המן, והוא היה עבד של מרדכי ( יערות דבש)
ושנא אותו ( פסחים קי''ג) ולצאת לחירות,
אמרו לו חכמיו אם מזרע היהודים מרדכי, יש ירושה עד יעקב אבינו,
ורצה להרוג כולם,
כדי לצאת לחירות,

ואם היה כעצתם,
היה חוזר להיות ישראל ( למ''ד א''צ גט שחרור)

הרי מדה כנגד מדה
לא קבלו את תמנע,
ורק הנכד שלה...

סגי נהור
הודעות: 3946
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' מרץ 04, 2020 11:38 pm

כדכד כתב:
סגי נהור כתב:
כדכד כתב:"אשר שלח ידו ביהודים" והרי לא קרה כלום ליהודים ותנן "החושב לשלוח יד... ב"}ש מחיבים וב"ה פוטרים" והרי הלכה כב"ה ולמה נקרא שולח יד ביהודים?

ויש ליישב דהנה לדעת ב"ה אינו חייב עד שיגביה, והכא הרי היה מעשה הגבהה כמש"נ מנשאים את היהודים.

זה היה אחר שנתלה וא"כ אין יישוב זה מספיק

עוד יש ליישב ובהקדים דלכאורה יש להקשות איך קבעו בפורים יום שמחה ביום שבו נחו מאויביהם שהוא למחרת המלחמה, והא קיי"ל תכף לסמיכה שחיטה, ואיך שמחו יום למחרת השחיטה. וצריך לומר שנהגו בזה כדעת ב"ש, כדאיתא בגמרא (ביצה כ, ב) על מה נחלקו [ב"ש וב"ה], על תכף לסמיכה שחיטה, שב"ש אומרים אינו צריך וב"ה אומרים צריך, ע"כ, ולפ"ז א"ש גם בעניננו.

מקדש מלך
הודעות: 2739
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי מקדש מלך » ה' מרץ 05, 2020 9:57 am

ולכאורה קושיא מעיקרא ליתא, דהרי המן היה עבדו של מרדכי, ועל כרחך סבר כבית שמאי דמותר להשתמש בשמש עם הארץ. ויש לומר דמזה אין ראיה, שהרי מרדכי נהג בכל עניניו כיוסף הצדיק, שהרי שניהם היו משנה למלך וקיימא לן הלכה כסתם משנה. ואם כן הרי יוסף השתמש בשמש עם הארץ, כמפורש בפסוק "והנה השמש והירח משתחוים לי", שעל כרחך השמש הלך אחרי הירח, שהרי עבד נלמד מ"נפש קנין כספו" וקיימא לן דבדיני נפשות מתחילין מן הקטן (ובלאו הכי יש להפוך תיבות הפסוק משום "ונהפוך הוא"), וקיימא לן מנוח עם הארץ היה שהלך אחרי אשתו.

ובלאו הכי אתי שפיר, דהרי תיכף לסמיכה שחיטה הוא יתר יו"ד לדברי הרב סג"נ, ואם כן קשה דתעלה היו"ד ותתרעם דסג"נ בנך מבטלני, ועל כרחך דיו"ד זו על שם המחשבה נאמרה, ובמעשה חושב קיימא דצורת שני עבריהם אינן שוות, ועל כן יש לומר דנהג בחד כבית שמאי ובחד כבית הלל.

ועוד דארי מצד אחד הוא השמש העם הארץ, שהרי המשיא בתו לעם הארץ כופתה בפני הארי, ואילו הנשר מצד הוא מכוער, דהרי פירס עליה סדין מפני הנשר פסולה ואם נאותה כשרה, הרי שהנשר מכערה. וקיימא לן "חכמה מפוארת בכלי מכוער", והרי שבצד אחד עם הארץ ובצד אחד תלמיד חכם.

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7021
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' מרץ 05, 2020 3:06 pm

מחפש איך לקשר זאת עם ענין שמחלוקת ב"ש וב"ה היתה בט' אדר.

כדכד
הודעות: 4367
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי כדכד » ה' מרץ 05, 2020 4:58 pm

צביב כתב:
כדכד כתב:
סגי נהור כתב:
כדכד כתב:"אשר שלח ידו ביהודים" והרי לא קרה כלום ליהודים ותנן "החושב לשלוח יד... ב"}ש מחיבים וב"ה פוטרים" והרי הלכה כב"ה ולמה נקרא שולח יד ביהודים?

ויש ליישב דהנה לדעת ב"ה אינו חייב עד שיגביה, והכא הרי היה מעשה הגבהה כמש"נ מנשאים את היהודים.

זה היה אחר שנתלה וא"כ אין יישוב זה מספיק

כתבתי לזה תירוץ שכוונתו על הסוס,
( וכמדומה ששאלת הרב כדכד היא שאין לומר אין מוקדם ומאוחר כאן,
שהרי קראה למפרע לא יצא).

ולכן כתבתי הקושיא עליו ולא על דברי מר.
בכל אופן לדברי כולם קשה והרי המטלטל את הפקדון לצורך הפקדון אינו נחשב שולח יד כמבואר ש"לצרכה פטור".

.השוחט
הודעות: 468
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי .השוחט » ה' מרץ 05, 2020 7:42 pm

שמעתי דבר נחמד.
יודע כל שער עמינו שכל השביעיות שבתורה כמובן לא מקרה הוא, כמו ימי השבוע, שבע שבתות, וכהנה וכהנה, ומקורן בספירות עליונות כידוע ליודעי חן.
והנה יש לנו ה' מועדים מן התורה, ג' רגלים ר"ה ויוהכ"פ. חז"ל הוסיפו פורים וחנוכה והרי לנו שבעה. (וכבר טרחו לכוונם נגד חגת נהים אלא שאי"ז המקום).
בפוריא יומא דמשקין הוא. ויש לנו שבעה משקין. יד שחט דם.
והנה הנם מכוונים באופן נפלא נגד שבעת המועדים.
יין בפורים. דבש בר"ה. שמן בחנוכה. חלב בעצרת. טל בפסח. דם ביוהכ"פ, [מיעוט חלב ודם על ידי התענית]. מים בסוכות.
ומי שיד ה' טובה עליו יוכל כמובן להרחיב בזה הרבה.

דרומי
הודעות: 5902
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי דרומי » ה' מרץ 05, 2020 8:43 pm

יישר כח הרב השוחט (שח"ט...) על הווארט הנפלא

כמדומה שאין הוא מתאים לאשכול, הוא מידי רציני ואמיתי...

[ואגב, לענין הקבלת החגים לפי הקבלה ראיתי מבארים שר"ה ויוהכ"פ מקבילים לחב"ד, ג' רגלים כנגד חג"ת, פורים וחנוכה כנגד נצח והוד, ויסוד ומלכות נשארו פנויים לחגים שיתחדשו ב"ב בי"ז תמוז ובתשעה באב]

בן ראובן
הודעות: 622
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2012 10:29 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי בן ראובן » ה' מרץ 05, 2020 8:57 pm

.השוחט כתב:דם ביוהכ"פ, [מיעוט חלב ודם על ידי התענית]


לכאורה מתאים יותר - הרצאת דמים בקה"ק.

גמח
הודעות: 310
הצטרף: ד' ינואר 16, 2013 6:48 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי גמח » ה' מרץ 05, 2020 8:58 pm

מהו טל בפסח?

דרומי
הודעות: 5902
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי דרומי » ה' מרץ 05, 2020 8:59 pm

מוריד הטל, תפלת טל

צביב
הודעות: 1544
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי צביב » ה' מרץ 05, 2020 9:13 pm

דרומי כתב:יישר כח הרב השוחט (שח"ט...) על הווארט הנפלא

כמדומה שאין הוא מתאים לאשכול, הוא מידי רציני ואמיתי...

[ואגב, לענין הקבלת החגים לפי הקבלה ראיתי מבארים שר"ה ויוהכ"פ מקבילים לחב"ד, ג' רגלים כנגד חג"ת, פורים וחנוכה כנגד נצח והוד, ויסוד ומלכות נשארו פנויים לחגים שיתחדשו ב"ב בי"ז תמוז ובתשעה באב]

ראיתי מבארים טו בשבט יסוד,
(טו באב מלכות)

צביב
הודעות: 1544
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי צביב » ה' מרץ 05, 2020 9:44 pm

כדכד כתב:"אשר שלח ידו ביהודים" והרי לא קרה כלום ליהודים ותנן "החושב לשלוח יד... ב"}ש מחיבים וב"ה פוטרים" והרי הלכה כב"ה ולמה נקרא שולח יד ביהודים?


גוי קונה בכסף
וכסף אצלו כמשיכה בישראל,
ומוהרקייהו דהני בטפסא דמלכא מנח ( ב''מ עג)

אלא שהקנין לבסוף היה ע''י כלי - טבעת - בחליפין,
וזה בגיטו וידו באין כאחד מתוך שקנה את היהודים,
חשוב יותר מאחשורוש, כי רוב איכות האנשים בקנין המן.
ולכן בהנאת אדם חשוב שמקבל מאחשורוש.

הרי שכבר נקראו בקנינו של המן.

ובקיצור בפשטות,
הסרת טבעת היתה שליחות יד
ואין הצר שוה בנזק המלך

.השוחט
הודעות: 468
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי .השוחט » ו' מרץ 06, 2020 9:42 am

בענין שבת זכור, שמעתי איזה פורים תורה קטן.
אחרי מעמד הר סיני נאמר להם שובו לכם לאהליכם, ובחז"ל אי' שנפקדו בנים זכרים.
אם נתעברו אחרי ו' סיון, עולה הלידה ז' אדר, [או ח' או ט' כדאי' בענין זה ואכ"מ], ונמצא שבת זו היתה שבת ה"זכור".
ע"כ שמעתי.

עכשיו יל"ע בזה כמה דברים. לכ' ארבעס לא היה להם, רק היו יכולים לטעום במן, ויש לחקור אם יש "חלות" של שלום זכר על טעם ארבעס ללא ממשו.
ובפרט דאי' שלא היה משתנה לדברים המזיקין למעוברות ומניקות.
ויתכן דזה טעם נוסף למנהג ישראל בזרעונים בפורים, לתקן ולהשלים החיסרון דאז.
ובכלל אם כנים הדברים, נמצא בי"ד אדר בשנה השנית לצאת בני ישראל, היה יום ברית המונית לאלפי או רבבות ילדי ישראל, ומצינו בזה שרש קדמון לקדושת יום זה.
ששון ויקר. וקצת רמיזא עוד במנהג הקדמון להישאר עם התפילין בקריאת המגילה, כנהוג בעת מילה.
ואותו קו המקשר ממתן תורה ליד אדר, יבאר מדוע נבחר יום זה להדר קיבלוה באהבה.
ויש עוד להעמיק בזה הרבה מכמה אנפי אבל אין הזמן מוכשר כעת לזה.
נערך לאחרונה על ידי .השוחט ב ד' מרץ 11, 2020 6:55 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

חרסון
הודעות: 662
הצטרף: ג' פברואר 28, 2017 12:33 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי חרסון » א' מרץ 08, 2020 3:37 am

.השוחט כתב:שמעתי דבר נחמד.
יודע כל שער עמינו שכל השביעיות שבתורה כמובן לא מקרה הוא, כמו ימי השבוע, שבע שבתות, וכהנה וכהנה, ומקורן בספירות עליונות כידוע ליודעי חן.
והנה יש לנו ה' מועדים מן התורה, ג' רגלים ר"ה ויוהכ"פ. חז"ל הוסיפו פורים וחנוכה והרי לנו שבעה. (וכבר טרחו לכוונם נגד חגת נהים אלא שאי"ז המקום).
בפוריא יומא דמשקין הוא. ויש לנו שבעה משקין. יד שחט דם.
והנה הנם מכוונים באופן נפלא נגד שבעת המועדים.
יין בפורים. דבש בר"ה. שמן בחנוכה. חלב בעצרת. טל בפסח. דם ביוהכ"פ, [מיעוט חלב ודם על ידי התענית]. מים בסוכות.
ומי שיד ה' טובה עליו יוכל כמובן להרחיב בזה הרבה.


מדרש שוח"ט!!


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים