מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ביטול ברוב בפרזים ומוקפין

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
עושה חדשות
הודעות: 8674
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

ביטול ברוב בפרזים ומוקפין

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מרץ 21, 2016 11:19 pm

באוירה של פורים (אבל לא פורים תורה).

משכח"ל ג' עיירות, ונפל ספק מי מהם היתה מוקפת חומה. ולכאו' באופן שהספק נולד מחמת התערובת ביניהם, שייך הדין של ביטול ברוב. (ויצוייר כגון שיש לנו עדים שאחת מהם היתה מוקפת, או להיפך אחת היתה פרוזה, ואינם זוכרים מי).

ונפק"מ בזה, לצרף קריאת המגילה להוציא את הרבים מג' אנשים, וכ"א גר בעיירה אחרת מתוך השלושה, וקרא כ"א מהם חמישית מהמגילה, והשאר נקרא בע"פ. דמכוח הדין ביטול ברוב דייני' לכולהו כחייבים באותו יום, ואפשר לצאת בזה. (וכמו שבביטול ברוב מותר לאכול הכל בב"א, לשי' הרא"ש וכו').

ואמנם יל"ד דעיירה הוי דבר חשוב ואינה בטילה ברוב, אבל כל הך דינא דדבר חשוב אינו בטל ברוב הוא בפשטות רק מדרבנן, ואילו קריאת המגילה של יום חיובה מדברי קבלה.

והנה יש מהפוס' שנקטו דביטול ברוב תליא ברוב בנין ולא ברוב מנין, והיינו בגודל החתיכות ולא במספרם. וא"כ אף בביטול בעיירות צריך לדון לפי רוב בנין ולא לפי מספר היחידות.

וילה"ס היכי דייני' בזה רוב בנין, האם הכל מצטרף, או רק המקומות הראויים לדירה, ומה הדין הקומות העליונות של הבתים האם הם מצטרפים במדידת השטח. וכן יל"ד האם ה"סמוך ונראה" מצטרף לחשבון או שזה נידון בפנ"ע. ואולי בכלל הביטול ברוב זה לא על שטח העיר אלא לפי האנשים המחוייבים וכו', ורוב בנין יהיה תלוי ברוב האנשים.

תנו דעתכם!

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7021
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: ביטול ברוב בפרזים ומוקפין

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' מרץ 22, 2016 1:19 am

כל קבוע כמחצה על מחצה, והערים קבועות!

סגי נהור
הודעות: 3946
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ביטול ברוב בפרזים ומוקפין

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' מרץ 22, 2016 1:35 am

שים לב שהשואל מדבר על דין ביטול ברוב (וצ"ע) ולא על הליכה אחר הרוב...

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7021
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: ביטול ברוב בפרזים ומוקפין

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' מרץ 22, 2016 8:55 am

סגי נהור כתב:שים לב שהשואל מדבר על דין ביטול ברוב (וצ"ע) ולא על הליכה אחר הרוב...

אבל אין כאן רוב, כי זה "כמחצה על מחצה"!
ובכלל זה יבש ביבש ולא לח בלח!

עושה חדשות
הודעות: 8674
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ביטול ברוב בפרזים ומוקפין

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מרץ 22, 2016 9:31 pm

עזריאל ברגר כתב:
סגי נהור כתב:שים לב שהשואל מדבר על דין ביטול ברוב (וצ"ע) ולא על הליכה אחר הרוב...

אבל אין כאן רוב, כי זה "כמחצה על מחצה"!
ובכלל זה יבש ביבש ולא לח בלח!

רבי עזריאל היקר,
לגבי ביטול ברוב לא מצינו את הבעיה של קבוע, וכמבו' בראש' כיון דהוי קבוע שאינו ניכר.
שי' הרא"ש להתיר לאכול הכל בב"א נאמרה לגבי תערובת יבש ביבש.

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7021
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: ביטול ברוב בפרזים ומוקפין

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' מרץ 22, 2016 9:39 pm

עושה חדשות כתב:
עזריאל ברגר כתב:
סגי נהור כתב:שים לב שהשואל מדבר על דין ביטול ברוב (וצ"ע) ולא על הליכה אחר הרוב...

אבל אין כאן רוב, כי זה "כמחצה על מחצה"!
ובכלל זה יבש ביבש ולא לח בלח!

רבי עזריאל היקר,
לגבי ביטול ברוב לא מצינו את הבעיה של קבוע, וכמבו' בראש' כיון דהוי קבוע שאינו ניכר.
שי' הרא"ש להתיר לאכול הכל בב"א נאמרה לגבי תערובת יבש ביבש.

אם היו שתי חתיכות של שחוטה ואחת של נבלה עומדות על שלשה שולחנות, והיה אדם שידע להכירם, ואותו אדם מת - האם נאמר שכולן מותרות?
מה בין זה ל"עשר חנויות"?

ואם תמצא הבדל בין זה לעשר חנויות - אז נראה מה דינן של הערים לגבי זה (תלוי בחילוק שתמצא)

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7021
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: ביטול ברוב בפרזים ומוקפין

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' מרץ 22, 2016 9:41 pm

ומלבד זאת, לא בכל דבר יש ביטול, אלא רק באיסורים (היתר לא בטל, כידוע), וכאן זה לא איסור!

עושה חדשות
הודעות: 8674
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ביטול ברוב בפרזים ומוקפין

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מרץ 22, 2016 9:55 pm

עזריאל ברגר כתב:אם היו שתי חתיכות של שחוטה ואחת של נבלה עומדות על שלשה שולחנות, והיה אדם שידע להכירם, ואותו אדם מת - האם נאמר שכולן מותרות?

כן. חד משמעית.
עזריאל ברגר כתב:מה בין זה ל"עשר חנויות"?

נו, באמת. ביטול ברוב זה רק בתערובת של ההיתר עם האיסור, אבל חתיכה שפירשה מחנויות, הרי אין כאן שום תערובת, כי החתיכה אחת היא, והחנויות ידועות מה מותר ומה אסור.
עזריאל ברגר כתב:ומלבד זאת, לא בכל דבר יש ביטול, אלא רק באיסורים (היתר לא בטל, כידוע), וכאן זה לא איסור!

עכשיו אתה מדבר לענין ב"ה! ויל"ד בדבריך, כי לכאו' שייך ביטול על חיוב ופטור, (דוג' נידון הראש' על נסקלין בנשרפין וכד').

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7021
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: ביטול ברוב בפרזים ומוקפין

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' מרץ 22, 2016 11:05 pm

עושה חדשות כתב:
עזריאל ברגר כתב:אם היו שתי חתיכות של שחוטה ואחת של נבלה עומדות על שלשה שולחנות, והיה אדם שידע להכירם, ואותו אדם מת - האם נאמר שכולן מותרות?

כן. חד משמעית.

עתה נזכרתי שנטיעה בנטיעות היתה בטלה אילו לא היתה דבר חשוב, ולא אמרינן שהיא "קבוע", ומודה אני לדבריך ולך.

עושה חדשות
הודעות: 8674
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ביטול ברוב בפרזים ומוקפין

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מרץ 06, 2017 10:42 pm

וע"ע שעה"מ מגילה א-יא.
(וראה עוד דבר מעניין במלא הרועים כתובות טו.)

עושה חדשות
הודעות: 8674
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ביטול ברוב בפרזים ומוקפין

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 08, 2017 11:21 pm

עושה חדשות כתב:וע"ע שעה"מ מגילה א-יא.
שער המלך כתב:כתב הר"ן בפ"ק דמגילה וז"ל ולענין עיירות המסופקות אם הם מוקפות חומה מימות יהב"נ או לא הורו הגאונים שהולכים בהם אחר רוב עיירות שרובן אינן מוקפות חומה כו' ועיין במר"ן הב"י סימן תרפ"ח מ"ש משם מוהר"י אביהוב בתוך דבריו וז"ל ומינה נשמע לענין קריאת המגילה דסתם עיר כו' דלא באה לכלל ספק כלל ואין קורין בה אלא בי"ד בלבד שהוא זמן קריאה לרוב העולם כו' ומורינו הרב בס' מ"ק תמה עליו דהא קי"ל דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי יע"ש ומו"ה ז"ל בספר לשון למודים חא"ח ס"ס רמ"ג תי' לזה וז"ל ול"נ דלק"מ דלא אמרינן קבוע כמחצה על מחצה דמי אלא היכא דשקיל או שפי' בפנינו מהקבוע אבל היכא דלא יצא מתוך הקבוע כגון עיירות דבאפי נפשייהו קיימי אזלינן בתר רובא ודאי ודמי לבשר הנמצא דאמרינן כל דפריש מרובא פריש א"ד יע"ש וק"ל עליו ממ"ש הר"ש ז"ל בסוף ס' כריתות והביאו הרב פר"ח חי"ד סי' ק"י ס"ק י"ד וז"ל ובהכי ניחא מה שמקשי' העולם יאסר כל העולם בחרישה וזריעה מטעם נחל איתן שהוא קבוע ולמה דפי' ניחא כיון דלא ידעינן היכן נחל איתן לא שייך לומר כו' יע"ש הרי דאע"ג דהתם נמי כל שדה ושדה באפי נפשיה קאי ולא יצא מתוך הקבוע ואפ"ה ס"ל להר"ש דמקרי קבוע:
פרישה או"ח סי' רחצ כתב:אם רובן גוים אין מברכין עליו וכו'. הכא לא שייך לומר להתיר אפילו אם רובן גוים אם ישראל אחד קבוע ביניהם מטעם דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי (כתובות טו א). לפי שלא אמרינן כן אלא בדבר שפירש מן הקביעות או שלקח גוי או ישראל אחד מן הקביעות כמו גבי תשעה חנויות (עי' פסחים ט: וש"נ) לאפוקי הכא לא פירש כלל:
אליה רבה סי' תרפח כתב:כתב בספר דרך תמים להג"ה הרי"ף דף י"ט [שם] קשה אמאי לא אמרינן כל קבוע כמחצה על מחצה דמי [כתובות טו ע"א]. וי"ל דלא אמרינן כל קבוע וכו' רק כגון ט' חנויות וכו' שנתברר לחנות שמוכר שחוטה וחנות שמוכר נבילה, ונפלה הספק בהם עצמם שלקח מאחד מהם ואינו יודע מאיזה מהם לקח, אבל אם היה ט' חנויות בעולם מוכרין נבלה ודאית ואחת מוכרת שחוטה ודאית וחנויות אחרת מוכרת בשר ואין אנו יודעין אם מוכרת נבלה או שחוטה, לא נדין אותן בתר קבוע אלא בתר רובא דעלמא. לכן יחוייב שהקברות שאנו מוצאין שהם מזמן קדמון ואין אנו יודעים אם הם מכותים או מישראל נדון אותן בתר רובא דעלמא שהן כותים ואין כאן דין קבוע:
שואל ומשיב א-א-רכד כתב:דקיי"ל דעיירות המסופקות המוקפות חומה דאזלינין בתר רובא ובס' מקראי קדש הספרדי הקשה דאמאי לא הוה קבוע כמחצה על מחצה וכתב בס' לשון למודים הובא בשעה"מ הלכות מגלה דל"ש קבוע אלא היכ' דשקיל או שפירש מהקבוע לפנינו אבל היכא דלא יצא מהקביעות כמו עיירות דבאנפי נפשייהו קיימו לא שייך קבוע ואזלינין בתר רובא ע"ש ונזכרתי שכן ראיתי בס' תמים דעים בהגהותיו על הרי"ף והובא באליהו רבא או"ח ס' תרפ"ח וכעת אינם לפני לעיין ולפ"ז ה"ה כאן הימים קיימו כל חד באנפי נפשייהו ולא יצאו מהקביעות ול"ש קבוע איברא דדבריו תמוהין דכלפי לייא ואדרבא כל שלא מצא מהקביעות בודאי ראוי להיות קבוע ואדרבא בפירש הלך אחר הרוב כל שפירש שלא בפנינו ובחדושי אמרתי בזה דבאמת ענין קבוע הוא חידוש לכך בספק קבוע לא אזלינין בתר רובא דחידוש הוא וכמ"ש הרא"ה והר"ן הובא בש"ך יו"ד סק"ו ולפ"ז כיון דחידוש הוא למה לא אזלינין בתר רוב רק שהתורה גלתה כן א"כ די לנו כל שמשכחת שיצא מהקביעות וא"כ לא יתבטלו הרוב וגם הא שפיר גלתה התורה דאזלינין בתר קבוע ואם יצא מהקביעות אזלינן בתר רובא אבל בעיירות שלעולם הן בקבוע וא"כ אם ניזל בתר קבוע יתבטל הרוב לגמרי ובזה אמרינין דלא גלתה התורה שניזל בתר קבוע ומתבטל הרוב דהרי הקבוע חידוש הוא

מדרשי פליאה.
מי זה "לשון לימודים", ומי זה "דרך תמים"?

הוספה: כעת ראיתי עוד באור שמח הל' ע"ז פ"ז ה"ו, ובית אפרים אבהע"ז סי' יא, עי"ש.

ספרים וועלט
הודעות: 680
הצטרף: ו' פברואר 27, 2015 8:50 pm

Re: ביטול ברוב בפרזים ומוקפין

הודעהעל ידי ספרים וועלט » ה' מרץ 14, 2019 4:25 pm

עושה חדשות כתב:מדרשי פליאה.
מי זה "לשון לימודים", ומי זה "דרך תמים"?

הוספה: כעת ראיתי עוד באור שמח הל' ע"ז פ"ז ה"ו, ובית אפרים אבהע"ז סי' יא, עי"ש.


viewtopic.php?t=12532

עושה חדשות
הודעות: 8674
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ביטול ברוב בפרזים ומוקפין

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' מרץ 14, 2020 8:13 pm



חזור אל “פורים וארבע פרשיות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים