מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

פורים תורה

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
.השוחט
הודעות: 645
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי .השוחט » א' מרץ 08, 2020 9:03 am

לאו מדילי הוא. כתבתי ששמעתיו.

יאיר
הודעות: 10404
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי יאיר » א' מרץ 08, 2020 10:25 am

חרסון כתב:
.השוחט כתב:שמעתי דבר נחמד.
יודע כל שער עמינו שכל השביעיות שבתורה כמובן לא מקרה הוא, כמו ימי השבוע, שבע שבתות, וכהנה וכהנה, ומקורן בספירות עליונות כידוע ליודעי חן.
והנה יש לנו ה' מועדים מן התורה, ג' רגלים ר"ה ויוהכ"פ. חז"ל הוסיפו פורים וחנוכה והרי לנו שבעה. (וכבר טרחו לכוונם נגד חגת נהים אלא שאי"ז המקום).
בפוריא יומא דמשקין הוא. ויש לנו שבעה משקין. יד שחט דם.
והנה הנם מכוונים באופן נפלא נגד שבעת המועדים.
יין בפורים. דבש בר"ה. שמן בחנוכה. חלב בעצרת. טל בפסח. דם ביוהכ"פ, [מיעוט חלב ודם על ידי התענית]. מים בסוכות.
ומי שיד ה' טובה עליו יוכל כמובן להרחיב בזה הרבה.


מדרש שוח"ט!!

היכן בדיוק? לא הצלחתי למוצאו

דרומי
הודעות: 6708
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי דרומי » א' מרץ 08, 2020 10:54 am

יהודי אחד פגשני בשבת ושמח לחלוק עמי את מה שהתחדש לו. אמרתי אשתף בזה את ציבור החכמים.

להבין ההבדל בין 'צדקה לעניים' לבין 'מתנות לאביונים' - מה בין 'עני' ל'אביון'.

ויובן ע"פ מה שנאמר 'עני ואביון מגוזלו', והיינו, שההבדל בין עני לאביון יתבאר ע"פ 'גוזלו'. דהנה, ההבדל בין גזלן לגנב הוא, שגנב אין לו עזות פנים לגנוב בפרהסיא ועושה מעשיו בסתר, וגזלן מעיז פניו ואין לו בושה.

וזהו ההבדל בין עני ואביון, כעין ההבדל בין גזלן לגנב:

עני סתם אין לו בושה, והוא בא ותובע בפה ואף מוציא מהכיס. והמצוה כל השנה היא ליתן 'צדקה לעניים'. אמנם בפורים החידוש הוא שצריך לחפש את ה'אביונים', אלו שצנועים ואינם מבקשים בעצמם וצריך להתחכם עמם עד שמצליחים להביא להם.

ובזה מדוייק כפל הלשון ב'אשת חיל' - "כפה פרשה לעני וידה שלחה לאביון":

העני לא מחכה להרבה הקדמות, אלא מיד כשהוא רואה ש"כפה פרשה" הוא בא וחוטף את שלו (ואף מה שלא שלו) מתוך הכף הפרושה;

ואילו האביון אינו בא לבד אלא הוא צנוע בביתו וצריך לשלוח לו במיוחד עד ביתו כדי שיסכים לקבל - "וידה שלחה לאביון", שליחות מיוחדת. ודפח"ח.

.השוחט
הודעות: 645
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי .השוחט » א' מרץ 08, 2020 7:00 pm

יאיר כתב:
חרסון כתב:
.השוחט כתב:שמעתי דבר נחמד.
יודע כל שער עמינו שכל השביעיות שבתורה כמובן לא מקרה הוא, כמו ימי השבוע, שבע שבתות, וכהנה וכהנה, ומקורן בספירות עליונות כידוע ליודעי חן.
והנה יש לנו ה' מועדים מן התורה, ג' רגלים ר"ה ויוהכ"פ. חז"ל הוסיפו פורים וחנוכה והרי לנו שבעה. (וכבר טרחו לכוונם נגד חגת נהים אלא שאי"ז המקום).
בפוריא יומא דמשקין הוא. ויש לנו שבעה משקין. יד שחט דם.
והנה הנם מכוונים באופן נפלא נגד שבעת המועדים.
יין בפורים. דבש בר"ה. שמן בחנוכה. חלב בעצרת. טל בפסח. דם ביוהכ"פ, [מיעוט חלב ודם על ידי התענית]. מים בסוכות.
ומי שיד ה' טובה עליו יוכל כמובן להרחיב בזה הרבה.


מדרש שוח"ט!!

היכן בדיוק? לא הצלחתי למוצאו


יאיר היקר, הוא לא התכוון למדרש שוחר טוב, זה היה פאראפראזה על הכינוי שלי כאן. (לכן כתבתי שזה לא משלי ולא אני דרשתיו).
מקוה שהעמל שטרחת בחיפוש הניב איזו ידיעה מעניינת וייחשב לך לתלמוד תורה.

.השוחט
הודעות: 645
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי .השוחט » א' מרץ 08, 2020 7:03 pm

דרומי כתב:יהודי אחד פגשני בשבת ושמח לחלוק עמי את מה שהתחדש לו. אמרתי אשתף בזה את ציבור החכמים.

להבין ההבדל בין 'צדקה לעניים' לבין 'מתנות לאביונים' - מה בין 'עני' ל'אביון'.

ויובן ע"פ מה שנאמר 'עני ואביון מגוזלו', והיינו, שההבדל בין עני לאביון יתבאר ע"פ 'גוזלו'. דהנה, ההבדל בין גזלן לגנב הוא, שגנב אין לו עזות פנים לגנוב בפרהסיא ועושה מעשיו בסתר, וגזלן מעיז פניו ואין לו בושה.

וזהו ההבדל בין עני ואביון, כעין ההבדל בין גזלן לגנב:

עני סתם אין לו בושה, והוא בא ותובע בפה ואף מוציא מהכיס. והמצוה כל השנה היא ליתן 'צדקה לעניים'. אמנם בפורים החידוש הוא שצריך לחפש את ה'אביונים', אלו שצנועים ואינם מבקשים בעצמם וצריך להתחכם עמם עד שמצליחים להביא להם.

ובזה מדוייק כפל הלשון ב'אשת חיל' - "כפה פרשה לעני וידה שלחה לאביון":

העני לא מחכה להרבה הקדמות, אלא מיד כשהוא רואה ש"כפה פרשה" הוא בא וחוטף את שלו (ואף מה שלא שלו) מתוך הכף הפרושה;

ואילו האביון אינו בא לבד אלא הוא צנוע בביתו וצריך לשלוח לו במיוחד עד ביתו כדי שיסכים לקבל - "וידה שלחה לאביון", שליחות מיוחדת. ודפח"ח.


רק בעיה קטנה בדרוש זה, שהוא נגד גמרא מפורשת בב"מ קיא: עיי"ש.
נערך לאחרונה על ידי .השוחט ב ב' מרץ 09, 2020 2:35 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

יאיר
הודעות: 10404
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי יאיר » א' מרץ 08, 2020 7:16 pm

.השוחט כתב:
יאיר כתב:
חרסון כתב:
.השוחט כתב:שמעתי דבר נחמד.
יודע כל שער עמינו שכל השביעיות שבתורה כמובן לא מקרה הוא, כמו ימי השבוע, שבע שבתות, וכהנה וכהנה, ומקורן בספירות עליונות כידוע ליודעי חן.
והנה יש לנו ה' מועדים מן התורה, ג' רגלים ר"ה ויוהכ"פ. חז"ל הוסיפו פורים וחנוכה והרי לנו שבעה. (וכבר טרחו לכוונם נגד חגת נהים אלא שאי"ז המקום).
בפוריא יומא דמשקין הוא. ויש לנו שבעה משקין. יד שחט דם.
והנה הנם מכוונים באופן נפלא נגד שבעת המועדים.
יין בפורים. דבש בר"ה. שמן בחנוכה. חלב בעצרת. טל בפסח. דם ביוהכ"פ, [מיעוט חלב ודם על ידי התענית]. מים בסוכות.
ומי שיד ה' טובה עליו יוכל כמובן להרחיב בזה הרבה.


מדרש שוח"ט!!

היכן בדיוק? לא הצלחתי למוצאו


יאיר היקר, הוא לא התכוון למדרש שוחר טוב, זה היה פאראפראזה על הכינוי שלי כאן. (לכן כתבתי שזה לא משלי ולא אני דרשתיו).
מקוה שהעמל שטרחת בחיפוש הניב איזו ידיעה מעניינת וייחשב לך לתלמוד תורה.

בדיוק כעת כשנכנסתי שוב שמתי לב לזה (לפני שראיתי הודעתך)...

ביקורת תהיה
הודעות: 2187
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' מרץ 09, 2020 11:27 am

'אִם גָּנֹב יִגָּנֵב'. אֵין לִי אֶלָּא גְּנֵבָה, אֲבֵדָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר 'אִם גָּנֹב יִגָּנֵב' מִכָּל מָקוֹם. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר לָא אָמְרִינַן דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם; אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
בחנתי פעם ילד בפרק השואל, וכה הסביר במתק שפתים:
לפי זה שסובר שאין התורה מדברת כבן־אדם, ולפעמים היא מתכוונת לומר דבר אחד ואומרת דבר אחר - ניחא שהתורה אומרת 'יגנב' במקום 'יאבד'; אבל לפי זה שסובר שהתורה מדברת כבן־אדם, ומה שהיא מתכוונת לומר זאת היא אומרת – איך יתכן לומר שהתורה אומרת 'יגנב' ומתכוונת בעצם לומר 'יאבד'?
'אַזוֹי הָאט דֶער רֶעבֶּע גִיזוּגְט' – אמר הילד.
הפניתי אותו בשאלה אל הרעבע: 'או' לרבות את השבויה. האם זה נקרא לדבר כבן־אדם?!

מקדש מלך
הודעות: 3190
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי מקדש מלך » ב' מרץ 09, 2020 3:53 pm

ביקורת תהיה כתב:
'אִם גָּנֹב יִגָּנֵב'. אֵין לִי אֶלָּא גְּנֵבָה, אֲבֵדָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר 'אִם גָּנֹב יִגָּנֵב' מִכָּל מָקוֹם. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר לָא אָמְרִינַן דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם; אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
בחנתי פעם ילד בפרק השואל, וכה הסביר במתק שפתים:
לפי זה שסובר שאין התורה מדברת כבן־אדם, ולפעמים היא מתכוונת לומר דבר אחד ואומרת דבר אחר - ניחא שהתורה אומרת 'יגנב' במקום 'יאבד'; אבל לפי זה שסובר שהתורה מדברת כבן־אדם, ומה שהיא מתכוונת לומר זאת היא אומרת – איך יתכן לומר שהתורה אומרת 'יגנב' ומתכוונת בעצם לומר 'יאבד'?
'אַזוֹי הָאט דֶער רֶעבֶּע גִיזוּגְט' – אמר הילד.
הפניתי אותו בשאלה אל הרעבע: 'או' לרבות את השבויה. האם זה נקרא לדבר כבן־אדם?!

אני חושב שהילד סובר כמאן דאמר שאין צורך לדבר כבני אדם, ואומר שגנב את הפירוש מהרבע, אבל כוונתו שמצא אותו בעצמו.

יאיר
הודעות: 10404
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי יאיר » ב' מרץ 09, 2020 10:48 pm

בני שיחיה שאל אותי היום על סתירה בפס' "ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל עמיו"

שמש
הודעות: 1301
הצטרף: ג' דצמבר 01, 2015 9:19 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי שמש » ג' מרץ 10, 2020 1:41 am

...
קבצים מצורפים
New Doc 2020-03-10 01.36.05_1.jpg
פורים תורה מהגרב''ג
New Doc 2020-03-10 01.36.05_1.jpg (48.65 KiB) נצפה 2508 פעמים

איש פלוני
הודעות: 494
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 11:50 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי איש פלוני » ד' מרץ 11, 2020 1:30 am

ליצנות ממיכי אברהם
https://mikyab.net/posts/65628

אהרן תאומים
הודעות: 1072
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' מרץ 11, 2020 5:25 am

עכשיו אני חוזר מסעודת פורים כשאני בגילופין למחצה לא אמנע טוב מהירושלמים ומשאר מוקפים,
התארחתי אצל חבר ששתה קצת וכשהגיע כדורי בשר ברוטב עגבניות טבל בידו ומרח על אורח שישב לצידו, ואמרתי שעכשיו הבנתי את הסיפור בגמרא קם רבה ושחטיה לרב זירא שלא באמת שחטו אלא מרח עליו קטשופ ונראה כמי ששחטו והיה שם בהלה, בכל אופן לשנה אחרת לא רצה לבוא מפני זה ולכן אמרתי לבע"ב המארח שלא יעשה זאת כי לשנה אחרת לא נבוא,
עוד אמרתי שהמעשה עם בני פפופניא ורב מתנה בחולין קלט ע"ב היה בפורים ושאלו שאילה שלא יתכן מה דין קן צי-פורים בראשו של אדם, וע"כ המשיכו שאלות המן צ=מן התורה אסתר ומרדכי, ושאלו גם על משה כי כל נס פורים מתחיל במשה שנולד ומת באדר וע"כ המן שמח בפור הזה

רון
הודעות: 888
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי רון » ד' מרץ 11, 2020 8:08 am

איש צר ואויב המן הרע הזה
וצע"ג, הלא קיי"ל דאין אומרים שבחו של אדם בפניו?
ודוחק לומר דהוא רק מקצת, דהא דדא ביה כולא ביה?

ושמעתי לבאר,
דהלא כבר הק' מאי "רוב בניו" דממ"נ אם היו רק עשרה הוי כל בניו, ואם היו 208 לא הוי רוב בניו.
ומבארים עפ"י תוס' ביומא שכתבו דניתלו קטועי ראש, וא"כ הוי רוב מבניו שניתלו אך לא כל כיון דראשם לא ניתלה.

ומעתה,
הלא ידוע לכל דיפה כח הבן מכח האב, ואם בני המן ניתלו קטועים דין הוא שאף המן נתלה בלי ראש, וכיון שגדולים בחייהם הרשעים יותר ממיתתן, הלא שאף בחייו היה ללא ראש, ומעתה א"ש כמין חומר, דהא לא ק"מ מה ששאלנו דאיך אפשר לומר שבחו בפניו, דכיון דלא היו "פניו" דהא היה חסר ראש לא שייך "בפניו".

ודברים עמוקים אלו הם על דרך הדרש,
ומה שיש להוסיף בזה על פי הסוד אין בידי רשות לגלותם

מקדש מלך
הודעות: 3190
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי מקדש מלך » ד' מרץ 11, 2020 12:49 pm

ואני הולך רכיל אגלה סוד, שלכאורה קשה שהרי מיד אחר כך נאמר "ופני המן חפו", הרי שהיה לו פנים. אלא על כרחך אין לקושיא זו תירוץ אלא על על פי סוד, ואין רשות לגלותו.

עתניאל בן קנז
הודעות: 1911
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ד' מרץ 11, 2020 1:49 pm

כדכד כתב:"אשר שלח ידו ביהודים" והרי לא קרה כלום ליהודים ותנן "החושב לשלוח יד... ב"}ש מחיבים וב"ה פוטרים" והרי הלכה כב"ה ולמה נקרא שולח יד ביהודים?

תמיהני עליך.
אם כבר הוקשה לך קושיא זו, מדוע המתנת עד להמן, הרי כבר יש לתמוה מדוע נהרגו בגתן ותרש אשר 'בקשו לשלוח יד במלך אחשורוש'.

ואפשר ליישב בדרך פרד"ס

א. פשט - לא מובן, וכי לא 'שלח יד'? הלא עשה מעשה, ושלח ספרים וכו'. ומצדו כבר עשה כל מה שבידו, זה שהקב"ה הציל את עמו, והוה כמי שעצר החץ לאחר שיצא מיד המזיק. (ואף שבדיני אדם לא מחייבים כיון שלא עלה בידו, אבל אין לתמוה על הבטוי 'שלח ידו', כיון שבאמת עשה כן).


ב. רמז - נקטו בלשון זה במגילת אסתר כמה פעמים, לעורר זכותו של אברהם אבינו, אשר 'שלח ידו' ליקח את המאכלת. ובזכותו עקידת יצחק המלוה אותנו, זכו להנצל.

ג. דרוש - הלא בכל המקרים מדובר במרידה במלכות (בקשו להרוג את המלך, המן ביקש להרוג את המלכה היהודית), ונחשב כמו 'עבודה זרה', אשר גם היא מרידה במלכות. ובעבודה זרה מחשבה רעה מצרפת למעשה.


ד. סוד כידוע ממקובלים דלעת"ל יהיה הלכה כב"ש. וכיון דאסתר 'אילת השחר', סוף הניסים - עד לגאולה העתידה, האיר בו אור דגאולה העתידה לפסוק כב"ש.

הק' עתניאל...

.השוחט
הודעות: 645
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי .השוחט » ד' מרץ 11, 2020 2:33 pm

עתניאל בן קנז כתב:
כדכד כתב:"אשר שלח ידו ביהודים" והרי לא קרה כלום ליהודים ותנן "החושב לשלוח יד... ב"}ש מחיבים וב"ה פוטרים" והרי הלכה כב"ה ולמה נקרא שולח יד ביהודים?


ג. דרוש - הלא בכל המקרים מדובר במרידה במלכות (בקשו להרוג את המלך, המן ביקש להרוג את המלכה היהודית), ונחשב כמו 'עבודה זרה', אשר גם היא מרידה במלכות. ובעבודה זרה מחשבה רעה מצרפת למעשה.

הק' עתניאל...


א"צ לע"ז, תיפו"ל שכן הוא בגויים בכלל. אלא דכבר יש איזה נידון על יהדותו של המן מצד ע"כ. ויל"ע אי מחשבת עבירה דע"כ מצטרפת.
ויל"פ דנקטו והדגישו כמה פעמים מחשבת המן, ואת מחשבתו ועוד. ואכמ"ל.

אש משמים
הודעות: 2023
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי אש משמים » ד' מרץ 11, 2020 8:32 pm

ע"מ לזכות את הרבים אביא כאן מראה מקום לכמה פירורים דנתחדשו אצלי בימים טרופים אלו http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=26&t=49627&p=606386#p606386

עיי"ש בקושיא אלימתא דנתקשיתי בה איזה זמן אך לא עמדה לי השעה כדי להעלותה על כתב כאן ואמתין לפירוקא דהני גבאי דאתרא קדישא הדין.

כדכד
הודעות: 4772
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: פורים תורה

הודעהעל ידי כדכד » ה' מרץ 12, 2020 10:49 am

עתניאל בן קנז כתב:
כדכד כתב:"אשר שלח ידו ביהודים" והרי לא קרה כלום ליהודים ותנן "החושב לשלוח יד... ב"}ש מחיבים וב"ה פוטרים" והרי הלכה כב"ה ולמה נקרא שולח יד ביהודים?

תמיהני עליך.
אם כבר הוקשה לך קושיא זו, מדוע המתנת עד להמן, הרי כבר יש לתמוה מדוע נהרגו בגתן ותרש אשר 'בקשו לשלוח יד במלך אחשורוש'.

ואפשר ליישב בדרך פרד"ס

א. פשט - לא מובן, וכי לא 'שלח יד'? הלא עשה מעשה, ושלח ספרים וכו'. ומצדו כבר עשה כל מה שבידו, זה שהקב"ה הציל את עמו, והוה כמי שעצר החץ לאחר שיצא מיד המזיק. (ואף שבדיני אדם לא מחייבים כיון שלא עלה בידו, אבל אין לתמוה על הבטוי 'שלח ידו', כיון שבאמת עשה כן).


ב. רמז - נקטו בלשון זה במגילת אסתר כמה פעמים, לעורר זכותו של אברהם אבינו, אשר 'שלח ידו' ליקח את המאכלת. ובזכותו עקידת יצחק המלוה אותנו, זכו להנצל.

ג. דרוש - הלא בכל המקרים מדובר במרידה במלכות (בקשו להרוג את המלך, המן ביקש להרוג את המלכה היהודית), ונחשב כמו 'עבודה זרה', אשר גם היא מרידה במלכות. ובעבודה זרה מחשבה רעה מצרפת למעשה.


ד. סוד כידוע ממקובלים דלעת"ל יהיה הלכה כב"ש. וכיון דאסתר 'אילת השחר', סוף הניסים - עד לגאולה העתידה, האיר בו אור דגאולה העתידה לפסוק כב"ש.

הק' עתניאל...

אשריך שזכית להחזיר אחת מג' מאות ההלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה שבהם אנו קיימים.
לתמיהת מר על מה שלא שאלתי על בגתן ותרש - זה משום שקושייתי לא היתה למה נענש המן אלא מדוע נזכר ששלח יד בעוד שלפי המשנה זה רק לב"ש ואילו על בגתןותרש באמת לא נאמר ששלחו יד אלא שבקשו לשוח יד וזה אין קשה אם זה רק במחשבה ולא בדבור גם לב"ה.


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים