מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

רפו ידיהם מן התורה

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
טברייני
הודעות: 754
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

רפו ידיהם מן התורה

הודעהעל ידי טברייני » ד' מרץ 16, 2016 9:35 am

איתא בבכורות ה:
"וילחם עם ישראל ברפידים" שרפו ידיהם מן התורה.

א. צ"ע דהוה קודם מתן תורה ומאיזו תורה נתרפו?

ב. עוד צ"ע מהו לשון 'רפיון' ויתור מתאים לשון ביטול תורה?

אשמח לקבל חוות דעת.

עקביה
הודעות: 3455
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: רפו ידיהם מן התורה

הודעהעל ידי עקביה » ד' מרץ 16, 2016 11:24 am

א. רש"י שמות פרק טו פסוק כה
שם שם לו - במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם, שבת ופרה אדומה ודינין. (זה היה לפני בואם לרפידים).

ב. זו הלשון המקובלת:
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף סג עמוד א
אמר רבי טבי אמר רבי יאשיה: כל המרפה עצמו מדברי תורה - אין בו כח לעמוד ביום צרה, שנאמר התרפית ביום צרה צר כחכה.

טברייני
הודעות: 754
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: רפו ידיהם מן התורה

הודעהעל ידי טברייני » ה' מרץ 17, 2016 9:29 am

תודה על התשובה המפורטת.

אמנם הבנתי את הלשון "רפו" אך עדיין צ"ע מהו "ידיהם"?

בקרו טלה
הודעות: 3159
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: רפו ידיהם מן התורה

הודעהעל ידי בקרו טלה » ה' מרץ 17, 2016 2:36 pm

טברייני כתב:תודה על התשובה המפורטת.

אמנם הבנתי את הלשון "רפו" אך עדיין צ"ע מהו "ידיהם"?

עי' בהיות הבוקר
ובהקדמת פרדס יוסף על שמות הביא בהקשר לרפו ידיהם את המהרש"א בבא בתרא י. שהיו אומרים אשרי שבא לכאן ותלמודו בידו כו'. יש לפרש כי עיקר הלימוד ושנעשה בו רושם הוא הלימוד הבא מכתיבת יד אשר על כן נקראו החכמים סופרים:
[ומאידך גיסא עי' מהרש"א ברכות יז.
לבך יהגה כו'. נקטו כל הכלים והאברים השייכים ללימוד תורה הלב והכליות בעיון ובמחשבה הפה והלשון והשפתים כלי הדיבור והעין לראות והאוזן לשמוע והרגלים לרוץ שם למקום תורה הם כלי מעשה המגיעים לתורה אבל ידים לא נקט שהם כלי המעשה ממש ולא שייכים כלל בלימוד התורה אלא לעשות מצותיה].
קבצים מצורפים
בהיות הבוקר.pdf
(270.21 KiB) הורד 102 פעמים

מחולת המחנים
הודעות: 2878
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: רפו ידיהם מן התורה

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ה' מרץ 17, 2016 4:27 pm

מתוך שיחתו האחרונה של רבי אליהו ברוך פינקל זצ"ל, ישיבת מיר, ערב פורים תשס"ח

'רפו ידיהם' - מקבלת עול עמלה של תורה
ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים, לפי שרפו ידיהם מן התורה, ונברר קצת מה זה "רפו ידיהם מן התורה", מהו הלשון ידיים? אומרים בשם הבריסקער רב זצוק"ל שזה רפיון מלכתוב חדושי תורה... יש משמעות אחרת שידיים היינו מלחמתה של תורה. כמו שנא' "המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה" שקאי על מלחמתה של תורה. אך צריך כאן ביאור בכלל מה שייך רפו ידיהם מן התורה, הרי זה היה לפני מתן תורה, עוד לא היה תורה בכלל, אז מה שייך רפו ידיהם?
ובמהרש"א מבואר דקאי על המצוות שקבלו במרה, שבת פרה דינים, שמזה רפו ידיהם. ובלבוש אי' בריש הל' שבת שמה שמזכירים בתפילות שבת "באהבה" קאי על מצות שבת דייקא. כיון שזה קבלו כבר במרה ולא היה ע"ז כפיית הר כגיגית, וזה קבלו באהבה. וגם רש"י פי' בפרשת ואתחנן עה"פ "שמור את יום השבת לקדשו כאשר צוה ה' אלוקיך" כאשר צוך - קודם מתן תורה במרה. אך גם אחר שנכלל מצות שבת בעשרת הדברות נשאר הרושם של הקבלה מאהבה.
אך הלשון רפו ידיהם מן "התורה" לא משמע כ"כ שקאי אמצוות. אף שיש לשונות אחרים בבעל הטורים ועוד שמובא בהם רפו ידיהם מן המצוות, אך הלשון העיקרי המובא בחז"ל הוא "מן התורה".
אך יש רד"ק ביחזקאל (פרק כ פסוק יג) ולשונו שם "רפו ידיהם מן התורה שקבלנו במרה". אז כבר אפשר לפ' דקאי על לימוד התורה - תורה שקבלנו במרה.
אך גם זה קשה, כי לא מסתבר שהיה איסור של ביטול תורה ע"ז, וכי כבר היה אז הצווי של 'ודברת בם ולא בדברים בטלים', 'והגית בו יומם ולילה', 'ושננתם לבניך'? לא נראה שהיה כבר איסור ביטול תורה, שע"ז נענשו בכזה קפידא של ויבא עמלק.
אז יש 'טיפת דיו' של רש"י ביחזקאל שם שהוא מציאה רבתא ומצוה לפרסם. "רפו ידיהם מלקבל את התורה", הנושא הוא לא מצד רפיון דלימוד התורה, אלא רפיון מלקבל עול תורה.
כל הימים שבין יציאת מצרים למעמד הר סיני, היו ימים של הכנה לקבלת התורה, של קבלת עול תורה, במ"ט ימים שבין יציאת מצרים למתן תורה שכידוע הם כנגד מ"ח קניני התורה, כל יום היה שלב בהכנה לקבל את התורה, והיה רפיון ידים מקבלת עול תורה, וזה "הידיים" שבהם כביכול מקבלים את התורה.
הגאון רבי אייזיק חבר מביא מהגר"א על הפסוק "והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל" וח"ו להיפך וגבר עמלק. ומבאר הגר"א הענין של הרמת הידיים, שכשמרים ידו למעלה מן הראש, הוא מעלה אותם מעל האזניים. ומונח בזה קבלת עול תורה בבחינה של הקדים נעשה לנשמע, שתשמע הוא באוזן והנעשה הוא בידיים, וכשמרים היד למעלה הוא הקדמת נעשה לנשמע. כך נצחו במלחמת עמלק כנגד רפיון הידיים.
ולפי"ז מובן הלשון 'רפו ידיהם', שבידיים מונח הכח של הקדמת נעשה לנשמע, הכח של קבלת עול תורה. וכשנתרפו בזה ויבא עמלק, והמלחמה בו הוא רק בכח הידיים. וכדאי' במכילתא סוף בשלח שכשמשה הרים את ידו, בזכות זה יתגברו ישראל לעתיד בכח התורה.

וע"ע בס' משלחן רבי אליהו ברוך סו"פ בשלח

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 1331
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: רפו ידיהם מן התורה

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ש' אפריל 18, 2020 10:36 pm

בס' מעם לועז פרשת בשלח עמוד תיז, [ומקורו כתוב שם אות לא, מספר כסף מזוקק פרשת יתרו, ועיין זרע ברך ח"א פרשת יתרו, וכעת לא בדקתי במקור הדברים] כתב בזה"ל:
ר"ל שלא ביקשו מאת השי"ת שיתן להם התורה, כמו שביקשו לחם ומים. כי מאחר שכל יציאתם ממצרים הייתה בגלל אותה מטרה, שיקבלו את התורה, היה ראוי שיבואו ויאמרו "מתי יגיע יום זה שנקבל בו את התורה?!". וזה שאמר הכתוב "ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים", שהיה צריך לומר "ויבא עמלק ברפידים, וילחם בישראל", אלא לומר לך כי הכח שהיה לעמלק להלחם בישראל נבע מתוך זה שבני ישראל התרפו עצמם מדברי תורה, ולא חשבו בהם.
עכ"ל.

והרי מבואר שעיקר התביעה בגינה בא עלינו עמלק, היא בעבור שלא התפללנו ולא ביקשנו ולא ציפנו לזכות לתורה.

ועיין היטב בחינוך במצות ספיה"ע 'כעבד ישאף צל' ודו"ק כי הרבה יש להוסיף עפ"ז.


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 17 אורחים