פורום אוצר החכמה

בשו"ת יד אהרן הובא בספר ברכי יוסף נסתפק, מי ששלח תרנגולת פטומה לרעהו, ושוב באכילתו נמצאת טריפה בא' מאבריה, האם יצא בזה יד"ח משלוח מנות, כיון דבשעה ששלח היה מנה הראוי דסמכי' ארוב כשירות, או דלמא הוברר למפרע דלא היה מנה הראוי לאכילה, עי"ש. ומסברא אני אומר "דרכיה דרכי נועם כתיב", כיון דמצינו בש"ס דשלח לו עגלא תילתא, ואי ס"ד אם נמצא טריפה לא יצא ידי חובתו, א"כ אם יאכל זה ממנו אחר פורים ונמצא טריפה לא יצא יד"ח למפרע, ואין זה דרכי נועם, כמו שאמרו חז"ל באח שנולד אחר מיתת אחיו, דאי ס"ד זוקק נמצא זו נשואה לאיש ואחר כך ילדה חמותה תאסור על בעלה, וכתיב דרכיה דרכי נועם, והכא נמי דכוותיה, כנלענ"ד.

פלתי כתב:קצת לא הבנתי את הציור, הרי מדובר על תרנוגלת מבושלת. א"כ איך במציאות אפשר למצוא טריפה לאחר הבישול? ומאן לימא לן שלא אירע הסימן טריפות לאחר שחיטה.

עושה חדשות כתב:מסכים להערתך.
אמנם בעיני החידוש הוא בנימוק, דמשום דרכי נועם הכשיר את המשלו"מ, ואטו יאמר כן באתרוג שנמצא חסר אחר נטילתו וכד'?
ושמא אף הוא לא קאמר לה בכל מצווה שהתבררה כפסולה, אלא דוקא במשלו"מ שיש ב' אופנים איך לפרש את ענין המצווה, האם משום החיבה והריעות (וזה שייך גם בנמצא טריפה), או במתן בפועל לסעודה, וכנודע, ויש להעמיד כאופן הראשון משום דרכי נועם.

עושה חדשות כתב:הגרמ"מ שולזינגר סיפר מעשה שהיה אצל הגרי"ז, שבאו לשאול בשבת שאחרי היו"ט, היות ונמצא דם בביצה של העירוב-תבשילין. ויש בזה כמה טעמים להקל, ולד' החת"ס יל"ד טעם נוסף.